* פרק מתוך הספר "חשיבה חדה", שהגיע הזמן לשחרר לעולם כפוסט בבלוג.

בריאותו של המלך הזקן הייתה רופפת. הוא סבל משלל מחלות ומכאובים ועייף מהטיפולים הלא נעימים ומאזלת ידיהם של רופאי הממלכה.

מטפלי האנרגיה מגיעים לביקור

יום אחד התייצבו בארמונו מטפלים מסוג שלא הכיר. אחד מהם פתח בהסברים:

ריפוי אנרגטי היא שיטת טיפול בה ההילר (המטפל) מתעל "אנרגיות" לאדם שמחפש עזרה. הדבר יכול להתבצע עם או בלי "הנחת ידיים", ואף ממרחק, כשהמטפל והמטופל נמצאים במקומות שונים.

שמעת נכון אדוני המלך! נוכל לטפל בך מבלי להפריע לפרטיותך, אם תחפוץ בכך (אך נודה לך אם תקצה לנו בתמורה סוויטת פאר באגף המזרחי של הארמון).

קיימות שיטות שונות של ריפוי אנרגטי, והן כוללות בין השאר: רייקי, הילינג על גווניו השונים, ביו-אנרגיה, תטא-הילינג ומגע-מרפא (Therapeutic Touch).
לכל הילר שיטת טיפול ייחודית, וזו אחת הסיבות שלא ניתן להגדיר את הטיפול מבחינת סדר פעולות. טיפול הילינג נועד לאזן את המערכת האנרגטית של המטופל, לשחרר חסימות ובכך להניח לגוף להגיע לידי ריפוי.

במהלך הטיפול עולות תחושות שונות, אינדיוידואליות לכל מטופל: יש מטופלים שיחושו חום או קור, זרימה של אנרגיה, תחושה של בין ערנות לשינה, יש המדווחים על תחושת ריחוף או מעין מצב של חלום.

באמצעות הראייה האנרגטית, ההילר רואה את הבעיה ומפעיל אנרגיות כדי לטפל בה ולהביאה לידי ריפוי שתכליתו איזון אנרגטי.

המטפלים הוסיפו וציטטו מתוך אתר האינטרנט של המרכז הבינלאומי ללימודי רייקי:

הרייקי הוא עוצמתי ומעודן בו זמנית. בהיסטוריה הארוכה של השימוש בו הוא עזר לרפא למעשה כל מחלה או פציעה ידועים, כולל בעיות חמורות כגון: טרשת נפוצה, מחלות לב וסרטן, בעיות עור, חתכים, חבורות, עצמות שבורות, כאבי ראש, הצטננות, שפעת, כאבי גרון, כוויות שמש, עייפות, נדודי שינה, אימפוטנציה, זיכרון חלש, חוסר ביטחון וכו'. הרייקי תמיד מועיל ופועל לשיפור היעילות של כל שיטות הטיפול האחרות… מקטין תופעות לוואי, מקצר את זמן ההחלמה, מקטין או מעלים כאבים, מפחית מתחים ועוזר לבניית אופטימיות.

"ואיך כל זה מתרחש בדיוק?" שאל המלך בסקרנות גוברת. המטפלים חייכו חיוך נעים והסבירו:

ניתן להסביר את הרייקי כאנרגית ריפוי לא פיזיקלית העשויה מאנרגית כוח-חיים שמונחית ע"י ישות תבונית נעלה. הגדרה זו שימושית היות והיא מקבילה לחוויה של העוסקים ברייקי, בכך שנראה שלאנרגיית הרייקי תבונה משלה בזרימתה למקומות בהם היא נדרשת אצל המטופל לצורך ריפויו. האנרגיה אינה יכולה להיות מוכוונת ע"י המיינד, ולפיכך אינה מוגבלת ע"י הניסיון או יכולות המטפל, וכן אינה יכולה להשפיע לרעה שכן היא תמיד מחוללת השפעה של ריפוי. (יש לזכור כי הרייקי אינו זהה לאנרגיית כוח-חיים פשוטה היות והיא יכולה להיות מושפעת ע"י המיינד וכתוצאה מכך עלולה לגרום גם לנזקים, גם ברמה הבריאותית).

הו, והרי שיחק לי מזלי! חלפה מחשבה זריזה במוחו של המלך. זה איננו הזן הפשוט של אנרגית-חיים. זה הדגם המשופר שיכול רק להועיל! והמטפלים המשיכו בהסבריהם:

המקור או הסיבה לבריאות מגיע מה"קי" שזורמת דרך ומסביב לאדם ולא מהתפקוד התקין של האיברים והרקמות. אם זרימת ה"קי" מופרעת, הדבר ישפיע לרעה על האיברים והרקמות. השיבוש בזרימת ה"קי" הוא הסיבה העיקרית למחלות.

תכונה חשובה של ה"קי" היא תגובתו למחשבות ורגשות. ה"קי" יתחזק או יחלש בזרימתו כתלות באיכות המחשבות והרגשות של האדם. המחשבות והרגשות השליליים שלנו הם הגורם העיקרי לקשיים בזרימת ה"קי".
חשוב להבין שהמיינד נמצא לא רק במוח אלא גם ברחבי הגוף כולו. כמו כן ידוע שהמיינד משתרע גם מחוץ לגוף למרחק של כמה עשרות ס"מ בצורת שדה-אנרגיה עדין, הנקרא הילה (Aura). נובע מכך שהמחשבות השליליות נמצאות לא רק במוחנו אלא מתאספות במקומות שונים ברחבי הגוף וההילה שלנו. במקומות אלה מצטמצמת זרימת ה"קי", תפקוד האיברים והרקמות נפגע, ואם לא יסולקו אותם רגשות ומחשבות שליליים, תיווצר מחלה.

בנקודה זו התכווץ מעט המלך בכס מלכותו. מחשבות טורדניות הציפו אותו. הוא הבין כי חטא במחשבות שליליות לא פעם בעת האחרונה. הרי הרבה כל כך להתלונן על מר גורלו, ולעיתים אף שקע ביאוש כבד. בכך רק החמיר את מצבו! "לחשוב חיובי! לחשוב חיובי ומיד!" פקד על עצמו בטון הסמכותי ביותר שיכול היה לגייס…
והמטפלים סיימו את הסבריהם:

כשרייקי זורם דרך אזור חולה או פגוע, הוא מפרק ושוטף כל מחשבה או רגש שליליים הנמצאים בתת מודע של המיינד/גוף, ובכך מאפשר את חידוש הזרימה הבריאה של ה"קי". כשדבר זה מתרחש, איברים ורקמות לא בריאים מוזנים באנרגיית ה"קי" ומתחילים לתפקד בצורה בריאה ומאוזנת כשהם מחליפים חולי בבריאות.

המלך נותר פעור פה, עיניו נצצו והוא היה אחוז התרגשות עמוקה. האם סוף סוף יפטר מסרטן הריאות שלו, שהיה כבר בשלבים מתקדמים? מבריחת הסידן החמורה ומפרפורי הלב? האם יזכה לשינה סדירה, לשלוות נפש ואף יחדש את אונו המיני? וכל זאת רק הודות להזרמת אותה אנרגיית חיים מסתורית שתבונה נעלית תכוון למקומות הנדרשים?
נשמע כמעט טוב מדי מלהיות נכון!

אחד מיועציו המסורים של המלך התקרב אליו והזכיר לו בהיסוס, כי למרות הטענות מרחיקות הלכת, מעולם לא הצליח מישהו להדגים את יכולתו לראות את אותן הילות, כל שכן לצלמן.

אך המלך כבר לא הקשיב. "קי"… "קי"… תנו לי "קי"! מלמל כשברק של תקווה בעיניו.

יועצי המלך בודקים את הנושא

בניגוד למלך, זיכרונם של היועצים היה עדיין צלול. הם למדו כבר שכדי לדעת אם טיפולים כאלה באמת "עובדים", צריך לנקות את כל ההטיות שגורמות לנו להתרשם שטיפול עובד גם כשאין לכך בסיס במציאות. פרשיית התפילות הנוראה שפשטה בממלכה וגבתה חיי ילדים רבים לימדה את כולם כי אשליות יכולות גם להרוג. היועצים הבינו כבר כי טיפול יעיל פירושו טיפול שמראה יתרון סטטיסטי מובהק יחסית לקבוצת אנשים שרק מאמינים שהם מקבלים את אותו הטיפול, אך לא מקבלים אותו בפועל.

במהלך השבועות הבאים חרשו היועצים את ספריית הארמון. הם איתרו רק מחקרים אחדים באיכות סבירה. רוב המחקרים שפורסמו התגלו כסובלים משלל ליקויים חמורים, כמו למשל מספר נבדקים קטן מאוד או חוסר בקבוצת ביקורת. גם אם היה שימוש בקבוצת ביקורת, היה ברור לכל מטופל אם הוא שייך לקבוצת הביקורת או לא (לא הייתה סמיות או סמיות כפולה). ניתוח התוצאות היה חובבני, הפרמטרים שנבדקו היו מוגדרים בצורה לא טובה או שנבחרו לאחר מעשה, וכיוצא באלה ליקויים מחקריים חמורים, שכל אחד מהם לבדו עלול להטות את התוצאות במידה משמעותית.

תמונה מעורבת עלתה מסקירה שנערכה בשנת 2000. הסקירה ריכזה את תוצאותיהם של 23 מחקרים ברמה הגבוהה ביותר שאותרו באותה העת. כמחצית מהמחקרים הראו שיפור כתוצאה משימוש בטכניקות הילינג כאלה ואחרות לעומת קבוצת הביקורת. למרות הנימה החיובית שעולה מהסקירה, החוקרים מסייגים ואומרים כי מגבלות מתודולוגיות בחלק מהמחקרים מקשות על הסקת מסקנות חד משמעיות לגבי יעילותם של טיפולים אלה.

אותה קבוצת חוקרים ביצעה ב-2001 מחקר ב-120 מטופלים עם כאבים כרוניים, אך לא נמצא שום הבדל בין אלה שטופלו בהילינג לעומת אלה שרק חשבו שטופלו (הן בטיפול פנים מול פנים, והן בטיפול מרחוק).

סקירה מחודשת של הנושא ב-2003 ציינה כי הראיות החדשות שהצטברו מטות את הכף, וכעת נראה שאין עדיפות להילינג על פני פלצבו (טיפול דמה).

סקירה משנת 2008 כללה 24 מחקרים של טיפולי אנרגיה במגע לצורך הקלה על כאבים (עם קבוצות ביקורת שקיבלו טיפול דמה או לא קיבלו טיפול). בממוצע דיווחו המשתתפים בניסוי על ירידה של 0.83 יחידות בדירוג הכאב, בסקלה של 0-10, לעומת קבוצות הביקורת. החוקרים מסכמים את התוצאות במילים: "לטיפולי אנרגיה במגע עשוי להיות אפקט צנוע בהקלה על כאב" ומסייגים את הממצאים במילים הבאות: "הסקירה הנוכחית סובלת ממגבלה רצינית – הכמות הקטנה של המחקרים והנתונים הלא מספיקים. כתוצאה מכך לא ניתן להכריז באופן ברור על האפקטיביות של השיטות הללו".

סקירה של מחקרי רייקי מאותה שנה הסיקה כי יעילות הטיפולים לא הודגמה בשום מצב. מתוך 205 מחקרים שנמצאו בתחום, רק 9 (!) עברו את הרמה הנדרשת כדי להכלל בכלל בסקירה.

סקירה מ-2009 שפורסמה ב- Journal of Alternative and Complementary Medicine סיכמה כי לאור המידע המועט והירוד באיכותו לא ניתן לקבוע מסקנות ברורות לגבי האפקטיביות של הרייקי.

לאותן מסקנות מצטרפות האגודה האמריקאית לסרטן ("אין כרגע עדויות שתומכות בטענה כי רייקי יכול להועיל לטיפול בסרטן או כל מחלה אחרת"), המרכז הלאומי לרפואה משלימה ואלטרנטיבית, והאגודה למלחמה בסרטן אשר פועלת בארץ הקודש הרחוקה.

דאגה כבדה החלה לכרסם בליבם של היועצים. תמונת המצב בהחלט לא מעודדת, אם להתבטא בעדינות. מה יספרו למלך? מתוך חשש מתגובתו ומתוך אי רצון לנפץ את תקוותו, החליטו היועצים לשמור על שתיקה. לפחות לעת עתה.

המלך וטיפולי האנרגיה

במקביל לעבודת המחקר שביצעו היועצים, עבר המלך סדרת טיפולי-אנרגיה בניסיון לשפר את מצבו.

במהלך הטיפול הראשון ציין המלך כי הוא לא חש דבר. זה בסדר, הסבירו לו המטפלים. יש כאלה שחשים באנרגיה, ויש כאלה שלא. והמלך נרגע.

למחרת הטיפול הראשון התלונן המלך כי סבל מנדודי שינה קשים. הדבר כנראה לא קשור לטיפול, הסבירו המטפלים. הרייקי אינו יכול להזיק. והמלך נרגע.

ביומיים שלאחר מכן פחתו באופן ניכר הכאבים שהיו תוקפים אותו לעיתים בפרקים. המטפלים היו מרוצים והסבירו לו כי אלה סימנים ברורים לכך שהטיפול מתחיל לעבוד במקומות הנדרשים. והמלך שמח.

בלילה שלאחר הטיפול השני הרגיש המלך כאבים חזקים באזור הגרון והאף. הצטרף אליהם כאב ראש מוזר ואף רעידות חזקות. המלך נתקף בפחד. רופא שהוזעק למיטתו בלילה אמר שהוא סובל מלחץ דם גבוה (אף שזה היה אחד מהדברים היחידים מהם לא סבל המלך מעולם). המטפלים הסבירו כי כל תופעת לוואי הנובעת מהטיפול היא חלק מתהליך הריפוי עצמו. תחושות לוואי כאלה אינן מעידות על החמרה עקב הטיפול אלא על ניקוי עמוק, שבעקבותיו יכול להתרחש ריפוי טבעי. הם הרגיעו אותו כי התחושות והתופעות שהזכיר הן די שכיחות ומוכרות ועשויות להופיע לאחר טיפול או לאחר כוונון לאנרגית הרייקי. [אני מפנה את הקוראים שנסחפו בלהט הסיפור לבדוק את הקישורים לעיל]
והמלך נרגע.

כך חלפו להם הימים. היועצים המשיכו לעלעל בכתבי העת המדעיים, והמטפלים המשיכו לנפנף ידיהם ולתעל אנרגיות תבוניות לעבר המלך המסכן.

המצב היה יכול להימשך כך עוד זמן רב, אלמלא הופיעה בוקר אחד בשער הארמון ילדה קטנה שגרמה לטלטלה גדולה.

הילדה שצעקה – המלך עירום!

בוקר אחד התייצבה בשער הארמון ילדה בת 9 – Emily Rosa שמה, בלוויית אמה ואדון אחד העונה לשם Stephen Barrett. היא סיפרה ליועצי המלך על הניסוי שביצעה במסגרת הפרויקט המדעי של כיתה ד' בבית הספר בו למדה.

אמילי שמעה כי מטפלים במגע–מרפא (Therapeutic Touch – TT), טוענים כי הם יכולים לחוש בקלות את אותה "אנרגיה" מסתורית שאופפת את האנשים. מדוע לא להתחיל בבדיקה פשוטה, כך חשבה, לפני שמסתבכים במחקרים קליניים מורכבים? למה לא לבדוק האם המטפלים מסוגלים בכלל לחוש באותה אנרגיה איתה הם אמורים לעבוד? שאם לא כן, קשה להניח שיצליחו לבצע משהו מהדברים היותר מורכבים שהם טוענים שהם מבצעים.

הניסוי היה פשוט ביותר: מטפל ב-TT ישב מצידה האחד של מחיצת קרטון, והושיט את ידיו מבעד לשני חורים לעברה השני של המחיצה. אמילי הניחה את ידה כמה ס"מ מעל יד ימין או שמאל של המטפל, לפי תוצאת הטלת מטבע. המטפל היה צריך לציין אם הוא מרגיש את שדה האנרגיה של אמילי, ואם כן, באיזה צד.

מתוך 25 מטפלים אלהם פנו, 21 הסכימו להשתתף במחקר. לכל אחד היו 10 ניסיונות לחוש מעל איזו יד נמצאת ידה של אמילי.

לפני תחילת הניסוי בדקה אמילי בעזרת אנשים נוספים (בהם ארבעה ילדים) כי לא ניתן לחוש את חום היד במצב כזה, דבר שהיה כמובן מגדיל את שיעורי ההצלחה מסיבות מובנות ולא כתוצאה מחישת אנרגית חיים מסתורית.

כל המטפלים היו משוכנעים בהצלחתם בטרם התחיל הניסוי.
5 זיהויים נכונים מתוך 10 הם מה שצפוי בניחוש בלבד. 8 זיהויים נכונים משקפים הצלחה משמעותית (סיכוי של 4% שתוצאה כזו תתקבל במקרה).

והתוצאות: המטפלים לא הצליחו להבחין איזו מידיהם הייתה בתוך "שדה האנרגיה" של אמילי: הם הצליחו לזהות נכונה רק ב44% מהמקרים, כלומר, קצת פחות טוב מניחוש.

רק מטפל אחד זיהה נכון 8 מתוך 10 המקרים. כאשר נבדק שוב צנחה הצלחתו ל-6 מתוך 10 (מעט טוב מניחוש).

כששמעו המטפלים על שיעור הצלחתם המפוקפק, עלו כמה וכמה טענות:

* "נשאר זיכרון אנרגטי מהיד, ולכן בניסיונות הבאים היה קשה להבחין בין היד האמיתית לזיכרון היד שעדיין נשאר במרחב". התוצאות לא תומכות בטענה זו: הניסיון הראשון לא היה מוצלח יותר בממוצע מהניסיונות המאוחרים יותר.

* "היד השמאלית היא מקבלת האנרגיה, והימנית היא המוסרת, לכן קשה יותר יהיה לחוש בשדה באמצעות היד הימנית".  התוצאות מראות כי גם בחלוקה לפי יד, בשתי הידיים שיעור ההצלחה היה פחות טוב מאשר ניחוש.

* "צריך היה לתת למטפלים לחוש ולהכיר את שדה האנרגיה של אמילי לפני הניסוי". טענה זו לגיטימית, ואכן, בחלקו השני של הניסוי בחנו המטפלים כל אחת מידיה של אמילי בנפרד, ובחרו את היד המועדפת עליהם. למרות זאת התוצאות לא השתנו ונשארו בגדר לניחוש.

* "אמילי לא ניסתה לשתף פעולה, ויתכן שלא שלחה אנרגיות". טענה זו סותרת את הנחת העבודה הבסיסית של ה-TT לפיה רק המטפל צריך להתמקד.

* כמה מטפלים התלוננו שהידיים שלהם "התחממו בזמן הניסוי עד כדי כך, שלא הצליחו להבחין כבר באנרגיות". אך טיפול רגיל אורך לא פחות, האם רובו לא אפקטיבי? בנוסף, כאמור, שיעור ההצלחה בניסיונות הראשונים של כל מטפל לא היה גבוה יותר מאשר באחרונים והיה שקול לניחוש בכל מקרה. מעניין גם כי טענות אלה נשמעו רק לאחר שהתוצאות המביכות נחשפו.

המאמר שמתאר את המחקר התפרסם ב-1998 בעיתון היוקרתי JAMA, ועורר הדים נרחבים בתקשורת.
הנה סיכום הממצאים: "לפי מיטב ידיעתנו, לא פורסם מחקר אובייקטיבי כמותי שכלל יותר ממרפאי מגע בודדים, ולא התבצע מחקר מתוכנן היטב שהראה איזושהי השפעה חיובית על הבריאות כתוצאה משימוש בטכניקות אלה. עובדות אלה, יחד עם תוצאות המחקר הנוכחי, מצביעות על כך שטענות המטפלים בתחום זה חסרות בסיס, ושימוש נוסף בטכניקות אלה לצרכים רפואיים אינו מוצדק."

אמילי זכתה להכרה בינלאומית, הופיעה בתקשורת ונכנסה לספר השיאים של גינס כאדם הצעיר ביותר שפרסם מחקר בכתב עת מדעי. כמו כן זכתה בהוקרה ובפרס כספי מטעם אגודת JREF ובציונים לשבח מגופים רבים נוספים.

תוכלו להציץ באמילי מבצעת את הניסוי בסרטון הבא. בחלקו האחרון של הסרטון אפשר לראות הדגמה מאלפת לכוחו של אפקט הפלצבו. בהקשר זה כדאי לחזור ולהיזכר כיצד מתארים מטפלים בתחום את תחושות המטופל: "במהלך הטיפול עולות תחושות שונות, אינדיוידואליות לכל מטופל: יש מטופלים שיחושו חום או קור, זרימה של אנרגיה, תחושה של בין ערנות לשינה, יש המדווחים על תחושת ריחוף או מעין מצב של חלום."

עוד סיפרו מלוויה של אמילי ליועצי המלך כי ב-1996, במקביל לביצוע הניסוי של אמילי, הציעה אגודת JREF פרס של 742,000 דולר לכל מי שידגים יכולת להבחין ב"שדה האנרגיה" בתנאים דומים. למרות שלמעלה מ-40,000 מטפלים פעילים בתחום באמריקה לבדה, רק אישה אחת ניסתה להוכיח את יכולתה. היא נכשלה, ונכון להיום לא היה אף מועמד נוסף מהתחום שניסה לזכות בפרס.

לאחר פרסום המאמר, מובילים בתחום ה-TT כינו את המחקר "משחק ילדים", אבל סירבו להציע תכנון ניסוי חלופי, או להשתתף בעצמם בניסוי כזה. מדוע משחק ילדים? האם מפני שילדה בת 9 תכננה וביצעה את הניסוי? צוות של 15 עורכים מטעם כתב העת בחן את המאמר ואישר אותו לפרסום. יוקרת העיתון חשובה להם מאוד, ולא נראה שהיו לוקחים סיכון בפרסום מחקר רעוע. Georgee Lundberg, אחד מהעורכים, ניסח זאת כך: "הגיל אינו משנה. כל מה שאכפת לנו הוא שזה יהיה מדע טוב. זה היה מדע טוב."

גזר הדין

עם סיום סיפורה של אמילי, נותרו היועצים דוממים במשך זמן רב. היה ברור כי הגיע הזמן לגבש עמדה נחרצת יותר בנושא ולעדכן בכך את המלך. הם נפרדו לשלום מאמילי ובני לווייתה והסתגרו יחד למשך שעות ארוכות, כדי לגבש את עמדתם. למחרת בבוקר צעדו לחדר השינה של המלך, אוחזים בדף קטן שסיכם את מסקנותיהם:

כל הראיות שבידנו כרגע, מצביעות על כך כי טיפולי אנרגיה הינם מניפולציה דמיונית על שדה אנרגיה דמיוני אותו גם המטפלים עצמם לא מסוגלים להוכיח כי הם חשים או רואים, מניפולציה שאינה משפיעה על המטופלים מעבר להשפעת סוגסטיה עצמית.

ריפוי אנרגטי הינו בלתי סביר מבחינה ביולוגית והאפקטיביות שלו נסמכת על אפקט הפלסיבו. במקרה הטוב הוא יכול להציע נחמה; במקרה הרע הוא עלול להתבטא בשרלטנים שלוקחים כסף ממטופלים עם בעיות חמורות שדורשות התערבות דחופה של רפואה קונבנציונלית. –  ריפוי או פיתוי / אדזארד ארנסט (פרופ' לרפואה משלימה) וסיימון סינג.

לחרדתם גילו כי איחרו את המועד. התברר כי המלך נפח את נשמתו במהלך הלילה. תנוחתו השלווה לימדה כי לא סבל במותו, והיו כאלה שאף הצליחו להבחין בחיוך קטן בזווית פיו.

לאחר שהעמיסו את ארגזי הזהב שהוריש להם המלך כאות תודה על טיפולם המסור, נפרדו מטפלי האנרגיה לשלום מהיועצים ושמו פניהם לעבר הארמון הבא, כשהם חדורי אנרגיות חיוביות.

נא להכיר: אסתר ומשקפי הפלא.

"ד"ר אסתר אמיתי בעלת יכולות ריפוי ייחודיות, נטורופטית, מומחית בעלת שם ברפואה הסינית, הילינג, שיאצו, רייקי, פרחי באך, הומאופתיה רפלקסולוגיה ובשינוי אורחות חיים, נמצאת בחזית הריפוי ההוליסטי עם פתרון אלטרנטיבי לבעיות רבות".

אסתר מספרת: "לפני כ-15 שנה לאחר תהליך ממושך של עבודה עם דבורים, חיי הדבורים עניינו אותי ועקבתי אחריהן ובהשראת הסגולות המיוחדות של עיניהן פיתחתי משקפיים לשיפור הראייה שרשומים כפטנט, לאחר שהוכח שהן ייחודיות ולא דומות למשקפיים אחרים שקיימים בעולם".

"בעזרת המשקפיים האלה … כמעט כל אחד יכול לחדש את נעורי העין".

"בעיניים יש שרירים כמו בשאר הגוף ועם הזמן השרירים נחלשים והשימוש במשקפיים מחזקים את השרירים וע"י כך גורמים לראייה טובה יותר" – היא מסבירה.

וכאן כותבת אסתר:
"רשם הפטנטים קובע: משקפי הפלא מחזירות את יכולות הראייה לאותן שהיו לכם בצעירותכם, ומונעות התדרדרות ראייה".

כאן רומזת אסתר כיצד מתרחש הפלא: "...הוכח שרק אלה שאני פיתחתי מצליחים 'ליצור' בעין עדשה חדשה ועוזרים לכל טווחי הראייה ולכל הבעיות". "השילוב בין המשקפיים האלה, העין והאוויר – 'יוצרים' אצל כל אחד עדשה אישית. בעיקרון, הסוד טמון בזוויות המסוימות (בצורת קונוס) של החורים. לשמחתי, הוכיח הניסיון שאותו זוג משקפיים מתאים לכל אחד ולכל בעיית ראייה – גם לילדים קטנים. משך הזמן ואופן התרגול הנחוץ כדי לתרגל בעזרתם את העין, תלוי בסוג הבעיה ובגיל".

כאן תוכלו לקרוא את מסמכי הפטנט (חפשו בקשה מס' 123111), שגם בהם אסתר טוענת כי שימוש יומיומי במשקפיים יש בכוחו לחזק את שרירי העין ולשפר את הראיה:

מסקרן.

תחקיר קצר (שעזרו בו גם חברי קבוצת "חשיבה חדה") העלה ממצאים מעניינים.

מדובר במשקפיים מחומר אטום שמחורר בהרבה חורים קטנים. כך נראים משקפיים מסוג זה מקרוב:

מקור: ויקיפדיה

הרעיון הבסיסי מוכר כבר מאות רבות של שנים, ונעשה בו שימוש עוד לפני שהומצאו המשקפיים בעלי העדשות. זהו גם עיקרון פעולתה של ה"קמרה אובסקורה" (Camera Obscura) – מתקן אופטי שמטיל את תמונת העולם על משטח דו ממדי ע"י מעבר האור דרך חריר קטן, שמשמש כתחליף לעדשה. הסרטון בסוף הפוסט מסביר את עיקרון הפעולה.

משקפיים כאלה אכן מחדדים את הראייה, בזמן הרכבתם בלבד. אך יש גם חסרונות: שדה ראייה מצומצם, תמונה כפולה שנוצרת באזורי חפיפה בין חורים סמוכים וכן ירידה משמעותית בקונטרסט ובבהירות.

משקפיים כאלה יכולים להזיק אם משתמשים בהם לאורך זמן בחוץ כמשקפי שמש, משום שבניגוד לעדשות משקפי שמש תקניות שמסננות קרינת UV, החורים כמובן מעבירים אותה. יתרה מזאת, עקב אפקט ההחשכה האישון של העין גדל, ויותר קרינת UV מזיקה חודרת לעין. כמובן שעקב הצמצום המשמעותי בכמות האור והפגיעה בשדה הראיה אסור לנהוג או לעבוד עם מכשור מסוכן בעת הרכבת משקפיים כאלה.

כבר ב-1993, לפני 21 שנה (6 שנים לפני שאסתר המציאה את המשקפיים שלה) קבע ה-Federal Trade Commission בארה"ב כי:

*  השימוש במשקפי-חריר אינו מביא לשיפור ראייה לטווח ארוך.
*  המשקפיים אינם מרפאים, מתקנים או משפרים בעיות ראייה ספציפיות.
*  הם לא מהווים תחליף ראוי למשקפיים אופטיים או עדשות מגע.
*  התוכניות לאימון עיניים שחברות ויחידים מציעים אינן מחזקות שרירים או משפרות ראייה, וכן אין הן מפחיתות את הצורך בפתרונות אופטיים מקובלים.

יתרה מזאת, כתבי אישום הוגשו כנגד חברות ואנשים פרטיים שטענו טענות לגבי שיפור הראייה בזכות השימוש במשקפיים מסוג זה, כתבי אישום שבעקבותיהם נאסר עליהם לטעון טענות כאלה בעתיד וחלקם חויבו להציע החזר כספי מלא לכל הרוכשים. תביעות דומות הוגשו בבריטניה באותן השנים ממש.
ומה מחיר החורים? אסתר מציעה זוג משקפיים במחיר של 480 ₪. באיביי אפשר להזמין משקפי-חריר ב-8 ₪. זול פי 60. אסתר מזהירה מפני חיקויים.

פניתי לאסתר במייל עם השאלות הבאות:

1. הייתי שמח לראות את המסמך של רשם הפטנטים, עד כמה שידוע לי רשם הפטנטים לא נוהג לחוות דעה על מוצרים שמתוארים בפטנטים.
2. האם תוכלי לשלוח לי את מספר הפטנט? אשמח לעיין בו.
3. אשמח לקבל קישור למחקרים קליניים מבוקרים שמראים כי המשקפיים מחזירים את יכולות הראייה ומונעים הדרדרות הראייה.
4. אני רואה שמחיר זוג משקפיים אצלך 480 ₪ ליחידה.
   באלי אקספרס אפשר לקנות משקפיים כאלה ב-4.5 ₪. האם תוכלי להסביר מה הסיבה להבדל של פי 100 במחיר? אם לדעתך יש הבדל באיכות המוצר – אנא פרטי מהו בדיוק.
5. מתברר שכבר ב-1993 הגיש ה- Federal Trade Commission בארה"ב אישומים כנגד חברות ואנשים פרטיים שטענו טענות לגבי שיפור הראייה עקב השימוש במשקפיים מסוג זה. נאסר עליהם לטעון טענות כאלה בעתיד וחלקם חויבו להציע החזר כספי מלא לכל הרוכשים. תביעות דומות הוגשו בבריטניה באותן השנים. האם תרצי להתייחס לנושא?

במשך כמה שבועות לא קיבלתי כל התייחסות במייל מאסתר. התקשרתי אליה, אך השיחה נקטעה בטרם עת מצדה. שלחתי מייל נוסף – הפעם עשיתי זאת עם בקשה לקבל התראה ברגע שההודעה נקראת. Outlook דיווח לי שהיא נקראה למחרת שליחתה, שבועות רבים חלפו מאז אך אסתר שומרת על שתיקתה.

מקורות והרחבות:

• ויקיפדיה
• Eye-Related Quackery
• Marketers of "Pinhole" Eyeglasses Settle FTC Charges
• The truth about pinhole glasses
• הסברים והמחשות לפעולת המשקפיים – ראו סרטון בתחתית הרשומה, לאחר העדכונים.

*******************************************************************************************************************

מספר עדכונים לקראת השנה החדשה

הנה סיכום מצב, עבור מי שלא עוקב אחר העדכונים בפייסבוק.

במהלך החודשים האחרונים פעילותי בתחום החשיבה החדה זכתה לסיקורים רבים בתקשורת: ריאיונות ברדיו, בטלויזיה ובעיתונות. בנוסף, הספר זכה לשתי סקירות במוסף ספרים של הארץ, מה שפרסם אותו באופן משמעותי. אני רוצה להודות בהזדמנות זאת לארז מירנץ ולמיה הירש מ"דיוניסוס יחסי ציבור" שעזרו מאוד לכל זה לקרות.

במקביל, החלטתי שהגיע הזמן לצאת עם הספר לחנויות. החל משבוע זה הספר אמור להופיע בעוד ועוד חנויות ברחבי הארץ, הן ברשתות הגדולות והן בחנויות הפרטיות.
את הספר יהיה אפשר להמשיך ולהזמין דרך האתר במחיר מוזל (שכולל גם את המשלוח). 

בזמן האחרון אני שם דגש על תחום ההרצאות/סדנאות, ומופיע בפני תלמידים, מורים, חיילים (גם בהתנדבות), ארגונים, באירועים פרטיים ועוד. אם אתם מחפשים הרצאה חוויתית בתחום החשיבה החדה לארגון בו אתם עובדים, לכיתה של הילד/ה שלכם, וכד' – אשמח אם תצרו איתי קשר.
יחד נפיץ את הבשורה.

     שתהיה שנה פוריה ומוצלחת לכולנו!

*******************************************************************************************************************

ועוד משהו לסיום, בהקשר של ה"קמרה אובסקורה". כך נראה צילום דרך מצלמת חריר שצילמתי יחד עם הבת שלי, במסגרת הפעלה מגניבה לילדים לפני כמה שנים בנמל ת"א. המצלמה: פחית קפה שבדופן שלה חורר חור בקוטר מילימטר ובתוכה נייר צילום. לאחר שהכנסנו את נייר הצילום לתוך הפחית בחדר החושך, סגרנו את המכסה, אטמנו את החריר בפיסת איזולירבנד שחור ויצאנו החוצה לצלם. כל אחד הניח את ה"מצלמה" שלו על משטח יציב, פתח את החריר למספר שניות וסגר חזרה. חזרנו לחדר החושך ופיתחנו את הצילומים. זה מה שיצא לנו (אותי רואים בצל מצד ימין):

אירידולוגיה הינה שיטה אלטרנטיבית שגורסת כי צורות, צבעים ומאפיינים נוספים בקשתית העין (החלק הצבעוני של העין מסביב לאישון) מספקים מידע מקיף על בריאותו של האדם. שינויים בצורות ובעיקר בגוונים של הכתמים באזורים שונים של הקשתית מעידים, על פי האירידולוגיה, על שינויים בריאותיים באיברים ומערכות ספציפיות בגוף.

מפות אירידולוגיות של שתי העיניים. כל אזור מייצג איבר אחר בגוף (ויקיפדיה)

גם בגישה אלטרנטיבית זו יכולתי לטפל בנושא לפי "הנוסחה הרגילה": הייתי פותח בציטוטים מפי אירידולוגים לגבי יכולותיה המדהימות של השיטה (אותן הייתי מלקט מאתרים ישראליים, למשל זה, זה, זה, זה, זה, זה או זה). הייתי ממשיך בניפוץ יסודי של הטענות, כשאני מסתמך על מחקרים מבוקרים שנעשו בתחום, והראו שאירידולוגיה נטולת כל קשר למציאות (אם להתנסח בעדינות). אתם מוזמנים לעיין כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן (בעברית), ובמחקרים אליהם מקורות אלה מפנים.

הייתי מוסיף ותוהה, כיצד בדיוק שינויים בקשתית יכולים להעיד על שינויים במצב הבריאותי, אם שינויים כאלה כלל לא מתרחשים? שהרי שיטת הזיהוי הביומטרי על פי סריקת העין מבוססת על היציבות המוחלטת של התבניות בקשתית.

הייתי מסכם ואומר, שלא רק שאירידולוגיה נטולת כל בסיס אנטומי או פיזיולוגי, מצוצה מאצבעו של ממציא כזה או אחר וחסרת כל ערך שימושי, אלא שהיא גם מזיקה, בכך שאבחונים שגויים שניתנים לאנשים עלולים להכניס אותם למתח נפשי ניכר, לגרום להם להוצאות כספיות על טיפולים מיותרים וחמור מכל – להרחיקם מטיפול רפואי נאות לבעיה שאולי לא אובחנה נכון.

אבל לא אעשה זאת.

הפעם אציג את הדברים מזוית אישית – ווידוי שנותן Joshua David Mather – אירידולוג לשעבר. המאמר המקורי והמלא נמצא כאן. תרגמתי חלקים נרחבים ממנו ברשותו של עורך האתר – ד"ר Stephen Barrett. [פה ושם הוספתי הערות משלי בסוגריים מרובעים.]

האירידולוג שעיניו נפקחו

"ווידויו של אירידולוג לשעבר" – מאת Joshua David Mather

אני אירידולוג לשעבר. לא בקלות נטשתי את האירידולוגיה וחלקים נרחבים של ה"רפואה האלטרנטיבית". זו היתה החלטה שנאבקתי בה, אבל מצפוני אילץ אותי לבצע בחירה גורלית. כשנטשתי את התחום איבדתי את פרנסתי ואת זהותי. זו היתה בחירה קשה, בלשון המעטה.

איך הגעתי לעסוק ב"רפואה אלטרנטיבית" ומה הניע אותי לעזוב את התחום שהיווה חלק כל כך חשוב בחיי?

הבה ונתחיל בהתחלה

נולדתי למשפחה שהיה לה עניין טבעי ב"רפואה אלטרנטיבית". כשהייתי בן שבע בערך, נתקלו הורי באירידולוגיה, במהלך חיפושיהם אחר מרפא לאימי, שהיתה חולת סרטן. השיטה ריתקה אותי ולמדתי כל מה שיכולתי מאבי. כבר בגיל תשע קראתי את ספרו של ג'ים ג'נקס "The eyes have it", וניסיתי להתמודד עם עבודותיו של ד"ר ברנארד ג'נסן (Bernard Jensen) בתחום. בסופו של דבר קיבלתי את תעודת ההסמכה שלי באירידולוגיה. למדתי להסתכל בקשתית העין, החלק הצבעוני של העין, ולקבוע את הצרכים הבריאותיים של המטופל.

התיאוריה היא שהקשתית מכילה סיבי עצב הקשורים לחלקים שונים של הגוף במסלול עצבי לא מוכר. Ignatz Von Peczely, הונגרי בן המאה ה-19, החל לפתח את האירידולוגיה לאחר שהבחין בשינויים בקשתיות עיניהם של המטופלים. תומכי השיטה טוענים כי:

* מידע מכל איבר בגוף מועבר לקשתית דרך העצב מניע-העיניים (עצב הגולגולת ה-3).
* המצב הבריאותי של כל איבר ואיבר נקבע על ידי בחינת הצבעים, הבהירות, הצורה והעומק של סיבי הקשתית.
* באופן כללי, אזורים/סיבים בהירים בקשתית מעידים על פעילות או תחושה מוגברת של האיבר המיוחס לאזור זה (כמו כאב), ואילו אזורים/סיבים כהים יותר מעידים על פעילות מופחתת. לדוגמה, סיב לבן בוהק באזור המקושר לגב התחתון עשויים לרמז על כאבי גב שנחווים כרגע, בעוד ששטח שחור יכול לרמז על פציעת גב קשה ששיבשה את פעילות העצבים מאזור זה.

בעבודתי נצמדתי לשיטותיו של האירידולוג ברנארד ג'נסן ומצאתי אותן מוצלחות למדי. נהניתי כשלקוחות ספקנים היו מגיעים למשרדי והופכים למאמינים, כשסיפרתי להם דברים על עצמם שהם לא חשבו שמישהו יכול לדעת.

כמו מטפלים אלטרנטיביים רבים אחרים, ההכשרה שלי לא הסתיימה באירידולוגיה, וכללה שלוש צורות של קינסיולוגיה שימושית, רפואת צמחים, הומאופתיה, דיאטות ותזונה, ואף יעוץ רוחני. היתה לי גם דעה מאוד נחרצת נגד נטילת תרופות מרשם, נגד רוב החיסונים ורוב הניתוחים האלקטיביים. האמנתי בכל מאודי שרופאים אומנו בהריסת הגוף בעוד אני למדתי שיטות שבאמת מועילות, ע"י בניית הגוף מבפנים. הרגשתי באופן אישי, וכך גם לימדתי, שהתועלת היחידה של הרפואה הקונבנציונאלית נמצאת במצבי חירום, כמו טראומה.

תחילתו של שינוי

הייתי תומך נלהב של טיפולים אלטרנטיביים, כאשר החלטתי שגישה מאוזנת לטיפולי בריאות צריכה לכלול גם הבנה של רפואה קונבנציונאלית. לשם כך נרשמתי לתוכנית לימודים ששמה דגש על הכשרה שניתנה בצמוד לרופאים מתמחים, בסביבה קלינית. קיוויתי שהידע שארכוש יאפשר לי לשלב טוב יותר רפואה קונבנציונאלית ואלטרנטיבית.

מהר מאוד למדתי כי רף הראיות הנדרש כדי לקבוע הצלחת טיפול שונה מאוד בשני התחומים. כשתיארתי טיפול מוצלח לדעתי, הרופאים היו שואלים שאלות כמו "אילו מחקרים תומכים בזה?" או "האם זה מאומת בבדיקות דם?" התחלתי לרשום הערות לגבי דרכים בהן אני יכול לתעד טוב יותר את התוצאות שלנו, כמו גם מחקרים שאנחנו צריכים לחפש או ליזום.

בנוסף לעבודה במסגרת הקלינית, תכנית ההכשרה כללה לימודי אנטומיה, פיזיולוגיה, פרמקולוגיה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה והיסטולוגיה. השכלה במדעים אלה העמיקה את ההבנה שלי ברפואה האלטרנטיבית. לדוגמה, הבנתי עכשיו שעשבים הם למעשה תרכובות ביוכימיות שמתערבות בתפקודי הגוף באותה הדרך בדיוק כמו תרופות.

חזרתי הביתה בתום שלוש שנות הלימוד אחוז התרגשות ומלא רעיונות חדשים כיצד לטפל במצבים שונים.

כל כך הרבה אי-דיוקים

כשהתחלתי לעבוד עם אירידולוגיה, הייתי בוחן את הקשתית עם פנס וזכוכית מגדלת, כשאני מסמן את הממצאים בעותק מצולם של תרשימי העיניים של ג'נסן. נוכחתי כי היתה לי יכולת מאוד מוגבלת לשמור על פרופורציות זהות ברישום הסימנים בין ביקורים שונים, ופרטים רבים מדי היו נתונים לחסדי הזיכרון.

בהמשך התחלתי להשתמש במצלמת וידאו מחוברת למסך מחשב. טכניקה זו הקלה מאוד על מדידת השינויים בקשתית ותיעודם, ואיפשרה לי בנוסף לשמור מרחק מפניו של המטופל (דבר שהפחית את הסיכון שהוא ישתעל עלי או שאצטרך לסבול ריח רע מפיו).

מהר מאוד התברר לי שגם למצלמת הוידאו יש כמה מגבלות רציניות. גיליתי ש"שינויים במבנה הקשתית" יכולים להיווצר כתוצאה משינויים בזוית התאורה שנופלת על העין. אזורים כהים למראה יכולים לגלות פתאום "קווי הבראה" בהירים כשמיקום התאורה משתנה מעט. קוים לבנים עבים עלולים להשתנות לקוים אפורים דקים כשמקור האור מורחק.
לא פעם קרה, שאירידולוג בכיר זימן אותי לחדרו והראה לי שינוי שחל בעיניו של מטופל דקות ספורות לאחר ביצוע מניפולציה טיפולית כלשהי. לאחר שבדקתי את הרישומים שלו בדקדקנות, היה ברור לי שזווית האור ומיקום המצלמה ביחס לעין היו שונים בשני המצבים, וזה מה שגרם לשינוי הנראה בקשתית.

לא רק מיקום התאורה משפיע על מראה הקשתית. ההתרוקנות האיטית של הסוללות שהזינו את פנס העט בו השתמשתי שינו את הצבע הנראה של העין (הצבעים הצהיבו ככל שהן הלכו והתרוקנו). התאורה בחדר השפיעה גם היא, בעקיפין, על הצבעים, עקב הקונטרסט השונה שהמצלמה מדדה. השפעת המשתנים הללו היתה כה גדולה, עד שאיבדתי אמון לחלוטין במה שיכולתי ללמוד מהצילומים.

הזדמנות חדשה

נתקלתי בפתרון כשעיינתי באתר של אירידולוג אחר. הוא תיאר מצלמה מיוחדת שנועדה לפתור את כל הבעיות בהן נתקלתי. היא עשתה שימוש באותו הפלאש בכל פעם, מה שהבטיח אחידות בגוון ובזוית התאורה. צלב אור שהוקרן מהמצלמה הבטיח מירכוז מדוייק ומרחק צילום קבוע. חבר שלי רכש את המצלמה ואיפשר לי להשתמש בה בכל פעם שעבדתי בקליניקה שלו. הייתי נלהב לנסות אותה.

התרגשתי כאשר תועד שינוי הקשתית הראשון שלי, אך עד מהרה הבנתי שהשינויים נבעו משינוי בזוית המצלמה ביחס לעיני הנבדק. כשתיקנתי זאת, לא מצאתי כמעט הבדלים בקשתית, לא נראו שום הבדלים במבנה, והשינויים היחידים שנראו היו בגוונים. לאחר שביצעתי ניסויים עם זוויות צילום, מצאתי שהזוית המדויקת בה האור חודר לעין ורמת תאורת החדר השפיעו על גודל האישון, אשר בתורו משפיע על גודל הסיבים, וגודל הסיבים, במקרים מסוימים, משפיע על הצבעים שנשקפים מהקשתית.

הדגמה של תגובת האישון לשינויים בעוצמת האור

האירידולוג מתיימר לדעת לספר הרבה מאוד על האדם בהתבסס על צבעו של כל סיב. כשלקחתי את כל הגורמים המשפיעים בחשבון, הצלחתי להבחין רק בשינויים מועטים מאוד בקשתית. חמור מכך, ההבדלים היו זעומים בקרב מטופלים שעברו שינויים בריאותיים משמעותיים במהלך החודשים שחלפו מאז האבחון הקודם. יתרה מזאת, גם במקרים רבים בהם היה ניתן להבחין בשינוי, הוא לא היה כלל בהתאמה לשינוי במצב הבריאותי.

במילים אחרות, גיליתי שהקשתית אינה משקפת את המצב הבריאותי של המטופל.

[שימו לב איך האפקט הולך ונעלם ככל שיותר משתנים מבוקרים כהלכה]

אבל מה עם כל אותם אבחונים אירידולוגיים מדהימים?

נשאלתי לא פעם ע"י קוראי האתר שלי, איך האירידולוג שלהם הצליח לתת להם מידע שהם היו בטוחים שאף אחד אחר לא יכול היה לדעת לגביהם.

תשובה אחת היא צירוף מקרים. חלק קטן מהסימנים שרואים בקשתית אכן מקושרים למצבו הרפואי של האדם. כאשר אחד מהסימנים האלה מזוהה, הוא מזין את תחושת ההצלחה של המטפל ואת אמונו של המטופל בשיטה.

תשובה נוספת היא העובדה שהכלי הטוב ביותר שעומד לרשות האירידולוג הוא שאלות כלליות. בזמן לימודי האירידולוגיה, "קדחו" לנו שאירידולוגיה אינה יכולה לאבחן מחלות. זה נתפש כחוזק של האירידולוגיה מזוית הראייה ההוליסטית. איבחון הוא רק דרך להסתכל על סימפטומים ולהצמיד להם שמות. מבחינת האירידולוגים, הסימפטומים הם כבר סימנים מאוחרים של מחלה, ואילו האירידולוגיה מאפשרת להם לזהות הפרה באיזון של הגוף עוד לפני שהוא גורם למחלה.

היופי בעובדה שאין צורך לספק איבחון על בסיס העין, הוא בכך שהמטפל פשוט משתמש בקשתית כדי לייצר שאלות מנחות.

נניח, למשל, שלמטופל יש סימן באזור המקושר לריאות. השאלה הראשונה של המטפל היא "האם היתה לך מתישהו בעיית ריאות? משהו כמו אסטמה או דלקת ריאות?" אם המטופל נזכר במשהו כזה, המטפל נתפש כעילוי. אם לא, הוא ממשיך לשאול – "אולי התקררת לאחרונה?" אם התשובה שוב שלילית, הצעד הבא יהיה להסתכל באזור שמתאים למעיים, שנחשבים כגורמים לחולשה בריאות. אם האזור נראה כהה, התשובה תהיה שלמטופל יש חולשה לא ידועה בריאותיו. אם לא נראית כל בעיה במעיים, המסקנה היא שמדובר בחולשת ריאות ממקור גנטי ויש לטפל בה כדי למנוע בעיות עתידיות. האירידולוג ישבח את המטופל על שהגיע בזמן, ויאמר כי האירידולוגיה מסוגלת לזהות חולשות עוד לפני שהן באות לידי ביטוי כלשהו בגוף, ולפני שניתן לאבחן אותן בדרכים אחרות.

אם המטופל מבצע את הטיפול המוצע לו ולא מתפתחת בעיה בריאותיו, המטפל משבח אותו על הטיפול המונע. אם הוא מסרב לטיפול ולא מפתחת בעיה כלשהי בהמשך, האירידולוג מתייחס לכך כאל בעיה שעדיין מרחפת מעל לראשו. אם הוא כן מפתח בעיה כלשהי, היא מיוחסת מייד לחולשה שנמצאה אצלו.

[בקיצור, אין מצב בו אירידולוגיה יכולה להכשל – טריק בסיסי בהרבה שיטות אלטרנטיביות. שימו לב, שלמעשה מדובר בקריאה קרה קלאסית]

האם התהליך הזה מאשש את האירידולוגיה? לא. למעשה, ההיפך הוא הנכון. אם הוא מוביל למסקנה שהיתה בעיית ריאות בעבר, הרי שמדובר בתהליך מסורבל לאיסוף נתונים רפואיים היסטוריים. אם התהליך מוביל למסקנה שיש קשר למעיים, הוא רק מדגים את העובדה שאירידולוגיה סותרת באופן ברור את המדע והרפואה, היות ושום קשר בין המעיים לריאות לא נמצא.

השאלה שנשאלת היא, איך בכלל אנחנו יודעים שהקשתית מזהה נכון בעיית ריאות, אם לא ניתן לאמת את הסימן בשום דרך אחרת? מעבר לכך, איך הגיעו בכלל למסקנה שסימן כזה מקושר לריאות, אם אין שום שיטה בלתי תלויה שיכולה לוודא זאת?

אני מאמין שבשורה התחתונה, האירידולוגיה מפוקפקת ביותר ואינה יכולה להיחשב למדע. האירידולוגיה מסתמכת על תצפיות שהן או בלתי מבוססות בשיטות אמינות, או מסתמכות על ראיות אנקדוטליות מוטלות בספק. מחקרים מדעיים טובים נכשלו בניסיונותיהם להוכיח את הפוטנציאל של אירידולוגיה לזהות סימנים המעידים על מצבים בריאותיים ידועים בחולים.

[תכלס, זה פשוט לא עובד]

האם יש מדע מאחורי האירידולוגיה?

כשאני מסתכל לאחור, מדהים אותי שחשבתי שיש לאירידולוגיה איזשהו סיכוי להיתמך מדעית. כבר כשלמדתי אנטומיה בסיסית של העין ושל מערכת העצבים, הבנתי שאין אפשרות שמבנה הקשתית משתנה. אבל מה לגבי הצבעים?

בתור תלמיד אירידולוגיה צעיר, לימדו אותי שמקור הצבעים השונים בקשתית הוא בכימיקלים שונים. למשל, נקודת חלודה בקשתית מקורה בכימיקל שהוזרק בחיסון, או נקודה צהובה זוהרת הייתה תוצאה של גופרית שהגיעה מבליעה של תרופת Sulpha.

האמת היא, שנקודות אלה הן מצבורים של מלנין, תופעה דומה לנמשים בעור. אירידולוגים מפורסמים כתבו כי מצאו מתכות וחומרים אחרים בכתמים אלה בנתיחות שלאחר מוות. אלא אם כן מתכות או חומרים אלה הוזרקו ישירות לקשתית, זה לא יכול להיות נכון.

בהתבסס על העובדה כי אירידיולוגיה אינה משקפת נכונה אנטומיה, פיזיולוגיה, או היסטולוגיה של הקשתית, והיות וצבעי הקשתית אינם נקבעים על ידי קלט עצבי, הטענה כי צבעי הקשתית משקפים מצב בריאותי של איברים מרוחקים הפכה מגוחכת בעיני.

מהו הצעד הבא שלי?

על סמך מה שאני יודע עכשיו, אין שום טיעון שיכול לשכנע אותי לחזור לעסוק באירידולוגיה. למרבה הצער, שיחות שלי עם אירידולוגים מתלמדים לא הצליחו להניא אותם מלהמשיך לעסוק במה שאני מרגיש שהוא פרקטיקה מטעה ומזיקה.

מדוע האירידולוגים האחרים אינם מסוגלים לראות את האור? אני לא יכול לענות על השאלה הזאת באופן מדויק, אבל אני יכול לומר שכל אירידולוג שזכיתי להכיר באופן מעמיק, סבור כי אירידולוגיה היא אחת השיטות הטובות ביותר לבירור המצב הבריאותי. אני בטוח שיש כאלה שעוסקים בתחום פשוט כדי להונות אנשים ולהרוויח כסף (ואפשר להרוויח טוב בתחום). אבל רבים אחרים גובים תשלום קטן יחסית עבור שירותיהם. הם באמת מאמינים שהם עוזרים לאנשים.

למרות המניעים הטהורים של המטפלים באירידולוגיה, אי אפשר שלא לתהות איך אירידולוג יכול להמשיך לעסוק בתחום למרות כל הראיות נגד האירידולוגיה.

כשעדיין הייתי משוכנע בערכה של האירידולוגיה, נתקלתי לעיתים קרובות בעדויות סותרות. אלה לא הניאו אותי ממעשי, כי האמנתי לתשובות הבלתי הגיוניות שקיבלתי ממורי. עד היום קשה לשים את האצבע על הדבר שהכריע את הכף עבורי, אבל אני יודע שההכשרה שקיבלתי במדע אמיתי היתה חלק מהמשוואה.

העיסוק שלי ברפואה אלטרנטיבית הפך מאוד לא נוח עבורי, כשהבנתי עד כמה מעט לימדו אותי באמת. התחלתי לתת פחות ופחות תוספי תזונה, וניסיתי להיצמד לאלה שנמצאו במחקרים כבטוחים. בסופו של דבר החלטתי לנטוש את המקצוע ולהמשיך להעמיק את לימודי. זה המקום בו אני נמצא כרגע. המטרה שלי היא להיות מטפל ברפואה אמיתית – להיות רופא. אם להיות כנה, אני בטוח שהרפואה הקונבנציונאלית המערבית אינה מערכת מושלמת ונטולת ליקויים, אבל הנסיון שלי עם רפואה אלטרנטיבית שכנע אותי שהרפואה הקונבנציונאלית, נסמכת הראיות, היא צעד גדול קדימה לעומת האלטרנטיבית.

*

אז…. שלא יעבדו עליכם, בעיניים!

הרחבות והפניות למחקרים:

• בעברית – http://www.haoona.com/encarticle_i.asp?id=599
• http://en.wikipedia.org/wiki/Iridology#Scientific_research_into_iridology
• http://skepdic.com/iridol.html
• http://www.quackwatch.org/01QuackeryRelatedTopics/iridology.html
• http://theness.com/neurologicablog/index.php/iridology-update/
• http://archopht.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=412789

דברים שרופאי עיניים (אופתלמולוגים) כן יכולים לאבחן מהתסכלות בעין (וברשתית):

רשומות בנושאים קשורים:

• שתה קצת מים ויעבור לך (הומאופתיה)
• חדר מיון הומאופתי
• הגיעו מים (חיים) עד נפש
• NLP – מרעיון לממון
• קינסיולוגיה שימושית (השאלה למי)
• נרות לאוזניים – פצצות לגבות!
• רפואה מהתחת

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה משמאל (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

מלחמת העולם השנייה גבתה קורבנות רבים. עשרות מיליוני אנשים התאבלו על אובדן יקיריהם. אילו רק יכלו לומר דברי פרידה, אילו רק יכלו לדעת שיקיריהם ממשיכים להתקיים במימדים אחרים, אילו רק יכלו לשמוע ששלומם טוב, שם, בעולם שמעבר.

כצפוי, היתה זו תקופת שגשוג ופריחה עבור המתקשרים עם המתים. וויליאם רוי (William Roy) האנגלי, היה כנראה המדיום המצליח והמוכשר מכולם.

הסיאנסים המדהימים

דברים מדהימים היו מתרחשים במהלך הסיאנסים של רוי. המשתתפים היו חשים במשבי אויר קרים, הריחו ריחות מפתיעים ותחושות מוזרות אפפו אותם. חפצים שהיו צבועים בצבע זרחני היו מתרוממים מעצמם ומרחפים בחלל החדר. כמה מהנוכחים נשבעו שראו את "המלווים הרוחניים" של רוי מתממשים במהלך הסיאנס לנגד עיניהם.

אך גולת הכותרת של הסיאנסים היתה ללא ספק התממשות קולותיהם של המתים, שנשמעו בבירור בחדר. הנוכחים זיהו את קולות חבריהם וקרוביהם, כשהם מוסרים להם פרטים ששום אדם זר לא יכול היה לנחש. לעיתים היו נשמעים שניים או אף שלושה קולות של רוחות בו זמנית.

רופאים, חוקרים וספקנים רבים בדקו את רוי אך לא הצליחו לגלות דבר שיעיד על רמאות.

הפלסטר – פעם אחת קשרו את ידיו לכסא, הדביקו פלסטר על פיו, אך קולות הרוחות המשיכו להשמע!

המיקרופון – בפעם אחרת הצמיד אחד החוקרים מיקרופון לגרונו של רוי. "כל לחישה או תנודה בגרון תיקלט ע"י המיקרופון, תוגבר ותושמע ברמקולים" הסביר החוקר. ידיו של רוי היו קשורות לכסא, אך למרות הכל המשיכו קולות הרוחות להשמע בסיאנס מבלי שהמיקרופון קלט כל רעידה מגרונו!

המים הצבועים – ניסיון נוסף להפיל את רוי בפח הגיע מחוקר סיאנסים שהתיימר להכיר את כל הטריקים של "המקצוע". הוא ביקש מרוי למלא את פיו במים צבעוניים כדי להבטיח שלא יוכל להפיק דיבור מגרונו מבלי לשפוך את המים או לבלוע אותם. במהלך הסיאנס נשמעו קולות דיבור ברורים, ובסיומו, כשהודלק האור, ירק רוי את המים הצבועים מפיו מבלי שאיבד טיפה.

רוי היה המדיום היחיד שהסכים לערוך סיאנס גם באור מלא. גם אז נשמעו קולות דיבור בוקעים  מכיוונו, אך לא מפיו!

וויליאם רוי היה בחור מוכשר מאוד, בכך אין ספק. הוא נהנה מתמיכתם ואהדתם של כל אותם לקוחות מאושרים שיקיריהם הוחזרו, ולו לרגע, מעולם המתים. הוא עשה רק טעות אחת רצינית: הסתכסך עם העוזר שלו.

החשיפה

יום אחד, בשנת 1952, הגיע אדם למשרדו של עורך העיתון "Psychic News" (עיתון הספיריטואליסטים המוביל באותה התקופה בלונדון) והניח בפניו מזוודה גדולה. כשפתח אותה נגלה אוסף מרשים של אביזרים אלקטרוניים: מיקרופון, מגבר, אוזניה, רמקול זעיר, זוג נעליים עם לוחיות נחושת על סוליותיהן ומוט טלסקופי שנראה כמו אנטנת רדיו גדולה. "אני העוזר של וויליאם רוי" הכריז האורח, "וזו הערכה המלאה שהוא התכוון להתקין בביתו החדש. היא אמורה לשמש לתקשורת בין רוי, בחדר הסיאנסים, לביני, בחדר הצמוד."

התקני השרלטנות של רוי, אשר שוכנים עד היום במוזיאון הסקוטלנד יארד.

רוי התחנן שלא יפרסמו את הדבר והבטיח כי יעבור לדרום אפריקה ויפסיק לערוך סיאנסים. הוא אכן עבר לדרום אפריקה, אך כעבור תקופה קצרה התגלה שוב באנגליה, כשהוא משוחח עם מתים (ליתר דיוק עם החיים בחדר הסמוך). היות והפר את הבטחתו, קצה סבלנותו של אחד העיתונאים וזה פרסם ב-1955 מאמר שחושף את רוי כנוכל, ומזהיר לקוחות פוטנציאליים מפניו.

התגובה לא איחרה להגיע. תחילה זכה העיתונאי להצלפות שוט מידי אשתו של רוי, אשר ארבה לו ביציאה מבניין המערכת. רוי בחר בדרכים רומנטיות פחות להאבק ותבע את העיתונאי תביעת דיבה. ההליכים המשפטיים השתיקו את התקשורת. רק כעבור כשלוש שנים, ב-1958, הסיר רוי את התביעה והסכים לשלם את הוצאות המשפט. מיד לאחר מכן פרסם העיתון את כל העדויות למעשי המרמה שלו. בתחילה ניסה רוי להמשיך ולהכחיש את ההאשמות, אך כאשר צהובון אחר (Sunday Pictorial) הציע לו סכום כסף נכבד, הוא שמח להעניק להם הודאה מפורטת.

בתחילת דבריו אמר רוי כי הוא חושש שהודאתו תכה בהלם ובכאב את 100,000 ויותר האנשים שהשתתפו בסיאנסים שערך. "הקורבנות שלי היו אנשים מוכי צער שהאמינו שאני יכול לקשר אותם עם רוחות יקיריהם מהעולם שמעבר… כמובן שאני מתחזה. כך גם מדיומים אחרים. נכון שרימיתי נשים בסיאנס, אבל לא גרמתי שום נזק". מה שבטוח, הנשים האבלות שרוי רימה הביאו לו תועלת לא מבוטלת. רוי צבר סכום של £50,000, מכוניות יוקרה והרבה מותרות אחרות בזכות עשור של שרלטנות ספיריטואליסטית.

הסודות נגלים

קריאה חמה

עסקנו בבלוג לא מעט ב"קריאה קרה" – אוסף "טריקים" לשליפת מידע מהלקוח בלי שהוא מודע לכך, וחזרה על אותו מידע באופן שיראה כאילו "היועץ" הגיע אליו בדרכים על-טבעיות. קריאה חמה היא כינוי לאיסוף מידע על המשתתפים בטרם התחיל הסיאנס. כיצד עשו זאת טרום עידן הגוגל?

ראשית דבר, רק משתתפים שנרשמו זמן רב מראש היו רשאים להכנס לסיאנס. רוי היה פותח כרטיס אישי עבור כל אחד מהמשתתפים בו היה אוגר עליו מידע ממקורות שונים: במשרד הרישום הלאומי היה אפשר למצוא רישומי לידה, נישואים ומוות כמו גם שמות ההורים והורי ההורים, בעיתונים היה אפשר לאתר הספדים ופרטי צוואות, וכד'. יתרה מזאת, התוודה רוי – "אנחנו, המדיומים המתחזים, היינו סוחרים בינינו במידע, כמו החלפת בולים".

בהגיעם לסיאנס היו עוברים המשתתפים תחקיר נוסף, ללא ידיעתם כמובן. הם התבקשו להשאיר את מעיליהם, ארנקיהם מזוודותיהם וחפצים אחרים בחדר המלתחה "כדי שלא יתעסקו איתם במהלך הסיאנס, ויפריעו לאוירה". ברגע שהיו עוברים לחדר ההמתנה, העוזר של רוי היה מפשפש בחפציהם ודולה פרטי מידע מתוך מכתבים, פנקסים, יומנים, כרטיסים, קבלות, וכו'.

בחדר ההמתנה היו מותקנים מיקרופונים סמויים שקלטו את שיחות האורחים, שיחות אשר סיפקו לא פעם פרטים חשובים עליהם ועל ציפיותיהם מהעומד להתרחש.

טינקה האינדיאני האדום

12 המשתתפים היו נאספים יחדיו בחדר הסיאנסים, וממתינים בחשיכה. ברקע הושמעה מוזיקה קלאסית כדי להכניס את כולם לאוירה מתאימה.

רוי היה מתחיל להתנשם בכבדות ולדבר בקולו של אחד מ"המלווים הרוחניים" שלו. היו כמה מלווים קבועים, אולם החביב עליו היה טינקה האינדיאני האדום. טינקה היה מלווה מאוד שימושי עבור רוי – כאשר שאלות הנוכחים נעשו קשות מדי היה טינקה פותר את הבעיה במשפט: "לא יכול עונה – אני רק אינדיאני פשוט" (“No can answer—me just simple Indian”).

התפתחות משעשעת בקשר לאותו טינקה הגיעה מצידו של "אמן ספיריטואליסטי" שצייר את דמותו כפי שראה אותה בחזיונותיו הרוחניים. כאשר הודה רוי כי טינקה הינו דמות שהמציא כחלק ממסכת השרלטנות שלו, התעקש האמן: "רוי הוא אולי שרלטן, אבל הציורים של המלווה הרוחני טינקה – אמיתיים. ציירתי אותם מתוך חוויותיי שלי. הוא הזהיר אותי פעם שרוי הוא מתחזה"…

טריקים טכנולוגיים

את ההכשרה המקצועית הבסיסית רכש רוי בעזרת ספר שיצא באמריקה בשנת 1907 (Behind the Scenes With the Mediums), ספר שחשף את כל הטריקים שמדיומים עשו בהם שימוש עשרות שנים קודם לכן. בנוסף, תיבל רוי את הופעותיו באביזרים מחזית הטכנולוגיה (של שנות החמישים) כדי ליצור אפקטים של קולות-רוחות, מוזיקה ואורות מסתוריים במהלך הסיאנסים שערך.

מקל הקסמים. מתקן חשוב ראשון ששימש את רוי היה מוט טלסקופי באמצעותו הניף חפצים בחלל החדר. החדר היה שרוי בחשיכה מוחלטת, החפצים עצמם היו מעוטרים בפסי צבע זרחני, וכל מה שהנוכחים יכלו לראות היה חפץ שמתרומם ומשייט באויר.

החבר הטלפוני. אביזר חשוב נוסף היה אוזניה קטנה שרוי היה שולף מכיסו ותוחב לאוזנו בחסות החשיכה. בחדר הסמוך היה יושב העוזר שלו, ומקריא אל תוך מיקרופון את פרטי המידע שליקט על האורחים במהלך החיפוש שערך בחפציהם. החיבור החשמלי בין החדרים היה מוסווה כשקע חשמלי רגיל בקיר.

דיבורי מתים. חלק מהקולות היה רוי מפיק מגרונו. קולות אחרים (ששותפו היה מפיק בחדר הסמוך) היו בוקעים מתוך רמקול קטן שהיה מחובר לקצה של מוט טלסקופי. קולות נוספים היו מושמעים מעת לעת ע"י טייפ. שילוב של מספר קולות בו זמנית ושליטה בכיוון ממנו נשמעו (ע"י הזזת המוט הטלסקופי שהרמקול בקצהו) יצרו אפקט שהימם את הנוכחים.

לשלוף קולות מהשרוול. הפקה של קולות-רוחות באור מלא היתה משימה מתוחכמת עוד יותר, וכנראה שרוי היה המדיום היחיד שהעז לעשות זאת. לשם כך היה צורך להסוות כליל את חוטי החשמל שחיברו בין החדרים (בין המיקרופון ממנו דיבר השותף לבין האוזנייה ממנה בקעו הצלילים). כדי לעשות זאת, העביר רוי את החוטים מתחת לשטיח. שני מגעי מתכת בצבצו מתוך השטיח כמו שני ראשי מסמרים. על סוליות נעליו הדביק לוחות נחושת, אליהם היו מחוברים חוטים מצידה הפנימי של הנעל. החוטים הושחלו מתחת לבגדיו, עד לקצה השרוול , שם מוקמה האוזנייה. כאשר רוי היה מניח את נעליו על המגעים שבצבצו מהשטיח, המעגל החשמלי היה נסגר, וקולותיו של השותף היו בוקעים משרוולו.

רוי מדגים את טכניקות הפעולה שלו

אין כמראה עיניים. מפעם לפעם היה רוי מתבל את הסיאנס באפקטים ויזואליים. לשם כך היה מוציא מפיו בדים דקים, שנקראו "אקטופלזמה" בז'רגון ה"מקצועי". כמו כן עשה שימוש במסכות מפחידות, או שביקש משותפו להכנס לחדר מאיזו דלת נסתרת, כשהוא עטוי סדין לבן. באופן זה נראה טינקה האינדיאני האדום מספר פעמים, כשהוא מיתמר לגובה של מעל שני מטר!

אביזרים שמדיומים השתמשו בהם: בדים, בובות, מסכות, וכד' (ויקיפדיה)

שילוב אפקטים

המקרה הבא מדגים כמה קל לשרלטן מוכשר כמו רוי לרקוח יחד פרטי מידע פשוטים שנקרו בדרכו לכדי חוויה מהממת.

במהלך הסיאנס מסר לו שותפו (דרך המיקרופון), שאחת מהנוכחות, סוזן שמה, הלחינה שירים וכמה מהם בוצעו בקונצרט יוקרתי בקיימברידג". גם כתובת מגוריה הקודמים היתה ידועה. רוי זכר שכאשר הגיעה שאל אותה האם היא מאמינה בספיריטואליזם והיא אמרה שהיא לא מאמינה, אבל אימה היתה מאמינה. מכך למד שאימה מתה.

במהלך הסיאנס אמר רוי: "יש כאן רוח שרוצה לדבר עם בתה – סוזן". רוי הפיל את החצוצרה מהמוט כך שנפלה על הרצפה, ובקולו של "המדריך" אמר: "הרוח חלשה מאוד ומתקשה לתקשר. היא אומרת שקשה לה להגיע אליך מאז עזבת את קיימברידג'". הוא נקב בשם הרחוב בו סוזן גרה והוסיף כי אימה היתה גאה מאוד לראות את שיריה מבוצעים ע"י זמרים נודעים.
"היתה לזה השפעה עצומה" מסכם רוי. "כל זה התאפשר בזכות כמה שורות ממכתב שנשכח בכיס מעילה".

כיצד גבר על החוקרים

להלן פתרון "החידות הטכנולוגיות" בהן פגשנו קודם.

כיצד הפיק קולות כשידיו קשורות ופיו חסום בפלסטר? פשוט מאוד. בחסות החשיכה לא היה קשה להתכופף לעבר אחת מכפות ידיו, להסיר חלקית את הפלסטר, להשמיע קולות ולבסוף לא לשכוח להחזירו למקומו לפני שהודלקו האורות.

כיצד הצליח להפיק קולות מבלי שהמיקרופון שהוצמד לגרונו קלט את הרעידות? רוי הבחין שהחוט שהיה מחובר למיקרופון עבר בין רגליו. למרות שידיו היו קשורות, הוא לא התקשה לתפוס את החוט עם ברכיו ולהרחיק אותו כמה סנטימטרים הצידה כשהפיק את הדיבורים מגרונו. בסיום הסיאנס הרפה מהחוט והמיקרופון חזר למקומו, האור הודלק והחוקרים נותרו אובדי-עצות.

כיצד הפיק קולות כשפיו מלא במים צבעוניים? במקרה הזה היו לרוי כמה ימים להשיב אם הוא מוכן לבדיקה. זה היה פרק הזמן שהיה דרוש לו כדי להכין את התעלול הפשוט הבא: הוא החביא שקית קטנה בדופן הפנימי של הז'קט שלו, כשקשית גומי מבצבצת ממנה. כאשר הוחשך החדר ירק את המים הצבעוניים דרך הקשית לאותה שקית, ולאחר שסיים את מעלליו, מצץ את המים חזרה לפיו. האור הודלק והחוקרים נותרו משתוממים.

התכסיסים הפשוטים בעזרתם צלח את חקירותיהם של "המומחים", מעידים לא רק על תושיתו הרבה, אלא ללא ספק גם על רמתם הירודה של החוקרים.

את הודאתו חתם רוי במשפט הבא: "גם לאחר הודאתי זו, אני יודע שאוכל למלא חדרי-סיאנסים שוב באנשים שימצאו נחמה באמונה שאני אמיתי".

הנשים בחייו

כדי לספק תמונה מלאה יותר על דמותו של הנוכל, אוסיף כמה פרטים עסיסיים על חייו הפרטיים. אעשה זאת בתמציתיות יתרה, לפיכך, קראו לאט ובתשומת לב:

כבר בגיל 17 נשא לאישה את Mary Castle, שהיתה בעלת מועדון לילה ברובע הסוהו של לונדון. היא היתה הראשונה מבין נשים רבות שנפלו קורבן לסיפורי הבדייה שלו.

אחת מהפרשיות המחפירות ביותר בהן היה מעורב היתה ניצול של אלמנה שהגיעה לסיאנסים שערך. במקביל ל"העלאת" בעלה המנוח, פיתה אותה רוי, והבטיח כי בכוונתו להינשא לה בהקדם האפשרי. במהלך מפגש סיאנס עם מדיום אחר (ששיתף פעולה עם רוי בעניין) הועבר מסר לאלמנה המאוהבת כי עליה לשלם 15,000 פאונד לאישתו השניה של רוי – דורותי, כדי לשכנעה להתגרש ממנו. רוי "הופתע" למשמע הבשורות המשמחות, וכדי לתת תוקף רישמי לדברים הביא לאלמנה מכתב שכתבה דורותי ואשר היה חתום בידי עו"ד, בו היא מביעה את הסכמתה להתגרש בתמורה לסכום הכסף המדובר. האלמנה העבירה את הכסף לחשבון הבנק של רוי, והשניים יצאו לירח דבש. מה שהאלמנה לא ידעה, זה שהמכתב היה מזוייף.

זמן קצר לאחר מכן התאבדה דורותי (בהרעלת גז). לא חלפו אלא 3 שבועות, ורוי התחתן בשלישית. לא עם האלמנה כמובן, אלא עם בחורה בת 17 (Rose Halligan), אותה נטש ב-1956.

11 שנים מאוחר יותר, מבלי שהתגרש רישמית, נשא לאישה את Ann Clements.

לרוי היו שלושה ילדים מקשריו השונים.

הדרן

10 שנים חלפו מאז הודאתו של רוי, והנה הופיע באנגליה מדיום בשם ביל סילבר, שביצע מעללים דומים להפליא לאלה של רוי. היה זה שוב עיתונאי שחשף את האמת – ביל סילבר היה לא אחר מאשר וויליאם רוי!

אחדים מהמשתתפים בסיאנסים הכירו אותו, אך היו עדיין משוכנעים באמיתות ההתרחשויות. הפעם הרחיק רוי ותיקשר יישויות מכוכב הלכת נוגה… ב"עונה" זו של הסיאנסים השתתפו בין השאר גם חברי הביטלס. בתגובה לחשיפה זו אמר רוי: "אני רוצה לשכוח את העבר. ההודאה הציבורית שלי על כך שרימיתי היתה ערימת שקרים. אמרתי זאת בשביל הכסף". אשרי המאמין.

וויליאם רוי, או ליתר דיוק William George Holroyd Plowright, מת ב-1977 מסרטן. בן 66 היה במותו. העיתון Psychic News ציין את מותו במילים הבאות: "בכל ההיסטוריה הארוכה של הספיריטואליזם לא קם נבל גדול יותר. הוא נמצא כעת בעולם בו הוא אינו יכול לרמות".

אני לא הייתי בונה אפילו על זה…

מקורות והרחבות:

• סקירה מתוך הספר – Sorry, You've Been Duped!  מאת Melvin Harris
• http://psychictruth.info/Medium_William_Roy.htm
• http://www.answers.com/topic/william-roy
• http://www.spiritualismlink.com/t1853-tim-haigh-editor-of-psychic-news-1992-95-on-william-roy
• לקט כתבות מקוריות משנות החמישים על פרשת וויליאם רוי
• [סרטון] – חשיפה מפורסמת של הקוסם רנדי: מרפא-אמונה מקבל מידע על החולים באוזניה

____________________________________________________

כדי לקבל עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג הזינו את המייל שלכם בראש הדף (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שתפו!

לפני שנים רבות (1912 ליתר דיוק), בהולנד הרחוקה (רוטרדם ליתר דיוק), נולד ארנולד (Arnold Gerrit Henskes ליתר דיוק).

בשנות העשרים לחייו הקים חברה לעיצוב. כבר אז פקדו אותו חלומות מוזרים וחוויות על-טבעיות למיניהן (לדבריו). כשמלאו לו 33, הכריז ארנולד כי גופו חסין כל פגיעה: "אינני אמן, אלא נביא. אם אתה מאמין באלוהים, הרצון שלך יכול לשלוט על גופך. אנשים לא יאמינו לי אם אסתפק בדיבורים, אבל אחרי שייחזו בגופי הבלתי פגיע, הם יאמינו."

ואכן, בניגוד לטיפוסים רבים שפגשנו בעבר שרק פיזרו סיפורי מעשיות לחלל האויר, ארנולד היה נכון להדגים את טענותיו בפומבי. הוא עזב את עבודתו, עבר לאמסטרדם והחל להסתובב בפאבים כשהוא מדגים את יכולותיו המופלאות. הדגמותיו היו כה מרשימות, עד כי רבים היו מתעלפים במהלכן. הדברים הגיעו לידי כך שהמלצרים היו דורשים מהלקוחות לשלם על הארוחות לפני שארנולד היה מתחיל בהופעתו.

במקביל לביצוע מעלליו הבלתי אפשריים, העביר את המסרים שלו לקהל. הוא הטיף לזנוח את החיים המטריאליסטים ולהכיר בכוח עליון – המקור – אלוהים – שפועל דרכו ונותן לו את החסינות הגופנית הזו, כאות לכך שיש בנמצא משהו גדול יותר. כמו כן הטיף לשלום עולמי. את שמו שינה ל-"Mirin Dajo" שפירושו בשפת האספרנטו "פלא". (כמו אחרים בני זמנו, האמין כי אספרנטו, בהסירה מחסומי תקשורת בין האומות השונות, יכולה להיות המנגנון לאיחוד האנושות).

אני חושב שהגיע הזמן לראות במה המדובר.

ילדים – לא בשבילכם! בעלי לב חלש, נשים בהיריון ומניקות – נתראה בשבוע הבא.

לא לנסות בבית!

כאן מחדירים שלושה צינורות דקים מבעד לגופו, ומזרימים דרכם מים. מזרקה אנושית!

ארנולד האמין בשליטה מוחלטת של התודעה בחומר. הוא סבר כי ביכולתו לשלוט מנטלית בכל המתרחש בגופו. לדבריו החרב אינה עוברת דרך גופו, אלא זה גופו אשר עובר דרך החרב. האזורים הרלוונטיים בגופו נעשים "קלים" יותר, "פחות חומריים" ולכן הגוף אינו נפגע, כי אין שום דבר מוצק לפגוע בו.

דה גרוט (De Groot), מי שהפך להיות עוזרו האישי וחברו הטוב של ארנולד, מספר סיפורי ניסים ונפלאות על האיש ועל החוויות העל-טבעיות להן זכה במחיצתו. דה גרוט טען כי ארנולד טלפתי, ניחן בכוחות ריפוי וכי הוא מוקף במלאכים-שומרים. לדבריו, באחד הניסויים ארנולד הפך לבלתי נראה לחלוטין ונשאר כך עד ש"התממש" חזרה על חוף הים, עירום כביום היוולדו, מול עיניהם המשתאות של כמה עוברים ושבים. ברשותכם, לא אתייחס לסיפורים אלה, ללא ראיות קצת יותר מוצקות.

אך מההדגמות כמובן שלא ניתן להתעלם. ארנולד שיתף פעולה עם הרופאים באופן מלא. רבים בדקו אותו ונדהמו (לסרטון לחצו כאן). כאן תוכלו לראות אותו נכנס לחדר צילומי הרנטגן כשהמוט כבר תקוע בגופו. נראה כי מוטות אכן מפלחים את גופו ללא שניכרים סימני כאב על פניו, ללא זיהומים משמעותיים וללא דימום מאסיבי.

כרוניקה של מוות ידוע מראש

כדי לבדוק עד כמה התופעה יוצאת דופן, ביצעו חוקרים סדרת ניסויי-ניקוב בבעלי חיים. לא רק שהם שרדו ללא בעיות, הם גם לא הראו שום תגובות מיוחדות לאחר מכן. מסקנתם היתה כי המעללים הללו אינם מדהימים כפי שהם נראים.

ארנולד החליט ללכת צעד אחד נוסף קדימה. הוא בלע פגיון, משוכנע כי יוכל "למוסס" אותו בתוך גופו.

הוא טעה.

נדרש ניתוח כדי להוציא את החפץ. למרות שהניתוח הצליח, ארנולד מת כעבור כשבועיים כתוצאה מדלקת שהתפתחה סביב מקום הפגיעה, והוא בן 36 בלבד. נתיחה שלאחר המוות חשפה צלקות פנימיות רבות בכבד, כליות, סרעפת, טחול וצלקת אחת בקצה ליבו. בקיבה ובמעיים, לעומת זאת, לא נראו סימני פגיעה כלשהם.

הפגיון הקטלני, יום לפני שהוצא בניתוח
(ויומיים לפני קום מדינת ישראל)

הפגנת כוחות על-טבעיים, יכולת טבעית, או שרלטנות?

Peter Mulacz, פאראפסיכולוג אוסטרי, סוקר את המקרה של ארנולד וכן מקרים נוספים מאותו הסוג. במאמרו הוא מתייחס בביקורת לעבודותיו של חוקר ירדני בשם Jamal N. Hussein שסבור כי מדובר באנרגיות ריפוי "על-טבעיות".

דעתו של פטר היא כי לא נדרש כאן שום הסבר על טבעי, היות והתופעה אינה כה מדהימה כפי שנראה ממבט ראשון. הוא מביא את חוות דעתם של רופאים שוויצרים מסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת שאומרים את הדברים הבאים:

לגבי התמודדות עם הכאב, סף הכאב שונה מאוד בין אדם לאדם, ומעבר לכך, ידוע כי סוגסטיות יכולות להוריד את תחושת הכאב באופן דרמטי (וראו היפנוזה ושיכוך כאב). רוב האיברים הפנימיים אינם רגישים לניקוב. הכאב ברובו נובע כאשר חודרים את העור, הצדר והצפק.

לגבי היעדר זיהומים, צריך לקחת בחשבון את המשטח המלוטש של החרבות אשר לא מאפשר כמות גדולה מדי של חיידקים ולכלוך להצטבר עליו. מעבר לכך, כתוצאה מכך שקוטר החרב הולך וגדל כשהיא חודרת לגוף, רוב הלכלוך "מנוגב" מהחרב ומצטבר בנקודת הכניסה שבשכבות העור העליונות, במהלך החדירה האיטית. אפילו במקרה של חדירות של המעיים (בדרך כלל נקבים כאלה מובילים לדלקת צפק חמורה), ההנחה היא שחדירה איטית לא תגרום לנקבים או קרעים של הרקמות, אלא רק להתרחבות קטנה למדי שתסגר שוב בעת יציאת החרב, בזכות האלסטיות של הרקמה.

הצורה המתרחבת של החרב החלקה, והחדרתה האיטית יכולים להסביר גם את העדר הדימום. בחדירתה החרב לא תגרום לקריעת כלי דם אלא רק הסטה שלהם הצידה, או הרחבה ומתיחה של רקמות אלסטיות. רק פגיעה בכלי דם ראשי באופן ישיר תגרום לדימום פנימי רציני.

מזוית ראיה רפואית, מדגישים אותם רופאים, ההתייחסות לניקובים אלה כאל "פציעות קטלניות" היא השגויה, ולפיכך המסקנה כי מדובר בתופעה ללא הסבר טבעי פשוט אינה נכונה. תפישה שגויה זו, הן אצל האדם שאינו מומחה והן בקרב רופאים נובעת מחוסר ניסיון עם מקרים דומים.

המקרה הזה מושווה, באופן לא מודע, לפציעות שנובעות מדקירת סכינים או פצעי ירי, שהן בעלות השלכות חמורות בד"כ ויכולות, כידוע, להביא אף למוות. דקירה (בעת תקיפה או תאונה) מתרחשת בד"כ מהר, הכנסת העצם הדוקר ושליפתו מתבצעות בזויות שונות, הקורבן עשוי להתנגד – כל אלה גורמים לקרעים רציניים של הרקמות, דימום, ונטייה גבוהה לזיהומים.

Peter Mulacz נכח בטקסים של הסוּפים (זרם מיסטי באסלאם), וחזה ביותר ממאה דרווישים עוברים טקס דקירה שכזה, בחלקם צפה ממש מקרוב. הוא מתאר במאמר את שראה, ואין לו ספק כי חזה בדקירות אמיתיות.

בתוכנית פופולרית מודרנית התייחסו קוסם ורופאה למקרה. נראה ששניהם השתכנעו כי מדובר בדבר האמיתי:

האמת, גם אני השתכנעתי.

ואז פניתי לד"ר רות גור, מומחית בנוירוכירורגיה (מנתחת מוח) וביקשתי את חוות דעתה על הדברים.

לרות אין שום ספק – מדובר באחיזת עיניים. סקירה זריזה שערכה לא העלתה אף לא התייחסות אחת למקרים מסוג זה בספרות המקצועית, בעשרות השנים האחרונות. רות הדגישה כי המאמר העיקרי שהבאתי נכתב ע"י פראפסיכולוג. הנה התייחסותה לנקודות שונות:

לגבי הרופאים שבדקו את ארנולד – יש גם רופאים שסרחו, רופא הוא לא אלוהים.

לגבי הקוסם שמופיע בתוכנית הטלויזיה ומצהיר כי זה לא יכול להיות טריק – מדובר בסרטון למטרות שכנוע במקרה הטוב או למטרות מסחריות. יתכן שקיבל תשלום כדי לומר זאת.
הדרך היחידה לקבל חוות דעת אמיתית אם אכן מדובר בטריק או לא, דורשת בדיקת הכלי הדוקר מבחינה מטלורגית, הוכחה שאין שום מסילות מותקנות על פני הגוף, שהכלי הדוקר איננו גמיש, ביצוע הדקירה ע"י חוקר שאינו קשור לנדקר, והוכחה ב- CT כי אכן החפץ הדוקר אינו מתעוות סביב הגוף אלא חודר דרכו.

לגבי צילומי הרנטגן – צילומי רנטגן הינם דו מימדיים. אפשר להניח אדם על שולחן הרנטגן ואת החרב מתחת לשולחן או מתחת למזרן, אבל בדרכה של הקרן. מי שמביט בזה מהצד לא יראה את החרב אבל בצילום היא תצא בבירור. בדיקות מודרניות כמו CT, שהינו תלת מימדי, היו חושפות את התרמית מיד אם החרב לא עוברת בתוך הקרביים ממש. אולי זו הסיבה שמאז שנות ה-80 (בהם יצא ה-CT  לשימוש נרחב) לא שמענו יותר על תופעה כזו.

לגבי דימום – תמיד יהיו תגובות של הגוף לחדירה. אפילו בדקירת מחט תמיד יורד דם. הסיכוי לחתוך כ-1 ס"מ ללא דימום כלל קרוב לאפס, ובוודאות כשאדם חוזר על כך שוב ושוב – אין לכך סיכוי כלל.

לגבי זיהומים – הגוף הזר היחידי שאינו גורם לזיהום עם חדירתו הוא קליע של כלי נשק חם וזאת מפני שבפיצוץ אבק השריפה נוצר חום של למעלה מ-100 מעלות וכל החיידקים שעל פניו נשרפים. החום שלו בעת הפגיעה בגוף גם הוא למעלה מ-100 מעלות דבר ששורף את כל החיידקים על העור בנקודת החדירה. גוף קר שחודר, גם אם לא יהיו חיידקים על פניו (למשל אזמל סטרילי), עדיין יגרום לזיהום מעצם הפגיעה בעור ויצירת "חור" דרכו יכנסו חיידקים שעל העור פנימה.
חדירת מעיים צפויה לגרום לזיהום קשה עוד יותר – שכן יש קרוב לקילו חיידקים בתוך המעיים שבהתפזרם הם מאד אגרסיביים.
כמו כן דקירה באזור בית החזה שתעבור דרך הריאות תגרום מיידית לנקב בריאה ובקרומיה שיבוא לידי ביטוי בקשיי נשימה ניכרים. אם החור איננו גדול רב הסיכוי שהנקב ינקז אוויר מהריאה לכוון המתחם בין הקרומים ואל החוצה ואז יוותר לחץ חיובי בין הקרומים שימוטט את הריאה לגמרי ויתחיל ללחוץ על כלי הדם הגדולים, דבר שיפריע לפעילות הלב.

בהתייחס לנתיחה שלאחר המוות: בכל המכונים המכבדים את עצמם נהוג לתעד בדיקות כאלה, שיש להן חשיבות לדורות הבאים, ע"י צילום או השארת האיברים המתאימים משומרים בפורמלין. לא נתקלתי בראיות על תיעוד של הנתיחה.

עם כל הכבוד, כל אדם יכול להמציא סיפור נחמד, ולתמוך אותו כביכול בעדויות. עדיף לקרוא לילד בשמו – "סיפור", ולא להתייחס אליו יותר מידי ברצינות. כאשר מתייחסים ברצינות רבה מידי לבדיות כאלה הדבר עולה בחיי אדם, כפי שהוכיח ארנולד עצמו.

בשנים האחרונות – מאז שנות ה-50 לא ראינו תופעות כאלה יותר, ואני מאמינה כי הדבר נובע מכך שלא ניתן להשתמש היום באותם אמצעים בהם השתמשו פעם כדי לחולל את התרגילים הללו מבלי להתפס. יש להניח לסיפור כפי שהוא ולתת לו לגווע. אין מכשפים, אין מכשפות, אין רוחות, וארנולד לא יכול היה לנקב את גופו עם חרבות ולצאת מזה ללא פגע.

מקורות והרחבות:

• על ארנולד, בויקיפדיה
• מאמר על ארנולד (מאת מישהו שהאמין שגם לאורי גלר יש כוחות על-טבעיים…)
• המאמר של  Peter Mulacz
• החוקר הירדני, ג'אמל חוסיין מוזמן להדגים את הדקירות על עצמו בפני ארגון ספקנים, מסכים, ומבריז

אם אהבתם את הרשומה הזו, אולי תתעניינו גם ב:

• אנשים מגנטיים וניסים נוספים
• מי יודע, ילדים, מה קורה אם לא אוכלים?
• האם אתם מאמינים במוות?

לקבלת עדכונים על רשומות חדשות הזינו את המייל שלכם בתחתית הטור משמאל.

לא פעם אני נשאל מה ידוע על שיטת טיפול אקזוטית כזו או אחרת. האם נחקרה? האם היא יעילה? (אתם יודעים, יותר מפלצבו / החלמה טבעית / פרשנות סובייקטיבית של המעורבים בטיפול), האם היא בטוחה?
אני מניח שרבים מכם מצאו עצמם לא פעם במצב דומה, אך נאלמו דום מול אינסוף תוצאות החיפוש שהמטיר עליהם גוגל. כיצד לנפות מידע אמין מתוך מתקפת השיווק האגרסיבית שמתפרצת אלינו מכל עבר?

אחלוק אתכם את "מתכון החיפוש" שלי בנושא של טיפולים חשודים, מתכון שהוכיח עצמו כיעיל מאוד עבורי. בתוך דקות בודדות עד עשרות דקות, תקבלו מושג טוב עם מה יש לכם עסק (תלוי כמה המושג נדיר ולאיזו דרגת וודאות אתם שואפים להגיע). לא מדובר בהוכחה מוחצת לשום כיוון. מדובר בקריאת כיוון, בהדלקת נורות אדומות ובהנפת דגלי אזהרה.

1)      לפני שתתחילו, אתם צריכים לזהות את מונחי המפתח באנגלית. מה לעשות, בעברית, הסיכוי שתתקלו במידע אמין, קטן הרבה יותר. למשל, אם לטיפול קוראים "בולשיטולוגיה" אתם אמורים למצוא הרבה תוצאות חיפוש בגוגל למונח “bullshitology”. לפעמים המשימה קשה יותר. טריק נוסף הוא לזהות שם של אדם שמעורב בפרשה (ממציא השיטה למשל) ולחפש אותו באנגלית. השלב הזה דורש לעיתים קצת ניסוי וטעיה, אבל ברגע שתעלו על המונח הלועזי, דרככם סלולה.

2)      כשלב ראשון, מומלץ לקרוא את הערך המתאים בויקיפדיה באנגלית. כדאי לקרוא את ההקדמה כדי לקבל מושג במה המדובר, ואז לדלג ישר לסעיף "ראיות מחקריות" / "ביקורת" וכד' שמופיע בד"כ בהמשך הערך, כדי לברר האם התחום נבדק, ואם כן, מהן הראיות. כמובן שאין לקחת את מה שרשום בויקיפדיה כתורה מסיני, אלא כאוסף הפניות למחקרים מדעיים ומקורות מידע איכותיים אחרים שכדאי לבדוק.

3)      אם לא מצאתם מידע מספק בויקיפדיה תוכלו לבדוק את הנושא באתרים יעודיים שבוחנים טיפולים אלטרנטיביים, שרלטנות רפואית ופסאודו-מדע מזוית ספקנית-מדעית. אם מדובר בטיפול מפוקפק, סביר שהוא זכה להתייחסות הולמת לפחות באחד מהם:

• Science-Based Medicine
• QuackWatch
• Skeptic's Dictionary

4)      The Evidence So Far – Complementary Medicine – מסמך רחב יריעה שכדאי לחפש בו את הטיפול החשוד (הטיפול יכול להופיע בכמה מקומות, שימו לב למבנה המסמך בתוכן העניינים).

5)      Google – אם לא מצאתם מספיק מידע עד לשלב הזה, אפשר לערוך חיפושים בגוגל, שכוללים את שם הטיפול + אחת מהמילים הבאות: skeptic, hoax, fraud, quackery, debunked. במקרים רבים חיפוש זה יעלה את המקורות המוזכרים לעיל, אך לעיתים תגלו התייחסויות רבות נוספות, בייחוד אם מדובר בטיפול אזוטרי ו/או חדש יחסית.
עדכון: כדי לחסוך את הקלדת המילים הנוספות הללו תוכלו להשתמש בשדרוג צנוע של גוגל, שפותח ע"י שניים מחברי קבוצת "חשיבה חדה" – https://lmstbsfy.com/

6)      Google Scholar – ממקד את התוצאות בחומר מחקרי ואיכותי יותר. מומלץ להוסיף את המילה review כדי לקבל סקירות רוחב ולא לטבוע בים של מחקרים ספציפיים.

7)      PubMed – אתר הספרייה הרפואית הלאומית של ארצות הברית. (שוב, המילה review יכולה לעזור).

זהו. כל התורה על רגל אחת. כמובן שלא מדובר בתחקיר עומק, אבל בד"כ, לצורך התרשמות כללית, זה מספיק.

הדגמה: פרחי באך

כדי להדגים את התהליך ניקח כדוגמה משהו שרבים שמעו עליו, אבל אני בספק אם רבים יודעים במה בדיוק מדובר ומה הראיות המחקריות לגביו – פרחי באך.

[מכיוון שמטרת החלק הזה היא להדגים את תהליך החיפוש ולא להציג תחקיר מסודר בנושא פרחי באך, ומכיוון שממילא החיפוש מתבצע באתרים שכתובים באנגלית, אחרוג ממנהגי, ואביא ציטוטים ללא תרגום. עם קוראי עברית בלבד הסליחה.]

נתחיל בויקיפדיה, אפילו בעברית:  "סקירה של נתוני מחקרים רבים, שנערכה ב-2002, הניבה את המסקנה כי ההנחה שלתמציות הפרחים יש אפקט כלשהו מעבר לאפקט הפלצבו אינה נתמכת בנתונים ממחקרים קליניים מחמירים. לדברי המטילים ספק בשיטה, הגורם העיקרי לפעולתן של תמציות הפרחים הוא אפקט הפלצבו, אשר מוגבר על ידי ההתבוננות העצמית של המטופל במצבו הרגשי, או פשוט על ידי עצם העובדה שהמטפל מאזין לו."
לא נשמע כמו התחלה מבטיחה לשיטה.

נעבור לויקיפדיה באנגלית, ונדלג ישר לסעיף "Effectiveness" –

“In a 2002 database review of randomized trials Edzard Ernst concluded:  The hypothesis that flower remedies are associated with effects beyond a placebo response is not supported by data from rigorous clinical trials.^[4]

A systematic review in 2009 concluded: Most of the available evidence regarding the efficacy and safety of BFRs (Bach Flower Remedies) has a high risk of bias…
Our analysis of the four controlled trials of BFRs for examination anxiety and ADHD indicates that there is no evidence of benefit compared with a placebo intervention.^[3]

A newer systematic review published in 2010 by Ernst concluded: All placebo-controlled trials failed to demonstrate efficacy. It is concluded that the most reliable clinical trials do not show any differences between flower remedies and placebos.^[15]”

להתרשמות כללית זה מספיק. אין ראיות מוצקות שזה עובד. תחקיר של 5 דקות.

מי שרוצה להעמיק יכול לעיין במחקרים שויקיפדיה מצטטת, כדי לוודא שלא שיקרו לנו בפנים:

• 2001 – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11474820
• 2002 – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12635462
• 2005 – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16257245
• 2009 – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2695424/
• 2010 – http://www.smw.ch/content/smw-2010-13079/

אם נחזור לעיין בשאר חלקי הערך בויקיפדיה, לא יקשה להבין למה זה לא עובד יותר טוב מפלצבו:

“Rather than using research based on scientific methods, Bach derived his flower remedies intuitively^[9] and based on his perceived psychic connections to the plants.^[10]p. 185 If Bach felt a negative emotion, he would hold his hand over different plants, and if one alleviated the emotion, he would ascribe the power to heal that emotional problem to that plant. He believed that early-morning sunlight passing through dew-drops on flower petals transferred the healing power of the flower onto the water,^[11] so he would collect the dew drops from the plants and preserve the dew with an equal amount of brandy to produce a mother tincture which would be further diluted before use.^[12] Later, he found that the amount of dew he could collect was not sufficient, so he would suspend flowers in spring water and allow the sun's rays to pass through them.^[11]”

ב- RationalWiki, בסעיף "אפקטיביות" אנו מקבלים נקודת מבט חדשה (נזכור כי קמצוץ החומר הצמחי מהול בתמיסה שמחציתה מים ומחציתה ברנדי):

“… though the brandy on its own has been known to be effective in making the user feel better.”

ב-QuackWatch וב-SkepDic סוקרים רק את "הפילוסופיה" שמאחורי הטיפול, ללא מידע מחקרי נוסף.

במסמך הזה – The Evidence So Far – Complementary Medicine אנו פוגשים בחלק מאותן סקירות שוב, ולא פלא, היות ובמקרה זה עורך המסמך הוא אותו אדם שביצע חלק מן הסקירות לעיל. יש לשים לב לנקודה זו ולוודא שלא כל הסקירות בהן נתקלנו הן פרי אותו חוקר – דבר שהיה מעלה את הסיכון להטיות שיטתיות לכיוון עמדתו האישית בנושא. ריפרוף ברשימה לעיל מראה שהיו עוד 3 קבוצות חוקרים שונות, כך שלא מדובר במסע צלב של אדם בודד נגד הטיפול המדובר (ובכל מקרה מדובר בסקירות של מחקרים שבוצעו ע"י חוקרים אחרים).

אה, ועוד משהו. ה"רסקיו" המפורסם הוא תערובת של 5 תמציות פרחי באך חסרות תועלת שכאלה יחד.

יחי הפלצבו וההחלמה הטבעית!

"פרחי באך" התגלו כאגוז קל לפיצוח. הנושא נחקר לא פעם, והתוצאות ברורות.

לעיתים יש לעמול קשה יותר כדי להגיע למידע מחקרי לגבי שיטת טיפול כלשהי, בין אם בגלל שמידע כזה לא קיים, ובין אם בגלל שמדובר בטיפול חדש שלא זכה עדיין להתייחסות ביקורתית מטעם אנשי מקצוע רלוונטיים. כך או אחרת, אמינותם של טיפולים כאלה מפוקפקת ברמת ההגדרה.

אני מניח שלא הייתם רוצים להיות שפני הניסיונות של טיפול שיעילותו ובטיחותו לא נבדקו בצורה ראויה.
Would you?

*

זה המקום לשתף בטכניקות החיפוש והחקירה שלכם!

לקריאה נוספת:

• כיצד לקרוא ידיעות רפואיות
• ערכה לזיהוי אשליות – 10 תמרורי אזהרה
• כך תהפכו לשרלטנים מצליחים
• אתגר הטיפול ההזוי
• רפואה מהתחת
• סרטון מומלץ בנושא (בעברית):

לפניכם תרגום של הרשומה "How to become a charlatan" שפורסמה בערב חג המולד 2012 ע"י פרופ' Edzard Ernst, אחד משני מחברי הספר "ריפוי או פיתוי". ארנסט נתן את אישורו לתרגום הטקסט ופרסומו בבלוג שלי.
תודה לבשמת על התרגום!

*

בזמנים עגומים וקשים אלה, זו חובתי, אני חושב, להפנות את תשומת ליבם של חברי האזרחים, למקור אפשרי של הכנסה נוספת שכמעט כל אחד יכול להתחבר אליה: היו לשרלטנים, ורוב הסיכויים שהקשיים הכלכליים שלכם יהיו נחלת העבר. כדי להשיג מטרה זאת, אני [עם לשוני תחובה עמוק בלחיי] מציע גישה פשוטה וישירה, צעד אחר צעד.

מצאו שיטת טיפול אטרקטיבית והעניקו לה שם פנטסטי

האם אמרתי "פשוטה וישירה"? ובכן, הצעד הראשון אינו כה פשוט, אחרי הכל. רוב הרעיונות הפסיכיים באמת כבר תפוסים: נרות אוזניים, הומאופתיה, עיסוי הילתי, הילינג אנרגטי, תרפיית שתן, כירופרקטיקה וכו'. כשרלטנים אמיתיים, אתם רוצים שתהיה לכם תרמית משלכם. תאלצו לפיכך לחשוב על רעיון חדש.

משהו שהוא באמת מופרך לגמרי יהיה אידיאלי, כמו הטענה שהאוזן היא מפה של הגוף האנושי המאפשרת לכם לטפל בכל המחלות על ידי ביצוע מעשה מוזר באותו חלק של האוזן – אופס, הטריטוריה הזאת כבר נתפסה על ידי בריגדת אקופונקטורת האוזן. מה לגבי הטענה שיש לכם כוחות על-אנושיים המאפשרים לכם לשלוח 'אנרגיות ריפוי' לתוך גופם של מטופלים כדי שהם יוכלו לתקן את עצמם? גם זה בעייתי: מרפאים ברייקי עשויים להאשים אתכם בפלגיאט.

אבל אתם מבינים את הכיוון, אני בטוח, ותהיו מסוגלים להמציא משהו. כאשר תעשו זאת, תנו לזה שם בלתי נשכח, השם יכול להרים או להפיל את היוזמה החדשה שלכם.

המציאו היסטוריה מרתקת

ברגע שהגדרתם את הטיפול שלכם ונתתם לו שם פנטסטי, אתם זקוקים עכשיו לסיפור טוב כדי להסביר איך הכל הגיע לידי מימוש. המשימה הזאת אינה כה קשה, ועשויה אפילו להתגלות כמהנה. תוכלו לחשוב על משהו נוגע ללב כמו – שהטיפול שלכם הציל את אחותכם הקטנה שנטתה למות בגיל 6, או שקיבלתם השראה בחלום מדודתכם הקשישה שבדיוק עברה מהעולם הזה למקום טוב יותר, או אולי תרצו ליצור איזשהו הקשר דתי [האם ביקרתם אי פעם בקבר מאיר בעל הנס?].

אין שום צורך להגביל את הדמיון שלכם, רק ודאו שהסיפור שלכם מרתק – יום אחד, אולי יעשו עליו סרט.

הוסיפו קורטוב של פסאודו-מדע

אם זה מוצא חן בעיניכם ואם לאו, אנו חיים בעידן בו איננו יכולים להתעלם לחלוטין משיקולים מדעיים. לכל הפחות, אני ממליץ לזרות מעט טרמינולוגיה "מדעיסטית" בין השורות, והיות ואינכם רוצים להחשף, בחרו משהו שרק מעט מומחים מבינים. פיזיקת קוונטים, שזירה, תאורית הכאוס וננו-טכנולוגיה כולן אפשרויות מעולות.

זה עשוי להיות משכנע יותר אם תרמזו שמדענים מובילים אוהבים את הרעיונות שלכם, או שצוותים שלמים מאוניברסיטאות במקומות רחוקים עובדים על המנגנונים שעליהם מבוססת ההמצאה, או שוועדת פרסי הנובל מתעניינת, וכו'.

אם זה אפשרי, הוסיפו קצת היי-טק להמצאה החדשה שלכם, איזשהו מכשיר חדש ונוצץ עם אורות מהבהבים ותצוגות דיגיטליות יעשה את העבודה. המכשיר יכול להיות ריק מתוכן – כל עוד הוא נראה מרשים, זה בסדר.

אל תשכחו לתבל בקמצוץ של חוכמה עתיקה

עם כל המדע הזה – סליחה, פסאודו-מדע – אל לכם לשכוח שעליכם להישאר מעוגנים חזק במסורת. הטיפול שלכם צריך להיות מבוסס על חוכמה עתיקה שגיליתם מחדש, שיניתם ושכללתם. אני ממליץ לציין שחלק מהתרבויות העתיקות ביותר על הפלנטה כבר הכירו את היסודות המרכזיים עליהם ניצבת היום בגאווה ההמצאה שלכם.
כל דבר שהוא כה עתיק – עמד במבחן הזמן, מה שאומר שהטיפול שלכם גם יעיל וגם בטוח.

טענו שיש לכם תרופה לכל המחלות

כדי למקסם את הכנסתכם, אתם רוצים לקוחות רבים ככל האפשר. זה לא יהיה חכם לפיכך, למקד את מאמציכם במצב רפואי אחד או שניים. מבחינה מסחרית, עדיף בהרבה להצהיר במילים שאינן משתמעות לשתי פנים, שהטיפול שלכם הוא מרפא לכל, פנקיאה. אל תהיו מודאגים מאי-הסבירות של טענה כזאת. בממלכת ההונאה, זה בהחלט מקובל, ואפילו נפוץ להתנהג בצורה תמהונית.

התמודדו עם בעיית הראיות והספקנים המציקים

זה מדכא, אני יודע, אבל אפילו על השרלטנים המוכשרים ביותר נגזר למשוך ספקנים למיניהם. במוקדם או במאוחר ספקנים ידרשו מכם ראיות. למעשה, הם אחוזי אובססיה לגבי זה. אך אין צורך להילחץ – זה בהחלט לא חמור כפי שזה נראה. הפתרון הברור הוא לספק עדות אישית אחר עדות אישית.

תצטרכו אתר שבו לקוחות מרוצים מספרים סיפורים מרשימים על הדרך שבה הטיפול שלכם הציל את חייהם. אם במקרה אינכם מכירים לקוחות מסוג זה, המציאו אותם. בממלכת ההונאה, יש מסורת ארוכת יומין ומכובדת של כתיבת עדויות אישיות בעצמכם. אף אחד לא יהיה מסוגל להבחין בהבדל!

הדגימו את שליטתכם באומנות המעודנת של רמאות עם סטטיסטיקה

חלק מהספקנים עשויים שלא להתרשם, וכאשר הם יתחילו לבקר את ה'עדויות' שלכם, אתם עשויים להידרש ללכת צעד נוסף. שיטה מצויינת לעכב אותם לפחות לזמן מה, היא לספק סטטיסטיקות. הקונצנזוס הכללי בקרב שרלטנים הוא שכ-70% מהמטופלים שלהם חוו תועלת יוצאת דופן מכל פלצבו שלא יהיה שנזרק עליהם.
אז עצתי היא לשפר זאת במעט ולצטט סדרה של לפחות 5,000 מקרים של מטופלים שמתוכם 76.5% הראו שיפור מובהק.

מה, אין לכם סדרת מקרים כזו? אל תהיו שוטים, היו יצירתיים!

זכו בנקודות עם ביג פארמה

אתם חייבים לדעת מי (יהיו) הלקוחות (העתידיים) שלכם: הם מבוססים, זכו להשכלה טובה (אין ספק שללא הצלחה יתרה), והם בני גיל העמידה, נוטים להאמין בקלות ושקועים עמוק באלטרנטיבי. חשבו על הנסיך צ'ארלס! ברגע שהתחברתם לדפוס החשיבה הזה, תוכלו לנצל בצורה רווחית את תסביך הרדיפה של אנשים אלה.

דרך קלה להשיג זאת היא לטעון שאנשי חברות התרופות שמעו על החידוש שלכם, הם חוששים בבירור מהפסד של מיליונים, ולכן עושים כל שביכולתם להשתיק את זה. לא רק שזה יזכה אתכם באמון המטורפים שבשולי החברה, זה גם יספק הסבר מושלם לסיבה בגללה התגלית פורצת הדרך שלכם לא פורסמה בכתבי העת המובילים של ענף הרפואה: העורכים נמצאים כולם בכיסים של חברות התרופות, כמובן.

בקשו כסף, הרבה כסף

השארתי את הדבר החשוב ביותר לסוף. זכרו: מטרתכם היא להתעשר! לכן, גבו מחירים גבוהים, אפילו מופקעים.

אם הטיפול שלכם הוא מוצר שאתם יכולים למכור (למשל דרך האינטרנט, כדי להתחמק מפיקוח), מכרו אותו ביוקר.
אם זהו טיפול שדורש פגישה פנים אל פנים, גבו מחירי ייעוץ מרקיעי שחקים וטענו לבלעדיות.
אם זוהי טכניקה שניתן ללמד אותה, התחילו להכשיר מטפלים אחרים במחירים גבוהים ודרשו תמלוגים מההכנסות העתידיות שלהם.

גביית-יתר היא הסיכוי הטוב ביותר שלכם להתפרסם – האם שמעתם אי פעם על שרלטן שהתפרסם בזכות מחיריו הנוחים? זה גם יפטור אתכם מהאספסוף שאינכם רוצים לראות במרפאה שלכם. אנשים עניים עלולים אפילו להיות חולים! לא, אינכם רוצים אותם, אתם רוצים את 'העשירים הבריאים והמודאגים' שיכולים להרשות לעצמם לראות רופא אמיתי כאשר דברים יתחילו להשתבש.
אך החשוב ביותר, מחירים גבוהים יעשו ממש טוב לחשבון הבנק שלכם.

כעת אתם מוכנים. אך כדי למנוע מכם למעוד במשוכה הראשונה, הנה מספר תשובות שימושיות לשאלות שתקבלו באופן בלתי נמנע מספקנים, מהזן המציק הזה שלעולם אינו מאושר. התשובות אינן מיועדות לשכנע אותם, אלא כדי להתפרסם בציבור. הן יבטיחו שהדעה הכללית תהיה לצידכם, ולכך יש חשיבות עליונה בממלכת ההונאה.

ש: הטיפול שלך עשוי לגרום לנזק ניכר, האם זה אחראי מצידך?
ת: נזק? האם יש לכם מושג על מה אתה מדברים? ברור שלא! בכל שנה, מאות אלפי אנשים מתים מתרופות שהם מקבלים מהרופאים הקונבנציונאלים. זה נזק!

ש: מומחים טוענים שהטיפול שלך אינו סביר מבחינה ביולוגית, מהי תשובתך?
ת: ישנם דברים רבים שהמדע אינו מבין עדיין ודברים רבים שלעולם לא יבין. בכל מקרה, ישנן דרכים נוספות לידיעה, והמדע הוא רק אחת מהן.

ש: היכן המחקרים המבוקרים שתומכים בטענתך?
ת: מחקרים קליניים הם בעלי ערך מוגבל מאוד, הם קטנים מדי בהיקפם, מוטים לעיתים קרובות ולעולם אינם מדמים מצבים אמיתיים מהחיים. זו הסיבה שמומחים רבים מצדדים בדרכים טובות יותר להדגמת ערכן האמיתי של התערבויות רפואיות.

ש: פרופסור ארנסט אמר לאחרונה שהטיפול שלך אינו מוכח, האם זה נכון?
ת: לא ניתן לבטוח באדם הזה, הוא נמצא בכיסה של תעשיית התרופות! ברור שהוא יגיד את זה, לא?
בכל מקרה, האם ידעתם שרק 15% מהטיפולים הקונבנציונאלים הם באמת מבוססי ראיות?

ש: מדוע הטיפול שלך כל-כך יקר?
ת: שנים של הכשרה, תוכנית מחקר מלאה, ביקורת מתמידה, התאמה לרגולציה, וצוות גדול של עמיתים – אתם חושבים שכל זה מגיע בחינם? באופן אישי, אשמח לטפל בכל המטופלים שלי בחינם (וזה קורה לעיתים) אך יש לי התחייבויות לאחרים, אתם יודעים.

*  *  *

עד כאן המדריך.

אם אתם עצמכם אינכם זקוקים להכנסה נוספת, אתם מוזמנים להפיץ את המדריך בקרב יקיריכם שכן זקוקים לכך.

רעיונות לטיפולים שרלטניים העלנו כבר כאן לא מזמן, ומתגובות הקוראים ניכר שכל אחד מהם היה יכול לשטות בהמונים באותה המידה. הכל רק עניין של יצירתיות, יוזמה ואומץ.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק