והפעם – תרגום מאמר שהופיע ב-NHS Choices, אתר שירותי הבריאות הלאומיים של אנגליה.

תרגם אפי דריישנר, עזרו – רן גלוסשניידר ונעם לויתן, עריכה שלי. המאמר מתורגם באישור NHS Choices.

*

כיצד לקרוא ידיעות רפואיות – מאת ד"ר אליסיה וויט (Alicia White)

אם קראתם כרגע כותרת בנושא בריאות שגרמה לכם לירוק את קפה הבוקר שלכם ("קפה גורם לסרטן" בדרך כלל עושה את העבודה), כדאי לכם ליישם את המלצת הסלוגן מתקופת הבליץ: "הישארו רגועים והמשיכו הלאה". כשתמשיכו לקרוא את הכתבה תגלו לעתים קרובות כי פרט חשוב הושמט מהכותרת, כמו למשל: "הזרקת תמיסת קפה בריכוז גבוה במיוחד לחמש חולדות, גרמה לכמה שינויים בתאים שעלולים להוביל בסופו של דבר להתפתחות גידולים (המחקר מומן על ידי איגוד משווקי התה)".

הכלל החשוב ביותר שצריך לזכור הוא: לעולם אל תאמינו לכותרת. מטרתה היא למשוך אתכם לקנות את העיתון ולקרוא את הכתבה. האם תקראו כתבה שכותרתה "קפה ככל הנראה לא גורם לסרטן, אבל לעולם אי אפשר לדעת בוודאות"? כנראה שלא.

כדי למנוע ריסוס של העיתון בקפה בעתיד, עליכם לנתח את הכתבה ולבדוק מה היא מספרת על המחקר עליו היא מדווחת. Bazian (החברה בה אני עובדת) בחנה מאות כתבות ל-"Behind The Headlines" ב"NHS Choices"; יחד פיתחנו את השאלות הבאות כדי לעזור לכם להחליט לאילו כתבות להאמין ולאילו לא.

האם הטענות בכתבה נתמכות על ידי מחקרים מדעיים?

הדאגה הראשונה שלכם צריכה להיות לגבי המחקר שעומד מאחורי הכתבה החדשותית. אם כתבה מתייחסת לטיפול או למרכיב כלשהו באורח החיים שאמור למנוע מחלות או לגרום להן, אך אינה מספקת כל מידע לגבי המחקר המדעי שעומד מאחוריה, התייחסו אליה בזהירות יתרה. עצה זאת תקפה גם לגבי מחקרים שטרם פורסמו.

האם הכתבה מבוססת על תקציר שהוצג בכנס?

סוג נוסף שדורש זהירות הוא כתבה חדשותית המבוססת על תקציר מחקר שהוצג בכנס. מחקרים שמוצגים בכנסים נמצאים לעתים קרובות בשלבים מוקדמים, ובדרך כלל עדיין לא נבחנו ע"י מומחים אחרים בתחום. בנוסף, רק לעיתים נדירות תקציר כזה מציג פרטים מלאים לגבי שיטות המחקר, מה שמוביל לקושי בבחינת איכות המחקר. מסיבות אלו, כתבות שמבוססות על תקצירים שהוצגו בכנסים אינן אמורות לעורר דאגה. אין צורך להיכנס לפאניקה ולמהר לרופא.

האם המחקר בוצע על בני-אדם?

לא פעם מתברר כי "תרופת הפלא" בכותרת נבחנה רק על תאים במעבדה או על בעלי-חיים. כתבות אלה מלוות לעתים קרובות בצילומים של בני-אדם, מה שמייצר את האשליה שתרופת הפלא מבוססת על מחקרים בבני-אדם. מחקרים בתאים ובבעלי חיים מהווים צעדים ראשונים חיוניים ואל לנו להמעיט בערכם. אך תרופות רבות שמראות תוצאות מבטיחות בתאים במעבדות, לא פועלות על בעלי חיים, ותרופות רבות שמראות תוצאות מבטיחות בבעלי חיים לא עובדות בבני אדם. אם אתם קוראים כותרת על תרופה או מזון ש"מרפא" חולדות, קיים סיכוי שזה ירפא בני-אדם בעתיד, אך לצערנו הסיכוי גדול יותר שזה לא ירפא. אין לפיכך שום סיבה להתחיל לצרוך כמויות גדולות מ"מזון הקסמים" שמתואר בכתבה.

על כמה אנשים בוצע המחקר?

באופן כללי, ככל שהמחקר גדול יותר, כך ניתן לסמוך יותר על תוצאותיו. מחקרים קטנים עלולים להחמיץ הבדלים חשובים בשל מחסור ב"כוח" סטטיסטי, והם גם מועדים יותר לגלות דברים (כולל דברים שגויים) לגמרי במקרה.

אפשר להבין זאת אם נחשוב על הטלת מטבע. ידוע שבזריקת מטבע הסיכוי לקבלת "עץ" שווה לסיכוי לקבלת "פלי" – 50/50. אבל אם לא היינו יודעים זאת והיינו מטילים מטבע ארבע פעמים ובשלוש מהן מקבלים "עץ", היינו יכולים להסיק מכך שהסיכוי לקבלת "עץ" גדול מהסיכוי לקבלת "פלי". הממצא הזה, שהתקבל באקראי, שגוי. לו היינו מטילים את המטבע 500 פעמים, כלומר, מעניקים לניסוי יותר "עוצמה" – היו גדלים סיכויינו לקבל יחס "עץ"/"פלי" קרוב יותר ל- 50/50 ובכך היינו מקבלים מושג טוב יותר לגבי הסיכויים האמיתיים. בכל הקשור לגודל המדגם, גדול יותר פירושו בדרך כלל טוב יותר. לכן, כשנתקלים במחקר שבוצע על קומץ נבדקים – כדאי לפקפק בתקפות ממצאיו.

האם הייתה במחקר קבוצת ביקורת?

מחקרים מסוגים שונים מיועדים לתת מענה לשאלות מסוגים שונים. אם השאלה שנשאלת היא האם לטיפול או לחשיפה יש השפעה כלשהי או לא, הרי שהמחקר צריך לכלול קבוצת ביקורת. קבוצת ביקורת מאפשרת לחוקרים להשוות בין מה שקורה לאנשים שמקבלים את הטיפול לבין מה שקורה לאלה שלא מקבלים אותו. אם המחקר לא כולל קבוצת ביקורת, קשה לייחס את התוצאות לטיפול באיזושהי רמה של וודאות.

בנוסף, חשוב שקבוצת הביקורת תהיה דומה ככל האפשר לקבוצה שמקבלת את הטיפול. הדרך הטובה ביותר להשיג זאת היא להקצות באופן אקראי חלק מהאנשים לקבוצת הטיפול וחלק אחר לקבוצת הביקורת. זה מה שעושים בניסוי מבוקר בהקצאה אקראית (Randomized Controlled Trial או RCT), ולכן ניסויים מסוג זה נחשבים לסטנדרט הזהב לבדיקת טיפולים. אז כשאתם קוראים על תרופה, מזון או טיפול שאמורים להיות בעלי השפעה, חפשו ראיות לקבוצת ביקורת, או באופן אידיאלי – ראיות לכך שהמחקר היה מסוג RCT. אם זה לא המצב, שמרו על ספקנות בריאה.

האם המחקר אכן בדק את מה שכתוב בכותרת?

יהיה מעט מסובך להסביר זאת מבלי להיכנס לפרטים לגבי 'תוצאות מתווכות' – proxy outcomes. במקום זאת, זכרו את הנקודה העקרונית: המחקר אמור היה לבדוק את מה שמתואר בכותרת ובגוף הכתבה; באופן מטריד במקצת זה לא תמיד המצב.

לדוגמה, אתם עשויים להיתקל בכותרת הטוענת כי "עגבניות מפחיתות את הסיכון להתקף לב". מה שאתם צריכים לחפש זה ראיות לכך שהמחקר אכן בדק התקפי לב. אתם עלולים לגלות כי המחקר מצא שעגבניות מפחיתות את לחץ הדם. זה אומר שמישהו ביצע קפיצת דרך והסיק כי עגבניות בהכרח משפיעות על התקפי לב, מאחר שלחץ דם גבוה הוא גורם סיכון להתקפי לב. לפעמים קיצורי דרך כאלו יסתברו כנכונים ולפעמים לא. לכן, אם סיפור חדשותי מתמקד בתוצאה בריאותית שהמחקר לא בדק, התייחסו אליו בחשדנות.

מי שילם על המחקר ומי ביצע אותו?

זו נקודה מעט צינית, אך ראויה להתייחסות. רוב הניסויים בימינו ממומנים על ידי היצרנים של המוצר הנבדק – תהיה זאת תרופה, ויטמינים או תוסף תזונה. משמעות הדבר היא שיש להם אינטרס ברור בתוצאות הניסוי, דבר העלול להשפיע על תגליות החוקרים ודיווחיהם בשלל דרכים מודעות או לא מודעות. אין זה אומר כי כל המחקרים שמומנו ע"י היצרן אינם אמינים. רבים מהם טובים מאוד. יחד עם זאת כדאי לבדוק מי מימן את המחקר על מנת לגשש אחר ניגוד אינטרסים אפשרי.

האם צריך "לירות בשליח"?

טענות "מנופחות" לא תמיד נובעות מהדיווח החדשותי. למרות שכתבי חדשות עלולים לפעמים לפרש לא נכון מחקר כלשהוא, פעמים אחרות החוקרים עצמם (או גורם עניין אחר) מגזימים בהשלכות המחקר וטוענים טענות שאינן נתמכות על ידו. העיתונאים רק חוזרים על טענות אלה לאחר מכן.

מאחר וטענות שגויות יכולות לנבוע ממגוון מקורות, אל תניחו באופן אוטומטי שמקורן בעיתונאי. במקום זאת, השתמשו בשאלות לעיל כדי להחליט בעצמכם למה אתם בוחרים להאמין ולמה לא.

*

עד כאן תרגום המאמר. כתרגיל, מוזמנים הקוראים לבחור כתבה שהתפרסמה במדור בריאות פופולרי, ולבחון אותה לאור הקריטריונים שניתנו. מניסיוני, בעשרות אחוזים מהמקרים מתגלים פערים מדאיגים בין מה שטוענת הכתבה לבין מה שכתוב במחקר אליו היא מתייחסת (ואשר משום מה כמעט אף פעם אינו מקושר לכתבה).

באותו הקשר, סרטון יוטיוב קצרצר, כולל כתוביות בעברית (לאחר הפעלת הסרטון לחצו על האייקון המלבני שמופיע למטה מימין, ובחרו 'עברית'):

*

והנה ניסיון נוסף לסכם את הכללים המנחים לבחינת כתבה מדעית-רפואית (לחצו להגדלה):

 מקור כאן.

ומזווית אחרת – "כישופולוגיה" – זה עובד?

לא פעם אני נשאל מה ידוע על שיטת טיפול אקזוטית כזו או אחרת. האם נחקרה? האם היא יעילה? (אתם יודעים, יותר מפלצבו / החלמה טבעית / פרשנות סובייקטיבית של המעורבים בטיפול), האם היא בטוחה?
אני מניח שרבים מכם מצאו עצמם לא פעם במצב דומה, אך נאלמו דום מול אינסוף תוצאות החיפוש שהמטיר עליהם גוגל. כיצד לנפות מידע אמין מתוך מתקפת השיווק האגרסיבית שמתפרצת אלינו מכל עבר?

אחלוק אתכם את "מתכון החיפוש" שלי בנושא של טיפולים חשודים, מתכון שהוכיח עצמו כיעיל מאוד עבורי. בתוך דקות בודדות עד עשרות דקות, תקבלו מושג טוב עם מה יש לכם עסק (תלוי כמה המושג נדיר ולאיזו דרגת וודאות אתם שואפים להגיע). לא מדובר בהוכחה מוחצת לשום כיוון. מדובר בקריאת כיוון, בהדלקת נורות אדומות ובהנפת דגלי אזהרה.

1)      לפני שתתחילו, אתם צריכים לזהות את מונחי המפתח באנגלית. מה לעשות, בעברית, הסיכוי שתתקלו במידע אמין, קטן הרבה יותר. למשל, אם לטיפול קוראים "בולשיטולוגיה" אתם אמורים למצוא הרבה תוצאות חיפוש בגוגל למונח “bullshitology”. לפעמים המשימה קשה יותר. טריק נוסף הוא לזהות שם של אדם שמעורב בפרשה (ממציא השיטה למשל) ולחפש אותו באנגלית. השלב הזה דורש לעיתים קצת ניסוי וטעיה, אבל ברגע שתעלו על המונח הלועזי, דרככם סלולה.

2)      כשלב ראשון, מומלץ לקרוא את הערך המתאים בויקיפדיה באנגלית. כדאי לקרוא את ההקדמה כדי לקבל מושג במה המדובר, ואז לדלג ישר לסעיף "ראיות מחקריות" / "ביקורת" וכד' שמופיע בד"כ בהמשך הערך, כדי לברר האם התחום נבדק, ואם כן, מהן הראיות. כמובן שאין לקחת את מה שרשום בויקיפדיה כתורה מסיני, אלא כאוסף הפניות למחקרים מדעיים ומקורות מידע איכותיים אחרים שכדאי לבדוק.

3)      אם לא מצאתם מידע מספק בויקיפדיה תוכלו לבדוק את הנושא באתרים יעודיים שבוחנים טיפולים אלטרנטיביים, שרלטנות רפואית ופסאודו-מדע מזוית ספקנית-מדעית. אם מדובר בטיפול מפוקפק, סביר שהוא זכה להתייחסות הולמת לפחות באחד מהם:

• Science-Based Medicine
• QuackWatch
• Skeptic's Dictionary

4)      The Evidence So Far – Complementary Medicine – מסמך רחב יריעה שכדאי לחפש בו את הטיפול החשוד (הטיפול יכול להופיע בכמה מקומות, שימו לב למבנה המסמך בתוכן העניינים).

5)      Google – אם לא מצאתם מספיק מידע עד לשלב הזה, אפשר לערוך חיפושים בגוגל, שכוללים את שם הטיפול + אחת מהמילים הבאות: skeptic, hoax, fraud, quackery, debunked. במקרים רבים חיפוש זה יעלה את המקורות המוזכרים לעיל, אך לעיתים תגלו התייחסויות רבות נוספות, בייחוד אם מדובר בטיפול אזוטרי ו/או חדש יחסית.
עדכון: כדי לחסוך את הקלדת המילים הנוספות הללו תוכלו להשתמש בשדרוג צנוע של גוגל, שפותח ע"י שניים מחברי קבוצת "חשיבה חדה" – https://lmstbsfy.com/

6)      Google Scholar – ממקד את התוצאות בחומר מחקרי ואיכותי יותר. מומלץ להוסיף את המילה review כדי לקבל סקירות רוחב ולא לטבוע בים של מחקרים ספציפיים.

7)      PubMed – אתר הספרייה הרפואית הלאומית של ארצות הברית. (שוב, המילה review יכולה לעזור).

זהו. כל התורה על רגל אחת. כמובן שלא מדובר בתחקיר עומק, אבל בד"כ, לצורך התרשמות כללית, זה מספיק.

הדגמה: פרחי באך

כדי להדגים את התהליך ניקח כדוגמה משהו שרבים שמעו עליו, אבל אני בספק אם רבים יודעים במה בדיוק מדובר ומה הראיות המחקריות לגביו – פרחי באך.

[מכיוון שמטרת החלק הזה היא להדגים את תהליך החיפוש ולא להציג תחקיר מסודר בנושא פרחי באך, ומכיוון שממילא החיפוש מתבצע באתרים שכתובים באנגלית, אחרוג ממנהגי, ואביא ציטוטים ללא תרגום. עם קוראי עברית בלבד הסליחה.]

נתחיל בויקיפדיה, אפילו בעברית:  "סקירה של נתוני מחקרים רבים, שנערכה ב-2002, הניבה את המסקנה כי ההנחה שלתמציות הפרחים יש אפקט כלשהו מעבר לאפקט הפלצבו אינה נתמכת בנתונים ממחקרים קליניים מחמירים. לדברי המטילים ספק בשיטה, הגורם העיקרי לפעולתן של תמציות הפרחים הוא אפקט הפלצבו, אשר מוגבר על ידי ההתבוננות העצמית של המטופל במצבו הרגשי, או פשוט על ידי עצם העובדה שהמטפל מאזין לו."
לא נשמע כמו התחלה מבטיחה לשיטה.

נעבור לויקיפדיה באנגלית, ונדלג ישר לסעיף "Effectiveness" –

“In a 2002 database review of randomized trials Edzard Ernst concluded:  The hypothesis that flower remedies are associated with effects beyond a placebo response is not supported by data from rigorous clinical trials.^[4]

A systematic review in 2009 concluded: Most of the available evidence regarding the efficacy and safety of BFRs (Bach Flower Remedies) has a high risk of bias…
Our analysis of the four controlled trials of BFRs for examination anxiety and ADHD indicates that there is no evidence of benefit compared with a placebo intervention.^[3]

A newer systematic review published in 2010 by Ernst concluded: All placebo-controlled trials failed to demonstrate efficacy. It is concluded that the most reliable clinical trials do not show any differences between flower remedies and placebos.^[15]”

להתרשמות כללית זה מספיק. אין ראיות מוצקות שזה עובד. תחקיר של 5 דקות.

מי שרוצה להעמיק יכול לעיין במחקרים שויקיפדיה מצטטת, כדי לוודא שלא שיקרו לנו בפנים:

• 2001 – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11474820
• 2002 – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12635462
• 2005 – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16257245
• 2009 – http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2695424/
• 2010 – http://www.smw.ch/content/smw-2010-13079/

אם נחזור לעיין בשאר חלקי הערך בויקיפדיה, לא יקשה להבין למה זה לא עובד יותר טוב מפלצבו:

“Rather than using research based on scientific methods, Bach derived his flower remedies intuitively^[9] and based on his perceived psychic connections to the plants.^[10]p. 185 If Bach felt a negative emotion, he would hold his hand over different plants, and if one alleviated the emotion, he would ascribe the power to heal that emotional problem to that plant. He believed that early-morning sunlight passing through dew-drops on flower petals transferred the healing power of the flower onto the water,^[11] so he would collect the dew drops from the plants and preserve the dew with an equal amount of brandy to produce a mother tincture which would be further diluted before use.^[12] Later, he found that the amount of dew he could collect was not sufficient, so he would suspend flowers in spring water and allow the sun's rays to pass through them.^[11]”

ב- RationalWiki, בסעיף "אפקטיביות" אנו מקבלים נקודת מבט חדשה (נזכור כי קמצוץ החומר הצמחי מהול בתמיסה שמחציתה מים ומחציתה ברנדי):

“… though the brandy on its own has been known to be effective in making the user feel better.”

ב-QuackWatch וב-SkepDic סוקרים רק את "הפילוסופיה" שמאחורי הטיפול, ללא מידע מחקרי נוסף.

במסמך הזה – The Evidence So Far – Complementary Medicine אנו פוגשים בחלק מאותן סקירות שוב, ולא פלא, היות ובמקרה זה עורך המסמך הוא אותו אדם שביצע חלק מן הסקירות לעיל. יש לשים לב לנקודה זו ולוודא שלא כל הסקירות בהן נתקלנו הן פרי אותו חוקר – דבר שהיה מעלה את הסיכון להטיות שיטתיות לכיוון עמדתו האישית בנושא. ריפרוף ברשימה לעיל מראה שהיו עוד 3 קבוצות חוקרים שונות, כך שלא מדובר במסע צלב של אדם בודד נגד הטיפול המדובר (ובכל מקרה מדובר בסקירות של מחקרים שבוצעו ע"י חוקרים אחרים).

אה, ועוד משהו. ה"רסקיו" המפורסם הוא תערובת של 5 תמציות פרחי באך חסרות תועלת שכאלה יחד.

יחי הפלצבו וההחלמה הטבעית!

"פרחי באך" התגלו כאגוז קל לפיצוח. הנושא נחקר לא פעם, והתוצאות ברורות.

לעיתים יש לעמול קשה יותר כדי להגיע למידע מחקרי לגבי שיטת טיפול כלשהי, בין אם בגלל שמידע כזה לא קיים, ובין אם בגלל שמדובר בטיפול חדש שלא זכה עדיין להתייחסות ביקורתית מטעם אנשי מקצוע רלוונטיים. כך או אחרת, אמינותם של טיפולים כאלה מפוקפקת ברמת ההגדרה.

אני מניח שלא הייתם רוצים להיות שפני הניסיונות של טיפול שיעילותו ובטיחותו לא נבדקו בצורה ראויה.
Would you?

*

זה המקום לשתף בטכניקות החיפוש והחקירה שלכם!

לקריאה נוספת:

• כיצד לקרוא ידיעות רפואיות
• ערכה לזיהוי אשליות – 10 תמרורי אזהרה
• כך תהפכו לשרלטנים מצליחים
• אתגר הטיפול ההזוי
• רפואה מהתחת
• סרטון מומלץ בנושא (בעברית):

לפניכם תרגום של הרשומה "How to become a charlatan" שפורסמה בערב חג המולד 2012 ע"י פרופ' Edzard Ernst, אחד משני מחברי הספר "ריפוי או פיתוי". ארנסט נתן את אישורו לתרגום הטקסט ופרסומו בבלוג שלי.
תודה לבשמת על התרגום!

*

בזמנים עגומים וקשים אלה, זו חובתי, אני חושב, להפנות את תשומת ליבם של חברי האזרחים, למקור אפשרי של הכנסה נוספת שכמעט כל אחד יכול להתחבר אליה: היו לשרלטנים, ורוב הסיכויים שהקשיים הכלכליים שלכם יהיו נחלת העבר. כדי להשיג מטרה זאת, אני [עם לשוני תחובה עמוק בלחיי] מציע גישה פשוטה וישירה, צעד אחר צעד.

מצאו שיטת טיפול אטרקטיבית והעניקו לה שם פנטסטי

האם אמרתי "פשוטה וישירה"? ובכן, הצעד הראשון אינו כה פשוט, אחרי הכל. רוב הרעיונות הפסיכיים באמת כבר תפוסים: נרות אוזניים, הומאופתיה, עיסוי הילתי, הילינג אנרגטי, תרפיית שתן, כירופרקטיקה וכו'. כשרלטנים אמיתיים, אתם רוצים שתהיה לכם תרמית משלכם. תאלצו לפיכך לחשוב על רעיון חדש.

משהו שהוא באמת מופרך לגמרי יהיה אידיאלי, כמו הטענה שהאוזן היא מפה של הגוף האנושי המאפשרת לכם לטפל בכל המחלות על ידי ביצוע מעשה מוזר באותו חלק של האוזן – אופס, הטריטוריה הזאת כבר נתפסה על ידי בריגדת אקופונקטורת האוזן. מה לגבי הטענה שיש לכם כוחות על-אנושיים המאפשרים לכם לשלוח 'אנרגיות ריפוי' לתוך גופם של מטופלים כדי שהם יוכלו לתקן את עצמם? גם זה בעייתי: מרפאים ברייקי עשויים להאשים אתכם בפלגיאט.

אבל אתם מבינים את הכיוון, אני בטוח, ותהיו מסוגלים להמציא משהו. כאשר תעשו זאת, תנו לזה שם בלתי נשכח, השם יכול להרים או להפיל את היוזמה החדשה שלכם.

המציאו היסטוריה מרתקת

ברגע שהגדרתם את הטיפול שלכם ונתתם לו שם פנטסטי, אתם זקוקים עכשיו לסיפור טוב כדי להסביר איך הכל הגיע לידי מימוש. המשימה הזאת אינה כה קשה, ועשויה אפילו להתגלות כמהנה. תוכלו לחשוב על משהו נוגע ללב כמו – שהטיפול שלכם הציל את אחותכם הקטנה שנטתה למות בגיל 6, או שקיבלתם השראה בחלום מדודתכם הקשישה שבדיוק עברה מהעולם הזה למקום טוב יותר, או אולי תרצו ליצור איזשהו הקשר דתי [האם ביקרתם אי פעם בקבר מאיר בעל הנס?].

אין שום צורך להגביל את הדמיון שלכם, רק ודאו שהסיפור שלכם מרתק – יום אחד, אולי יעשו עליו סרט.

הוסיפו קורטוב של פסאודו-מדע

אם זה מוצא חן בעיניכם ואם לאו, אנו חיים בעידן בו איננו יכולים להתעלם לחלוטין משיקולים מדעיים. לכל הפחות, אני ממליץ לזרות מעט טרמינולוגיה "מדעיסטית" בין השורות, והיות ואינכם רוצים להחשף, בחרו משהו שרק מעט מומחים מבינים. פיזיקת קוונטים, שזירה, תאורית הכאוס וננו-טכנולוגיה כולן אפשרויות מעולות.

זה עשוי להיות משכנע יותר אם תרמזו שמדענים מובילים אוהבים את הרעיונות שלכם, או שצוותים שלמים מאוניברסיטאות במקומות רחוקים עובדים על המנגנונים שעליהם מבוססת ההמצאה, או שוועדת פרסי הנובל מתעניינת, וכו'.

אם זה אפשרי, הוסיפו קצת היי-טק להמצאה החדשה שלכם, איזשהו מכשיר חדש ונוצץ עם אורות מהבהבים ותצוגות דיגיטליות יעשה את העבודה. המכשיר יכול להיות ריק מתוכן – כל עוד הוא נראה מרשים, זה בסדר.

אל תשכחו לתבל בקמצוץ של חוכמה עתיקה

עם כל המדע הזה – סליחה, פסאודו-מדע – אל לכם לשכוח שעליכם להישאר מעוגנים חזק במסורת. הטיפול שלכם צריך להיות מבוסס על חוכמה עתיקה שגיליתם מחדש, שיניתם ושכללתם. אני ממליץ לציין שחלק מהתרבויות העתיקות ביותר על הפלנטה כבר הכירו את היסודות המרכזיים עליהם ניצבת היום בגאווה ההמצאה שלכם.
כל דבר שהוא כה עתיק – עמד במבחן הזמן, מה שאומר שהטיפול שלכם גם יעיל וגם בטוח.

טענו שיש לכם תרופה לכל המחלות

כדי למקסם את הכנסתכם, אתם רוצים לקוחות רבים ככל האפשר. זה לא יהיה חכם לפיכך, למקד את מאמציכם במצב רפואי אחד או שניים. מבחינה מסחרית, עדיף בהרבה להצהיר במילים שאינן משתמעות לשתי פנים, שהטיפול שלכם הוא מרפא לכל, פנקיאה. אל תהיו מודאגים מאי-הסבירות של טענה כזאת. בממלכת ההונאה, זה בהחלט מקובל, ואפילו נפוץ להתנהג בצורה תמהונית.

התמודדו עם בעיית הראיות והספקנים המציקים

זה מדכא, אני יודע, אבל אפילו על השרלטנים המוכשרים ביותר נגזר למשוך ספקנים למיניהם. במוקדם או במאוחר ספקנים ידרשו מכם ראיות. למעשה, הם אחוזי אובססיה לגבי זה. אך אין צורך להילחץ – זה בהחלט לא חמור כפי שזה נראה. הפתרון הברור הוא לספק עדות אישית אחר עדות אישית.

תצטרכו אתר שבו לקוחות מרוצים מספרים סיפורים מרשימים על הדרך שבה הטיפול שלכם הציל את חייהם. אם במקרה אינכם מכירים לקוחות מסוג זה, המציאו אותם. בממלכת ההונאה, יש מסורת ארוכת יומין ומכובדת של כתיבת עדויות אישיות בעצמכם. אף אחד לא יהיה מסוגל להבחין בהבדל!

הדגימו את שליטתכם באומנות המעודנת של רמאות עם סטטיסטיקה

חלק מהספקנים עשויים שלא להתרשם, וכאשר הם יתחילו לבקר את ה'עדויות' שלכם, אתם עשויים להידרש ללכת צעד נוסף. שיטה מצויינת לעכב אותם לפחות לזמן מה, היא לספק סטטיסטיקות. הקונצנזוס הכללי בקרב שרלטנים הוא שכ-70% מהמטופלים שלהם חוו תועלת יוצאת דופן מכל פלצבו שלא יהיה שנזרק עליהם.
אז עצתי היא לשפר זאת במעט ולצטט סדרה של לפחות 5,000 מקרים של מטופלים שמתוכם 76.5% הראו שיפור מובהק.

מה, אין לכם סדרת מקרים כזו? אל תהיו שוטים, היו יצירתיים!

זכו בנקודות עם ביג פארמה

אתם חייבים לדעת מי (יהיו) הלקוחות (העתידיים) שלכם: הם מבוססים, זכו להשכלה טובה (אין ספק שללא הצלחה יתרה), והם בני גיל העמידה, נוטים להאמין בקלות ושקועים עמוק באלטרנטיבי. חשבו על הנסיך צ'ארלס! ברגע שהתחברתם לדפוס החשיבה הזה, תוכלו לנצל בצורה רווחית את תסביך הרדיפה של אנשים אלה.

דרך קלה להשיג זאת היא לטעון שאנשי חברות התרופות שמעו על החידוש שלכם, הם חוששים בבירור מהפסד של מיליונים, ולכן עושים כל שביכולתם להשתיק את זה. לא רק שזה יזכה אתכם באמון המטורפים שבשולי החברה, זה גם יספק הסבר מושלם לסיבה בגללה התגלית פורצת הדרך שלכם לא פורסמה בכתבי העת המובילים של ענף הרפואה: העורכים נמצאים כולם בכיסים של חברות התרופות, כמובן.

בקשו כסף, הרבה כסף

השארתי את הדבר החשוב ביותר לסוף. זכרו: מטרתכם היא להתעשר! לכן, גבו מחירים גבוהים, אפילו מופקעים.

אם הטיפול שלכם הוא מוצר שאתם יכולים למכור (למשל דרך האינטרנט, כדי להתחמק מפיקוח), מכרו אותו ביוקר.
אם זהו טיפול שדורש פגישה פנים אל פנים, גבו מחירי ייעוץ מרקיעי שחקים וטענו לבלעדיות.
אם זוהי טכניקה שניתן ללמד אותה, התחילו להכשיר מטפלים אחרים במחירים גבוהים ודרשו תמלוגים מההכנסות העתידיות שלהם.

גביית-יתר היא הסיכוי הטוב ביותר שלכם להתפרסם – האם שמעתם אי פעם על שרלטן שהתפרסם בזכות מחיריו הנוחים? זה גם יפטור אתכם מהאספסוף שאינכם רוצים לראות במרפאה שלכם. אנשים עניים עלולים אפילו להיות חולים! לא, אינכם רוצים אותם, אתם רוצים את 'העשירים הבריאים והמודאגים' שיכולים להרשות לעצמם לראות רופא אמיתי כאשר דברים יתחילו להשתבש.
אך החשוב ביותר, מחירים גבוהים יעשו ממש טוב לחשבון הבנק שלכם.

כעת אתם מוכנים. אך כדי למנוע מכם למעוד במשוכה הראשונה, הנה מספר תשובות שימושיות לשאלות שתקבלו באופן בלתי נמנע מספקנים, מהזן המציק הזה שלעולם אינו מאושר. התשובות אינן מיועדות לשכנע אותם, אלא כדי להתפרסם בציבור. הן יבטיחו שהדעה הכללית תהיה לצידכם, ולכך יש חשיבות עליונה בממלכת ההונאה.

ש: הטיפול שלך עשוי לגרום לנזק ניכר, האם זה אחראי מצידך?
ת: נזק? האם יש לכם מושג על מה אתה מדברים? ברור שלא! בכל שנה, מאות אלפי אנשים מתים מתרופות שהם מקבלים מהרופאים הקונבנציונאלים. זה נזק!

ש: מומחים טוענים שהטיפול שלך אינו סביר מבחינה ביולוגית, מהי תשובתך?
ת: ישנם דברים רבים שהמדע אינו מבין עדיין ודברים רבים שלעולם לא יבין. בכל מקרה, ישנן דרכים נוספות לידיעה, והמדע הוא רק אחת מהן.

ש: היכן המחקרים המבוקרים שתומכים בטענתך?
ת: מחקרים קליניים הם בעלי ערך מוגבל מאוד, הם קטנים מדי בהיקפם, מוטים לעיתים קרובות ולעולם אינם מדמים מצבים אמיתיים מהחיים. זו הסיבה שמומחים רבים מצדדים בדרכים טובות יותר להדגמת ערכן האמיתי של התערבויות רפואיות.

ש: פרופסור ארנסט אמר לאחרונה שהטיפול שלך אינו מוכח, האם זה נכון?
ת: לא ניתן לבטוח באדם הזה, הוא נמצא בכיסה של תעשיית התרופות! ברור שהוא יגיד את זה, לא?
בכל מקרה, האם ידעתם שרק 15% מהטיפולים הקונבנציונאלים הם באמת מבוססי ראיות?

ש: מדוע הטיפול שלך כל-כך יקר?
ת: שנים של הכשרה, תוכנית מחקר מלאה, ביקורת מתמידה, התאמה לרגולציה, וצוות גדול של עמיתים – אתם חושבים שכל זה מגיע בחינם? באופן אישי, אשמח לטפל בכל המטופלים שלי בחינם (וזה קורה לעיתים) אך יש לי התחייבויות לאחרים, אתם יודעים.

*  *  *

עד כאן המדריך.

אם אתם עצמכם אינכם זקוקים להכנסה נוספת, אתם מוזמנים להפיץ את המדריך בקרב יקיריכם שכן זקוקים לכך.

רעיונות לטיפולים שרלטניים העלנו כבר כאן לא מזמן, ומתגובות הקוראים ניכר שכל אחד מהם היה יכול לשטות בהמונים באותה המידה. הכל רק עניין של יצירתיות, יוזמה ואומץ.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק

מאז שחר ההיסטוריה, צצים להם אנשים שטוענים לכוחות מיוחדים, "על טבעיים", לשיטות אבחון וריפוי מהפכניות, להמצאות שמבוססות על חוקי פיזיקה חדשים. לעיתים קרובות הטענות עטופות במסווה "מדעי" או "פילוסופי" כזה או אחר, המקשה עלינו לזהות את האשליה שמנסים למכור לנו: הסיפור נשמע מסקרן, מרגש, מפתה, מגרה את הדמיון, מפיח תקווה. לעיתים קרובות אנחנו מאוד רוצים להאמין שזה נכון.

אבל העדפות ותקוות בתוך מוחנו זה דבר אחד, והמציאות שם בחוץ זה דבר אחר.
שוב ושוב מסתבר כי כאשר מעמידים את אותם אנשים / שיטות / טיפולים במבחן פשוט אך מתוכנן בקפידה, הקסם נעלם ומתפוגג כלא היה.

להלן מאפיינים משותפים להרבה טענות, תגליות, שיטות וטיפולים שלא עמדו במבחן המציאות. כל טענה שמתאפיינת באחד או יותר מהסממנים הבאים – כדאי לבדוק בזהירות רבה לפני שמשקיעים בה זמן, כסף או אנרגיה נוספים.

* הערה: תמרורי האזהרה אינם מבטיחים/מוכיחים כמובן כי טענה מסוימת אינה נכונה, אלא רק מפחיתים את הסבירות להיותה נכונה באופן משמעותי (כך מלמדת ההיסטוריה). כל טענה יש לבדוק באופן ספציפי.

תמרורי האזהרה

1)     בסתירה לכל הידע המדעי הקיים / חוקי הטבע הידועים.
הידע המדעי שהאנושות מחזיקה בו כיום, הוא פרי מפעל משותף בן מאות שנים, של עשרות אלפי מדענים מכל רחבי העולם. כל תגלית משמעותית חדשה נבדקת ע"י מדענים אחרים (שותפים או מתחרים).
חוקי הפיזיקה עומדים ביסוד כל הטכנולוגיות המתקדמות שאנו מוקפים בהן. סטייה מנכונותו של אחד החוקים הללו, ולו הקלה ביותר, היתה גורמת לכל המכשירים שסביבנו להפסיק לעבוד מיד.
גם כשמדברים על מהפיכות במדע (דבר שקורה אחת לכמה עשרות שנים), יש להבחין בין הרחבה או תיקונים, לבין השלכת התאוריות לפח וחזרה לנקודת ההתחלה. שהרי כל תיאוריה חדשה צריכה להתיישב עם כל מה שנמצא כנכון עד היום (העובדות לא משתנות, רק ה"סיפור" שעומד מאחוריהן).
הסיכוי שחוקי הטבע אותם אנו מכירים שגויים מיסודם, פשוט אפסי. לפיכך כל טענה בדבר קיום תופעה שסותרת את החוקים המוכרים – חשודה מלכתחילה.
דוגמאות: מעופפי יוגה שטוענים להתגברות על כוח המשיכה, אנשים שחיים ללא אוכל ושתיה, מכונות תנועה-נצחית שסותרות את עיקרון שימור האנרגיה, השפעת המחשבה על ארועים פיזיקליים בעולם החיצון (כישוף, זימון ארועים, הזזת חפצים, וכד').

2)     חוסר תמיכה ע"י מחקרים מקצועיים, ושימוש במונחים פסאודו-מדעיים.
האם הטענות נחקרו? אם כן באיזו רמה? האם המחקרים פורסמו בכתבי עת מקצועיים (אחרי שעברו ביקורת של מדענים אחרים בתחום)? האם אפשר לקבל קישור למאמר בבקשה? או שאולי הדברים פורסמו רק במדיה? רק כחלק מחומר פרסומי מסחרי?
דוגמאות למונחים פסאודו-מדעיים בכל הקשור לטיפולים אלטרנטיביים: "אנרגיות חיים", "תדרים", "ניקוי מרעלים", "קוונטי", "שחרור אנרגיות חוסמות", "הבאה להרמוניה עם הטבע" וכד'. על מה בדיוק מדובר? שימוש במושגים שלא ניתן למדוד מאפשר חופש תמרון אינסופי בפרשנות התוצאות, לא משנה מה יקרה בפועל.

3)     הסתמכות על אנקדוטות ועדויות אישיות כהוכחה עיקרית לנכונות הטענה.
כנראה אין נתונים יותר מוצקים עליהם ניתן לבסס את הטענות. במקרים רבים האנקדוטות הן היוצאות מן הכלל ולא הכלל, ו/או שיש להן הסברים טבעיים.
דוגמאות: במקרים של אנקדוטות רפואיות – יתכן ומדובר במקרים של החלמה טבעית, טעות באבחון המקורי של המחלה, התעלמות מטיפול אחר שניתן במקביל או רמאות.

4)     שימוש במניפולציות רגשיות.
דוגמאות: פניה לפחד וחרדה – הפחדות, סנסציות, כותרות זועקות עם סימני קריאה מרובים.
פניה לתקווה ויאוש – הבטחות מרחיקות לכת, "הגשמה עצמית בשבועיים", "שיטת ההרזיה שבאמת עובדת, ובקלות", "פתרון לכל בעיות הזוגיות במפגש אחד מרוכז", וכו'.
פניה ליוהרה – משפטים כגון "אתה יודע מה טוב לך יותר מאשר הרופא", או "זה שהתרופה לא עבדה על אחרים לא אומר שלא תעבוד במקרה שלך – אתה הרי יחיד ומיוחד", "רצונך ישפיע על הקוסמוס", "אין גבול למה שאתה יכול להשיג – אם רק תרצה מספיק".

5)     ריח של קונספירציה ופרנויה באויר.
המטפל / ממציא / בעל-הכוחות טוען כי הממסד המדעי מנסה לדחוק את עבודתו, או כי מדובר בחלק מקונספירציה גדולה אף יותר שמערבת גורמים בתעשיה ו/או הממשלה.
דוגמאות: "הממשלה/חברות התרופות/הממסד הרפואי מנסים לדחוק את השיטה, למנוע את הפצתה, משיקולים מסחריים או אחרים".
זה פשוט לא סביר. אם תרופה עובדת, תהיה מוטיבציה מסחרית לכל אותם גורמים לחקור ולקדם את הנושא. זה עשוי להציל גם אותם או את הקרובים להם מאותן מחלות קשות ממש.
ובאופן כללי יותר, אותן מוטיבציות אישיות ו/או מסחריות חזקות שמיוחסות לשומרי הסוד (לכאורה), מניעות חלק מהם להדליף עליו. בכפר הגלובלי והמתוקשר, בו כל אחד יכול להדליף מידע לכל העולם בצורה אנונימית בלחיצת כפתור, קשה להניח שניתן לשמור סודות כבירים מפני העולם כולו, ע"י קבוצות אנשים גדולות ובמשך שנים רבות.

6)     חוסר קונצנזוס. הטענה תלוית תרבות /תקופה / אסכולה.
אם טענה נכונה באופן אוניברסלי, ללא גבולות גזע דת ולאום, לא הגיוני שכל קבוצה תגיע לאמת אחרת בנושא. או שכולם טועים, או שרק קבוצה אחת צודקת, ואם כך, מי היא?
דוגמאות: מצבים בהם מומחים שונים באותו התחום אינם מסכימים ביניהם: לגבי העתיד, אבחון רפואי, אבחון אישיות, וכד'.
תופעות שרווחות בעיקר בארצות מסוימות: רוחות רפאים באנגליה, חטיפות ע"י חוצנים באמריקה.

7)     סודיות.
הפתרון נשמר "בסוד" במשך אלפי שנים ונחשף לציבור הרחב רק לאחרונה. או שעדיין מוחזק כסוד פרטי של אדם כזה או אחר, שמוכר אותו לציבור. המגלה/מפתח הגיע להמצאה/שיטה לחלוטין לבדו.
אנשי מדע אמיתיים משתפים את הידע שלהם עם אחרים כחלק מההתפתחות המדעית. שרלטנים שומרים את השיטות שלהן בסודיות, כדי למנוע מאחרים להדגים שהן לא עובדות. בימינו אין כמעט דוגמאות לפריצות דרך שנעשות לבד. בד"כ מדובר בשיתוף פעולה של מדענים רבים.
דוגמאות: תרופות וטיפולים "סודיים" –אם הטיפול המדובר באמת עובד ומרפא מחלות חשוכות מרפא, המגלה יזכה בפרסום אדיר, כסף רב וסיפוק עצום אם ישתף את שאר האנושות בסודו. למה שלא יעשה זאת?

8)     נשמע טוב מכדי להיות אמיתי.
מה שנשמע טוב מכדי להיות אמיתי, כמעט תמיד אינו אמיתי (אלא הונאה עצמית או הונאת אחרים).
דוגמאות: פיתרון פשוט לכל בעיות התחבורה/אנרגיה (נורה שתאיר את כל רמת-גן). פתרון רפואי/נפשי קל בצורה מפתיעה שאינו דורש מאמץ מיוחד מצד המטפל / מטופל (למשל טיפולי רייקי בהם המטופל לא מודע שהוא מטופל והמטפל צופה בטלויזיה בזמן הטיפול). "מפגש אחד וגמרנו". "כלל בסיסי אחד לחיים בריאים ומאושרים". "תרופה לכל" – יעיל כנגד מגוון רחב של מחלות קשות לא קשורות. "ללא תופעות לואי", "בטוח לכולם".

9)     מאות שנים באזור, ועדיין לא הגיע למעמד של אמת מוצקה עם שימושים יומיומיים מוכחים.
מבוסס על המיתוס לפיו לפני מאות או אלפי שנים אנשים החזיקו בידע שהמדע המודרני לא מסוגל עדיין להבין (אותם אנשים שלא ידעו על מחזור הדם ועל כך שחיידקים גורמים מחלות למשל).
אם הפתרון כל כך מוצלח, מדוע הוא עדיין בשוליים? הנה תשובות אפשריות מצד הטוענים:

א.   "נשמר עד היום בסוד" – ראה סודיות.

ב.   "קונספירציה" – ראה קונספירציות.

ג.    "לא חד משמעי" – הממצאים נשארים תמיד על גבול ה"לא ניתנים לגילוי": ויכוחים שנמשכים עשרות שנים בין חוקרים בתחום האם התופעה כלל קיימת או לא. אם הדברים עד כדי כך לא חד משמעיים מה השימושים הפרקטיים שלהם? עד כמה ניתן לסמוך עליהם שיביאו איזושהי תועלת בחיים?
דוגמאות: עדויות של ביקורי חוצנים, צילומי רוחות רפאים, מפלצות שונות ותופעות של תפישה על-חושית. למרות עשרות שנים של עיסוק אינטנסיבי, ובמקרים מסוימים אף מחקר מסודר, אין עד היום אף לא עדות חד משמעית אחת לקיומה של אף אחת מהתופעות הנ"ל.

ד.   "נכון שהמון שיטות נכשלו עד היום בתחום, אבל השיטה הזו שונה. הפעם זה עובד!"
רוב הסיכויים שגם טענה זו לא שונה מקודמותיה.
דוגמאות: מאות סוגים דיאטות כושלות / נבואות סוף-עולם שלא התגשמו / שיטות איבחון וריפוי שלא נתנו תוצאות פלאיות / שיטות להגיע לאושר והגשמה ואנשים עדיין מיואשים ומחפשים…

10) לא ניתן להפרכה ע"י ניסוי כלשהו.
מאפיין מובהק של טענות פסאודו-מדעיות. "אי אפשר לבדוק דברים כאלה", "אסור לבדוק דברים כאלה", "עצם הבדיקה של דברים כאלה גורמת להם לא לעבוד", וכו' – מבחר תירוצים כיד הדמיון הטובה מדוע לא ניתן לחשוב על מבחן פשוט בו הטענה תסתבר כלא נכונה, אם אכן אינה נכונה.
אם מישהו טוען כי הוא יכול לאבחן מחלות מסוימות, לגלות מים מתחת לאדמה, להזיז חפצים, לנבא עתיד – קל מאוד לבדוק זאת. אך ההיסטוריה מלמדת, שבכל פעם שמבחן כזה מתבצע, הנבחן נכשל בהוכחת מרכולתו, ואז צצים התירוצים השונים, שמעבירים את הטענה למחלקת ה"לא ניתנות להפרכה".
ואם הטענה כן ניתנת להפרכה (כמו כל טענה מדעית), האם הטוען ניסה להפריך אותה? כיצד? מה היו התוצאות? האם מישהו אחר ניסה להפריך אותה? מה היו התוצאות?

ועכשיו תורכם!

1. האם אתם מכירים משהו שאתם מאמינים שהוא נכון, אך היה נכשל באחד מהמבחנים לעיל?
2. האם אתם מכירים משהו שאתם מאמינים שאינו נכון, אך היה עובר את כל המבחנים לעיל בהצלחה?
3. האם יש לכם דוגמה למשהו שהאמנתם בו, התגלה כלא נכון, וערכה כזו, אם היתה תלויה על המקרר, היתה חוסכת לכם עוגמת נפש רבה?