אירידולוגיה הינה שיטה אלטרנטיבית שגורסת כי צורות, צבעים ומאפיינים נוספים בקשתית העין (החלק הצבעוני של העין מסביב לאישון) מספקים מידע מקיף על בריאותו של האדם. שינויים בצורות ובעיקר בגוונים של הכתמים באזורים שונים של הקשתית מעידים, על פי האירידולוגיה, על שינויים בריאותיים באיברים ומערכות ספציפיות בגוף.

מפות אירידולוגיות של שתי העיניים. כל אזור מייצג איבר אחר בגוף (ויקיפדיה)

גם בגישה אלטרנטיבית זו יכולתי לטפל בנושא לפי "הנוסחה הרגילה": הייתי פותח בציטוטים מפי אירידולוגים לגבי יכולותיה המדהימות של השיטה (אותן הייתי מלקט מאתרים ישראליים, למשל זה, זה, זה, זה, זה, זה או זה). הייתי ממשיך בניפוץ יסודי של הטענות, כשאני מסתמך על מחקרים מבוקרים שנעשו בתחום, והראו שאירידולוגיה נטולת כל קשר למציאות (אם להתנסח בעדינות). אתם מוזמנים לעיין כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן (בעברית), ובמחקרים אליהם מקורות אלה מפנים.

הייתי מוסיף ותוהה, כיצד בדיוק שינויים בקשתית יכולים להעיד על שינויים במצב הבריאותי, אם שינויים כאלה כלל לא מתרחשים? שהרי שיטת הזיהוי הביומטרי על פי סריקת העין מבוססת על היציבות המוחלטת של התבניות בקשתית.

הייתי מסכם ואומר, שלא רק שאירידולוגיה נטולת כל בסיס אנטומי או פיזיולוגי, מצוצה מאצבעו של ממציא כזה או אחר וחסרת כל ערך שימושי, אלא שהיא גם מזיקה, בכך שאבחונים שגויים שניתנים לאנשים עלולים להכניס אותם למתח נפשי ניכר, לגרום להם להוצאות כספיות על טיפולים מיותרים וחמור מכל – להרחיקם מטיפול רפואי נאות לבעיה שאולי לא אובחנה נכון.

אבל לא אעשה זאת.

הפעם אציג את הדברים מזוית אישית – ווידוי שנותן Joshua David Mather – אירידולוג לשעבר. המאמר המקורי והמלא נמצא כאן. תרגמתי חלקים נרחבים ממנו ברשותו של עורך האתר – ד"ר Stephen Barrett. [פה ושם הוספתי הערות משלי בסוגריים מרובעים.]

האירידולוג שעיניו נפקחו

"ווידויו של אירידולוג לשעבר" – מאת Joshua David Mather

אני אירידולוג לשעבר. לא בקלות נטשתי את האירידולוגיה וחלקים נרחבים של ה"רפואה האלטרנטיבית". זו היתה החלטה שנאבקתי בה, אבל מצפוני אילץ אותי לבצע בחירה גורלית. כשנטשתי את התחום איבדתי את פרנסתי ואת זהותי. זו היתה בחירה קשה, בלשון המעטה.

איך הגעתי לעסוק ב"רפואה אלטרנטיבית" ומה הניע אותי לעזוב את התחום שהיווה חלק כל כך חשוב בחיי?

הבה ונתחיל בהתחלה

נולדתי למשפחה שהיה לה עניין טבעי ב"רפואה אלטרנטיבית". כשהייתי בן שבע בערך, נתקלו הורי באירידולוגיה, במהלך חיפושיהם אחר מרפא לאימי, שהיתה חולת סרטן. השיטה ריתקה אותי ולמדתי כל מה שיכולתי מאבי. כבר בגיל תשע קראתי את ספרו של ג'ים ג'נקס "The eyes have it", וניסיתי להתמודד עם עבודותיו של ד"ר ברנארד ג'נסן (Bernard Jensen) בתחום. בסופו של דבר קיבלתי את תעודת ההסמכה שלי באירידולוגיה. למדתי להסתכל בקשתית העין, החלק הצבעוני של העין, ולקבוע את הצרכים הבריאותיים של המטופל.

התיאוריה היא שהקשתית מכילה סיבי עצב הקשורים לחלקים שונים של הגוף במסלול עצבי לא מוכר. Ignatz Von Peczely, הונגרי בן המאה ה-19, החל לפתח את האירידולוגיה לאחר שהבחין בשינויים בקשתיות עיניהם של המטופלים. תומכי השיטה טוענים כי:

* מידע מכל איבר בגוף מועבר לקשתית דרך העצב מניע-העיניים (עצב הגולגולת ה-3).
* המצב הבריאותי של כל איבר ואיבר נקבע על ידי בחינת הצבעים, הבהירות, הצורה והעומק של סיבי הקשתית.
* באופן כללי, אזורים/סיבים בהירים בקשתית מעידים על פעילות או תחושה מוגברת של האיבר המיוחס לאזור זה (כמו כאב), ואילו אזורים/סיבים כהים יותר מעידים על פעילות מופחתת. לדוגמה, סיב לבן בוהק באזור המקושר לגב התחתון עשויים לרמז על כאבי גב שנחווים כרגע, בעוד ששטח שחור יכול לרמז על פציעת גב קשה ששיבשה את פעילות העצבים מאזור זה.

בעבודתי נצמדתי לשיטותיו של האירידולוג ברנארד ג'נסן ומצאתי אותן מוצלחות למדי. נהניתי כשלקוחות ספקנים היו מגיעים למשרדי והופכים למאמינים, כשסיפרתי להם דברים על עצמם שהם לא חשבו שמישהו יכול לדעת.

כמו מטפלים אלטרנטיביים רבים אחרים, ההכשרה שלי לא הסתיימה באירידולוגיה, וכללה שלוש צורות של קינסיולוגיה שימושית, רפואת צמחים, הומאופתיה, דיאטות ותזונה, ואף יעוץ רוחני. היתה לי גם דעה מאוד נחרצת נגד נטילת תרופות מרשם, נגד רוב החיסונים ורוב הניתוחים האלקטיביים. האמנתי בכל מאודי שרופאים אומנו בהריסת הגוף בעוד אני למדתי שיטות שבאמת מועילות, ע"י בניית הגוף מבפנים. הרגשתי באופן אישי, וכך גם לימדתי, שהתועלת היחידה של הרפואה הקונבנציונאלית נמצאת במצבי חירום, כמו טראומה.

תחילתו של שינוי

הייתי תומך נלהב של טיפולים אלטרנטיביים, כאשר החלטתי שגישה מאוזנת לטיפולי בריאות צריכה לכלול גם הבנה של רפואה קונבנציונאלית. לשם כך נרשמתי לתוכנית לימודים ששמה דגש על הכשרה שניתנה בצמוד לרופאים מתמחים, בסביבה קלינית. קיוויתי שהידע שארכוש יאפשר לי לשלב טוב יותר רפואה קונבנציונאלית ואלטרנטיבית.

מהר מאוד למדתי כי רף הראיות הנדרש כדי לקבוע הצלחת טיפול שונה מאוד בשני התחומים. כשתיארתי טיפול מוצלח לדעתי, הרופאים היו שואלים שאלות כמו "אילו מחקרים תומכים בזה?" או "האם זה מאומת בבדיקות דם?" התחלתי לרשום הערות לגבי דרכים בהן אני יכול לתעד טוב יותר את התוצאות שלנו, כמו גם מחקרים שאנחנו צריכים לחפש או ליזום.

בנוסף לעבודה במסגרת הקלינית, תכנית ההכשרה כללה לימודי אנטומיה, פיזיולוגיה, פרמקולוגיה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה והיסטולוגיה. השכלה במדעים אלה העמיקה את ההבנה שלי ברפואה האלטרנטיבית. לדוגמה, הבנתי עכשיו שעשבים הם למעשה תרכובות ביוכימיות שמתערבות בתפקודי הגוף באותה הדרך בדיוק כמו תרופות.

חזרתי הביתה בתום שלוש שנות הלימוד אחוז התרגשות ומלא רעיונות חדשים כיצד לטפל במצבים שונים.

כל כך הרבה אי-דיוקים

כשהתחלתי לעבוד עם אירידולוגיה, הייתי בוחן את הקשתית עם פנס וזכוכית מגדלת, כשאני מסמן את הממצאים בעותק מצולם של תרשימי העיניים של ג'נסן. נוכחתי כי היתה לי יכולת מאוד מוגבלת לשמור על פרופורציות זהות ברישום הסימנים בין ביקורים שונים, ופרטים רבים מדי היו נתונים לחסדי הזיכרון.

בהמשך התחלתי להשתמש במצלמת וידאו מחוברת למסך מחשב. טכניקה זו הקלה מאוד על מדידת השינויים בקשתית ותיעודם, ואיפשרה לי בנוסף לשמור מרחק מפניו של המטופל (דבר שהפחית את הסיכון שהוא ישתעל עלי או שאצטרך לסבול ריח רע מפיו).

מהר מאוד התברר לי שגם למצלמת הוידאו יש כמה מגבלות רציניות. גיליתי ש"שינויים במבנה הקשתית" יכולים להיווצר כתוצאה משינויים בזוית התאורה שנופלת על העין. אזורים כהים למראה יכולים לגלות פתאום "קווי הבראה" בהירים כשמיקום התאורה משתנה מעט. קוים לבנים עבים עלולים להשתנות לקוים אפורים דקים כשמקור האור מורחק.
לא פעם קרה, שאירידולוג בכיר זימן אותי לחדרו והראה לי שינוי שחל בעיניו של מטופל דקות ספורות לאחר ביצוע מניפולציה טיפולית כלשהי. לאחר שבדקתי את הרישומים שלו בדקדקנות, היה ברור לי שזווית האור ומיקום המצלמה ביחס לעין היו שונים בשני המצבים, וזה מה שגרם לשינוי הנראה בקשתית.

לא רק מיקום התאורה משפיע על מראה הקשתית. ההתרוקנות האיטית של הסוללות שהזינו את פנס העט בו השתמשתי שינו את הצבע הנראה של העין (הצבעים הצהיבו ככל שהן הלכו והתרוקנו). התאורה בחדר השפיעה גם היא, בעקיפין, על הצבעים, עקב הקונטרסט השונה שהמצלמה מדדה. השפעת המשתנים הללו היתה כה גדולה, עד שאיבדתי אמון לחלוטין במה שיכולתי ללמוד מהצילומים.

הזדמנות חדשה

נתקלתי בפתרון כשעיינתי באתר של אירידולוג אחר. הוא תיאר מצלמה מיוחדת שנועדה לפתור את כל הבעיות בהן נתקלתי. היא עשתה שימוש באותו הפלאש בכל פעם, מה שהבטיח אחידות בגוון ובזוית התאורה. צלב אור שהוקרן מהמצלמה הבטיח מירכוז מדוייק ומרחק צילום קבוע. חבר שלי רכש את המצלמה ואיפשר לי להשתמש בה בכל פעם שעבדתי בקליניקה שלו. הייתי נלהב לנסות אותה.

התרגשתי כאשר תועד שינוי הקשתית הראשון שלי, אך עד מהרה הבנתי שהשינויים נבעו משינוי בזוית המצלמה ביחס לעיני הנבדק. כשתיקנתי זאת, לא מצאתי כמעט הבדלים בקשתית, לא נראו שום הבדלים במבנה, והשינויים היחידים שנראו היו בגוונים. לאחר שביצעתי ניסויים עם זוויות צילום, מצאתי שהזוית המדויקת בה האור חודר לעין ורמת תאורת החדר השפיעו על גודל האישון, אשר בתורו משפיע על גודל הסיבים, וגודל הסיבים, במקרים מסוימים, משפיע על הצבעים שנשקפים מהקשתית.

הדגמה של תגובת האישון לשינויים בעוצמת האור

האירידולוג מתיימר לדעת לספר הרבה מאוד על האדם בהתבסס על צבעו של כל סיב. כשלקחתי את כל הגורמים המשפיעים בחשבון, הצלחתי להבחין רק בשינויים מועטים מאוד בקשתית. חמור מכך, ההבדלים היו זעומים בקרב מטופלים שעברו שינויים בריאותיים משמעותיים במהלך החודשים שחלפו מאז האבחון הקודם. יתרה מזאת, גם במקרים רבים בהם היה ניתן להבחין בשינוי, הוא לא היה כלל בהתאמה לשינוי במצב הבריאותי.

במילים אחרות, גיליתי שהקשתית אינה משקפת את המצב הבריאותי של המטופל.

[שימו לב איך האפקט הולך ונעלם ככל שיותר משתנים מבוקרים כהלכה]

אבל מה עם כל אותם אבחונים אירידולוגיים מדהימים?

נשאלתי לא פעם ע"י קוראי האתר שלי, איך האירידולוג שלהם הצליח לתת להם מידע שהם היו בטוחים שאף אחד אחר לא יכול היה לדעת לגביהם.

תשובה אחת היא צירוף מקרים. חלק קטן מהסימנים שרואים בקשתית אכן מקושרים למצבו הרפואי של האדם. כאשר אחד מהסימנים האלה מזוהה, הוא מזין את תחושת ההצלחה של המטפל ואת אמונו של המטופל בשיטה.

תשובה נוספת היא העובדה שהכלי הטוב ביותר שעומד לרשות האירידולוג הוא שאלות כלליות. בזמן לימודי האירידולוגיה, "קדחו" לנו שאירידולוגיה אינה יכולה לאבחן מחלות. זה נתפש כחוזק של האירידולוגיה מזוית הראייה ההוליסטית. איבחון הוא רק דרך להסתכל על סימפטומים ולהצמיד להם שמות. מבחינת האירידולוגים, הסימפטומים הם כבר סימנים מאוחרים של מחלה, ואילו האירידולוגיה מאפשרת להם לזהות הפרה באיזון של הגוף עוד לפני שהוא גורם למחלה.

היופי בעובדה שאין צורך לספק איבחון על בסיס העין, הוא בכך שהמטפל פשוט משתמש בקשתית כדי לייצר שאלות מנחות.

נניח, למשל, שלמטופל יש סימן באזור המקושר לריאות. השאלה הראשונה של המטפל היא "האם היתה לך מתישהו בעיית ריאות? משהו כמו אסטמה או דלקת ריאות?" אם המטופל נזכר במשהו כזה, המטפל נתפש כעילוי. אם לא, הוא ממשיך לשאול – "אולי התקררת לאחרונה?" אם התשובה שוב שלילית, הצעד הבא יהיה להסתכל באזור שמתאים למעיים, שנחשבים כגורמים לחולשה בריאות. אם האזור נראה כהה, התשובה תהיה שלמטופל יש חולשה לא ידועה בריאותיו. אם לא נראית כל בעיה במעיים, המסקנה היא שמדובר בחולשת ריאות ממקור גנטי ויש לטפל בה כדי למנוע בעיות עתידיות. האירידולוג ישבח את המטופל על שהגיע בזמן, ויאמר כי האירידולוגיה מסוגלת לזהות חולשות עוד לפני שהן באות לידי ביטוי כלשהו בגוף, ולפני שניתן לאבחן אותן בדרכים אחרות.

אם המטופל מבצע את הטיפול המוצע לו ולא מתפתחת בעיה בריאותיו, המטפל משבח אותו על הטיפול המונע. אם הוא מסרב לטיפול ולא מפתחת בעיה כלשהי בהמשך, האירידולוג מתייחס לכך כאל בעיה שעדיין מרחפת מעל לראשו. אם הוא כן מפתח בעיה כלשהי, היא מיוחסת מייד לחולשה שנמצאה אצלו.

[בקיצור, אין מצב בו אירידולוגיה יכולה להכשל – טריק בסיסי בהרבה שיטות אלטרנטיביות. שימו לב, שלמעשה מדובר בקריאה קרה קלאסית]

האם התהליך הזה מאשש את האירידולוגיה? לא. למעשה, ההיפך הוא הנכון. אם הוא מוביל למסקנה שהיתה בעיית ריאות בעבר, הרי שמדובר בתהליך מסורבל לאיסוף נתונים רפואיים היסטוריים. אם התהליך מוביל למסקנה שיש קשר למעיים, הוא רק מדגים את העובדה שאירידולוגיה סותרת באופן ברור את המדע והרפואה, היות ושום קשר בין המעיים לריאות לא נמצא.

השאלה שנשאלת היא, איך בכלל אנחנו יודעים שהקשתית מזהה נכון בעיית ריאות, אם לא ניתן לאמת את הסימן בשום דרך אחרת? מעבר לכך, איך הגיעו בכלל למסקנה שסימן כזה מקושר לריאות, אם אין שום שיטה בלתי תלויה שיכולה לוודא זאת?

אני מאמין שבשורה התחתונה, האירידולוגיה מפוקפקת ביותר ואינה יכולה להיחשב למדע. האירידולוגיה מסתמכת על תצפיות שהן או בלתי מבוססות בשיטות אמינות, או מסתמכות על ראיות אנקדוטליות מוטלות בספק. מחקרים מדעיים טובים נכשלו בניסיונותיהם להוכיח את הפוטנציאל של אירידולוגיה לזהות סימנים המעידים על מצבים בריאותיים ידועים בחולים.

[תכלס, זה פשוט לא עובד]

האם יש מדע מאחורי האירידולוגיה?

כשאני מסתכל לאחור, מדהים אותי שחשבתי שיש לאירידולוגיה איזשהו סיכוי להיתמך מדעית. כבר כשלמדתי אנטומיה בסיסית של העין ושל מערכת העצבים, הבנתי שאין אפשרות שמבנה הקשתית משתנה. אבל מה לגבי הצבעים?

בתור תלמיד אירידולוגיה צעיר, לימדו אותי שמקור הצבעים השונים בקשתית הוא בכימיקלים שונים. למשל, נקודת חלודה בקשתית מקורה בכימיקל שהוזרק בחיסון, או נקודה צהובה זוהרת הייתה תוצאה של גופרית שהגיעה מבליעה של תרופת Sulpha.

האמת היא, שנקודות אלה הן מצבורים של מלנין, תופעה דומה לנמשים בעור. אירידולוגים מפורסמים כתבו כי מצאו מתכות וחומרים אחרים בכתמים אלה בנתיחות שלאחר מוות. אלא אם כן מתכות או חומרים אלה הוזרקו ישירות לקשתית, זה לא יכול להיות נכון.

בהתבסס על העובדה כי אירידיולוגיה אינה משקפת נכונה אנטומיה, פיזיולוגיה, או היסטולוגיה של הקשתית, והיות וצבעי הקשתית אינם נקבעים על ידי קלט עצבי, הטענה כי צבעי הקשתית משקפים מצב בריאותי של איברים מרוחקים הפכה מגוחכת בעיני.

מהו הצעד הבא שלי?

על סמך מה שאני יודע עכשיו, אין שום טיעון שיכול לשכנע אותי לחזור לעסוק באירידולוגיה. למרבה הצער, שיחות שלי עם אירידולוגים מתלמדים לא הצליחו להניא אותם מלהמשיך לעסוק במה שאני מרגיש שהוא פרקטיקה מטעה ומזיקה.

מדוע האירידולוגים האחרים אינם מסוגלים לראות את האור? אני לא יכול לענות על השאלה הזאת באופן מדויק, אבל אני יכול לומר שכל אירידולוג שזכיתי להכיר באופן מעמיק, סבור כי אירידולוגיה היא אחת השיטות הטובות ביותר לבירור המצב הבריאותי. אני בטוח שיש כאלה שעוסקים בתחום פשוט כדי להונות אנשים ולהרוויח כסף (ואפשר להרוויח טוב בתחום). אבל רבים אחרים גובים תשלום קטן יחסית עבור שירותיהם. הם באמת מאמינים שהם עוזרים לאנשים.

למרות המניעים הטהורים של המטפלים באירידולוגיה, אי אפשר שלא לתהות איך אירידולוג יכול להמשיך לעסוק בתחום למרות כל הראיות נגד האירידולוגיה.

כשעדיין הייתי משוכנע בערכה של האירידולוגיה, נתקלתי לעיתים קרובות בעדויות סותרות. אלה לא הניאו אותי ממעשי, כי האמנתי לתשובות הבלתי הגיוניות שקיבלתי ממורי. עד היום קשה לשים את האצבע על הדבר שהכריע את הכף עבורי, אבל אני יודע שההכשרה שקיבלתי במדע אמיתי היתה חלק מהמשוואה.

העיסוק שלי ברפואה אלטרנטיבית הפך מאוד לא נוח עבורי, כשהבנתי עד כמה מעט לימדו אותי באמת. התחלתי לתת פחות ופחות תוספי תזונה, וניסיתי להיצמד לאלה שנמצאו במחקרים כבטוחים. בסופו של דבר החלטתי לנטוש את המקצוע ולהמשיך להעמיק את לימודי. זה המקום בו אני נמצא כרגע. המטרה שלי היא להיות מטפל ברפואה אמיתית – להיות רופא. אם להיות כנה, אני בטוח שהרפואה הקונבנציונאלית המערבית אינה מערכת מושלמת ונטולת ליקויים, אבל הנסיון שלי עם רפואה אלטרנטיבית שכנע אותי שהרפואה הקונבנציונאלית, נסמכת הראיות, היא צעד גדול קדימה לעומת האלטרנטיבית.

*

אז…. שלא יעבדו עליכם, בעיניים!

הרחבות והפניות למחקרים:

• בעברית – http://www.haoona.com/encarticle_i.asp?id=599
• http://en.wikipedia.org/wiki/Iridology#Scientific_research_into_iridology
• http://skepdic.com/iridol.html
• http://www.quackwatch.org/01QuackeryRelatedTopics/iridology.html
• http://theness.com/neurologicablog/index.php/iridology-update/
• http://archopht.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=412789

דברים שרופאי עיניים (אופתלמולוגים) כן יכולים לאבחן מהתסכלות בעין (וברשתית):

רשומות בנושאים קשורים:

• שתה קצת מים ויעבור לך (הומאופתיה)
• חדר מיון הומאופתי
• הגיעו מים (חיים) עד נפש
• NLP – מרעיון לממון
• קינסיולוגיה שימושית (השאלה למי)
• נרות לאוזניים – פצצות לגבות!
• רפואה מהתחת

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה משמאל (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

לאחרונה התנהלו כמה שיחות בקבוצת הפייסבוק "חשיבה חדה" על מהותם של תקשורים. עסקתי בנושא לא פעם כאן בבלוג, אבל אני חושב שהשיחה הבאה שהתנהלה ביני לבין מתקשר כל כך קלאסית, שחבל לוותר עליה.
ניסיתי לקדם את הדברים מהר ככל הניתן לעבר עריכת ניסוי שמטרתו לבדוק האם מקור המסרים מחוץ למוחו של המתקשר, או שהם פרי דימיונו בלבד.

*

יום אחד, בעודי מעלעל בדפי ספר-הפנים הגדול, נתקלתי באוצר בלום של ידע, כ-3500 מילה על חוצנים, יקומים מקבילים, מימדים רוחניים, ועוד. הטקסט מתחיל בתיאור סטנדרטי של קונספירציית הסתרת ביקורי חוצנים, אך מהר מאוד ממריא למחוזות מקוריים יותר.

בין השאר אנו לומדים כי "הזכר קולט את האנרגיות הקוסמיות, מעבד אותן עיבוד בהתאם ליכולותיו ולאפשרויותיו – בהתאם למבנה הפנימי שלו ואז באמצעות יחסי המין הוא מעביר את האנרגיות האלה לנקבה יחד עם שפיכת הזרע (זה כמובן הביטוי הפיזי של התהליך. המנגנון בכללותו "עובד" גם ללא הגורם הפיזי  – באמצעות מחשבות, דמיון, אנרגיות רוחניות, פנטזיות וכדומה – אבל על זה אכתוב פעם בנפרד). הנקבה ממשיכה לעבדן על פי יכולותיה שלה והמבנה הפנימי שלה ואז, פעם בחודש, בתהליך שמכונה "מחזור", היא מעבירה את התוצר הסופי, את האנרגיות המעובדות, לפלנטה."

בעודי קורא את הדברים הרגשתי שקשה לי מאוד לקבל תיאוריה כזו. הכותב כאילו קרא את מחשבותי, ומיד ממשיך: "מאחר ואני יודע שמאד קשה לקבל תיאוריה כזאת, אני רק מבקש שתתייחסו אליה כאל אקסיומה. לא מעבר לזה."

לאחר מכן הוא עובר לדבר על היקום שוקק החיים ומסביר: "אמת ונכון – בהתייחסות הפיזית הרגילה והמקובלת, לא נראה חיים על הירח למשל, לא צמחים, לא בעלי חיים וודאי לא יצורים דמויי אדם אבל הם נמצאים שם בהחלט, בממד שהוא אחר מהממד המאפשר את ההתייחסות הפיזית שלנו."

כמו כן הוא טוען ש"הכול, כל הממדים, כל העולמות, כל היקומים, מתקיימים למעשה באותו המקום, באותה הנקודה. לא רק שהם מתקיימים באותה נקודה – הם כולם אך ורק נקודה. לא מעבר לזה ולא פחות מזה. ואם נזכור שנקודה היא למעשה משהו חסר ממדים, ללא גובה, ללא רוחב וללא עומק, נתחיל אולי להבין עד כמה הנושא מורכב וסבוך. היקומים כולם הם למעשה אוסף של נקודות חסרות ממדים כאלה הנמצאות בדיוק באותה נקודה. מסובך? נכון… אבל אמת."

אוקי…  איך יתכן שדברים אינם מתערבבים, אם הכל נמצא באותה הנקודה? התשובה פשוטה:

"הדבר היחיד המבדיל בין העולמות והיקומים והממדים השונים הוא במהירות הרטט המשתנה של החלקיקים הנמצאים בכל יקום ויקום. אם ביקום הפיזי החלקיקים נעים במהירות מקסימאלית של 300,000 ק"מ בשנייה, הרי שביקומים הרוחניים הם נעים במהירויות גבוהות בהרבה כאשר כל רמת יקום מהירה באלף מונים ממהירות החלקיקים של הרמה שמתחתיה ואיטית באלף מונים ממהירות החלקיקים של הרמה שמעליה וכך זה נמשך עד אינסוף, עד לממד האמיתי המכונה "אינסוף" ששם מהירות התנודות כמובן אינסופית ומשמעותה של מהירות כזאת היא שאין שם תנועה בכלל. השוני הזה במהירות החלקיקים היא זאת ה"מאפשרת" את קיום הכול באותה נקודה. ומאחר ומספר המהירויות האפשריות אינסופי הרי שגם כמות היקומים היא אינסופית."

בהמשך אנו חוזרים אל החוצנים ולומדים בין השאר כי "חוצנים אינם זקוקים לכלי טיס הטסים במהירות האור כדי להגיע ממקום למקום. הם זקוקים ליכולות רוחניות ולטכנולוגיות רוחניות המביאות אותם להעצים או להפחית את מהירות תנודתם, להמיר את עצמם למצבי צבירה אחרים, "להלביש" על עצמם צורות מצורות שונות וכך להגיע ליכולת מעבר בין הממדים ובין היקומים המקבילים."

זה אולי מקום טוב לעצור ולציין כי הדברים שקראתם הועברו אל הכותב באמצעות נור-אל – הישות הקוסמית שאותה הוא מתקשר.

*

לא יכולתי להתאפק ופתחתי בשיחה עם האיש. האם סוף סוף אזכה לפגוש מתקשר שמוכן להעמיד את תקשוריו במבחן מציאות כלשהו? להלן השיחה שהתנהלה בינינו באופן ציבורי, עם נגיעות עריכה קלות בלבד, למען השטף והקריאות (הדגשות שלי).

פתחתי ישר ולעניין:

דוד, אני מבין שאתה מתקשר ישות קוסמית. אני אינני מאמין שישות זו קיימת מחוץ לראשך, אבל ניתן אולי לאמת דברים כאלה, בדרכים שונות: למשל, אפשר להפנות לה מבחר שאלות שהתשובות להן עדיין לא ידועות ולראות אם היא מספקת תשובות נכונות, או לפתור הוכחות מתמטיות שמתמטיקאים מתחבטים בהן כבר עשרות שנים, וכד'.
האם תהיה מוכן לשתף פעולה בניסוי כזה, בו אני אציג שאלות, והישות תנסה לענות עליהן? לחילופין, האם יש לך רעיונות לדרכים אחרות שיכולות להוכיח כי ישות זו אכן קיימת?

גלעד יקירי, אין לי שום כוונה לנסות להוכיח לך או לא להוכיח לך את קיומם או אי קיומם של דברים. הרי כל מה שאומר יהיה בגדר "נמצא בראש שלי" וזה אכן כך. כל העולם "נמצא בראש" של מישהו או של משהו. הכל חלום והכל אשליה. גם מה שתאמר וגם מה שאני אומר. הדבר היחיד שאני יכול להציע לך הוא לצאת ללמוד, לחוות, להרגיש, להתחבר, עם דברים שמשהו בבסיס שלך מתנגד להם. אולי מתוך פחד שעולמך יתערער, אולי מתוך חשש מדברים חדשים – הרי כל דבר חדש מעורר חששות.

אני לא מבין. נניח מחר יש שריפת ענק בכרמל. אתה טוען שהיא תהיה שריפה רק בשבילי אבל לא בשבילך? אם אני מתנגש חזיתית במישהו ונהרג, אני נהרג רק בעולם שלי, ולדעת אחרים אני עדיין חי? אם 6 מיליון יהודים נרצחים בשואה, זה רק בעולם שלהם או גם בעולם שלנו? האם הם אלה שיצרו את המציאות שלהם?

השאלות ששאלת מעניינות וכמובן נמצאות בתחום המכונה "פילוסופי". אבל אומר כך – מאחר והעולם אינסופי ויש אינסוף עולמות מקבילים, הרי שכל האפשרויות על כל גווניהם עשויות להתקיים או לא בעת ובעונה אחת. כך שמאד יתכן שהשואה היא מציאות כאן בעולם הזה אבל אינה מציאות בעולם מקביל. כך גם כל נושא אחר. אני בטוח שבאיזה יקום מקביל קיים גלעד רוחני מאד…

אתה אומר "הכל חלום והכל אשליה", ואני לא מצליח להבין, אם אדם נרצח, זו אשליה? אשליה של מי? של זה שנרצח? כנראה שלא רק, כי אנשים רבים אחרים מסכימים שהוא נרצח.
ועוד דבר, אני מבין שאינסוף היקומים קצת מבלבלים את העניינים. אני מסתפק אם נתמקד לרגע ביקום שלנו. אתה יודע, זה עם ההיסטוריה המוכרת, ועם העתיד שבעתיד יהיה מוכר. מקובל?
כל עוד תודעתי שלי תקועה ביקום הזה, לא באמת אכפת לי אם תודעות מקבילות כלשהן חוות דברים אחרים ביקומים אחרים.
אפשר אם כן לשאול את הישות שלך שאלות על היקום הזה? ובכל מקרה, אני מניח שהיא תדע לאיזה יקום אני מתכוון לא?

אם החיים כולם הם אשליה, הרי שכך גם המוות. הלא כן? הכל תלוי בנקודת המוצא שלך ובתפישת העולם שלך. מה שמכונה מציאות היא מציאות ברמה מסוימת של הקיום. היא אשליה ברמה אחרת של קיום.

בוא נהיה יותר ספציפיים. מותם של 6 מיליוני היהודים בשואה הוא אשליה?
אנא בחר:
1) כן
2) לא

השואה בהחלט מציאות ובהחלט אינה מציאות – כמו שאמרתי, בהתאם לנקודת ההשקפה שלך.
כמובן שאם אנחנו מקבלים את העולם הפיזי כדבר אחד שאין בלתו, הרי שמעבר לזה שום דבר לא קיים ובזה מסתיימת החלפת הדיעות בינינו. בעולם הפיזי שלנו השואה בהחלט התקיימה. אני טוען שמה שמתרחש כאן בעולם הפיזי הוא רק חלק מזערי של תהליכים שלמים.

אוקיי מצוין. אנחנו מתקדמים.
האם הישויות שלך יודעות לומר דברים על העולם הפיזי שלנו? או שהן מתבלבלות עם הרבה עולמות אפשריים אחרים שאינם שלנו?

הישויות אומרות דברים בהתאם ליכולות ההבנה והתפישה של בני האדם המעבירים את אמרותיהם. הבלבול – אם יש בלבול – נמצא אצלנו. לא אצלם.

אז אצלך יש בלבול או לא? בין העולם הפיזי שלנו לבין עולמות ביקומים מקבילים?

אצלי אין בלבול. אני מודע היטב מה קיים בעולמנו ומה אינו קיים ומה קיים בעולמות אחרים.

מצוין. אז הדברים שהישות תמסור דרכך בטוח יהיו תקפים לעולם הפיזי שלנו, נכון?

כן

מעולה.
האם הישויות שלך מסוגלות לחזות את העתיד, בעולם הפיזי שלנו? כלומר לדעת דברים שאנחנו, בגלל המוגבלות שלנו עדיין לא יודעים?

ודאי שלא. העתיד אינו יכול להיות נצפה מכיוון שהוא תלוי לחלוטין בבחירותיו החופשיות של האדם ובהחלטותיו וכל בדל של החלטה יכולה להסיט את מהלך הדברים לחלוטין מנתיבם. לכן רוחניות אמיתית לעולם אינה חוזה עתידות.

אוקיי. עתיד הן לא יודעות.
האם הן יכולות לדעת דברים על הטבע שאינו תלוי בבני אדם? למשל, האם לכוכב מסוים יש כוכב לכת או לא, מה הטמפרטורה במרכז כוכב מסוים, מהי מהירות האור, פרטי תהליכים ביוכימיים, וכיוצא באלה? (של העולם הפיזי שלנו כמובן)

אני מניח שכן.

מצוין. אני יכול אם כך לחבר שאלון עם כמה וכמה שאלות מדעיות שהתשובה עליהן אינה ידועה עדיין, או עומדת להתגלות בניסוי קרוב, והן תדענה את התשובה? זה יכול להיות מאוד מעניין.

זה בהחלט יכול להיות מעניין.

מעולה. אנסה לבנות שאלון כזה. האם הן תהיינה מוכנות לענות על שאלון כזה? (אני לא רוצה לטרוח לחינם)

אני חושב שכן.

יופי.
עכשיו שאלה. נניח שיש 10 שאלות, הישויות נותנות את התשובות שלהן, ומתברר שאף תשובה אינה נכונה, או שהן היו קרובות רק ב-3 מתוך 10 השאלות. מה תאמר על תוצאה כזו?

התשובה שלי ברורה – על המדענים לבדוק שוב את נתוניהם. ההיסטוריה המדעית הרי רצופה בחוקים בדוקים שאין עליהם עוררין שהתגלו כמוטעים לחלוטין לאחר שדברים אחרים התגלו.

האם אין אפשרות שהן טועות?

עד כמה שאני נוכחתי לדעת מתוך ניסיוני של כעשרים שנים של קשר – הן אינן טועות. לעיתים חולף זמן עד שההבנה של משמעות הדברים מחלחלת אבל דבריהם תמיד מוכיחים את עצמם. אבל כמו שאמרתי קודם – הכל תלוי בנקודות ההשקפה של האדם. הוכחה בדוקה בעיניי יתכן ותהיה הבל הבלים עבורך ולהיפך.

לא לא. אז אני מעוניין למצוא מבחן שבו שנינו נסכים שהצלחה היא הצלחה וכישלון הוא כישלון.
נצטרך לשאול אותן שאלות שהתשובה עליהן ברורה כשמש, ואתה תהיה זה שתשפוט אם היא נכונה או לא, מלכתחילה.
אז בוא נחשוב יחד. האם הישויות יודעות עובדות שקיימות כרגע בעולם הפיזי שלנו? אני מניח שכן.
האם אתה חייב לדעת/ להכיר את העובדות הללו כדי שהן תדענה אותן? אני מניח שלא.
תקן אותי אם לא הבנתי נכון עד כה.

הישויות רואות דברים על פי דרכן. יש דברים הנחשבים כבסיסים שאין עליהן עוררין באמונות בני האדם שהישויות אינן מתייחסות אליהן כלל כי הן מוטעות לחלוטין. לכן מה שאני מציע הוא שתשאל את שאלותיך ואני אעביר אותן הלאה, ללא קביעות מראש או תנאים מראש. ותהיינה התשובות אשר תהיינה. אתה חייב להבין גלעד שאני חושב בראש ובמודעות של בן אדם. הן חושבות אחרת. לנסות להעריך את ערכי המחשבות שלהן מוטעה מיסודו.

אני מציע משהו אחר. הבה נגדיר ניסוי שלך נראה מקובל (אין טעם לנסות משהו שתאמר לי מראש שלא יעבוד).
אם זה יראה לך סביר, תתייעץ עם הישויות ותאמר לי אם הניסוי מקובל עליהן או לא, ואם לא, מה הבעיה.
מה דעתך? חשוב כמה מרתק ומרגש יהיה אם הישויות יצליחו להכות את כל מה שהמדע סבור שהוא מבין היום. בתנאים מסוימים, יהיה קל מאוד להוכיח את קיומן, או לפחות שכוחות על-טבעיים כלשהם פועלים כאן. אני אשמח לעזור להרים ניסוי כזה.

אינני יודע מהו ניסוי. על פי הגדרות המדע? על פי הגדרות רוחניות? על פי ההיגיון? על פי אי ההיגיון? שאל שאלות וכמו שאמרתי אשמח להעביר הלאה ולתת את התשובות שיתקבלו. וכמו שאמרתי – מאד יתכן שהתשובות תהיינה שונות ומשונות ונוגדות לחלוטין את מה שהמדע מאמין בו, אבל זה חלק מה"משחק" הזה.

מה הטעם בניסוי אם כל תוצאה תתרץ בכך שאנחנו לא מבינים כלל את האמת (איזו אמת? אמת של הישויות? חשבתי שאין אמת אחת).
אתן לך דוגמה לניסוי פשוט. נניח אנחנו לוקחים 100 פתקים. על 50 מהם אנחנו מציירים עיגול שחור.
אנחנו מקפלים את כל הפתקים טוב טוב, כך שלא ניתן לראות איזה מהם מצויר, ואיזה ריק.
כעת אתה עובר על הפתקים אחד אחד, שואל את הישות האם מצוירת בו נקודה שחורה או לא, ואנחנו רושמים את התוצאות.
אח"כ בודקים. אם שיעורי הניחוש חרגו מכל מה שצפוי באקראי, יש ישויות! או שאתה ניחנת בחוש שישי. מה יותר פשוט מזה?

זה בעיניי אינו ניסוי אלא הוכחה (או אי הוכחה) על רגישות היכולת האנרגטית של האדם לזהות תדרים. זה לא נשמע רציני.
אתה דיברת קודם על מתן תשובות לשאלות מדעיות הנוגעות במהות מבנה היקום. אני מציע שננסה לפנות לכיוון הזה ולא לסוגי טריקים של ניחוש. זה לא קשור כאמור לישויות. ניסוי כזה מתאים יותר לאורי גלר ודומיו.

אבל ניסוי כמו שהצעת לא יכול להעלות דבר, מכיוון שכבר אמרת לי שאם התשובות לא יתאימו לידוע למדע, אתה תאמר שאלה אנחנו שטועים ולא הישויות, אז איזה עניין יש בניסוי כזה? תוצאתו ידועה מראש – הישויות צודקות.
אנחנו צריכים משהו מאוד פשוט וברור, שניתן לבדיקה מידית. ניסוי הפתקים מאפשר את זה.
תסכים איתי, שאם הישויות אינן מצליחות לזהות כתם שחור על נייר, קשה לצפות שידעו לענות על משהו יותר מורכב בעולם שלנו, נכון? במידה שהישויות יוכיחו את יכולותיהן הבסיסיות ביותר, נוכל לפנות לדברים יותר מורכבים.

מי אמר לך שהישות שאותה אני מתקשר בכלל תתייחס לניסוי כזה? אולי כן ואולי לא אבל זה לא יהיה רציני.
כל דבר בעולם משדר תדר מסוים של אנרגיות. נייר לבן משדר תדר אחד ונייר לבן שעליו יש עיגול שחור משדר תדר אחר. ניסוי כזה יבדוק למעשה את מידת יכולתי או אי יכולתי לחוש את ההבדל בתדרים האלה ולא מעבר לזה.
אני יכול להבטיח לך שיש כאלה שרגישים לנושא הזה יותר ממני. זו בהחלט אינה הוכחה למידת מהימנותה של הישות שאיתה אני מתקשר. מדוע אתה מנסה לסגת מנושא השאלות?

הסברתי מה הבעיה בניסוי הראשון – אתה הסברת לי שלא משנה מה יצא, הישויות צודקות. אתה לא רואה את חוסר הטעם בניסוי כזה?
לגבי התדרים, אני לא מבקש ממך לחוש תדרים, אלא מהישויות לומר לך מה הן חשות. אפשר למספר את הפתקים אם זה מקל עליהן. האם הישויות לא מסוגלות לדעת מה כתוב על פתק? אבל כן לדעת מה צפונות היקום?

מה יעזור מיספור? הרי אם אצליח לנחש או לא את כמות הפתקים המנוקדים לא תהיה הוכחה למהימנותן של הישויות אלא לכושר שלי. מיספור הפתקים לא ישנה את התוצאות. נסה למצוא רעיון אחר לניסוי.

אני לא מצליח להבין את הבעיה. הישויות לא יכולות לומר לך מה יש בפתקים בלי שאתה צריך לחוש משהו בעצמך?
יודע מה, אין צורך בפתקים דווקא. זו היתה רק הצעה פשוטה. אבל אתה מוזמן להציע משהו אחר שעונה על התנאים הבאים:

1) ניתן לבדוק את התשובות שהישויות נותנות מול מצב המציאות.
2) אתה לא הכרת את מצב המציאות הנידון לפני ששאלת את הישויות.
3) מצב במציאות ברור ולא ניתן לוויכוח ע"י שום אדם בר מוח.
4) כדי להקל על הבדיקה ועל החישוב הסטטיסטי, התשובות צריכות להיות כן/לא, או אחת ממספר תשובות מוגדרות מראש (כמו שאלון אמריקאי).

הניסוי עם הפתקים עונה על כל התנאים הנ"ל. אבל אתה מוזמן להציע משהו אחר. כמובן, אם מעניין אותך לאמת את קיומן של הישויות.

אני בתמורה מבטיח שאפרסם את הניסוי בבלוג שלי, ואם נצליח להראות סטייה משמעותית ומובהקת מהצפוי באקראי, אעזור לך להגיש את מועמדתך לאתגר מיליון הדולר של רנדי. למותר לציין שמעבר למיליון דולר תזכה גם בתהילת עולם.
כמובן, אם הדבר בעייתי אני מניח שיהיה אפשר לשמור על אנונימיות מסוימת, ובכל מקרה תוכל לתרום את כל הכספים לנזקקים, או לכל מטרה ראויה אחרת כרצונך. מה דעתך?

ראה גלעד יקר. אינני זקוק להוכחות כלשהן. יש לי את כל מה שאני צריך לו. אתה הצעת לערוך ניסוי ואני הסכמתי. הניסוי שהצעת אינו נראה לי כי הוא לא יוכיח כאמור את מידת מהימנותן של הישויות. אפילו אני לא אדע מה הוא אמר לי ומה אני הרגשתי מכוחי שלי. זה נראה לי כמו ניסוי קרקסי בהוקוס פוקוס ולא משהו רציני והסברתי לך מדוע.
לי אין מושג מהיכן להתחיל "להמציא" ניסוי מהימן כזה. אינני איש מדע ואינני אמון על ניסויים. אני מעביר אינפורמציה.
לכן אם אין לך רעיון אחר, ניפרד כרגע כידידים ואולי יעלה בך רעיון כלשהו ואשמח לשמוע אותו.
המשך ערב נעים.

מהיכן אתה יודע שהמידע שאתה מעביר נכון? מעבר לאמונה טהורה?
ניסיתי כמה דרכים לאמת אותו מול ידע קיים, אבל אתה הסברת שאם הוא יעמוד בסתירה לידע קיים, הרי שהידע הקיים שגוי.
אני מניח שניסית לאמת את המידע שעובר דרכך מתישהו בעבר, מול משהו, לא?
אפילו תוצאותיו של ניסוי פשוט אתה חושש שלא תוכל להבין או לדעת מה הן אומרות, אבל במסרים נשגבים על האנושות והיקום אתה כן בוטח? לי זה פשוט נראה מוזר, זה הכול.
אבל באמת אינך חייב לי דבר…
מניין לך שהישויות לא עובדות עליך ומעבירות מסרים שקריים בכוונה?

מעבר לעובדה שאני יודע שהדברים נכונים, אין לי דבר ואין לי יכולת גם להוכיח לך את נכונותם. את ההוכחות עליך למצוא בכוחות עצמך (ולמען האמת אני די משוכנע שאפילו אם היינו עורכים ניסוי והוא היה "מצליח" מבחינתי, לא היית משתכנע).
אני את ההוכחות שלי מצאתי. לא אפרט כמובן את ההוכחות האלה, זו עבודה שארכה יותר משלושים שנים ועדיין לא נגעתי בקצה הקרחון, אבל עבורי זה מספק.
כל אדם רשאי כמובן לקבל או לא לקבל דברים מסוימים, את טיבם ואת מהותם ומשמעותם.
אני לא מקבל את דרכך ואתה לא מקבל את דרכי. והכל בסדר.

סבבה. בהצלחה בהמשך דרכך.

בהצלחה גם לך גלעד.

תודה, אם תחשוב על בדיקה פשוטה (ותחשוק במיליון דולר) אתה יודע איפה למצוא אותי.

*

נסכם מה היו הטיעונים שעמדו בינינו לבין ניסוי פשוט. הרשימה הרגילה, למעשה:

* אין משמעות לבדוק את זה כי אין דבר כזה מציאות אובייקטיבית – הכל אשליה.
* אין משמעות לבדוק את זה כי גם אם יש משהו שנראה כמו מציאות, הרי שדבר והיפוכו יתכנו במקביל, כי יש אינסוף יקומים מקבילים וכל אחד שונה.
* אין משמעות לבדוק את זה כי גם אם יש משהו שנראה כמו מציאות ביקום הזה, קיימים ממדים רוחניים בהם דברים אחרים מתרחשים.
* אין משמעות לבדוק את זה כי הישויות צודקות תמיד, אם נגלה סתירה – אנחנו הטועים.
* אין משמעות לבדוק את זה כי ניסויים פשוטים ומוגדרים "אינם רציניים" – הם קרקס. הוקוס פוקוס.

להשלמת התמונה, הנה טיעונים נוספים שאמנם לא עלו בשיחה זו, אך בהחלט נתקלתי בהם לא פעם:

* אין משמעות לבדוק את זה כי יתכן שמדובר בישויות שקר.
* אין משמעות לבדוק את זה כי יתכן שהישויות מוסרות מסרים שגויים בכוונה, מסיבות השמורות עימן (מקבל המסר עדיין לא בשל לשמוע את האמת, למשל).

לאור כל האמור לעיל, אני לא יכול שלא להיות מופתע בכל פעם מחדש מהביטחון הרב אותו מפגינים המתקשרים לגבי תוקף דבריהם, ומגישתם האמביוולנטית ל"הוכחות". הנה שוב משפטים שנאמרו במהלך השיחה לעיל בהפרש של שניות זה מזה:

1) "אינני זקוק להוכחות כלשהן."
2) "מעבר לעובדה שאני יודע שהדברים נכונים, אין לי דבר ואין לי יכולת גם להוכיח לך את נכונותם."
3) "אני את ההוכחות שלי מצאתי. זו עבודה שארכה יותר משלושים שנים."

על ידי המצאת הגדרות יצירתיות למושגים 'הוכחה', 'קיים', 'נכון', ו'ידע' אפשר לטעון בביטחון רב כל דבר, ללא סכנה של היתקלות כלשהי עם המציאות – הלא היא אשליה בכל מקרה.
כמה נוח בממלכת האשליות.

לקריאה נוספת:

• שיחות עם מזרנים
• תקשור, בירבוז ודרקונים בלתי נראים
• המתקשרות, הספקן והאנתרופולוג – שלוש תפישות מציאות
• הלוחש למתים
• אי אפשר לבדוק את זה בכלים מדעיים
• ידיעה, טענות משונות ומוחות נשפכים

מאז ומתמיד לא הצלחתי להבין מהו אותו דבר שאנשים קוראים לו "נשמה".

כשאני שואל אנשים מה זה בעצם נשמה, ומאיפה הם יודעים שקיים בכלל דבר כזה, הם בדרך כלל נועצים בי מבט משתאה שרומז כי משהו לא כשורה איתי. "נשמה, כאילו דה?!"
בפעמים שהתעקשתי להעמיק בחקירותי, התשובות שקיבלתי הפכו למבולבלות ומעורפלות יותר ויותר.

חיפוש קצר באינטרנט החזיר לי את בטחוני העצמי (בבורותי): באתר "דעת – אנציקלופדיה יהודית" הערך "נשמה" נפתח במילים: "לא ברור מהי הנשמה, וספק אם יש מי שיכול להגדירה." לאחר מכן מתוארות באריכות פרשנויות רבות ושונות למושג זה. הערך soul מזכיר עשרות פרספקטיבות שונות לנושא. נרגעתי.

המשמעות שצלצלה לי מוכרת יותר מכל היתה: "נשמה כישות עצמאית: על פי גישה זו, נשמה היא ישות ממשית, חסרת צורה, המסוגלת לקיום שאינו מחויב ותלוי בקיומו הגופני של האדם. כאשר היא נמצאת בגוף היא מהווה את המנוע הפנימי ומרכז הבקרה והשליטה שלו, וכאשר היא עוזבת אותו באופן חלקי (בשינה) או לצמיתות (במוות), הגוף מאבד את חיוניותו והופך לחפץ דומם, שאין לו זרם תודעה סובייקטיבי. על פי תפיסה זו, לנשמה קיום במישורים שאינם פיזיים, ועל כן היא כפופה לחוקיות שונה מהחוקיות הפיזיקלית, (למשל היא יכולה להיות בכמה מקומות בו זמנית). בתפיסה זו, קיימת אמונה בקיום הנשמה גם לאחר מות הגוף עצמו, במישור המנותק מהמישור הגופני הרגיל. אמונה כזו מאפשרת תפיסות כגון: תיקון הנפש, חיי אלמוות ונצח, חיי העולם הבא ושכר ועונש, וגלגול נשמות."

אהה! נראה שעלינו על המוטיבציה הראשית להמצאת מושג הנשמה – לא נמות באמת אף פעם!
כל השאר הדיונים בנושא נשמעים לי כפלפולים פילוסופיים שמטרתם להגיע למסקנה זו. איכשהו לא נראה לי כי הבעיה הפסיכו-פיזית (העוסקת בדואליות גוף-נפש) מעניינת או מטרידה במיוחד את האדם מן הישוב. המוות – זה כבר עניין אחר.

לצורך הדיון, נתרכז בהגדרה של "נשמה" כפי שהיא מופיעה לעיל: "נשמה היא ישות ממשית… לנשמה קיום במישורים שאינם פיזיים".

ואני שואל: מה המשמעות של ישות ממשית שאינה קיימת במישורים הפיזיים?
פירושו של דבר שלא ניתן לחוות אותה בשום צורה באחד מחושינו, וגם לא במכשירי מדידה כלשהם. לא ניתן לבדוק ולחקור אותה בכלים מדעיים.

באיזה מובן היא קיימת, אם כן? המובן היחיד שאני יכול לחשוב עליו בו היא קיימת הוא כמושג מופשט במוחו של האדם.

גם "חד קרן סגול" קיים כמושג מופשט במוחי כרגע. האם אני יכול לטעון שהוא ישות ממשית? אני יכול לטעון כמובן. השאלה אם אתם תקבלו את טענתי כנכונה. ואם "חד קרן סגול" נשמע לא מופשט מספיק למישהו, מה לגבי "נפתושים קוסמריים?"

רגע אחד, מה לגבי "כוח משיכה" למשל? גם הוא מושג מופשט. אף אחד לא קולט את כוח המשיכה עצמו בחושים באופן ישיר. מה זה בכלל כוח? האם כוח הוא ישות חומרית? לא. כלומר, אחד מהמושגים הבסיסיים ביותר בפיזיקה הוא בכלל לא ישות חומרית! (הוא גם לא אנרגיה). אז באיזה מובן כוח המשיכה ממשי יותר מ"חד קרן סגול"?
הוא ממשי במובן שיש התאמה בין המושג הזה לבין העולם בו אנו חיים (כפי שהוא נתפש במוחנו המוגבל). מעבר להתאמה, שימוש במושג הזה יכול לנבא בדיוק מדהים מסלולים של תפוחים נופלים, פגזים, חלליות, ירחים, פלנטות, כוכבים וגלקסיות. זה הופך אותו בנוסף גם למושג שימושי ומועיל. (אפשר להסתכל על נשמה כמושג שימושי ומועיל – להרגשה הטובה לפחות, אבל בזה היא לא שונה בהרבה ממושגים כמו פיית השיניים או סנטה קלאוס – האם הם קיימים?).

גם מושגים שמתארים מצבים רגשיים כמו "כעס", "אהבה", "רחמים" וכו' אינם חומריים, ויחד עם זאת בעלי משמעות, מכיוון שהם בהחלט נמצאים במתאם עם העולם בו אנו חיים, ואף יכולים לנבא משהו על התפתחות הדברים (אם כי באופן הרבה פחות מדויק מחוקים פיזיקליים). אם אדם "כועס" למשל, ישנם מאפיינים פיזיולוגיים נלווים ברורים לכך, וכמו כן יש הסתברות גבוהה יותר שיתנהג בצורה מסוימת ולא אחרת. במובנים האלה מושג הכעס "ממשי" (וגם שימושי).

הערה: ישנם תחומים בהם התאמה למציאות אינה רלוונטית או לפחות אינה הכרחית – תחומים כמו שירה, מוזיקה, מדע בדיוני, או מערכת אמונה כלשהי. אפשר לטעון שמושגים שמועלים בתחומים אלו הם מעניינים, מעוררי השראה, מפתים, מהנים, אבל לא שהם "קיימים".

וברמה החווייתית: כל אדם יכול לקום בבוקר עם מחשבה/אשליה/הזיה משלו. זה יכול להיות משהו שהוא חלם עליו בלילה, קיבל בתיקשור או קרא בדפים של ספר עתיק שמצא בבוידעם. יתכן והוא חווה זאת בעוצמה רבה. הוא ממש, אבל ממש מרגיש ויודע שזה נכון. האם התחושה החזקה שלו הופכת את המחשבה/אשליה/הזיה שלו לישות קיימת?
ברור שחוויה אישית בלבד, חזקה ככל שתהיה אינה יכולה לשמש הוכחה לקיום של משהו. (להרחבות בנושא הזיות ראו כאן וכאן).

יתרה מזאת. אם אותו אדם מתחיל להפיץ את המחשבה/אשליה/הזיה שלו בקרב מכריו, ניחן בכאריזמה מספקת ובנוסף פונה בטענותיו לצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של האדם (פחד ממוות והרצון להרגיש משמעות ושליטה בחיים למשל), סביר כי אנשים נוספים ימהרו לחלוק במחשבה/אשליה/הזיה שלו. ההיסטוריה מלאה בסיפורים כאלה. האם זה הופך את המושג לקיים? לנכון?
ברור שגם אמונת רבים באותו מושג לא הופכת אותו לקיים במציאות. (אני מניח שכל אחד ימצא במהרה דוגמה למושג שמיליונים מאמינים בו אך הוא אינו חושב שהוא קיים. רמז – אל של דת אחרת למשל).

כלומר, לפי הקריטריון שאני מציע, התאמה למציאות הפיזית היא המדד היחיד שיכול להבחין בין מושג שקיים במוחנו בלבד לבין תיאור של משהו שאכן קיים במציאות שמחוץ למוחנו. ככל שההתאמה תהיה מדויקת יותר ובעלת יכולת ניבוי גבוהה יותר, כך יגבר בטחוננו שהמושג שהמצאנו מתאר משהו שאכן קיים במציאות.

מה אתם אומרים? יש קריטריונים אחרים? נוספים? דוגמאות נגדיות?

נראה כי הנשמה תיאלץ להמשיך לשכון במחוזות האמונה האישית בלבד. לראייה, אלפי שנים של אמונה בקיומן של נשמות, התפלספות קדחתנית ומחקר פארא-פסיכולוגי ממושך לא קירבו אותנו כהוא זה להכרעה בנושא.

הנטייה המיסטית של זמננו, המראה עצמה בעיקר בהתפשטות של מה שנקרא תיאוסופיה וספיריטואליזם, היא עבורי לא יותר מאשר סימפטום של חולשה ובלבול. כיוון שחוויותינו הפנימיות מורכבות משחזור וצירוף של רשמים חושיים, המושג של נשמה ללא גוף נראה בעיני ריק לגמרי מתוכן.
– איינשטיין, במכתב במפברואר 1921

אך היו שחשבו אחרת ויצאו לחפש ראיות פיזיות לקיומה של הנשמה. על כך ברשומה הבאה.

* הערה: ברור וידוע לי שהנושא זכה לדיונים פילוסופיים מעמיקים לאורך מאות רבות של שנים, וכתבים בנושא ממלאים ספריות שלמות. ניסיתי להציג כאן את הדברים בצורתם הפשוטה והישירה ביותר ולהזמין לדיון ברוח דומה.

לקריאה נוספת:

• "תקשור, בירבוז ודרקונים בלתי נראים"
• משל הדרקון של קרל סייגן (סרטון)
• "אי אפשר לבדוק את זה בכלים מדעיים"
• "בשערי המוות – על חוויות סף מוות"
• "ידיעה, טענות משונות ומוחות נשפכים"
• "מה נשמה?" – כתבה של מיכאל רוטשילד ב"הידען"

____________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

אחד הטריגרים לסדרת הפוסטים הנוכחית היתה סערת איגיון שהתחוללה בקבוצת "חשיבה חדה" בפייסבוק. כל סופרלטיב שנייחס לה, יציג רק צללית חיוורת של תופעת הטבע המדהימה שהתחוללה בקבוצה באותם ימים.
So without further ado.

רקע

"המודעות" היא נושא מורכב שנבחן בקבוצת הדיון מנקודות מבט שונות. בין השאר ניסינו להבין קודם כל מהי בדיוק מודעות, ובדקנו כמה פרשנויות מעניינות – כמו זו של ד"ר דניאל דנט למשל. כאן כמובן לא נעסוק בסוגיה עצמה, אלא נתמקד בכשלים הלוגיים שעלו במהלך הדיונים בנושא (פסקה אחת תשמש חומר לפוסט שלם):

שאלה: התיתכן מודעות ללא מוח?

תשובה (לגבי המקום בו נמצאת המודעות):

"המקום הוא לא מחוץ לראש שלך – ולא בראש שלך.

המקום הוא הכל.

היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת – גם לאוויר יש תודעה."

ברוך המקום – ברוך הוא

בהמשך לסקירת המבוא נזכיר כי הלוגיקה מתבססת על מספר מצומצם מאוד של חוקים. אחד החוקים הבסיסיים, המכונה גם חוק הסתירה, אומר שאם אנו טוענים דבר וגם את היפוכו, הרי טענתנו אינה תקפה.

הנה מה שהיה לאריסטו לומר בנושא (לפני למעלה מ-2300 שנה):

"לא אפשרי לאותה תכונה להשתייך ולא להשתייך לאותו דבר בו זמנית ובאותו יחס… אף אחד אינו יכול להניח כי אותו דבר הינו ואינו… ואם לא אפשרי לתכונות סותרות להשתייך בו זמנית לאותו עצם… ואם דעה הסותרת דעה אחרת מנוגדת לה, ברור כי אין זה אפשרי להניח שדבר מסוים הינו ואינו בו זמנית וביחס לאותו עצם… ומכאן שכל אדם המדגים דבר כלשהו, מתייחס לעקרון זה כהנחה הראשונית, משום שזוהי מטבע הדברים נקודת המוצא לכל שאר האקסיומות."

וחזרה לימינו אנו:

"המקום הוא לא מחוץ לראש שלך – ולא בראש שלך"

אז איפה?

הבה ונעזר בדיאגרמת ון פשוטה של הטיעון. הריבוע מייצג את כל העולם (מונח מתמטי שכוונתו להכל, כולל הכל. כן, גם שם. לאו דווקא לעולמנו הארצי, או עולם כזה או אחר).

• אם הוא לא מחוץ לראש שלך, אז הוא בהכרח בראש שלך.
• אם הוא לא בראש שלך, אז הוא בהכרח מחוץ לראש שלך.

חוק הסתירה אינו מאפשר לטעון את שתי הטענות בו זמנית, בצורה תקפה.

וכפי שנאמר לא פעם בדיון זה ובאחרים: זה שניתן לנסח משהו במילים, לא אומר שזה נכון.

שקול מילה

"המקום הוא הכל."

עכשיו אולי אנחנו מתחילים להבין. אם המקום הוא הכל, הרי שהוא גם בתוך הראש שלך, וגם מחוץ לו. הוא מהווה איחוד של קבוצה יחד עם שלילתה. בתורת הקבוצות, כל איחוד בין קבוצה לשלילתה הוא 'כל העולם'.

הבה נבצע תיקון לטענה הראשונה:

"המקום הוא גם מחוץ לראש שלך – וגם בראש שלך"

עכשיו לפחות יש לנו עיקביות לוגית בין הטענות. בהנחה שהמקום הוא כל העולם, אפשר לקבל את הטענה הראשונה. הטענות שקולות לוגית. טענות שקולות הינן נכונות (או לא נכונות) באותם מקרים – אין צורך לוגי לטעון את כולן.
אבל יש צרכים אחרים. נרחיב על כשלים סגנוניים ודמגוגיים בפוסט מיוחד לנושא, אך רק נציין כי אחת הדרכים לשכנע במשהו היא לחזור עליו, עד זרא. הטכניקה לכשעצמה אינה בהכרח מזיקה, ועוזרת לזכירות, או להדגשה. אך כאשר משתמשים בחזרות אינספור כדי להתיש את המאזין, עד שיסכים (או יפסיק להתווכח) – זוהי הטייה. מבחינה לוגית, הקבוצה 'כל העולם' היא בעלת אינסוף הגדרות שקולות, כך שניסיון לפרט את כולן אינו נחוץ.

* נציין שכנראה זו לא היתה הכוונה בדיון המקורי, הדברים מובאים כאן (ואף מוצאים מהקשרם המקורי) רק כדי להדגים כשלים.

ערפל קרב

לפני שנעבור לטיעון השלישי, נשתהה לרגע על היבט נוסף של שתי הטענות הראשונות, שקשור בעירפול – משפחה שלמה של כשלים לוגיים בהם הטיעון רב משמעי, ומכיל כשל בפרשנויות השונות האפשריות להנחותיו.

מכיוון שהמושג תודעה לא הוגדר היטב (משימה לא פשוטה כשלעצמה), לא ברור האם תודעה היא משהו פרטי – כלומר שייכת למישהו; או אולי אוניברסלי, כלומר נמצאת בכל מקום, ואולי משהו מורכב יותר כמו תודעה של מישהוא אשר נמצאת בכל מקום. בכל מקרה, לא נצלול לחקר התודעה כרגע…

עירפול יכול לשבש טענות תקפות לכאורה מכל סוג, מכיוון שהוא מאפשר יותר מפרשנות אחת של ההנחות או המסקנה, ולכן הטיעון הופך רב משמעי ולא מובהק. הכשל הוא לוגי כי טענה אמורה להיות בעלת משמעות מוגדרת. שימוש מכוון ברב-משמעות מאפיין גם כשל סגנוני בטקטיקה בה הטוען לא מתחייב על דבר בעצם, ומאפשר לעצמו חופש תמרון עתידי מלא, לפי הצרכים והתפתחות הדיון. ישנן צורות רבות של כשלי עירפול:

מילה רב-משמעית – מצב בו טענות שונות בטיעון מורכב משתמשות באותה מילה כל פעם במשמעות אחרת, ולפיכך הטיעון עצמו אינו עקבי או בר משמעות.

בדיון על מה קדם למה – המוח או הנשימה (ונשים בצד לרגע את ההגיון שבשאלה הזו), נעשה שימוש רב משמעי במילה נשימה (נשימה תאית מחד, ומאידך נשימה המחייבת מערכת נשימה כמו הנשימה הריאתית שלנו). לכן לא ממש ניתן לענות על השאלה כפי שנוסחה.

אתנחתא מוסיקלית:

• לכל החיפושיות שש רגלים.
• ג'ון לנון הוא חיפושית.
• לכן, לג'ון לנון שש רגליים.

אמפיבולה – מצב בו המבנה הדקדוקי / הלשוני רב משמעי, ומכיל מספר פרשנויות אפשריות בו זמנית.

"ביבי פגש את אובמה כשהוא ירד מן הסוס. הוא היה עצבני ומתוח, אז ביבי דחף לו קוביית סוכר כדי שיירגע" – לא מכובד.
ונעבור לחידה: זבוב עף בחצר ועל זנבו יושב כלב. כיצד יתכן? (המקור כאן)

כשל הרכבה – הסקה שגויה מן הפרט אל הכלל: כאשר מסיקים שמשהו נכון ביחס לכלל, על סמך כך שהוא נכון ביחס לחלק מהקבוצה.

אוסף שחקני הכדורגל הכי טובים בעולם, אינו יוצר את קבוצת הכדורגל הטובה בעולם (יסלחו לי תומכי הגלקטיקוס – שבו בצד רגע).

כשל חלוקה – היקש שגוי מן הכלל אל הפרט: כאשר מסיקים כי משהו נכון ביחס לפרטים בקבוצה, מתוך כך שהוא נכון לקבוצה כולה.
"אטומים של מים חייבים להיות… רטובים" (ויקיפדיה) – תכונה של השלם (מים) מיוחסת לכל חלקיו.

בדומה לדוגמא על חלוקה, נכון גם לומר שהתזמורת הטובה בעולם, אינה מורכבת בהכרח מן הנגנים הטובים בעולם כל אחד בפני עצמו.

ונסיים את מסך העשן בדוגמא נוספת מדיון על האור:

"האם האור הוא תופעה חומרית? אם האור אינו תופעה חומרית כיצד היתם מגדירים תופעה זו? תופעה רוחנית? נפשית?"

כפי שרמזו כמה חברים בקבוצה, העירפול סביב המילה חומר (מלשון matter או substance, או מלשון גשמיות, או אולי מה שלא מתאים להקשר כאן: משהו לעשן?) ויותר מכך – הצרוף "תופעה חומרית" שאינו מוגדר, אינו מאפשר דיון ענייני.
האם הכוונה לחומר במובן של בעל מסה? כי אז האור אינו חומר. האם הכוונה חומרי בניגוד לרוחני? כי אז האור הוא תופעה פיזיקלית-חומרית. כמובן שאם נחליף הגדרה בכל רגע, הבלבול יהיה גדול (וכן בזבוז הזמן בדיון על כך).

[מה שמזכיר את משחק המילים הבא: מה ההיפך מכבד? –קל. וההיפך מקל? קשה כמובן. וההיפך מקשה? רך.]

קח אוויר, קח אוויר – תרחרח ותריח קח אוויר

ואם כבר בנשימה תאית ונשימת בני אדם עסקינן (דבר טוב כפי שתראו מייד), נעבור לחלק המסיים של הטיעון:

"היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת – גם לאוויר יש תודעה."

קשה לדעת היכן להתחיל בניתוח הכשלים, יש פה חומר לקורס שלם…
נתמקד בכשל נון סקוויטר – המסקנה אינה נובעת מן ההנחות. אחד המאפיינים הכלליים של כשלים לוגיים.

אולי המסקנה נכונה ואולי לא, אך ההנחות, גם אם הן נכונות, אינן מובילות אליה (במקרה זה קל לראות זאת מיד, שכן המונח תודעה לא מוזכר כלל בהנחות הטיעון). טיעון מהצורה הזו אינו טיעון תקף.

באותה המידה אפשר היה לטעון:
"היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת – גם לאוויר יש מעיים" – מסקנה שבבירור אינה נכונה (וגם היא אינה נובעת מההנחות).
או "היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת – לריבוע ארבע צלעות" – הפעם המסקנה נכונה, אך שוב, לא נובעת מההנחות.

ע"י הוספת הנחות מסוימות, אפשר להפוך את הטיעון לתקף, כלומר, המסקנה תהפוך להיות נובעת מן ההנחות. למשל  –

1. אתה נושם אוויר.
2. אדם מת אינו נושם אויר.
3. אדם חי הינו בעל תודעה.
4. אויר יוצא ונכנס מאדם חי במהלך תהליך הנשימה.
5. התודעה הופכת לחלק בלתי נפרד מכל דבר אשר נכנס ויוצא מאדם חי.

הסקת המסקנה: מכיוון שאתה נושם (הנחה 1), הרי שאתה חי (הנחה 2), ולפיכך בעל תודעה (הנחה 3), מכיוון שבמהלך הנשימה אתה מכניס ומוציא אויר (הנחה 4) והיות ותודעה הופכת לחלק בלתי נפרד מכל דבר אשר נכנס ויוצר מאדם חי (הנחה 5) => הרי שגם לאויר יש תודעה.
מש"ל – מה שצריך להוכיח.

בצורה כזו, הטיעון יהיה תקף (כלומר, המסקנה תנבע מההנחות). אך האם המסקנה תהיה נכונה? זה כבר מותנה בנכונות כל ההנחות. אנחנו סקפטיים בעיקר לגבי נכונות הנחה 5 – למרות שתודעת הצרכים יכול להיות ענף ניו אייג' פופולרי בהמשך לרפואה זו…

* הערה צדדית אך חשובה: כשל של השמטת הנחות סמויות הינו נפוץ מאוד בחיי היום-יום, ונובע מהשאיפה שלנו לתקשר זה עם זה באופן יעיל ואינטליגנטי. דיון תקף לוגית שמפרט את כל ההנחות הסמויות יכול להיות מייגע עד מאוד. אך במקרים בהם אנו דנים בעניינים לא טריוויאליים כגון מהותה של התודעה, או טוענים טענות בדבר קיומם של כוחות על טבעיים למשל, סומא עלינו לא להיות עיוורים להנחות הסמויות שלנו.

שיעורי בית

כל מה שנשאר עכשיו זה להבין מה זה תודעה, או לחילופין לפתור את החידה – מה שיותר קל לכם (אתם יכולים לנסות לפתור בהערות, אז אזהרת ספוילר למי שרוצה להתמודד לבד – פתור ואז הבט בהערות). בינתיים תודה.

ואי אפשר לסיים בלי היהלום שבכתר:

"אני סומכת על האי-מוח שלי – שממנו כל המוח שבעולם מגיע".

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

לפני שנתחיל, אנסה את כוחי בנבואה אישית לגביך. הקלקה על התמונה תחשוף את דבר הנבואה:

רבים מאיתנו היו רוצים "לדעת מה צופן לנו העתיד". חיפוש משפט זה בגוגל מחזיר מאות-אלפי תוצאות, מתוכן המוני מציעי שירותים בתחום.

לאורך ההיסטוריה ומסביב לעולם המציא האדם מאות שיטות שונות ומשונות לחיזוי העתיד, הכוללות פרט לשיטות המוכרות של אסטרולוגיה, קריאה בכף יד, בקפה וכד, גם שיטות אקזוטיות יותר המבוססות על: קרקורי בטן, שבילים שמותירה חיפושית שהולכת על קבר הקורבן, קוים לאורך הישבן, ניקור גרגירים מעל אותיות ע"י תרנגול, תנועות מפתח התלוי בחוט מהאצבע השלישית של בתולה צעירה, ועוד כיד הדמיון הטובה (רשימה ענפה אפשר למצוא כאן).

מגוון השיטות העצום לחיזוי העתיד מעיד מצד אחד על הצורך האדיר של האדם להרגיש שליטה בחייו, ומצד שני על חוסר היעילות של כולן, שהרי אם אחת מהן היתה מוכיחה עצמה באופן נחרץ, כולם היו משתמשים בה כדרך קבע, והחיפוש הקדחתני אחר שיטות נוספות היה נפסק. (אני מנסה לדמיין עולם בו התגלה כי דוקא uromancy היא הדרך המנצחת – חיזוי עתיד ע"י התבוננות בבועות הנוצרות בעת השתנה לסיר).

מעבר לכך, במבחן המציאות, לא ידוע לי על אף שיטה שהוכיחה עצמה כטובה יותר מניחוש גרידא (או ניחוש מושכל), ומי מהקוראים שמכיר מחקר שהראה יכולת נבואית כלשהי – מוזמן להגיב, ולצרף קישור למחקר.

אי אפשר כמובן להוכיח בוודאות שלא קיים פלוני בישוב נידח שניחן ביכולת ממשית של חיזוי-עתיד.
יחד עם זאת מוזר כי אותם אנשים מתחמקים מפרסום כוחותיהם ומתרומת יכולותיהם למדע או לאנושות בכלל: התראות בדבר אסונות טבע, קידום מסחרי של חברות, יעוץ בטחוני והתראות מפני פיגועים, תאונות ומעשי פשע – כל אלה יכולים להיות מעשים מועילים מאוד, וכל גוף ציבורי יהיה מוכן לשלם סכומי עתק עבור אינפורמציה אמינה מסוג זה, שכן היא תחסוך סכומי כסף גדולים אף יותר.

אפשר לעומת זאת להדגים כיצד עושים זאת ללא כוחות על-טבעיים, וכפי שמעיד הנסיון – להשיג תוצאות לא פחות מרשימות מ"בעלי המקצוע" בתחום.

אחד המומחים העולמיים בתחום זה הוא איאן רולנד. איאן מתפרנס בין השאר מהופעות בתקשורת, ולאחר שהוא מהמם אנשים בקריאותיו המדויקות כמתקשר/אסטרולוג/קורא בקלפים, הוא חושף את האמת – הכל טריקים פשוטים שאינן קשורים לקלפים, לכוכבים או לישויות מעולמות אחרים. זו טכניקת הקריאה הקרה שהרחבתי עליה את הדיבור בעבר כאן.

בספר שכתב, פורש איאן את כל הטכניקות והטריקים שיכולים להפוך כל אחד מאיתנו (בעל כישורי ניסוח ואלתור סבירים) לרואה-נסתר מצליח.
להלן תמצית דבריו בנושא "חיזוי עתיד".

הערה: חיזוי עתיד הוא החלק הקל ביותר במפגש עם הלקוח (קל יותר מ"גילוי" תכונות אופי, ארועים שהתרחשו בעבר או מצוקות שמטרידות את הלקוח כרגע), מכיוון שהוא מתייחס לדברים שעדיין לא קרו, ולכן לא ניתן לאמת או לסתור אותם בזמן המפגש עצמו. בהמשך חייו, נוטה הלקוח להזכר רק בנבואות ש"התגשמו" במובן כזה או אחר, ולשכוח לחלוטין את אלה שלא התרחשו (עדיין).

 
פירשו אם כן את המפה, הציבו עליה כדור בדולח, הניחו בצד חבילת קלפי טארוט שהשגתם מהדודה, החשיכו את החדר, הדליקו נר וקטורת, והכי חשוב –
מיצאו חבר במצוקה שהגיע למצב כל כך נואש שהוא מוכן אפילו להקשיב לכם.

השתמשו בכמה מהטכניקות הבאות בערבוביה, והלקוח שלכם ידאג כבר לכל השאר, בלי שיהיה מודע לכך בכלל:

נבואות בטוחות

דוגמאות: "אדם חדש עומד להכנס לחייך" / "אני רואה פציעה או מחלה קלה" / "תיתקל בבעיות בנוגע להשקעה או רכישה שביצעת". "מבנה הכוכבים בהורוסקופ של מדינת ישראל מעיד על כך שבעיות יחזרו ויציפו אותנו פעם אחר פעם. יהיה צורך לאתר כיוונים חדשים, שיאפשרו מציאת פיתרונות לאותן הבעיות הצצות בזו אחר זו."
עקרונות פעולה: חיזויים כלליים ביותר שמכסים מגוון עצום של מקרים סבירים. שים לב לא לציין זמן. התגשם מהר?  הצלחה. כעבור זמן רב? ראיה לעתיד הרחוק. לא התגשם במהלך חיי הלקוח? לא ידרוש את הכסף חזרה.

נבואות סבירות

דוגמאות: "בחודש הקרוב תקבל פניה ממישהו שלא שמעת ממנו תקופה די ארוכה" / "אני רואה חופשה או נסיעת עבודה בקיץ הקרוב" / "בשנה הקרובה אני רואה אותך או מישהו מבני משפחתך מעורבים בתאונה, עם זכוכיות נופלות או נשברות". "מבנה הכוכבים על מפת מדינת ישראל, מזהיר מפני חתימה על הסכמים, בעיקר עד חודש אפריל 2011. הכוכבים אומרים שכל הסכם על כל סעיפיו לא יוכיח את עצמו לטווח הארוך."
עקרונות פעולה: כמו נבואות בטוחות, אך מכיוון שהן קצת יותר ספציפיות, אם הן מתרחשות האפקט "הנבואי" חזק יותר. זהו משחק של עוצמת האפקט לעומת הסיכוי להתגשמות.

נבואות כן/לא

דוגמאות: "תיוולד בת" / "תעבור את מבחן הנהיגה הקרוב" / "תתחתני עם החבר הנוכחי".
עקרונות פעולה: חצי מהן יתגשמו, את השאר הלקוח כבר ישכח (זיכרון סלקטיבי). אם מתעדים את זה, אפשר לצבור סיפורי הצלחה רבים (מחצית מהניחושים יתגלו כנכונים)!

נבואות בלתי סבירות

דוגמאות: "בעוד 4 שבועות תפגוש מישהו ששמו הפרטי וגם שם משפחתו מתחילים באותן אותיות כשלך".
עקרונות פעולה: שרבב נבואה אחת כזו בכל מפגש. הסיכוי להתגשמות אכן קלוש, אך אם זה קורה (אחת לכמה עשרות לקוחות) – האפקט עצום, המלצה עליך עוברת מפה לאוזן ואתה יכול לצטט את המקרה בפני ספקנים, שישארו הלומים וחסרי יכולת להסביר את המקרה

נבואות על שיפור בתחום שנמצא בשפל

לאחר שזיהית תחום כואב במיוחד בחייו של הלקוח, נבא שיפור או הצלחה בתחום זה בתקופה הקרובה (בחר מתוך אחד התחומים הפופולריים: אהבה, בריאות, כסף, קריירה, נסיעות, השכלה ושאיפות).
דוגמאות: "מבחינה כלכלית, אפשר לומר שהדרך היתה רצופת מהמורות בשנתיים האחרונות, אבל אני רואה סימנים שמצביעים על שיפור במצב עוד בשנה הזו."
עקרונות פעולה: נסיגה לממוצע – משהו בשפל מקומי כמעט בהכרח ישתפר בקרוב, היאחזות ברצוי – הלקוח ישמח לאמץ לליבו עתיד רצוי.

נבואות שמגשימות את עצמן

דוגמאות: "בתקופה הקרובה תפתח דף חדש: תהיה חבר טוב יותר של עצמך, תראה נכונות גדולה יותר להתחבר עם אחרים ובמהרה המעגל החברתי שלך יתרחב".
עקרונות פעולה: נבואה שמגשימה את עצמה – תופעה פסיכולוגית ידועה ומתועדת היטב, ראה גם "אפקט פיגמליון". מרגע שאנו מאמצים אמונה מסוימת לגבי עצמנו, אנו מתחילים להתנהג באופן שונה, דבר שגורר התנהגות שונה של הסובבים ובכך מגשים למעשה את האמונה המקורית. מעגל זה ממשיך להתחזק עוד ועוד. מכיוון שהתהליך הוא בד"כ לא מודע, במבט לאחור האמונה המקורית נתפסת כנבואה.

דוגמאות: "אני רואה מקור חדש של סיפוק בחייך" / "חייך יכנסו לשלב חדש של התקדמות". "כוכב סאטורן על ציר 4-10 יגיע בחודש דצמבר 2011 ויחזק את התחושה של כולם למען כולם, והחל מחודש פברואר 2012, מגיע מבנה כוכבים המעיד שיש אור בקצה המנהרה"
עקרונות פעולה: השאר ללקוח את עבודת הפרשנות. כמעט כל דבר יכול להתאים לנבואות אלה, אם רק רוצים. ראיית הצפוי, ראיית הרצוי.
מישל נוֹסטרָדָמוּס, רוקח ואסטרולוג צרפתי בן המאה ה-16 הוא אולי ה"נביא" המודרני המפורסם ביותר. הוא עצמו הסביר כי ניסח את נבואותיו באופן "שהן לא יכולות להיות מובנות עד שהן מפורשות לאחר האירוע, ובאמצעותו".

נבואות שלא ניתן לוודא

דוגמאות: "מישהו שאתה מכיר יחשוב עליך רעות, ינסה להערים מכשולים בדרכך, אבל אתה תתגבר עליהם אפילו בלי לשים לב לכך" / "במקום עבודתך יהיו מהלכים חשאיים שאינם נוגעים לך, אך כאלה שישחקו לטובתך בטווח הרחוק".
עקרונות פעולה: נבואות מסוג זה תשמענה עמוקות ומדויקות למרות שהן חסרות כל ערך מעשי. ראיית הרצוי – בעתיד, אם הלקוח ירצה בכך, הוא יוכל לאלץ כל מיני התרחשויות שנודע לו עליהן בדיעבד כך שיתאימו לנבואה.

נבואות שניתן לוודא רק אם הן מתקיימות

דוגמאות: "חבר יתכנן להתקשר אליך ולבשר לך חדשות שעלולות להשפיע על הקריירה שלך, אבל עשוי ברגע האחרון להחליט שלא להתקשר"
עקרונות פעולה: בתוך בליל האמירות הלקוח לא יזהה את האבסורדיות של נבואות כאלה. אופיין הלא סימטרי מבטיח הצלחה אם האמירה מתרחשת, אך ללא הסכנה של כישלון, מכיוון שאפשרות לאי התרחשות כלולה כבר בנבואה עצמה.

האם למישהו יש חוויות אישיות בנושא? נבואות שקיבל והתגשמו? כאלה שלא התגשמו?

מה המשותף לאסטרולוגיה, נומרולוגיה, קריאה בכף יד, קריאה בקלפי טארוט, קריאה בקפה, תיקשור ועוד עשרות שיטות "יעוץ" אחרות?

"ודברים האלו כולן, דברי שקר וכזב הן… אינן דברי חכמה אלא תוהו והבל שנמשכו בהם חסירי הדעת"– דברי הרמב"ם על מנחשים, קוסמים, מעוננים, מכשפים ודורשים אל המתים.

במסגרת כל אחת משיטות יעוץ אלה, הלקוח (המיואש, המוטרד או סתם הסקרן) נותן כסף למישהו ("היועץ"), שנראה כאילו הוא יודע עליו דברים שאינם יכולים להיות סתם ניחושים.
ה"יועץ" עושה זאת בעזרת "כלים" כאלה ואחרים: יצירת קשר עם ישויות רוחניות ממימדים אחרים, שרטוט מפות כוכבים, ביצוע חישובים נומרולוגיים, בחינת קווים בכף היד, וכד'.

לקוחות רבים יוצאים מרוצים ואף נדהמים ממפגשים אלה ומשוכנעים כי "זה עובד".

מצד שני (ככל הידוע לי לפחות), אף אחת משיטות "ראיית הנסתר" הללו לא הוכיחה את עצמה כעובדת טוב יותר מניחוש בשום ניסוי מבוקר היטב (וזה אם מישהו בכלל טרח לבדוק את השיטה בצורה מבוקרת). ניסוי מבוקר היטב מנטרל את כל האפשרויות ה"טבעיות" לחלץ מידע מהלקוח. בעתיד אתן דוגמאות לניסויים קלאסיים מסוג זה.
יתרה מזאת, רבות מהשיטות הללו נטולות כל הגיון, ומתבססות בבירור על חשיבה מאגית, ו/או על עקרונות פעולה שסותרים את כל הידע המדעי הקיים והבדוק. זה כשלעצמו לא מוכיח בודאות כי הן אינן "נכונות", אך בהחלט מפחית את הסבירות לכך באופן דרמטי.

מהו אם כן הסוד ההצלחה? איך זה "עובד"?

הטכניקה שעומדת בבסיס כל אותן שיטות נקראת "קריאה קרה" (Cold Reading).

לפי הגדרתו של איאן רולנד, אשף עולמי בתחום: קריאה קרה היא צורת דיבור בה נדמה שאתה אומר דברים בעלי משמעות למישהו, בעוד שלמעשה אתה לא – המשמעות והרלוונטיות מסופקות ע"י דמיונו של האדם אליו דיברת.

מדובר באוסף של "טריקים פסיכולוגיים" לשליפת מידע מהלקוח בלי שהוא מודע לכך, וחזרה על אותו מידע באופן שיראה כאילו "היועץ" הגיע אליו בדרכים על-טבעיות. הלקוח הוא זה שמספק למעשה את כל המידע שעולה במפגש (למעט כמה ניחושים מושכלים שעלו יפה מצד ה"יועץ"), הוא זה שזוכר את הקליעות ושוכח את ההחטאות, והוא זה שמפרש את האמירות הרב משמעיות או המעורפלות שמפזר ה"יועץ" באופן שמתאים לחייו הפרטיים.

נזכור כי המוח האנושי מצטיין בהענקת משמעויות לחוויות חושיות, גם במקום בו הן אינן בנמצא. מילים, סמלים, סימנים, צלילים או מחוות הם חסרי משמעות כשלעצמם. בני האדם הם שמעניקים להם משמעות, ולעיתים קרובות משמעות אישית, מבלי שמישהו התכוון לכך (יכולת החשיבה הסמלית היא כנראה אחד המאפיינים המובהקים ביותר שמבדילים את האדם משאר היצורים החיים).

יסודות הקריאה הקרה – מדריך מעשי מקוצר

נתחיל בהנמכת ציפיות: קשה להתרשם מעוצמת הטכניקה כשסוקרים אותה על רגל אחת. שילוב מרכיבים שונים של הטכניקה ואיזון נכון ביניהם, בניית רצף למפגש ויצירת אוירה תומכת, כל אלה הינם תוצאה של נסיון מצטבר ושל כישרון טבעי.
כמו כן יש לזכור כי מצבו הנפשי של הלקוח בעת מפגש שונה מאוד משל קורא פוסט זה, ובד"כ הוא מגיע ברוח של שיתוף פעולה והפקת תועלת (עבור הסכום הרב שהוא משלם) ולא בכדי לנסות לחשוף שרלטנים.

בכל מקרה, הנה העקרונות בסיסיים של הקריאה הקרה:

עצב את התפאורה

עצב את המקום בו אתה מקבל לקוחות כך שישדר אינטימיות ונינוחות. כורסאות נוחות, אור צבעוני חלש, שטיח רך, נרות, קטורת, קריסטלים וסממנים נוספים שיבנו תחושה שהלקוח נמצא במרכזו של טקס רוחני. צור רושם מקצועי בכך שתתלה תרשימים מורכבים על הקירות ותציב ספרים רבים בתחומים הרלוונטיים על מדפים בחדר.

צור אוירה בין אישית מתאימה

שדר אישיות נעימה. הבא את הלקוח למקום של שיתוף פעולה בכך שתסביר כי הקריאה היא למעשה עבודת צוות. השתמש בקול רך ושפת גוף לא מאיימת – חיוך נעים, קשר עין רצוף, ראש מוטה הצידה כשאתה מקשיב. רגליים לא משוכלות וידיים לא משולבות. הסבר כי לקוחות באים אליך בקשר לנושאים שונים שמעיקים על ליבם, וכי אתה משתמש באינטואיציה שניחנת בה ופיתחת עם השנים כדי לעזור להם.

כדי לתרץ את ההחטאות שתתרחשנה בהמשך, הנמך ציפיות והסבר כי אתה לא יכול לדייק ב-100%. "אף אחד לא מושלם, אפילו מייקל ג'ורדן מחטיא זריקות רבות!"

התמקד בנושאים העיקריים

יש 7 נושאים עליהם אנשים רוצים לדבר יותר מכל: אהבה, בריאות, כסף, קריירה, נסיעות, השכלה ושאיפות.

שאל שאלות והצהר הצהרות אחדות לגבי כל אחת מהקטגוריות. מהר מאוד תוכל לזהות מהו התחום העיקרי שמעסיק את הלקוח שלך – התמקד בו.

קח בחשבון בנוסף, כי בכל גיל אנו נוטים להיות מוטרדים מנושאים אחרים: בני נוער ובני 20+ עסוקים בעיקר בחיפוש עצמי וביחסים זוגיים ומיניים, סביב גיל 30 מתמקדים יותר בקריירה, כסף והקמת משפחה, סביב גיל 40 עסוקים בקשיים של גידול ילדים ובבעיות בריאות של ההורים, ובסביבות גיל 45 אילך אנשים מתעסקים בבעיות בריאותיות של עצמם ובמשברי זוגיות. זו כמובן הכללה, אך תמיד מומלץ להתחיל מניחוש "סביר" ולא מירייה באפלה.

הצהר הצהרות דו-משמעיות

אם תתאר תכונה והיפוכה, הלקוח יתמקד בחלק שמתאים לו יותר.

הנטייה שלנו להתרשם שטקסט כללי שנכון לגבי כל אדם מתאים לנו באופן מיוחד, נקראת "אפקט פורר" על שם הפסיכולוג שבדק את הנושא ב-1948. האפקט מועצם כמובן אם יש לנו סיבה להניח שהדברים נאמרו על בסיס נתונים יחודיים לנו – חישובים נומרולוגיים של השם שלנו, מצב הכוכבים הספציפי לתאריך לידתנו, הקלפים שאנו בחרנו מהחבילה וכו', לכן חשוב להצמיד לכל אמירה "סיבה" מדומה שנעוצה בסמל כלשהו ממערכת הסמלים שאתה "משתמש" בהם, למשל: "קלף האביר השחור מסמל כי אתה…", "הזוית ההרמונית בין שבתאי לירח מצביעה על…", וכו'.

הנה כמה דוגמאות:

• "לפעמים, כשנחה עליך "המוזה" אתה יכול להיות יצירתי ולתת לדמיון להשתולל, אבל כשצריך, אתה בהחלט מסוגל להיות מעשי ועם שתי רגליים על הקרקע."
• "אתה מעריך שיגרה בתחומים מסוימים של חייך, אבל באחרים אתה מחפש להיות ספונטאני ובלתי צפוי."
• "אתה יכול להיות מאוד מוחצן כשאתה רוצה, אבל לפעמים מה שאתה באמת צריך זה ערב שקט מול הטלויזיה או לשקוע בספר טוב".
• "חבריך רואים אותך כמישהו חברותי ושניתן לבטוח בו, אבל יש לך צד יותר תחרותי שעולה מפעם לפעם".
• "יש לך משמעת עצמית שעוזרת לך להראות בשליטה בעיני אחרים, אבל לפעמים, מבפנים, אתה למעשה מרגיש חסר ביטחון במקצת".

תוך כדי ההצהרה, שים לב לתגובת הלקוח – לאיזה חלק של המשפט הוא "מתחבר" יותר. כך, ללא סיכון של החטאה מוחלטת (כי הרי אמרת דבר והיפוכו), תקבל רמזים טובים על אופיו. תוכל להשתמש במידע זה בהמשך המפגש, כאילו פרט כזה או אחר (קלף מסוים, כתם בקפה) מגלים זאת לראשונה.

הסווה שאלות

חלץ מידע מהלקוח ע"י הסוואת שאלות כאמירות, לאחר שזרקת אמירה מעורפלת בכיוון כלשהו. ברוב המקרים הלקוח יהיה משוכנע כי אתה סיפקת את המידע מלכתחילה, ולא יזכור כי למעשה הוא זה שסיפק את הפרשנות והפרטים:

האם זה נשמע הגיוני? /  אז למי זה יכול להתייחס? /  האם אתה מתחבר עם מה שאמרתי? /  האם אתה יכול להבין למה זה הרושם שאני מקבל?  /  איך זה יכול להיות משמעותי לגביך? /  למה בחייך זה יכול להיות קשור?

פזר אמירות מעורפלות

הסבר שלפעמים עולים בך מעין חזיונות מעורפלים או הבזקי תמונות בראש, ולא תמיד אתה יכול להבין בדיוק במה המדובר, לכן עזרת הלקוח חשובה מאוד כדי לפרש את  הדברים באופן הנכון עבורו. פזר משפטים מהסוג שלהלן ועודד את הלקוח לספר עליהם ע"י הוספת שאלה במסווה:

• "אני מקבל רושם של שינוי משמעותי, אולי מסע מסוג מסוים או שינוי במקום העבודה, האם אתה יכול להבין למה זה הרושם שאני מקבל?"
• "קיבלת לאחרונה מתנה מסוג כלשהו, אולי כסף או משהו בעל ערך רגשי, למה בחייך זה יכול להיות קשור?"
• "יש לי הרגשה שאתה מוטרד לגבי בן משפחה או חבר קרוב, מי זה יכול להיות?"
• "אני רואה מעגל נסגר, האם אתה מבין למה הכוונה?"

שלב אמירות יותר ספציפיות

אמירות רבות נשמעות מאוד ספציפיות, למרות שהן נכונות לגבי חלק גדול מהאנשים. ציין כי אתה קולט חפצים או ארועים כגון אלה המופיעים להלן ועודד את הלקוח לספר עליהם ע"י הוספת שאלה במסווה:

• תרופה שתוקפה פג מזמן.
• קופסה או מעטפה של צילומים ישנים שמעולם לא הגיעו לאלבום.
• שעון שכבר מזמן הפסיק ללכת.
• פתק תזכורת על המקרר או ליד הטלפון שמזמן כבר אינו רלוונטי.
• חוויה מביכה מאוד שחווית בצעירותך, שאתה עדיין נזכר בה מדי פעם בפעם.
• מפתח שהלקוח לא זוכר מה הוא פותח.
• מגירה תקועה או שאינה נפתחת בצורה חלקה.
• תאונה בילדות שקשורה למים.
• צלקת על הברך.
• הספרה 2 בכתובת הבית (או הבית הסמוך, כולל הבית ממול כמובן, או הבית של חבר משפחה קרוב… – המשך בהתאם לצורך)
• למבוגרים (כדי להיות בטוח שההורים כבר מתו): אני רואה שאביך מת כתוצאה מבעיה באזור החזה או הבטן.

הפצץ בז'רגון מקצועי

הרשם, בלבל וסמא את עיני הלקוח בכך שתשתמש במונחים "מקצועיים" רבים. התייחס לסמכותן של חוכמות עתיקות וחזק את תחושת המסתוריות והטקסיות.

הנה דוגמה להפגזה במונחים מקצועיים (חסרי פשר) שמתייחסים למספר אמירות שונות, אשר בסופה משורבבת באלגנטיות השאלה המכוונת. התחושה הנוצרת אצל הלקוח היא כי את המידע ספקו הקלפים ולא הוא עצמו:

"באופן מעניין, אני רואה שקיבלנו את '5 החרבות', קלף חשוב במערך התחתון שבאופן מסורתי מיוחס לאתגר ומאבק בנושאים רגשיים. מה שמרתק הוא שבאותה פתיחה כבר קיבלנו את 'הנזיר', שהינו באופן מקורי אחד מקלפי השלישיה הנמוכים, אבל בהקשר זה מציין לא רק בדידות אלא גם הגשמה של מטרות אישיות. זה כאילו הקלפים מרמזים שמטרותיך האישיות, בתקופה זו, נמצאות בעדיפות על ענייני זוגיות. אני לא יודע אם זה אומר לך משהו…"

או בתרגום לשפה רגילה: "ועכשיו ספר לי אתה משהו על שאיפותיך ו/או על זוגיות בחייך, וקונפליקטים אפשריים בין השניים".

ללא ספק יכולת אלתור ושליטה מילולית טובה הינן תכונות חשובות ושימושיות ל"רואה הנסתר".

החמא ללקוח

ספר לו מה שהוא רוצה לשמוע, זה עובד תמיד. "הבעיות הכספיות שלך יפתרו. אתה עובד מסור, הוגן, עצמאי וחכם". כמובן עדיף לעשות זאת בצורה מחוכמת, ולשזור את המחמאות בתוך אמירות כלליות כאלה ואחרות על אישיותו של הלקוח.

טריק נפוץ הוא לספר ללקוח כבר בתחילת המפגש כי אתה קולט אצלו יכולות אינטואיטיביות גבוהות, וכי הוא יכול להצליח בעצמו בתחומים הרוחניים, אפילו כמטפל. זה מפיח בו מיד תקוות עלומות, מכניס אותו להלך הרוח הרצוי (חוסר ביקורתיות), ורותם אותו כשותף פעיל לתהליך.

הכן דרכי מילוט

בעלי המקצוע בתחום מרגיעים כי אין באמת דרך להכשל במפגשים כאלה. הנה כמה דרכי מילוט אפשריות, אם נתפסים באמירה לא רלוונטית:

• הורד ציפיות – כבר בתחילת במפגש ציין כי לא ניתן לדייק ב-100%. אפשר תמיד להודות באופן ישיר כי אמירה מסוימת היא פספוס, אבל אין ממש צורך. ראה להלן.
• אם ניחוש התגלה כשגוי, הרחב את הטענה מבחינת היקפה, למשל, אחרי שאמרת למישהו שאתה רואה אותו מפליג בספינה והסתבר שמעולם לא נכנס לים, אתה יכול לומר: "כשדיברתי על הפלגה בספינה התכוונתי במובן המטפורי כמובן – להפלגה בכיוון שונה בחייך, כיוון שיש לך חששות לגביו".
• דרך התחמקות אחרת היא לטעון כי הארוע התרחש בעבר הרחוק ולרמוז בעדינות כי זו אשמתו של הלקוח שאינו זוכר זאת. אפשר לחילופין לטעון כי הצהרתך מתייחסת כנראה למשהו שיקרה בעתיד (לפעמים הזמנים קצת מתבלבלים כשעוסקים בתחומים כאלה).
• האשם קשרים רוחניים לקויים בהתקדמות מקרטעת ומבולבלת של הקריאה.
• האשם בעדינות את הלקוח בכך שאינו משתף פעולה, או לא מתאמץ מספיק. זו אחת מדרכי המילוט הטבעיות כשמתגלה ספקן גדול מולך.

טכניקות לחיזוי העתיד

תחושה נבואית חזקה אומרת לי שארחיב על כך בפוסט נפרד, בקרוב…

איאן מסביר שכל אדם נופל בפח של קריאה קרה, לא משנה עד כמה הוא אינטליגנטי וחריף, למעט אלה שלמדו את הנושא ויודעים לזהות את הטכניקות שמופעלות עליהם בזמן אמת. למעשה אינטליגנציה יכולה לעזור לאנשים להתרשם יותר, כי הם מצליחים לקשר ביתר הצלחה אמירות עמומות ומטפוריות לפרטים ספציפיים בחייהם.

הערה: כנראה שרבים מהמנחשים, המעוננים והדורשים אל המתים אינם מודעים לכך שהם משתמשים בטכניקת הקריאה הקרה. מבחינתם הם ניחנו באינטואיציות נדירות, ביכולת לתקשר עם ישויות אחרות או בשליטה טובה במקצועם, יכולות שהשתכללו עם הנסיון כמובן.
הצצה לה זכיתי אל מאחורי הקלעים של קורס ללימוד נומרולוגיה, הדגימה כיצד מחונך דור חדש של משתמשי קריאה קרה (גם אם ברמה נמוכה ביותר), מבלי שהם מודעים לכך כלל! אולי ארחיב על כך את הדיבור בפוסט נפרד.

רבים מאיתנו או ממכרינו ביקרו לפחות פעם בחייהם אצל מגדת עתידות מסוג כזה או אחר. לעיתים קרובות מסכימים נותני השירות (ואפילו מציעים) להקליט את המפגש.  אם יש ברשותכם הקלטה כזו, יכול להיות מרתק לבדוק אותה לאור האמור לעיל!

אם תגלו דברים מעניינים, אשמח אם תשתפו אותנו בממצאים (תוך השמטת פרטים מזהים או אישיים מדי כמובן).

לקריאה נוספת:

• ניתוח קטעים ממפגש אמיתי עם "רואת נסתר"
• אנקדוטה משעשעת בנושא קריאה בכף יד פרסמתי כאן
• סדרת כתבות בנושא אסטרולוגיה מתחילה כאן
• על נומרולוגיה תוכלו לקרוא כאן

מקורות והרחבות:

• ספרו של איאן רולנד
• פרק מתוך: Paranormality: Why we see what isn't there by Prof. Richard Wiseman
• http://www.skeptic.com/downloads/10_Easy_Psychic_Lessons.pdf
• http://skepdic.com/essays/rumpology4dummies.html
• http://www.skeptics.com.au/publications/articles/guide-to-cold-reading-ray-hyman/
• סרטון שמדגים את עוצמתו של אפקט פורר – http://www.youtube.com/watch?v=SeqnFmJzQnI
• south park מטפלים בנושא בצורה מצוינת