UFO

שרלוק הולמס ותעלומת העב"מים המקסיקניים
מאת

שרלוק הולמס ותעלומת העב"מים המקסיקניים

ביום שישי, 5 במרץ 2004 צילם צוות חיל האויר המקסיקני 11 עב"מים טסים בשמיים במבנה מסודר. כעבור כחודשיים, ב-12 במאי, פרסם משרד ההגנה הצהרה לעיתונות לגבי הארוע, והקרין בפניהם את הוידאו שצילם צוות המטוס. הוידאו צולם במצלמת אינפרה-אדום (IR) שמותקנת בתחתית המטוס, במהלך משימת מעקב שמטרתה היתה איתור מטוסים של מבריחי סמים. העצמים נראו טסים במקביל למטוסים בגובה של 11,500 רגל (3.5 ק"מ).

"האם פחדתי? כן. קצת פחדתי מכיוון שנתקלנו בדבר שלא קרה עדיין מעולם" אמר מפעיל המכ"מ, שהבחין בחלק מהעצמים.

"לא יכולתי לומר מה זה היה… אבל אני חושב שזה אמיתי לגמרי" אמר מפעיל מצלמת ה-IR.

קברניט הטיסה אמר כי מטוסי הצבא רדפו אחר האורות וכי הוא "מאמין שהם יכלו לדעת שאנו רודפים אחריהם". הוא הוסיף שכאשר הפסיקו לעקוב אחריהם, העצמים נעלמו.

חברי הצוות לא יכלו לראות את העצמים בעין בלתי מזויינת, אך הם נראו בבירור במסכי מצלמת ה-IR.

הנה הצילומים המקוריים. מה דעתכם?

mexico ufo

וההמולה שהארוע עורר בחדשות:

"זו הפעם הראשונה שעדות מצולמת כזו משוחררת לציבור" – אומר בהתרגשות מומחה העב"מים שמרואיין בכתבה.

חוקר עב"מים אחר בשם Jaime Maussan הציג את הצילומים כהוכחה לביקור חוצנים:
"אלה חדשות היסטוריות. מאות סרטוני וידאו קיימים, אבל אף אחד מהם לא קיבל את חותמת הצבא של שום מדינה."

אני מוכרח להודות שגם אני התבלבלתי לנוכח הסרטון. סרקתי בראשי בזריזות את כל ההסברים הנדושים לאורות בשמיים אבל אף אחד מהם לא התאים למה שרואים כאן. כוכב לכת? לווין? מטאור? בלון כלשהו? פצצות תאורה? שום דבר לא התאים למבנה הברור הזה, שמחזיק לאורך זמן, ונראה כאילו טס במהירות במקביל למטוסים. האם מדובר בדבר האמיתי – חלליות חוצנים?

שרלוק הולמס מגיע לזירה

כמה פעמים כבר אמרתי לך שכאשר אתה פוסל את הבלתי אפשרי,
מה שנשאר, בלתי סביר ככל שיהיה, חייב להיות האמת.

האמנם?

משפט זה נכון כל עוד מצויה בידינו רשימת ההסברים המלאה לתופעה שנצפתה. אבל זה אף פעם אינו המצב! למעשה הלוגיקה הפגומה הזו משמשת חוקרי על-טבעי רבים מאז ומתמיד. הם מתחילים בהנחה (מוצהרת או לא מוצהרת) כי ההסבר שלהם נכון (חוצנים מבקרים אותנו, אנשים מסוגלים לקרוא מחשבות, פיות קיימות וכד'), מבצעים ניסוי או מתעדים ארוע כלשהו, עוברים על מספר הסברים מקובלים, מדגימים כי הם אינם יכולים להסביר את המקרה ומבצעים את הקפיצה הפזיזה – מכיוון שמספר הסברים ידועים אינם מסבירים כראוי את התופעה, הרי שההסבר שאני מחזיק בו מלכתחילה חייב להיות הנכון!

על עיקרון זה בדיוק בנויים גם קסמים מוצלחים:  הקוסם דואג לפסול (באופן מפורש או עקיף) כל הסבר טריוויאלי שעשוי לעלות במוחנו לגבי הדרך בה הקסם התבצע, ואנחנו נאלצים להשאר נדהמים. אם מדובר באישה מרחפת למשל, הוא יעביר חישוק ש"יוכיח" שאין שום חבל או מוט שמחזיק אותה במקומה. אם מדובר בקסם קלפים הוא יערבב את הקלפים, יבקש מתנדב מהקהל שיבחר קלף כרצונו, יציע לו לשנות את בחירתו ברגע האחרון, יבקש ממנו לשמור את הקלף בידו, וכד'. הצופה שמנסה לשחזר את מהלך הקסם נאלץ לפסול את כל ההסברים שעולים בדעתו ונותר עם המסקנה שהבלתי אפשרי התרחש, משמע – קסם אמיתי!

מעניין אם צורת חשיבה זו היא שהביאה את ארתור קונן דויל, יוצרו של שרלוק הולמס, להאמין כי צילומי הפיות שפרסמו הילדות הן הדבר האמיתי, או כי הספיריטואליסטים השרלטנים (שחשף הקוסם בן זמנו הודני) אכן מתקשרים עם המתים.

ניפרד מהולמס, ונחזור לפרשה שלנו.

ההסבר הנוסף

לא חלף זמן רב ובמוחו הקודח של מישהו הבזיק רעיון!

מסתבר שבמפרץ מקסיקו, לא רחוק מהאזור בו חלפה טיסת חיל האויר, פזורות אסדות קידוח נפט רבות. כך הן נראות מקרוב:

אסדות מסוימות אחדות נמצאו בדיוק במרחק ובכיוון שהתאימו לנתוני הטיסה לעיל. מצאו את ההבדלים:

מימין – שניים מהאורות שנצפו ע"י חיל האויר. משמאל – תמונת הקידוחים. אפילו ההשתקפות במים זהה.

לחצו כאן כדי לראות את אסדות הקידוח החשודות כפי שהן נראות בטיסת לילה באזור.

James C. Smith הגדיל לעשות והשיג תמונת לווין של הקידוחים באזור, כפי שצולמה כמה שנים לפני הארוע:

על סמך הצילום והערכות גובה של להבות הקידוח הוא בנה מודל תלת מימדי. ההתאמה לעצמים שצולמו בסרטון מרשימה ביותר:

חישוב המרחק הראה שהקידוחים היו במרחק של כ-185 ק"מ, בעוד האופק נמצא בטווח של 210 ק"מ עבור צופה שנמצא בגובה בו טס המטוס. במילים אחרות, העצמים היו קרובים מאוד לאופק.
נתון זה מסביר מדוע העצמים נראו כאילו הם משייטים בגובה זהה למטוס ולא מתחת לו: האופק תמיד נראה כאילו הוא נמצא באותו הגובה כמו המטוס, לא משנה מה גובה הטיסה. הנה תמונה להמחשה:

במהלך הטיסה השתנתה מעט זוית הראיה ביחס לאסדות הקידוח, מה שמסביר שינויים קלים במיקום היחסי של נקודות האור זו ביחס לזו. שתי להבות קידוח שהיו מאוחדות בתחילת הסרטון מתפצלות בהדרגה לקראת סופו:

מדוע לא הבחינו הטייסים בלהבות הקידוח בעין? משתי סיבות פשוטות. הראשונה היא כי הצילום בוצע מבעד לעדשה טלסקופית. שדה הראיה של מצלמת ה-IR מצומצם ביותר ונע בין מעלות בודדות לחצי מעלה, בתלות במידת הזום, כלומר, בערך כרוחב אצבע של יד מתוחה קדימה. בנוסף, רוב האנרגיה הנפלטת מהלהבות היא בתחום ה-IR ולא בתחום הנראה.

מדוע נראו העצמים כאילו הם מלווים את המטוסים במעופם? בדיוק מאותה סיבה שהירח מלווה אותנו בנסיעת לילה, בעוד העצים הקרובים חולפים על פנינו במהירות. להבות הקידוחים המרוחקות פשוט נותרו באותו הכיוון בעוד העננים הקרובים חלפו על בני המטוס במהירות.

*

הנה כי כן, עוד הוכחה ניצחת לביקור חוצנים התגלתה כסערה בכוס תה.

זכרו: "ראיתי עב"ם = ראיתי עצם בלתי מזוהה = לא יודע מה ראיתי

אל תפלו בכשל –

i-dont-know-therefore-aliens

מקורות:

רשומות נוספות בנושא:

____________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

זייפתי עב"מ!
מאת

זייפתי עב"מ!

ברשומות הקודמות הכרנו שלל עצמים מלאכותיים וטבעיים שלעיתים קרובות אינם מזוהים ע"י הצופה, והופכים בכך לדיווחי עב"מים. בנוסף, הכרנו שלל תקלות צילום שיוצרות עב"מים יש מאין.

היום נעסוק במקור אפשרי נוסף לדיווחים – זיופים מכוונים.

המניעים האפשריים לזיוף רבים ומגוונים: כסף (כיום ניתן להרוויח כסף מפרסומות נלוות לסרט פופולרי ביו-טיוב), פרסום אישי, מטרה חינוכית או סתם שעשוע לשעות הפנאי. היום, יותר מאי פעם, מלאכת הזיוף קלה והפרסום המוני ומיידי.

הזיופים מגיעים בכל הצבעים והטעמים.

יש שמעיפים חפצים קטנים לאויר ומצלמים אותם. במקרה כזה כל מומחי הצילום שיבחנו את התמונה יטענו, ובצדק, שלא התבצעה שום מניפולציה בצילום עצמו – אין סימנים לחשיפה כפולה, להבדלי גרעיניות או בהירות חשודים, תאורת העצם תואמת את תנאי הסביבה, וכו'. אך אותנטיות הצילום אינה מרמזת כמובן דבר על מהות העצם המצולם. (זה המקום להיזכר שוב בפרשת צילומי הפיות המפורסמת – הצילומים היו אותנטיים אך העצמים המצולמים היו גזרי נייר בצורת פיות).

הנה הדגמה מאלפת של זיוף מהסוג הזה:

הדבר המדהים יותר מכל הוא תגובות האנשים בסוף הסרטון כשמסבירים להם שמדובר בזיוף ומראים להם את החפץ המקורי שנעשה בו שימוש. מרגע שאימצו את האמונה שמדובר ב"דבר האמיתי", הם מסרבים להפרד ממנה! חומר למחשבה.

*

אחרים משקיעים קצת יותר מאמץ בחפצים שהם מפריחים. תוכלו להתרשם מההדים התקשורתיים הנרחבים שעורר הארוע הבא בתחילת ינואר 2009 בניו-ג'רסי (מספיק רק לזפזפ בסרטון כדי להתרשם מכמות ההתעסקות בפרשה):

סניפי המשטרה המקומיים הופצצו בעשרות שיחות טלפון מתושבים מודאגים שדווחו על המחזה המסתורי. העצמים לא זוהו במכ"מ של שדה התעופה הסמוך. חשוד? מוזר? תלוי מה גודל העצמים וגובהם, אני מניח.

תושב אחד טען בביטחון כי העצמים לא נראו מעשה ידי אדם, וכי "אין סיכוי שמדובר בבלוני מזג אויר".
טייס בשם פול הארלי מספר: "אני עובד בתחום התעופה כבר 20 שנה ומעולם לא ראיתי משהו דומה לזה, זה קצת מפחיד".
אחר סבור כי "אם זו מתיחה, זו מתיחה מחוכמת באמת. לא היו להבות, לא שובלי עשן… זה נראה כמעט כאילו הם מתקשרים זה עם זה".

חוקר עב"מים ידוע חקר את המקרה והצהיר כי העצמים שנצפו בודאות אינם פצצות תאורה או פנסים סיניים. הנה קטעים מהתוכנית "ציידי העב"מים" בה נסקר הארוע בדרמטיות גדולה.

המותחים חזרו וליבו את התעניינות הציבור והמדיה ביוצרם 4 ארועים נוספים מאותו סוג, במהלך שבועות ספורים לאחר הארוע הראשון.

ב-1 באפריל אותה שנה, יצאו שני בחורים בהכרזה כי כל הארוע היה מתיחה שהם יצרו במו ידיהם. כל שנדרש לכך היו כמה בלוני הליום שפצצת תאורה נקשרו אליהם בחוט ניילון. כאן תוכלו לחזות ברגע השיגור, כפי שהנציחו אותו המותחים עצמם (כדי להוכיח מאוחר יותר שמדובר במתיחה מכוונת, וכדי להפריך טענות קונספירטיביות כאילו הודאתם – היא הרמאות בכל הפרשה). סיפורם התפרסם בכתב העת הספקני Skeptic.

מטרת המתיחה היתה להדגים עד כמה עדויות ראיה אינן אמינות, ועד כמה חוות דעת של "מומחים בתחום" יכולה להיות רחוקה מן האמת. נראה שהם הצליחו להדגים את הנקודה. אך הם ללא ספק הצליחו גם להפר את הסדר הציבורי, דבר שזיכה כל אחד מהם בקנס של 250$ ו-50 שעות עבודות שירות.

*

לאחרונה, עם התפתחות הטכנולוגיה משתכללות גם טכניקות הזיוף. אין עוד צורך לקום מכסא המחשב.

טכניקה די נפוצה, כך נראה, היא איתור תמונת פנורמה ברזולוציה גבוהה והוספת עב"מ באנימצית מחשב על גבי אותה פנורמה. לפניכם דוגמה לטכניקה זו. הסרטון המקורי הוסר לאחר החשיפה, אך סרטון החשיפה עדיין זמין. תוכלו לראות את תמונת הפנורמה המקורית שהחושף איתר ברשת, והשוואה שלה לקטעים מהסרטון המקורי, בו הוסיפו את אנימצית העב"מ על גביה:

(סיפורי הרכילות הנלווים לפרשה הזו מצויים בתיאור הסרטון).

*

יש כמובן גם אנימציות מחשב טהורות. הבאתי כבר בעבר דוגמה מאלפת לכך.

הנה דוגמה נוספת לרמת האותנטיות של אנימציות המחשב בימינו. צפו תחילה בסרטון הבא:

אם לא התרשמתם במיוחד מהאנימציה של כלי הטיס המוזר, הגיע הזמן לחשוף את האמת – כל מה שראיתם בסרטון הזה הינו פרי אנימציית מחשב. העננים, עמודי החשמל, המכונית, הכל.

*

נקודת התורפה העיקרית של יצירי מחשב כאלה היא שכמעט תמיד מדובר בעדות בודדת ש"מצולמת" מזוית אחת ויחידה.

אך מקרה העב"מ שריחף מעל הר-הבית בתחילת 2011 היה שונה. מספר עדויות מצולמות מזויות שונות הועלו ליו-טיוב בהפרש של ימים ספורים. הנה זוית אחת:

כאן תוכלו לצפות בסצנה מזוית אחרת. והיו עוד שני סרטונים בסדרה. זה כבר נראה מעניין!

כמובן שגורמי חשד מידיים הם העדר מוחלט של דיווחי אמת מהשטח לגבי הארוע, עובדה מוזרה בהחלט לאור מרכזיות המקום וריבוי התיירים שמסתובבים שם בכל עת. העובדה שמשתמשים העלו עדויות כה מרשימות ליו-טיוב באופן אנונימי גם היא לא מוסיפה אמינות. אפשר לצפות שהם ידרשו ראיונות בלעדיים לכלי התקשורת, לכל המרבה במחיר. אבל אלה הם חשדות נסיבתיים בלבד. חקירה דקדקנית של אנשים רבים פוררה את הסיפור הזה, צעד אחר צעד.

לגבי הסרטון הראשון, מישהו גילה כי מה שראינו אינו אלא התמונה הזו. שימו לב לזהות המוחלטת בפרטים, לסטטיות המוחלטת של הסצנה (חוסר בהבהובים כלשהם של פנסי הרחוב למשל) ולעובדה שהבהקי האור (lens flare) סביב הפנסים אינם משנים זוית יחד עם טלטולי המצלמה כפי שהיה מצופה שיקרה. משום מה לא נראית שום השתקפות אור של העב"מ בכיפת הזהב, ואם כל זה לא מספיק, כשהמצלמה מבצעת זום על כיפת הסלע אפשר להבחין בפיקסלים – יתכן שיוצר הסרט פשוט צילם מסך מחשב שהציג את התמונה הנ"ל, והגזים קצת עם הזום, כך שהפיקסלים של המסך נחשפו במלא הדרם.

לגבי הסרטון השני, ניתוח דקדקני חושף עריכת וידאו חשודה: שולי התמונה הוכפלו בתמונת מראה כדי למלא את החללים השחורים שנוצרו שם בעקבות רעידות מצלמה מזויפות.

הסרטונים גם אינם מתואמים ביניהם. בסרטון השני העב"מ מנצנץ לפני שהוא עף למעלה ואילו בראשון לא.

חבל לחזור על עבודה טובה של אחרים. "משטרת הפוטושופ" מספקת ניתוח מפורט בהרבה כאן. עוד כתבות בעניין זה תמצאו בהמלצות לקריאה נוספת.

נראה שאת המסמר האחרון בארון המתים של המקרה הזה נועצת הכתבה "מי עומד מאחורי סרטון העב"מים מעל ירושלים?". אנו לומדים כי האדם שהעלה את הסרטון הראשון הוא אליגאל גדליוביץ' – יוצר קולנוע, איש אפקטים ושחקן במספר סרטים עלילתיים ובדיוניים. הוא הופיע בעבר עם גולן ארביב – המורה לקולנוע של "חבורת התיכוניסטים", שהעלתה ליו-טיוב סרטון נוסף של העב"מ…

*

נסיים ב-5 טיפים לזיוף סרטוני עב"מים:

סיכום

ברשומה זו ובשתיים שקדמו לה בסדרה טעמנו על קצה המזלג מעולם העצמים הבלתי מזוהים. סיפורים מסתוריים וסבוכים הרבה יותר לא חסרים – כל אחד מהם ראוי לתחקיר נפרד בפני עצמו.

יחד עם זאת, אני מקווה שדי בטעימה זו כדי לגרום לנו להשתהות הרבה יותר לנוכח כתמי אור למיניהם, בטרם תזנק למוחנו הפרשנות של "כלי טיס חוצני" ותשתלט עליו סופית.

לקריאה נוספת:

____________________________________________________

הזינו את המייל שלכם בראש הדף לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

צילמתי עב"מ!
מאת

צילמתי עב"מ!

ברשומה הראשונה בנושא סקרתי תופעות אחדות, טבעיות ומלאכותיות, שמסבירות חלק גדול מדיווחי העב"מים.
ברשומה זו נעסוק בצילום עב"מים. לעיתים קרובות צילומי עב"מים חושפים פרטים חדשים שהצופה לא הבחין בהם בעין בלתי מזוינת. צילום גם נתפש כאמין יותר מכל עדות ראיה. שהרי –

עדות אישית של מישהו היא לעיתים קרובות תיאור פשטני ולא מדויק, של זיכרון לא מדויק, של פרשנות מוטית מוטיבציה, דעות ואמונות, של משהו שהוא לא ראה היטב מלכתחילה, מוגש בהרבה בטחון עצמי.
(פרפרזה שלי על דברים של Ian Rowland).

צילום לעומת זאת, מנציח את הארועים באופן שאינו חשוף לפגיעות הזמן. ניתן לחזור ולנתח את הארועים שוב ושוב, להקפיא תמונות, להגדילן, וכד'. "תמונה אחת שווה אלף מילים", הלא כן?

אז זהו, שלא תמיד. מסתבר שתהליך הצילום עצמו יוצר תופעות לוואי, תופעות אשר עלולות להפוך למרכז תשומת הלב של חובבי העב"מים. ברשומה זו אציג ואדגים את הנפוצות שבהן.

*

הנה כאן מספרים לנו על עב"מ שמפוצץ מטאור, חומק במהירות ואף מפעיל מגן מיוחד נגד נזקי ההתפוצצות!
(לחצו על התמונה לסרטון וידאו קצר):

UFO&metero

האמנם?

מסתבר שיש הסבר קצת יותר פשוט.

הבהק (lens flare) הינה תופעה ידועה שמתרחשת כאשר מצלמים עצמים בוהקים במיוחד ביחס לסביבה כמו השמש, הירח, פנסי רחוב ושאר נקודות אור בהירות.
התופעה מתבטאת בשתי צורות עיקריות. האחת מהן היא הילה מעורפלת של אור מסביב לחפץ הבהיר, והשניה, המעניינת יותר בהקשר שלנו, היא החזרים נוספים של העצם הבהיר. החזרים אלה מופיעים באזורים מנוגדים למקור האור (ביחס למרכז התמונה), בעוצמה חלשה בהרבה ובמהופך. לעיתים קרובות ההחזרים מעוותים ו"מרוחים".

בתמונה הבאה אפשר לראות הדגמה משולבת של שתי התופעות. בפינה השמאלית העליונה נמצאת השמש, עטופה בבוהק מעורפל. העיגולים הוורדרדים והירוקים שנפרשים לעבר הפינה הימנית התחתונה הינם ההחזרים המדוברים:

אם היינו מסיטים את המצלמה שמאלה, כך שהשמש היתה נעה לאורך החלק העליון של התמונה ימינה, העיגולים הצבעוניים היו מטיילים לעבר הפינה השנייה (משהו בדומה לזה):

הסיבה להבהקים אלה נעוצה בעובדה שעדשות המצלמה אינן מושלמות, ומלבד שבירת אור הן גם מחזירות חלק קטן ממנו. קרני האור שחודרות למצלמה מוחזרות הלוך ושוב בין האלמנטים האופטיים הרבים שמרכיבים את עדשת המצלמה. במקרים של מקורות אור בהירים במיוחד, הבהקים אלה מופיעים כחלק בלתי נפרד מהתמונה.
טריוויה: עדשת זום טובה מכילה כ-10-20 אלמנטים אופטיים נפרדים, כפי שאפשר לראות בתרשים הזה ששלפתי ממש באקראי מהאינטרנט:

הנה תמונה שנשלחה ע"י צלם במקצועו (!) במסגרת דיווח על עב"מ ל-MUFON, עמותה מפורסמת לחקר עב"מים. שימו לב לאורות המסתוריים בשמיים:

ניתוח גיאומטרי פשוט שביצע הבלוגר הזה חשף מיד כי מדובר בהשקפויות פנסי הרחוב (אותה תבנית אורות בדיוק, רק במהופך):

מספיק שצלם יחתוך תמונה כזו (במקרה או בכוונה) באופן שמקורות האור המקוריים אינם נראים בה, בכדי להפוך את ההשתקפות לתעלומה מסתורית.

כאן מדגים מישהו אחר את אותו אפקט בדיוק, בעוד בצילום לילה רגיל:

*

אני זוכר את הפעם הראשונה בה חזרתי מטיול והבחנתי בעיגולים אפורים כאלה על רקע השמיים.להק עב"מים?

בחינה מדוקדקת יותר של התמונות גילתה כי הכתמים נופלים באותם אזורים בדיוק בתמונות שונות ומכך הסקתי כי מקורם במצלמה עצמה. בתחילה חשבתי שמדובר בלכלוך על העדשה אך בדיקה פשוטה של סיבוב העדשה הוכיחה כי הכתמים נשארים קבועים במקומם ביחס למסגרת התמונה, מה שהצביע כי מקור הבעיה הוא התלכלכות החיישן עצמו. חיפוש קצר באינטרנט גילה שהתופעה מוכרת וידועה לשימצה בעולם הצילום הדיגיטלי – גרגירים שנדבקים לחיישן המצלמה הדיגיטלית יוצרים כתמים אפורים על גבי התמונה. לאחר ניקוי החיישן (חינם אין כסף במעבדת שירות קרובה) הכתמים נעלמו.

*

מהם עיגולי האור המסתוריים הללו (מכונים Orbs) שמופיעים בצילומי בתי קברות, חדרים אפלים וטירות נטושות?

ברוב המקרים מדובר בצילומי סטילס שצולמו במצלמה דיגיטלית, עם פלש (או לחילופין, בתאורת אינפרא-אדום של המצלמה). יש הסבורים כי מדובר בישויות אור תבוניות מסתוריות, או בגשושים של חלליות חוצנים. הנה כך למשל נכתב באתר כלשהו:

הישויות שאנחנו מצלמים ורואים הן תודעות של אנשים (גם חייזרים הם יצורים בעלי תודעה לצורך העניין) שעזבו את הגוף בכל מיני דרכים בין עם בחוויה חוץ גופית, בין אם מוות, בין אם תודעות גבוהות שהגיעו כדי להתבונן.
הן מתאספות ומופיעות באירועים שמחים, סביב ילדים משחקים, סביב אנשים שעושים עבודה רוחנית ולפעמים מגיעות כדי לעזור לרפא כאב וסבל. אין בהן שום דבר מרושע או מפחיד כמו שחלק מהאנשים חושבים – אלה פשוט אנחנו כשאנחנו עוברים למימד גבוה יותר (תדר גבוה יותר). הן גם מגיעות להראות את עצמן לאנשים שמודעים אליהם – אם תתחילו לצלם באופן קבוע בשעות ערביים תגלו שהן מופיעות יותר ויותר. אנחנו מעניינים אותן.

יתכן.

ההסבר הפשוט יותר הוא כי מדובר בחלקיקי אבק, טיפות מים (רסס, גשם), אבקני פרחים או חרקים למיניהם אשר חולפים ממש סמוך לעדשת המצלמה (מילימטרים עד סנטימטרים בודדים), מוארים באור הפלש ומחזירים אותו בצורה לא ממוקדת אל חיישן המצלמה. במידה והתנועה של העצם מהירה יחסית לזמן החשיפה הוא יותיר אחריו שובלי אור, בהתאם למסלול תנועתו.

התופעה נפוצה במיוחד בשימוש במצלמות קומפקטיות בהן הפלש קרוב מאוד לעדשה, דבר שמאפשר הארת עצמים קרובים מאוד לעדשה וכן החזרת אור טובה מהם אל עדשת המצלמה.

מההסבר לעיל ברור מדוע אותם Orbs לא נראים בשטח בזמן אמת, אלא מתגלים רק בצילומים.

הנה שתי דוגמאות לצילום מבוקר של "Orbs". מימין – טיפות גשם. משמאל – גרגירי קמח:

לעיתים נראה בצילום כאילו כתם האור נע מאחורי עצמים רחוקים ובהירים יותר שנמצאים בפוקוס. מדובר בתעתוע צילומי בלבד. ראו דוגמה:

הנה Orbs (פתיתי שלג) שהנצחתי במצלמתי בביקור חורף בהר מירון:

Orbs-Miron

כאן מדגים הבחור כיצד סיב מיקרוסקופי של הסוודר שלו הופך בתנאים הנכונים ל-Orb מסתורי:

נעבור כעת ל-Orbs בקנה מידה קוסמי. הנה "ארוע" חוצני מאוד מוכר, וללא ספק אחד התיעודים המרשימים ביותר שקיימים:

בסביבות 2:00 תשמעו את מומחה העב"מים הדגול מסביר: "אני מעריך שקוטר העב"מ הזה הוא 2-3 מייל… הספירלה הזו, לדעתי, היא גל-כבידה חזק יותר מהאור. זו הוכחה, בפיזיקת הקוונטים, שעב"מים אלה משתמשים בצורה מאוד מתקדמת של אנרגיית גרוויטציה ואנרגיית נקודת האפס" (אני מתנצל אם משהו בתרגום מעוות את כוונת המשורר המקורית).

וכעת להסבר הפשוט. מדובר בחלקיקי קרח שמשתחררים מהמעבורת בעת הפעלת מנועי התימרון שלה. כאשר המנועים מופעלים שוב ושוב, חלקיקים שהשתחררו קודם מקבלים דחיפות לכיוונים שונים בהתאם.

*

איבוד פוקוס. משיטוטי ביו-טיוב וצפייה בסרטוני עב"מים, עולה כי תקלת הצילום הנפוצה ביותר היא איבוד פוקוס בעת ביצוע תקריב (zoom-in). מצלמות מתקשות מאוד לשמור על פוקוס בתנאי תאורה גרועים, במיוחד כאשר מבצעים פעולת תקריב מהירה. העצם הנקודתי הבוהק, יהיה אשר יהיה (כוכב הלכת נוגה/לווין/בלון הליום), הופך לעיגול אור גדול.

בנוסף לכך, בתוך הכתם נראים לעיתים "לכלוכים" משונים ואף צלליות של צורות גאומטריות מוגדרות כגון עיגולים, מלבנים וקוים ישרים. מה ההסבר לכך?

הכתמים מקורם בגרגירי אבק על פני העדשות, והצורות הגיאומטריות הסדורות יותר נובעות מהסתרות של האור אי-שם בין עדשות המצלמה, בתלות במבנה הפנימי שלה.

הנה למשל, כך נראה כוכב דרך טלסקופ, כאשר מוציאים אותו מפוקוס (משמאל). הצללים הם צללי מראת הצד הקטנה שבטלסקופ והמוטות המחזיקים אותה (מימין):

ומהי הנטיה המוזרה של עב"מים להצטלם בצורת משולשים ומעויינים?

הדבר נובע ממבנה הצמצם שבתוך המצלמה, אותו "תריס" שמווסת את כמות האור המגיעה אל החיישן. כאשר מקור האור בהיר יחסית, הצמצם נסגר, ומעניק לכתם האור שנמצא מחוץ לפוקוס צורות כאלה בדיוק.
ולראיה, הנה תוצאות ניסוי קצר שערכתי בלילה עם מצלמת הוידאו שלי. כיוונתי אותה לעבר פנסים רחוקים, הוצאתי אותם מפוקוס, סגרתי ידנית את הצמצם במידות שונות – וראו זה פלא:

*

נצנוצים והבהובים מהירים בכתם האור גם הם אינם מעידים בהכרח על משהו שמקורו בעצם עצמו, אלא על תלאות הדרך שעבר האור עד שהגיע אלינו. קרני האור מתעקמות ומתעוותות כשהן עוברות דרך שכבות אויר בטמפרטורות וצפיפויות שונות. מערבולות אויר קטנות גורמות למסלול האור להשתנות פעמים רבות בשניה והדבר גורם לאפקט הנצנוץ. ככל שהעצם קרוב יותר לאופק הוא עובר שכבת אויר עבה יותר, וצפוי לנצנץ ביתר שאת. זו בדיוק הסיבה לנצנוץ הכוכבים (הסבר פשוט לתופעה וניסוי ביתי – כאן).

תופעה זו כשלעצמה אינה קשורה בצילום, אולם בתנאים מסוימים, כמו בריחה של העצם מפוקוס, הנצנוצים הללו נהיים ברורים במיוחד.

הסרטון הבא שערכתי, מדגים את תעתועי הצילום האחרונים שסקרתי בשתיים וחצי דקות. בחלקו הראשון – לקט צילומי עצמים בלתי מזוהים. בחלקו השני – לקט עצמים מזוהים אשר בטעות או בכוונה יצאו מפוקוס.
מצאו את ההבדלים!

*

לסיכום, ראינו כי תהליך הצילום עשוי לתרום תרומות לוואי משל עצמו לתמונה המצולמת. צלם שאינו מכיר תופעות פשוטות אלה עלול להעניק להן פרשנויות מרחיקות לכת.
בפרק הבא בסדרה נטעם קצת מעולם זיופי העב"מים. הזינו את המייל שלכם בראש הדף מימין כדי לא לפספס את החלקים הבאים בסדרה!

* תודה לצלם ארסניי גורביץ' שהתנדב לעבור על הרשומה ולוודא שאין בה טעויות מקצועיות.

לקריאה נוספת:

ראיתי עב"מ!
מאת

ראיתי עב"מ!

נתחיל בסיפור אישי.

זה היה בשנת 1975, אני הייתי בן 6. אני זוכר את הארוע באופן כללי, אך לא את שראו עיני. הנה פרטי הארוע כפי שמתאר אותם אבי:

"ערב שבת, השעה שש לפנות ערב, השמש זה עתה שקעה, השמים עדיין מוארים מכדי לראות כוכבים. גלעד מבחין בכוכב בוהק בכוון צפונית-מערבית (הים) ובזוית של כ-45 מ' מעל האופק. אני שם לב כי נקודת האור הזו אינה נעה – דבר שנראה לי תמוה כי זה פוסל אפשרות של לוויין. אני רץ הביתה להביא משקפת (8X30) ומבחין בצורה ברורה של גוף דמוי בננה הנמצא במרכז כנף גדולה בצורת דלתה בעלת קודקודים מעוגלים (1). חומר הכנף נראה שקוף כמו פרספקס כשהאור מתנקז לאורך השפה הפריפרית. הבננה שבמרכז נראית כולה מוארת. גוף מוזר זה נראה עומד על מקומו במשך שלושת-רבעי שעה מאז שהבחנו בו. גון האור הלך והאדים עם הזמן – מה שמעיד על כך שהוא החזיר את אור השמש השוקעת. ואז, לפתע השתנה ההיטל של הגוף כאילו החל להסתובב על צירו (2), תוך שהוא מתרחק (3) והופך במשקפת לנקודה כמו כוכב, ונעלם (4). כל זה תוך כחמש שניות.

אין אפשרות לאמוד את גודלו או מרחקו של גוף זה פרט לעובדה שמשקפת פשוטה איפשרה לראות בברור את שראינו.
בחדשות לא הוזכר דבר. במשטרה אמרו כי לא דווח אירוע כזה. מאוניברסיטת ת"א הפנו אותי לאוניברסיטה בירושלים לחוג לחקר השמים. תיארתי הכל לראש החוג והוא אמר שינסה לברר והבטיח ליידע אותי. לא שמעתי ממנו מאז. כעבור יומים הזדמן לי לפגוש את ראש מינהל התעופה האזרחית בנתב"ג אשר לקח את הדברים ברצינות, הבטיח לבדוק אצל חיל-האויר באם נקלט משהו במכ"ם. למחרת התקשר ואמר כי שום דבר לא נקלט. בזאת נסתיימה הפרשה."

מה ראינו באותו הערב?

*

המדיה גדושה בעדויות של אנשים שראו עב"מים, כלומר, עצמים בלתי מזוהים, כלומר, דברים שאין להם מושג מהם.
בד"כ מתפרסמות העדויות הללו בתור קוריוז, ללא כל בדיקה נוספת. בתוך כמה ימים הפרשה נשכחת ודפי העיתון מוכנים ומזומנים לעדות המסתורית הבאה.

כאשר מקרים כאלה נחקרים ביתר יסודיות, רק אחוזים בודדים מהם נותרים ללא הסבר פשוט (לא נובע מכך כי מדובר בחלליות חוצנים כמובן). רוב רובם של הדיווחים הם פרשנויות שגויות של תופעות פרוזאיות.

ברשומה זו אסקור בקצרה את התופעות השמיימיות שמזוהות לעיתים קרובות כ… עצמים בלתי מזוהים.
הכרות עם תופעות אלה תצמצם בצורה דראסטית את כמות הדיווחים על עצמים בלתי מזוהים, ותאפשר חקירה ממוקדת יותר של המקרים המעניינים באמת.

הנה לפניכם, 'מגדיר העב"מים לצופה המתחיל'.

*

מטוס בדרכו לנחיתה שזרקוריו דלוקים והוא טס בדיוק לעברנו, יראה כנקודת אור קבועה בשמיים במשך דקות ארוכות. עננים או ערפל יכולים להוסיף אפקטים מעניינים – אורות המטוס עשויים להעלם ולהופיע לסירוגין, להתפזר בערפל או להיות מוחזרים מהעננים בצורות שונות ומשונות. היות ואורות כאלה נראים כבר ממרחק קילומטרים רבים, המחזה יהיה דומם.
מקום מומלץ לצפיה בתופעה – חופי ת"א הדרומיים: ניתן להבחין במטוסי נוסעים שמגיעים בזה אחר זה מכיוון הים בדרכם לנתב"ג.

*

כוכב לכת בהיר, בד"כ נוגה או צדק, עשוי למשוך תשומת לב רבה מצד הצופה הלא מיומן. בתקופות מסוימות ניתן להבחין בהם סמוך לשקיעה או לזריחה, כשהשמיים עדיין מוארים למדי. כוכב לכת כזה יראה כנקודה בהירה קבועה בשמיים. שוב, משחק עם העננים יכול ליצור אשליה של תנועה וכמובן לגרום לנקודת האור להבהב, לשנות עוצמה ואף להעלם לפתע.

כאן תוכלו להוריד את התוכנה החינמית סטלריום, המציגה את תמונת השמיים לכל מקום ולכל זמן.

נוגה וצדק בשמי הבוקר

*

לווין מלאכותי נראה כנקודת אור שחולפת על פני השמיים בקו ישר ובמהירות אחידה, סמוך לשקיעה או לזריחה. לאחר דקות ספורות הלוויין עשוי להכנס לצל שמטיל כדור הארץ ואז, תוך שניות אחדות, הוא ידעך ויעלם (שכן לא יחזיר עוד את אור השמש).
אלפי לוויינים מקיפים את כדור הארץ ברגע זה ממש! כאן תמצאו את רשימת הלווינים הבהירים שניתן לראות מהארץ בתאריך רצוי.

תחנת החלל הבינלאומית נראית בזמנים מסוימים ככוכב בהיר ביותר שחולף בשמיים במשך דקות אחדות. כאן תמצאו הסברים מלאים בעברית מתי וכיצד לצפות בתחנת החלל. כך זה נראה, במקרה הזה בשעות דמדומים:

*

בלון הליום או להקת בלוני הליום שהשתחררו למישהו, כשהם מנצנצים בשמש ונתונים לשגיונות הרוח, יוצרים לפעמים מחזות מוזרים. אם כלי טיס יחלפו במקרה הרחק "מאחורי" הבלון, עשוי להיווצר הרושם המוטעה כאילו מתבצע כאן מרדף צבאי אחר עב"מ, בעוד שלמעשה אין שום קשר בין הארועים.

הבלבול עלול להיות גדול במיוחד אם מדובר בבלון הליום ענק שמעוצב בצורת "חללית חוצנים".

הסיפור מאחורי הבלון הבא מרתק כשלעצמו:

במשך שעות עקבו מיליוני אנשים בחרדה אחר מעופו של הבלון הענק, לתוכו נקלע ילד בן 6 חסר אונים! כשנחת סוף סוף הבלון השברירי, הילד כבר לא היה עליו…
מאוחר יותר הוא נמצא מתחבא בעליית הגג של ביתו. הסיפור היה מתיחה משפחתית צינית, על חשבון הרשויות, המדיה והציבור כולו. אביו הגיע לכלא בעקבות כך.

עוד סיפור על בלוני הליום שתעתעו בתושבים אפשר לקרוא כאן.

balloons-city

הנה סרטון שמציג להקה של עב"מים, כמו גם להק הליקופטרים על רקע עב"מ בהיר בודד. האם לא סביר שמדובר בבלוני הליום פשוטים?

*

בלוני חיזוי מזג אויר משולחים לעיתים תכופות מתחנות חיזוי מזג אויר ומבסיסים שונים של צה"ל. הם מגיעים לגובה של עשרות ק"מ בטרם יתפוצצו (מפאת הפרשי לחצים). הבלונים נושאים איתם ציוד מדידה ומשדרים את הנתונים אל תחנת המעקב שעל הקרקע. רוח צד פתאומית ותנאי תאורה מיוחדים עשויים ליצור אפקטים מעניינים, למשל כאשר קרני השמש האחרונות מאירות את הבלון בצבע אדמדם בזמן שעל פני הקרקע השמש כבר שקעה.

כאן תוכלו לראות עצם מסתורי שהתברר כבלון מיוחד לחקר קרינת-גמא, שנאס"א שילחה. עוד מקרה דומה מתואר כאן.

baloons

האם נצפה יצור חוצני דמוי מדוזה מרחף באציליות בשמי מקסיקו-סיטי המעופשים? (אפשר לדלג ל-1:15)

או שאולי בכל זאת מדובר בבלון חיזוי מזג-אויר? (הבלונים משולחים כשהם מנופחים חלקית, והם הולכים ומתנפחים ככל שהם עולים לשכבות בהן לחץ האויר החיצוני נמוך יותר).

*

בלוני תצפית צבאיים הינם מחזה שמיימי קבוע באזורים מסוימים של ארצנו. ביום הם נראים כנקודה לבנה קטנה בשמים.
לעיתים רחוקות בלון תצפית כזה עלול להשתחרר מסיבה כזו או אחרת, ונסיונות לצוד אותו (ואת המכשירים המסווגים שעליו) יכולים לייצר מחזות שמימיים מדהימים שהיו מכים בתדהמה אפילו את הנביא יחזקאל. סביר כי פרשיות כאלה לא תזכינה לחשיפה תקשורתית והמסתורין סביבן ימשיך לחגוג בקרב הצופים שלא הבינו במה חזו.

*

פצצות תאורה נקשרות גם הן לא פעם לדיווחים על עב"מים. אורן כתום בד"כ והן עשויות לרחף במשך דקות ארוכות בשמיים, כשהן נעות בעצלתיים, מותירות מאחוריהן שובלי עשן. בשלב מסוים אורן פשוט כבה והן נעלמות.
פצצות התאורה מצוידות במצנחים שמאטים את נפילתן ומחזירים את אורן. מקור התאורה (בד"כ מגנזיום בוער) מחמם את האויר סביבו והמצנח עשוי לכלוא אויר חם זה, בדומה לכדור פורח, דבר שמאפשר לפצצות לרחף בגובה די קבוע לאורך זמן.
פצצות תאורה מוטלות/משוגרות בד"כ בצרורות והן נעות יחד בשמיים בתבניות המשתנות באיטיות. הדבר עשוי ליצור אשליה שמדובר במבנה מוצק חשוך כלשהו (חללית חוצנים?) משובץ בגופי תאורה שמתקרב / מתרחק / מתפצל וכד'.

התמונה צולמה ע"י אדי, בעל הבלוג "מנקודת מבט אחרת" ומופיעה כאן באישורו

לעיתים נורי תאורה כאלה מחוברים לעצמים בלתי צפויים, כמו למשל… לרגלי צנחנים! כך היה במקרה הזה שגרר המולת UFO טיפוסית:

*

מטאור גדול (מכונה גם "כדור אש") נצפה לעיתים נדירות כשהוא חוצה את השמיים ומותיר מאחוריו שובל עשן ארוך. מדובר בסלע שמגיע מן החלל, חודר את אטמוספירת כדור הארץ במהירות של עשרות ק"מ בשניה ומתלקח עקב החיכוך הרב. המטאור עשוי להתפצל לכמה חלקים בעת מעופו, ואף להתפוצץ בפתאומיות. מאחר ומטאורים יכולים להיראות גם ממרחק של 80-100 ק"מ ויותר, תנועתם לעיתים נראית איטית מאד. מטאור שנע היישר לכיוון הצופה ייראה כנקודת אור קבועה. מטאורים עשויים להופיע בצבעים שונים (בהתאם לחומרים המרכיבים אותם), לשנות את בהירותם, ולהשאיר שובל של אור שנעלם רק לאחר מספר שניות. כך זה נראה:

*

עצמים מעשה ידי אדם חוזרים לעיתים מן החלל. לוויינים "זקנים" נופלים לפעמים חזרה אל כדור הארץ. יש שנשרפים לגמרי באטמוספירה ויש כאלה שחלקים מהם מצליחים לשרוד את המסע הלוהט. לא נותר אלא לקוות כי יתרסקו באזורים לא מיושבים. במקרים אחרים מדובר בחזרה מתוכננת ונשלטת, כמו בשני המקרים הבאים.

בסרטון הבא רואים את החללית Hayabusa חוזרת ממסע של 7 שנים אל אסטרואיד ובחזרה, כשהיא נושאת איתה גרגירים שאספה מהאסטרואיד, ומכוונת להתרסק באוסטרליה (הדגימות נשמרו בקפסולה מיוחדת שנאספה בהצלחה).

והנה עוד חזרה מרשימה, של חללית אחרת. ועוד מקרה שיוחס כמובן לעב"מים.

בנוסף ללווינים שסיימו את תפקידם, מסתובבת בחלל גם הרבה פסולת: שברים של לווינים, שלבים של טילים ועוד. עצמים אלה חוזרים לאטמוספירה מדי פעם כשהם מותירים מאחוריהם שובלי אש (אם אין חשש שיגיעו לקרקע מיושבת, לא מודיעים על חזרתם מראש).

*

עננים לנטיקולריים נוצרים בתנאים אטמוספריים מאוד מיוחדים. אני לא בטוח שבארץ נראו כאלה, אבל אני משוכנע כי במקומות בהם הם נצפים, מגיעים דיווחים מבוהלים על פלישת חלליות ענק. (עוד תמונות והסברים כאן).

*

פנסים סיניים גם הם כנראה אינם נפוצים במיוחד בארץ, אבל אני יכול להעיד לפחות על הפרחה אחת שהתרחשה בישראל לפני 35 שנה בערך. אבי הכין אחד כזה מנייר משי וצמר גפן ספוג באלכוהול. חיכינו לערב ללא רוחות, יצאנו לשדה הגדול ליד ביתנו ושילחנו אותו אל השמיים.
כך נראית הפרחה המונית של פנסים סיניים:

*

אני מקווה שרשימה זו תהפוך את העצם הבלתי מזוהה הבא שתראו בשמיים למזוהה, או לפחות תציע הסברים אלטרנטיביים סבירים למה שראיתם.  את "ההסבר" כי מדובר בחללית חוצנים שהגיעה מקצה הגלקסיה במיוחד לשכונה שלכם, מומלץ לאמץ רק לנוכח ראיות מוצקות במיוחד. טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן.

וזכרו: ראיתי עב"ם = ראיתי עצם בלתי מזוהה = לא יודע מה ראיתי

אל תפלו בכשל –

i-dont-know-therefore-aliens

ברשומה הבאה בסדרה אגיש את 'מגדיר העב"מים לצלם המתחיל', בו אסקור שלל תקלות צילומיות שיוצרות עב"מים יש מאין. הזינו את המייל שלכם בראש הדף מימין כדי לא לפספס את החלקים הבאים בסדרה!

* תודה ליואב לנדסמן – מהנדס חלל וגאו-פיסיקאי מוסמך, אסטרונום חובב ועובד בתעשיית החלל הישראלית, שעבר על הרשומה והעיר הערותיו. אתם מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק שלו, הכולל עדכונים מרתקים מעולמות אחרים.

לקריאה נוספת:

אבן החייזרים – התפתחויות והבהרות
מאת

אבן החייזרים – התפתחויות והבהרות

לא חלפו 36 שעות מעת פרסום הכתבה על אבן החייזרים, והנה התקבלה התגובה הבאה בבלוג, מטעם העמותה הישראלית לחקר עב"מים (הדגשות שלי):

"לא קיבלת כל הרשאה לפרסם תוכן של מייל פרטי שנשלח אליך מטעם העמותה, ומכיוון שכך, הרי שהעמותה שומרת לעצמה את הזכות להגיש נגדך תביעה משפטית בגין פרסום תוכן מייל זה, בפרט היות ואתה עושה בו שימוש מניפולטיבי זול תוך הוצאת לשון הרע.

ניתן כמובן להוכיח את הדברים באופן פשוט ביותר, וגם אתה יכולת לראות את המסמכים במו עיניך, אך בחרת שלא לעשות כן ולהוציא דיבתם של העמותה ושל דוברה, מר דוד רונן.

ראה דברים אלו כהתראה רשמית, אחרונה ובלתי חוזרת. הנהלת העמותה"

במקביל, כתב חנן סבט, יו"ר משותף של העמותה, את הדברים הבאים בדף הפייסבוק של העמותה (הדגשות שלי):

"כנראה שמחבר המאמר לא טרח להכין שיעורי בית והעדיף לצטט מידע לא מהימן וכזה שאיננו קשור כלל לנושא, מתוך מטרה לנסות ולטעון, שמאחר ולא קיבל לחזקתו מסמכים (ואני שואל באיזו זכות ומדוע עליו לקבל אותם סתם כך) ולא טרח להגיע לדוד ולבחון אותם הרי שמדובר במידע לא מהימן.

המחבר נטל מקורות לא קשורים וניסה לבנות תיאוריה משל עצמו, תוך שהוא לא מגלה את העובדה הפשוטה, שהוא הוזמן אישית לראות את המסמכים, שאנו מציגים את המסמכים לציבור בכנסים אלא שפשוט לא ניתן לפרסמם באינטרנט ובטח שאיננו מעבירים סתם כך מסמכים רק מאחר והוא דורש אותם…"

חשבתי שהמייל הרשמי שציטטתי מטעם הנהלת העמותה העביר את המסר באופן ברור, לגבי נכונותם להציג מסמכים מסוימים:
"…על מנת לצפות במסמכים וחומרים אלו יש לתאם עימנו פגישה מסודרת, או להגיע לכנסים בהם אנו מציגים אותם."
משום מה זה בדיוק המייל שהם מתרעמים כל כך על פרסומו.

כדי להסיר ספק מליבם של הקוראים לגבי כוונותיהם הטובות של חברי העמותה, וכדי להציג את מהלך העניינים כפי שהתנהל "מאחורי הקלעים" בטרם פורסמה הכתבה, הנה לפניכם ההבהרה הבאה (פסקה בנידון הוספתי גם בגוף הכתבה המקורית):

הבהרה

לפני פרסום הכתבה, וידאתי עם דוד כי הוא מאשר לי לצטט את שיחתנו כפי שהתקיימה בהודעות פייסבוק. שלחתי לו את הטקסט (ערוך מעט, בדיוק כפי שהוא מופיע ברשומה שפורסמה) ודוד נתן לי את אישורו במייל:

"אם תפרסם מילה במילה את הכתוב כפי שמופיע כאן – קבל את בירכתי. אשמח, לאחר שתכתוב זאת לקבל ממך את המאמר המוגמר."

כמו כן הוסיף:

"אתה מוזמן אלי לראש העין לבדוק מקרוב את החומר. לא אחרוג ממה שכתבתי, אבל אראה לך את הסכם הסודיות וכן תירגום של חלק ממחקר בנאס"א אודות החומר, מחקר שהעבר אלי ושמשמעות יישומו חורגת ממה שאתה מעריך..."

הודיתי לו, והבטחתי לשלוח לו עותק של הכתבה לפני פרסומה.

כמה ימים לפני פרסום הכתבה שלחתי לו את כולה בקובץ וורד, מילה במילה, כולל תהיותיי, תמונות התכשיטים וציטוט תגובת המייל הרשמי מטעם העמותה.

תגובתו: "על מנת להסיר ספק מליבך ומלב הקוראים, אני מציע לך, שוב, להגיע אלי, לראות את הסכם הסודיות ואת מכתב התודה של משרד הביטחון.
אני יודע כמה החומר התעשייתי והחומר שנמצא במקומות שציינתי דומים במראם, אך יש ביניהם הבדלים מסוימים, חשובים ביותר, כולל, כאמור המשמעות הכלכלית והמדעית שלהם."

תשובתי היתה:

"אבל דוד, אם לא אראה את המסמכים המלאים והמקוריים של הבדיקות ומה שכתוב בהם, לא אבין יותר,
ואם לא אפרסם מה שראיתי, הקוראים לא יבינו כלום, ואני אשמע מאוד מוזר ("ראיתי דברים מעניינים, אבל אני לא יכול לספר לכם מהם").
לפיכך אצטרך למעשה לפרסם מה שראיתי, אבל זה לא מקובל עליכם, ולכן אני לא רואה טעם בזה שאבוא לראות משהו.
(מכתבי תודה בסגנון – "תודה שהעברת לנו את החומר, אנחנו שולחים אותו למעבדה כזו וכזו" – אינם מעניינים אותי, מכיוון שאינם מלמדים אותי דבר על מהות החומר).
אלא אם כן יש דברים שאפשר כן לפרסם. אם יש לך חומר נוסף שאפשר לפרסם, אשמח אם תשלח אותו."

אסביר שוב, למקרה שזה לא היה ברור: כחוקר שמתעניין בטיבה הפיזיקלי של אותה אבן, נגיעה או הצצה חטופה בה לא יכולה להוסיף לי כל מידע מהימן. לשם כך עלי לקחת אותה לבדיקות מעבדה, וזה, אם הבנתי נכון, לא היה מתאפשר לי. כמו כן, מסמכי תודה או הסכמי סודיות אינם מעניינים אותי, ואני לא מעוניין לקרוא תרגומים של חלקים של מחקרים. אני יודע אנגלית ויש לי ניסיון לא טוב עם קריאת חלקים של מחקרים.

במשך 3 ימים דוד לא חזר אלי עם כל הערה נוספת או חומר נוסף שאוכל לפרסם, ולפיכך פרסמתי את הרשומה.

*

הבהרות נוספות, שאני מבין שיש צורך להבהיר:

בשום מקום לא טענתי שמסמכים כאלה או אחרים לא קיימים. אני רק הבנתי מהדברים שאת המסמכים שבאמת מעניינים אותי – לא אוכל לקרוא, ובודאי לא לפרסם.

גם לא טענתי שהחומר שבידי זהה לחומר שבידי דוד. להיפך. אמרתי במפורש שאיני יודע אם מדובר באותו חומר ושלשם כך אזדקק למידע טכני נוסף. זו היתה הסיבה המקורית לפנייתי אליו.

לא טענתי כלום למעשה. רק הצגתי את העובדות בהן נתקלתי: מידע טכני לגבי החומר שברשותי וחילופי הדברים ביני לבין אנשי העמותה.

Extraordinary claims require extraordinary evidence

העליתי תהיות מתבקשות, כמו גם ציפייה מלאת סקרנות ליום בו יתאפשר לפרסם את הממצאים ברבים. או אז יוכלו אנשי המדע לחקור את החומר המרתק ומרובה הפוטנציאל הזה בחופשיות.

עדכון: אני מעתיק כאן חלק מתגובת העמותה כפי שהתקבלה לרשומה זו:

לעמותה אין שום הסכם סודיות, החומר שייך באופן פרטי לדוד רונן ולא לעמותה ולכן כל טענה המועלית כנגד העמותה בעניין החומר ומכירתו, מהווה לשון הרע שכן כאמור, מדובר בחומר פרטי השייך לדוד רונן.

והנה אני מנסה שוב, בכל זאת, למרות הסירוב בו נתקלתי עד כה:

דוד, כדי לעקוף את כל התסבוכת עם המסמכים שחשיפתם בעייתית כאמור, ומכיוון שאם הבנתי נכון האבנים הללו הן רכושך הפרטי, אני פונה אליך ישירות:
האם תהיה מוכן להעביר לי חתיכת חומר אחת, מהמבחר העצום שיש ברשותך, לדבריך, אותו חומר ממנו אתה מכין במיזם פרטי גם תכשיטים למכירה, כדי שאוכל לקחתו לבדיקות מעבדה, על חשבוני כמובן, ללא כל טרחה נוספת מצידך?

*

arrow עדכון: ממה עשויות האבנים החוצניות המקוריות?  – בדיקות מעבדה מתפרסמות!

לקריאה נוספת:

____________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

אבן החייזרים הראשונה שלי
מאת

אבן החייזרים הראשונה שלי

יום אחד ראיתי ביו-טיוב את הסרטון הזה (האקשן מתחיל בסביבות 4:00):

כאן דוד מסביר את הפלא: "יש בחומר הזה, באמת ובתמים, איזשהו סוג של אנרגיה שלא הצליחו לגלות עדיין. והחומר הזה, הוא לא מכיל אנרגיה שמזיקה לאנשים."

"גם אני רוצה אבן חייזרים שכזו!" קראתי כשליבי פועם בקצב מואץ ועיני נוצצות מהתרגשות.

עשיתי מה שעשיתי, והשגתי: אבן חייזרים משלי.

הנה התרשמות ראשונית:

מהו החומר הזה שאני מחזיק? עד כמה הוא נדיר? מדוע הוא מתיך קרח כל כך מהר?

החומר הזה הוא היסוד סיליקון (צורן בעברית), היסוד השני בשכיחותו בקרום כדור הארץ, כשהוא מעורבב עם 1-2% של מתכות (אלומיניום למשל). הוא משמש בתעשיית המתכת. ניתן לקנות אותו לפי משקל (בטונות), בעיקר מסין.

כדי להתרשם עד כמה החומר שאני השגתי לא נדיר, תוכלו פשוט להקליק כאן. כך נראים הגושים הללו בטרם הם נארזים בשקים גדולים ונשלחים לכל רחבי העולם:

מדוע הוא מתיך קרח כל כך מהר? החומר הזה פשוט מוליך חום בצורה טובה אל הקרח. זה הכל. הוא עושה את זה הרבה יותר טוב מאבן רגילה, אך פחות טוב מרוב המתכות (ראו גרף בהמשך).

הדגמה פשוטה וברורה לתופעה אפשר לראות בסרטון הזה.

והנה השוואה של מוליכות החום של חומרים מוכרים אחדים (רשימה מלאה יותר אפשר למצוא כאן):

נשים לב כי מוליכות החום של סיליקון גבוהה פי 1500 מזו של עץ, פי 150 מזו של "אבן רגילה", ופי שתיים מזו של ברזל. מצד שני, הסיליקון רחוק מלהיות שיאן בתחום. מתכות אחרות מוליכות חום טוב יותר מסיליקון. מוליכות החום של יהלום גבוהה פי 15 מזו של הסיליקון, והגרפן מתעלה אף על היהלום במובן הזה.

הנה חומר דומה לגרפן בפעולה. שימו לב באיזו מהירות הוא מעביר את אנרגית החום מהיד האוחזת בו אל הקרח:

האם החומר שהוצג בטלויזיה שונה במשהו מסיליקון תעשייתי (או מחומרים דומים רבים שניתן למצוא על פני כדור הארץ)? האם מקורו בחלל החיצון? בכלי רכב חוצני? אני לא יודע. למראית עין החומרים דומים מאוד.
אם אקבל לידיי אבן אחת מהמוני האבנים שהאיש טוען שיש ברשותו, או דו"ח רישמי מאחד ממוסדות המחקר שבדקו לדבריו את החומר הזה, אולי נדע יותר.

בחיפוש אחר המקור

החלטתי לפנות לדוד רונן, האדם שהדגים את האבן בסרטון, בנסיון לקבל מידע נוסף על החומר המסתורי. דוד הוא דובר העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ-ארציים. כמה מילים על העמותה: "העמותה נוסדה מתוך ראיית הצורך בגוף מדעי מקצועי שירכז ויסביר את הנושא לציבור בישראל… לצערנו בעולם, ובישראל בפרט, יצא שם רע לתחום בשל ספיחים המשתרכים אחריו ומזיקים למחקר המדעי של התופעה, כמו מיסטיקנים, מתקשרים, 'מרפאים בחוצנים' ושאר תופעות שליליות. לכל אלו כאמור אין כל קשר לנושא. חקר העב"מים הוא תחום מחקר מדעי שאין בו כל מקום למיסטיקה ושאר ירקות."

הגעתי לדף הפייסבוק של דוד, שם התנוססה הצעה טריה, מהימים האחרונים ממש:

שאלתי את דוד אם ניתן לקבל העתק של מסמכי הבדיקות שהתבצעו הן במכון וייצמן והן בטכניון, שכן אישור מדעי על קיומו של חומר כזה הוא ללא ספק סנסציה בכל קנה מידה, ובודאי יכול לעניין אותי ואת כל קוראי הבלוג.

דוד אישר כי אכן יש בידיו מסמכים המאשרים כי "החומר הכסוף אינו מופיע בטבע בצורתו זו". אך הוסיף – "איני נוהג למסור מסמכים היות ובשלב זה אני נמצא בקשר המגובה בחוזה סודיות עם קבוצה מסוימת אשר ביחד יצרנו קשר עם גוף ענק כלשהו בעניין כושר ההמסה יוצא הדופן של החומר."

על שאלתי בדבר מוליכות החום של החומר ענה: "באחד המסמכים כתוב כי לאחר סדרת בדיקות הכוללת שימוש בעזרים אופטיים בהגדלות גבוהות, אנליזות ספקטראליות, בדיקות אלקטרו- אופטיות, בדיקות מוליכות ומגנטיות נמצא כי החומר בעל מוליכות חשמל ומוליכות חום ללא תגובה מגנטית. תכונותיו הינן דומות ליהלום. יש כמובן עוד תוצאות מעניינות, חלקן מדהימות ובעלות משמעות כלכלית ומדעית עצומה, ואותן, כמובן, לא אפרט, ברשותך".
כמו כן התנצל כי אינו בעל הבנה טכנית גבוהה: "מושגים נאצלים בפיזיקה ובאלקטרוניקה הינם שפה זרה עבורי."

לגבי העובדה כי בידי נמצא חומר שנראה דומה ומתיך קרח בצורה דומה השיב: "לו היה זה אותו החומר אשר נקנה בסין תמורת כמה שקלים, לא הייתי לעולם מטריח את עצמי או אחרים…. הגוף איתו אני עובד השקיע כמה עשרות אלפי שקלים בבדיקות מעבדה צולבות לאלו שאני ערכתי במעבדות המכובדות השונות. בכולן, אגב, התקבלו תוצאות זהות. החומר דומה חיצונית ליסוד סיליקון, אלא שעקב שינוי בגודל ובמבנה האטומים שלו, אינו זהה ליסוד הזה ולכן ייחודו בתכונות מסוימות אותן, כמובן, אינני מפרט בפומבי. באחד הכנסים של העמותה הישראלית לחקר עבמי"ים שאני הדובר שלה, הראיתי את שני החומרים והסברתי את השוני ביניהם. זה היה לפני חתימת הסכם הסודיות עליו כתבתי קודם לכן…" [אני חושב שהוא התכוון לקטע הזה]

שאלתי את דוד אם אפשר לקבל חתיכת חומר כזה כדי שאוכל אני לקחת אותו לבדיקות מעבדה. הוספתי כי אני מבין שחתיכות מהחומרים הללו כן מסתובבות בציבור, ואף נמכרות כתכשיטים, כלומר החומר עצמו אינו כה סודי.

דוד הסביר כי "התכשיטים אשר הוצגו כאן בפייסבוק (שניים במספר) הינם הראשונים והיחידים שייצרו עבורי. מה שמסתובב בציבור, כמו מה שנמסר לבדיקתו של מנהל מעבדות החומרים של חיל האויר ומה שנמסר לאלוף ישראל טל, ז"ל, מגובה גם כן על ידי חתימה על מסמך סודיות. על סמך הבדיקות שבוצעו במשרד הביטחון קיבלתי מכתב תודה והחומר העבר על ידם למפא"ת… כשרציתי לפרסם במעריב את מכתב התודה, החזירו לי אותו מהצנזורה שחור משחור… החומר אינו סודי למי שהגיע לאתר אותנטי ואסף אותו."

הנה אחת מההצעות החדשות עוד יותר, הפעם טבעת:

במקביל, קיבלתי הודעת הבהרה מהעמותה בזו הלשון:

"העמותה בכל מקרה אינה מחלקת מסמכים, העתקי מסמכים ו/או חומרים כלשהם לציבור הרחב. כל החומר המופיע באתר העמותה ו/או מוצג בכנסי העמותה שייך לעמותה ו/או לאנשים בעלי תפקידים בעמותה באופן בלעדי. על מנת לצפות במסמכים וחומרים אלו יש לתאם עימנו פגישה מסודרת, או להגיע לכנסים בהם אנו מציגים אותם."

ואכן, דוד הציע לי להגיע אליו ולראות את הסכם הסודיות ואת מכתב התודה של משרד הביטחון.
הסברתי לו שבתור אדם שמתעניין במאפייניה הפיזיקליים של האבן, מסמכי תודה או הסכמי סודיות אינם מעניינים אותי, מכיוון שאינם מלמדים אותי דבר לגבי מהות החומר.  [פיסקה זו הוספה כמה ימים לאחר פרסום הכתבה המקורי].

*

מדעי, סודי אך ניתן לרכישה כתכשיטים. אני קצת מבולבל (ומסתבר שאני לא היחיד).
אם זה מדעי, למה זה סודי? תגליות מדעיות נהוג לפרסם בכתבי עת מדעיים. ואם זה כל כך סודי, איך זה שניתן לרכוש את החומר כתכשיטים?

נחכה אם כך בקוצר רוח לרגע בו יתפרסמו הממצאים המדעיים/טכנולוגיים המדהימים באופן רשמי. עד אז, פיזיקה תיכונית מספיקה כדי להסביר את הפלא בו חזינו.

עדכון 1: התפתחויות (איומים בתביעה משפטית) והבהרות חשובות לגבי רשומה זו פורסמו כאן.

arrow עדכון 2: ממה עשויות האבנים החוצניות המקוריות?  – בדיקות מעבדה מתפרסמות!

*  *  *

לקריאה נוספת:

____________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו בתחתית הטור משמאל (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!