אלוהים מסתתר בפרטים הקטנים

אלוהים מסתתר בפרטים הקטנים

לפני ימים אחדים הובא לקבוצת הפייסבוק "חשיבה חדה" סרטון שזכה לאלפי שיתופים ברחבי הפייסבוק. קל להבין למה: הד"ר ישעיהו רובינשטיין טוען כי מצא את האותיות "י ה ו ה" חוזרות שוב ושוב בתוך ה-DNA!

המשתפים בסרטון נדהמים:

"למי שהיה ספק… רק אניח את זה פה!!!"

"לא שהיה לנו ספק, אבל זה עדיין מדהים!!!!"

"תגלית שאינה מפתיעה, רק מעוררת בי התרגשות ושימחה"

הסבריו של רובינשטיין שובי לב, אך גם ציוריים ומעורפלים במקצת (לנוחיות הקוראים – תקציר דבריו מובא מתחת לסרטון):

…יש תוכנה במחשב שמדברת איתי. אני שואל את המחשב – 'מיקרוסקופ יקר, הסלילים האלה [של ה-DNA], כשנפתחים, מה קורה?' אם הסליל נפתח – אומר לי המחשב – התא מתפוצץ, וזה גורם למחלה.

שאלתי שאלה שנייה: מה קורה פיזיולוגית כדי שהסליל לא ייפתח? אומר לי המחשב שמדי פעם, (sometimes, התוכנה באנגלית) יש גשר של גופרית שמחזיק את הסליל ועושה שהוא לא ייפתח.

ועכשיו שאלתי את שאלת אלף הדולר: מתי מופיע הגשר? … הגשר של גופרית הופיע ככה: כל 10 חומצות – גשר, כל 5 חומצות – גשר, כל 6 חומצות – גשר, כל 5 חומצות – גשר. אתם יודעים מה זה, כן? 10, 5, 6, 5 – גשר של גופרית שגורם שהסליל לא יפתח. אמרתי בה בה בה בה בה בה!
ילדים, מה זה 10, 5, 6, 5? גימטרייה של… י  ה  ו  ה. בתוך ה-DNA!
כמו רמברנט שעושה ציור וכותב למטה 'רמברנט', אני עשיתי אותך! הקב"ה חתם את החתימה שלו, את השם שלו, בתאים שלך, בכל הגוף! … זה לא פילוסופיה, אני הוכחתי את זה מדעית.

רובינשטיין מספר כי פרסם את תגליתו באוקטובר 1986 גם ב-Nature וגם ב-Science (בסביבות 4:43 בסרטון, ושוב לגבי נייצ'ר בשניות האחרונות של הסרטון).

כמובן שהתגלית המרעישה הכתה גלים בעולם. לא חלפו אלא שבועיים, כך לפחות מספר רובינשטיין, והטלפון במשרדו צלצל. מעברו השני של הקו – קרדינל בוותיקן, שראה את הפרסום בנייצ'ר באינטרנט, וביקש מכבוד הד"ר לשלוח את המחקר כדי שיוכל להעבירו לכהן הגדול של העבודה הזרה (האפיפיור). רובינשטיין אישר למזכירת המחלקה לשלוח את החומר לוותיקן. שבועיים לאחר מכן מתקבלת שיחה נוספת, הפעם מראש הממשלה יצחק שמיר – השיחה הדרמטית מתוארת בסרטון (6:05).

*

אין כמעט משפט בסיפור הזה שאינו מעלה תהיות.

לגבי התפוצצות תאים בזמן שהסליל הכפול של ה-DNA נפתח: היפרדות כזו מתרחשת על בסיס קבוע בעת שעתוק מקטעים של ה-DNA לצורך יצירת חלבונים, ובמהלך שכפול ה-DNA בעת חלוקת התא. למותר לציין ששום תא לא מתפוצץ עקב כך;

לגבי חקר מבנה ה-DNA באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים: יומירן ניסן, סטודנט לתואר שני באפיגנטיקה מולקולרית בפקולטה לביולוגיה בטכניון (ועורך הדף "אני בעד לימודי אבולוציה"), מעיר שבכלל אי אפשר לראות את מבנה ה-DNA ברמת הפירוט שרובינשטיין מדבר עליה במיקרוסקופ אלקטרונים. הנה כאן למשל מבחינים אך בקושי בצורתו הסלילית של ה-DNA, וזאת רק לאחר פריצת דרך טכנולוגית מהשנים האחרונות:

dn22545-1_300

כיצד ראה רובינשטיין את הגשרים המסתוריים לפני קרוב ל-30 שנה? לא ברור.

וכעת ניגש ללב התגלית. מכיוון שאינני מומחה במבנה ה-DNA, פניתי לפרופ' רותם שורק מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. הנה מה שהיה לו לומר:

מדובר, כמובן, בעורבא פרח. המבנה המולקולרי של הדנא פתור מאז העבודה של ווטסון וקריק בתחילת שנות החמישים. המדע מבין את המבנה הזה לפרטיו. אין שום גשרי גופרית בין סלילי הדנא, כפי שטוען רובינשטיין בסרט. אין גם שום מחזוריות אחרת של 10,5,6,5.

בשנת 1986 לא התפרסם כל מאמר ב-Nature או ב-Science ע"י כותב ששמו רובינשטיין. יתרה מזאת, בשנה הזו לא התפרסם בעיתונים אלה שום מאמר (מאיזשהו כותב) ממכון וייצמן.

חיפושים קדחתניים נוספים שביצעו אחרים גם הם לא העלו דבר. הנה למשל מה שמצא ד"ר ארז גרטי:

הפרסום היחיד ב-Nature של אדם בשם Rubinstein E היה ב-2010 בהקשר של פסיכיאטריה, ב-1986 היו עשרה פרסומים של Rubinstein E כלשהו בכל הספרות המדעית, אף אחד מהם לא ב-Nature או על DNA, ויש שני פרסומים בלבד של Rubinstein E ממכון ויצמן ב-1996 ו-2010, אף אחד מהם לא ב-Nature או על DNA. אם הוא אי פעם פרסם משהו בסגנון, זה לא נמצא בארכיונים המקובלים.

יומירן הגדיל לעשות, טרח וניגש לספריה המדעית הסמוכה, ועילעל בכל המהדורות המודפסות של Nature ו-Science שהתפרסמו באוקטובר 1986, שמא נשמט משהו בדרך לארכיוני האינטרנט, או הוסר מהם במועד מאוחר יותר. גם שם לא נמצא זכר למאמר המדובר.

10589608_701805369854749_1690665180_n

*

מעניין מה יהיה לד"ר רובינשטיין לומר בעניין, אולי נפלה כאן איזו אי הבנה. התקשרתי אליו.

בשיחת הטלפון הנינוחה שניהלנו חזר רובינשטיין וטען כי מאמר שלו התפרסם בנייצ'ר באוקטובר 1986 תחת השם Rubinstein E. לדבריו מדובר במאמר של עמוד אחד שבו הופיעה סכמת ה-DNA של ווטסון וקריק, מאמר אותו חתם בהערה – "דרך אגב, זה שמו של אלוהים בתוך DNA".
כדי לוודא שלא נפלה אי הבנה כלשהי לגבי מיקומם של גשרי הגופרית המסתוריים, שאלתי אותו במפורש אם הם משולבים ממש בתוך הרצף של הקוד הגנטי. הוא אישר שאכן כך הדבר. הם משולבים ברצף ה-DNA לכל אורכו, בין הנוקלאוטידים, במחזוריות של 10,5,6,5 (טענה שכאמור אינה נכונה בעליל).
עדכנתי אותו שאין כל זכר למאמר שלו באינטרנט, ושאלתי אם יש לו עותק מודפס שיוכל לשלוח לי. למרבה האכזבה הוא ענה כי חילק את כל העותקים של המאמר שהיו ברשותו, עד האחרון שבהם.

מצב מוזר: מאמר שלא ניתן לאיתור, שמתאר גילוי מבנים שלא ניתנים לגילוי בציוד המוזכר, מבנים שאינם קיימים כלל במציאות.

מה יכול להסביר מצב מוזר שכזה? אני משאיר את השאלה פתוחה, אך יהיה ההסבר אשר יהיה, טענותיו של האיש פשוט אינן נכונות.

כמה אירוני הוא, שערוץ היוטיוב שמארח את הסרטון נקרא "מציאת האמת" ומתהדר בסלוגן "בעולם שכולו שקר תחפש את האמת". לא נראה כי מישהו מבעלי הערוץ או מהמגיבים הנלהבים באמת מחפש את האמת; הם מחפשים רק חיזוק חיצוני לאמונתם, יהיה מפוקפק, תלוש מהמציאות ומביך ככל שיהיה.

 

* אם למישהו יש ראיות נוספות ששופכות אור חדש על הפרשה – אשמח לראותן.

 

תודה לכל האנשים שהיו שותפים בעבודת התחקיר, במה שכתוב בו, ובמה שלא 😉 חלקם מוזכרים בו וחלקם תרמו את תרומתם מאחורי הקלעים. זאת הייתה עבודת צוות מהנה וראויה לציון!

הרחבות:

*     *     *

טרם נרשמתם לקבלת עדכונים במייל? אתם מוזמנים לעשות זאת כעת,
כדי שלא תחמיצו פרסומים עתידיים בבלוג. הרשמה פשוטה בתחתית הטור משמאל

רשמים מאירוע השקת הספר "חשיבה חדה"

רשמים מאירוע השקת הספר "חשיבה חדה"

ביום ראשון האחרון התקיים אירוע השקה לספרי "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה". למרות המצב הבטחוני, רבים הגיעו וגדשו את האולם. תודה לכל מי שהגיע!

תודה לאלון ברנע ממכללת אפקה שאירח את האירוע, ולפרופ' יוסי יסעור ולאמן החושים ליאור מנור שהפכו את האירוע למקצועי ומרתק כל כך.

מהתרשמותי, ומפידבקים רבים שקיבלתי, היה אירוע מוצלח ביותר.

DSC_5826-s

לחצו לתמונות נוספות מהאירוע. צלמים: גדי מגדל ובועז ארד

לכל מי שלא הגיע – טעימות מהאירוע

קטעים נרחבים מדברי תוכלו לראות כאן:

הנה הסרטון "גלגולה של עטיפה" שהקרנתי במהלך דברי, ואשר מסכם שלל רעיונות וגרסאות שנוצרו בדרך אל עטיפת הספר הסופית. אנשים רבים היו מעורבים בתהליך סיעור-המוחות הזה ותרמו רעיונות מקוריים לעטיפות (חלקם מופיעים בתחילת הסרטון) כמו גם פידבקים לרעיונות האחרים שעמדו על הפרק. תודה לכולם!

וזה סרטון "הלוגיסטיקה", שנותן הצצה אל מאחורי הקלעים של מבצע האריזה, השינוע והשילוח של הספרים.

קינחתי בהקרנת סרטון הומוריסטי שהכנתי על אבנים חוצניות כסופות ומסתוריות…

בסיום הסרטון שלפתי קערה גדולה עמוסה בגושי חומר כסוף, שנחטפו בתוך שניות כאילו היו אבני חייזרים אמיתיות, ולא גושי מטאל-סיליקון פשוטים.

תודה מיוחדת לצביקה שרף, שללא עזרתו לא הייתי יכול להשיג את החומר. (כמויות המינימום הגדולות שנדרשות להזמנה ממפעלים בחו"ל ועלויות המשלוח המטורפות היו הופכות את הגימיק הזה ליקר באופן בלתי סביר).

DSC_5863-s

 

הנה הרצאתו של פרופ' יוסי יסעור:

ואז עלה ליאור מנור לבמה, קרא מחשבות, כופף כפיות והזכיר שוב ושוב, שהכל טריקים.

ליאור מנור-1

צילומים רבים נוספים מהאירוע תוכלו לראות כאן (צלמים: גדי מגדל ובועז ארד) 

ומה הלאה?

מי ששמע את דבריי הבין היכן עומדים הדברים מבחינתי. אני נמצא כרגע על פרשת דרכים, מנסה לבחון את האפשרות להפוך את עיסוקיי בתחום ה"חשיבה חדה" למשהו שאני יכול להתקיים ממנו, וזאת כדי שאוכל להמשיך לפעול בנושא במלוא המרץ ולקדם חשיבה חדה בישראל (ואולי אף בעולם?). זה אתגר לא פשוט בכלל. בניגוד למה שסבורים אחדים, הממסד/ביג-פארמה/אילומינטי לא מממנים אותי עדיין…

אתם יכולים לעזור לזה לקרות. איך?

* עזרה בהפצת הספר (אחרי שקראתם ונהניתם כמובן) – ע"י שיתופים בפייסבוק, אירוח/סקירה/איזכור הספר בבלוג שלכם, המלצות לחברים, הענקת עותק כמתנה, הצגת הספר לאנשים "מקושרים" או בעמדות קבלת החלטות שעשויים להתלהב ולהפיץ את הספר בקרב מכריהם/עובדי החברה שלהם, פרסום ביקורת/המלצה בפינת "ספר חדש" בעלון החברה/ועד/ארגון שאתם קשורים אליו, או כל רעיון יצירתי אחר;

* להציע למוסדות/חברות/אנשים פרטיים שאתם מכירים להזמין הרצאה/סדנה בנושא חשיבה חדה;

* כל רעיון אחר שעולה על דעתכם. לעולם אין לדעת מה יהיה קצה החוט שיוביל לדרך חדשה.

דברים שכדאי שתדעו בקשר לספר

  • מי שקיבל כבר את הספר שהזמין ועדיין לא סימן זאת בטופס, מוזמן לעשות זאת כעת, כדי שאקבל תמונה כללית על מצב המשלוח (נדרש רק שם ישוב).
  • מי שהזמין "משולש בלתי אפשרי" להרכבה – ההוראות כאן. מומלץ לעקוב אחריהן בדקדקנות. כמה כבר הרכיבו את המשולש בהצלחה והעלו תמונות לפייסבוק. אתם מוזמנים להעלות תמונות גם לדף ההוראות.
  • לנוחיותכם, מראי המקום שהספר מפנה אליהם נמצאים גם כאן בצורת קישורים.
  • הרחבות והעשרות לספר (סרטונים וקישורים נוספים להמחשות) תוכלו למצוא כאן, בחלוקה לפי פרקים. בעתיד אשתדל להוסיף ולהרחיב. אתם מוזמנים להציע בתגובות חומרים מומלצים נוספים, מותאמים לפי נושאים.
  • הקמתי עמוד פייסבוק לספר שמעדכן במעלליו.

 

ועד לפוסט הבא, ניפרד בברכת חשיבה חדה 😉

 

מזל טוב – הספר נולד!

מזל טוב – הספר נולד!

לפני כתשעה חודשים הכרזתי על פתיחתו של קמפיין הגיוס לספר. תקופת ההיריון הסתיימה, והספר "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה" יצא היום לאוויר העולם!

מעגל ראשון נסגר, אבל אני מקווה שמעגל גדול עוד יותר נפתח היום – הספר למעשה רק נולד.

הספרים מוכנים-1-sml

העותקים נערמים בכריכייה, מוקדם יותר היום

 

זהו רגע מרגש עבורי. השקעתי בפרויקט הזה שנה מחיי באופן ישיר וממוקד, אבל למעשה העבודה על הספר החלה כבר לפני יותר משלוש שנים, מבלי שידעתי זאת. התחקירים, השיחות, הוויכוחים והתובנות – כולם מהווים את היסודות שעליהם בנוי הספר.

קשה להסביר כמה עבודה כרוכה בהוצאת ספר לאור. גם אני לא יכולתי לדמיין מראש לאיזו הרפתקה אני נכנס. כל משימה התגלתה כפרויקט בפני עצמו, והעבודה עליה השתרעה על פני שבועות רבים: השגת האישורים על שימוש בתמונות וציטוטים, ניסוח הטקסט על גב העטיפה, עיצוב העטיפה עצמה, השגת המלצות על הספר, שלא לדבר על קמפיין הגיוס שהיה מגה-פרויקט בפני עצמו: בחירת התמורות והפקתן, ניסוח הטקסטים, פרסום הקמפיין ברחבי הרשת, ועוד. ברקע התחבאו להן עוד שלל משימות לוגיסטיות אפרוריות, כמו הכנת מאות מעטפות ממוענות, הובלות וסבלות של עותקים והפתעות קטנות לאורך הדרך שדרשו פתרונות יצירתיים.

עמוד הפייסבוק שהקמתי לספר נראה בינתיים כמו מיני-בלוג שמתאר בתמצית את שלבי ההפקה השונים, ואת האתגרים שעמדו בכל אחד מהם. אתם מוזמנים לעקוב. אולי מתישהו אצור לפרסומים האלה גם בית כאן בבלוג, לטובת מי שלא חבר בפייסבוק.

לעתים נראה כאילו עבודת הכתיבה היא החלק השולי בכל התהליך.

אירוע השקה

לציון יציאתו של הספר לאור, ולאות תודה לכל הרוכשים שללא תמיכתם הדבר לא היה מתאפשר, יתקיים אירוע השקה, ביום ראשון ה-20 ביולי בשעה 19:30 באודיטוריום של מכללת אפקה. הודעה על האירוע נשלחה כבר לרוכשי הספר ורבים הצהירו על כוונתם להגיע. נותרו עדיין מקומות פנויים שאני מתכבד להציע לכם – קוראי הבלוג הקבועים – בטרם אפרסם את האירוע בצורה נרחבת יותר (כמו שזה נראה כרגע, האולם יתמלא עוד לפני שאספיק לעשות זאת).
פרטים על האירוע ורישום אליו – כאן. ברגע שמכסת המקומות באולם תתמלא (200 מקומות) תופיע הודעה על כך בטופס הרישום. כל הקודם זוכה!

איפה אפשר להשיג את הספר?

נכון לרגע זה ניתן לרכוש עותק מודפס של הספר ממש כאן, בעמוד הסמוך (גם לחיצה על תמונת הספר מצד שמאל למעלה של העמוד תוביל אתכם למקום הנכון). תוכלו לקבל שם מידע נוסף על הספר, לקרוא המלצות, וכן לעיין בפרק המבוא ובתוכן העניינים.

בהמשך, אפיץ את הספר גם דרך חנויות אינטרנט שונות, ואולי גם דרך חנויות ספרים עצמאיות. ומה לגבי הרשתות הגדולות? לאור שבריריות הענף והעמלות השערורייתיות, אני מעדיף להתרחק משם בעתיד הקרוב. לגבי גרסה דיגיטלית, אני מניח שגם זמנה יגיע.

בימים הקרובים יתבצע מבצע שילוח הספרים הגדול. קרוב ל-900 עותקים יצאו לדרכם היישר מבית הדפוס לכל מי שרכש כבר את הספר, וכמות דומה של ספרים תעשה את דרכה לביתי.

אני מאחל קריאה מהנה לכל מי שיקבל את הספר בדואר בזמן הקרוב, וחיים מלאי הפתעות וחוויות לספר שאך נולד!

מי ייתן ונצליח להפיץ בעזרתו חשיבה חדה יותר במחוזותינו, ולו במעט.

על סרטנים, פרצופים ומיתוסים

על סרטנים, פרצופים ומיתוסים

באפריל 1185 התחולל קרב ימי אכזרי במימי מפרץ דן-נו-אורה שבדרום יפן. הקיסר אנטוקו הביט מזרחה מספינת הדגל שלו וידע כי מותו ומות אנשיו קרב ובא. הצי שלו מנה מאות ספינות שסמוראים מאומנים היטב עמדו על סיפונן, אבל צי האויב היה גדול בהרבה. מאחורי אנטוקו הגיחה אישה מבוגרת שעטפה את גופו בשמלתה המתנפנפת ברוח. "לאן את לוקחת אותי סבתא?" שאל הקיסר, שהיה בן 9 בלבד. "יש ממלכה אחרת, מתחת לגלים…" ענתה לו סבתו, לפני ששניהם נעלמו במצולות. הם לא היו היחידים שהתאבדו בטרם יפלו בידי האויב. רבים נוספים עשו זאת, ביניהם הלוחם הדגול טיירה טומומורי אשר קשר לרגליו עוגן וזינק למים. הנותרים נרצחו באכזריות והושלכו לים. שבט ההייקי (Heikea) הושמד, ושבט הגנג'י (Genji) החל לשלוט ביפן. קרב דרמטי זה סימן את תחילתה של תקופת יפן הפיאודלית, והוא מוזכר בטקסים מסורתיים שנחגגים עד היום בחודש אפריל.

סיפור זה נכון, פחות או יותר, מבחינה היסטורית.

האגדה

האגדה מספרת כי לוחמי ההייקי שירדו למצולות התגלגלו והפכו לסרטנים. ואכן, פניהם של הסמוראים מתנוססים עד עצם היום הזה על גבי סרטנים מסוג המצוי לחופי יפן:

סרטן הסמוראי1

סרטן הייקי (Heikea japonica)

מסכת סמוראי

מסיכת סמוראי מ-1745

האגדה עתיקה למדי. סיפורה מונצח בציור בן כ-200 שנה שצייר Utagawa Kuniyoshi (שימו לב לעוגן, ולפני הלוחם על גב הסרטן בחלקו השמאלי של הציור):

Kuniyoshi_Utagawa,_The_ghost_of_Tomomori

האם יש הסבר לדמיון המפתיע בין תווי גופו של הסרטן לבין פני סמוראי?

ההסבר

ההסבר המדעי הפופולרי גורס כי תהליך של ברירה מלאכותית בידי האדם הוא שעיצב את מראה הסרטנים: סרטנים שהזכירו לדייגים פני סמוראי היו מושלכים חזרה לים, חופשיים להתרבות ולהביא דור נוסף של צאצאים (שדומים להם באופן יחסי), בעוד אחרים היו נאכלים. עם חלוף הזמן הלכה הסלקציה והתהדקה, עד שנותרו רק הדומים ביותר לפני סמוראי.

זה המקום להזכיר כי האדם הפעיל תהליכי ברירה מלאכותית רבים לאורך ההיסטוריה ובכך עיצב למעשה את כל מיני החיות והצמחים המבויתים (ובפרט את כל מיני הכלבים שאנו מכירים היום), כל זאת בתוך אלפים בודדים של שנים. תהליכי ברירה (טבעית או מלאכותית) לא דורשים זמן רב בהכרח – סיפורו של עש הפלפל הוא אולי הדוגמה המפורסמת ביותר לברירה שמתחוללת בפרק זמן של עשרות שנים בלבד. כלומר, ההסבר האבולוציוני בהחלט הגיוני.

הביולוג האבולוציוני ג'וליאן האקסלי (אחיו של הסופר אלדוס האקסלי ונכדו של תומס הנרי האקסלי שהיה אחד מחוקרי האנטומיה המובילים של המאה ה-19 ותומך נלהב של צ'ארלס דארווין) צידד בהסבר זה באמצע המאה הקודמת, וקרל סייגן מספר את הסיפור בפרק השני של הסדרה קוסמוס:

יש רק בעיה אחת עם ההסבר הזה. גם הוא כנראה לא יותר מאשר מיתוס, וזאת מהנימוקים הבאים:

1)      סרטנים אלה לא משמשים כלל למאכל, עקב גודלם הקטן (כ-3 ס"מ בבגרותם).

2)      סוגים רבים אחרים של סרטנים ממשפחת Dorippidae מציגים תווים דומים לפני אנוש, רבים מהם לא שוכנים באיזורי דייג, ואף לא בקרבת יפן.

3)      החריצים שעל גב הסרטנים הללו משקפים מבנים פנימיים בגופו של הסרטן שתומכים בחיבורי שרירים. הגבעות מפנות מקום לחללים בהם נמצאים איברים פנימיים של הסרטן.

ההסבר לדמיון המפתיע בין גוף הסרטן לפני אדם מסתכם בנטייתו הבלתי נלאית של המוח שלנו לזהות פנים בכל אשר נפנה – נטייה שנקראת פראידוליה. זהו. לא יותר ולא פחות. מקריות + פרשנות של המוח.

pareidolia-peppers-l

הפראידוליה היא שהביאה מלכתחילה ליצירת האגדה שקושרת בין הסרטנים דמויי הסמוראי לסיפור ההיסטורי, מבלי צורך בברירה מלאכותית שתתאים את הסרטנים לאגדה.

הנקודה שפרשה זאת מאירה בצורה יפה היא הסלידה של המוח שלנו מאקראיות. המוח שלנו אוהב סיפורים, נרטיבים סיבות וכוונות, ולפיכך ממציא אותם גם כשאין צורך בכך. חיבתו היתרה של המוח לנרטיבים היא שהולידה גם את המיתוס המיסטי (הסמוראים שהפכו לסרטנים) וגם את המיתוס המדעי שבא בעקבותיה.

מקורות והרחבות:

כיצד לקרוא ידיעות רפואיות

כיצד לקרוא ידיעות רפואיות

והפעם – תרגום מאמר שהופיע ב-NHS Choices, אתר שירותי הבריאות הלאומיים של אנגליה.

תרגם אפי דריישנר, עזרו – רן גלוסשניידר ונעם לויתן, עריכה שלי. המאמר מתורגם באישור NHS Choices.

*

כיצד לקרוא ידיעות רפואיות – מאת ד"ר אליסיה וויט (Alicia White)

אם קראתם כרגע כותרת בנושא בריאות שגרמה לכם לירוק את קפה הבוקר שלכם ("קפה גורם לסרטן" בדרך כלל עושה את העבודה), כדאי לכם ליישם את המלצת הסלוגן מתקופת הבליץ: "הישארו רגועים והמשיכו הלאה". כשתמשיכו לקרוא את הכתבה תגלו לעתים קרובות כי פרט חשוב הושמט מהכותרת, כמו למשל: "הזרקת תמיסת קפה בריכוז גבוה במיוחד לחמש חולדות, גרמה לכמה שינויים בתאים שעלולים להוביל בסופו של דבר להתפתחות גידולים (המחקר מומן על ידי איגוד משווקי התה)".

הכלל החשוב ביותר שצריך לזכור הוא: לעולם אל תאמינו לכותרת. מטרתה היא למשוך אתכם לקנות את העיתון ולקרוא את הכתבה. האם תקראו כתבה שכותרתה "קפה ככל הנראה לא גורם לסרטן, אבל לעולם אי אפשר לדעת בוודאות"? כנראה שלא.

כדי למנוע ריסוס של העיתון בקפה בעתיד, עליכם לנתח את הכתבה ולבדוק מה היא מספרת על המחקר עליו היא מדווחת. Bazian (החברה בה אני עובדת) בחנה מאות כתבות ל-"Behind The Headlines" ב"NHS Choices"; יחד פיתחנו את השאלות הבאות כדי לעזור לכם להחליט לאילו כתבות להאמין ולאילו לא.

האם הטענות בכתבה נתמכות על ידי מחקרים מדעיים?

הדאגה הראשונה שלכם צריכה להיות לגבי המחקר שעומד מאחורי הכתבה החדשותית. אם כתבה מתייחסת לטיפול או למרכיב כלשהו באורח החיים שאמור למנוע מחלות או לגרום להן, אך אינה מספקת כל מידע לגבי המחקר המדעי שעומד מאחוריה, התייחסו אליה בזהירות יתרה. עצה זאת תקפה גם לגבי מחקרים שטרם פורסמו.

האם הכתבה מבוססת על תקציר שהוצג בכנס?

סוג נוסף שדורש זהירות הוא כתבה חדשותית המבוססת על תקציר מחקר שהוצג בכנס. מחקרים שמוצגים בכנסים נמצאים לעתים קרובות בשלבים מוקדמים, ובדרך כלל עדיין לא נבחנו ע"י מומחים אחרים בתחום. בנוסף, רק לעיתים נדירות תקציר כזה מציג פרטים מלאים לגבי שיטות המחקר, מה שמוביל לקושי בבחינת איכות המחקר. מסיבות אלו, כתבות שמבוססות על תקצירים שהוצגו בכנסים אינן אמורות לעורר דאגה. אין צורך להיכנס לפאניקה ולמהר לרופא.

האם המחקר בוצע על בני-אדם?

לא פעם מתברר כי "תרופת הפלא" בכותרת נבחנה רק על תאים במעבדה או על בעלי-חיים. כתבות אלה מלוות לעתים קרובות בצילומים של בני-אדם, מה שמייצר את האשליה שתרופת הפלא מבוססת על מחקרים בבני-אדם. מחקרים בתאים ובבעלי חיים מהווים צעדים ראשונים חיוניים ואל לנו להמעיט בערכם. אך תרופות רבות שמראות תוצאות מבטיחות בתאים במעבדות, לא פועלות על בעלי חיים, ותרופות רבות שמראות תוצאות מבטיחות בבעלי חיים לא עובדות בבני אדם. אם אתם קוראים כותרת על תרופה או מזון ש"מרפא" חולדות, קיים סיכוי שזה ירפא בני-אדם בעתיד, אך לצערנו הסיכוי גדול יותר שזה לא ירפא. אין לפיכך שום סיבה להתחיל לצרוך כמויות גדולות מ"מזון הקסמים" שמתואר בכתבה.

על כמה אנשים בוצע המחקר?

באופן כללי, ככל שהמחקר גדול יותר, כך ניתן לסמוך יותר על תוצאותיו. מחקרים קטנים עלולים להחמיץ הבדלים חשובים בשל מחסור ב"כוח" סטטיסטי, והם גם מועדים יותר לגלות דברים (כולל דברים שגויים) לגמרי במקרה.

אפשר להבין זאת אם נחשוב על הטלת מטבע. ידוע שבזריקת מטבע הסיכוי לקבלת "עץ" שווה לסיכוי לקבלת "פלי" – 50/50. אבל אם לא היינו יודעים זאת והיינו מטילים מטבע ארבע פעמים ובשלוש מהן מקבלים "עץ", היינו יכולים להסיק מכך שהסיכוי לקבלת "עץ" גדול מהסיכוי לקבלת "פלי". הממצא הזה, שהתקבל באקראי, שגוי. לו היינו מטילים את המטבע 500 פעמים, כלומר, מעניקים לניסוי יותר "עוצמה" – היו גדלים סיכויינו לקבל יחס "עץ"/"פלי" קרוב יותר ל- 50/50 ובכך היינו מקבלים מושג טוב יותר לגבי הסיכויים האמיתיים. בכל הקשור לגודל המדגם, גדול יותר פירושו בדרך כלל טוב יותר. לכן, כשנתקלים במחקר שבוצע על קומץ נבדקים – כדאי לפקפק בתקפות ממצאיו.

האם הייתה במחקר קבוצת ביקורת?

מחקרים מסוגים שונים מיועדים לתת מענה לשאלות מסוגים שונים. אם השאלה שנשאלת היא האם לטיפול או לחשיפה יש השפעה כלשהי או לא, הרי שהמחקר צריך לכלול קבוצת ביקורת. קבוצת ביקורת מאפשרת לחוקרים להשוות בין מה שקורה לאנשים שמקבלים את הטיפול לבין מה שקורה לאלה שלא מקבלים אותו. אם המחקר לא כולל קבוצת ביקורת, קשה לייחס את התוצאות לטיפול באיזושהי רמה של וודאות.

בנוסף, חשוב שקבוצת הביקורת תהיה דומה ככל האפשר לקבוצה שמקבלת את הטיפול. הדרך הטובה ביותר להשיג זאת היא להקצות באופן אקראי חלק מהאנשים לקבוצת הטיפול וחלק אחר לקבוצת הביקורת. זה מה שעושים בניסוי מבוקר בהקצאה אקראית (Randomized Controlled Trial או RCT), ולכן ניסויים מסוג זה נחשבים לסטנדרט הזהב לבדיקת טיפולים. אז כשאתם קוראים על תרופה, מזון או טיפול שאמורים להיות בעלי השפעה, חפשו ראיות לקבוצת ביקורת, או באופן אידיאלי – ראיות לכך שהמחקר היה מסוג RCT. אם זה לא המצב, שמרו על ספקנות בריאה.

האם המחקר אכן בדק את מה שכתוב בכותרת?

יהיה מעט מסובך להסביר זאת מבלי להיכנס לפרטים לגבי 'תוצאות מתווכות' – proxy outcomes. במקום זאת, זכרו את הנקודה העקרונית: המחקר אמור היה לבדוק את מה שמתואר בכותרת ובגוף הכתבה; באופן מטריד במקצת זה לא תמיד המצב.

לדוגמה, אתם עשויים להיתקל בכותרת הטוענת כי "עגבניות מפחיתות את הסיכון להתקף לב". מה שאתם צריכים לחפש זה ראיות לכך שהמחקר אכן בדק התקפי לב. אתם עלולים לגלות כי המחקר מצא שעגבניות מפחיתות את לחץ הדם. זה אומר שמישהו ביצע קפיצת דרך והסיק כי עגבניות בהכרח משפיעות על התקפי לב, מאחר שלחץ דם גבוה הוא גורם סיכון להתקפי לב. לפעמים קיצורי דרך כאלו יסתברו כנכונים ולפעמים לא. לכן, אם סיפור חדשותי מתמקד בתוצאה בריאותית שהמחקר לא בדק, התייחסו אליו בחשדנות.

מי שילם על המחקר ומי ביצע אותו?

זו נקודה מעט צינית, אך ראויה להתייחסות. רוב הניסויים בימינו ממומנים על ידי היצרנים של המוצר הנבדק – תהיה זאת תרופה, ויטמינים או תוסף תזונה. משמעות הדבר היא שיש להם אינטרס ברור בתוצאות הניסוי, דבר העלול להשפיע על תגליות החוקרים ודיווחיהם בשלל דרכים מודעות או לא מודעות. אין זה אומר כי כל המחקרים שמומנו ע"י היצרן אינם אמינים. רבים מהם טובים מאוד. יחד עם זאת כדאי לבדוק מי מימן את המחקר על מנת לגשש אחר ניגוד אינטרסים אפשרי.

האם צריך "לירות בשליח"?

טענות "מנופחות" לא תמיד נובעות מהדיווח החדשותי. למרות שכתבי חדשות עלולים לפעמים לפרש לא נכון מחקר כלשהוא, פעמים אחרות החוקרים עצמם (או גורם עניין אחר) מגזימים בהשלכות המחקר וטוענים טענות שאינן נתמכות על ידו. העיתונאים רק חוזרים על טענות אלה לאחר מכן.

מאחר וטענות שגויות יכולות לנבוע ממגוון מקורות, אל תניחו באופן אוטומטי שמקורן בעיתונאי. במקום זאת, השתמשו בשאלות לעיל כדי להחליט בעצמכם למה אתם בוחרים להאמין ולמה לא.

*

עד כאן תרגום המאמר. כתרגיל, מוזמנים הקוראים לבחור כתבה שהתפרסמה במדור בריאות פופולרי, ולבחון אותה לאור הקריטריונים שניתנו. מניסיוני, בעשרות אחוזים מהמקרים מתגלים פערים מדאיגים בין מה שטוענת הכתבה לבין מה שכתוב במחקר אליו היא מתייחסת (ואשר משום מה כמעט אף פעם אינו מקושר לכתבה).

באותו הקשר, סרטון יוטיוב קצרצר, כולל כתוביות בעברית (לאחר הפעלת הסרטון לחצו על האייקון המלבני שמופיע למטה מימין, ובחרו 'עברית'):

*

והנה ניסיון נוסף לסכם את הכללים המנחים לבחינת כתבה מדעית-רפואית (לחצו להגדלה):

bad science reporting

 מקור כאן.

ומזווית אחרת – "כישופולוגיה" – זה עובד?

האמנה, אמונה ואמון

האמנה, אמונה ואמון

והיום – פוסט אורח מאת ערן אבירם.

ערן הוא חבר בפודקאסט "ספק סביר" מימיו הראשונים, מתרגם ועורך תוכן במקצועו. חובב משחקים ותיק, המתרגם של מבוכים ודרקונים לעברית, הקים ומקיים את הפודקאסט הישראלי למשחקי תפקידים "על כתפי גמדים", ומשתתף פעיל בקהילת המשחקים בארץ – אם כי כרגע הוא חי בלונדון.

*

אני מאמין שמחר ירד גשם.

בוודאי שזה עובד, אבל רק אם אתה מאמין בזה מספיק.

אני לא מאמין! הפועל שוב הפסידו!

מי שמאמין, לא מפחד.

בדיונים אינטרנטיים – ולמעשה, בדיונים בכלל – אין דבר חשוב יותר מתיאום הגדרות. ובכן, יותר חשוב להתנהג כמו אדם בוגר, אבל תיאום הגדרות נמצא מיד במקום השני.

אם נוודא תחילה שכששנינו אומרים "על-טבעי" אנחנו מתכוונים לאותו דבר, נוכל להמנע ממצב שבו אחרי שעתיים מסתבר שאני התכוונתי ל-"דברים שאינם חומריים", ואתה התכוונת ל-"תחושה מסתורית שאני לא יכול להסביר", או במילים אחרות, בזבזנו שעתיים בלהבין מה השני מתכוון, ורק עכשיו יכול להתחיל דיון אמיתי בנושא שנשאל.

לכן השלב הראשון בכל דיון ענייני צריך להיות תיאום הגדרות: אם אנחנו מדברים על נושאים שקשורים ל-X, בוא נסכים תחילה בינינו מהו, בעצם, X. וכדאי להיות קשובים ל-Y שיצוץ בהמשך, ולתאם הגדרות גם לגביו.

הרבה מילים סובלות מבעיית הגדרה קשה, אך נתפסות כמובנות מאליהן לכל הדוברים, ולכן קל לפספס אותן. דיונים רבים מתדרדרים להטחת טיעונים לעוסים חוזרים, פשוט בגלל שאף אחד מהצדדים לא שם לב לכך שאחת המילים בהן שניהם משתמשים, בעצם, לא אומרת אותו דבר לשניהם. לכן, השלב הראשון של תיאום הגדרות הוא זיהוי ההגדרות הבעיתיות. כספקנים, אנחנו כבר יודעים שה-"מובן מאליו" איננו מובן, ובטח שלא מאליו, אך חשוב שנדע ליישם את אותה חשיבה גם לגבי המילים בהן אנחנו משתמשים כדי לתקשר אחד עם השני. "נו, אבל אתה יודע למה אני מתכוון!" אז זהו, שאחרי שעה וחצי, הסתבר שבעצם אין לי מושג.

מי שמאמין לא מפחד

בעוד שהדבר נכון לגבי מילים רבות, חשוב לי להתמקד במיוחד במילה "אמונה". אנשים זורקים אותה לתוך הדיון as-is, בעוד שלמעשה היא טעונה ממש, רק שאף אחד לא מכיר בכך.

עיקר הבעיה היא, שכשאומרים בעברית "אמונה", עשויים להתכוון לשני מונחים שונים.

אנסה להמנע מהגדרות פילסופיות עמוקות, כי למי יש כוח. (וההגדרה בוויקיפדיה קצת מבלבלת בין הדברים)

האמנה (belief) היא המצב התודעתי בו אדם תופס דבר מה כנכון. זהו מושג שמקורו בלימודי פילוסופיה, עד כמה שאני יודע, ולכן אין זה פלא אם לא שמעתם אותו מעולם עד היום. ממש חבל שלא מלמדים את זה בבית ספר, אבל אין מה לעשות.

במובן הזה, אני מאמין שאני עכשיו יושב על כיסא, אני מאמין שאישתי אוהבת אותי, ואני מאמין שכדור הארץ כדורי. כשאני מדמיין חד-קרן, אני מאמין שאני מדמיין אותו – אבל אינני מאמין בו. אין לי האמנה בקיום חד-קרן, אלא האמנה בקיומו של דימוי של חד-קרן. מבחינה מעשית, הרבה מאוד מהמחשבות שלי הן בעצם האמנות.

שימו לב שאפשר להחזיק בהאמנה לגבי משהו שאיננו אמיתי. אנשים משוגעים עשויים להחזיק בהאמנה שהם נפוליאון. זוהי האמנה שגויה, אבל אפשרית. האמנה היא רק המצב התודעתי שמשהו נכון, בלי קשר, בעצם, למצבו העובדתי במציאות.

"ידע", אגב, הוא תת-קטגוריה של האמנה, שלעיתים מוגדר כהאמנה נכונה ומוצדקת. כלומר, האמנה שגם תואמת את מצב העניינים בעולם, וגם יש לי הצדקה להחזיק בה. למשל, מי שמאמין שהוא נפוליאון, לא יודע שהוא נפוליאון – הוא רק מאמין בכך. אבל בגלל שזה לא נכון, זה לא ידע (תחת הגדרה זו לידע, כלומר).

אמונה (faith) היא סוג של האמנה – ספציפית, כזו שאינה מוצדקת. אולי אמיתית, אולי לא, אבל אין לי הצדקה להחזיק בה. "הצדקה" כאן היא מושג לוגי, טכני, שלא ניכנס אליו, אבל בקצרה, משמעו שניתן להסיק את המסקנה מההנחות שברשותי (שיש בסיס, לרוב עובדתי, שיכול לשמש אותי כהנחה, ובאמצעותו אני יכול להראות שהמסקנה אכן נובעת בהכרח).

הנה דוגמה: אני מאמין שיש לי דינוזאור במקרר. למה? ככה. אני לא יכול לתת הצדקה, לתת סיבות לכך שאני מחזיק באמונה הזו. אם הייתי יכול – למשל, מישהו מכר לי "ביצת דינוזאור" שנראית משכנעת, ושמתי אותה במקרר – זו כבר לא אמונה, מאחר וההאמנה הינה מוצדקת (אולי זו אפילו ידיעה, אם זוהי באמת ביצת דינוזאור, כי אז זו האמנה אמיתית ומוצדקת). בדומה, אם מישהו יוכל להוכיח את קיומו של עולם אליו עוברות נשמות לאחר המוות, או להציג את קיומו באופן עובדתי, אין יותר צורך להאמין במקום שכזה – בזכות ההוכחה, אפשר לדעת שהוא קיים. אם אני יודע משהו, אינני מאמין בו; אם אני מחזיק באמונה כלפי משהו, משמעות הדבר היא שאני מחזיק בהאמנה כלפיו ללא שום ביסוס, ולכן לא יכול לדעת אותו.

כספקן, אני משתדל להחזיק בכמה שיותר האמנות אמיתיות מוצדקות, או במילים אחרות, כמה שפחות אמונות. זה בגלל שאמונה היא פיסת מחשבה בעייתית – או שהיא נכונה, אבל מהסיבות הלא נכונות, ולכן היא לא יכולה לעזור לי למצוא האמנות נכונות אחרות; או שהיא פשוט לא נכונה. אני רואה האמנה חסרת הצדקה כסכנה לתהליך המחשבתי התקין, כי אם קיבלתי אחת זה סימן שהמסננת הביקורתית שלי לא עובדת כמו שצריך, ואני עלול לקבל עוד. אני משתדל ללכת למקום אליו מצביעות העובדות והעדויות – כלומר, אני בהכרח מחייב את עצמי רק לדברים שיוכלו להפוך לידע, ולעולם לא לאמונות (כי עובדות, כאמור, מספקות הצדקה, ולכן, בהכרח, לא מובילות לאמונה).

לצערנו, המוח שלנו דווקא מחווט היטב לספוג ולייצר אמונות, אך על זה כבר הורחב במקומות רבים אחרים בבלוג הזה.

מוקד אמון

אבל עוד לא סיימנו, כי כאשר פונים להשתמש במילה "מאמין" בדברים יומיומיים יותר, כמו למשל "אני מאמין שאורי לא משקר לי, ובאמת קוראים לו אורי", זה כבר עניין של אמון. בגדול, לצורך העניין כאן, "אמון" הוא המוכנות לקבל את הדברים שאומר אדם X בתור אמת. (תראו, אני מתאם הגדרות!)

אמון נובע מניסיון – אם חבר שלי אומר לי שהכלב שלו חולה, אני מאמין לו, כי כבר שנים ארוכות שחבר שלי אומר לי דברים שהתגלו כנכונים. בנוסף, הניסיון מראה לי שאנשים באופן כללי נוטים להגיד את האמת, ושלחברה יש נורמות מסוימות. למשל, איני מפקפק שלאורי קוראים אורי – האמון במערכת החברתית גדול כל כך, שאני צריך סיבה טובה בכלל להתחיל לפקפק בו. כל אלו הן האמנות, ואפילו ידע, מאחר והן מוצדקות, כאמור, בזכות הניסיון. הניסיון מספק לי עובדות המצדיקות את האמון שאני נותן באדם X.

בעוד שזו הצדקה מספקת עבור חיי היום-יום, מצבי קיצון דורשים הסתכלות מחודשת, ובהחלט ייתכן שיסתבר שהניסיון לא מספיק. בואו נסתכל על שני מצבים בולטים, כשאני מתבקש לתת אמון ללא סיבה טובה, וכשאני מתבקש לסמוך על אמון יותר מדי:

1. פתאום מגיע אלי אדם זר לגמרי, אומר לי שהוא אח שלי, ומבקש שאלווה לו 500 ש"ח. אם אני מסכים, אם אני מוכן לתת בו אמון, הרי שאני עושה זאת מתוך אמונה (faith) בלבד. זו דוגמא לאמון גרוע, כזה שהוא האמנה שאינה מוצדקת. אני חושב שכולנו נסכים שזהו אמון עיוור, טפשי, מזיק. שהרי ארצה לראות הוכחות (עובדות) לכך שהוא באמת אחי. אני רוצה הצדקה להאמנה הזו, שאני מתבקש לקבל כעת, "X הוא אח שלי". אני רוצה לדעת שזה נכון, לפני שאנקוט בפעולה על בסיס הפרטים האלו.

2. חבר שלי אודי מגיע בריצה ומספר לי שנחטף בידי חייזרים לעולם שכולו גלידה. יש לי המון אמון באודי, חבר טוב, אבל הטענה שלו שוברת את הדברים שאני יודע לגבי העולם, באופן קיצוני מאוד. ההפרש המוגזם הזה, בין הידוע לבין הנטען בידי אודי, הוא סיבה טובה להתחיל לפקפק בו (כמצוין מקודם, יש גבולות לאמון, והנה אחד ממש כאן). אני אבקש מאודי הוכחות, כדי להצדיק את דבריו, כדי שאהיה מוכן לקבל אותם כנכונים. אם, משום מה, אני מוכן לתת בו אמון מוחלט כל כך עד שאסכים לחלוטין לקבל כאמת את כל מה שאמר, פשוט בגלל שהוא חבר קרוב שלי – אז אני אדיוט, מסיבות שכבר צוינו.

מילה אחרונה לפני סיום

ספציפית, המילה "האמנה". רובכם בוודאי לא הכרתם אותה לפני הפוסט הזה, אך כעת, בתקווה, אתם חושבים שהיא שימושית ועשויים להשתמש בה בעתיד. היא עוזרת לכם לראות דברים בזווית חדשה, מפרידה בין מושגים שלפני כן חשבתם שהם בעצם אותו הדבר, ועושה זאת באופן שיועיל לכם בעתיד. אסור להמעיט בחשיבותה של המצאת מילה חדשה – כאשר אתם מזהים משהו נפרד, הגדירו אותו בנפרד, אפילו אם זה באמצע הדיון, עצרו הכל ותנו שם לפרט החדש שאתם רוצים להבדיל. לעיתים קרובות יסתבר שזו הנקודה העיקרית ושם נמצא סלע המחלוקת.

התחילו להשתמש במילה "האמנה" במקומות הנכונים, ולהבדיל בין האמנה מבוססת לכזו שאינה מבוססת, ותחסכו לעצמכם זמן ומאמץ. אמן.

 

 

אירידולוגיה – עבודה בעיניים

אירידולוגיה – עבודה בעיניים

אירידולוגיה הינה שיטה אלטרנטיבית שגורסת כי צורות, צבעים ומאפיינים נוספים בקשתית העין (החלק הצבעוני של העין מסביב לאישון) מספקים מידע מקיף על בריאותו של האדם. שינויים בצורות ובעיקר בגוונים של הכתמים באזורים שונים של הקשתית מעידים, על פי האירידולוגיה, על שינויים בריאותיים באיברים ומערכות ספציפיות בגוף.

eyes map

מפות אירידולוגיות של שתי העיניים. כל אזור מייצג איבר אחר בגוף (ויקיפדיה)

גם בגישה אלטרנטיבית זו יכולתי לטפל בנושא לפי "הנוסחה הרגילה": הייתי פותח בציטוטים מפי אירידולוגים לגבי יכולותיה המדהימות של השיטה (אותן הייתי מלקט מאתרים ישראליים, למשל זה, זה, זה, זה, זה, זה או זה). הייתי ממשיך בניפוץ יסודי של הטענות, כשאני מסתמך על מחקרים מבוקרים שנעשו בתחום, והראו שאירידולוגיה נטולת כל קשר למציאות (אם להתנסח בעדינות). אתם מוזמנים לעיין כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן (בעברית), ובמחקרים אליהם מקורות אלה מפנים.

הייתי מוסיף ותוהה, כיצד בדיוק שינויים בקשתית יכולים להעיד על שינויים במצב הבריאותי, אם שינויים כאלה כלל לא מתרחשים? שהרי שיטת הזיהוי הביומטרי על פי סריקת העין מבוססת על היציבות המוחלטת של התבניות בקשתית.

הייתי מסכם ואומר, שלא רק שאירידולוגיה נטולת כל בסיס אנטומי או פיזיולוגי, מצוצה מאצבעו של ממציא כזה או אחר וחסרת כל ערך שימושי, אלא שהיא גם מזיקה, בכך שאבחונים שגויים שניתנים לאנשים עלולים להכניס אותם למתח נפשי ניכר, לגרום להם להוצאות כספיות על טיפולים מיותרים וחמור מכל – להרחיקם מטיפול רפואי נאות לבעיה שאולי לא אובחנה נכון.

אבל לא אעשה זאת.

הפעם אציג את הדברים מזוית אישית – ווידוי שנותן Joshua David Mather – אירידולוג לשעבר. המאמר המקורי והמלא נמצא כאן. תרגמתי חלקים נרחבים ממנו ברשותו של עורך האתר – ד"ר Stephen Barrett. [פה ושם הוספתי הערות משלי בסוגריים מרובעים.]

האירידולוג שעיניו נפקחו

"ווידויו של אירידולוג לשעבר" – מאת Joshua David Mather

אני אירידולוג לשעבר. לא בקלות נטשתי את האירידולוגיה וחלקים נרחבים של ה"רפואה האלטרנטיבית". זו היתה החלטה שנאבקתי בה, אבל מצפוני אילץ אותי לבצע בחירה גורלית. כשנטשתי את התחום איבדתי את פרנסתי ואת זהותי. זו היתה בחירה קשה, בלשון המעטה.

איך הגעתי לעסוק ב"רפואה אלטרנטיבית" ומה הניע אותי לעזוב את התחום שהיווה חלק כל כך חשוב בחיי?

הבה ונתחיל בהתחלה

נולדתי למשפחה שהיה לה עניין טבעי ב"רפואה אלטרנטיבית". כשהייתי בן שבע בערך, נתקלו הורי באירידולוגיה, במהלך חיפושיהם אחר מרפא לאימי, שהיתה חולת סרטן. השיטה ריתקה אותי ולמדתי כל מה שיכולתי מאבי. כבר בגיל תשע קראתי את ספרו של ג'ים ג'נקס "The eyes have it", וניסיתי להתמודד עם עבודותיו של ד"ר ברנארד ג'נסן (Bernard Jensen) בתחום. בסופו של דבר קיבלתי את תעודת ההסמכה שלי באירידולוגיה. למדתי להסתכל בקשתית העין, החלק הצבעוני של העין, ולקבוע את הצרכים הבריאותיים של המטופל.

התיאוריה היא שהקשתית מכילה סיבי עצב הקשורים לחלקים שונים של הגוף במסלול עצבי לא מוכר. Ignatz Von Peczely, הונגרי בן המאה ה-19, החל לפתח את האירידולוגיה לאחר שהבחין בשינויים בקשתיות עיניהם של המטופלים. תומכי השיטה טוענים כי:

* מידע מכל איבר בגוף מועבר לקשתית דרך העצב מניע-העיניים (עצב הגולגולת ה-3).
* המצב הבריאותי של כל איבר ואיבר נקבע על ידי בחינת הצבעים, הבהירות, הצורה והעומק של סיבי הקשתית.
* באופן כללי, אזורים/סיבים בהירים בקשתית מעידים על פעילות או תחושה מוגברת של האיבר המיוחס לאזור זה (כמו כאב), ואילו אזורים/סיבים כהים יותר מעידים על פעילות מופחתת. לדוגמה, סיב לבן בוהק באזור המקושר לגב התחתון עשויים לרמז על כאבי גב שנחווים כרגע, בעוד ששטח שחור יכול לרמז על פציעת גב קשה ששיבשה את פעילות העצבים מאזור זה.

בעבודתי נצמדתי לשיטותיו של האירידולוג ברנארד ג'נסן ומצאתי אותן מוצלחות למדי. נהניתי כשלקוחות ספקנים היו מגיעים למשרדי והופכים למאמינים, כשסיפרתי להם דברים על עצמם שהם לא חשבו שמישהו יכול לדעת.

כמו מטפלים אלטרנטיביים רבים אחרים, ההכשרה שלי לא הסתיימה באירידולוגיה, וכללה שלוש צורות של קינסיולוגיה שימושית, רפואת צמחים, הומאופתיה, דיאטות ותזונה, ואף יעוץ רוחני. היתה לי גם דעה מאוד נחרצת נגד נטילת תרופות מרשם, נגד רוב החיסונים ורוב הניתוחים האלקטיביים. האמנתי בכל מאודי שרופאים אומנו בהריסת הגוף בעוד אני למדתי שיטות שבאמת מועילות, ע"י בניית הגוף מבפנים. הרגשתי באופן אישי, וכך גם לימדתי, שהתועלת היחידה של הרפואה הקונבנציונאלית נמצאת במצבי חירום, כמו טראומה.

תחילתו של שינוי

הייתי תומך נלהב של טיפולים אלטרנטיביים, כאשר החלטתי שגישה מאוזנת לטיפולי בריאות צריכה לכלול גם הבנה של רפואה קונבנציונאלית. לשם כך נרשמתי לתוכנית לימודים ששמה דגש על הכשרה שניתנה בצמוד לרופאים מתמחים, בסביבה קלינית. קיוויתי שהידע שארכוש יאפשר לי לשלב טוב יותר רפואה קונבנציונאלית ואלטרנטיבית.

מהר מאוד למדתי כי רף הראיות הנדרש כדי לקבוע הצלחת טיפול שונה מאוד בשני התחומים. כשתיארתי טיפול מוצלח לדעתי, הרופאים היו שואלים שאלות כמו "אילו מחקרים תומכים בזה?" או "האם זה מאומת בבדיקות דם?" התחלתי לרשום הערות לגבי דרכים בהן אני יכול לתעד טוב יותר את התוצאות שלנו, כמו גם מחקרים שאנחנו צריכים לחפש או ליזום.

בנוסף לעבודה במסגרת הקלינית, תכנית ההכשרה כללה לימודי אנטומיה, פיזיולוגיה, פרמקולוגיה, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה והיסטולוגיה. השכלה במדעים אלה העמיקה את ההבנה שלי ברפואה האלטרנטיבית. לדוגמה, הבנתי עכשיו שעשבים הם למעשה תרכובות ביוכימיות שמתערבות בתפקודי הגוף באותה הדרך בדיוק כמו תרופות.

חזרתי הביתה בתום שלוש שנות הלימוד אחוז התרגשות ומלא רעיונות חדשים כיצד לטפל במצבים שונים.

כל כך הרבה אי-דיוקים

כשהתחלתי לעבוד עם אירידולוגיה, הייתי בוחן את הקשתית עם פנס וזכוכית מגדלת, כשאני מסמן את הממצאים בעותק מצולם של תרשימי העיניים של ג'נסן. נוכחתי כי היתה לי יכולת מאוד מוגבלת לשמור על פרופורציות זהות ברישום הסימנים בין ביקורים שונים, ופרטים רבים מדי היו נתונים לחסדי הזיכרון.

בהמשך התחלתי להשתמש במצלמת וידאו מחוברת למסך מחשב. טכניקה זו הקלה מאוד על מדידת השינויים בקשתית ותיעודם, ואיפשרה לי בנוסף לשמור מרחק מפניו של המטופל (דבר שהפחית את הסיכון שהוא ישתעל עלי או שאצטרך לסבול ריח רע מפיו).

מהר מאוד התברר לי שגם למצלמת הוידאו יש כמה מגבלות רציניות. גיליתי ש"שינויים במבנה הקשתית" יכולים להיווצר כתוצאה משינויים בזוית התאורה שנופלת על העין. אזורים כהים למראה יכולים לגלות פתאום "קווי הבראה" בהירים כשמיקום התאורה משתנה מעט. קוים לבנים עבים עלולים להשתנות לקוים אפורים דקים כשמקור האור מורחק.
לא פעם קרה, שאירידולוג בכיר זימן אותי לחדרו והראה לי שינוי שחל בעיניו של מטופל דקות ספורות לאחר ביצוע מניפולציה טיפולית כלשהי. לאחר שבדקתי את הרישומים שלו בדקדקנות, היה ברור לי שזווית האור ומיקום המצלמה ביחס לעין היו שונים בשני המצבים, וזה מה שגרם לשינוי הנראה בקשתית.

לא רק מיקום התאורה משפיע על מראה הקשתית. ההתרוקנות האיטית של הסוללות שהזינו את פנס העט בו השתמשתי שינו את הצבע הנראה של העין (הצבעים הצהיבו ככל שהן הלכו והתרוקנו). התאורה בחדר השפיעה גם היא, בעקיפין, על הצבעים, עקב הקונטרסט השונה שהמצלמה מדדה. השפעת המשתנים הללו היתה כה גדולה, עד שאיבדתי אמון לחלוטין במה שיכולתי ללמוד מהצילומים.

הזדמנות חדשה

נתקלתי בפתרון כשעיינתי באתר של אירידולוג אחר. הוא תיאר מצלמה מיוחדת שנועדה לפתור את כל הבעיות בהן נתקלתי. היא עשתה שימוש באותו הפלאש בכל פעם, מה שהבטיח אחידות בגוון ובזוית התאורה. צלב אור שהוקרן מהמצלמה הבטיח מירכוז מדוייק ומרחק צילום קבוע. חבר שלי רכש את המצלמה ואיפשר לי להשתמש בה בכל פעם שעבדתי בקליניקה שלו. הייתי נלהב לנסות אותה.

התרגשתי כאשר תועד שינוי הקשתית הראשון שלי, אך עד מהרה הבנתי שהשינויים נבעו משינוי בזוית המצלמה ביחס לעיני הנבדק. כשתיקנתי זאת, לא מצאתי כמעט הבדלים בקשתית, לא נראו שום הבדלים במבנה, והשינויים היחידים שנראו היו בגוונים. לאחר שביצעתי ניסויים עם זוויות צילום, מצאתי שהזוית המדויקת בה האור חודר לעין ורמת תאורת החדר השפיעו על גודל האישון, אשר בתורו משפיע על גודל הסיבים, וגודל הסיבים, במקרים מסוימים, משפיע על הצבעים שנשקפים מהקשתית.

הדגמה של תגובת האישון לשינויים בעוצמת האור

האירידולוג מתיימר לדעת לספר הרבה מאוד על האדם בהתבסס על צבעו של כל סיב. כשלקחתי את כל הגורמים המשפיעים בחשבון, הצלחתי להבחין רק בשינויים מועטים מאוד בקשתית. חמור מכך, ההבדלים היו זעומים בקרב מטופלים שעברו שינויים בריאותיים משמעותיים במהלך החודשים שחלפו מאז האבחון הקודם. יתרה מזאת, גם במקרים רבים בהם היה ניתן להבחין בשינוי, הוא לא היה כלל בהתאמה לשינוי במצב הבריאותי.

במילים אחרות, גיליתי שהקשתית אינה משקפת את המצב הבריאותי של המטופל.

[שימו לב איך האפקט הולך ונעלם ככל שיותר משתנים מבוקרים כהלכה]

אבל מה עם כל אותם אבחונים אירידולוגיים מדהימים?

נשאלתי לא פעם ע"י קוראי האתר שלי, איך האירידולוג שלהם הצליח לתת להם מידע שהם היו בטוחים שאף אחד אחר לא יכול היה לדעת לגביהם.

תשובה אחת היא צירוף מקרים. חלק קטן מהסימנים שרואים בקשתית אכן מקושרים למצבו הרפואי של האדם. כאשר אחד מהסימנים האלה מזוהה, הוא מזין את תחושת ההצלחה של המטפל ואת אמונו של המטופל בשיטה.

תשובה נוספת היא העובדה שהכלי הטוב ביותר שעומד לרשות האירידולוג הוא שאלות כלליות. בזמן לימודי האירידולוגיה, "קדחו" לנו שאירידולוגיה אינה יכולה לאבחן מחלות. זה נתפש כחוזק של האירידולוגיה מזוית הראייה ההוליסטית. איבחון הוא רק דרך להסתכל על סימפטומים ולהצמיד להם שמות. מבחינת האירידולוגים, הסימפטומים הם כבר סימנים מאוחרים של מחלה, ואילו האירידולוגיה מאפשרת להם לזהות הפרה באיזון של הגוף עוד לפני שהוא גורם למחלה.

היופי בעובדה שאין צורך לספק איבחון על בסיס העין, הוא בכך שהמטפל פשוט משתמש בקשתית כדי לייצר שאלות מנחות.

נניח, למשל, שלמטופל יש סימן באזור המקושר לריאות. השאלה הראשונה של המטפל היא "האם היתה לך מתישהו בעיית ריאות? משהו כמו אסטמה או דלקת ריאות?" אם המטופל נזכר במשהו כזה, המטפל נתפש כעילוי. אם לא, הוא ממשיך לשאול – "אולי התקררת לאחרונה?" אם התשובה שוב שלילית, הצעד הבא יהיה להסתכל באזור שמתאים למעיים, שנחשבים כגורמים לחולשה בריאות. אם האזור נראה כהה, התשובה תהיה שלמטופל יש חולשה לא ידועה בריאותיו. אם לא נראית כל בעיה במעיים, המסקנה היא שמדובר בחולשת ריאות ממקור גנטי ויש לטפל בה כדי למנוע בעיות עתידיות. האירידולוג ישבח את המטופל על שהגיע בזמן, ויאמר כי האירידולוגיה מסוגלת לזהות חולשות עוד לפני שהן באות לידי ביטוי כלשהו בגוף, ולפני שניתן לאבחן אותן בדרכים אחרות.

אם המטופל מבצע את הטיפול המוצע לו ולא מתפתחת בעיה בריאותיו, המטפל משבח אותו על הטיפול המונע. אם הוא מסרב לטיפול ולא מפתחת בעיה כלשהי בהמשך, האירידולוג מתייחס לכך כאל בעיה שעדיין מרחפת מעל לראשו. אם הוא כן מפתח בעיה כלשהי, היא מיוחסת מייד לחולשה שנמצאה אצלו.

[בקיצור, אין מצב בו אירידולוגיה יכולה להכשל – טריק בסיסי בהרבה שיטות אלטרנטיביות. שימו לב, שלמעשה מדובר בקריאה קרה קלאסית]

האם התהליך הזה מאשש את האירידולוגיה? לא. למעשה, ההיפך הוא הנכון. אם הוא מוביל למסקנה שהיתה בעיית ריאות בעבר, הרי שמדובר בתהליך מסורבל לאיסוף נתונים רפואיים היסטוריים. אם התהליך מוביל למסקנה שיש קשר למעיים, הוא רק מדגים את העובדה שאירידולוגיה סותרת באופן ברור את המדע והרפואה, היות ושום קשר בין המעיים לריאות לא נמצא.

השאלה שנשאלת היא, איך בכלל אנחנו יודעים שהקשתית מזהה נכון בעיית ריאות, אם לא ניתן לאמת את הסימן בשום דרך אחרת? מעבר לכך, איך הגיעו בכלל למסקנה שסימן כזה מקושר לריאות, אם אין שום שיטה בלתי תלויה שיכולה לוודא זאת?

אני מאמין שבשורה התחתונה, האירידולוגיה מפוקפקת ביותר ואינה יכולה להיחשב למדע. האירידולוגיה מסתמכת על תצפיות שהן או בלתי מבוססות בשיטות אמינות, או מסתמכות על ראיות אנקדוטליות מוטלות בספק. מחקרים מדעיים טובים נכשלו בניסיונותיהם להוכיח את הפוטנציאל של אירידולוגיה לזהות סימנים המעידים על מצבים בריאותיים ידועים בחולים.

[תכלס, זה פשוט לא עובד]

האם יש מדע מאחורי האירידולוגיה?

כשאני מסתכל לאחור, מדהים אותי שחשבתי שיש לאירידולוגיה איזשהו סיכוי להיתמך מדעית. כבר כשלמדתי אנטומיה בסיסית של העין ושל מערכת העצבים, הבנתי שאין אפשרות שמבנה הקשתית משתנה. אבל מה לגבי הצבעים?

בתור תלמיד אירידולוגיה צעיר, לימדו אותי שמקור הצבעים השונים בקשתית הוא בכימיקלים שונים. למשל, נקודת חלודה בקשתית מקורה בכימיקל שהוזרק בחיסון, או נקודה צהובה זוהרת הייתה תוצאה של גופרית שהגיעה מבליעה של תרופת Sulpha.

האמת היא, שנקודות אלה הן מצבורים של מלנין, תופעה דומה לנמשים בעור. אירידולוגים מפורסמים כתבו כי מצאו מתכות וחומרים אחרים בכתמים אלה בנתיחות שלאחר מוות. אלא אם כן מתכות או חומרים אלה הוזרקו ישירות לקשתית, זה לא יכול להיות נכון.

בהתבסס על העובדה כי אירידיולוגיה אינה משקפת נכונה אנטומיה, פיזיולוגיה, או היסטולוגיה של הקשתית, והיות וצבעי הקשתית אינם נקבעים על ידי קלט עצבי, הטענה כי צבעי הקשתית משקפים מצב בריאותי של איברים מרוחקים הפכה מגוחכת בעיני.

מהו הצעד הבא שלי?

על סמך מה שאני יודע עכשיו, אין שום טיעון שיכול לשכנע אותי לחזור לעסוק באירידולוגיה. למרבה הצער, שיחות שלי עם אירידולוגים מתלמדים לא הצליחו להניא אותם מלהמשיך לעסוק במה שאני מרגיש שהוא פרקטיקה מטעה ומזיקה.

מדוע האירידולוגים האחרים אינם מסוגלים לראות את האור? אני לא יכול לענות על השאלה הזאת באופן מדויק, אבל אני יכול לומר שכל אירידולוג שזכיתי להכיר באופן מעמיק, סבור כי אירידולוגיה היא אחת השיטות הטובות ביותר לבירור המצב הבריאותי. אני בטוח שיש כאלה שעוסקים בתחום פשוט כדי להונות אנשים ולהרוויח כסף (ואפשר להרוויח טוב בתחום). אבל רבים אחרים גובים תשלום קטן יחסית עבור שירותיהם. הם באמת מאמינים שהם עוזרים לאנשים.

למרות המניעים הטהורים של המטפלים באירידולוגיה, אי אפשר שלא לתהות איך אירידולוג יכול להמשיך לעסוק בתחום למרות כל הראיות נגד האירידולוגיה.

כשעדיין הייתי משוכנע בערכה של האירידולוגיה, נתקלתי לעיתים קרובות בעדויות סותרות. אלה לא הניאו אותי ממעשי, כי האמנתי לתשובות הבלתי הגיוניות שקיבלתי ממורי. עד היום קשה לשים את האצבע על הדבר שהכריע את הכף עבורי, אבל אני יודע שההכשרה שקיבלתי במדע אמיתי היתה חלק מהמשוואה.

העיסוק שלי ברפואה אלטרנטיבית הפך מאוד לא נוח עבורי, כשהבנתי עד כמה מעט לימדו אותי באמת. התחלתי לתת פחות ופחות תוספי תזונה, וניסיתי להיצמד לאלה שנמצאו במחקרים כבטוחים. בסופו של דבר החלטתי לנטוש את המקצוע ולהמשיך להעמיק את לימודי. זה המקום בו אני נמצא כרגע. המטרה שלי היא להיות מטפל ברפואה אמיתית – להיות רופא. אם להיות כנה, אני בטוח שהרפואה הקונבנציונאלית המערבית אינה מערכת מושלמת ונטולת ליקויים, אבל הנסיון שלי עם רפואה אלטרנטיבית שכנע אותי שהרפואה הקונבנציונאלית, נסמכת הראיות, היא צעד גדול קדימה לעומת האלטרנטיבית.

*

אז…. שלא יעבדו עליכם, בעיניים!

הרחבות והפניות למחקרים:

דברים שרופאי עיניים (אופתלמולוגים) כן יכולים לאבחן מהתסכלות בעין (וברשתית):

רשומות בנושאים קשורים:

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה משמאל (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

קונספירציית ענק, ואף אחד לא פוצה פה

קונספירציית ענק, ואף אחד לא פוצה פה

פלג בר-ספירוהפעם – פוסט אורח מאת פלג בר-ספיר, בן 26, בוגר תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת ת"א (מקווה להתחיל בקרוב תואר שני). מתגורר בימים אלה בברלין. 

בהזדמנות זאת אחזור ואזכיר כי פוסטים אורחים יתקבלו בברכה מכל אחד ואחת מכם. כך נוכל כולנו להנות ממגוון רב יותר של נושאים ומתדירות גבוהה יותר של פרסומים (במיוחד בימים אלה בהם אני שקוע בהפקת הספר). אני כמובן אשמח לסייע לאורך תהליך הכתיבה והעריכה בהתאם לצורך וכמיטב יכולתי. ממש בימים אלה נכתבים ברקע לפחות שני פוסטים אורחים נוספים.

================================================================

מהי תיאוריית קונספירציה? איך אפשר להבדיל בינה לבין קונספירציה אמיתית?

לצורך הדיון נגדיר קונספירציה כקשירת קשר בין אנשים על מנת להשיג הישג פוליטי או כלכלי בדרכים לא כשרות ובסתר. תיאוריית קונספירציה היא תיאוריה שמתארת קשרים כאלה מבלי שהיא מספקת הוכחות קונקרטיות כמו למשל תוצאות ועדת חקירה, פרוטוקול בית משפט או הודאה של המעורבים בקשר. לחילופין, היא נסמכת באופן בלעדי על חלקי עדויות ופירורי מידע, רלוונטיים יותר או פחות, אשר לוקטו ע"י "חובבים". חשוב להדגיש כי לעיתים תיאוריות קונספירציה מתגלות כנכונות, אך הדבר נדיר ביותר, וגם כאשר דבר כזה קורה החשיפה היא בדרך כלל פרי חקירה של סוכנות רשמית או של התקשורת.

תיאוריות קונספירציה תופרות יחד ערב-רב של חלקי רעיונות וסיפורים מקשרים, ויוצרות מצג של תוכנית מוקפדת ומפורטת, אשר מניעיה ציניים ותוצאותיה הרסניות. דוגמאות לתיאוריות כאלה הן תיאוריית ה"ריסוס הכימי ממטוסים" לצורך דילול האוכלוסייה, תיאוריות ה"ביג פארמה" לפיה חברות התרופות משתפות פעולה עם רופאים, הממסד הרפואי ומשרדי הבריאות השונים כדי לסחוט מאיתנו עוד ועוד כסף, תיאוריה בדבר חייזרים זוחלים אשר שולטים באנושות כשהם מחופשים למנהיגי עולם (“רפטיליאנס”), תיאוריות בדבר אגודות סודיות ששולטות בעולם (אילומניטי, הבונים החופשיים), ועוד רבות אחרות שבוודאי נתקלתם בהן.

הדרך ה"קלאסית" להתמודד עם תיאוריות אלה היא לתקוף את הטיעונים שלהן מנקודת מבט מדעית, היסטורית או רציונלית אחרת. במקרה של תיאוריית ה"ריסוס הכימי" למשל, אפשר להסביר כיצד נוצרים שובלי התעבות של מטוסים; כתשובה לתיאוריית ה"ביג פארמה" אפשר להסביר על תהליך המחקר והפיתוח של תרופות חדשות ועל העזרה שלהן לאנושות מנקודת מבט פרמקולוגית/ביוכימית, וכו'.

טיעון ההיקף

בפוסט זה אני רוצה להתמקד בסוג אחר של טיעון אשר אינו דורש התעמקות בפרטי התוכן הספציפיים של תיאוריית קונספירציה כזו או אחרת. הטיעון כללי יותר ועוסק במספר האנשים שאמורים להיות מעורבים בקונספירציה כדי להבטיח שהיא תעבוד, ללא שפרטיה ידלפו לשאר הציבור. כלל האצבע שאני מציע הוא הכלל הבא: ככל שיותר אנשים צריכים להיות מעורבים בתכנון, בביצוע ובהסתרה של הקונספירציה – הסיכוי שהיא אכן התקיימה יורד באופן דרמטי.

כדוגמאות אביא שתי תיאוריות קונספירציה רחבות היקף במיוחד שמעולם לא התגלו באופן רשמי כנכונות, וכנגדן קונספירציה קטנת-היקף בהרבה שדווקא כן נחשפה וגרמה להרבה כאב ראש למעורבים בה.

דוגמה א' – 9/11

הדוגמא הראשונה היא, איך לא, הקונספירציה לפיה ממשלת ארה"ב עומדת מאחורי פיגועי ה-11/9. מדובר למעשה במשפחה של תיאוריות קונספירציה שלכולן בסיס משותף – מעורבות של הממשל האמריקאי ברמה כזאת או אחרת בפיגועים הנ"ל. רובן מתמקדות ב"הוכחות" למיניהן לכך שמגדלי התאומים היו עמוסים לעייפה בחומרי נפץ שפוצצו על פי פקודה מהממשל ופיצוצים אלה הם שגרמו להתמוטטות המגדלים. כאמור, לא אכנס לפרטים הטכניים בנוגע למה שקרה, לא לשאלה האם דלק מטוסים יכול לבעור בטמפ' כל כך גבוהה, האם צורת הקריסה של הבניינים הגיונית מבחינה פיזיקלית, או כל שאלה טכנית אחרת. כל שיש לעשות הוא להעריך את מספר האנשים שצריכים להיות מעורבים בקנוניה.

נתחיל בגורם הראשון שאמור להיות מעורב –  משרד נשיא ארה"ב. שהרי לפי כל תיאוריות הקונספירציה מהמשפחה הנ"ל, ג'ורג' בוש ומקורביו (סגן הנשיא, ראש לשכתו, מזכיר המדינה, דובר הבית הלבן וכו') היו חייבים לדעת על כל פרטי התוכנית. מדובר ב-5 אנשים לפחות, אם לא 20 או יותר.

נמשיך. האם יתכן שאנשים יצליחו להטמין מטעני נפץ במקומות מדויקים בשני בניינים בני 100 קומות, במרכז אחת הערים העמוסות בעולם, מבלי שיחשפו? המשימה נמשכה מן הסתם שבועות. כלומר, אנו נאלצים להניח שברמה כזאת או אחרת הנהלת המגדלים היתה מעורבת בתוכנית. בנוסף להנהלה, גם השומרים צריכים להיות מתודרכים שלא להפריע לאותם מטמיני פצצות בעבודתם, ובוודאי שלא להתריע על פעולותיהם. גם אם נניח שהשומרים הזוטרים לא ידעו על התוכנית, הרי שמנהליהם היו חייבים לדעת לפחות משהו כדי לעצור את הדיווחים למשטרה בכל פעם שהזוטרים הבחינו בפעילות חשודה. ניתן להעריך את מספר השותפים לקשר בכמה עשרות עד מאות אנשים נוספים, מרמת השומר הזוטר ועד לרמת אחראי האבטחה של המתחם.

ומה לגבי המשטרה המקומית או הפדרלית (ה-FBI) וגופי המודיעין השונים? כאן יש שתי אפשרויות: או שמערבים את הגופים הנ"ל במזימה, או שמונעים מהם מידע. האם יתכן שכל גופי המודיעין האמריקאים, על כל עשרות אלפי עובדיהם, יוכלו להיות בחשיכה בכל הקשור לתוכנית כה רחבת-היקף? לא סביר. מכל סוכנות מודיעין ושיטור סביר שלפחות כמה אנשים במעגלים הפנימיים או בדרגים הגבוהים ידעו על הקנוניה. בארה"ב פועלות 17 סוכנויות מודיעין, מתוכן לפחות 6 אשר רלוונטיות לנושא:

  • סוכנות המודיעין המרכזית (CIA)
  • סוכנות המודיעין של משרד ההגנה (DIA)
  • הסוכנות לביטחון לאומי (NSA)
  • המודיעין הצבאי האמריקאי (MI)
  • סוכנות המודיעין של חיל האוויר האמריקאי (AFISRA)
  • הסוכנות הפדרלית לחקירות (FBI)

כלומר, ההנהגה הבכירה של לפחות 6 סוכנויות מודיעין שונות צריכה לדעת על קיום המזימה. בהנחה שמרנית שמדובר בלפחות 10-20 אנשים מכל סוכנות הרי לנו 60-120 משתפי פעולה נוספים, ועוד לא דיברנו על סוכנויות המודיעין של מדינות ידידותיות לארה"ב ("המוסד" למשל?), מה שמעלה את ההערכה למאות אנשים מכל רחבי העולם שמעורבים בקשר שתיקה בנושא, חלקם לא אזרחי ארה"ב ולפיכך הם אינם כפופים לחוקי שמירת הסודיות שלה. יחד עם כל האנשים שנספרו בהערכות הקודמות, הגענו כבר לכאלף-אלפיים איש ואישה.

נמשיך עם הסוכנות הפדרלית לתעופה, ה-FAA, אשר אחראית לכל הקשור ברגולציה של ענף התעופה: בקרת תעבורה אווירית בשמי כל ארה"ב, מתן היתרים, הגבלות וכד'. סוכנות זו היתה אחראית לקרקוע כל המטוסים בארה"ב מיד לאחר הפיגועים ובמשך ימים אחדים לאחר מכן. כאשר מטוס נוסעים מתרסק, ועוד לתוך אחד הבניינים המפורסמים בתבל ולעיני כל העולם, אי אפשר להניח שבכירים ב-FAA לא יהיו מעורבים בעניין, אם אכן הממשל הפדרלי של ארה"ב עומד מאחורי האירוע. שאם לא כן, היה באפשרותם למנוע את התקרית בקלות, בין אם ע"י קרקוע המטוס או הסטת נתיב הטיסה שלו ובין אם ע"י קריאה היסטרית לחיל האוויר שהיה מתערב במהירות. הממשל לא יכול לקחת סיכון כזה להכשלת התוכנית. ואם כבר מזכירים את חיל האוויר, גם מפקדיו הבכירים חייבים להיות מעורבים, אחרת מישהו עוד עלול היה להפיל את המטוס לפני שהוא פוגע בבניין (כאן נכנסים לתמונה גם מספר טייסים ופקחי אוויר).

לבסוף, בכל מקרה של התרסקות מטוס נוסעים על אדמת ארה"ב, מופעלת סוכנות פדרלית נוספת שמעורבת בחקר ההתרסקות: ה-NTSB (הרשות הלאומית לבטיחות תעבורה). כל מי שראה פרק בסדרה "תעופה בחקירה" של נשיונל ג'אוגרפיק מכיר אותה. האם הגיוני להניח שבמצב כזה ניתן להוציא לפועל מזימה כה מורכבת המערבת התרסקות של מטוסי נוסעים מבלי שחוקרי הסוכנות הנ"ל יעלו על כך שמשהו לא מסתדר? מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת שגם אותם היה צורך לערב בקונספירציה. נוסיף אם כך למניין המעורבים עוד כ-200 אנשים משתי הסוכנויות הנ"ל (FAA ו-NTSB) ומחיל האוויר האמריקאי.

כעת אנחנו מגיעים לאנשים שהיו אמורים להיות מעורבים בקונספירציה לאחר האירוע: המשטרה המקומית, מכבי האש, חיילי המשמר הלאומי וכל מי שעזר בפינוי פצועים ושאריות מהבניינים. מדובר באלפי אנשים, שאמורים לא להבחין בשום דבר חריג או חשוד במשך שבועות של פעילות בשטח. יש לשער שהחל מדרג מסוים ומעלה גם הם היו מעורבים – נוסיף עוד כמה עשרות עד מאות אנשים לספירה.

כוחות ההצלה בשטח

כוחות ההצלה בשטח

כפי שראינו, מדובר באלפים רבים של אנשים שצריכים היו להיות מעורבים במידה כזו או אחרת בתכנון המזימה ובהוצאתה לפועל. האם סביר שאף לא אחד מהם ישבור את שתיקתו עד היום ויחשוף ראיות מפלילות? ואם נניח שהיו כאלה שהושתקו על ידי התקשורת, הרי שאנו מניחים בזאת שגם רשתות התקשורת מעורבות בהשתקת המזימה. מדובר באלפי אנשים נוספים!

כשמבינים איזה מספר עצום של משתפי פעולה הקונספירציה הזאת דורשת, העסק נעשה פשוט בלתי סביר.

דוגמה ב' – פרשת ווטרגייט

נבחן כעת בקצרה את פרשת ווטרגייט, כדי להדגים מה קורה כשמספר גדול מדי של אנשים מעורבים בקונספירציה אמיתית.

בשנת 1972 מלחמת ווייטנאם והמחאה כנגדה היו בעיצומן. ריצ'ארד ניקסון – הנשיא הרפובליקאי המכהן – נאלץ להתמודד עם לחץ פוליטי הן מצד מתנגדי המלחמה והן מצד המפלגה הדמוקרטית שנקטה בקו חריף יחסית נגד המלחמה. בחודש יוני של אותה שנה גילה שומר במטה המפלגה הדמוקרטית לבחירות (מתחם ווטרגייט) סרט הדבקה על אחת הדלתות בחניון שמובילה למרתף הבניין.

WatergateChapstickMicrophones

ציוד ההאזנה שהתגלה

מכיוון שהמדבקה מנעה מהדלת להיסגר כראוי, הוא הסיר אותה וחזר לסיור הלילי שלו. כמה שעות מאוחר יותר, כשחזר אל הדלת, גילה שהמדבקה הודבקה מחדש. הוא הזעיק את המשטרה, וזו עצרה חמישה חשודים בפריצה שהיו מצוידים בכסף מזומן. בנוסף התגלה ציוד האזנה שהותקן במקום והתברר כי החמישה הגיעו למתחם על מנת להחליפו, שכן לא פעל כראוי. במהלך משפטם, הסתבר שהם קיבלו כספים מעמותה שהוקמה למען בחירתו מחדש של ניקסון.

הבית הלבן הכחיש כמובן את מעורבותו, אך הפרשה המשיכה להסתעף. בשלב מסוים נכנס לתמונה הסנאט האמריקאי והקים ועדת חקירה. במקביל הצטרף גם התובע הכללי של ארה"ב לחקירת הפרשה. ביולי 1973 הוציא התובע הכללי יחד עם הסנאט צו שהורה על החרמת קלטות ממערכת ההקלטה בחדר הסגלגל בבית הלבן (משרד הנשיא). ניקסון סירב להעביר את הקלטות לידי בית המשפט תוך שהוא מנצל את חסינותו. בתחילת 1974, לאחר מספר התפטרויות במשרד התובע הכללי של ארה"ב, החלו בכירים בממשל ניקסון להודות במעורבותם בפרשה ובקשירת קשר להסתרתה. בין השאר, הודה עוזר התעמולה של ניקסון במתן עדות שקר ל-FBI בנוגע למעורבותו ולמעורבות הנשיא בפרשה. מזכיר אחר של ניקסון הואשם גם הוא במתן עדות שקר.

באוגוסט התפרסמו ההקלטות כמעט במלואן, והיה ניתן לשמוע בהן כיצד ניקסון וראש צוות הבית הלבן דנים באפשרות ללחוץ על ה-CIA למנוע את פרסום הקלטות ואת המשך החקירה בעילה כי יש בכך סכנה לביטחון המדינה. בשלב זה כבר התחיל הסנאט בתהליכי הדחה לנשיא, אך ניקסון הקדים אותם והתפטר.

בדומה לתיאוריות הקונספירציה לגבי 11/9, גם כאן מדובר על קשירת קשר בין אנשי ממשל בכירים: תחילה לגבי ריגול אחרי מפלגה מתחרה, ולאחר מכן לגבי השתקת הנושא. בניגוד לפיגועי ה-11/9, בשום שלב של הפרשיה, לא מת ולא נפגע (פיזית, בכל אופן) אף אדם, בוודאי לא אלפים של הרוגים באחד המקומות שמסמלים יותר מכל את האומה האמריקאית ולעיני כל העולם. כמו כן, כמות האנשים אשר ידעו על הפרשה בתחילתה מסתכמת בכמה עשרות לכל היותר: ניקסון ואנשי צוותו הבכירים, בכירים בעמותה לבחירתו מחדש לנשיאות וכמובן חמשת הנאשמים בביצוע הפריצה והתקנת מכשור ההאזנה. בשלב הסתרת הפרשה הצטרפו לקנוניה מספר אנשים נוספים שנחלצו לעזרתו של הנשיא מתוך רצון להשאירו אותו או את המפלגה הרפובליקנית בשלטון. כלומר, בפרשה היו מעורבים לכל יותר 100 אנשים במשך כשנתיים.

ובכל זאת – המעורבים לא הצליחו להסתיר את הקונספירציה.

האם סביר שפרשה שלא גבתה חיי אדם ועירבה מספר מועט יחסית של אנשים התפוצצה בתקשורת, הביאה לסקנדל פוליטי וגרמה, הלכה למעשה, להתפטרות היחידה בהיסטוריה האמריקאית של נשיא (וכמעט להדחתו) – בעוד מזימה שהחריבה את אחד הסמלים הלאומיים הבולטים של ארה"ב, תוך הרג של אלפי אנשים חפים מפשע אל מול עיני כל העולם, מזימה שדורשת קשר שתיקה של אלפי אנשים אם לא עשרות אלפים – לא נחשפה עד היום?

הצגת תיאוריית הקונספירציה באור כזה תורמת להמחשת אי-סבירות היתכנותה.

דוגמה ג' – זיוף נחיתת האדם על הירח

אדגים את השימוש ב"טיעון ההיקף" לגבי תיאוריית קונספירציה פופולרית נוספת, לפיה האדם לא נחת מעולם על הירח והצילומים המוכרים לנו – מזויפים והופקו באולפן קולנוע ענק.

זיוף הנחיתה - אילוסטרציה

זיוף הנחיתה – אילוסטרציה

סקירה מהירה של תתי-הפרוייקטים השונים מאפשרת הערכה של מספר המעורבים בפעילות: מלבד נאס"א, השתתפו בפרוייקט החברות נורת'-אמריקן רוקוול, גרומן, ומספר נוסף של קבלני משנה אזרחיים וסוכנויות ממשל נוספות שתכננו וייצרו את המנועים, הרקטות על שלושת שלביהן, נחתת הירח, חליפות החלל לאסטרונאוטים, מחשבי החלליות (חומרה ותוכנה), רכב הירח, קפסולת החזרה לכדור הארץ (כולל המצנחים שלה) ועוד אספקטים רבים ושונים של המשימה. ההערכה של נאס"א מדברת על 300,000-400,000 איש ואישה שהיו מעורבים בפרוייקט בשיאו, מתוכם עשרות אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע אחרים. האם סביר שאף לא אחד מהמעורבים פצה פיו והדליף ראיות חד משמעיות לקיומה של הקונספירציה?

נזכור כי אלפי עדים חזו במו עיניהם בשבע רקטות אמיתיות, עצומות ממדים ורבות עוצמה, ממריאות מהקרקע ונעלמות מעיני העדשות הטלסקופיות החזקות ביותר.

אנו נדרשים להניח כאן אחת משתי הנחות:

א. מתכנני הרקטות ושאר המהנדסים בפרוייקט, ובפרט מתכנני רכב הירח עצמו, ידעו שמדובר בקונספירציה ושלא מתוכננת שום נחיתה על הירח. לכל הפחות, המנהלים הבכירים ידעו על הזיוף. כמות המעורבים ששמרו על שתיקה פשוט אינה סבירה.

ב. כל אותם אלפים רבים של מהנדסים וטכנאים לא ידעו שמדובר בשקר ושתוכניתם לא תצא לפועל. השערה זו מוזרה הרבה יותר, שכן אם הייתה תוכנית הנדסית טובה להנחתת האדם על הירח, מדוע בעצם לא להוציא אותה לפועל? מדוע לבזבז משאבים אדירים בכל מקרה על תכנון, בניה, בדיקות ושיגור רקטות, ובסופו של דבר לצלם את הנחיתה באולפן ולהסתכן בחשיפה מביכה? (חישבו איזה אינטרס אדיר היה לרוסים לחשוף שמדובר בזיוף, ובכל זאת הם לא הצליחו לעשות זאת.)

לסיכום – בחינה של תיאוריית קונספירציה מהזווית של כמות המעורבים שצריכים לשמור על שתיקה, חושפת את מידת אי הסבירות שלה, מבלי שיש צורך לרדת לפרטי ה"ראיות" שמביאים התומכים בקונספירציה.

תרגיל מחשבתי

נסיים בתרגיל מחשבתי עבורכם הקוראים. להלן כמה תיאוריות קונספירציה נפוצות. נסו להעריך כמה אנשים צריכים להיות מעורבים בכל אחת מהן על-מנת שזו תוכל לצאת לפועל, וכמה אנשים צריכים להיות מעורבים על מנת לשמור אותה בסוד.
אתם  מוזמנים לשתף בתגובות את הניתוחים וההערכות המספריות שלכם עבור אחד או יותר מהמקרים הבאים:

1) קונספירציית ה“כמטריילס" – ממשלות כל העולם מרססות את אזרחיהן בחומרים כימיים בעזרת מטוסים (השובלים שנראים יוצאים ממנועי מטוסים בשמיים אינם שובלי התעבות, אלא למעשה הרעלנים) – על מנת לשלוט בגודל האוכלוסיה ו/או למנוע התחממות גלובלית.
2) קשר ה-20 ביולי: ב-1944 קצינים בכירים בוורמאכט (הצבא הגרמני הנאצי) התארגנו בשביל לרצוח את היטלר ובכך להבטיח את סיום המלחמה בהקדם.
3) הממשל האמריקאי ידע מראש על התקיפה בפרל הארבור ולא מנע אותה בכוונה, על מנת לקבל אישור מהקונגרס והעם האמריקאי לפלישה לאירופה.
4) התחממות גלובלית היא סה"כ המצאה של מדענים, אשר רוצים עוד מימון למחקרים שלהם.
5) "קונספירציית הסיפיליס": בשנות ה-30 הממשל האמריקאי הדביק בכוונה אזרחים במחלה סיפיליס, כדי לבדוק את התפתחותה באוכלוסייה לא מוגנת.
6) רצח רבין תוכנן ע"י השב"כ ו/או שמעון פרס בשביל לקדם את תהליך השלום.
7) השערת הזמן הנעלם – חלק נכבד מההיסטוריה המוכרת לנו מומצא, ובעצם התרבות האנושית צעירה בהרבה משנדמה (בכמה מאות עד אלפי שנים)
8) בשנת 1947 נחתו/התרסקו חייזרים ברזוול, ניו מקסיקו, והממשל האמריקאי מסתיר זאת מאיתנו עד היום.

*

הנה ריאיון מרתק עם מאמין אדוק בקונספירציה התאומים, ששינה את דעתו לאחר שנחשף לראיות, ומספר על התהליך שעבר ועל התגובות שזכה להן מהמאמינים האחרים (יש גם חלק שני):

לקריאה נוספת:

  1. http://www.clavius.org/ – אתר שמפריך אחת לאחת את טענות חובבי תיאוריות הקונספירציה בדבר זיוף הנחיתה על הירח.
  2. עוד מסמך הפרכות תמציתי בנושא – Debunking moon landing conspiracies.
  3. http://www.debunking911.com – אתר שעוסק בהפרכת תיאוריות הקונספירציה בדבר פיגועי ה-11/9.
  4. על פרשת ווטרגייט בויקיפדיה העברית.
  5. ניתוח היקף ההשתקה הנדרשת לגבי קונספירצית הכמטריילס.
  6. פארודיה לגבי עלות זיוף הנחיתה על הירח –
  7. זוית נוספת לאי הסבירות של זיוף הנחיתה על הירח – לא היתה אז הטכנולוגיה הדרושה להפיק את סרטי הזיוף!
די כבר אתם והמציאות האובייקטיבית שלכם!

די כבר אתם והמציאות האובייקטיבית שלכם!

לאחרונה התנהלו כמה שיחות בקבוצת הפייסבוק "חשיבה חדה" על מהותם של תקשורים. עסקתי בנושא לא פעם כאן בבלוג, אבל אני חושב שהשיחה הבאה שהתנהלה ביני לבין מתקשר כל כך קלאסית, שחבל לוותר עליה.
ניסיתי לקדם את הדברים מהר ככל הניתן לעבר עריכת ניסוי שמטרתו לבדוק האם מקור המסרים מחוץ למוחו של המתקשר, או שהם פרי דימיונו בלבד.

*

יום אחד, בעודי מעלעל בדפי ספר-הפנים הגדול, נתקלתי באוצר בלום של ידע, כ-3500 מילה על חוצנים, יקומים מקבילים, מימדים רוחניים, ועוד. הטקסט מתחיל בתיאור סטנדרטי של קונספירציית הסתרת ביקורי חוצנים, אך מהר מאוד ממריא למחוזות מקוריים יותר.

בין השאר אנו לומדים כי "הזכר קולט את האנרגיות הקוסמיות, מעבד אותן עיבוד בהתאם ליכולותיו ולאפשרויותיו – בהתאם למבנה הפנימי שלו ואז באמצעות יחסי המין הוא מעביר את האנרגיות האלה לנקבה יחד עם שפיכת הזרע (זה כמובן הביטוי הפיזי של התהליך. המנגנון בכללותו "עובד" גם ללא הגורם הפיזי  – באמצעות מחשבות, דמיון, אנרגיות רוחניות, פנטזיות וכדומה – אבל על זה אכתוב פעם בנפרד). הנקבה ממשיכה לעבדן על פי יכולותיה שלה והמבנה הפנימי שלה ואז, פעם בחודש, בתהליך שמכונה "מחזור", היא מעבירה את התוצר הסופי, את האנרגיות המעובדות, לפלנטה."

בעודי קורא את הדברים הרגשתי שקשה לי מאוד לקבל תיאוריה כזו. הכותב כאילו קרא את מחשבותי, ומיד ממשיך: "מאחר ואני יודע שמאד קשה לקבל תיאוריה כזאת, אני רק מבקש שתתייחסו אליה כאל אקסיומה. לא מעבר לזה."

לאחר מכן הוא עובר לדבר על היקום שוקק החיים ומסביר: "אמת ונכון – בהתייחסות הפיזית הרגילה והמקובלת, לא נראה חיים על הירח למשל, לא צמחים, לא בעלי חיים וודאי לא יצורים דמויי אדם אבל הם נמצאים שם בהחלט, בממד שהוא אחר מהממד המאפשר את ההתייחסות הפיזית שלנו."

כמו כן הוא טוען ש"הכול, כל הממדים, כל העולמות, כל היקומים, מתקיימים למעשה באותו המקום, באותה הנקודה. לא רק שהם מתקיימים באותה נקודה – הם כולם אך ורק נקודה. לא מעבר לזה ולא פחות מזה. ואם נזכור שנקודה היא למעשה משהו חסר ממדים, ללא גובה, ללא רוחב וללא עומק, נתחיל אולי להבין עד כמה הנושא מורכב וסבוך. היקומים כולם הם למעשה אוסף של נקודות חסרות ממדים כאלה הנמצאות בדיוק באותה נקודה. מסובך? נכון… אבל אמת."

אוקי…  איך יתכן שדברים אינם מתערבבים, אם הכל נמצא באותה הנקודה? התשובה פשוטה:

"הדבר היחיד המבדיל בין העולמות והיקומים והממדים השונים הוא במהירות הרטט המשתנה של החלקיקים הנמצאים בכל יקום ויקום. אם ביקום הפיזי החלקיקים נעים במהירות מקסימאלית של 300,000 ק"מ בשנייה, הרי שביקומים הרוחניים הם נעים במהירויות גבוהות בהרבה כאשר כל רמת יקום מהירה באלף מונים ממהירות החלקיקים של הרמה שמתחתיה ואיטית באלף מונים ממהירות החלקיקים של הרמה שמעליה וכך זה נמשך עד אינסוף, עד לממד האמיתי המכונה "אינסוף" ששם מהירות התנודות כמובן אינסופית ומשמעותה של מהירות כזאת היא שאין שם תנועה בכלל. השוני הזה במהירות החלקיקים היא זאת ה"מאפשרת" את קיום הכול באותה נקודה. ומאחר ומספר המהירויות האפשריות אינסופי הרי שגם כמות היקומים היא אינסופית."

בהמשך אנו חוזרים אל החוצנים ולומדים בין השאר כי "חוצנים אינם זקוקים לכלי טיס הטסים במהירות האור כדי להגיע ממקום למקום. הם זקוקים ליכולות רוחניות ולטכנולוגיות רוחניות המביאות אותם להעצים או להפחית את מהירות תנודתם, להמיר את עצמם למצבי צבירה אחרים, "להלביש" על עצמם צורות מצורות שונות וכך להגיע ליכולת מעבר בין הממדים ובין היקומים המקבילים."

זה אולי מקום טוב לעצור ולציין כי הדברים שקראתם הועברו אל הכותב באמצעות נור-אל – הישות הקוסמית שאותה הוא מתקשר.

*

לא יכולתי להתאפק ופתחתי בשיחה עם האיש. האם סוף סוף אזכה לפגוש מתקשר שמוכן להעמיד את תקשוריו במבחן מציאות כלשהו? להלן השיחה שהתנהלה בינינו באופן ציבורי, עם נגיעות עריכה קלות בלבד, למען השטף והקריאות (הדגשות שלי).

פתחתי ישר ולעניין:

דוד, אני מבין שאתה מתקשר ישות קוסמית. אני אינני מאמין שישות זו קיימת מחוץ לראשך, אבל ניתן אולי לאמת דברים כאלה, בדרכים שונות: למשל, אפשר להפנות לה מבחר שאלות שהתשובות להן עדיין לא ידועות ולראות אם היא מספקת תשובות נכונות, או לפתור הוכחות מתמטיות שמתמטיקאים מתחבטים בהן כבר עשרות שנים, וכד'.
האם תהיה מוכן לשתף פעולה בניסוי כזה, בו אני אציג שאלות, והישות תנסה לענות עליהן? לחילופין, האם יש לך רעיונות לדרכים אחרות שיכולות להוכיח כי ישות זו אכן קיימת?

גלעד יקירי, אין לי שום כוונה לנסות להוכיח לך או לא להוכיח לך את קיומם או אי קיומם של דברים. הרי כל מה שאומר יהיה בגדר "נמצא בראש שלי" וזה אכן כך. כל העולם "נמצא בראש" של מישהו או של משהו. הכל חלום והכל אשליה. גם מה שתאמר וגם מה שאני אומר. הדבר היחיד שאני יכול להציע לך הוא לצאת ללמוד, לחוות, להרגיש, להתחבר, עם דברים שמשהו בבסיס שלך מתנגד להם. אולי מתוך פחד שעולמך יתערער, אולי מתוך חשש מדברים חדשים – הרי כל דבר חדש מעורר חששות.

אני לא מבין. נניח מחר יש שריפת ענק בכרמל. אתה טוען שהיא תהיה שריפה רק בשבילי אבל לא בשבילך? אם אני מתנגש חזיתית במישהו ונהרג, אני נהרג רק בעולם שלי, ולדעת אחרים אני עדיין חי? אם 6 מיליון יהודים נרצחים בשואה, זה רק בעולם שלהם או גם בעולם שלנו? האם הם אלה שיצרו את המציאות שלהם?

השאלות ששאלת מעניינות וכמובן נמצאות בתחום המכונה "פילוסופי". אבל אומר כך – מאחר והעולם אינסופי ויש אינסוף עולמות מקבילים, הרי שכל האפשרויות על כל גווניהם עשויות להתקיים או לא בעת ובעונה אחת. כך שמאד יתכן שהשואה היא מציאות כאן בעולם הזה אבל אינה מציאות בעולם מקביל. כך גם כל נושא אחר. אני בטוח שבאיזה יקום מקביל קיים גלעד רוחני מאד…

אתה אומר "הכל חלום והכל אשליה", ואני לא מצליח להבין, אם אדם נרצח, זו אשליה? אשליה של מי? של זה שנרצח? כנראה שלא רק, כי אנשים רבים אחרים מסכימים שהוא נרצח.
ועוד דבר, אני מבין שאינסוף היקומים קצת מבלבלים את העניינים. אני מסתפק אם נתמקד לרגע ביקום שלנו. אתה יודע, זה עם ההיסטוריה המוכרת, ועם העתיד שבעתיד יהיה מוכר. מקובל?
כל עוד תודעתי שלי תקועה ביקום הזה, לא באמת אכפת לי אם תודעות מקבילות כלשהן חוות דברים אחרים ביקומים אחרים.
אפשר אם כן לשאול את הישות שלך שאלות על היקום הזה? ובכל מקרה, אני מניח שהיא תדע לאיזה יקום אני מתכוון לא?

אם החיים כולם הם אשליה, הרי שכך גם המוות. הלא כן? הכל תלוי בנקודת המוצא שלך ובתפישת העולם שלך. מה שמכונה מציאות היא מציאות ברמה מסוימת של הקיום. היא אשליה ברמה אחרת של קיום.

בוא נהיה יותר ספציפיים. מותם של 6 מיליוני היהודים בשואה הוא אשליה?
אנא בחר:
1) כן
2) לא

השואה בהחלט מציאות ובהחלט אינה מציאות – כמו שאמרתי, בהתאם לנקודת ההשקפה שלך.
כמובן שאם אנחנו מקבלים את העולם הפיזי כדבר אחד שאין בלתו, הרי שמעבר לזה שום דבר לא קיים ובזה מסתיימת החלפת הדיעות בינינו. בעולם הפיזי שלנו השואה בהחלט התקיימה. אני טוען שמה שמתרחש כאן בעולם הפיזי הוא רק חלק מזערי של תהליכים שלמים.

אוקיי מצוין. אנחנו מתקדמים.
האם הישויות שלך יודעות לומר דברים על העולם הפיזי שלנו? או שהן מתבלבלות עם הרבה עולמות אפשריים אחרים שאינם שלנו?

הישויות אומרות דברים בהתאם ליכולות ההבנה והתפישה של בני האדם המעבירים את אמרותיהם. הבלבול – אם יש בלבול – נמצא אצלנו. לא אצלם.

אז אצלך יש בלבול או לא? בין העולם הפיזי שלנו לבין עולמות ביקומים מקבילים?

אצלי אין בלבול. אני מודע היטב מה קיים בעולמנו ומה אינו קיים ומה קיים בעולמות אחרים.

מצוין. אז הדברים שהישות תמסור דרכך בטוח יהיו תקפים לעולם הפיזי שלנו, נכון?

כן

מעולה.
האם הישויות שלך מסוגלות לחזות את העתיד, בעולם הפיזי שלנו? כלומר לדעת דברים שאנחנו, בגלל המוגבלות שלנו עדיין לא יודעים?

ודאי שלא. העתיד אינו יכול להיות נצפה מכיוון שהוא תלוי לחלוטין בבחירותיו החופשיות של האדם ובהחלטותיו וכל בדל של החלטה יכולה להסיט את מהלך הדברים לחלוטין מנתיבם. לכן רוחניות אמיתית לעולם אינה חוזה עתידות.

אוקיי. עתיד הן לא יודעות.
האם הן יכולות לדעת דברים על הטבע שאינו תלוי בבני אדם? למשל, האם לכוכב מסוים יש כוכב לכת או לא, מה הטמפרטורה במרכז כוכב מסוים, מהי מהירות האור, פרטי תהליכים ביוכימיים, וכיוצא באלה? (של העולם הפיזי שלנו כמובן)

אני מניח שכן.

מצוין. אני יכול אם כך לחבר שאלון עם כמה וכמה שאלות מדעיות שהתשובה עליהן אינה ידועה עדיין, או עומדת להתגלות בניסוי קרוב, והן תדענה את התשובה? זה יכול להיות מאוד מעניין.

זה בהחלט יכול להיות מעניין.

מעולה. אנסה לבנות שאלון כזה. האם הן תהיינה מוכנות לענות על שאלון כזה? (אני לא רוצה לטרוח לחינם)

אני חושב שכן.

יופי.
עכשיו שאלה. נניח שיש 10 שאלות, הישויות נותנות את התשובות שלהן, ומתברר שאף תשובה אינה נכונה, או שהן היו קרובות רק ב-3 מתוך 10 השאלות. מה תאמר על תוצאה כזו?

התשובה שלי ברורה – על המדענים לבדוק שוב את נתוניהם. ההיסטוריה המדעית הרי רצופה בחוקים בדוקים שאין עליהם עוררין שהתגלו כמוטעים לחלוטין לאחר שדברים אחרים התגלו.

האם אין אפשרות שהן טועות?

עד כמה שאני נוכחתי לדעת מתוך ניסיוני של כעשרים שנים של קשר – הן אינן טועות. לעיתים חולף זמן עד שההבנה של משמעות הדברים מחלחלת אבל דבריהם תמיד מוכיחים את עצמם. אבל כמו שאמרתי קודם – הכל תלוי בנקודות ההשקפה של האדם. הוכחה בדוקה בעיניי יתכן ותהיה הבל הבלים עבורך ולהיפך.

לא לא. אז אני מעוניין למצוא מבחן שבו שנינו נסכים שהצלחה היא הצלחה וכישלון הוא כישלון.
נצטרך לשאול אותן שאלות שהתשובה עליהן ברורה כשמש, ואתה תהיה זה שתשפוט אם היא נכונה או לא, מלכתחילה.
אז בוא נחשוב יחד. האם הישויות יודעות עובדות שקיימות כרגע בעולם הפיזי שלנו? אני מניח שכן.
האם אתה חייב לדעת/ להכיר את העובדות הללו כדי שהן תדענה אותן? אני מניח שלא.
תקן אותי אם לא הבנתי נכון עד כה.

הישויות רואות דברים על פי דרכן. יש דברים הנחשבים כבסיסים שאין עליהן עוררין באמונות בני האדם שהישויות אינן מתייחסות אליהן כלל כי הן מוטעות לחלוטין. לכן מה שאני מציע הוא שתשאל את שאלותיך ואני אעביר אותן הלאה, ללא קביעות מראש או תנאים מראש. ותהיינה התשובות אשר תהיינה. אתה חייב להבין גלעד שאני חושב בראש ובמודעות של בן אדם. הן חושבות אחרת. לנסות להעריך את ערכי המחשבות שלהן מוטעה מיסודו.

אני מציע משהו אחר. הבה נגדיר ניסוי שלך נראה מקובל (אין טעם לנסות משהו שתאמר לי מראש שלא יעבוד).
אם זה יראה לך סביר, תתייעץ עם הישויות ותאמר לי אם הניסוי מקובל עליהן או לא, ואם לא, מה הבעיה.
מה דעתך? חשוב כמה מרתק ומרגש יהיה אם הישויות יצליחו להכות את כל מה שהמדע סבור שהוא מבין היום. בתנאים מסוימים, יהיה קל מאוד להוכיח את קיומן, או לפחות שכוחות על-טבעיים כלשהם פועלים כאן. אני אשמח לעזור להרים ניסוי כזה.

אינני יודע מהו ניסוי. על פי הגדרות המדע? על פי הגדרות רוחניות? על פי ההיגיון? על פי אי ההיגיון? שאל שאלות וכמו שאמרתי אשמח להעביר הלאה ולתת את התשובות שיתקבלו. וכמו שאמרתי – מאד יתכן שהתשובות תהיינה שונות ומשונות ונוגדות לחלוטין את מה שהמדע מאמין בו, אבל זה חלק מה"משחק" הזה.

מה הטעם בניסוי אם כל תוצאה תתרץ בכך שאנחנו לא מבינים כלל את האמת (איזו אמת? אמת של הישויות? חשבתי שאין אמת אחת).
אתן לך דוגמה לניסוי פשוט. נניח אנחנו לוקחים 100 פתקים. על 50 מהם אנחנו מציירים עיגול שחור.
אנחנו מקפלים את כל הפתקים טוב טוב, כך שלא ניתן לראות איזה מהם מצויר, ואיזה ריק.
כעת אתה עובר על הפתקים אחד אחד, שואל את הישות האם מצוירת בו נקודה שחורה או לא, ואנחנו רושמים את התוצאות.
אח"כ בודקים. אם שיעורי הניחוש חרגו מכל מה שצפוי באקראי, יש ישויות! או שאתה ניחנת בחוש שישי. מה יותר פשוט מזה?

זה בעיניי אינו ניסוי אלא הוכחה (או אי הוכחה) על רגישות היכולת האנרגטית של האדם לזהות תדרים. זה לא נשמע רציני.
אתה דיברת קודם על מתן תשובות לשאלות מדעיות הנוגעות במהות מבנה היקום. אני מציע שננסה לפנות לכיוון הזה ולא לסוגי טריקים של ניחוש. זה לא קשור כאמור לישויות. ניסוי כזה מתאים יותר לאורי גלר ודומיו.

אבל ניסוי כמו שהצעת לא יכול להעלות דבר, מכיוון שכבר אמרת לי שאם התשובות לא יתאימו לידוע למדע, אתה תאמר שאלה אנחנו שטועים ולא הישויות, אז איזה עניין יש בניסוי כזה? תוצאתו ידועה מראש – הישויות צודקות.
אנחנו צריכים משהו מאוד פשוט וברור, שניתן לבדיקה מידית. ניסוי הפתקים מאפשר את זה.
תסכים איתי, שאם הישויות אינן מצליחות לזהות כתם שחור על נייר, קשה לצפות שידעו לענות על משהו יותר מורכב בעולם שלנו, נכון? במידה שהישויות יוכיחו את יכולותיהן הבסיסיות ביותר, נוכל לפנות לדברים יותר מורכבים.

מי אמר לך שהישות שאותה אני מתקשר בכלל תתייחס לניסוי כזה? אולי כן ואולי לא אבל זה לא יהיה רציני.
כל דבר בעולם משדר תדר מסוים של אנרגיות. נייר לבן משדר תדר אחד ונייר לבן שעליו יש עיגול שחור משדר תדר אחר. ניסוי כזה יבדוק למעשה את מידת יכולתי או אי יכולתי לחוש את ההבדל בתדרים האלה ולא מעבר לזה.
אני יכול להבטיח לך שיש כאלה שרגישים לנושא הזה יותר ממני. זו בהחלט אינה הוכחה למידת מהימנותה של הישות שאיתה אני מתקשר. מדוע אתה מנסה לסגת מנושא השאלות?

הסברתי מה הבעיה בניסוי הראשון – אתה הסברת לי שלא משנה מה יצא, הישויות צודקות. אתה לא רואה את חוסר הטעם בניסוי כזה?
לגבי התדרים, אני לא מבקש ממך לחוש תדרים, אלא מהישויות לומר לך מה הן חשות. אפשר למספר את הפתקים אם זה מקל עליהן. האם הישויות לא מסוגלות לדעת מה כתוב על פתק? אבל כן לדעת מה צפונות היקום?

מה יעזור מיספור? הרי אם אצליח לנחש או לא את כמות הפתקים המנוקדים לא תהיה הוכחה למהימנותן של הישויות אלא לכושר שלי. מיספור הפתקים לא ישנה את התוצאות. נסה למצוא רעיון אחר לניסוי.

אני לא מצליח להבין את הבעיה. הישויות לא יכולות לומר לך מה יש בפתקים בלי שאתה צריך לחוש משהו בעצמך?
יודע מה, אין צורך בפתקים דווקא. זו היתה רק הצעה פשוטה. אבל אתה מוזמן להציע משהו אחר שעונה על התנאים הבאים:

1) ניתן לבדוק את התשובות שהישויות נותנות מול מצב המציאות.
2) אתה לא הכרת את מצב המציאות הנידון לפני ששאלת את הישויות.
3) מצב במציאות ברור ולא ניתן לוויכוח ע"י שום אדם בר מוח.
4) כדי להקל על הבדיקה ועל החישוב הסטטיסטי, התשובות צריכות להיות כן/לא, או אחת ממספר תשובות מוגדרות מראש (כמו שאלון אמריקאי).

הניסוי עם הפתקים עונה על כל התנאים הנ"ל. אבל אתה מוזמן להציע משהו אחר. כמובן, אם מעניין אותך לאמת את קיומן של הישויות.

אני בתמורה מבטיח שאפרסם את הניסוי בבלוג שלי, ואם נצליח להראות סטייה משמעותית ומובהקת מהצפוי באקראי, אעזור לך להגיש את מועמדתך לאתגר מיליון הדולר של רנדי. למותר לציין שמעבר למיליון דולר תזכה גם בתהילת עולם.
כמובן, אם הדבר בעייתי אני מניח שיהיה אפשר לשמור על אנונימיות מסוימת, ובכל מקרה תוכל לתרום את כל הכספים לנזקקים, או לכל מטרה ראויה אחרת כרצונך. מה דעתך?

ראה גלעד יקר. אינני זקוק להוכחות כלשהן. יש לי את כל מה שאני צריך לו. אתה הצעת לערוך ניסוי ואני הסכמתי. הניסוי שהצעת אינו נראה לי כי הוא לא יוכיח כאמור את מידת מהימנותן של הישויות. אפילו אני לא אדע מה הוא אמר לי ומה אני הרגשתי מכוחי שלי. זה נראה לי כמו ניסוי קרקסי בהוקוס פוקוס ולא משהו רציני והסברתי לך מדוע.
לי אין מושג מהיכן להתחיל "להמציא" ניסוי מהימן כזה. אינני איש מדע ואינני אמון על ניסויים. אני מעביר אינפורמציה.
לכן אם אין לך רעיון אחר, ניפרד כרגע כידידים ואולי יעלה בך רעיון כלשהו ואשמח לשמוע אותו.
המשך ערב נעים.

מהיכן אתה יודע שהמידע שאתה מעביר נכון? מעבר לאמונה טהורה?
ניסיתי כמה דרכים לאמת אותו מול ידע קיים, אבל אתה הסברת שאם הוא יעמוד בסתירה לידע קיים, הרי שהידע הקיים שגוי.
אני מניח שניסית לאמת את המידע שעובר דרכך מתישהו בעבר, מול משהו, לא?
אפילו תוצאותיו של ניסוי פשוט אתה חושש שלא תוכל להבין או לדעת מה הן אומרות, אבל במסרים נשגבים על האנושות והיקום אתה כן בוטח? לי זה פשוט נראה מוזר, זה הכול.
אבל באמת אינך חייב לי דבר…
מניין לך שהישויות לא עובדות עליך ומעבירות מסרים שקריים בכוונה?

מעבר לעובדה שאני יודע שהדברים נכונים, אין לי דבר ואין לי יכולת גם להוכיח לך את נכונותם. את ההוכחות עליך למצוא בכוחות עצמך (ולמען האמת אני די משוכנע שאפילו אם היינו עורכים ניסוי והוא היה "מצליח" מבחינתי, לא היית משתכנע).
אני את ההוכחות שלי מצאתי. לא אפרט כמובן את ההוכחות האלה, זו עבודה שארכה יותר משלושים שנים ועדיין לא נגעתי בקצה הקרחון, אבל עבורי זה מספק.
כל אדם רשאי כמובן לקבל או לא לקבל דברים מסוימים, את טיבם ואת מהותם ומשמעותם.
אני לא מקבל את דרכך ואתה לא מקבל את דרכי. והכל בסדר.

סבבה. בהצלחה בהמשך דרכך.

בהצלחה גם לך גלעד.

תודה, אם תחשוב על בדיקה פשוטה (ותחשוק במיליון דולר) אתה יודע איפה למצוא אותי.

*

נסכם מה היו הטיעונים שעמדו בינינו לבין ניסוי פשוט. הרשימה הרגילה, למעשה:

* אין משמעות לבדוק את זה כי אין דבר כזה מציאות אובייקטיבית – הכל אשליה.
* אין משמעות לבדוק את זה כי גם אם יש משהו שנראה כמו מציאות, הרי שדבר והיפוכו יתכנו במקביל, כי יש אינסוף יקומים מקבילים וכל אחד שונה.
* אין משמעות לבדוק את זה כי גם אם יש משהו שנראה כמו מציאות ביקום הזה, קיימים ממדים רוחניים בהם דברים אחרים מתרחשים.
* אין משמעות לבדוק את זה כי הישויות צודקות תמיד, אם נגלה סתירה – אנחנו הטועים.
* אין משמעות לבדוק את זה כי ניסויים פשוטים ומוגדרים "אינם רציניים" – הם קרקס. הוקוס פוקוס.

להשלמת התמונה, הנה טיעונים נוספים שאמנם לא עלו בשיחה זו, אך בהחלט נתקלתי בהם לא פעם:

* אין משמעות לבדוק את זה כי יתכן שמדובר בישויות שקר.
* אין משמעות לבדוק את זה כי יתכן שהישויות מוסרות מסרים שגויים בכוונה, מסיבות השמורות עימן (מקבל המסר עדיין לא בשל לשמוע את האמת, למשל).

לאור כל האמור לעיל, אני לא יכול שלא להיות מופתע בכל פעם מחדש מהביטחון הרב אותו מפגינים המתקשרים לגבי תוקף דבריהם, ומגישתם האמביוולנטית ל"הוכחות". הנה שוב משפטים שנאמרו במהלך השיחה לעיל בהפרש של שניות זה מזה:

1) "אינני זקוק להוכחות כלשהן."
2) "מעבר לעובדה שאני יודע שהדברים נכונים, אין לי דבר ואין לי יכולת גם להוכיח לך את נכונותם."
3) "אני את ההוכחות שלי מצאתי. זו עבודה שארכה יותר משלושים שנים."

על ידי המצאת הגדרות יצירתיות למושגים 'הוכחה', 'קיים', 'נכון', ו'ידע' אפשר לטעון בביטחון רב כל דבר, ללא סכנה של היתקלות כלשהי עם המציאות – הלא היא אשליה בכל מקרה.
כמה נוח בממלכת האשליות.

לקריאה נוספת:

להמציא את הגלגל מחדש

להמציא את הגלגל מחדש

כולנו מכירים גלגלי שיניים מהצורה הזאת:

Gears_animation

מקור: ויקיפדיה

כלומר, עגולים.

אבל האם תוכלו לדמיין מערכת גלגלי שיניים שאינם עגולים? ריבועיים? משולשיים? שילובים של צורות שונות יחד? היתכן?
האינטואיציה הראשונית שלי אמרה שדבר כזה בלתי אפשרי.

אני בטוח שהסרטונים הבאים יפתיעו גם רבים מכם.

כאן אנחנו מתקדמים לשילובים שאפתניים עוד יותר  (שרטוטים ניתן לרכוש באתר של המתכנן):

כאן הבחור מדגים כיצד לתכנן גלגלי שיניים בצורות מוזרות במיוחד, ללא שימוש במתמטיקה מתקדמת:

כמו שאמרה לי מישהי פעם (זה היה בהקשר של זוגיות): "לכל סיר עקום יש מכסה חלוד".

הנה דגמים דומים שמישהו ניסה לגייס כסף לייצורם ההמוני בKickstarter , אך נכשל כישלון חרוץ (מחירים גבוהים מדי?):

אם עובדים מספיק קשה, ניתן לתכנן מגלגלים כאלה אפילו שעון, די מדויק:

וגם הם לא המציאו את הגלגל

מסתבר שגלגלי שיניים לא עגולים מופיעים כבר בשרטוטים של ליאונרדו דה-וינצ'י, ונעשה בהם שימוש במאה ה-19 בצעצועים, שעונים והתקנים מכניים שדורשים תנועות מיוחדות ופחות "אחידות". הנה כמה העתקים ישנים מתוך קטלוג קדום עוד יותר, מ-1868:

ellipticalgears

squaregears

שימו לב לגלגל המשולש שנמצא במנוע קיטור של קטר משנת 1820 (!)

L02

לרבע את המשולש

המשולש העגלולי הזה נקרא משולש Reuleaux, על שם מהנדס מכונות גרמני שחי במאה ה-19 וזכה לכינוי "אבי הקינמטיקה". הוא היה הראשון שניתח בהרחבה את הגיאומטריה שעומדת מאחורי צורה זו בספרו משנת 1875. המיוחד בצורה זו היא העובדה שמכל כיוון רוחבה זהה, מה שמאפשר להחליק בין קוים מקבילים כשהיא נוגעת כל העת בשניהם:

Rouleaux_triangle_Animation

מקור: ויקיפדיה

הנה הגרסה התלת ממדית של משולש Reuleaux:

ניתן להכליל את התכונה הזו למצולעים נוספים בעלי מספר אי-זוגי של צלעות. מטבעות רבים מסביב לעולם עוצבו בתור "מצולעי Reuleaux" כדי לאפשר למכונות שמופעלות ע"י מטבעות לזהות את המטבע המוכנס – באופן כזה רוחבו קבוע, לא משנה באיזו זווית הוא מחליק אל תוך המכונה.

התנועה הצמודה-תמיד של משולש Reuleaux בתוך ריבוע מעלה שימוש מפתיע נוסף…

לקדוח ריבוע

כך תוכלו לקדוח ריבוע (בערך), בעזרת משולש (בערך), במקדח שמסתובב בתנועה מעגלית (בערך):

 

לקריאה נוספת:

אהבתם? שתפו!