והפעם – פוסט אורח מאת פלג בר-ספיר, בן 26, בוגר תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת ת"א (מקווה להתחיל בקרוב תואר שני). מתגורר בימים אלה בברלין.
בהזדמנות זאת אחזור ואזכיר כי פוסטים אורחים יתקבלו בברכה מכל אחד ואחת מכם. כך נוכל כולנו להנות ממגוון רב יותר של נושאים ומתדירות גבוהה יותר של פרסומים (במיוחד בימים אלה בהם אני שקוע בהפקת הספר). אני כמובן אשמח לסייע לאורך תהליך הכתיבה והעריכה בהתאם לצורך וכמיטב יכולתי. ממש בימים אלה נכתבים ברקע לפחות שני פוסטים אורחים נוספים.
================================================================
מהי תיאוריית קונספירציה? איך אפשר להבדיל בינה לבין קונספירציה אמיתית?
לצורך הדיון נגדיר קונספירציה כקשירת קשר בין אנשים על מנת להשיג הישג פוליטי או כלכלי בדרכים לא כשרות ובסתר. תיאוריית קונספירציה היא תיאוריה שמתארת קשרים כאלה מבלי שהיא מספקת הוכחות קונקרטיות כמו למשל תוצאות ועדת חקירה, פרוטוקול בית משפט או הודאה של המעורבים בקשר. לחילופין, היא נסמכת באופן בלעדי על חלקי עדויות ופירורי מידע, רלוונטיים יותר או פחות, אשר לוקטו ע"י "חובבים". חשוב להדגיש כי לעיתים תיאוריות קונספירציה מתגלות כנכונות, אך הדבר נדיר ביותר, וגם כאשר דבר כזה קורה החשיפה היא בדרך כלל פרי חקירה של סוכנות רשמית או של התקשורת.
תיאוריות קונספירציה תופרות יחד ערב-רב של חלקי רעיונות וסיפורים מקשרים, ויוצרות מצג של תוכנית מוקפדת ומפורטת, אשר מניעיה ציניים ותוצאותיה הרסניות. דוגמאות לתיאוריות כאלה הן תיאוריית ה"ריסוס הכימי ממטוסים" לצורך דילול האוכלוסייה, תיאוריות ה"ביג פארמה" לפיה חברות התרופות משתפות פעולה עם רופאים, הממסד הרפואי ומשרדי הבריאות השונים כדי לסחוט מאיתנו עוד ועוד כסף, תיאוריה בדבר חייזרים זוחלים אשר שולטים באנושות כשהם מחופשים למנהיגי עולם (“רפטיליאנס”), תיאוריות בדבר אגודות סודיות ששולטות בעולם (אילומניטי, הבונים החופשיים), ועוד רבות אחרות שבוודאי נתקלתם בהן.
הדרך ה"קלאסית" להתמודד עם תיאוריות אלה היא לתקוף את הטיעונים שלהן מנקודת מבט מדעית, היסטורית או רציונלית אחרת. במקרה של תיאוריית ה"ריסוס הכימי" למשל, אפשר להסביר כיצד נוצרים שובלי התעבות של מטוסים; כתשובה לתיאוריית ה"ביג פארמה" אפשר להסביר על תהליך המחקר והפיתוח של תרופות חדשות ועל העזרה שלהן לאנושות מנקודת מבט פרמקולוגית/ביוכימית, וכו'.
טיעון ההיקף
בפוסט זה אני רוצה להתמקד בסוג אחר של טיעון אשר אינו דורש התעמקות בפרטי התוכן הספציפיים של תיאוריית קונספירציה כזו או אחרת. הטיעון כללי יותר ועוסק במספר האנשים שאמורים להיות מעורבים בקונספירציה כדי להבטיח שהיא תעבוד, ללא שפרטיה ידלפו לשאר הציבור. כלל האצבע שאני מציע הוא הכלל הבא: ככל שיותר אנשים צריכים להיות מעורבים בתכנון, בביצוע ובהסתרה של הקונספירציה – הסיכוי שהיא אכן התקיימה יורד באופן דרמטי.
כדוגמאות אביא שתי תיאוריות קונספירציה רחבות היקף במיוחד שמעולם לא התגלו באופן רשמי כנכונות, וכנגדן קונספירציה קטנת-היקף בהרבה שדווקא כן נחשפה וגרמה להרבה כאב ראש למעורבים בה.
דוגמה א' – 9/11
הדוגמא הראשונה היא, איך לא, הקונספירציה לפיה ממשלת ארה"ב עומדת מאחורי פיגועי ה-11/9. מדובר למעשה במשפחה של תיאוריות קונספירציה שלכולן בסיס משותף – מעורבות של הממשל האמריקאי ברמה כזאת או אחרת בפיגועים הנ"ל. רובן מתמקדות ב"הוכחות" למיניהן לכך שמגדלי התאומים היו עמוסים לעייפה בחומרי נפץ שפוצצו על פי פקודה מהממשל ופיצוצים אלה הם שגרמו להתמוטטות המגדלים. כאמור, לא אכנס לפרטים הטכניים בנוגע למה שקרה, לא לשאלה האם דלק מטוסים יכול לבעור בטמפ' כל כך גבוהה, האם צורת הקריסה של הבניינים הגיונית מבחינה פיזיקלית, או כל שאלה טכנית אחרת. כל שיש לעשות הוא להעריך את מספר האנשים שצריכים להיות מעורבים בקנוניה.
נתחיל בגורם הראשון שאמור להיות מעורב – משרד נשיא ארה"ב. שהרי לפי כל תיאוריות הקונספירציה מהמשפחה הנ"ל, ג'ורג' בוש ומקורביו (סגן הנשיא, ראש לשכתו, מזכיר המדינה, דובר הבית הלבן וכו') היו חייבים לדעת על כל פרטי התוכנית. מדובר ב-5 אנשים לפחות, אם לא 20 או יותר.
נמשיך. האם יתכן שאנשים יצליחו להטמין מטעני נפץ במקומות מדויקים בשני בניינים בני 100 קומות, במרכז אחת הערים העמוסות בעולם, מבלי שיחשפו? המשימה נמשכה מן הסתם שבועות. כלומר, אנו נאלצים להניח שברמה כזאת או אחרת הנהלת המגדלים היתה מעורבת בתוכנית. בנוסף להנהלה, גם השומרים צריכים להיות מתודרכים שלא להפריע לאותם מטמיני פצצות בעבודתם, ובוודאי שלא להתריע על פעולותיהם. גם אם נניח שהשומרים הזוטרים לא ידעו על התוכנית, הרי שמנהליהם היו חייבים לדעת לפחות משהו כדי לעצור את הדיווחים למשטרה בכל פעם שהזוטרים הבחינו בפעילות חשודה. ניתן להעריך את מספר השותפים לקשר בכמה עשרות עד מאות אנשים נוספים, מרמת השומר הזוטר ועד לרמת אחראי האבטחה של המתחם.
ומה לגבי המשטרה המקומית או הפדרלית (ה-FBI) וגופי המודיעין השונים? כאן יש שתי אפשרויות: או שמערבים את הגופים הנ"ל במזימה, או שמונעים מהם מידע. האם יתכן שכל גופי המודיעין האמריקאים, על כל עשרות אלפי עובדיהם, יוכלו להיות בחשיכה בכל הקשור לתוכנית כה רחבת-היקף? לא סביר. מכל סוכנות מודיעין ושיטור סביר שלפחות כמה אנשים במעגלים הפנימיים או בדרגים הגבוהים ידעו על הקנוניה. בארה"ב פועלות 17 סוכנויות מודיעין, מתוכן לפחות 6 אשר רלוונטיות לנושא:
- סוכנות המודיעין המרכזית (CIA)
- סוכנות המודיעין של משרד ההגנה (DIA)
- הסוכנות לביטחון לאומי (NSA)
- המודיעין הצבאי האמריקאי (MI)
- סוכנות המודיעין של חיל האוויר האמריקאי (AFISRA)
- הסוכנות הפדרלית לחקירות (FBI)
כלומר, ההנהגה הבכירה של לפחות 6 סוכנויות מודיעין שונות צריכה לדעת על קיום המזימה. בהנחה שמרנית שמדובר בלפחות 10-20 אנשים מכל סוכנות הרי לנו 60-120 משתפי פעולה נוספים, ועוד לא דיברנו על סוכנויות המודיעין של מדינות ידידותיות לארה"ב ("המוסד" למשל?), מה שמעלה את ההערכה למאות אנשים מכל רחבי העולם שמעורבים בקשר שתיקה בנושא, חלקם לא אזרחי ארה"ב ולפיכך הם אינם כפופים לחוקי שמירת הסודיות שלה. יחד עם כל האנשים שנספרו בהערכות הקודמות, הגענו כבר לכאלף-אלפיים איש ואישה.
נמשיך עם הסוכנות הפדרלית לתעופה, ה-FAA, אשר אחראית לכל הקשור ברגולציה של ענף התעופה: בקרת תעבורה אווירית בשמי כל ארה"ב, מתן היתרים, הגבלות וכד'. סוכנות זו היתה אחראית לקרקוע כל המטוסים בארה"ב מיד לאחר הפיגועים ובמשך ימים אחדים לאחר מכן. כאשר מטוס נוסעים מתרסק, ועוד לתוך אחד הבניינים המפורסמים בתבל ולעיני כל העולם, אי אפשר להניח שבכירים ב-FAA לא יהיו מעורבים בעניין, אם אכן הממשל הפדרלי של ארה"ב עומד מאחורי האירוע. שאם לא כן, היה באפשרותם למנוע את התקרית בקלות, בין אם ע"י קרקוע המטוס או הסטת נתיב הטיסה שלו ובין אם ע"י קריאה היסטרית לחיל האוויר שהיה מתערב במהירות. הממשל לא יכול לקחת סיכון כזה להכשלת התוכנית. ואם כבר מזכירים את חיל האוויר, גם מפקדיו הבכירים חייבים להיות מעורבים, אחרת מישהו עוד עלול היה להפיל את המטוס לפני שהוא פוגע בבניין (כאן נכנסים לתמונה גם מספר טייסים ופקחי אוויר).
לבסוף, בכל מקרה של התרסקות מטוס נוסעים על אדמת ארה"ב, מופעלת סוכנות פדרלית נוספת שמעורבת בחקר ההתרסקות: ה-NTSB (הרשות הלאומית לבטיחות תעבורה). כל מי שראה פרק בסדרה "תעופה בחקירה" של נשיונל ג'אוגרפיק מכיר אותה. האם הגיוני להניח שבמצב כזה ניתן להוציא לפועל מזימה כה מורכבת המערבת התרסקות של מטוסי נוסעים מבלי שחוקרי הסוכנות הנ"ל יעלו על כך שמשהו לא מסתדר? מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת שגם אותם היה צורך לערב בקונספירציה. נוסיף אם כך למניין המעורבים עוד כ-200 אנשים משתי הסוכנויות הנ"ל (FAA ו-NTSB) ומחיל האוויר האמריקאי.
כעת אנחנו מגיעים לאנשים שהיו אמורים להיות מעורבים בקונספירציה לאחר האירוע: המשטרה המקומית, מכבי האש, חיילי המשמר הלאומי וכל מי שעזר בפינוי פצועים ושאריות מהבניינים. מדובר באלפי אנשים, שאמורים לא להבחין בשום דבר חריג או חשוד במשך שבועות של פעילות בשטח. יש לשער שהחל מדרג מסוים ומעלה גם הם היו מעורבים – נוסיף עוד כמה עשרות עד מאות אנשים לספירה.
כפי שראינו, מדובר באלפים רבים של אנשים שצריכים היו להיות מעורבים במידה כזו או אחרת בתכנון המזימה ובהוצאתה לפועל. האם סביר שאף לא אחד מהם ישבור את שתיקתו עד היום ויחשוף ראיות מפלילות? ואם נניח שהיו כאלה שהושתקו על ידי התקשורת, הרי שאנו מניחים בזאת שגם רשתות התקשורת מעורבות בהשתקת המזימה. מדובר באלפי אנשים נוספים!
כשמבינים איזה מספר עצום של משתפי פעולה הקונספירציה הזאת דורשת, העסק נעשה פשוט בלתי סביר.
דוגמה ב' – פרשת ווטרגייט
נבחן כעת בקצרה את פרשת ווטרגייט, כדי להדגים מה קורה כשמספר גדול מדי של אנשים מעורבים בקונספירציה אמיתית.
בשנת 1972 מלחמת ווייטנאם והמחאה כנגדה היו בעיצומן. ריצ'ארד ניקסון – הנשיא הרפובליקאי המכהן – נאלץ להתמודד עם לחץ פוליטי הן מצד מתנגדי המלחמה והן מצד המפלגה הדמוקרטית שנקטה בקו חריף יחסית נגד המלחמה. בחודש יוני של אותה שנה גילה שומר במטה המפלגה הדמוקרטית לבחירות (מתחם ווטרגייט) סרט הדבקה על אחת הדלתות בחניון שמובילה למרתף הבניין.
מכיוון שהמדבקה מנעה מהדלת להיסגר כראוי, הוא הסיר אותה וחזר לסיור הלילי שלו. כמה שעות מאוחר יותר, כשחזר אל הדלת, גילה שהמדבקה הודבקה מחדש. הוא הזעיק את המשטרה, וזו עצרה חמישה חשודים בפריצה שהיו מצוידים בכסף מזומן. בנוסף התגלה ציוד האזנה שהותקן במקום והתברר כי החמישה הגיעו למתחם על מנת להחליפו, שכן לא פעל כראוי. במהלך משפטם, הסתבר שהם קיבלו כספים מעמותה שהוקמה למען בחירתו מחדש של ניקסון.
הבית הלבן הכחיש כמובן את מעורבותו, אך הפרשה המשיכה להסתעף. בשלב מסוים נכנס לתמונה הסנאט האמריקאי והקים ועדת חקירה. במקביל הצטרף גם התובע הכללי של ארה"ב לחקירת הפרשה. ביולי 1973 הוציא התובע הכללי יחד עם הסנאט צו שהורה על החרמת קלטות ממערכת ההקלטה בחדר הסגלגל בבית הלבן (משרד הנשיא). ניקסון סירב להעביר את הקלטות לידי בית המשפט תוך שהוא מנצל את חסינותו. בתחילת 1974, לאחר מספר התפטרויות במשרד התובע הכללי של ארה"ב, החלו בכירים בממשל ניקסון להודות במעורבותם בפרשה ובקשירת קשר להסתרתה. בין השאר, הודה עוזר התעמולה של ניקסון במתן עדות שקר ל-FBI בנוגע למעורבותו ולמעורבות הנשיא בפרשה. מזכיר אחר של ניקסון הואשם גם הוא במתן עדות שקר.
באוגוסט התפרסמו ההקלטות כמעט במלואן, והיה ניתן לשמוע בהן כיצד ניקסון וראש צוות הבית הלבן דנים באפשרות ללחוץ על ה-CIA למנוע את פרסום הקלטות ואת המשך החקירה בעילה כי יש בכך סכנה לביטחון המדינה. בשלב זה כבר התחיל הסנאט בתהליכי הדחה לנשיא, אך ניקסון הקדים אותם והתפטר.
בדומה לתיאוריות הקונספירציה לגבי 11/9, גם כאן מדובר על קשירת קשר בין אנשי ממשל בכירים: תחילה לגבי ריגול אחרי מפלגה מתחרה, ולאחר מכן לגבי השתקת הנושא. בניגוד לפיגועי ה-11/9, בשום שלב של הפרשיה, לא מת ולא נפגע (פיזית, בכל אופן) אף אדם, בוודאי לא אלפים של הרוגים באחד המקומות שמסמלים יותר מכל את האומה האמריקאית ולעיני כל העולם. כמו כן, כמות האנשים אשר ידעו על הפרשה בתחילתה מסתכמת בכמה עשרות לכל היותר: ניקסון ואנשי צוותו הבכירים, בכירים בעמותה לבחירתו מחדש לנשיאות וכמובן חמשת הנאשמים בביצוע הפריצה והתקנת מכשור ההאזנה. בשלב הסתרת הפרשה הצטרפו לקנוניה מספר אנשים נוספים שנחלצו לעזרתו של הנשיא מתוך רצון להשאירו אותו או את המפלגה הרפובליקנית בשלטון. כלומר, בפרשה היו מעורבים לכל יותר 100 אנשים במשך כשנתיים.
ובכל זאת – המעורבים לא הצליחו להסתיר את הקונספירציה.
האם סביר שפרשה שלא גבתה חיי אדם ועירבה מספר מועט יחסית של אנשים התפוצצה בתקשורת, הביאה לסקנדל פוליטי וגרמה, הלכה למעשה, להתפטרות היחידה בהיסטוריה האמריקאית של נשיא (וכמעט להדחתו) – בעוד מזימה שהחריבה את אחד הסמלים הלאומיים הבולטים של ארה"ב, תוך הרג של אלפי אנשים חפים מפשע אל מול עיני כל העולם, מזימה שדורשת קשר שתיקה של אלפי אנשים אם לא עשרות אלפים – לא נחשפה עד היום?
הצגת תיאוריית הקונספירציה באור כזה תורמת להמחשת אי-סבירות היתכנותה.
דוגמה ג' – זיוף נחיתת האדם על הירח
אדגים את השימוש ב"טיעון ההיקף" לגבי תיאוריית קונספירציה פופולרית נוספת, לפיה האדם לא נחת מעולם על הירח והצילומים המוכרים לנו – מזויפים והופקו באולפן קולנוע ענק.
סקירה מהירה של תתי-הפרוייקטים השונים מאפשרת הערכה של מספר המעורבים בפעילות: מלבד נאס"א, השתתפו בפרוייקט החברות נורת'-אמריקן רוקוול, גרומן, ומספר נוסף של קבלני משנה אזרחיים וסוכנויות ממשל נוספות שתכננו וייצרו את המנועים, הרקטות על שלושת שלביהן, נחתת הירח, חליפות החלל לאסטרונאוטים, מחשבי החלליות (חומרה ותוכנה), רכב הירח, קפסולת החזרה לכדור הארץ (כולל המצנחים שלה) ועוד אספקטים רבים ושונים של המשימה. ההערכה של נאס"א מדברת על 300,000-400,000 איש ואישה שהיו מעורבים בפרוייקט בשיאו, מתוכם עשרות אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע אחרים. האם סביר שאף לא אחד מהמעורבים פצה פיו והדליף ראיות חד משמעיות לקיומה של הקונספירציה?
נזכור כי אלפי עדים חזו במו עיניהם בשבע רקטות אמיתיות, עצומות ממדים ורבות עוצמה, ממריאות מהקרקע ונעלמות מעיני העדשות הטלסקופיות החזקות ביותר.
אנו נדרשים להניח כאן אחת משתי הנחות:
א. מתכנני הרקטות ושאר המהנדסים בפרוייקט, ובפרט מתכנני רכב הירח עצמו, ידעו שמדובר בקונספירציה ושלא מתוכננת שום נחיתה על הירח. לכל הפחות, המנהלים הבכירים ידעו על הזיוף. כמות המעורבים ששמרו על שתיקה פשוט אינה סבירה.
ב. כל אותם אלפים רבים של מהנדסים וטכנאים לא ידעו שמדובר בשקר ושתוכניתם לא תצא לפועל. השערה זו מוזרה הרבה יותר, שכן אם הייתה תוכנית הנדסית טובה להנחתת האדם על הירח, מדוע בעצם לא להוציא אותה לפועל? מדוע לבזבז משאבים אדירים בכל מקרה על תכנון, בניה, בדיקות ושיגור רקטות, ובסופו של דבר לצלם את הנחיתה באולפן ולהסתכן בחשיפה מביכה? (חישבו איזה אינטרס אדיר היה לרוסים לחשוף שמדובר בזיוף, ובכל זאת הם לא הצליחו לעשות זאת.)
לסיכום – בחינה של תיאוריית קונספירציה מהזווית של כמות המעורבים שצריכים לשמור על שתיקה, חושפת את מידת אי הסבירות שלה, מבלי שיש צורך לרדת לפרטי ה"ראיות" שמביאים התומכים בקונספירציה.
תרגיל מחשבתי
נסיים בתרגיל מחשבתי עבורכם הקוראים. להלן כמה תיאוריות קונספירציה נפוצות. נסו להעריך כמה אנשים צריכים להיות מעורבים בכל אחת מהן על-מנת שזו תוכל לצאת לפועל, וכמה אנשים צריכים להיות מעורבים על מנת לשמור אותה בסוד.
אתם מוזמנים לשתף בתגובות את הניתוחים וההערכות המספריות שלכם עבור אחד או יותר מהמקרים הבאים:
1) קונספירציית ה“כמטריילס" – ממשלות כל העולם מרססות את אזרחיהן בחומרים כימיים בעזרת מטוסים (השובלים שנראים יוצאים ממנועי מטוסים בשמיים אינם שובלי התעבות, אלא למעשה הרעלנים) – על מנת לשלוט בגודל האוכלוסיה ו/או למנוע התחממות גלובלית.
2) קשר ה-20 ביולי: ב-1944 קצינים בכירים בוורמאכט (הצבא הגרמני הנאצי) התארגנו בשביל לרצוח את היטלר ובכך להבטיח את סיום המלחמה בהקדם.
3) הממשל האמריקאי ידע מראש על התקיפה בפרל הארבור ולא מנע אותה בכוונה, על מנת לקבל אישור מהקונגרס והעם האמריקאי לפלישה לאירופה.
4) התחממות גלובלית היא סה"כ המצאה של מדענים, אשר רוצים עוד מימון למחקרים שלהם.
5) "קונספירציית הסיפיליס": בשנות ה-30 הממשל האמריקאי הדביק בכוונה אזרחים במחלה סיפיליס, כדי לבדוק את התפתחותה באוכלוסייה לא מוגנת.
6) רצח רבין תוכנן ע"י השב"כ ו/או שמעון פרס בשביל לקדם את תהליך השלום.
7) השערת הזמן הנעלם – חלק נכבד מההיסטוריה המוכרת לנו מומצא, ובעצם התרבות האנושית צעירה בהרבה משנדמה (בכמה מאות עד אלפי שנים)
8) בשנת 1947 נחתו/התרסקו חייזרים ברזוול, ניו מקסיקו, והממשל האמריקאי מסתיר זאת מאיתנו עד היום.
*
הנה ריאיון מרתק עם מאמין אדוק בקונספירציה התאומים, ששינה את דעתו לאחר שנחשף לראיות, ומספר על התהליך שעבר ועל התגובות שזכה להן מהמאמינים האחרים (יש גם חלק שני):
לקריאה נוספת:
- http://www.clavius.org/ – אתר שמפריך אחת לאחת את טענות חובבי תיאוריות הקונספירציה בדבר זיוף הנחיתה על הירח.
- עוד מסמך הפרכות תמציתי בנושא – Debunking moon landing conspiracies.
- http://www.debunking911.com – אתר שעוסק בהפרכת תיאוריות הקונספירציה בדבר פיגועי ה-11/9.
- על פרשת ווטרגייט בויקיפדיה העברית.
- ניתוח היקף ההשתקה הנדרשת לגבי קונספירצית הכמטריילס.
- פארודיה לגבי עלות זיוף הנחיתה על הירח –
- זוית נוספת לאי הסבירות של זיוף הנחיתה על הירח – לא היתה אז הטכנולוגיה הדרושה להפיק את סרטי הזיוף!