היום נפגוש כל מיני ישויות לא אנושיות, שמתייחסות לעצמן. נעשה זאת בקלילות, אך מי שמעוניין יכול לשקוע במשך שעות, ימים ואף שבועות רבים בהשלכות מרחיקות הלכת של השעשועים התמימים למראה הללו (ראו קישורים בגוף הכתבה).

נתחיל במשפטים. הנה דוגמה טריוויאלית:

זה נכון.

זה לא נכון.

ומה עם זה?

אם המשפט הזה לא נכון, זה אומר שהוא נכון. ואם הוא נכון, זה אומר שהוא לא נכון. וחוזר חלילה…
זו גירסה פשוטה של פרדוקס השקרן, פרדוקס ששימש נקודת זינוק למהפכות במתמטיקה (ראה "משפטי האי שלמות של גדל").
בכלל, צרות צרורות מתרחשות כשטענות מתחילות להתייחס לנכונות של עצמן.
הרחבות, דקויות ותהיות נוספות אפשר לקרוא למשל כאן: פרדוקסים של הוראה עצמית.

 הנה שלשה חמודה:

משפט עם מודעות עצמית בריאה:

Drawing Hands / M. C. Escher, 1948 (ויקיפדיה)

דינמיקה מעניינת נוצרת כאן (כלומר שם):

וכעת תורכם. השלימו את החסר:

• המילה אחת מופיעה במשפט זה _____.      (פעם אחת / פעמיים)
• משפט זה מכיל בדיוק, לא פחות ולא יותר מאשר _______ מילים.    (עשר / אחת עשרה)

גרפיקאי היה עושה את זה יותר טוב, אבל זה הרעיון:

הנה משהו מסוג עוד יותר מתוחכם:

אתם מוזמנים לבדוק!

כדי להדגים כמה האיזון ארעי, מספר לנו המשפט הבא כי –

והנה צמד משפטים מוזר, זהים אך שונים:

פתאום חששתי מגניבת זכויות יוצרים, אז יצרתי את זה:

ואת זה אני לא יכול לפרסם בשום מקום אחר, בלי להפוך את הטענה לשקרית:

***

הנה חידה (בהחלט פתירה) בשבילכם. השלימו את הפסקה הבאה ע"י הצבת מספרים בקוים הריקים ("1 פעמים" זו אפשרות קבילה):

בפסקה זו, הספרה 0 מופיעה __ פעמים, הספרה 1 __ פעמים, הספרה 2 __ פעמים, הספרה 3 __פעמים, הספרה 4 __ פעמים, הספרה 5 __ פעמים, הספרה 6 __ פעמים, הספרה 7 __פעמים, הספרה 8 __ פעמים והספרה 9 __ פעמים.

(תשובה כאן)

 ונסיים במערכון משעשע של "קצרים" בנושא:

בהקשרים אלה אי אפשר שלא להזכיר את הספר Gödel, Escher, Bach ולציין כי לאחרונה הסתיימה עבודת תרגומו לעברית. ומי שרוצה להתחיל להבין על מה משפטי גדל מדברים, מוזמן לקרוא על כך בבלוג המרשים של גדי אלכסנדרוביץ' או במאמר של אלון עמית.

עוד על התייחסות עצמית אפשר לקרוא במאמר של מריוס כהן כאן.

אתם מוזמנים להוסיף הגיגים, בדיחות, קישורים, סרטונים וכל העולה על דעתכם האסוציאטיבית, שקשורים איכשהו להתייחסות עצמית.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל הודעות למייל על פרסום רשומות עתידיות? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

בפוסטים קודמים על נומרולוגיה, ציטטנו מתוך ספרה של סוניה דוסי את הטענה הבסיסית הבאה:

"הנומרולוגיה היא מדע במובן המודרני."

דנו בכך בקבוצה וגם בבלוג, והועלו הסברים מדוע נומרולוגיה היא מדע, כנובע מהשימוש שהיא עושה במספרים.

            "למספרים אינטליגנציה גבוהה שעדיין לא נחקרה מספיק ואם נחקרה, מעט מדי לטעמי."

האתר הזה למשל טוען:

"נומרולוגיה היא מדע של 'מתמטיקה גבוהה'."

הנומרולוגית הזו טוענת בספרה נומרולוגיה משולבת:

"אף שהמדע המודרני צעד צעדי ענק מאז פיתגורס והתקדם בהבנתו את סודות היקום, הוא טרם הצליח למצוא תיאוריה המאחדת את הכול, אבל גם כיום מאמצים מדענים מפורסמים דוגמת סטיבן הוקינג וריצ'רד פיינמן את התפיסה הפיתגוראית של המספרים ככלי החזק ביותר למציאת האמת: מתמטיקה, פיזיקה קלאסית, פיזיקת הקוונטים והמיתרים, קוד ד.נ.א. (D.N.A.), קוד שפת המחשב, אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, כימיה מולקולרית וכיוצא באלה, כולם משתמשים בשפה הסימבולית של המספרים, שהיא גם שפה אנושית אוניברסלית וגם מפתח לגילוי הסודות של הטבע."

או בניסוח קצר וקולע:

"הנומרולוגיה מסתמכת על מספרים כמדעים אחרים (למשל מתמטיקה), ולכן היא מדעית כמותם."

מתי מטיקה?

בפוסט הזה לא נעסוק שוב בנומרולוגיה, אלא רק ננסה להבין כיצד בדיוק הטיעון לעיל מנסה להראות שהנומרולוגיה היא מדעית. מה בעצם נטען? נפרק להנחות, טיעונים, ומסקנות, בצורה יותר פורמלית:

טיעון ראשון:

• הנחה: מתמטיקה היא מדעית*.
• הנחה: מתמטיקה מסתמכת על מספרים.
• מסקנה: כל מה שמסתמך על מספרים הוא מדעי.

* לא נכנס כרגע לויכוח המעניין בפני עצמו, האם מתמטיקה היא האמא של המדעים, חברה מן המניין או בכלל בת חורגת.

טיעון שני:

• הנחה: נומרולוגיה מסתמכת על מספרים.
• הנחה: כל מה שמסתמך על מספרים הוא מדעי (המסקנה של הטיעון הראשון).
• מסקנה: נומרולוגיה היא מדעית.

סילוגיזם אתה באמא'שך

כפי ששמתם לב, בנינו את הטיעונים בצורה מאוד מסוימת, הנקראת סילוגיזם. צורה זו הוגדרה כבר ע"י היוונים בלוגיקה הקלאסית לפני כ-2400 שנה ומאפייניה:

• שתי הנחות: הנחה ראשית והנחה משנית (אפשר גם יותר, לסילוגיזם קטיגורי בדיוק שתיים).
• מסקנה אחת.
• המסקנה נובעת מן ההנחות.

תקפותו של טיעון מסוג סילוגיזם תלויה בצורתו. צורות מסוימות תקפות תמיד, וצורות אחרות אינן. כאן אפשר למצוא רשימה של צורות טיעונים תקפות. ניתנו להם שמות שונים בימי הביניים כדי להקל על הזכירה, כאשר שלוש אותיות הניקוד באנגלית מתארות את סוג הטיעון. האות A מתארת היגד כולל מהצורה: 'כל X הוא גם Y'. אותיות נוספות משמשות לשלילה גורפת: 'אף X הוא לא Y', למשל: "אף דג לא עף" (האם זה נכון? תשובה בסוף הפוסט); או היגד חלקי: 'כמה X הם גם Y', למשל "חלק מהצמחונים אוכלים דגים".

נתמקד למשל בטיעון שנקרא ברברה – או Barbara:

• הנחה: כל X הוא Y
• הנחה: כל Y הוא Z
• מסקנה:כל X הוא Z

חידה: האם ברברה היא הבלונדינית?

טיעון ברברה מכיל הנחות ומסקנות שכולן היגד כולל (שימוש במילה "כל" בכל אחת מן ההנחות ובמסקנה) ולכן שלוש פעמים A. איך זה קשור אלינו? אפילו אני עוד רגע הולך לאיבוד…

אז ככה. נגדיר:

• X = נומרולוגי
• Y = מסתמך על מספרים
• Z = מדעי

נציב במשוואה, ממש כמו בבי"ס יסודי, לפני הצבא, ואחרי הצבה:

טיעון שני (טייק טו):

• הנחה: כל מה שנומרולוגי (X)  מסתמך על מספרים (Y)
• הנחה: כל מה שמסתמך על מספרים (Y) הוא מדעי (Z)
• מסקנה: כל מה שנומרולוגי (X) הוא מדעי (Z)

הטיעון השני אכן מתאים בצורתו לטיעון ברברה, ולכן הינו תקף. כל מה שנותר זה לבדוק את נכונות ההנחות, בכדי לדעת אם המסקנה נכונה או לא. לדעת ולא להאמין. לפחות אם אתה מקבל את הלוגיקה… (וזה כבר נושא לדיון אחר).

ההבדל בין תקף לנכון יכול לבלבל – אז נסתכן בהתשה, ונחזור: טיעון תקף מתייחס למבנה הטיעון ולקשרים שאנו יוצרים בין הנחות למסקנה. בטיעון תקף (מסוג סילוגיזם, אך גם מסוגים אחרים) נכונות ההנחות מחייבת את נכונות המסקנה. אפשר לומר גם, שלא ייתכן מצב שבו הטיעון תקף, כל ההנחות נכונות, ואילו המסקנה היא שגויה.
מי שמשתמש בדיונים שלו בטיעונים תקפים מקל מאוד על ההבנה, מחדד את הדיון (מאפשר להתמקד בברור אמיתות ההנחות) והופך את דרך החקירה לפשוטה יותר. בקרוב ניגע ברטוריקה ונראה שלא כולם מעוניינים להפוך את הדיון לחד. אך בל נקדים את המאוחר.

למתקדמים (ורק למתקדמים – אחרת דלגו על הפסקה הבאה בבקשה, בטח הראש כבר מתחיל לכאוב קלות ברקה):

• אם הטיעון לא תקף, לא ניתן לדעת כלום על המסקנה! (ייתכן שהיא נכונה וייתכן שלא). לא ניתן להמשיך הלאה ולהשתמש במסקנה להמשך הדיון. זו טעות נפוצה מאוד.
• כמו כן, גם אם המסקנה נכונה, זה לא בהכרח אומר שהטיעון היה תקף! (ייתכן והיא נכונה אך לא נובעת מן ההנחות – כבר ראינו נון סקוויטר בדרך המשי, ייתכן שהיא נכונה תמיד, וייתכנו אפילו מקרים מורכבים אחרים)
  א ס פ י ר י ן !

אז רגע, נומרולוגיה מדעית? זה מה שיצא מכל הסיפור הזה? אתה הרי אומר שהטיעון הזה תקף!

זהירות! אכן ראינו שהטיעון השני תקף למהדרין, ואפילו עונה לשם ברברה, המסקנה נובעת מן ההנחות, אך היא נכונה רק אם ההנחות נכונות. אז נשאר רק לבדוק אם ההנחות נכונות. פשוט – לא?

אז כמו שאומר אושיק לוי בחצר הפלפלים:

רגע רגע סבלנות – מיד הכל נדע

אחד הדברים המרתקים והיפים בחקירה מדעית היא הדרך בה בונים נדבכים של ידע חדש או מעודכן על בסיס ידע קודם. הקידמה מתאפשרת בזכות הסתמכות על עבודת קודמינו והימנעות מהמצאת הגלגל בכל פעם מחדש.
אך כל המבנה המפואר הזה היה מתמוטט מזמן אם היינו מתבססים על יסודות רעועים שלא נבדקו היטב. פיסות ידע חדש צריכות להבדק היטב לפני שמאמצים אותן בתור משען לקומות הבאות של הבניין, וגם "ידע" ישן צריך להבדק ולעמוד במבחנים שוב ושוב.
[זו דרך אגב אחת הסיבות העיקריות שתחומי פסאודו-מדע שונים אינם מתקדמים לשום מקום – היסודות שלהם רעועים לחלוטין, ואינם מאפשרים צמיחה לגובה. במקום זאת הם מתרבים לרוחב, כעשבים שוטים, ולא כעצים איתנים. גלשנו.]

אז נחזור לטיעון ברברה שלנו, אחת ההנחות בו היתה המסקנה של הטיעון הראשון:

• כל מה שמסתמך על מספרים הוא מדעי

האם ההנחה הזאת נכונה? מכיוון שזו המסקנה של הטיעון הראשון, הגיע הזמן לחקור טיעון זה מקרוב.

טיעון ראשון:

• הנחה: מתמטיקה היא מדעית.
• הנחה: מתמטיקה מסתמכת על מספרים.
• מסקנה: כל מה שמסתמך על מספרים הוא מדעי.

זה גם נראה כמו סילוגיזם. האם נצליח למצוא אותו ברשימת התבניות התקפות? האם זו דאטיסי? פריסון הילטון? או שמא דימאריס? נראה שלא. טיעון מצורה זו לא מופיעה ברשימה. למה? מכיוון שהוא לא תקף.

אז מה לא בסדר?

משהו מריח לא טוב

לפני שנסביר מה בדיוק לא בסדר, נכיר כמה מן הכשלים הנפוצים בטיעוני סילוגיזם:

כשל ארבעת התנאים – בסילוגיזם שתי ההנחות יכולות להכיל שלושה תנאים בלבד, כדי שניתן יהיה להסיק מהן מסקנה תקפה (תנאי מסוים צריך להופיע בשתי ההנחות ולקשר ביניהן). אם הן מכילות ארבעה תנאים ואינם קשורות, שום מסקנה אינה תקפה:

• הנחה: לשפן יש בית.
• הנחה: לכובע שלי שלוש פינות.
• לכן – מה? איזו מסקנה אפשר בכלל להסיק? אין שום דרך לקשר בין הטענות, מכיוון שאין מכנה משותף בין ארבעת התנאים (שפן, בית, כובע, שלוש פינות).

סילוגיזם קטיגורי – בטענה תקפה, ההנחה הראשית והמשנית מובילות יחדיו למסקנה. כשלים קורים כאשר (בהפשטה מרובה) ההנחה הראשית, המשנית, או צרופם – אינו מוביל למסקנה, למשל:

• הנחה: הדואר בא היום באוטו האדום.
• הנחה: לכל הבלונדיניות יש אוטו אדום.
• מסקנה: הדואר הובא היום ע"י בלונדינית…
  – זהו כשל בצרוף ההנחות. ניתן לתקן אותו, למשל ע"י השינוי הבא בהנחה השנייה – 'רק לבלונדיניות יש אוטו אדום' ואז הטיעון תקף.

מקרה מיוחד בסילוגיזם קטיגורי הוא מסקנה חיובית מהנחות שוללות – כשל בו אנו מנסים להסיק משהו חיובי ע"ס לפחות הנחה אחת שלילית:

• הנחה: דברים (קיימים) הם לא כפי שהם נראים  (המוטו שלנו בחשיבה חדה).
• הנחה: דני דין אינו נראה.
• מסקנה: 'דני דין הוא דבר קיים!'
  – לא ניתן להסיק מסקנה חיובית מהנחות שוללות (חוצמזה יש עירפול לגבי המושג נראה, אבל נתעלם ממנו). הטיעון אינו תקף.

סילוגיזם סטטיסטי – טענה סטטיסטית לגבי רוב, בדרך כלל, כמעט אף פעם לא, וכד'

חריג – טיעון המתבסס על הכללות ללא התחשבות בחריגים סבירים

• הנחה: (רוב) רואי חשבון הם אנשים ישרים.
• הנחה: רואי חשבון אישרו את הדו"חות של אנרון.
• מסקנה: הדו"חות של אנרון מדוייקים.
  – זה שבד"כ או אפילו על פי רב רואי החשבון הם ישרים, לא אומר שאלו של אנרון היו כאלו. די ברור שלא לגמרי…

חריג הפוך – טיעון שיוצר כלל מתוך היוצא מן הכלל…

• הנחה: מי שמחליק על קליפת בננה, יכול לפול, לשבור משהו, ואף לגרום לנזקים בלתי הפיכים לעצמו.
• הנחה: יתכנו קליפות בננה ברחובות העיר.
• מסקנה: אין לצאת מהבית מחשש לנזקים בלתי הפיכים!

מקור: http://r-mew.blogspot.com/2009/11/anatomy-of-lie.html

בחזרה למספרים

נחזור לטיעון הראשון:

• הנחה: מתמטיקה היא מדעית.
• הנחה: מתמטיקה מסתמכת על מספרים.
• מסקנה: כל מה שמסתמך על מספרים הוא מדעי.

או בצורה כללית:

• הנחה: קיים X  שהוא Y
• הנחה: קיים X שהוא Z
• מסקנה: כל Z הוא Y

הטיעון הזה, אינו תקף. הוא דוגמא לכשל אילקיט מינור. זה שמתמטיקה היא גם מדעית וגם משתמשת במספרים, לא אומר שום דבר על הקשר או הסיבתיות בין מדע למספרים, למשל שכל מה שמשתמש במספרים הוא מדעי.

* טריק פשוט לבדיקת טיעונים – שימרו על התבנית אך החליפו את המושגים לפשוטים וברורים לכם עד כמה שאפשר, למשל:

• מלפפון הוא ירוק.
• מלפפון הוא ארוך.
• לכן: כל מה שארוך הוא ירוק?

אולי המסקנה נכונה ואולי לא, אבל היא אינה נובעת מן ההנחות. לכן אי אפשר להשתמש בה כהנחה נכונה בטיעונים בהמשך.

אם ההנחה המשנית היתה 'אך ורק מתמטיקה מסתמכת על מספרים' הטיעון היה הופך תקף, אבל אז היתה הנומרולוגיה מתפוגגת מן העולם, כמו גם חשבונות המכולת והשיר "לכובע שלי שלוש פינות", שמשתמשים גם הם במספרים. חבל, דווקא שיר טוב.

סוף דבר

לסיכום, למרות שהטיעון השני תקף, לא ניתן לדעת אם מסקנתו נכונה, וזאת מכיוון שאחת ההנחות שלו מתבססת על מסקנת הטיעון הראשון שאינו תקף. מעבר לכך, ידע נוסף מראה לנו כי המסקנה של הטיעון הראשון אינה נכונה, כלומר, יש בהחלט דברים שמשתמשים במספרים אך אינם מדע, כלומר, אחת מהנחותיו של הטיעון השני בפירוש אינה נכונה, מה שאומר שלא ניתן לדעת דבר על נכונות מסקנתו. (כזכור, רק אם כל ההנחות של טיעון תקף נכונות מובטח לנו שמסקנתו נכונה. אם לפחות אחת מהן אינה נכונה, יתכן והמסקנה נכונה, ויתכן שלא, ולא ניתן להסיק זאת מהטיעון).

מבלבל? קצת. אבל אף אחד לא טען שחשיבה חדה היא אינטואיטיבית. לפעמים ההיפך הוא הנכון. היא דורשת תרגול ומאמץ מסוימים, אך מבטיחה מסקנות נכונות יותר.

***

מצטער. לא הצלחתי להראות שנומרולוגיה היא מדע. לפחות לא על סמך הטיעונים שפירטנו. אבל אולי נצליח להראות משהו במחקר הנומרולוגי? יאללה, אם עוד לא מילאתם את הטופס, זו ההזדמנות. קדימה, עוד מעט סוגרים את הבאסטה!

***

*ספויילר* – תשובות לחידות

האם נכון שאף דג לא עף? לא נכון! Flying Fish או דאונים בעברית, הם דגים שעפים:

ולפני שנפרד, האם גיליתם מי היא ברברה הבלונדינית הסודית? היא אותה אחת שעומדת מאחורי הציטוט שפתח את הפוסט הזה. או אולי יושבת. לא אמרתי שוכבת! אוף אתכם. מי שחשב שזו הבלונדינית הסודית יקבל פרס ניחומים על החקירה המשובחת.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

הקדמה

קינסיולוגיה היא המחקר המדעי של תנועתיות האדם ("קינזיס" ביוונית = תנועה). במסגרת התחום נחקרים מנגנונים מכניים, פיזיולוגיים ופסיכולוגיים, באמצעות מערכות עוקבות-תנועה, אלקטרופיזיולוגיה של השרירים ושל פעילות המוח, וכד'. ישומי המחקר הם בתחומי אורתופדיה, ביו-מכניקה, שיקום, ספורט, ועוד.

בזאת מסתיים החלק המדעי להיום.

כעת נעבור למשהו שונה לגמרי: "קינסיולוגיה שימושית". זהירות, לא להתבלבל. אין שום קשר לקינסיולוגיה ולשימושיה הרבים לתועלת האדם. מטפלי קינסיולוגיה שימושית רבים משתמשים במונח "קינסיולוגיה", כפי שנראה להלן, מה שכמובן מקשה מאוד להבחין בין התחומים.

הקינסיולוגיה השימושית (להלן – ק"ש) נוסדה ע"י הכירופרקטור George Goodheart בשנות השישים של המאה הקודמת. הק"ש היא שיטה "שמאבחנת היבטים מבניים, כימיים ונפשיים של בריאות האדם באמצעות בדיקה ידנית של התנגדות שרירים אצל המטופל (ושיטות נוספות)".

לרגע נשמע כי עשוי להיות הגיון כלשהו בשיטה. כשחולים, הדבר מתבטא לעיתים קרובות בחולשה (חישבו על שפעת, צהבת או הרעלת מזון למשל). כשבריאים השרירים חזקים. (מעניין לציין כי דווקא כשמתים השרירים נעשים קשים כאבן. אני מניח שהשיטה מוגבלת לאנשים חיים בלבד).

אבל הק"ש ספציפית הרבה יותר. היא מדברת על כך שליקוי בתפקוד איבר מסוים מלווה בהיחלשות שריר מסוים שמקושר אליו. כך למשל, שריר חלש בחזה יכול להעיד על מחלת כבד, בעוד ששריר חלש בגב התחתון או ברגל יכול להעיד על מחלת ריאות. שריר שמתחזק מעיד על שיפור במצב האיבר הפנימי המקושר אליו. "תורה" זו אינה עולה בקנה אחד עם הידע הרפואי המקובל.

אחד ממייסדי השיטה, John Diamond, מסביר בספרו Your Body Doesn't Lie את פעולת הק"ש. ההסבר מתחיל בתיאור "אנרגיית החיים האוניברסלית", עובר לדיון במרידיאנים ובאנרגית ה-צ'י, וממשיך בתיאור דה-פולריזציה חשמלית של הצ'י הזורם לאורך מערכת העצבים האוטונומית אל השרירים ומתורגם לבסוף אנרגיה אלקטרומגנטית. פסאודו-מדע בשיא תפארתו!

בשנות השבעים החליט הכירופרקטור John Thie לפשט את השיטה לתועלת הציבור הרחב, ופרסם את משנתו בספרו "Touch for Health". בשנות השמונים המאוחרות התפשטה השיטה בכל העולם והפכה ל"מקצוע" בפני עצמו.

כצפוי, עד מהרה עטו רבים על התחום החדש שנולד, ומתחו את השיטה לכל כיוון אפשרי: אבחון אלרגיות, בניית דיאטה אישית, שיחות עם התת-מודע, התחברות עם האמת האוניברסלית ומה לא.

כשניסה פרופ' לרפואה אחד להבין כיצד גילה Goodheart את כל אותם קשרים סבוכים בין שרירים, איברים פנימיים, מרכיבים תזונתיים, מרדיאנים וכו', נענה ע"י מחברם של כמה ספרי ק"ש (George Eversaul) כי Goodheart היה בעל כוחות על טבעיים (psychic), כוחות בעזרתם פיתח את התורה שלו.

כיום יש למעלה מ-80 צורות טיפול שונות שכוללות את המילה "קינסיולוגיה", לדוגמה "קינסיולוגיה התפתחותית", "קינסיולוגיה חינוכית", "קינסיולוגיה יצירתית", "קינסיולוגיה התנהגותית", "קינסיולוגיה דנטלית", ואפילו "קינסיולוגיה אסטרולוגית" – שמשלבת את נקודות הדיקור והמרידיאנים עם האסטרולוגיה הסינית כדי לזהות את הסביבה המתאימה לאיזון שרירים.

נראה כי כל מטפל בעל חוש מסחרי מפותח בוחר לו כמה אלמנטים בסיסיים, בוחש אותם כיד הדמיון הטובה, ממציא שם אטרקטיבי, פותח מרפאה לטיפולים בשיטה החדשה ומעביר סדנאות להכשרת הדור הבא של המטפלים. "זהו עוד כלי נהדר בארגז הכלים הטיפולי" יכתוב מן הסתם בעלון הפרסום שלו.

טיול חוויתי בג'ונגל הקינסיולוגי

לא אוכל לסקור לעומק את כל עשרות השיטות כמובן, אבל נוכל לפחות לזכות בכמה טעימות מהשטח.

כך נראה אבחון אלרגיה, מלווה בטיפול באמצעות הארת נקודות דיקור סיני באור לייזר אדום (4 דקות ראשונות מספיקות בהחלט):

מעניין איך בדיוק עוברת השפעת החומרים האלרגניים מתוך הבקבוקים הסגורים לגופו של הנבדק. על ה"ריפוי" אני מעדיף לא לדבר.

***

"המרכז הישראלי לבריאות ותזונה לפי סוג דם" מציע סדנת קינסיולוגיה ככלי אבחוני, כלי בעזרתו תוכלו בין השאר –

• לנתח באופן מדויק גורמים ושורש לסימפטום/ מחלה.
• לזהות אלרגיות ורגישויות למזונות, לתרופות ולחומרים אליהם נחשף המטופל.
• לבחור עבור המטופל באופן מדויק תמציות פרחי באך/ תוספי תזונה/שמנים ארומטיים/ צמחי מרפא/ נקודות דיקור/ טכניקה ספציפית וכו'.
• לעקוב אחרי השינוי במצב המטופל: מבחן השריר מראה שינויים בזמן קצר."

***

מאסטר אחד ברפואה סינית פיתח ביחד עם פסיכולוג שיטה מיוחדת לטיפול באלרגיות (ההדגשות שלי). "השיטה מאבחנת ומטפלת באלרגיות מכל סוג ובכל תחום וגם מבצעת "ניקוי רגשי" המתאים לאלו שהכרחי לשחרר בקרבם גם את החסימות הרגשיות".

"האבחון נעשה באמצעות "מבחן השרירים" (קינסיולוגיה), שהוא דרך להתחבר אל החלק הלא מודע של המוח והמתבצע כך: המטופל יושב כשיד אחת שלו פשוטה ישר קדימה, המטפל לוחץ על היד ומנסה להוריד אותה כלפי מטה. המטופל מתנגד ללחיצה ואמור להחזיק את היד כנגד לחיצתו. בד בבד, ביד שאינה נבדקת, ובאמצעות אחת האצבעות, נוגע המטופל בכל פעם במילה מודפסת המונחת לפניו, למשל המילה "פירות". באם היד חלשה, כלומר יורדת למטה, המטפל מסמן בטופס שקיימת רגישות לפירות, ובהמשך יבדוק לאילו פירות בדיוק. במידה שהיד נשארת יציבה, המטפל עובר לקבוצה הבאה. בדרך זו הוא סוקר כ-150 קבוצות של גורמים החשודים בגרימת אלרגיה, מה שייתן בסופו של דבר מעין "מפת חולשות ורגישויות" של המטופל".

ואיך זה עובד בדיוק, אתם שואלים? למה שהנבדק יגיב לפתק שכתובה עליו מילה? גם לזה יש הסבר:

"המילה מורכבת מאותיות שלכל אחת תדר ייחודי משלה, כך שגם המילה כולה היא תדר, אנרגיה ספציפית, שהיא תוצר של סך כל התדרים שמרכיבים אותה. במקרה הזה מדובר באותיות, אבל זה נכון לגבי כל דבר בטבע. המילה 'אבק', למשל, זהה לתדר של האבק שנאסף מפינת החדר. המוח הלא מודע שלנו מזהה את כל התדרים שבסביבה, וכשהמטופל נוגע במילה מסוימת המוח מזהה את התדר ומגיב אליו בהתאם".

חזרנו לנומרולוגיה או שאני מתבלבל? מה התדר של כל אות? איך מסכמים את כל תדרים? סכום? מכפלה? ממוצע? כיצד ממירים מתדר לאנרגיה? מה התדר של אבק? 54.3 הרץ? 238 קילו-הרץ? האם לאבק מדברי ולאבק במפעל אזבסט יש את אותו התדר? כיצד בדיוק מזהה המוח את התדרים של החפצים שסביבנו? האם זהו החוש השביעי – חוש התדר? מדוע צריך לגעת בפתק כדי לזהות את התדר? האם זה עובד גם באותיות אנגליות? יפניות? איך יתכן? אם לכל אות יש תדר משלה, והמילים מורכבות ממספר אחר של אותיות, כיצד יתכן שלמילה השלמה יש אותו התדר?

אני לא יכול שלא להיזכר במשחקיו האינפנטיליים של אמוטו, שהדביק פתקיות עם מילים "יפות" ו"מכוערות" (לדעתו) על צלוחיות מים לפני שהקפיא אותן, ואח"כ בחר גבישי קרח יפים ומכוערים בהתאמה, טען שהפתקים השפיעו על מבנה המים וזכה לתהילת עולם.

שאלה נוספת מנקרת במוחי – כיצד המחקר הרפואי הקונבנציונלי לא עלה על התהליך הפשוט הזה לזיהוי אלרגיות?! ואם אני שמעתי על כך, בוודאי שמעו על כך גם האלרגולוגים. מדוע לעזאזל השיטה אינה מופיעה כאן?*

* זו היתה שאלה רטורית כמובן. אני יודע את התשובה. אנשים כבר הסבירו לי זאת פעמים רבות: כל החוקרים מעורבים בקונספירציות עם חברות התרופות המושחתות ששולטות בעולם, במטרה לפגוע בבריאות הציבור התמים ולהסתיר ממנו שיטות פשוטות וזולות שמאבחנות ומרפאות כל.

***

כשעברתי לעיין באתר של "המרכז הישראלי לקינסיולוגיה ולחשיבה מחדשת" אני מוכרח להודות שהתבלבלתי קצת. היה כתוב שם במפורש:

"הקינסיולוגיה אינה עובדת עם מחלות, אינה עוסקת באיבחון מחלות ואינה מרפאת. בבסיסה, הקינסיולוגיה מזהה חסימות אנרגיה מבניות/פיזיות, תזונתיות ורגשיות המחולקות למישורי אנרגיה שונים. בעזרת ארגז כלים רחב לומד האדם לשחרר את חסימות האנרגיה של עצמו, ונעזר על ידי הקינסיולוג שהוא המאמן האישי שלו, בשחרור חסימות אלו."

מצד שני, כמה שורות במורד העמוד כתוב:

"השיטה מתאימה לכל אדם מבוגר, ילד ותינוק אשר נתקל בעיקוב התפתחותי כל שהוא בכל מישורי החיים. כגון: הפרעות קשב וריכוז של ילדים ומבוגרים כאחד, אוטיזם, תסמונת דאון, אלצהיימר, מתחים, חרדות, שחרור מתחים מהתנהגויות כפיתיות – פוביות, התמכרויות, אובססיות, מערכות יחסים תקועות, חיזוק המערכת החיסונית בבעיות גופניות, אלרגיות, תזונה ועוד".

אז לא הבנתי. זה מאבחן או לא מאבחן? מרפא או לא מרפא? היתכן כי פחד מתביעות משפטיות עמעם את הניסוחים?

***

אולי אתם שואלים את עצמכם מה קורה עם מטופלים שאינם מסוגלים לשתף פעולה, כמו תינוקות, קשישים או מטופלים חסרי הכרה? אין בעיה. מבצעים את הבדיקה על מיופה כח מטעמם. באופן כזה למשל, בודקים את התנגדות ידו של ההורה כדי לאבחן בעיות בתינוק אותו הוא אוחז. הגיוני, לא?

***

טיפול ק"ש בסגנון קצת אחר מתואר כאן:

"…לאחר שמיקדנו את הנושא, אני מתחילה בבדיקת השריר ושואלת שאלות שהתשובות עליהן הן "כן" ו"לא". למשל, אני שואלת האם זהו הנושא עליו יש לעבוד, האם הנושא מספיק מדויק ומוגדר, האם יש לבדוק אירוע מן העבר שקשור לנושא ואם כן, אני מתחילה לשאול מהם טווחי הגילאים המתאימים (לדוגמה, האם בין 50-40, האם בין 40-30, עד לאיתור הגיל המדויק). כזכור, בדיקת השריר עוקפת את מערכת האמונות הן של הנבדק והן של הבודק, כך שלשני הצדדים אין מושג על איזה אירוע נעבוד ולאן תוביל אותנו הפגישה. במילים אחרות, שני הצדדים לא תמיד יודעים מה מסתתר בנבכי נפשו של הנבדק – זהו אחד הדברים היפים בהרפתקה זו הקרויה קינסיולוגיה."

אכן, זו נשמעת הרפתקה מרתקת. מצד שני, כיצד נבדוק אם זה באמת מה שמסתתר בנבכי נפשו של הנבדק אם אפילו הוא לא יודע זאת?

***

ועם כבר בג'ונגל אנו מסיירים – חובבי הגננות מבינכם המעוניינים לטפח גינה מאוזנת יותר מוזמנים להעזר בספר המיוחד הזה, בו מוסבר כיצד בעזרת צורה של ק"ש תוכלו לקבל הדרכה מאלות הטבע אשר שוכנות בגינתכם. המסרים שלהן מועברים ע"י שינוי השדה האלקטרומגנטי של השואל, אשר בתורו משפיע על תגובת השרירים.

האם תוכלו לעזור ליוסי למצוא את שני יוצאי הדופן שבתמונה? צמידי-כוח יוגרלו בין הפותרים נכונה!

אני אלוהים, אתם פחדנים, וזה אובייקטיבי.

אדם שלקח את הק"ש למחוזות שרגל אדם לא דרכה בהם לפניו הוא הפסיכיאטר David Hawkins, אשר פיתח את "סקלת המודעות", פרי מחקר מעמיק.

מדובר בסקלת מספרים בין 0 ל-1000. רף ה"פחד" נמצא ב-200. זהו הגבול בין התנהגות הרסנית ופוגעת לבין צורת חיים מקדמת ובעלת יושרה. 78% מאוכלוסיית העולם לא עברה את הרף הזה עדיין, לצערנו.

400 הוא סף השכל וההגיון. גאונים מפורסמים כמו איינשטיין, פרויד, ניוטון, ואריסטו זכו לעבור את הרף הזה, אך כל חברי החבורה המכובדת הזו נתקעו סביב 499.

את רף ה-500 הצליחו לחצות רק 4% מאוכלוסיית כדוה"א. זהו רף האהבה, בו מתרחש מעבר מהלינארי והניתן להוכחה ללא-לינארי ולרוחני. מי/מה שעובר את 700 הנקודות נמצא כבר במחוזות ה"הארה".

ואיך השיג הוקינס את הידע הנשגב הזה? הוא לחץ על היד כמובן. וזה מדעי:

"בשימוש בתגובה הקינסיולוגית, שני אנשים יכולים לכייל את דרגת המודעות של כל אדם, מקום או חפץ, עבר והווה. למשל, זוג חוקרים [לוחץ ונלחץ] יכולים לכייל את איינשטיין והתוצאות שלהם יכולות להיות מאומתות ע"י זוג חוקרים אחר בקצהו השני של העולם. אם זה מבוצע כראוי, שניהם יקבלו את התוצאה 499. התגובה הקינסיולוגית מתעלה מעל דעות, אמונות, ומגיעה לאמת שמעל למחוזות הפיזיים".

בטח. ברור.

עיון בספרים שכתב הינו חוויה מאלפת, ואף מעבר לכך, כמו שהוקינס עצמו מבטיח.
הנה מה שנכתב על הספר הזה למשל:
"רק בעשור האחרון צמח מדע האמת, אשר מאפשר בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, להבחין בין אמת לשקר…
כאשר מבחן האמת מיושם על תחומים שונים של החברה (סרטים, אמנות, פוליטיקה, מוזיקה, סוציולוגיה דת, תיאוריות מדעיות, רוחניות, פילוסופיה, אמריקה וארצות העולם האחרות) התוצאות מרטיטות…
המחבר משתף את הקורא בטכניקה הפשוטה והמידית, אשר כמו נייר לקמוס, מבחינה בין אמת ושקר בתוך שניות…
רמת המודעות של הקורא עולה באופן ניכר כתוצאה מחשיפתו לחומר הזה…".

"על טעם וריח אין להתווכח"? באמת אין מה להתווכח. מאז הומצא מדע-האמת הכל אובייקטיבי.

ממדידות מדויקות שהוקינס ערך על ספריו, עולה כי הם נמצאים בדרגות גבוהות ביותר. למעשה כתביו נמצאים גבוה יותר מכל מאמר מדעי מכונן או כתב-קודש שהאנושות זכתה להכיר. הספר שהזכרנו לפני רגע זכה להתברג בדרגה 935 בסולם האמת. אבל זה כלום לעומת הספר "I: Reality and Subjectivity" – אשר זכה למדד 999.8 מתוך 1000. רק כדי לתת קנה מידה, את דרגה 1000 מאכלסים ישו, בודהה, קרישנה ואלוהים. אני מניח שמחבר הספר נמצא בדרגה גבוהה יותר מהספר אותו כתב, מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת – אדון הוקינס הוא התגלמות אלוהים על פני האדמה.

ציורו של מיכלאנג'לו (1510) בשילוב ראשו של הוקינס

דרגת האמת האבסולוטית של ספריו מוכיחה (בצורה מדעית כמובן) שמה שכתוב בהם נכון. המחשבה שכל המידע המטלטל הזה הושג באמצעות לחיצות פשוטות על היד מעוררת השתאות. מה המנגנון שעומד מאחורי הדברים?

לאלוהים פתרונים. פיזיקאים, הסכיתו והשכילו:
"כשאתה בוחן אמיתותה של טענה, אתה למעשה קובע האם פונקצית הגל תקרוס או לא. רק למשהו נכון יש קיום במציאות. במילים פשוטות, האמת מקריסה את פונקצית הגל. אם אתה בוחן הצהרה מסוימת כמו "היום יום שני" והזרוע שלך (כלומר השרירים) נשארת חזקה, פונקציה הגל קרסה, ומצביעה על כך כי אכן יום שני. לחילופין, אם היד צונחת בקלות – אין קריסה של פונקצית הגל, מה שאומר שההצהרה אינה נכונה".

פרס נובל בדרך.

נותרתם ספקנים? בדקתם את ספריו של הוקינס וקיבלתם מספר שונה מ-935 או 999.8? צר לי לבשר לכם, אתם פשוט מאותגרי-אמת. חמור מכך, אתם במלכוד!
ויאמר אלוהים: "כל טיעוני הספקנים הם בדרגות 160-190. ספקנים אינם מסוגלים לבצע כיול מודעות מכיוון שהכרחי ששני מבצעי הניסוי, כמו גם הכוונה של השאלה, יהיו בדרגה גבוהה מ-200".

כך, בבושת פנים הושלכתי מהאולימפוס. ברגליים כשלות חזרתי לעולם הלינארי המוגבל שלי, אי שם בדרגות הרפש האנושי שמתחת ל-200 (לפחות אני בחברה טובה של כמה ספקנים מפורסמים).

***

ועכשיו קוראים יקרים, נבדוק עד כמה הייתם מרוכזים. הוציאו דף ועט – בוחן פתע!
האם היד של הבחורה תישאר קשיחה או תרד בקלות?

***

מה היה לנו כאן בעצם?

אוסף הגדרות שונות ומבלבלות לקינסיולוגיה שימושית. טכניקות שונות, שימושים מגוונים ותיאוריות מוזרות שמסבירות את אופן הפעולה (חיבור עם התת-מודע, קריסת פונקצית גל קוונטית, תדרים של מילים).

נותרה לנו רק סוגיה אחת לברר. האם זה באמת עובד.

האם זה עובד?

במילה אחת – לא. בשתי מילים – ממש לא.

או קיי, בואו נדייק. חלק גדול מהטענות שנתקלנו בהן לא נבדקו מעולם בצורה מבוקרת, ולכן אי אפשר לדעת אם יש להן אחיזה במציאות או לא. יתרה מזו, חלק מהטענות לא יכולות להיבדק אפילו באופן תיאורטי. (כיצד בודקים אם תגובת היד משקפת באופן אמין את המתרחש בתת מודע, אם אין גישה אחרת לתת מודע?)

נתרכז לפיכך רק בדברים שכן נבדקו.

נתחיל בסיפור משעשע מחוויותיו של הפסיכולוג ריי היימן. (את האנקדוטה שלו על קריאה בכף היד אתם זוכרים?)

היימן היה נוכח פעם בהדגמה של קינסיולוגיה שימושית ע"י כמה כירופרקטים. במהלך הניסוי, טפטפו טיפות של גלוקוז (סוכר "רע") על לשונו של הנבדק, ובדקו את חוזק התנגדות השרירים שלו ע"י נסיון להוריד את ידו למטה. לאחר מכן שמו טיפות של פרוקטוז (סוכר "טוב") וחזרו על הבדיקות. התוצאות היו מובהקות – הנבדק הצליח להתנגד ללחיצות במקרה של הסוכר ה"טוב" ולא הצליח במקרה של הסוכר ה"רע".

השלב השני של הניסוי בוצע בסמיות כפולה (Double Blind): מבחנות עם גלוקוז ופרוקטוז הוכנו מראש, ממוספרות בסדר אקראי. לא המטפל ולא הנבדקים ידעו מה מכילה כל מבחנה. כמו בחלק הראשון, בחלק מהמקרים הצליחו הנבדקים להתנגד, בחלק אחר לא. אך כשנבדקו התוצאות מול תכולת המבחנות, הפלא ופלא, לא התגלה כל מתאם. התוצאות היו אקראיות לחלוטין. לעיתים התנגדו יפה לסוכר ה"טוב", לעיתים דוקא ל"רע", לעיתים הפגינו חולשה לנוכח הסוכר ה"רע", לעיתים לנוכח הסוכר ה"טוב" דוקא.

תגובתו של הכירופרקטור למשמע התוצאות היתה מדהימה:
"אתה רואה, זו הסיבה לכך שאנחנו לא משתמשים יותר בניסויים בסמיות כפולה. זה אף פעם לא עובד!"

בתחילה חשב היימן כי הכירופרקטור מתבדח, אך הוא היה רציני לגמרי. מכיוון ש"ידע" שק"ש עובדת, ושהשיטה המדעית מראה שזה לא עובד, הסיק כי משהו בוודאי לקוי בשיטה המדעית…

***

במהלך הסרטון הבא (בו נתקלנו בסיום הרשומה על הקריסטלים), מדגימה אשת הקריסטלים את כוחם המרשים ע"י מבחן ק"ש טיפוסי. כאשר עוברים לפרוטוקול סמיות כפולה התוצאות מביכות למדי:

הנה לקט מייצג של מחקרים יותר מסודרים בתחום:

במחקר זה (1988) בוצעה בדיקת ק"ש לזיהוי חוסרים תזונתיים ע"י 3 מטפלים מיומנים. נערכו השוואות בין אבחוני המטפלים השונים כדי לבדוק את מידת הקונצנזוס ביניהם, בין התוסף שנמצא נדרש לבין בדיקות מעבדתיות סטנדרטיות, ובין התנגדות היד כפי שאובחנה ע"י מטפלי הק"ש לבין מדידות איזומטריות ממוחשבות. לא נמצא מתאם משמעותי לגבי אף אחד מהגורמים. החוקרים מסכמים: "שימוש בק"ש לבדיקת מצב תזונתי אינו מועיל יותר מניחוש".

במחקר זה (2001) נבדקו 7 אנשים שידועים כבעלי אלרגיה מסוימת. 4 מטפלי ק"ש בדקו כל אחד מהם עם 10 בקבוקים שמכילים את גורם האלרגיה ו-10 בקבוקים שאינם מכילים אותו, בסדר אקראי ובסמיות כפולה כמובן. לא נמצא כל קשר בין תכולת הבקבוקים לרמת ההתנגדות של ידי הנבדקים. "השימוש בק"ש לאבחון מסוג זה אינו יותר טוב מניחוש" סכמו החוקרים.

במחקר זה (2005) נבדקה ההדירות בין שני אבחונים חוזרים. כ-80 נבדקים אובחנו (בסמיות כפולה) כרגישים/לא רגישים לכל אחד משני חומרים. לאחר מכן התבצעה בדיקה חוזרת. מידת החפיפה בין התוצאות היתה בגדר הצפוי באקראי.

כמו בכל תחום שנוי במחלוקת, חסידי השיטה יצטטו מחקרים שתוצאותיהן היו חיוביות. הנה דף המחקרים שמפרסם הקולג' הבינלאומי לק"ש.
ההכרעה צריכה להתבצע על סמך איכות המחקרים. בסקירה זו (1990) נבדקו פרסומי הקולג' הבינלאומי לק"ש בין השנים 1981-1987. מתוך 20 מחקרים, אף אחד מהם לא ענה על כל שבעת קריטריוני האיכות הבסיסיים שהוגדרו, ולפיכך לא ניתן היה להסיק כל מסקנה תקפה.

נראה שאיכות המחקר לא השתפרה הרבה מאז שנות השמונים. בסקירה זו (2007) סוקרים החוקרים את השגיאות המתודולוגיות של כמה מהחוקרים התומכים בשיטה ומסכמים: "המחקרים המעטים שבודקים באופן ספציפי הליכי ק"ש, מפריכים או לא תומכים בתקפות אותם הליכים ככלים אבחוניים".

עוד נסיון לסכם את מצב העניינים בתחום נעשה ב-2008 – 22 מחקרים מקוריים אותרו. הרמה המחקרית שלהם היתה ירודה, וכתוצאה מכך לא היתה אפשרות לענות על אף אחת משאלות המחקר. גזר הדין: "אין עדויות מספקות לגבי הדיוק האבחוני של ק"ש, תקפות השיטה והיעילות שלה לגבי שום מצב".

כאן אפשר למצוא את תגובות תומכי השיטה לכמה מהמחקרים הנ"ל. רוח הדברים הכללית הינה – "המחקר לא בדק את הק"ש כפי שהיא אמורה להיות בשימוש בפועל (ק"ש לא אמורה להיות כלי האבחון היחיד, לא ככה בדיוק משתמשים בה, ק"ש מטפלת באדם השלם ולא בסמפטומים ספציפיים ולכן קשה לעלות על יעילותה בניסויים קליניים, וכד'), ולכן הרלוונטיות של תוצאות המחקר מוגבלת".

לא פלא שגופים רפואיים רבים מצהירים על אי תמיכתם בשיטה. האגודה למלחמה בסרטן האמריקאית מסכמת את המלצותיה לציבור במשפט הבא: "קיימות כמה עדויות אישיות לטיפולי ק"ש מוצלחים, אך העדויות המדעיות הזמינות אינן תומכות ביכולת הק"ש לאבחן או לרפא סרטן או כל מחלה אחרת".

סיכום

אני חושב שהתמונה די ברורה:

במקרים בהם התשובה הנכונה/רצויה ידועה בזמן הבדיקה למטפל ו/או המטופל, אם הבדיקה נעשית באופן גלוי, המטפל לוחץ באופן שונה ו/או המטופל מתנגד בעוצמה שונה, בהתאם לתוצאה הרצויה/מצופה (חומר/מושג/חפץ "מזיק/רע" לעומת "מועיל/טוב"). הבדלי התנהגות אלה אינם מודעים בד"כ.
אם מבצעים בדיקה כזו בסמיות כפולה, כלומר, כאשר לא המטפל ולא המטופל יודעים כיצד הם "אמורים" להגיב, התוצאות אקראיות לחלוטין.

במקרים בהם התשובה הנכונה יכולה להתברר מאוחר יותר ע"י בדיקה רפואית למשל, המחקרים מראים כי אין קשר בין האבחונים בשיטת הק"ש לבין המצב בפועל. ובכל מקרה, אם קיימת שיטה רפואית קונבנציונלית אמינה לזיהוי חוסרים תזונתיים, אלרגיות וכד', מדוע להשתמש בשיטות מפוקפקות כמו ק"ש?

במקרים בהם אין דרך לבדוק מה התשובה הנכונה (כמו במקרים של החלטות אישיות), כל שנותר למטופל הוא להאמין שהתשובה אכן "נכונה" ולהמשיך בחייו עם דילמה אחת פחות. לחילופין אפשר פשוט להטיל מטבע, כפי שמציע דן אריאלי בסוף הכתבה הזו: "ההמלצה שלי היא לצמצם את האפשרויות לכמה אופציות טובות ולהטיל מטבע. כשהמטבע באוויר כבר תדעו איפה זה צריך ליפול".

מקרים אחרים שאינם ניתנים לבדיקה הם המקרים בהם מאבחנים דבר בלתי ניתן למדידה כמו "חסימה אנרגטית", אח"כ משחררים אותה באמצעות הליך מאגי כלשהו, ואח"כ, הוקוס פוקוס, חסימת האנרגיה הבלתי נתפשת משתחררת. הלקוח המאמין יתנגד חזק יותר, המטפל ילחץ חלש יותר, וכולם יוכלו לחגוג את הצלחת הטיפול.

הרים וגבעות פותחו על בסיס הטריק הפיזיולוגי הפשוט הזה, והכסף לא מפסיק לזרום מלקוחות פתיים למטפלים פתיים לא פחות. חמור מכך, המסתמכים על אבחונים וטיפולים חסרי בסיס עלולים לפגוע בבריאותם או בבריאות היקרים להם. במקרים קיצונים אשליות יכולות גם להרוג.

לקריאה נוספת:

• http://www.skepdic.com/akinesiology.html
• http://en.wikipedia.org/wiki/Applied_kinesiology
• http://www.quackwatch.org/01QuackeryRelatedTopics/Tests/ak.html
• http://www.energygrid.com/spirit/2007/09ap-davidhawkins.html
• http://theness.com/neurologicablog/index.php/applied-kinesiology-and-self-deception/
• תחילת פרק 73 בפודקאסט "ספק סביר" – http://www.safeksavir.co.il/shows/show-73/

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

אחד הטריגרים לסדרת הפוסטים הנוכחית היתה סערת איגיון שהתחוללה בקבוצת "חשיבה חדה" בפייסבוק. כל סופרלטיב שנייחס לה, יציג רק צללית חיוורת של תופעת הטבע המדהימה שהתחוללה בקבוצה באותם ימים.
So without further ado.

רקע

"המודעות" היא נושא מורכב שנבחן בקבוצת הדיון מנקודות מבט שונות. בין השאר ניסינו להבין קודם כל מהי בדיוק מודעות, ובדקנו כמה פרשנויות מעניינות – כמו זו של ד"ר דניאל דנט למשל. כאן כמובן לא נעסוק בסוגיה עצמה, אלא נתמקד בכשלים הלוגיים שעלו במהלך הדיונים בנושא (פסקה אחת תשמש חומר לפוסט שלם):

שאלה: התיתכן מודעות ללא מוח?

תשובה (לגבי המקום בו נמצאת המודעות):

"המקום הוא לא מחוץ לראש שלך – ולא בראש שלך.

המקום הוא הכל.

היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת – גם לאוויר יש תודעה."

ברוך המקום – ברוך הוא

בהמשך לסקירת המבוא נזכיר כי הלוגיקה מתבססת על מספר מצומצם מאוד של חוקים. אחד החוקים הבסיסיים, המכונה גם חוק הסתירה, אומר שאם אנו טוענים דבר וגם את היפוכו, הרי טענתנו אינה תקפה.

הנה מה שהיה לאריסטו לומר בנושא (לפני למעלה מ-2300 שנה):

"לא אפשרי לאותה תכונה להשתייך ולא להשתייך לאותו דבר בו זמנית ובאותו יחס… אף אחד אינו יכול להניח כי אותו דבר הינו ואינו… ואם לא אפשרי לתכונות סותרות להשתייך בו זמנית לאותו עצם… ואם דעה הסותרת דעה אחרת מנוגדת לה, ברור כי אין זה אפשרי להניח שדבר מסוים הינו ואינו בו זמנית וביחס לאותו עצם… ומכאן שכל אדם המדגים דבר כלשהו, מתייחס לעקרון זה כהנחה הראשונית, משום שזוהי מטבע הדברים נקודת המוצא לכל שאר האקסיומות."

וחזרה לימינו אנו:

"המקום הוא לא מחוץ לראש שלך – ולא בראש שלך"

אז איפה?

הבה ונעזר בדיאגרמת ון פשוטה של הטיעון. הריבוע מייצג את כל העולם (מונח מתמטי שכוונתו להכל, כולל הכל. כן, גם שם. לאו דווקא לעולמנו הארצי, או עולם כזה או אחר).

• אם הוא לא מחוץ לראש שלך, אז הוא בהכרח בראש שלך.
• אם הוא לא בראש שלך, אז הוא בהכרח מחוץ לראש שלך.

חוק הסתירה אינו מאפשר לטעון את שתי הטענות בו זמנית, בצורה תקפה.

וכפי שנאמר לא פעם בדיון זה ובאחרים: זה שניתן לנסח משהו במילים, לא אומר שזה נכון.

שקול מילה

"המקום הוא הכל."

עכשיו אולי אנחנו מתחילים להבין. אם המקום הוא הכל, הרי שהוא גם בתוך הראש שלך, וגם מחוץ לו. הוא מהווה איחוד של קבוצה יחד עם שלילתה. בתורת הקבוצות, כל איחוד בין קבוצה לשלילתה הוא 'כל העולם'.

הבה נבצע תיקון לטענה הראשונה:

"המקום הוא גם מחוץ לראש שלך – וגם בראש שלך"

עכשיו לפחות יש לנו עיקביות לוגית בין הטענות. בהנחה שהמקום הוא כל העולם, אפשר לקבל את הטענה הראשונה. הטענות שקולות לוגית. טענות שקולות הינן נכונות (או לא נכונות) באותם מקרים – אין צורך לוגי לטעון את כולן.
אבל יש צרכים אחרים. נרחיב על כשלים סגנוניים ודמגוגיים בפוסט מיוחד לנושא, אך רק נציין כי אחת הדרכים לשכנע במשהו היא לחזור עליו, עד זרא. הטכניקה לכשעצמה אינה בהכרח מזיקה, ועוזרת לזכירות, או להדגשה. אך כאשר משתמשים בחזרות אינספור כדי להתיש את המאזין, עד שיסכים (או יפסיק להתווכח) – זוהי הטייה. מבחינה לוגית, הקבוצה 'כל העולם' היא בעלת אינסוף הגדרות שקולות, כך שניסיון לפרט את כולן אינו נחוץ.

* נציין שכנראה זו לא היתה הכוונה בדיון המקורי, הדברים מובאים כאן (ואף מוצאים מהקשרם המקורי) רק כדי להדגים כשלים.

ערפל קרב

לפני שנעבור לטיעון השלישי, נשתהה לרגע על היבט נוסף של שתי הטענות הראשונות, שקשור בעירפול – משפחה שלמה של כשלים לוגיים בהם הטיעון רב משמעי, ומכיל כשל בפרשנויות השונות האפשריות להנחותיו.

מכיוון שהמושג תודעה לא הוגדר היטב (משימה לא פשוטה כשלעצמה), לא ברור האם תודעה היא משהו פרטי – כלומר שייכת למישהו; או אולי אוניברסלי, כלומר נמצאת בכל מקום, ואולי משהו מורכב יותר כמו תודעה של מישהוא אשר נמצאת בכל מקום. בכל מקרה, לא נצלול לחקר התודעה כרגע…

עירפול יכול לשבש טענות תקפות לכאורה מכל סוג, מכיוון שהוא מאפשר יותר מפרשנות אחת של ההנחות או המסקנה, ולכן הטיעון הופך רב משמעי ולא מובהק. הכשל הוא לוגי כי טענה אמורה להיות בעלת משמעות מוגדרת. שימוש מכוון ברב-משמעות מאפיין גם כשל סגנוני בטקטיקה בה הטוען לא מתחייב על דבר בעצם, ומאפשר לעצמו חופש תמרון עתידי מלא, לפי הצרכים והתפתחות הדיון. ישנן צורות רבות של כשלי עירפול:

מילה רב-משמעית – מצב בו טענות שונות בטיעון מורכב משתמשות באותה מילה כל פעם במשמעות אחרת, ולפיכך הטיעון עצמו אינו עקבי או בר משמעות.

בדיון על מה קדם למה – המוח או הנשימה (ונשים בצד לרגע את ההגיון שבשאלה הזו), נעשה שימוש רב משמעי במילה נשימה (נשימה תאית מחד, ומאידך נשימה המחייבת מערכת נשימה כמו הנשימה הריאתית שלנו). לכן לא ממש ניתן לענות על השאלה כפי שנוסחה.

אתנחתא מוסיקלית:

• לכל החיפושיות שש רגלים.
• ג'ון לנון הוא חיפושית.
• לכן, לג'ון לנון שש רגליים.

אמפיבולה – מצב בו המבנה הדקדוקי / הלשוני רב משמעי, ומכיל מספר פרשנויות אפשריות בו זמנית.

"ביבי פגש את אובמה כשהוא ירד מן הסוס. הוא היה עצבני ומתוח, אז ביבי דחף לו קוביית סוכר כדי שיירגע" – לא מכובד.
ונעבור לחידה: זבוב עף בחצר ועל זנבו יושב כלב. כיצד יתכן? (המקור כאן)

כשל הרכבה – הסקה שגויה מן הפרט אל הכלל: כאשר מסיקים שמשהו נכון ביחס לכלל, על סמך כך שהוא נכון ביחס לחלק מהקבוצה.

אוסף שחקני הכדורגל הכי טובים בעולם, אינו יוצר את קבוצת הכדורגל הטובה בעולם (יסלחו לי תומכי הגלקטיקוס – שבו בצד רגע).

כשל חלוקה – היקש שגוי מן הכלל אל הפרט: כאשר מסיקים כי משהו נכון ביחס לפרטים בקבוצה, מתוך כך שהוא נכון לקבוצה כולה.
"אטומים של מים חייבים להיות… רטובים" (ויקיפדיה) – תכונה של השלם (מים) מיוחסת לכל חלקיו.

בדומה לדוגמא על חלוקה, נכון גם לומר שהתזמורת הטובה בעולם, אינה מורכבת בהכרח מן הנגנים הטובים בעולם כל אחד בפני עצמו.

ונסיים את מסך העשן בדוגמא נוספת מדיון על האור:

"האם האור הוא תופעה חומרית? אם האור אינו תופעה חומרית כיצד היתם מגדירים תופעה זו? תופעה רוחנית? נפשית?"

כפי שרמזו כמה חברים בקבוצה, העירפול סביב המילה חומר (מלשון matter או substance, או מלשון גשמיות, או אולי מה שלא מתאים להקשר כאן: משהו לעשן?) ויותר מכך – הצרוף "תופעה חומרית" שאינו מוגדר, אינו מאפשר דיון ענייני.
האם הכוונה לחומר במובן של בעל מסה? כי אז האור אינו חומר. האם הכוונה חומרי בניגוד לרוחני? כי אז האור הוא תופעה פיזיקלית-חומרית. כמובן שאם נחליף הגדרה בכל רגע, הבלבול יהיה גדול (וכן בזבוז הזמן בדיון על כך).

[מה שמזכיר את משחק המילים הבא: מה ההיפך מכבד? –קל. וההיפך מקל? קשה כמובן. וההיפך מקשה? רך.]

קח אוויר, קח אוויר – תרחרח ותריח קח אוויר

ואם כבר בנשימה תאית ונשימת בני אדם עסקינן (דבר טוב כפי שתראו מייד), נעבור לחלק המסיים של הטיעון:

"היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת – גם לאוויר יש תודעה."

קשה לדעת היכן להתחיל בניתוח הכשלים, יש פה חומר לקורס שלם…
נתמקד בכשל נון סקוויטר – המסקנה אינה נובעת מן ההנחות. אחד המאפיינים הכלליים של כשלים לוגיים.

אולי המסקנה נכונה ואולי לא, אך ההנחות, גם אם הן נכונות, אינן מובילות אליה (במקרה זה קל לראות זאת מיד, שכן המונח תודעה לא מוזכר כלל בהנחות הטיעון). טיעון מהצורה הזו אינו טיעון תקף.

באותה המידה אפשר היה לטעון:
"היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת – גם לאוויר יש מעיים" – מסקנה שבבירור אינה נכונה (וגם היא אינה נובעת מההנחות).
או "היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת – לריבוע ארבע צלעות" – הפעם המסקנה נכונה, אך שוב, לא נובעת מההנחות.

ע"י הוספת הנחות מסוימות, אפשר להפוך את הטיעון לתקף, כלומר, המסקנה תהפוך להיות נובעת מן ההנחות. למשל  –

1. אתה נושם אוויר.
2. אדם מת אינו נושם אויר.
3. אדם חי הינו בעל תודעה.
4. אויר יוצא ונכנס מאדם חי במהלך תהליך הנשימה.
5. התודעה הופכת לחלק בלתי נפרד מכל דבר אשר נכנס ויוצא מאדם חי.

הסקת המסקנה: מכיוון שאתה נושם (הנחה 1), הרי שאתה חי (הנחה 2), ולפיכך בעל תודעה (הנחה 3), מכיוון שבמהלך הנשימה אתה מכניס ומוציא אויר (הנחה 4) והיות ותודעה הופכת לחלק בלתי נפרד מכל דבר אשר נכנס ויוצר מאדם חי (הנחה 5) => הרי שגם לאויר יש תודעה.
מש"ל – מה שצריך להוכיח.

בצורה כזו, הטיעון יהיה תקף (כלומר, המסקנה תנבע מההנחות). אך האם המסקנה תהיה נכונה? זה כבר מותנה בנכונות כל ההנחות. אנחנו סקפטיים בעיקר לגבי נכונות הנחה 5 – למרות שתודעת הצרכים יכול להיות ענף ניו אייג' פופולרי בהמשך לרפואה זו…

* הערה צדדית אך חשובה: כשל של השמטת הנחות סמויות הינו נפוץ מאוד בחיי היום-יום, ונובע מהשאיפה שלנו לתקשר זה עם זה באופן יעיל ואינטליגנטי. דיון תקף לוגית שמפרט את כל ההנחות הסמויות יכול להיות מייגע עד מאוד. אך במקרים בהם אנו דנים בעניינים לא טריוויאליים כגון מהותה של התודעה, או טוענים טענות בדבר קיומם של כוחות על טבעיים למשל, סומא עלינו לא להיות עיוורים להנחות הסמויות שלנו.

שיעורי בית

כל מה שנשאר עכשיו זה להבין מה זה תודעה, או לחילופין לפתור את החידה – מה שיותר קל לכם (אתם יכולים לנסות לפתור בהערות, אז אזהרת ספוילר למי שרוצה להתמודד לבד – פתור ואז הבט בהערות). בינתיים תודה.

ואי אפשר לסיים בלי היהלום שבכתר:

"אני סומכת על האי-מוח שלי – שממנו כל המוח שבעולם מגיע".

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

קודם כל אני מתנצל על הכותרת הבוטה. זה לא אני. זה פרופסור ג'ון מקלכלן מאוניברסיטת דרהאם שבאנגליה, מומחה לאמבריולוגיה (תורת העובר) אשר פרסם ספר לימוד בנושא וכן מאמרים רבים בכתבי עת מקצועיים.

במהלך עבודתו גילה שיטה חדשנית לאבחון וריפוי, שמשלבת רפלקסולוגיה ודיקור סיני.

הפרופסור גילה כי ניתן למפות את חלקי הגוף השונים על הישבן, בדומה לאופן בו ממופים חלקי הגוף על קליפת המוח (הישבן השמאלי מייצג את פלג הגוף הימני ולהיפך). מחקריו הראו כי התגובות לדיקור באופן זה חזקות יותר בהשוואה לרפלקסולוגיה קלאסית, וכי במקרים מסוימים ניתן להשתמש ב"מפה" הזו לצרכי אבחון.

(מקור: British Medical Journal)

בקיץ 2010 נענה הפרופסור להזמנה של כנס החברה הישראלית לרפואה אינטגרטיבית שהתקיים באוקטובר אותה שנה בירושלים (כנס שעסק בשילוב בין הרפואה המשלימה לרפואה הקונבנציונלית).
ג'ון שלח את תקציר ההרצאה שהוא מעוניין לתת, והבהיר כי בכוונתו להציג רק תיאורי מקרים, עדויות אישיות ותוצאות חיוביות, היות והשיטות המחקריות שלו לא מתאימות לניסויים מבוקרים. הוא ציין כי הגישה החדשנית שלו עשויה להוביל לדחייה אוטומטית מצד אלה שלא ניחנים בראש פתוח.

מארגני הכנס חזרו אליו עד מהרה במכתב, בו בישרו לו בשמחה כי הוועדה המדעית קיבלה את מועמדותו וכי הוא מוזמן להרצות בכנס.

אך ג'ון לא הגיע להרצות.

לא היה לו נעים לתפוס את מקומו של מרצה אחר.

כל הסיפור היה מתיחה. שום שיטת טיפול לא התגלתה.
ברוח שטות של הרגע עלה על דעתו של ג'ון לבצע "ניסוי" שיבדוק עד כמה נמוכה מידת הביקורת בה יתקל לנוכח פנייתו המופרכת (שעל רמתה המחקרית הירודה אף הצהיר במפורש).

"למעשה לא האמנתי שאצליח למשוך את הבדיחה כל כך רחוק", כתב פרופ' מקלכלן במאמרו בכתב העת BMJ, בו הוא מספר על מעלליו.

"המתיחה הספציפית הזו מציגה באור פארודי את האבסורדיות והתמימות של הרפואה האינטגרטיבית. אני לא מאמין שאפשר היה לשטות ברפואה רציונלית במשהו כה מגוחך כמו הסיפור הזה. סטנדרטים מינימליים של  common sense היו אמורים להוביל לדחיה מנומסת אך תקיפה של הצעתי, או לפחות לדרישה לפרטים נוספים".

– – –

אני רוצה לקוות שהמרצים האחרים שכן נטלו חלק בכנס הזה או דומים לו לא בצעו מתיחות מכוונות.
אך כמה מהם השלו את עצמם וברבות הימים גם את מטופליהם כתוצאה מכך ששום גורם מבקר לא קם וניפץ את אשליותיהם?

ומי מהקוראים שמכיר דוגמאות נוספות למהתלות מכוונות כאלה שהצליחו לחדור את מנגנוני "בקרת האיכות המדעית" בכל תחום שהוא, מוזמן לחלוק איתנו את הסיפור.

וחרוז אחרון לאחד באפריל:

אף אחד לא חסין בפני שטויות,
אבל אפשר לפחות לנסות!

קריאת תחת – נספח

בדיחה בדיחה, אבל מסתבר שיש אנשים שכבר מתפרנסים מקריאת תחת. המקצוע נקרא Rumpology.

ג'קי סטאלון, אימו של סילבסטר סטאלון, לולינית טרפז בקרקס, נערת מקהלה במועדון לילה, מעצבת שיער, מקדמת היאבקות נשים, אסטרולוגית וקוראת עתידות באמצעות כלבים, לא הסתפקה ברפרטואר העשיר הזה, טבעה את המונח Rumpology והחלה נותנת שירותים בתחום, גם דרך המייל. שילחו לה תמונה דיגיטלית של אחוריכם, והיא תספר לכם הכל עליכם ועל עתידכם (תמורת תשלום צנוע של כמה מאות ₪. אפשר גם ב-Paypal).
ישבנים לדוגמא אפשר למצוא באתר שלה (גלגלו את הגלילה קצת למטה).

אבל למה להסתפק בניתוח תמונות במייל, כשאפשר גם למשמש? קחו את Ulf Buck למשל, קורא תחת מוסמך מגרמניה. למזלו הוא גם עיוור, מה שכבר מעמיד את המישוש בגדר הכרח המציאות. "לישבן יש כוח ביטוי הרבה יותר גדול מאשר לכף היד, לפי נסיוני. הוא ממשיך להתפתח לאורך כל חייך", הוא מסביר.

מקורות:

• http://www.sciencebasedmedicine.org/index.php/integrative-medicine-is-the-butt-of-a-sokal-type-hoax/
• http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3999313,00.html

עוד כתבות קצרות ומשעשעות אפשר למצוא בתפריט הטעימות.
עוד רשומות בנושא טיפולים אלטרנטיביים אפשר לקרוא כאן

לפני כ-10 שבועות נפתחה קבוצת "חשיבה חדה" בפייסבוק בה מתנהלת כיום פעילות שוטפת בנושאים הקשורים לחשיבה חדה. לכל המצטרפים, הן הפעילים והן הצופים מן הצד – ברוכים הבאים ותודה על תרומתכם!

מי שעקב אחרי הדיונים בימיה הראשונים של הקבוצה בודאי שם לב לטיעונים אחדים שלא היו… חדים כתער (גם אם התכנים היו מעניינים לכשעצמם). הדבר נבע כנראה מאי הכרות עם הכלים של חשיבה לוגית (ואולי גם מסיבות אחרות).

אני שמח לחזור ולארח בבלוג את שרון פרידמן, זה שהביא לנו בעבר סופר-אשליות מלונדון הרחוקה. שרון החליט להרים את הכפפה ולעזור לנו להשחיז את כלי החשיבה החדה שלנו בסדרת פוסטים שיתפרסמו אחת לשבועיים לערך, ויתמקדו בשלל הדרכים בהן מובעות טענות במהלך דיונים וויכוחים.

למה לנו?

בעבר כבר בחנו כאן בבלוג ובקבוצת הפייסבוק טענות שונות ומשונות שמתיימרות להיות מוכחות / מדעיות /תקפות.
הסקרנות הבסיסית והרצון לבדוק את התקפות והנכונות של טענות אלה, או בקיצור הטלת הספק כשלעצמה, היא הצעד הראשון בדרך אל האמת, אך בנוסף עלינו להצטייד ב"כלי עבודה", שיעזרו לנו להתמודד עם הטענות.
איך נדע מה נכון? כיצד נפריד את הפסאודו-מדעי מן המדעי? מהן השיטות בהן מנסים לשכנע אותנו בדברים שאינם נכונים?

בסדרת הפוסטים הזו, נצלול לתוך עולם הטיעונים ושיטות השכנוע של מוכרי האשליות החובבים כמו גם המקצוענים: אנשי שיווק ומכירות, מפרסמים, פוליטיקאים ודמגוגים. אחרי שלמדנו לזהות מאפיינים מחשידים שאשליה לפנינו, נלמד לזהות את הטכניקות להעברת המסרים: נכיר סוגי טיעונים, נלמד לזהות את הטיעונים שאינם תקפים ונגביר את המודעות שלנו למגוון המניפולציות וההטיות שנעשות עלינו.

נצביע על מניפולציות מסוגים רבים ושונים: בעייתיות בנתונים עצמם; שגיאות בשיטת ההסקה וההיקש; הטיות תוכן וצורה; הטיות מכוונות ואפילו זדוניות וכאלו שכלל אינן מודעות; מסרים מילוליים ולא מילוליים; שגיאות פורמאליות וכאלו שאינן, ועוד.

במבוא זה נרחף מעל לפני השטח ונסקור ממעוף הציפור את התחומים השונים אשר יכולים לתרום למניפולציות הללו.

נתחיל בהתחלה.

הגדרות

רטוריקה היא אמנות השכנוע באמצעות השפה (או הדיבור), כדי להשפיע על הדעה והמעשים של המאזינים, במספר שכבות של משמעות:

• Logos (לוגיקה) – טיעוני תוכן, מהות, רציונאל, כמעט תמיד מודעים.
• Ethos – בניית זהות לדובר, שתגרום לשומעים לסמוך ולהאמין לדבריו, כמעט תמיד בצורה לא מודעת.
• Pathos – פנייה לרגש, עפ"י רב משלבת רכיבים מודעים ולא מודעים.

בהגדרתה הקלסית רטוריקה כוללת את כל סוגי המדיה: קהל, פנים מול פנים, תקשורת בלתי אמצעית, כתיבה, והיום ניתן לכלול גם תקשורת המונים (רדיו, טלוויזיה), ואף את רשת האינטרנט. אפילו בלוגים. כן, גם "חשיבה חדה". טוב נו, די: גם הפוסט הזה. סגרנו.

תעמולה (פרופגנדה) היא נגזרת של הרטוריקה המתמקדת בזירת השפעה פוליטית, מדינית או חברתית, ואף היא מכוונת להשפיע על עמדות והתנהגויות של ציבור רחב ככל האפשר.

ואם בלוגוס עסקינן, לוגיקה היא שפה פורמאלית, אשר משמשת לבנייה של טיעונים ובדיקת תקפותם. הנושא עצמו מורכב, ולא נתיימר לכסותו, אך נשתמש במושגים מהתחום, כמו טענה, טיעון (היסק המהווה אוסף של טענות המכילות הנחות ומסקנה, או הסבר הקושר ארועים ע"ס רצף של זמן, מקום, וכד'), ותקפות (המסקנה נובעת מן ההנחות).
נשים לב שלמרות שבשכנוע אנו עושים שימוש בטענות וכללי היסק לוגיים, הדיבור עצמו אינו לוגיקה טהורה (כמו לוגיקה מתמטית או תחשיב פסוקים). הוא מכיל רבדים של משמעויות, הנחות סמויות, סתירות, וכל זאת מבלי להכנס כלל לעניין הסגנון.

כשנעסוק בדמגוגיה נתמקד במניפולציות שכנוע שאינן טיעונים לוגיים: פנייה לדעות קדומות, פחדים, אמונות טפלות וציפיות המאזינים – לרוב באמצעות שימוש ברטוריקה ותעמולה מתלהמות ורגשניות, ולעתים קרובות תוך שימוש במוטיבים לאומיים או פופוליסטיים, ואזכור סלקטיבי של עובדות (ויקיפדיה).

דייביטינג היא שיטה ספציפית לתחרות של שכנוע, בה השחקנים משתמשים במילים כדי להעביר מסרים חדים בנושא מסויים, במסגרת זמנים קבועה וידועה מראש ותחת סט של חוקים, ניקוד, ושיפוט. השיטה פותחה במקור באוניברסיטאות אוקספורד וקמברידג' בבריטניה, ומתנסים בה באוניברסיטאות רבות בעולם, וגם אצלנו בישראל. לא תיפלו מהכיסא אם אספר לכם שאנחנו לא רעים בזה כלל:

אולי ככה זה כשלשני ישראלים יש שלוש דעות, וכשאנחנו בתחרות מתמדת של שכנוע העולם בצדקתנו.
לא נכנס לשם אפילו. הנה – שוב סוגר ת'דלת.

מה בריץ' מה ברץ' – מה יש בו בפנים?

אך המילים עצמן אינן הכלי היחיד, ממש כמו שבמשחק כדורגל לא בועטים רק בכדור, אלא לפעמים דווקא בשחקן יריב (לא בכוונה, כמובן). כמו בכל ספורט, ווכחנים טובים נדרשים לשלל כישורים ויכולות, כגון:

• כישורי שפה, אוצר מילים ועושר לשוני;
• טון, אינטונציה ויכולת משחק או דרמה;
• לוגיקה וחשיבה אנליטית;
• סדר ומבניות;
• תכנון זמן נבון;
• התמודדות עם לחץ;
• חדות וזריזות מחשבה;
• ניהול אסטרטגי וזיהוי נקודות תורפה אצל היריב;
• זיכרון וידע רוחבי שמאפשרים לנו להיצמד לעובדות;
• יכולת הקשבה ואיזון בין העברת המסר שלנו לתגובה על מסרים סותרים של אחרים;
• הפרדה בין עיקר לתפל ויכולת התמקדות;
• הומור וחוש טיימינג;
• ביטחון עצמי, כאריזמה ועמידה מול קהל;
• יכולות לא מילוליות לרתום אחרים לצידנו;

מסרים עוברים ל"קורבן" בערוצים רבים, חלקם גם לא מודעים, אך הדבר לא מוריד מיכולת ההשפעה שלהם עליו. דוגמא קלאסית (ופשטנית) ניתן לראות בפרסומות לבירה או משקאות אלכוהוליים המיועדים לגברים צעירים, בהם נראות נשים ברקע או בחזית. המסר התת-הכרתי הוא פשוט: אם תשתה את הבירה שלנו, יהיה לך סקס.
אין שום רצון לדבר על כך בפרסומת, כי אם המניפוציה תעלה לרובד ההכרתי, הצופה יוכל להבין את הקלישות של ההבטחה הזאת וכוחה יתפוגג. תחת מעטה העלטה של התקשורת הבלתי מילולית, המסר חמקני ואפקטיבי יותר.

בתחרות הדיבייטינג, המנצחים הם אלו ששכנעו את הקהל בעמדתם, בכפוף לתקנון התחרות. תחרות הדיבייטינג היא "מעבדה למשכנעים".
אך דיבייטינג מתרחש למעשה מדי יום ביומו בכל פינה בעולם. לעיתים אנחנו המשכנעים, לעיתים אנחנו המשוכנעים. המוכשרים בתחום מבצעים את המלאכה מבלי שהמשתכנעים (הלא מיומנים) מבינים בכלל מה מתרחש. אנו מזכירים את התחרות הזו, כי שם, בזעיר אנפין, אפשר למצוא כמעט את כל סוגי המניפולציות כשהן מובאות, במודע, לדרגת אומנות.

אנו, החושבים החדים, צריכים ללמוד להקשיב ולאמץ טיעונים תקפים, מובנים, מסודרים, הנשענים על עובדות ונתונים בדוקים, לדחות היסקים והיקשים שגויים או טיעונים המסתמכים על נתונים שגויים, ובו זמנית להיזהר משלל המלכודות שדובר כאריזמטי, בעל בטחון עצמי, חוש לדרמה וכזה שמשתמש בפאנצ'ים, שפת גוף, ומסרים עקיפים (אולי מעט זדון) פורש תחת רגלינו. לא קל.

נחזור לעולם הספורט. כדי להתמודד, אנחנו יכולים לאמץ טקטיקות הגנה, התקפה או שילוב של שתיהן.
אנחנו רוצים להיות מודעים למניפולציות שמפעיל עלינו היריב, כדי להיות מסוגלים להתמודד איתן. ייתכן ונתפתה להפעיל מניפולציות כאלה חזרה כדי לשכנע את היריב בדעתנו – אך אם נשמור על נאמנות לדרכינו, נאלץ לוותר על כך ולתת לעובדות ולטיעונים התקפים לעשות את העבודה, ולא לניפנופי הידיים. במקרים רבים עצם ההצבעה על המניפולציה שביצע "היריב" די בה כדי לפוגג את כוחה.

את המכשול העיקרי בדרך לאמת מניחים אותם אנשים שמשתמשים אך ורק, או בעיקר, בהטיות וכשלים לוגיים, ללא שום בסיס עובדתי לעמדתם. לפעמים קוראים להם אנשי שיווק, לעיתים מטיפי תורות ניו אייג', או אפילו סתם שרלטנים. הישמרו!

אז מה יהיה לנו כאן

ניתן לסווג את המניפולציות השונות לסוגים באופנים רבים. אין צורת חלוקה אחת מוסכמת וזה כנראה לא ממש משנה. לצורכי הדיון שלנו בחרנו בחלוקה מסויימת בה רב ההטיות תשתייכנה למחנה אחד, ורק מקצתן תשבנה על הגדר:

1. כשלים לוגיים (פורמאליים ובלתי פורמאליים) – בנייה של טיעונים שאינם תקפים, או אינם סבירים, כאשר הכישלון הוא בהסקה או ההיקש הלוגיים אשר מרכיבים את הטיעון.
2. כשלי ידע – תת קבוצה של משפחת הכשלים לוגיים, המתמקדת בטיעונים שנראים תקפים לכאורה, אך נשענים על הנחות חסרות, סמויות, או שגויות, ולפיכך אינם תקפים, ולכן יכולים להביא למסקנות שגויות.
3. כשלי סגנון – מניפולציות צורניות וסגנוניות, גם בהעדר טיעון כלשהו, אשר יוצרות מצג שווא של טיעון חזק יותר מכפי שאנו אכן טוענים, או מחלישות טיעון של היריב.

כשלים מסוימים יכולים ליפול על קו התפר בין כשל לוגי לסגנוני, לפעמים עד כדי תלות בדובר עצמו: חזרה על טיעון אינסוף פעמים יכולה להיחשב כשל לוגי (אין בכך צורך או תועלת, זה לא רלוונטי ולא מוסיף דבר לנאמר קודם) או יכולה להפוך למניפולציה צורנית במידה והיא מבוצעת באופן מכוון (התשה של היריב עד שיסכים לטענה או שייסוג).

הערה חשובה: אחת הדרכים להמנע מהכשלים הללו היא לפרוט את כל ההנחות הסמויות, להשתמש בלשון חד-משמעית, להגדיר היטב כל מילה ומושג ולתת קונטקסט לכל גזירה והסקה לוגית בטיעונים שלנו.
הקפדה כזו עלולה להפוך כל שיחה למייגעת עד בלתי אפשרית. מסיבה זו כולנו עושים "קיצורי דרך" לעיתים, ולפיכך בהחלט ייתכן כי יווצרו "כשלים" גם כשאנו פועלים בתום לב, בעודנו מנסים לבנות טיעונים הגיוניים ולתקשר אותם ללא מניפולציות.

גם בפוסטים הללו יפלו ודאי כשלים, ובעזרתכם – נוכל לתקנם. אז תודה מראש.
זו כנראה לא תהיה סקירה מלאה ושלמה של הנושא המורכב הזה, אך אנו מקווים כי לפחות נעשיר ונשחיז קצת את כלי העבודה בארגז הכלים של החשיבה החדה אותו אנו נושאים.

תודה גם לערן אבירם באופן אישי, ולספק סביר באופן כללי – הם נגעו בלוגיקה כמה פעמים בפודקאסט המאוד מומלץ.

ואם לא תרצו, אתם שואלים: אז אין זו אגדה?

כדי להדגים את העושר של התחום וכיצד הוא בא לידי ביטוי בחיי היום-יום, נצפה בסרטון שמנתח את הכשלים הלוגיים בנאומו של אובמה על מותו של אוסמה בן לאדן – נאום מהראשון במאי 2011, עם הישג נאה של 9.5 כשלים לכאורה בממוצע לדקה…
(התנצלות: הסרטון קצת ארוך ובאנגלית, אך עשוי היטב. מתאים יותר למי ששולט בנבכי הכשלים הלוגיים ולפיכך מומלץ לשוב אליו לאחר כמה פוסטים נוספים בסדרה, כשנהיה כבר יותר "משופשפים").

* שימו לב, הסרטון מובא רק כהדגמה לכשלים לוגיים, והדעה הפרטית של כל אחד בנושא הנידון כבודה במקומה מונח, אך אינה מעניינינו בהקשר זה. כדי לא להיסחף הרחק מנושא הפוסט, נודה לכם אם תתאפקו מלהגיב על התכנים עצמם.

מקורות נוספים והרחבות

ספרים

• הפרכת טיעונים כוזבים (On Sophistical Refutations) / אריסטו / ספר חופשי
• 38 דרכים לנצח בוכוח / ארתור שופנהאור (בעברית)
• How to Win Every Argument: The Use and Abuse of Logic / Madsen Pirie
• Nonsense / Robert J. Gula
• Thank You For Arguing / Jay Heinrichs

מאמרים ואונליין

• מדריך הכשלים הלוגיים של חופש
• איך לנצח בוכוח / תקציר של אראל סג"ל לספרו של שופנהאור
• 8 דרכים לנצח בכל וכוח / נענע 10
• כשל לוגי בויקיפדיה
• לוגיקה בויקיפדיה
• Rhethological Fallacies Infographic
• Fallacy A Day
• Fallacy Files כולל אינדקס מעולה
• Dr. Michael Labossiere PDF
• Dr. Michael Labossiere's Nizkor Project
• The Woolly-Thinker's Guide to Rhetoric
• Critical thinking explained in six kid-friendly animations
• http://web.cn.edu/kwheeler/documents/Logic_Fallacies_List.pdf

מדיה

• 45 דקות הרצאה על הלוגיקה של אריסטו / ד"ר ריצ'רד בראון
• 5 דקות מבוא על רטוריקה והאנטרפרייז
• פוסטר כשלים לוגיים להדפסה  (הפניה של דרור רפפופורט)
• עוד פוסטר תמציתי
• סרטונים קצרים על לוגיקה (הפניה של רן גלוסשניידר)