על כשלי הגרפולוגיה

על כשלי הגרפולוגיה

עסקנו בעבר באסטרולוגיה, נומרולוגיה וקריאה בכף יד. היום נעסוק בתחום שמצטייר בעיני רבים כהגיוני ומבוסס בהרבה – הגרפולוגיה. הטענות לגבי הגרפולוגיה מרחיקות לכת:

"כיום נחשבת הגרפולוגיה ככלי אבחוני רב עוצמה, מהימן, תקף ובעל אפקטיביות גבוהה." [מקור]

"הגרפולוגיה יכולה לספק הערכה ממצה של אופי האדם, יכולותיו וכישוריו המקצועיים. הגרפולוגיה חושפת תכונות אשר חבויות באדם, שבשיטות אחרות לא תמיד ניתן להבחין בהן כגון: מהימנות, שאפתנות, מוטיבציה, זיכרון, כושר ריכוז, יחסי אנוש וכד'." [מקור]

"האבחון הגרפולוגי הוא הכלי היחידי אשר ביכולתו לאבחן ברמת דיוק גבוהה עשרות תכונות שונות, לרבות: יושר בענייני כספים, אמינות, לויאליות לארגון, אינטליגנציה, דינאמיות, מרץ ויציבות תעסוקתית, בנוסף לתכונות הספציפיות הנבחנות בהתאם לתפקיד, כגון: יכולת ניהול, התאמה לדרג ניהולי, עבודה בצוות, קבלת סמכות, שירותיות, עמידה בלחצים, ועוד." [מקור

"הגרפולוגיה הוכחה במרוצת השנים ככלי אבחון אמין, מדויק ומהיר, וזאת ללא צורך בהטרדת הנבחן, או המערכת. דרך הפעולה קלה ופשוטה. כל שעל המועמד לעשות הוא לכתוב קורות חיים או טקסט חופשי על דף חלק (כ 15 שורות) ולחתום בסיום הטקסט, את כתב היד של הנבחן יש להעביר למשרדנו בצירוף תיאור תפקיד, אליו מיועד המועמד. גרפולוגיה משמשת ככלי אבחוני יעיל וזול בהשוואה למבחנים אישיותיים אחרים בתהליך של מיון עובדים לחברות ועסקים." [מקור]

"המיון הגרפולוגי מאפשר לפסול מיידית את המועמדים שבכתב ידם רואים כי אינם עוברים את מבחן היושר והמהימנות. לאחר מכן מתבצע מיון לשלוש קבוצות: המועמדים המתאמים לדרישות התפקיד, המועמדים הנמצאים בעדיפות שנייה ואילו שאינם מתאימים." [מקור]

נשמע מפתה להשתמש בשיטת אבחון שהינה אמינה, מדויקת וזולה כל כך בהשוואה לחלופות. אך האם זה אכן המצב?

כדי לענות על השאלה פניתי לפרופ' מיכאל מור, פסיכולוג חברתי בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית ובעל תארים גבוהים מאוניברסיטת ווין סטייט במישיגן. המשך הפוסט הוא תרגום חלקים נרחבים ממאמר פרי עטו שהתפרסם השנה. תודה לחברי חשיבה חדה (ביניהם נעם לויתן ושרון פרידמן) שעזרו לתרגם את המאמר.

נחזור אם כן לשאלת המפתח: האם טענות הגרפולוגים מבוססות על מחקר קביל?

מבין התגובות הרבות לשאלה זו, אחת שמצוטטת רבות היא מחקר שנעשה ע"י Rafaeli and Klimoski. המחקר בדק את הקשר שבין הערכות כתב יד של 104 סוכני נדל"ן שנעשו ע"י גרפולוגים מומחים לבין מדדי ביצועיהם של סוכנים אלו. מחקרם מומן ע"י הארגון "American Association of Handwriting Analysts". כאשר הסיקו החוקרים כי לא היה כל קשר בין הערכות הגרפולוגים לבין הביצועים בפועל, איים הארגון המממן לתבוע אותם, על מנת למנוע את פרסום הממצאים.

תוצאותיהם של נטר ובן-שחר הרחיקו לכת עוד יותר: הם בדקו 17 מחקרים שכללו 63 גרפולוגים, 51 מנתחים לא-מקצועיים ויותר מ-1,200 דגימות כתב יד, והגיעו למסקנה כי גרפולוגים הצליחו לא יותר מהמנתחים הלא-מקצועיים בחיזוי ביצועי עבודה.

מחקרים אלו בחנו מיון עובדים. קבוצת מחקרים אחרת בחנה את היכולת של גרפולוגים לאבחן תכונות אישיות. גם תוצאותיהם היו שליליות: מטה אנליזה שסקרה יותר מ-200 מחקרים הסיקה שככלל, גרפולוגים לא הצליחו לחזות שום סוג של מאפיין אישיותי בשום מבחן אישיות.

מה, אם כן, יכולות להיות הסיבות לשימוש המתמשך בגרפולוגיה, על אף מאות ממצאים שסותרים את יכולתה לייעץ נאמנה למעסיקים?

רמזי תוכן

מחקר שקדם למחקרים לעיל מצא כי פסיכולוגים שניתחו עותקים מודפסים של כתבי-היד שבחנו הגרפולוגים, הצליחו באותה המידה. עובדה זו מרמזת כי גרפולוגים יכולים להיות פסיכולוגים לא-רעים, או לחילופין, שכל אדם אינטליגנטי יכול להסיק מסקנות משמעותיות מקורות חיים…

בלבול מהימנות עם תוקף

גרפולוגים נוטים להסכים ביניהם לא רק לגבי קידוד הסימנים הגרפולוגיים (כמו נטייה, גודל, מקצב וכו'; נמצא מקדם מתאם של 0.6 עד 0.85 בין שני קוראים בלתי-תלויים של אותו המסמך), אלא גם לגבי הפרשנות (0.42). אך מסתבר שגם אנשים שאינם גרפולוגים נוטים להסכים ביניהם לגבי פירושים פשטניים ולא-תקפים (0.30), לדוגמה במקרים של דיכאון, שיטתיות או מקוריות. King & Koehler כינו זאת "אמונות משותפות אך חסרות תוקף לגבי הקשר שבין כתב-יד לבין משתני אישיות".

נראה "הגיוני"

כתב יד נראה כמקור מידע מוצלח: הוא שונה מאדם לאדם ועשיר בפרטים (400 אלמנטים לפי אחת מאסכולות הגרפולוגיה). קיימת האמונה שכל מה שאנחנו עושים משקף משהו לגבינו. באופן כזה גודל האותיות נחשב כמציין את מידת האנוכיות, נטייה אלכסונית קדימה נתפשת כסימן למוחצנות, וכו'. כמה מההקשרים האלה הם בעלי אופי סמנטי: מקצב סדיר בכתב היד מתיימר לפיכך להצביע על התנהגות אמינה.

יכולת חיזוי טריוויאלית ומוגבלת

משתני הרקע מגדר, מצב חברתי/כלכלי ורמת השכלה נמצאים במתאם חלש אך מובהק עם כתב היד. במידה שפרמטרים אלה נמצאים בהתאמה כלשהי לתכונות אישיות או למדדי ביצועים בעבודה, צפויים להתגלות מתאמים חלשים בין פרמטרים של כתב היד לבין משתנים מסוימים. אין בכך כל תועלת מעשית, היות שקיימים אינדיקטורים חזקים (תקפים) בהרבה לכל אחד ממשתני רקע אלה. קשרים טריוויאליים אפשר למצוא גם בין הרעד שמזוהה בכתב היד לבין מידת השיכרות של הכותב או בין כתב יד גרוע לבין ביצועים גרועים בבית ספר. אם גרפולוגים לא היו מתיימרים לומר יותר מזאת, הם היו סופגים פחות התנגדויות לפעילותם. אבל יש קפיצה קונספטואלית אדירה בין המורה צפורה שמכשילה את שלומי (שאת כתב ידו היא לא מצליחה לפענח) לבין החלטתו של מעסיק לא לגייס מישהו בגלל שכתב ידו נוטה כלפי מטה.

מתאמים מדומים

לפני כמעט חצי מאה הציגו Chapman & Chapman את המושג הזה כדי לתאר את הנטייה שלנו לזהות קשרים בין משתנים גם כאשר שום קשר ביניהם לא קיים בפועל. זהו רעיון בעל השלכות מרחיקות לכת לתחומים כגון ספיריטואליזם, דעות קדומות, סטראוטיפים כמו גם לנושא בו אנו עוסקים, והוא קשור להטיית האישוש (confirmation bias), קשב סלקטיבי ותופעות דומות נוספות. הגרפולוגיה היא רק כלי אחד מתוך רשימה ארוכה של כלים אבחוניים לכאורה אשר כושלים כשהם עומדים למבחן פסיכומטרי מבוקר. (הדוגמאות למתאמים מדומים שהחוקרים נתנו במאמר שלהם עסקו במבחן ההשלכה של "צייר איש" ובזיהוי הומוסקסואליות על פי כתמי רורשאך).

דוגמה אופיינית למתאם מדומה היא הבאה: נתונים אובייקטיבים מראים בבירור כי אין מתאם בעל ערך שימושי (r חציון 0.10, טווח 0.02 ל-0.18) בין אושר לבין גורמים נסיבתיים כגון הכנסה, סוג העבודה, מגדר, דת, גזע, גיל, גודל עיר ורמת השכלה. למרות זאת, כאשר נשאלים העריכו את אחוז האנשים המאושרים בקטגוריות שונות של משתנים אלה, הם חשבו שאחוז גבוה הרבה יותר יהיו מאושרים בקרב אלה שמרוויחים הרבה לעומת אלה שהכנסתם נמוכה, בקרב המתגוררים באזורים כפריים לעומת המתגוררים בערים גדולות, וכד'. הם נשאלו גם לגבי החשיבות של המשתנים האלה לאושר. גם כאן, האשליה המשיכה. כך למשל, השכלה גבוהה נתפשה כחשובה לאושר ע"י 86% מהנשאלים.

King & Koehler יישמו את הרעיון של מתאם מדומה בגרפולוגיה. הם ביקשו ממשתתפים בניסוי לשפוט את מידת הקשר בין מאפיינים מסוימים של כתב היד (למשל הגודל) לבין מימדי אישיות (כמו צניעות/אנוכיות). צמדים נוספים, שנלקחו מספרי גרפולוגיה, היו מהירות כתב יד ואימפולסיביות, שיפוע ופסימיות או מרווחים ומוחצנות. המשתתפים קיבלו צמדים אקראיים של דוגמאות כתב יד ותיאורי אישיות קצרים; כלומר, בפועל לא היה כל מתאם ביניהם. למרות זאת, המשתתפים זיהו מתאם גבוה של 0.65 בין מאפייני כתב היד לבין תיאורי האישיות, בהתאמה לקשרים המקובלים בגרפולוגיה. נראה כי גם ההדיוטות וגם הגרפולוגים המקצועיים נשענים על אותם קשרים סמנטיים אינטואיטיביים כשהם "מגלים" את חוקי הגרפולוגיה באקראיות.

*

כעת אציג את תוצאות חקירתי הפרטית והלא פורמלית לגבי תקפותה של גרפולוגיה. לפני שנים מספר, יצרתי קשר עם שבעה מכונים גרפולוגיים ברחבי העולם, וביקשתי מהם מידע על "מחקרים מבוקרים בהם תוצאות הניתוח הגרפולוגי הצליחו לנבא תכונות של עובדים בצורה מובהקת". קיבלתי תגובות מארבעה מהם, תגובות אשר שופכות אור על אופן המחשבה של גרפולוגים מקצועיים.

הראשון שבהם – נשיא האיגוד האמריקאי לגרפולוגיה (זה שאיים לתבוע את Rafaeli) – הפנה אותי למחקר אשר טוען, כך מסתבר, ש-"חקר תקפותם של מאפייני כתב יד לא הניב עד כה הצלחה משכנעת". הוא גם הציע לי לברר באיגוד הגרפולוגיה הישראלי, והם מצידם שלחו אותי ל-Allport & Vernon אשר אכן הביעו אהדה לרעיון בספרם הידוע Expressive Movement משנת 1933. חבל רק שהם לא קראו את הספר, בו מסכמים המחברים כי: "…המונחים [הגרפולוגיים] אשר נמצאים בשימוש נוטים לעיתים קרובות להסתיר את האישיות יותר מאשר לחשוף אותה".
המחברים מוסיפים ומדווחים על תוצאות ניסוי בו התבקשו גרפולוגים לזווג 10 דגימות כתב יד עם 10 אפיונים אישיותיים. הגרפולוגים השיגו 2.4 התאמות בממוצע, בהשוואה ל 1.8 התאמות שהשיגו אנשים שאינם גרפולוגים. במילים אחרות, שנים של אימונים וניסיון הביאו את בעלי המקצוע לשיעור טעות של 76%, בעוד שחסרי הניסיון טעו ב-82% מהמקרים שהוצגו להם.

בנוסף, נפגשתי עם מזכיר הארגון הישראלי, גרפולוג בעצמו. הוא סיפר לי שכאשר התבקש לייעץ לגבי שיבוץ עבודה של חבר חדש בקיבוץ, הוא ייעץ להם, על סמך דגימת כתב יד בלבד, האם עדיף למועמד לעבוד עם עץ או עם מתכת. הוא גם עדכן אותי שפורסם מאמר טוב על גרפולוגיה במגזין פלייבוי.

התגובה השלישית הגיעה מנשיא "Handwriting Analysts International". הוא היה פסימי ביותר בנוגע לקיומו של מחקר ראוי בתחום, והוסיף כי "יהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, לשייך מאפייני כתב ספציפיים… לתסמונת מסוימת". יחד עם זאת הוא הפנה אותי למקור אירופאי (שלא הצלחתי לאתרו) ש-"ביצע מחקר לאורך יותר מ-70 שנה על אדם מסוים".

אחרון, פרופ' Marchesan מ-"International Society of Handwriting Psychology" שלח לי רשימה של 307 עבודות מחקר שהוא פרסם באיטליה, יחד עם פלייר באנגלית על הארגון, אשר לא הכיל כל מידע לגבי המהימנות, התוקף או השימושיות של הגרפולוגיה. הוא הכיל, לעומת זאת, טענה כי התיאוריה עליה מבוססת הגרפו-פסיכולוגיה יכולה לשמש "לשחזור התכונות של דמויות היסטוריות שלא הותירו דוגמאות של כתב יד". דוגמאות לדמויות אלו היו דנטה, ישו ומריה. כדי לוודא שהפניה שלי לא הובנה שלא כהלכה, כתבתי לפרופ' שוב, וביקשתי ממנו נתונים אמפיריים. הוא הגיב במשלוח ביבליוגרפיה מעודכנת וציין כי קבוצתו "יישמה את פסיכולוגיית כתב-היד בהצלחה ניכרת לגבי ידע אישי, בחירת בן/בת זוג לחיים, מיון וגיוס עובדים, או שינוי תפקיד בעבודה".

המסקנה העיקרית שאני גוזר מן העדויות המוצגות במאמר זה מתיישבת היטב עם הצהרתו של רוברט מ. פירסיג:

מטרתה האמיתית של השיטה המדעית היא לוודא שהטבע לא הוליך אותך שולל וגרם לך לחשוב שאתה יודע משהו שלמעשה אינך יודע.
זן ואמנות אחזקת האופנוע, 1974

*

עד כאן דבריו של פרופ' מיכאל מור.

זה המקום להזכיר הטיות נוספות שעשויות לתרום לרושם שגרפולוגיה "עובדת". נתחיל מהתרשמות המעסיקים ששוכרים את שירותי הגרפולוגים ומעידים כי חוות הדעת הגרפולוגיות "הוכיחו את עצמן" כנכונות.

ראיית חלק מהתמונה

קל לחטוא בהסקת מסקנות פזיזות על סמך נתונים חלקיים ביותר: המעסיקים שולחים בדרך כלל רק חלק קטן מהמועמדים לאבחון גרפולוגי – אותם אלה שסוננו כבר על פי קורות החיים שלהם וההמלצות שסיפקו, ונמצאו כבעלי השכלה וניסיון רלוונטיים. סביר כי רובם יצליחו בתפקיד במידה כזו או אחרת, אם יתקבלו. מצד שני, לעולם לא נדע מה היו יכולים להיות ביצועיהם של כל אלה שנפסלו ע"י הגרפולוגים – אולי היו מצליחים באותה המידה? אולי יותר? חוסר סימטריה מובנה זה בידע הזמין, אינו מאפשר להסיק מסקנות תקפות לגבי איכות האבחונים.

דיסוננס קוגניטיבי

עצם העובדה שעובד הוכתר כ"מתאים" ע"י גרפולוג (או כל אדם אחר שנתפש כבר-סמכא בנושא) עשויה להשפיע לטובה על הערכות ביצועיו בעתיד ע"י המעסיק. המעסיק יטה לתרץ ביצועים ירודים כסטיות זמניות, או שייחס להם הסברים "הגיוניים" (כגון – "הוא חדש", "אולי המשימה שהטלתי עליו מורכבת מדי", וכד'). הספרות הענפה בנושא דיסוננס קוגניטיבי מראה כי כאשר אנשים קושרים את שמם הטוב או השקעה כספית גבוהה בהחלטה שקיבלו (במיוחד אם אחרים הטילו ספק בהחלטתם) הם בעלי מוטיבציה חזקה ביותר לפרש את התוצאות באופן שתומך בבחירתם, גם לנוכח ראיות סותרות.

ומה לגבי לקוחות פרטיים שמקבלים אבחון גרפולוגי ונדהמים מרמת הדיוק שלו?

אפקט בארנום/פורר

האפקט הוזכר והודגם כבר בהקשר של האסטרולוגיה ושל קריאה קרה. אנשים נוטים לפרש אמירות מעורפלות וכלליות שנכונות לגבי רוב האנשים (רצוי שרובן תהיינה חיוביות), כמתאימות להם במדויק, כל עוד הם מאמינים כי אמירות אלה נתפרו במיוחד עבורם, על סמך נתונים אישיים כלשהם. לא מדובר בתוצאה של חוסר אינטליגנציה מצד הלקוח, להיפך – אנשים אינטליגנטיים מוכשרים יותר במציאת קשרים בין האמירות המעורפלות לבין פרטי חייהם האישיים.
דרך מבוקרת לנטרל את ההטיה הזו היא לתת ל"נבדק" מספר חוות דעת שנכתבו עבור אנשים אחרים בנוסף לזו שנכתבה עבורו, ולבקש ממנו לבחור את זו שמתאימה לו ביותר. אם יש תוקף כלשהו לשיטה, צפוי שהלקוח יבחר את התיאור שנכתב עבורו בשיעור גבוה משמעותית (ומובהק) מאשר ניחוש. עד היום כל שיטות האבחון האישיותי הפסאודו-מדעיות כשלו במבחן פשוט זה, ובכללן הגרפולוגיה.

התמונה שעולה מן המחקרים ברורה: מעבר לרמזים שגם אלה שלא למדו גרפולוגיה יכולים לשאוב מכתבי היד, מדובר בלא יותר מאשר אשליה משותפת לגרפולוגים, לשוכרי שירותיהם וללקוחות הפרטיים, אשליה שנובעת משילוב של מגוון הטיות תפישה.

כל שנותר הוא לתהות מתי תהיה הפעם הבאה בה יפסלו אותי כמועמד למקום עבודה, בהתבסס על מיון גרפולוגי שתוקפו אפסי?

מהימנות ותוקף הגרפולוגיה בהשוואה לשיטות אחרות

מהימנות (משמאל) ותוקף (מימין) של הגרפולוגיה, בהשוואה לשיטות אחרות. מתוך האתר של Geoffrey Dean. לחצו על התמונה למעבר למקור.

בקשה מתומכי הגרפולוגיה: לפני שאתם מגיבים, עיצרו. טיעונים כמו – "הם בטח לא בדקו את זה כמו שצריך", "תמיד יש גם מחקרים שהראו שזה עובד", "אני אומר/ת לך שזה עובד", "הלקוחות שלי מאוד מרוצים", "עובדה – חברות מיון והשמה מעסיקות גרפולוגים", "שלח לי כתב יד ואתה תידהם מהתוצאות" וכד' – אינם תקפים.

* אם משהו לא תקין לדעתכם במחקרים שהובאו כאן, אנא ציינו, אחרי שקראתם אותם לעומק, איזה אלמנט בדיוק לא תקין ומדוע.

* אם לטענתכם יש גם מחקרים שהראו שגרפולוגיה תקפה, אנא הביאו אותם, נקרא ונשפוט את איכותם.

* לגבי התרשמויות אישיות מתקפותה של הגרפולוגיה, אני חושב שהרשומה לעיל הדגימה שקשה לסמוך עליהן. אין להן משקל נגד למחקרים שניקו את ההטיות הרלוונטיות.

אם הנכם גרפולוגים מקצועיים, וברצונכם להדגים שגרפולוגיה היא שיטת אבחון תקפה, אשמח לבחון אפשרות לערוך יחד ניסוי מבוקר בו נבדוק זאת.

 לקריאה נוספת:

הגיעו מים (חיים) עד נפש

הגיעו מים (חיים) עד נפש

שימו לב, שימו לב!

לאחר שנים של מחקר מתמשך שהחל בשנת 1995, פותחה הטכנולוגיה המתאימה להביא לכדי מהפיכה שמשמעותה היא החזרת מי הברז למרכז הבמה, לשתיה, לבישול ולכל מטרה. חברת Aquanity מציעה לך מגוון רחב של פתרונות, במחירים הוגנים לטובת החייאת המים בביתך או בכל מקום אחר.

יתרונות המים החיים:

  • טעם משופר
  • ריח משופר
  • מרקם משופר
  • מגע נעים יותר
  • העלאת יעילות הניקיון וחומרי הניקיון
  • העלאת אנרגיית החיים והדגשתה
  • הגברת שתיית מים חיים מהווה מצע בסיסי לאיזון ובריאות לכל משתמש

במה מדובר? מאוד פשוט. טבעת פלסטית שכזו, שמרכיבים על גבי צינור המים, מבחוץ. כאן תוכלו להתרשם ממגוון האפשרויות ושלל המחירים.

מים חיים

ה- AQUALIZER אינו דורש כל תחזוקה או חידוש, אינו צורך אנרגיה מכל סוג ותקף לחמש שנים. משביח את המים הזורמים בצינור על ידי החייאתם, השבת חיותם הטבעית באמצעות העשרה אנרגטית המשלבת תהודות של אנרגיית החיים, מקורות מים טהורים וצמחים שעניינם טהור מים.

לפני שנמשיך, כדי שלא תהיינה אי הבנות מצערות, חשוב להדגיש: ה-Aqualizer איננו מסנן כלל, פעולתו היא תוספת אנרגטית.

על "פיתוח" המתקן

העקרון הבסיסי שעומד ביסוד הטכנולוגיה, מסביר צפריר, מבוסס על פעולת פרחי באך.
[מדובר בתחום אלטרנטיבי שהומצא על בסיס אינטואיציות בלבד, אינו עולה בקנה אחד עם הידע המדעי וכושל שוב ושוב בניסויים להוכיח את השפעתו מעבר לפלצבו. לא בסיס טכנולוגי מוצק במיוחד. נתקלנו בפרחי באך בסוף הרשומה על כישופולוגיה].

וכיצד מגיעים מתמציות מים+ברנדי+זכרונות עמומים של פרחים, לגוש פלסטיק שמותקן על הברז?

בשלבים.

הנה תקציר שלבי הפיתוח כפי שהם מתוארים באתר:

תחילה שיכלל צפריר את שיטת פרחי הבאך כך שתכלול גם פרחי בר ישראלים. לאחר מכן יצר "תליונים אנרגטיים" ואף גילה כי "נשיאת התמציות איננה פחותת ערך מבליעתן. להפך, לעתים קרובות עוצמתה גדלה."

השלב הבא בפיתוח היה לוותר על האלכוהול בתהליך המיצוי, ולעבור לתמציות על בסיס מים בלבד. במקביל פיתח "פורמולה המשלבת בין מקורות מים שונים וצמחים שונים שעניינם טיהור מים. שיטה המוכרת כיום כשיטת חותם זפיר".

אמפולה עם ההרכב הזה היתה למעשה ההתקן הראשון של מים חיים (1999). ב-2010 הגיעה פריצת הדרך הבאה – מציאת דרך להחתים ולהטמיע את התהודות האנרגטיות במוליכים אנרגטיים נוספים מלבד מים: מינרלים שונים, מתכות ובמקרים מסוימים גם צבע. כך הגענו למוצר המוגמר שמשווק היום.

בסרטון שלפניכם נזכה להכיר את ממציא השיטה, ולשמוע הסברים נוספים על תהליך הפיתוח. ב-2:30 תבינו סוף סוף איך בעלי החיים, בכל העולם, יודעים להימנע מאכילת צמחים רעילים [לא נכון. בעלי חיים רבים מתים כתוצאה מאכילת צמחים רעילים.  במאמר מקיף זה תוכלו ללמוד כיצד בעלי חיים נמנעים, לומדים לזהות ואף מסתגלים לצמחים רעילים].

למרות השכלתי המסויימת במדע, אני מוכרח להודות שלא הצלחתי להבין מה אופן פעולתו של המתקן.

הנה כאן מצאתי פירוט נוסף, אולי הוא ישפוך אור על הנושא:

"במתקן החייאת המים של אקווהניטי, 'אפקט זפיר' מיושם ע"י מכלול של מוקדי אנרגיה, אשר מהדהדת מתוך אבקת קוורץ מטוהרת ומוחתמת בהרכבי תדרים שונים. ההדף האנרגטי של תדרים אלו וסידורם ביחסים נכונים ביניהם, מכוון להזכיר למים את זרימתם, תנועתם וחיותם הטבעית, את מקורם; אותו מעיין או באר מים חיים, את מקוריותם ואת אחידותם, את יכולת החייאתם – שהרי מביאים חיים לכל אשר פונים."

מצטער. אני עדיין לא מבין כלום. למעשה אני מבין עוד הרבה פחות מקודם. פניתי לצפריר בבקשה להסברים:

לצערי מעולם לא שמעתי על מנגנונים פיזיקליים כגון "העשרה אנרגטית המשלבת תהודות של אנרגיית החיים, מקורות מים טהורים וצמחים שעניינם טהור מים", "ההדף האנרגטי של תדרים אלו וסידורם ביחסים נכונים ביניהם, מכוון להזכיר למים את זרימתם, תנועתם וחיותם הטבעית, את מקורם…", וכד'.

1)  האם תוכלו בבקשה להפנות אותי למקורות מדעיים מוכרים שמסבירים למה הכוונה?
2)  מהם המנגנונים הפיזיקליים שעומדים מאחורי פעולת המכשיר? האם הם מוכרים לעולם המדע?
3) בנוסף, נטען כי המכשיר "מעשיר את המים אנרגטית", ויחד עם זאת "אינו צורך אנרגיה מכל סוג". האין זו סתירה לחוק שימור האנרגיה?

להלן התייחסותו של צפריר, כפי שניתנה כאן:

ראה, עבודתי איננה מדעית, איננה משתמשת במונחים מדעיים ואיננה יכולה להיבחן בכלים מדעיים, לפחות לא עד לנקודת הזמן הזו. טוב להדגיש כי מעולם לא התיימרתי לעסוק במדע ואיני רואה את עבודתי כיכולה להתייחס או לקבל התייחסות מאנשי המדע, שכן המדע אינו יכול לקבל את הנפש כפרמטר ובעבודתי איני יכול שלא להתייחס אל הנפש כעיקר.
אין מנגנונים פיזיקליים ידועים שעומדים מאחורי המכשיר. אין בנמצא אף אדם שיכול לתת לפעולת המכשיר הסבר מדעי כזה או אחר.

תשובה כנה ועניינית.

דברים דומים כתובים גם באתר:

"המדע לא יכול למדוד את השפעת ה- Aqualizer היות ומדובר על תהודות אנרגטיות שעדיין מחוץ לטווח המכשירים המדעיים. לפיכך, אין הוכחות מדעיות שיאששו את השפעת ה- Aqualizer מאידך אין גם הוכחות מדעיות שסותרות את עבודתו. מחלקת המו"פ שלנו עובדת ללא לאות למציאת הוכחה מדעית לעבודת ה-Aqualizer."

מדובר אם כן, במוצר שאף אחד לא מסוגל למדוד את השפעתו. רגע… אם זה המצב, איך צפריר יודע שהמוצר עובד?!
יתרה מזאת, איך אפשר לטעון את הטענות האמפיריות-אובייקטיביות הבאות? הנה הטענות כפי שהן מופיעות בפרסומים באינטרנט, ותמצית התייחסותו של צפריר אל כל אחת מהן, כפי שנמסרה בשיחת טלפון שערכתי עימו:

* מגביר יעילות של סבונים תכשירי שיער ועור, מעודד התחזקות של הציפורניים:
"לפני שהתקנתי את ה-Aqualizer הייתי צריך לשים טבלית שלמה למדיח וכוס שלמה של אבקת כביסה. אחרי שהתקנתי את ה-Aqualizer נדרשה מחצית הכמות, והכלים נקיים לגמרי, הכל בסדר. הורדתי את המתקן והלכלוך חזר. אנשים אחרים דיווחו על דברים דומים."

* מפחית הצטברות אבנית:
"הייתי צריך לנקות כל חודש-חודש וחצי את הקומקום מאבנית על מנת שיהיה יעיל. מרגע ששמתי את ה- Aqualizer אני לא מנקה אותו בכלל. מדי פעם אני מנער את הקומקום ומסובב, וכל חתיכות האבנית שנשארו שם מתפרקות, אני זורק את זה החוצה ואני רואה את תחתית הנירוסטה שלו. קיבלתי דיווחים דומים גם מאנשים אחרים. זה השינוי הדרמטי היחיד שרואים בעין. ועדיין, בדקנו את הנושא של אבנית במעבדה – ולא קיבלנו אישור לזה. לכן אני אומר שאין שום סימוכין מדעיים. הלכנו לפרופ' יורי מאוניברסיטת ירושלים – לא מצא כלום. דרך אגב הוא הרגיש את ההבדל בטעם, אבל לא מצא את ההבדלים ברמה הכימית."

* בבדיקות מעבדה נמצא שה- Aqualizer כמו מתחריו מנדף מהר יותר את הכלור שבמים:
"נעשו בדיקות במעבדה, והם הופתעו לראות שכמות הכלור יורדת יותר עם המתקן לעומת הכמות בלעדיו. אח"כ ביקשנו מהם עוד בדיקה אבל הבנתי מהשאלות שלהם שהם אולי לא מספיק מקצועיים. אני לא זוכר בדיוק אצל מי עשינו את זה. החלטנו לרדת מהסיפור המדעי, התייאשנו אחרי יורי."

* לפי בדיקתנו השפעת ה Aqualizer לבית (3/4") ניכרת ותקפה למרחק של 300 מטר:
"היה איזה קומפלקס של צימרים, בצימר הרחוק לא הרגישו שזה עובד, וזה באמת לא עבד, ראינו שההשפעה על האבנית שולית. הוספנו עוד מתקן בדרך וזה עבד."

* עבודת ה Aqualizer היא רציפה ואחידה. תהליכי כיול קובעים את תוקף האחריות.  המכשיר תקף לחמש שנים:
"הטכנולוגיה בת 5 שנים, ועדיין עובדת, ומכאן המספר."

במילים אחרות, כל הטענות האמפיריות-אובייקטיביות שפורסמו מסתמכות על התרשמות אישית של ממציא השיטה ומשתמשים אחדים נוספים, ולא על ניסוי מבוקר כלשהו. בדיקות מדעיות לא הצביעו על הבדל כלשהו במים, למעט בדיקות כלור שלא זכור היכן בוצעו.

במהלך שיחת הטלפון (הנעימה והלבבית), ציין צפריר באחריות ראויה להערכה, גם כי הוא "לא כותב על כל ההשפעות הגופניות הטובות שזה נותן – ויש. לא מעט אנשים דיווחו לי על הורדה בתרופות, על שינוי בלחץ דם, אבל היות ואני לא מתכוון כרגע להשקיע את הכסף בבדיקות של זה, וזה המון כסף, אני לא כותב את זה, כי זו טענה שדורשת סימוכין מדעיים ואני לא רוצה לרמות את הציבור, שלא ירגישו שאני מרמה אותם."

על טעם וריח

נחזור לטענות כי שימוש במתקן מעניק למים טעם משופר, ריח משופר, מרקם משופר, מגע נעים יותר. במקרה כזה לא נדרשים מכשירי מדידה מיוחדים. כל שנדרש הוא לקבל את חוות דעתם של המשתמשים.

כמובן שלא סתם נשאל אנשים האם המים שיוצאים מברז משודרג שכזה טעימים להם יותר. ברור כי התשובה תהיה חיובית ברוב המקרים, מעצם הציפייה שלהם כי כך יהיו הדברים. (על חווית המצופה תוכלו לקרוא כאן). כדי להתגבר על חווית המצופה, צריך לדאוג שהטועמים לא ידעו למה לצפות בכל טעימה. זה הכל.

כל שיש לעשות הוא לתת למספר מתנדבים לטעום כמה דוגמיות מים כל אחד, חלקן מברז עליו מותקן ההתקן, וחלקן מאותו הברז ללא ההתקן, מבלי שידעו באיזה משני סוגי המים מדובר בכל טעימה (גם מגיש המים אסור שידע זאת – סמיות כפולה – כדי שלא ישפיע ברמזים כאלה או אחרים על התוצאות). עבור כל טעימה יציינו הטועמים האם לדעתם מדובר במים חיים, או רגילים. מתאם גבוה בין הצהרות הנבדקים לבין מקור המים יצביע על השפעה ממשית.

המכשול המקובל לניסוי כזה, הוא הטענה כי אנרגיות שליליות של החוקרים תפגענה בביצועים הרוחניים ותבטל את ההשפעה החיובית של התהודות האנרגטיות. לשמחתי זה לא המקרה. הנה כך מסבירים באתר:

שאלה: האם האנרגיות לא מושפעות מתנאים חיצוניים, רגשות ומחשבות של אנשים?
תשובה: התהודות האנרגטיות הקיימות ב-Aqualizer חתומות, לא מושפעות מתהודות חיצוניות. מוגנות.

מעודד מכך שניסוי כזה אפשרי, שאלתי את צפריר האם נעשתה בדיקה כזו.
"עשינו את כל הבדיקות הכי מדוייקות. נתנו 3 כוסות, בשתיים היו מים חיים, באחת לא, כל הסיפור זה."

יש לך את התוצאות של הניסוי הזה? יעניין אותי לראות.
"תראה, אין לי פרטים על זה. שוב, הכל אצלנו זה ברמה האמפירית, לא המדעית. אין לנו מדען… אני יושב עם עשרה אנשים, בודק, בערב של מפגשים. לא עשיתי את זה אף פעם ברמה של לקחת טועמי-מים, דוקטור שיבדוק את זה, וכו'."

כלומר, אין תיעוד של ניסוי כזה. האם צפריר מוכן שנבצע בדיקה כזו יחד?

לשמחתי לא הייתי צריך אפילו לבקש. בסיומה של שיחת הטלפון הציע צפריר ביוזמתו שישלח לי כמה תחתיות מטהרות לכוסות, כדי שאוכל לבצע ניסויים כאוות נפשי.

החלפנו מיילים.

כדי שאוכל לתכנן ניסוי שתוצאותיו תהיינה מקובלות גם על ממציא הטכנולוגיה, ניסחתי כמה וכמה שאלות לגבי אופן פעילות המתקן, כגון: כמה זמן נדרש לצורך טעינה אנרגטית, בתוך כמה זמן ההשפעה פגה, לאיזה מרחק מגיעה ההשפעה (כדי שלא אטען בטעות את כוסות הבקרה), מה כמות המים המקסימלית שניתן לטעון על תחתית אחת, והאם הטעינה האנרגטית נשמרת גם לאחר מזיגה של המים לכלי אחר, וכיוצא באלה שאלות שנדרשות לצורך תכנון מהלך הניסוי.

לצערי בזאת ניתק הקשר בינינו. חבל, זה יכול היה להיות ניסוי מעניין…

*

לקריאה נוספת:

____________________________________________________

כדי לקבל עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג הזינו את המייל שלכם בראש הדף (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שתפו!

NLP – ראיון עם מאסטר

NLP – ראיון עם מאסטר

ברשומה הקודמת הבאתי את תוצאות התחקיר שערכתי בנושא ה-NLP. התמונה הכללית שעלתה היתה בעייתית, בלשון המעטה.
למרות זאת, עדיין קינן במוחי הספק, שמא מתחת לשכבות הפסאודו-מדע, ההשערות הלא מבוססות, השרלטנים, ההכרזות המוגזמות והאנקדוטות הקיצוניות, אולי בכל זאת נמצא גרעין אפקטיבי?

במהלך שיטוטי במרחבי האינטרנט הגעתי לפורום דמיון מודרך ו-NLP בתפוז, שם נוצר קשר ביני לבין אריק ברץ, בעל תעודת “NLP Master Practitioner”, בוגר הטכניון בפקולטה למדעי המחשב ועובד בחברת תוכנה. התכתבנו ארוכות. הנה הדברים לפניכם.

שלום אריק. האם תוכל לפרט מה הרקע וההסמכה שלך ב-NLP?

העיסוק שלי בתחום החל לפני 17 שנים בערך, כשקראתי ספר בתחום בתור סטודנט והנושא מצא חן בעיני. למדתי בקורס מסודר בשנת 2007 ויש לי הכשרה של "NLP Master Practitioner" אם זה משנה, מאחר ואין שום סטנדרט להכשרות… אבל יש לי תעודה עם כזה עיגול מוזהב. מגניב. אני לא עוסק בהנחיית אנשים אבל יוצא לי מדי פעם – חברים וכד'. אני עוסק במכירות, והידע עזר לי בצורה בלתי רגילה… אבל הכי חשוב – החיים שלי אישית השתנו בצורה משמעותית לטובה בעקבות מה שלמדתי.

איך אתה מגדיר NLP? כפי שראית, התקשתי מאוד למצוא הגדרה ברורה…

ההגדרה של NLP בעייתית, מכיוון שהמון אנשים מתייחסים ל-NLP כאוסף של טכניקות, כשיטה. אפילו מנחי ה-NLP קוראים לעצמם Practitioner – עוסקים – תחת הנחת היסוד שמדובר בשיטה.

NLP זו גישה, תפישה מסוימת, הבנה של אנשים, הבנת הדרך שבה הם לומדים ומעבדים מידע והדרך שבה נוצרים אצלם זכרונות ותחושות. אחת ההגדרות שאני הכי אוהב היא כדלקמן: לימוד מבנה החוויה האנושית הסובייקטיבית (או באנגלית  – The study of the structure of subjective human experience). ישנם ספרים שמסבירים את NLP בצורה כזו, אבל הקורסים מלמדים טכניקות ולא את התפישה הזו.

למה לא מלמדים בהם את התפישה?

אני חושב שיש כאן שילוב של פרקטיות – הטכניקות עצמן עובדות פחות או יותר גם בלי הבנה של התיאוריה שמאחוריהן (לפחות הפשוטות יותר), עם ההנחה שאחרי שלמדת מספיק טכניקות וראית אותן עובדות, אתה מקבל הבנה מסוימת שהיא מעבר לטכניקות עצמן (כמו שנהיגה במכונית היא תחושתית מעבר להסבר הפשטני שסיבוב ההגה לצד שמאל יגרום למכונית לפנות שמאלה כשהיא בתנועה).

במהלך התחקיר שבצעתי ניסיתי להבין, אם מדובר כאן בשיטת פלאים שהמדע פספס לחלוטין, או בקשקוש מוחלט שמשמש מאחזי עיניים למיניהם. מה אתה אומר?

לא מדובר בשיטת פלאים.
NLP התחיל בהתבסס על הרעיון הבא: ישנם (או לפחות היו) אנשים בתחום בריאות הנפש שהם מאד אפקטיביים יחסית לבני דורם. שלושת האנשים שנבחרו לצורך העניין הם: מילטון אריקסון, וירג'יניה סאטיר ופריץ פרלס – כל אחד מהם יוצא דופן בתחומו. הנחת היסוד היא שלאנשים האלה הבנה יוצאת דופן, אבל שההבנה הזו אינה מודעת, כלומר, הם יודעים איך לעשות את מה שהם עושים אבל לא יודעים איך הם עושים זאת. מייסדי ה-NLP, שהגיעו מתחום של מדעי המחשב ובלשנות ולא מתחום בריאות הנפש, ישבו עם אותם אנשים, ניתחו לפרטים את מה שהם עושים והגיעו למסקנות.

סיפור ששמעתי פעם על וירג'יניה סאטיר, מספר שבנדלר ניגש אליה אחרי אחד מהסשנים שלה (תרפיית משפחה מתרחשת בקבוצות גדולות וניתן להשתתף כצופה) ושאל אותה שאלות לגבי השימוש שלה ב"עוגנים". היא לא הבינה על מה הוא מדבר אז הוא הסביר לה מה הם העוגנים (כמונח מ-NLP). היא טענה שהיא בכלל לא משתמשת בעוגנים אבל בנדלר טען שהוא ראה אותה משתמשת בעוגנים בלי הפסקה… היא התעצבנה ואמרה שהיא לא משתמשת בעוגנים ואין לה כוונה להשתמש בעוגנים. בסשן הבא היא נמנעה במפורש משימוש בעוגנים כפי שבנדלר תיאר והסשן שלה היה גרוע במיוחד. היא לא השיגה את התוצאות שהיא רגילה להשיג. זו הכוונה ב"דיגום" או באנגלית modeling.

לסיכום הנקודה: NLP התחיל באמצעות לימוד מה בדיוק גורם למישהו מוצלח במיוחד בתחומו להיות מוצלח. זה לא קסם, לא קשקוש, אבל גם לא מדעי. הרעיון הוא להפוך את אותו "כישרון" יוצא דופן לבר-שיכפול.

מה אתה אומר על מסקנת התחקיר שלי כי הראיות המחקריות שתומכות ב-NLP הן אפסיות? האם פיספסתי מחקרים איכותיים שתומכים ב-NLP?

NLP לא נבדק מדעית בצורה מספקת. לפחות לא מספיק על מנת לשכנע אדם שיש לו מידה בריאה של ספקנות.

מדוע בעצם לא נחקר יותר?

אני יכול רק להגיד את דעתי האישית בנושא. לא כל העוסקים בתחום יסכימו איתי כמובן. הסיבות הן:

1)  התרחקות מכוונת מתחומים מדעיים. אחד משני האנשים שיסדו את השיטה – ריצ'רד בנדלר – אדם כריזמטי מאד וכוחני מאד. במודע או שלא במודע הוא רצה ליצור "גאוות יחידה" לשיטה שאותה הוא המציא, ולכן הוא הפליג בסיפורים על גבי סיפורים איך NLP יותר טוב מפסיכולוגיה ומפסיכיאטריה ואיך הוא היה צריך ללמד פסיכולוגים ופסיכיאטרים איך לעשות את העבודה שלהם וכו' וכו'. הספרות מלאה באנקדוטות מפיו ומפי אחרים. מוסדות בריאות הנפש הם ה"אחר" שלא מוכן כביכול ללמוד ולהשתפר ואילו NLP הוא התחום החדש ששובר את המוסכמות ופורץ דרך חדשה. מאד הִיפִי, מתאים לקליפורניה של שנות ה-70.

2) רקע העוסקים ב-NLP. אחוז גדול מאד מהעוסקים ב-NLP מגיעים מעולם בלתי מדעי. בקורס שעשיתי אולי שליש היו בעלי השכלה אקדמאית, והשאר הגיעו מתחומים שונים – הילינג אנרגטי, הומאופתיה, סיינטולוג אחד לשעבר ועוד מיני אנשים מתחומים שונים, כל אחד מסיבותיו הוא. אחת היתה שם מתקשרת עם מלאכים, ארכי מלאכים ו"מקור" (source).
האנשים האלה לא מעוניינים במחקר מדעי ואפילו ניתוח בסיסי למאמרים מדעיים הם לא מסוגלים לעשות. זה לא אומר שהם לא יכולים לעזור לאנשים – למעשה כל האנשים שהיו איתי בקורס הם אנשים טובים שמעוניינים לעזור לזולתם ככל יכולתם וקיבלו כלים שיכולים לעזור להם במשימתם. הם פשוט לא אנשים שנוטים לבחון חומר בצורה מדעית או ספקנית.

3) פסאודו-מדע. אנשים שמשתמשים ב-NLP ובמיוחד אלה שמשלבים אותו עם תחומים אחרים כמו תקשור, הילינג אנרגטי וכדומה, משתמשים במונחים הלקוחים מעולם המדע אבל משתמשים בהם בהקשר שאינו קשור למקור במטרה להקנות למושא שיחתם נופך מדעי או ידעני.
למשל, בכל פעם שאני שומע את המונח "אנרגיה" בהקשר הזה אני מצטמרר. ריצ'רד בנדלר שהזכרתי לעיל חטא בזה המון – הרגע קופצת לי לראש הרצאה שלו שבו הוא מדבר על שינוי והוא אומר "it's genetic" או "a change in the cellular level"  – כביכול השינוי מתבצע ברמה התאית. אין לי ספק שהשינוי לא מתרחש ברמה התאית ושמדובר במטפורה, אבל כשאיש מדע שומע את המונחים האלה הוא עושה אחורה-פנה קדימה-צעד ופוטר את תחום ה-NLP כשטויות במיץ. למה שירצה לעשות מחקר?
והמילה האהובה עלי: "קוונטי". אנשים רבים מהתחום – ומספרם בוודאי חומש בעקבות הסרט האומלל "הסוד" – מנכסים לעצמם תיאוריות מתחום המכניקה הקוונטית כדי להסביר את הרעיונות שלהם. הם מדברים על יקומים מקבילים כאילו הרגע חזרו מאחד.

4) NLP טוב מדי. רגע! תן לי להסביר. השימוש ב-NLP אפקטיבי מספיק כדי להבטיח פרסום מפה לאוזן וכדי לכלכל אנשים שעוסקים בהנחיה ב-NLP. ההנחיה לא כפופה לשום רגולציה או קנה מידה, העלות של ההנחיה גבוהה יחסית למה שבעלי השכר הממוצע במשק יכולים להרשות לעצמם והדבר נובע מדרישה לא קטנה, או לפחות מספיק גדולה, כך שהמנחים יכולים להעלות את המחיר בהתאם לתנאי השוק. באופן סינרגטי, אפקט הפלצבו משתפר ככל שהמונחה משלם יותר כסף עבור ההנחיה וכך תוצאות המנחים משתפרות וכן המוניטין. בסביבה כזו אין לאף אחד אינטרס לבסס את ה-NLP כתחום מחקר מדעי. אין לאף אחד אינטרס להפסיק לדבר בבליל הבלים פסאודו-מדעיים ואין לאף אחד אינטרס לחבור לפסיכולוגיה או פסיכיאטריה.
אני מכיר פסיכיאטרית שלמדה NLP והיא פשוט לא אומרת לאף אחד בתחומה שהיא נעזרת ב-NLP (למרות שבחוגי ה-NLP היא זוקפת חלק גדול מההצלחה שלה לתחום). המצב סטטי והסטטוס קוו נשמר.

אישית הייתי רוצה לראות מחקרים רבים בתחום, ואת ה-NLP מופיע כחלק מסל הבריאות, לצד הפסיכולוגיה. לצערי אני פסימי ביחס לסיכוי שזה יקרה.

אתה אומר ש-NLP  אפקטיבי. אפקטיבי למה? אני עדיין לא מצליח להבין.

לפני כן, יש לי הערה לגבי כמה דוגמאות שהבאת בתחקיר שלך. אתה נוטה לבחור את האתרים היותר הזויים שעולים לך כמו הגדלת חזה וכו'. NLP אינו תחום שכפוף לרגולציה ולצורך העניין כל אחד יכול לכתוב NLP על כל דבר, ואף אחד לא יוכל לעשות לו כלום. אתה יכול באותה מידה למצוא אתר שאומר שאפשר באמצעות כימיה להפוך עופרת לזהב ולהגיד שהכימיה טוענת שאפשר להפוך עופרת לזהב.
אני חושב שנתת לדעות האלה משקל גבוה בהרבה ממשקלן בקונצנזוס שקיים פחות או יותר בקרב האנשים שהרוב מכירים בהם כמומחים בתחום. קח את קבוצת האנשים שאין עליהם מחלוקת – רוברט דילטס, סטיב אנדריאס, ג'ון גרינדר, בייטסון ואני רוצה להגיד בנדלר אבל האישיות שלו היא כל כך צבעונית שהוא עצמו בעייתי. אם תיקח רק את העבודות של האנשים האלה תקבל תמונת מצב הרבה יותר רצינית לגבי NLP.

כן, סברתי שזו תהיה התגובה של עוסקים בתחום. אבל התיחסתי לכך כבר בגוף הכתבה, ולכן אשאל אותך את השאלה המתבקשת, שכבר שאלתי שם בעצם: אוקי, NLP כנראה לא יכול להגדיל את איברי המין, אבל מה לגבי שינוי הרגלים (עישון, תזונה, פעילות ספורטיבית וכדומה), פתרון בעיות שמקורן בילדות, מצבים של חרדה ודיכאון, פתרון או תמיכה בבעיות בריאותיות רבות, טיפול באלרגיות, בפוביות, בתלות. טיפול מעמיק ביחסים בין אישיים (בין הורים לילדים, יחסים זוגיים, בעיות בתפקוד מיני, קשיים ביצירת אינטימיות וכדומה), דיכאון, חרדה וכפייתיות. האם לזה NLP אפקטיבי? (אני מצטט ממה שכותב המוסד הגדול והוותיק בארץ בו ניתן ללמוד את כל דרגות ה-NLP).

אוקיי – אתייחס לתחומים שהעלית אחד אחד:

שינוי הרגלים – כן. מדובר על הרגלים שהמונחה רוצה לשנות (לא כאלה שמישהו אחר בחיים של המונחה רוצה שהמונחה ישנה).
פתרון בעיות שמקורן בילדות – זו מלכודת. יש בהגדרה הזו הנחת יסוד – שיש בעיות שמקורן בילדות, אך ללא פירוט של אילו בעיות אלה. אני לא מוכן להתחייב בלי לדעת למה התכוון המשורר.
חרדה – חרדה היא סימפטום של משהו. הייתי מסתכן ואומר שחלק מהסיבות לחרדה ניתנות לשיפור באמצעות NLP.
דיכאון – לא כל דיכאון נובע מסיבות נפשיות, ישנם מקרי דיכאון שנובעים מבעיות איזון כימי גרידא. למקרי הדיכאון שנובעים מסיבות נפשיות – כן.
בעיות בריאותיות רבות – אילו בדיוק?
אלרגיות – שאלה טובה. הרבה אנשים כולל אנשים שאני מעריך בתחום ה-NLP ונמצאים במרכז הקונצנזוס טוענים שכן, ואפילו צפיתי באישה *שאמרה* שהיא אלרגית לאבקנים של לילך עוברת הנחיה שמטרתה טיפול באלרגיה ואז מריחה לילך ממש מקרוב בלי שום בעיה. מצד שני כשאני עברתי את אותו תהליך האלרגיה שלי לאבק לא השתנתה. הייתי אומר שאני מוכן להגיד "אולי".
פוביות – זה עניין של הגדרה, אבל אם ההגדרה היא פחד חריף ולא רציונלי מגורם כלשהו – אני אומר כן.
תלות – הייתי בהרצאה עם אדם שמטפל בתלות בשיטה שהוא פיתח סביב עקרונות ה-NLP והיא נראית לי לגיטימית, ויש לנושא תמיכה בקרב אנשים במרכז הקונצנזוס. בוא נאמר כן לגבי תלות נפשית (גם בסמים), וכנראה שאפשר לעזור במידת מה לתלות פיזית.
יחסים בין-אישיים – כן חד משמעי, NLP היא גישה שמסביבה מודל תקשורת אחרי הכל.
בעיות בתפקוד המיני – אם מקורן גופני – לא. אם לדעת רופאים מקור הבעיה אינו גופני והמונחה מעוניין לטפל (ולא מלחץ של שותפים לחיים) – כן. ספציפית בעיות ביצירת אינטימיות כן.
כפייתיות – שמעתי מאנשים שהם מטפלים בכפייתיות ועוזרים, אבל לא נתקלתי בכך בקרב אנשים בקונצנזוס. אני משאיר את זה ברמת "אולי".

מאוד מבלבל…
איך בעצם אני, הלקוח התמים, יכול להבדיל בין מטפלים "מוסמכים" ב-NLP לבין שרלטנים, כשאין שום רגולציה בנושא?

לצערי אתה לא ממש יכול, אלא בשיטה הבדוקה של המלצות מפה לאוזן. הרבה אנשים נכנסים לפורומים רק כדי לקבל המלצות על מנחה.

אני עדיין לא מצליח להבין איך נראית הנחיית NLP בתכלס, ואיך שימוש ב-NLP מסייע בחיי היום-יום. תוכל לתת כמה דוגמאות מוחשיות?

אני יכול לתת לך את הדוגמה שלי – אני עברתי מתחום של פיתוח תוכנה לתחום של מכירות. NLP עזר לי בראש ובראשונה להקשיב ולהבין אנשים מסביבי. לראות את העולם מנקודת המבט של אדם אחר ולחשוב מה מניע אותו. בתור איש מכירות זה נותן לך אפשרות לתקשר ברמה הרבה יותר גבוהה כשאתה מבין את הצרכים והרצונות של בן שיחתך.

תוכל לראות דוגמה נהדרת בשני סרטי הוידאו הבאים של סטיב אנדריאס, בהם הוא עוזר למישהי להתמודד עם פחד מדבורים. שים לב שהוא לא ידע בכלל ממה היא מפחדת, היא לא אמרה לו… ולמרות זאת תוך מספר דקות נוצר שינוי שנמשך 25 שנה – ממישהי שלא היתה מסוגלת להמצא עם דבורה באותו הבית (שים לב לתגובה שלה ברגע שהוא מבקש ממנה בסרט הראשון לדמיין את מה שהיא מפחדת ממנו), למצב שהוא מביא אליה הביתה צנצנת עם דבורים ומשחרר אותן בבית.

מפגש ראשון:

מפגש מעקב אחרי 25 שנים:

דוגמה נוספת: ישבתי יום אחד בבית קפה עם מישהי וכל מספר דקות היא הרימה את הטלפון לבדוק משהו. שאלתי אותה לגבי זה והיא אמרה שזה כפייתי אצלה – היא מרגישה צורך לבדוק כל כמה דקות. אחרי תרגיל שנמשך 5 דקות היא הפסיקה לחלוטין להרים את הטלפון.

ועוד דוגמה: חזרתי ברכבת מאיזה אירוע עם חבר. דיברנו על הא ועל דא, והשיחה התגלגלה לנושא של התעוררות בבוקר. הוא סיפר שהוא מתעורר בבוקר כל יום בבהלה, הלב שלו דופק בחוזקה ולוקח לו כמה דקות להירגע מההתעוררות. כל בוקר. התחלנו לברר למה. אחרי 15 דקות הסתבר לו שהתחושה הזו היתה מאד דומה למה שהיה מרגיש כשאמא שלו היתה מעירה אותו בבוקר עם שואב אבק אם לא התעורר בזמן (היא היתה מפעילה שואב אבק וכביכול "מנקה" אותו). המשכנו בשיחה עוד 5-10 דקות עד שנאלצנו להיפרד כי הרכבת הגיעה ליעדה. לאחר מספר שבועות נפגשנו שוב והוא סיפר לי שהוא מתעורר כל בוקר רגוע מאז אותו יום.

מעניין. אם אני מבין נכון, ולאור הדוגמאות שנתת של דברים שכן "עובדים", אנחנו מדברים כאן למעשה על מפגש בין מטפל למטופל, בו בעזרת טכניקת תקשורת מסוימת המטפל משנה, לעיתים תוך זמן קצר מאוד, את הדרך בה המטופל תופש את הדברים, וע"י כך מושג אצלו שיפור סובייקטיבי .

בז'רגון של NLP הם נקראים מנחה ומונחה (באנגלית guide and explorer).
אנסח מחדש את מה שכתבת: ישנו מפגש בין המנחה למונחה ובו המנחה מוביל את המונחה לביצוע שינוי בדרך בה המונחה תופס את מצבו. המנחה מנתח את מצבו של המונחה תוך שימוש ב-NLP כטכניקת תקשורת ועוזר למונחה לשנות את תפיסתו. חלק מהשינוי מתבצע תוך כדי שיחה וחלקו תוך כדי תרגיל מסוים שהמנחה מבקש מהמונחה לבצע. שינוי התפיסה יכול להתבטא בשינוי אמונות או התניות (מה שנקרא בשפת ה-NLP עוגנים) או על ידי חשיפת דרכי פעולה שלא היו גלויות למונחה לפני ההנחיה.

מה ההבדל בעצם מכל שאר הגישות הטיפוליות הפסיכולוגיות, בחלקן קצרות מועד? הרי זה הבסיס לכל הטיפולים בתחום ה"נפש", לא? האם אין עוד טכניקות שמשיגות את אותן התוצאות? ואם כן, מה המיוחד ב-NLP בעצם? האם כל התיאוריה שעומדת מאחורי זה (ואינה מגובה בצורה מדעית) אינה מיותרת למעשה? אולי מדובר בטכניקת תקשורת טיפולית מסוימת שהוכיחה את עצמה וזהו?

אני לא חושב שיש הבדל משמעותי יחסית לשיטות קצרות מועד אחרות בטווח הבעיות שחופפות בין השיטות. מה שמבדיל בין NLP לחלק מהשיטות האחרות הוא גישה פרגמטית שבנויה מסביב למודל שימושי של תקשורת. בנוסף, מודל התקשורת עצמו יותר רחב מההקשר הטיפולי. אני למשל משתמש בו בהקשר עסקי. הצורה שבה אני מנתח מה שאנשים אומרים השתנתה, הצורה שבה אני מגיב השתנתה.

עד כמה לדעתך טיפול ב-NLP מצליח בזכות המטפל הספציפי, ועד כמה בזכות השיטה?

שאלה טובה. אני חושב שרוב ההצלחה תלויה בכמה המנחה הפנים את העקרונות, יודע לקרוא אנשים ואיך הם מגיבים אליו. מי שלומד טכניקה בתור אוסף של פעולות יצליח בכמה דברים אבל בלי להבין את העקרונות תהיה לו בעיה.

במידה מסוימת סגרנו מעגל. הרי כל הרעיון של NLP נולד מתוך נסיון לזקק את הרכיבים הבסיסיים שעומדים ביסוד אינטראקציה טיפולית טובה, ולמדל את זה, כך שיהיה ניתן להעביר הלאה את היכולות הטיפוליות המצוינות הללו, "להפוך את אותו כישרון יוצא דופן לבר-שכפול" – כדבריך.

אך כמו שעולה מדבריך, נראה כי בסופו של דבר המטרה לא הושגה: לא כל מנחי ה-NLP מצליחים במידה שווה. הכשרון יוצא הדופן לא באמת משוכפל. דבר זה מעמיד בסימן שאלה את חוזקם של המודלים עליהם מבוסס ה-NLP (שכזכור לא זכו לתמיכה מחקרית עד כה). אולי בסופו של דבר ההצלחה מתחבאת במקום אחר? אולי הרכיבים הסודיים לאינטראקציה טיפולית מוצלחת הם אחרים בכלל? אישיות המטפל? מידת הביטחון העצמי שהוא מקרין?

אני חוזר למשהו שציינתי כבר קודם: בקורס מלמדים טכניקה, אבל מי שלומד את הטכניקה ומשקיע בהבנה של העקרונות שמאחורי הטכניקה כבר לא צריך את הטכניקה מכיוון שהיא נובעת מהעקרונות. נכון, זה דורש אנשים שלא מסתפקים במה שעל פני השטח ורוצים להבין איך דברים עובדים – אבל זה כן הופך את ההצלחה לברת-שכפול – אולי לא אצל כל אחד שלומד אבל בהחלט אצל אלה שלומדים ומוכנים ללמוד לא רק את הטכניקה אלא מה שעומד מאחוריה. ושוב, גם מי שלומד את הטכניקה יזכה במידה מסוימת של הצלחה. הבעיה עם העקרונות האלה היא שלהגיד לך מה העקרונות לא יעזור לך להבין ולהפנים אותם. לכן הדגש בלימוד הוא על טכניקה ומתוך הטכניקה מי שבאמת מתנסה ומנחה ומשקיע מגלה את מה שמאחורי הטכניקות.

*

תודותי לאריק על הזמן וההשקעה הרבים שהשקיע בהתכתבות איתי!

אני חושב שהצלחתי לקבל תמונה קצת יותר טובה לגבי תחום ה-NLP.

אני מודה, האנקדוטות השפיעו גם עלי, אבל אנקדוטות מרשימות ניתן למצוא תמיד, ואין הדבר מהווה הוכחה ליעילות ההתערבות.

נראה כי שנינו מסכימים שהתחום זקוק להגדרה טובה יותר, לסטנדרטיזציה ורגולציה וכן למחקר שיגבה באופן מדעי את ההצלחות המיוחסות לו, בטרם יוכל לזכות בהכרה מצד הממסד הרפואי/מדעי. בהעדר מחקרים לא ניתן לדעת עד כמה ה-NLP אפקטיבי בהשוואה לצורות אחרות של טיפול/הנחיה. עד אז, אני מוצא מצב בו תעשיית ענק בתחום הנחיה/טיפול פורחת ללא כל סטנדרטים ופיקוח, כמצב מטריד בהחלט.

בנוסף, הייתי רוצה להפנות את הקוראים לתגובתו של תום על הרשומה המקורית, תגובה שהאירה את עיני. ____________________________________________________________________

הזינו את המייל שלכם בראש הדף לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

NLP – מרעיון לממון

NLP – מרעיון לממון

קוראים אחדים בקשו ממני לבדוק את נושא ה-Neuro-Linguistic Programming, או בקיצור NLP (תכנות עצבי-לשוני, או כפי שתרגמו זאת לעברית – "ניתוב לשוני פיזיולוגי").

הפשלתי שרוולים ויצאתי למשימה.

מסתבר שמדובר בתחום שמשגשג כבר למעלה משלושים שנה, וכולל תוכניות לפיתוח אישי, קורסים, הנחיות וטיפולים. פרסומים למוסדות NLP מופיעים בעיתוני מדע-פופולרי, סטודנטים לפסיכולוגיה משתלמים בתחום, אימוני NLP ניתנים לעובדים בחברות ענק כמו HP, IBM מקדונלדס ו-NASA ואינם נפקדים גם מצבא ארה"ב ומנבחרות אולימפיות. גם מוסדות ממשלתיים ומוסדות חינוך ציבוריים שולחים אנשים להשתלמויות NLP. בישראל קורסים ב-NLP ממומנים חלקית ע"י צה"ל, ומוכרים לצורך קרנות השתלמות, כך לפחות כתוב כאן.

מה זה בעצם?

אחד האתגרים הקשים ביותר בתחקיר היה להבין מה זה בעצם NLP, ובמידה מסוימת, מה הוא אינו. חיפשתי תשובות במקורות רשמיים (או לפחות כאלה שנראים רשמיים). האגודה ל-NLP מגדירה כאן למשל:

"ה-NLP מכונה לעיתים קרובות 'חוברת הוראות ההפעלה של המוח (mind) שלך'. NLP בוחן את הדרך שבה אנו חושבים ומעבדים את מחשבותינו (עצבי), תבניות השפה בה אנו משתמשים (לשוני) וההתנהגויות שלנו (תכנות) וכיצד כל אלה פועלים יחד כדי ליצור אפקט חיובי (או שלילי) עלינו כפרטים. זהו אוסף של מגוון רחב של שיטות ומודלים היוצרים הבנה של תהליך החשיבה וההתנהגות. הבנת הטכניקות הללו יכולה לחולל שינוי חיובי עבורך ועבור אחרים."

נציץ בעוד כמה הגדרות שהאתר שמח לספק לנו:

ריצארד בנדלר (Richard Bandler), אחד משני מייסדי התחום מגדיר: "NLP היא גישה של סקרנות שאינה יודעת גבול לגבי בני אדם, עם מתודולוגיה שמשאירה מאחוריה שובל של טכניקות."

שותפו, ג'ון גרינדר (John Grinder), מוסיף: "האסטרטגיות, הכלים והטכניקות של ה-NLP מייצגים הזדמנות שאין דומה לה לחקר התפקוד האנושי, או ליתר דיוק, אותו תפקוד נדיר ובעל ערך אשר ידוע כגאונות."

ועוד הגדרה: "האומנות והמדע של הדרך בה אנשים מתקשרים ומשפיעים זה על זה." – Trevor Graeme Wilkins.

נשמע שעלו כאן על משהו ענק!

אבל משהו בהגדרות קצת מעורפל וחמקמק מדי לטעמי. נראה שלכל אחד יש הגדרה משלו לנושא. רגע, מסתבר שאני מתפרץ לדלת פתוחה! כאן הם כותבים: "כל אחד שמעורב ב-NLP יכול ליצור הגדרה משלו למשמעות של NLP עבורו."

לי זה נשמע כמו יסודות די רעועים לתחום עיסוק שמכבד את עצמו. נורת אזהרה ראשונה נדלקה: הגדרות מעורפלות ורב משמעיות.

הנה נסיון הסבר נוסף של בנדלר:

איך פיתחו את זה?

לפני הסקירה הרצינית יותר, הנה קטע “סטנדאפ” של בנדלר בו הוא מספר איך הכל התחיל:

בשנות ה-70 של המאה ה-20 העלו ריצ'רד בנדלר וג'ון גרינדר רעיון מבריק כיצד ליצור מודל טיפולי (פסיכולוגי) יעיל ומעשי. הם הניחו שאם יצליחו לבודד את מרכיבי התקשורת היחודיים של מטפלים מצטיינים בני זמנם, יהיה בידיהם המפתח לשיפור התקשורת.

עבודתם פותחה על בסיס תצפיות בארבעה אישים בולטים בארצות הברית באותה תקופה: מילטון אריקסון – אבי ההיפנותרפיה המודרנית, וירג'יניה סאטיר – עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, פריץ פרלס – אבי טיפול הגשטלט וגריגורי בייטסון – אנתרופולוג נודע. הם צפו בהם מבעד למראה חד כיוונית, צילמו טיפולים וראיינו מטופלים, כולל את ארבעת המודלים עצמם. לאחר צפייה וחקירה ממושכת היה בידיהם חומר הגלם שממנו 'זיקקו' את ההשערות והעקרונות הבסיסיים של ה-NLP.
על בסיס המודל שלהם יצרו גרינדר ובנדלר תהליכים טיפוליים קצרי מועד. בתוך זמן קצר החלה שיטתם להתפרסם, תחילה ברחבי ארצות הברית ואחר כך גם בשאר העולם.

הרעיון יפה. הגישה מעניינת. אך מי שם לב מה השלב החסר?

חסר שלב האימות האמפירי של ההשערות. קל מאוד ליפול בפח ההונאה העצמית ולזהות חוקיות מדומה כזו או אחרת במערכת מורכבת. לעיתים החוקיות באמת קיימת, אך רק לגבי הנתונים הספציפיים שעומדים לרשות החוקר בזמן פיתוח ההשערה שלו. כדי לוודא שהרעיונות אכן תקפים באופן כללי יש לבחון אותם על מדגם נתונים חדש (כמובן תוך לקיחה בחשבון של גורמי הטיה אפשריים – שימוש בקבוצת ביקורת וכו'). דנתי בנושא בהרחבה בהקשר של המחקר הנומרולוגי.

נורה אדומה גדולה נוספת נדלקת: מדובר בהשערה בלבד, אשר אינה מגובה בראיות אמפיריות.

אפילו בסוגיות ספציפיות עד מאוד, כמו למשל, "האם קפה מזיק לבריאות" או "האם קרינה סלולרית מסרטנת" נדרשים למחקרים עתירי תקציבים שמנטרים אלפי נבדקים, וגם לאחר עשרות שנים של מחקר עדיין ניטשים ויכוחים מרים בין חוקרים שונים. והנה, שני בחורים מנתחים התנהגות של נבדקים בודדים ומסוגלים תוך זמן קצר וללא כל אישוש מחקרי לגלות את "חוברת הוראות ההפעלה של המוח" של כל אחד מאיתנו? אני בספק. עוד נחזור לראיות הניסיוניות בהמשך, וניווכח שהספק הזה מוצדק.

ובכל זאת, במה המדובר?

אחד הרעיונות הבסיסים של ה-NLP מנוסח במשפט "המפה אינה הטריטוריה", כלומר, כל אחד מאיתנו פועל על בסיס הייצוג הפנימי שלו של העולם (המפה) ולא על בסיס העולם עצמו (הטריטוריה). המפות שאנחנו יוצרים מאוד מוגבלות ומעוותות. לפי ה-NLP ניתן ללמוד "להיכנס לנעליו" של האחר ולראות לרגע את המפה שלו. יכולת זו מאפשרת פתיחות, קבלה ושיפור התקשורת. משימתו של המטפל היא להבין את המפה האישית של המטופל ולפעול על פיה.

מפות העולם שאנשים יוצרים יכולות להיות מבוססות על "סגנונות חישה" שונים: חזותי, הרגשתי-תחושתי (שילוב שנקרא "קינסתטי"), שמיעתי, ריח, וטעם. כל חוויה בעולם החושים היא שילוב של כל אלה.

לטענת הוגי ה-NLP, כל אחד מאיתנו מעבד את מרבית המידע תוך שימוש במערכת יצוג מועדפת (Preferred Representational System – PRS) מסוימת.

המערכת היצוג המועדפת מתבטאת בשפה. אדם חזותי ישתמש יותר בביטויים כמו "לא נראה לי הגיוני", "תראה, לדעתי… " לעומת אדם שמיעתי למשל, שיאמר "לא נשמע לי הגיוני,"שמע, לדעתי…".

גילוי נוסף שהסב גאווה גדולה למייסדים היה כי ניתן לקבל רמזים עקיפים לגבי מערכת היצוג המועדפת של מישהו לפי תנועות העיניים הלא רצוניות שלו בזמן שהוא חושב על דברים מסוימים.

כדי לעבוד באופן יעיל עם מטופל יש צורך לשמור על התאמה עם המערכת היצוג המועדפת שלו. כשהמטפל שומר על התאמה כזו עם המטופל, יחוש המטופל שהמטפל "מדבר בשפתו", שיש ביניהם "כימיה". הנה דוגמה שנותנים כאן: "אם רוצים לתאר בעת ההרפיה את חוף הים: כשמדובר באדם חזותי יש לתאר לו את צבע הים והחול, את קו האופק, את הסירות שעוגנות מרחוק וכדומה. לאדם שמיעתי יש לתאר את רחש הגלים, קריאות השחפים, צפירת האוניות והמיית הרוח. לתחישתי יש לתאר את מגע החול, טמפרטורת המים, רפרוף הרוח על העור וחמימות השמש."

השערות נוספות של ה-NLP מתבססות על עקרונות יסוד אלה. על צורת הטיפול הקלאסית אפשר לקרוא כאן.

נשים לב כי גם אם ההשערות הראשונות מתגלות כנכונות בניסויים, כלומר, לאנשים אכן יש מערכת יצוג מועדפת, והיא אכן נותנת אותותיה בצורת הדיבור ובתנועות העיניים, עדיין אין הדבר אומר שאדם אחר שיפעל באותו "סגנון" ישיג משהו חיובי באינטראקציה ביניהם. זו טענה נפרדת שאינה נובעת לוגית מהטענות הראשונות. יתכן שלא תהיה כל השפעה, ויתכן שתהיה אף השפעה הפוכה. מי יודע? אם לא בודקים, לא יודעים.

מה זה לא

למרות ההקשר הטיפולי במסגרתו פותח ה-NLP, מדגישה האגודה ל-NLP כי: "NLP אינה פסיכותרפיה, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, יעוץ, טיפול בהיפנוזה, טיפול."

הופ, עוד נורה אדומה נדלקה: הערות כסת"ח.

לי זה נשמע קצת כמו: "אל תתבלבלו, למרות שזה עשוי להישמע כמו טיפול, להראות כמו טיפול ולהרגיש כמו טיפול – זה לא טיפול". נתקלנו בעבר בהערות כאלה לגבי הנומרולוגיה והקריסטלים, אך ניתן להתקל בהן בכל מקום בו מנסים לאכול את העוגה (לטעון ליכולות ריפוי/שיפור/טיפול נפשי/פיזי) ולהשאיר אותה שלמה (להמנע מהסתבכות משפטית).

האם זה המקרה? נמשיך ונחקור.

למה זה טוב בעצם?

הנה ציטוטים נבחרים מתוך האתר של "המוסד הגדול והוותיק בארץ בו ניתן ללמוד את כל דרגות ה-NLP":

"ה-NLP מאפשר לפתור בעיות בזמן קצר, תוך הגדרת מטרה באופן ברור ושימוש בכוחו המופלא של הדמיון. ה- NLP מתאים לכל אדם. מי שהוסמך לטפל ב- NLP יוכל בקלות להתאים תהליכי NLP לנושאים טיפוליים שונים כגון שינוי הרגלים (עישון, תזונה, פעילות ספורטיבית וכדומה), לפתרון בעיות שמקורן בילדות, למצבים של חרדה ודיכאון, לפתרון או תמיכה בבעיות בריאותיות רבות, לטיפול באלרגיות, בפוביות, בתלות.
ה-NLP מאפשר טיפול מעמיק ביחסים בין אישיים (בין הורים לילדים, יחסים זוגיים, בעיות בתפקוד מיני, קשיים ביצירת אינטימיות וכדומה). ניתן באמצאות המודל לטפל בבעיות שמקורן בילדות, בדיכאון, חרדה וכפייתיות.
ניתן להתאים הנחיית NLP גם לאנשים המוגבלים בשכלם וגם לילדים."

אנחנו מתבשרים גם כי "פרופסור ג'ון גרינדר, מפתח שיטת ה-NLP, מגיע לארץ עם קוד חדש להסרת פוביות ב-20 דקות".

ואיך זה מתיישב בדיוק עם הכרזת האגודה לעיל? האם רק לי זה נשמע כמו טיפול בבעיות נפשיות ופיזיות? אנסח את נורת האזהרה הבאה בזהירות: טענות לסיוע/פתרון בעיות בריאות גוף/נפש, בתחום בו פעילים אחרים הצהירו כי אינם מתיימרים לעשות זאת. בנוסף, נדלקו נורות האזהרה הבאות: * טוב לכל אחד, לכל דבר, בכל מצב. ו – פתרון קל ומהיר לבעיות קשות וכבדות.

בנדלר, אחד משני המייסדים כאמור, טען בין השאר כי תלמיד אומנות לחימה מתחיל יכול לנצח לוחם מיומן ושאפשר לפתח זכרון צילומי בעזרת שימוש בטכניקות NLP (מקורות 19, 23 כאן). במהלך השנים פותחו טכניקות שונות המשתמשות בעקרונות ה-NLP לסיוע בתחום העסקים, ספורט, אומנות הפיתוי, מכירות ולכישורי משא ומתן.

*** הורים, נא להרחיק את הילדים עד חלוף הפסקה הבאה ***

לגברים, רוצים להיות מצוידים היטב? תוכלו להגדיל את איברכם ב 2-7 ס"מ ע"י תרגול NLP, תמורת 120 ₪ בלבד. תוך יומיים-שלושה כבר תבחינו בהבדל. הכסף מוחזר במלואו תוך חודשיים למי שאינו מרוצה (מי שניסה והצליח לו, שיספר לכולם, כן?) נשים, לא לדאוג, יש גם משהו בשבילכן!

נורת ה-כסף, כסף כסף! מהבהבת במהירות…

אני מניח שתומכי NLP אחדים קופצים כעת בצעקות – "שטויות! אלה סתם שרלטנים שמנכסים את ה-NLP האמיתי לצרכיהם. מי שבאמת מבין מה זה NLP לא טוען בכלל דברים כאלה!" לא אתפלא אם הם צודקים. אבל אני מניח שחלק מהמזנקים כן יטענו "לפתרון בעיות שמקורן בילדות, למצבים של חרדה ודיכאון, לפתרון או תמיכה בבעיות בריאותיות רבות, לטיפול באלרגיות, בפוביות, בתלות".
איך האדם הפשוט יכול להבחין בין שרלטנים לבין מטפלים רציניים ב-NLP? על סמך השתייכותם למוסד מוכר ורשמי? אבל רגע, במוסד השני היה כתוב ש "NLP אינו פסיכותרפיה, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, יעוץ, טיפול בהיפנוזה, טיפול", אז איזה מוסד מוסמך יותר? מי קובע איזה מוסד מוסמך ואיזה לא?

העיניים שלי מוצפות כבר באור אדום כואב. אבל מי יודע, אולי זה עובד?

יש רק דרך אחת לדעת עם משהו עובד: בדיקה. וכשאני אומר בדיקה, אני לא מתכוון לליקוט סלקטיבי של אנקדוטות מאנשים שמאמינים ש-NLP עזר להם. אני מתכוון לניסויים מבוקרים.

האם הראיות המחקריות תומכות בעקרונות ה-NLP?

אז זהו, שלא ממש.

הנה סקירה תמציתית של מחקרים שנעשו בתחום, בליווי קישורים למעוניינים להעמיק.

מחקרים לגבי הקשר בין א-סימטריה של אונות-המוח לבין תנועות עיניים התבצעו עוד לפני פיתוח ה-NLP. יחד עם זאת, התמיכה בטענות הסציפיות של יוצרי ה-NLP היו זעומות ובמקרה הטוב – חלקיות בלבד. Wertheim ושות' למשל בחנו ב-1986 את ההשערה כי תנועות עיניים משקפות עיבוד חושי. בהתאמה לטענות ה-NLP, נמצאה עדות למבטים מוגברים למעלה כשנבדקים התבקשו להיזכר במידע חזותי, אבל ממצאים לגבי האופנים השמיעתיים והתחושתיים לא היו עקביים. ובנוסף, רמזים שיוחסו ב-NLP לייצוג שמיעתי היו נפוצים בכל סוגי הגירויים (שמיעתי, חזותי ותחושתי).

Sharpley ביצע ב-1984 סקר ספרות ואיתר 15 מחקרים לגבי המערכת היצוג המועדפת, ומצא "עדות מחקרית מועטה שתומכת בשימושיות שלה ככלי יעוץ אפקטיבי".

Einspruch and Forman ערערו ב-1985 על המסקנות שלו, וטענו כי חלק מהמחקרים עליהן ביסס את מסקנותיו היו לקויים מבחינה מתודולוגית והצביעו על חוסר הבנה של החוקרים בתורת ה-NLP.

Sharpley חזר עם סקירה מחודשת ב-1987 שכללה 7 מחקרים נוספים, ביניהם מחקר שבדק את הקשר בין תנועות העיניים, הביטויים הנאמרים והדימויים הפנימיים – לא נמצא קשר כזה. Sharpley מסיק כי לא ניתן לאבחן את ה-PRS (מערכת היצוג המועדפת) באופן אמין, כשמאבחנים אותה היא משתנה בזמן ולפיכך כלל לא בטוח שהיא קיימת, ובנוסף לא נראה שהתאמה ל-PRS של אדם אחר מסייעת ליועצים באיזשהו אופן שניתן להדגים בבירור. הוא מסכם כי "נתוני המחקר אינם תומכים בעקרונות ה-NLP או ישומיהם בסיטואציות של יעוץ".

בשנת 1988 הוכנה סקירה עבור צבא ארה"ב אשר בדקה שלל "טכניקות לשיפור היכולת האנושית", ה-NLP היתה אחת מהן. בנוסף לסקירת המחקרים הזמינים בנושא הם גם דברו עם בנדלר. הנה כמה מהערות הסיכום שהם ניסחו:

"בקצרה, מערכת התבניות של העין, יציבה, טון ושפה כמקודדים תבניות יצוגיות אינה נגזרת או יכולה להיגזר מעבודות מדעיות ידועות. המחקרים כשלו לספק בסיס אמפירי לתמיכה בהשערות ה-NLP… או ביעילותה. הוועדה אינה יכולה להמליץ על אימוץ טכניקות כל כך לא מאומתות. כל המבנה המפואר של טכניקות השפעה ואמפתיה במקום להיות מעוגן בתאוריה נוירולוגית עדכנית ונתמכת מדעית, מבוסס על מטפורות לא עדכניות של תפקוד המוח ומשובץ בטעויות עובדתיות מרובות".

באותה שנה (1988) פרסם גם Michael Heap מאמר סקירה בנושא, כשהוא מתמקד בפוטנציאל כגישה טיפולית. מסקנתו היתה: "טענות הכותבים בתחום ה-NLP לגבי המערכת הייצוגית נבחנו בצורה הגונה ואובייקטיבית, ונמצאו לוקים בחסר… ראוי יהיה להסיק כעת כי אין ולא היה מעולם איזשהו בסיס להנחה כי אנשים מחזיקים ייצוג של העולם באופן מועדף כלשהו עליו ניתן להסיק מהביטויים בהם הם בוחרים או מתנועות עיניהם."

סקירה עדכנית ומקיפה במיוחד בוצעה ב-2009. מתוך 315 מחקרים שבוצעו בין השנים 1975-2009 רק חמישית (63) פורסמו בכתבי עת "מכובדים" (אשר מופיעים ברשימת ISI), רובם משנות השמונים בהם פרח המחקר בתחום, ומתוכן רק 33 מחקרים אמפיריים. בחינת 33 המחקרים העלתה כי תשעה מתוכם תומכים בטענות ה-NLP, שמונה-עשר מפריכים, ובששה הנותרים התוצאות לא היו חד משמעיות. כשמשקללים גם את איכות המחקרים, התמונה עגומה עוד יותר. מסתבר כי המחקרים התומכים היו באיכות נמוכה יותר מאלה המפריכים. כמה מהם לא כללו כלל קבוצת ביקורת! כל שנעשה בהם היה להשוות בין מצבם של המטופלים לפני סדרת הטיפולים לבין מצבם לאחריה, ללא כל השוואה למטופלים שעברו תהליך דומה בגישה אחרת, או לכאלה שלא עברו שום תהליך. מובן שלא ניתן ללמוד הרבה מנתונים כאלה על יעילות ה-NLP. (וראו גם סדרת הרשומות על הפלצבו).

בסיכום הסקירה מביע החוקר את דעתו באופן ברור ביותר: "האנליזה שלי מובילה באופן שלא ניתן להכחישו להצהרה כי NLP הינו קישקוש פסאודו-מדעי, אשר צריך להיות מאוכסן בנפטלין לעולמים. יש שעשויים לחשוב כי האנליזה שלי היתה מאמץ לחינם. אחרי הכל, היא הניבה את אותן התוצאות כמו אלה שהגיעו אליהן Sharpley ו-Heap בסוף שנות השמונים. ללא ספק, NLP הינה הצעה עסקית אשר מפתה אנשים בעזרת "שינויים מדהימים", "התפתחות אישית", וגרוע מכל – טיפול. אנליזה זו … מספקת טיעונים מספיקים כדי לענות על שאלה אתית: האם שימוש במשהו בלתי קיים ובלתי יעיל, ומכירתו, הם דבר מוסרי?"

נורה גדולה נדלקה: לא נתמך מחקרית.

ומה אומרים תומכי ה-NLP להגנתם?

התעלמות

בד"כ הם אינם אומרים דבר, הם פשוט מוכרים את מרכולתם בהתלהבות. נראה שמרבית המטפלים כלל אינם מודעים לקיומם או אי קיומם של מחקרים בתחום, וגם אם כן, זה לא ממש מעניין אותם. הטיעון הרווח הוא "מנסיון אישי, זה עובד נהדר! אני לא זקוק למחקרים מדעיים שיוכיחו לי את זה".

הודאה במצב

אחרים מודים שהמצב לא כפי שהיו רוצים שיהיה: אחד מהמוסדות היוקרתיים יותר ללימוד NLP (לפחות לפי הטענות שלו)  מכיר בהגדרות העמומות של התחום: "כדי שמחקר נאות יתבצע, צריכים קודם כל להגדיר את המודלים של ה-NLP באופן ברור, מפורט וניתן לבדיקה אמפירית. כדי שזה יקרה חייבת להיות הסכמה על ההגדרות בקרב קהילת ה-NLP."

כאן כותבים: "המחקר האקדמי בתחום ה-NLP קלוש. המחקרים האמפיריים שנעשו עד היום סובלים ממגבלות שונות. אנחנו מאמינים שיש צורך דחוף למחקרים נוספים במתודולוגיות שונות."

מתקפה

בחור בשם Andy Bradbury לא מסתפק במגננות. הוא יוצא למתקפות חסרות מעצורים על כל מחקר שמראה ש-NLP חסר בסיס. מהתרשמותי, אפשר לסכם עשרות עמודים של מתקפות באוסף המשפטים הבא:

*   הפרכתם גרסה לא מקובלת של NLP ("זו לא הגרסה הקלאסית" או לחילופין "NLP התפתח מאז").

*   המחקרים המפריכים אינם באיכות טובה.

*   תקפתם אנשים שאינם מייצגים כלל את תחום ה-NLP.

*   לא הבנתם בכלל מה זה NLP ולכן הפרכתם טענות שבכלל לא נטענו. הנה ציטוט לדוגמה:
"מבלי שהטרידו את עצמם באיזשהו סוג של דייקנות, כמעט כל החוקרים, כולל Sharpley, הצליחו לא להבין כלל את הטענות האמיתיות שנטענו ע"י מייסדי התחום, במיוחד את ההגדרה המורחבת למערכת הייצוג המועדפת."

אז מה זה כן NLP ואיפה המחקרים התומכים? רק להזכיר, חובת ההוכחה היא על הטוען.

התחכמות

הנה טיעון ששמעתי בפורום NLP כלשהו, לאחר ששלב הצגת מחקרים תומכים הסתיים בהודאה מצד מנהל הפורום "אני מסכים שאין ראיות מאד מרשימות בעד ה-NLP". נאמר לי: "הרבה מהעוסקים בתחום לא רוצים להפיץ אותו כדי לשמור על היתרון. הכוונה לאנשים שלא מלמדים או מנחים בעזרת NLP, אלא משתמשים בו בחיי היומיום ובמקום העבודה." אם נניח לרגע כי יש תועלת כלשהי ב-NLP, אני יכול לראות כאן בעיה אתית מסוימת. האם מדובר בתחום ידע שמטרתו ביצוע מניפולציות על אנשים אחרים לצורך השגת יעדים אישיים?

מדע, פסאודו-מדע, או אפילו לא זה?

אני מניח שכולנו השתכנענו שמדע – זה לא. היות ופעילי התחום משתמשים בהמון מושגים שנשמעים מקצועיים ואשר מעניקים נופך מדעי להשערות שלהם, הרי שיש לנו כאן מועמד קלאסי למתחזה-מדע, כלומר, פסאודו-מדע.

עצם השם – Neuro Linguistic Programming, הוא התחזות למדע, שכן מומחים בכל שלושת התחומים המוזכרים בו מצהירים כי אין שום קשר בין המקצועות שלהם לבין טענות ה-NLP.
פרופ' למדעי המוח Michael Corballis אומר: "NLP הינה כותרת מזויפת לחלוטין, אשר מתוכננת לתת את הרושם של מכובדות מדעית".
פרופ' Singer אומר: "NLP משייך עצמו לעיתים קרובות למדע בכדי להעלות את היוקרה שלו."
האנתרופולוג פרופ' Winkin מחשיב את קידום הנושא כ"הונאה אינטלקטואלית" ומשווה את הקשר בין NLP למדע לקשר בין אסטרולוגיה לאסטרונומיה (מקורות – כאן).

יתרה מזאת, NLP זוכה למעמד הכבוד המפוקפק של להיות מנותח בקורסים של פסיכולוגיה, פילוסופיה, מדע וחשיבה ביקורתית כדוגמה קלאסית לפסאודו-מדע (ציטוטים ומקורות בנושא זה אפשר למצוא כאן). מה שמדליק באופן טבעי את נורת ה-פסאודו-מדע.

אבל גם לכך יש לתומכי ה-NLP תשובת מחץ: זה לא פסאודו-מדע, כי זה מעולם לא התיימר להיות מדע. הנה דבריהם של מייסדי ה-NLP:

"כבוני מודלים, אנחנו לא מתעניינים בשאלה האם מה שאנחנו מציעים לך נכון או לא, מדויק או לא או אם ניתן להוכיח באופן נוירולוגי שמדובר ביצוג מדויק וממשי של העולם האמיתי. כל מה שמעניין אותנו זה שזה עובד."  (Frogs into Princes, Bandler & Grinder, עמ' 18).

בעמ' 7 הם מצהירים שהם אינם פסיכולוגים, תאולוגים או תיאורטיקנים, שאין להם מושג לגבי טבע הדברים כפי שהוא באמת ושלא מעניין אותם במיוחד מה נכון. מטרתם היא לתאר משהו שהינו שימושי. "אם הזכרנו משהו שאתה יודע ממחקר מדעי או מסטטיסטיקה שאינו מדויק, עליך להבין שדרגה שונה של נסיון מוצעת לך כאן. אנחנו לא מציעים לך משהו שהוא נכון, רק דברים שימושיים".

מרעיון לממון

ההיסטוריה של ה-NLP מדגימה תהליך קלאסי שמתרחש עבור אינספור "שיטות" אחרות.

זה מתחיל באדם או שניים ש"מגלים" (או ממציאים) דרך חדשה שיכולה להועיל לבני אדם באופן כלשהו. טענתם עשויה להיות בעלת הגיון כלשהו (או שלא), מבוססת במידה מסוימת על ידע קיים (או שלא). בכל מקרה רצוי מאוד שהשיטה תבטיח פתרון קסם לבעיות גדולות ומציקות בשלל תחומים, שתתאים לפלחים נרחבים באוכלוסיה (רצוי לכל אדם) ושתהיה נטולת סיכונים ותופעות לוואי.

המייסדים מתחילים להתנסות בשיטה שהמציאו על מטופליהם ועד מהרה כוחות הסוגסטיה, הפרשנות האישית וכמה אנקדוטות מרשימות עושים את שלהם וכולם מתרשמים "שהשיטה עובדת". תוך שהם מדלגים באלגנטיות על שלב המחקר והאימות, המייסדים כותבים ספרים, מתחילים להעביר קורסים ואם הכל מתגלגל כהלכה צצים מוסדות להכשרת הדור הבא של המטפלים בתחום. לפני שאתה מספיק לומר "תכנות-תודעתי-קוונטי" או כל צירוף מילים מרשים דומה, התחום כבר משגשג ופורח.

בשלב כלשהו מישהו מתעורר ומחליט לבדוק את הדברים בצורה מדעית, אבל זה כבר מאוחר מדי. יותר מדי אנשים כבר מושקעים בשיטה ויותר מדי מטפלים "יודעים שזה עובד".

במקביל, שלל שרלטנים מזהים את הפוטנציאל המסחרי הגואה וממציאים פיתוחים, שיפורים ויישומים חדשים ומפתיעים לשיטה המקורית. דבר זה מעורר כמובן התנגדויות ומאבקים בינם לבין תומכי השיטה המקורית שמתרעמים על נשיאת שם השיטה לשווא (למרות שלא פעם גם המייסדים ממציאים את עצמם מחדש כעבור כמה שנים).

*

הרבה נורות אדומות נדלקו, אך עדיין נותרתי עם תחושה שיתכן ומשהו מכל זה בכל זאת "עובד".

אולי אם נקלף את כל הקליפות הפסאודו-מדעיות, ניפרד מההשערות הלא מבוססות, נבעט הצידה את השרלטנים, נמחק מהפרוטוקול את ההכרזות המוגזמות ונניח בצד את האנקדוטות הקיצוניות שיתכן ואינן קשורות כלל לנושא, אולי בכל זאת נמצא גרעין אפקטיבי?
אולי. אך עד שהנושא לא יוגדר ויחקר בצורה מבוקרת ומקובלת על כל הצדדים, לא נדע את התשובה לכך.

ברשומה הבאה תוכלו לקרוא ראיון שערכתי עם אדם שלמד את התחום ומחזיק בתעודת NLP Master Practitioner. האם הדברים יוארו באור אחר?

מקורות והרחבות:

כמו כן, אולי תתעניינו בסדרת הרשומות על היפנוזה.

____________________________________________________

הזינו את המייל שלכם בתחתית הטור משמאל לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

"כישופולוגיה" – זה עובד?

"כישופולוגיה" – זה עובד?

לא פעם אני נשאל מה ידוע על שיטת טיפול אקזוטית כזו או אחרת. האם נחקרה? האם היא יעילה? (אתם יודעים, יותר מפלצבו / החלמה טבעית / פרשנות סובייקטיבית של המעורבים בטיפול), האם היא בטוחה?
אני מניח שרבים מכם מצאו עצמם לא פעם במצב דומה, אך נאלמו דום מול אינסוף תוצאות החיפוש שהמטיר עליהם גוגל. כיצד לנפות מידע אמין מתוך מתקפת השיווק האגרסיבית שמתפרצת אלינו מכל עבר?

אחלוק אתכם את "מתכון החיפוש" שלי בנושא של טיפולים חשודים, מתכון שהוכיח עצמו כיעיל מאוד עבורי. בתוך דקות בודדות עד עשרות דקות, תקבלו מושג טוב עם מה יש לכם עסק (תלוי כמה המושג נדיר ולאיזו דרגת וודאות אתם שואפים להגיע). לא מדובר בהוכחה מוחצת לשום כיוון. מדובר בקריאת כיוון, בהדלקת נורות אדומות ובהנפת דגלי אזהרה.

1)      לפני שתתחילו, אתם צריכים לזהות את מונחי המפתח באנגלית. מה לעשות, בעברית, הסיכוי שתתקלו במידע אמין, קטן הרבה יותר. למשל, אם לטיפול קוראים "בולשיטולוגיה" אתם אמורים למצוא הרבה תוצאות חיפוש בגוגל למונח “bullshitology”. לפעמים המשימה קשה יותר. טריק נוסף הוא לזהות שם של אדם שמעורב בפרשה (ממציא השיטה למשל) ולחפש אותו באנגלית. השלב הזה דורש לעיתים קצת ניסוי וטעיה, אבל ברגע שתעלו על המונח הלועזי, דרככם סלולה.

2)      כשלב ראשון, מומלץ לקרוא את הערך המתאים בויקיפדיה באנגלית. כדאי לקרוא את ההקדמה כדי לקבל מושג במה המדובר, ואז לדלג ישר לסעיף "ראיות מחקריות" / "ביקורת" וכד' שמופיע בד"כ בהמשך הערך, כדי לברר האם התחום נבדק, ואם כן, מהן הראיות. כמובן שאין לקחת את מה שרשום בויקיפדיה כתורה מסיני, אלא כאוסף הפניות למחקרים מדעיים ומקורות מידע איכותיים אחרים שכדאי לבדוק.

3)      אם לא מצאתם מידע מספק בויקיפדיה תוכלו לבדוק את הנושא באתרים יעודיים שבוחנים טיפולים אלטרנטיביים, שרלטנות רפואית ופסאודו-מדע מזוית ספקנית-מדעית. אם מדובר בטיפול מפוקפק, סביר שהוא זכה להתייחסות הולמת לפחות באחד מהם:

4)      The Evidence So Far – Complementary Medicine – מסמך רחב יריעה שכדאי לחפש בו את הטיפול החשוד (הטיפול יכול להופיע בכמה מקומות, שימו לב למבנה המסמך בתוכן העניינים).

5)      Google – אם לא מצאתם מספיק מידע עד לשלב הזה, אפשר לערוך חיפושים בגוגל, שכוללים את שם הטיפול + אחת מהמילים הבאות: skeptic, hoax, fraud, quackery, debunked. במקרים רבים חיפוש זה יעלה את המקורות המוזכרים לעיל, אך לעיתים תגלו התייחסויות רבות נוספות, בייחוד אם מדובר בטיפול אזוטרי ו/או חדש יחסית.
עדכון: כדי לחסוך את הקלדת המילים הנוספות הללו תוכלו להשתמש בשדרוג צנוע של גוגל, שפותח ע"י שניים מחברי קבוצת "חשיבה חדה" – https://lmstbsfy.com/

6)      Google Scholar – ממקד את התוצאות בחומר מחקרי ואיכותי יותר. מומלץ להוסיף את המילה review כדי לקבל סקירות רוחב ולא לטבוע בים של מחקרים ספציפיים.

7)      PubMed – אתר הספרייה הרפואית הלאומית של ארצות הברית. (שוב, המילה review יכולה לעזור).

זהו. כל התורה על רגל אחת. כמובן שלא מדובר בתחקיר עומק, אבל בד"כ, לצורך התרשמות כללית, זה מספיק.

פרחי באך-1

הדגמה: פרחי באך

כדי להדגים את התהליך ניקח כדוגמה משהו שרבים שמעו עליו, אבל אני בספק אם רבים יודעים במה בדיוק מדובר ומה הראיות המחקריות לגביו – פרחי באך.

[מכיוון שמטרת החלק הזה היא להדגים את תהליך החיפוש ולא להציג תחקיר מסודר בנושא פרחי באך, ומכיוון שממילא החיפוש מתבצע באתרים שכתובים באנגלית, אחרוג ממנהגי, ואביא ציטוטים ללא תרגום. עם קוראי עברית בלבד הסליחה.]

נתחיל בויקיפדיה, אפילו בעברית:  "סקירה של נתוני מחקרים רבים, שנערכה ב-2002, הניבה את המסקנה כי ההנחה שלתמציות הפרחים יש אפקט כלשהו מעבר לאפקט הפלצבו אינה נתמכת בנתונים ממחקרים קליניים מחמירים. לדברי המטילים ספק בשיטה, הגורם העיקרי לפעולתן של תמציות הפרחים הוא אפקט הפלצבו, אשר מוגבר על ידי ההתבוננות העצמית של המטופל במצבו הרגשי, או פשוט על ידי עצם העובדה שהמטפל מאזין לו."
לא נשמע כמו התחלה מבטיחה לשיטה.

נעבור לויקיפדיה באנגלית, ונדלג ישר לסעיף "Effectiveness"

In a 2002 database review of randomized trials Edzard Ernst concluded:  The hypothesis that flower remedies are associated with effects beyond a placebo response is not supported by data from rigorous clinical trials.[4]

A systematic review in 2009 concluded: Most of the available evidence regarding the efficacy and safety of BFRs (Bach Flower Remedies) has a high risk of bias…
Our analysis of the four controlled trials of BFRs for examination anxiety and ADHD indicates that there is no evidence of benefit compared with a placebo intervention.[3]

A newer systematic review published in 2010 by Ernst concluded: All placebo-controlled trials failed to demonstrate efficacy. It is concluded that the most reliable clinical trials do not show any differences between flower remedies and placebos.[15]

להתרשמות כללית זה מספיק. אין ראיות מוצקות שזה עובד. תחקיר של 5 דקות.

מי שרוצה להעמיק יכול לעיין במחקרים שויקיפדיה מצטטת, כדי לוודא שלא שיקרו לנו בפנים:

אם נחזור לעיין בשאר חלקי הערך בויקיפדיה, לא יקשה להבין למה זה לא עובד יותר טוב מפלצבו:

Rather than using research based on scientific methods, Bach derived his flower remedies intuitively[9] and based on his perceived psychic connections to the plants.[10]p. 185 If Bach felt a negative emotion, he would hold his hand over different plants, and if one alleviated the emotion, he would ascribe the power to heal that emotional problem to that plant. He believed that early-morning sunlight passing through dew-drops on flower petals transferred the healing power of the flower onto the water,[11] so he would collect the dew drops from the plants and preserve the dew with an equal amount of brandy to produce a mother tincture which would be further diluted before use.[12] Later, he found that the amount of dew he could collect was not sufficient, so he would suspend flowers in spring water and allow the sun's rays to pass through them.[11]

ב- RationalWiki, בסעיף "אפקטיביות" אנו מקבלים נקודת מבט חדשה (נזכור כי קמצוץ החומר הצמחי מהול בתמיסה שמחציתה מים ומחציתה ברנדי):

… though the brandy on its own has been known to be effective in making the user feel better.

ב-QuackWatch וב-SkepDic סוקרים רק את "הפילוסופיה" שמאחורי הטיפול, ללא מידע מחקרי נוסף.

במסמך הזה – The Evidence So Far – Complementary Medicine אנו פוגשים בחלק מאותן סקירות שוב, ולא פלא, היות ובמקרה זה עורך המסמך הוא אותו אדם שביצע חלק מן הסקירות לעיל. יש לשים לב לנקודה זו ולוודא שלא כל הסקירות בהן נתקלנו הן פרי אותו חוקר – דבר שהיה מעלה את הסיכון להטיות שיטתיות לכיוון עמדתו האישית בנושא. ריפרוף ברשימה לעיל מראה שהיו עוד 3 קבוצות חוקרים שונות, כך שלא מדובר במסע צלב של אדם בודד נגד הטיפול המדובר (ובכל מקרה מדובר בסקירות של מחקרים שבוצעו ע"י חוקרים אחרים).

אה, ועוד משהו. ה"רסקיו" המפורסם הוא תערובת של 5 תמציות פרחי באך חסרות תועלת שכאלה יחד.

יחי הפלצבו וההחלמה הטבעית!

פרחי באך-2

"פרחי באך" התגלו כאגוז קל לפיצוח. הנושא נחקר לא פעם, והתוצאות ברורות.

לעיתים יש לעמול קשה יותר כדי להגיע למידע מחקרי לגבי שיטת טיפול כלשהי, בין אם בגלל שמידע כזה לא קיים, ובין אם בגלל שמדובר בטיפול חדש שלא זכה עדיין להתייחסות ביקורתית מטעם אנשי מקצוע רלוונטיים. כך או אחרת, אמינותם של טיפולים כאלה מפוקפקת ברמת ההגדרה.

אני מניח שלא הייתם רוצים להיות שפני הניסיונות של טיפול שיעילותו ובטיחותו לא נבדקו בצורה ראויה.
Would you?

*

זה המקום לשתף בטכניקות החיפוש והחקירה שלכם!

לקריאה נוספת:

כך תהפכו לשרלטנים מצליחים

כך תהפכו לשרלטנים מצליחים

לפניכם תרגום של הרשומה "How to become a charlatan" שפורסמה בערב חג המולד 2012 ע"י פרופ' Edzard Ernst, אחד משני מחברי הספר "ריפוי או פיתוי". ארנסט נתן את אישורו לתרגום הטקסט ופרסומו בבלוג שלי.
תודה לבשמת על התרגום!

*

בזמנים עגומים וקשים אלה, זו חובתי, אני חושב, להפנות את תשומת ליבם של חברי האזרחים, למקור אפשרי של הכנסה נוספת שכמעט כל אחד יכול להתחבר אליה: היו לשרלטנים, ורוב הסיכויים שהקשיים הכלכליים שלכם יהיו נחלת העבר. כדי להשיג מטרה זאת, אני [עם לשוני תחובה עמוק בלחיי] מציע גישה פשוטה וישירה, צעד אחר צעד.

מצאו שיטת טיפול אטרקטיבית והעניקו לה שם פנטסטי

האם אמרתי "פשוטה וישירה"? ובכן, הצעד הראשון אינו כה פשוט, אחרי הכל. רוב הרעיונות הפסיכיים באמת כבר תפוסים: נרות אוזניים, הומאופתיה, עיסוי הילתי, הילינג אנרגטי, תרפיית שתן, כירופרקטיקה וכו'. כשרלטנים אמיתיים, אתם רוצים שתהיה לכם תרמית משלכם. תאלצו לפיכך לחשוב על רעיון חדש.

משהו שהוא באמת מופרך לגמרי יהיה אידיאלי, כמו הטענה שהאוזן היא מפה של הגוף האנושי המאפשרת לכם לטפל בכל המחלות על ידי ביצוע מעשה מוזר באותו חלק של האוזן – אופס, הטריטוריה הזאת כבר נתפסה על ידי בריגדת אקופונקטורת האוזן. מה לגבי הטענה שיש לכם כוחות על-אנושיים המאפשרים לכם לשלוח 'אנרגיות ריפוי' לתוך גופם של מטופלים כדי שהם יוכלו לתקן את עצמם? גם זה בעייתי: מרפאים ברייקי עשויים להאשים אתכם בפלגיאט.

אבל אתם מבינים את הכיוון, אני בטוח, ותהיו מסוגלים להמציא משהו. כאשר תעשו זאת, תנו לזה שם בלתי נשכח, השם יכול להרים או להפיל את היוזמה החדשה שלכם.

המציאו היסטוריה מרתקת

ברגע שהגדרתם את הטיפול שלכם ונתתם לו שם פנטסטי, אתם זקוקים עכשיו לסיפור טוב כדי להסביר איך הכל הגיע לידי מימוש. המשימה הזאת אינה כה קשה, ועשויה אפילו להתגלות כמהנה. תוכלו לחשוב על משהו נוגע ללב כמו – שהטיפול שלכם הציל את אחותכם הקטנה שנטתה למות בגיל 6, או שקיבלתם השראה בחלום מדודתכם הקשישה שבדיוק עברה מהעולם הזה למקום טוב יותר, או אולי תרצו ליצור איזשהו הקשר דתי [האם ביקרתם אי פעם בקבר מאיר בעל הנס?].

אין שום צורך להגביל את הדמיון שלכם, רק ודאו שהסיפור שלכם מרתק – יום אחד, אולי יעשו עליו סרט.

הוסיפו קורטוב של פסאודו-מדע

אם זה מוצא חן בעיניכם ואם לאו, אנו חיים בעידן בו איננו יכולים להתעלם לחלוטין משיקולים מדעיים. לכל הפחות, אני ממליץ לזרות מעט טרמינולוגיה "מדעיסטית" בין השורות, והיות ואינכם רוצים להחשף, בחרו משהו שרק מעט מומחים מבינים. פיזיקת קוונטים, שזירה, תאורית הכאוס וננו-טכנולוגיה כולן אפשרויות מעולות.

זה עשוי להיות משכנע יותר אם תרמזו שמדענים מובילים אוהבים את הרעיונות שלכם, או שצוותים שלמים מאוניברסיטאות במקומות רחוקים עובדים על המנגנונים שעליהם מבוססת ההמצאה, או שוועדת פרסי הנובל מתעניינת, וכו'.

אם זה אפשרי, הוסיפו קצת היי-טק להמצאה החדשה שלכם, איזשהו מכשיר חדש ונוצץ עם אורות מהבהבים ותצוגות דיגיטליות יעשה את העבודה. המכשיר יכול להיות ריק מתוכן – כל עוד הוא נראה מרשים, זה בסדר.

אל תשכחו לתבל בקמצוץ של חוכמה עתיקה

עם כל המדע הזה – סליחה, פסאודו-מדע – אל לכם לשכוח שעליכם להישאר מעוגנים חזק במסורת. הטיפול שלכם צריך להיות מבוסס על חוכמה עתיקה שגיליתם מחדש, שיניתם ושכללתם. אני ממליץ לציין שחלק מהתרבויות העתיקות ביותר על הפלנטה כבר הכירו את היסודות המרכזיים עליהם ניצבת היום בגאווה ההמצאה שלכם.
כל דבר שהוא כה עתיק – עמד במבחן הזמן, מה שאומר שהטיפול שלכם גם יעיל וגם בטוח.

טענו שיש לכם תרופה לכל המחלות

כדי למקסם את הכנסתכם, אתם רוצים לקוחות רבים ככל האפשר. זה לא יהיה חכם לפיכך, למקד את מאמציכם במצב רפואי אחד או שניים. מבחינה מסחרית, עדיף בהרבה להצהיר במילים שאינן משתמעות לשתי פנים, שהטיפול שלכם הוא מרפא לכל, פנקיאה. אל תהיו מודאגים מאי-הסבירות של טענה כזאת. בממלכת ההונאה, זה בהחלט מקובל, ואפילו נפוץ להתנהג בצורה תמהונית.

התמודדו עם בעיית הראיות והספקנים המציקים

זה מדכא, אני יודע, אבל אפילו על השרלטנים המוכשרים ביותר נגזר למשוך ספקנים למיניהם. במוקדם או במאוחר ספקנים ידרשו מכם ראיות. למעשה, הם אחוזי אובססיה לגבי זה. אך אין צורך להילחץ – זה בהחלט לא חמור כפי שזה נראה. הפתרון הברור הוא לספק עדות אישית אחר עדות אישית.

תצטרכו אתר שבו לקוחות מרוצים מספרים סיפורים מרשימים על הדרך שבה הטיפול שלכם הציל את חייהם. אם במקרה אינכם מכירים לקוחות מסוג זה, המציאו אותם. בממלכת ההונאה, יש מסורת ארוכת יומין ומכובדת של כתיבת עדויות אישיות בעצמכם. אף אחד לא יהיה מסוגל להבחין בהבדל!

הדגימו את שליטתכם באומנות המעודנת של רמאות עם סטטיסטיקה

חלק מהספקנים עשויים שלא להתרשם, וכאשר הם יתחילו לבקר את ה'עדויות' שלכם, אתם עשויים להידרש ללכת צעד נוסף. שיטה מצויינת לעכב אותם לפחות לזמן מה, היא לספק סטטיסטיקות. הקונצנזוס הכללי בקרב שרלטנים הוא שכ-70% מהמטופלים שלהם חוו תועלת יוצאת דופן מכל פלצבו שלא יהיה שנזרק עליהם.
אז עצתי היא לשפר זאת במעט ולצטט סדרה של לפחות 5,000 מקרים של מטופלים שמתוכם 76.5% הראו שיפור מובהק.

מה, אין לכם סדרת מקרים כזו? אל תהיו שוטים, היו יצירתיים!

זכו בנקודות עם ביג פארמה

אתם חייבים לדעת מי (יהיו) הלקוחות (העתידיים) שלכם: הם מבוססים, זכו להשכלה טובה (אין ספק שללא הצלחה יתרה), והם בני גיל העמידה, נוטים להאמין בקלות ושקועים עמוק באלטרנטיבי. חשבו על הנסיך צ'ארלס! ברגע שהתחברתם לדפוס החשיבה הזה, תוכלו לנצל בצורה רווחית את תסביך הרדיפה של אנשים אלה.

דרך קלה להשיג זאת היא לטעון שאנשי חברות התרופות שמעו על החידוש שלכם, הם חוששים בבירור מהפסד של מיליונים, ולכן עושים כל שביכולתם להשתיק את זה. לא רק שזה יזכה אתכם באמון המטורפים שבשולי החברה, זה גם יספק הסבר מושלם לסיבה בגללה התגלית פורצת הדרך שלכם לא פורסמה בכתבי העת המובילים של ענף הרפואה: העורכים נמצאים כולם בכיסים של חברות התרופות, כמובן.

בקשו כסף, הרבה כסף

השארתי את הדבר החשוב ביותר לסוף. זכרו: מטרתכם היא להתעשר! לכן, גבו מחירים גבוהים, אפילו מופקעים.

אם הטיפול שלכם הוא מוצר שאתם יכולים למכור (למשל דרך האינטרנט, כדי להתחמק מפיקוח), מכרו אותו ביוקר.
אם זהו טיפול שדורש פגישה פנים אל פנים, גבו מחירי ייעוץ מרקיעי שחקים וטענו לבלעדיות.
אם זוהי טכניקה שניתן ללמד אותה, התחילו להכשיר מטפלים אחרים במחירים גבוהים ודרשו תמלוגים מההכנסות העתידיות שלהם.

גביית-יתר היא הסיכוי הטוב ביותר שלכם להתפרסם – האם שמעתם אי פעם על שרלטן שהתפרסם בזכות מחיריו הנוחים? זה גם יפטור אתכם מהאספסוף שאינכם רוצים לראות במרפאה שלכם. אנשים עניים עלולים אפילו להיות חולים! לא, אינכם רוצים אותם, אתם רוצים את 'העשירים הבריאים והמודאגים' שיכולים להרשות לעצמם לראות רופא אמיתי כאשר דברים יתחילו להשתבש.
אך החשוב ביותר, מחירים גבוהים יעשו ממש טוב לחשבון הבנק שלכם.

כעת אתם מוכנים. אך כדי למנוע מכם למעוד במשוכה הראשונה, הנה מספר תשובות שימושיות לשאלות שתקבלו באופן בלתי נמנע מספקנים, מהזן המציק הזה שלעולם אינו מאושר. התשובות אינן מיועדות לשכנע אותם, אלא כדי להתפרסם בציבור. הן יבטיחו שהדעה הכללית תהיה לצידכם, ולכך יש חשיבות עליונה בממלכת ההונאה.

ש: הטיפול שלך עשוי לגרום לנזק ניכר, האם זה אחראי מצידך?
ת: נזק? האם יש לכם מושג על מה אתה מדברים? ברור שלא! בכל שנה, מאות אלפי אנשים מתים מתרופות שהם מקבלים מהרופאים הקונבנציונאלים. זה נזק!

ש: מומחים טוענים שהטיפול שלך אינו סביר מבחינה ביולוגית, מהי תשובתך?
ת: ישנם דברים רבים שהמדע אינו מבין עדיין ודברים רבים שלעולם לא יבין. בכל מקרה, ישנן דרכים נוספות לידיעה, והמדע הוא רק אחת מהן.

ש: היכן המחקרים המבוקרים שתומכים בטענתך?
ת: מחקרים קליניים הם בעלי ערך מוגבל מאוד, הם קטנים מדי בהיקפם, מוטים לעיתים קרובות ולעולם אינם מדמים מצבים אמיתיים מהחיים. זו הסיבה שמומחים רבים מצדדים בדרכים טובות יותר להדגמת ערכן האמיתי של התערבויות רפואיות.

ש: פרופסור ארנסט אמר לאחרונה שהטיפול שלך אינו מוכח, האם זה נכון?
ת: לא ניתן לבטוח באדם הזה, הוא נמצא בכיסה של תעשיית התרופות! ברור שהוא יגיד את זה, לא?
בכל מקרה, האם ידעתם שרק 15% מהטיפולים הקונבנציונאלים הם באמת מבוססי ראיות?

ש: מדוע הטיפול שלך כל-כך יקר?
ת: שנים של הכשרה, תוכנית מחקר מלאה, ביקורת מתמידה, התאמה לרגולציה, וצוות גדול של עמיתים – אתם חושבים שכל זה מגיע בחינם? באופן אישי, אשמח לטפל בכל המטופלים שלי בחינם (וזה קורה לעיתים) אך יש לי התחייבויות לאחרים, אתם יודעים.

*  *  *

עד כאן המדריך.

אם אתם עצמכם אינכם זקוקים להכנסה נוספת, אתם מוזמנים להפיץ את המדריך בקרב יקיריכם שכן זקוקים לכך.

רעיונות לטיפולים שרלטניים העלנו כבר כאן לא מזמן, ומתגובות הקוראים ניכר שכל אחד מהם היה יכול לשטות בהמונים באותה המידה. הכל רק עניין של יצירתיות, יוזמה ואומץ.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק

גולגולות הבדולח ותעשיית הצ'יזבטים

גולגולות הבדולח ותעשיית הצ'יזבטים

הגולגולות הללו זכורות לי עוד מימי ילדותי, מהסדרה “העולם המסתורי של ארתור סי קלארק".  (רגע דומיה של נוסטלגיה לקוראי הבלוג הוותיקים).

היה משהו מאוד מרשים, מפחיד, ראשוני, באותן גולגולות בדולח מסתוריות, שמקורן יוחס לתרבויות עתיקות נכחדות, בעיקר תרבויות האצטקים והמאיה במרכז אמריקה. כיצד הצליחו לייצר את הגולגולות המורכבות הללו בעידן הטרום-טכנולוגי? למה הן שימשו?

הגולגולת שמוצגת במוזיאון הבריטי

הערת תרגום: באנגלית הגולגולות נקראות Crystal Skulls, כלומר גולגולות קריסטל. החומר ממנו הן עשויות הינו קוורץ (SiO2 ;Quartz). גבישים גדולים של קוורץ  טבעי מכונים גם בדולח, למרות שהמונח "בדולח" מציין בדרך כלל זכוכית שמכילה מתכות כבדות, בד"כ עופרת. בקיצור, אני אקרא לגולגולות הללו גולגולות בדולח.

ברוכים הבאים לממלכת האגדות

כל מה שרציתם לדעת לגבי הגולגולות ולא העזתם לשאול, מוסבר בסרטון הבא:

נותרתי פעור פה לנוכח הידע העצום שנרכש על הגולגולות האלה מבלי שמישהו מאנשי המדע (התלת מימדיים) שמע על כך אי פעם. אכן, מקורות הידע רבים ומופלאים מכפי ששיערתי.

כעת ניכנס (בדמיוננו) לתוך פירמידת הקריסטל (על מנת לחוש באנרגיה המתוקשרת), ונזמין שוב את כל המאסטרים הנעלים הקבועים, בכדי להיחשף למידע המתוקשר רב העוצמה הבא לגבי מקורן ומטרתן של הגולגולות (לקט להתרשמות):

לורד מלכיצדק מוסר כי "גולגולות הקריסטל נודעו עוד לפני ימי אטלנטיס. הן נודעו עוד מהתקופות בהן המחזור האחרון שלכם התחיל להיווצר. אז עלה רצון, הן אצל הבורא והן על פני האדמה, לשמר את הידע העתיק והעוצמתי בדרך שלא תוכל להיפגע על ידי בני האדם. ולכן נוצקו – לפי האגדות המצויות במקומותיכם – מאנרגית הכוכבים ומאהבת האדמה יחד, גולגולות הקריסטל. לא במקרה מדובר בקריסטל, כיוון שאנרגית הקריסטל היא האנרגיה החדשה והעוצמתית הנכנסת כעת בצורה עמוקה מאד אל עולמכם ואל היקום כולו.

לאחר נפילת אטלנטיס, לאחר נפילת למוריה, לאחר מלחמות רבות עקובות מדם, בהן הרגו בני אנוש, בהן הרגו נשמות שנתונות בבני אנוש אלה באלה, הוחלט על ידי הבורא, על ידי אמא אדמה, ועל ידי כל הנוגעים בדבר, להטמין גולגולות אלה, בעלות ידע רב זה, במקומות שיד האדם תקשה להגיע לשם.

עליכם להבין כי נטמנו צורות שונות ורבות של גולגולות הקריסטל, אשר בחלקן, ואף רבות מהן, אינן גולגולות הקריסטל האמיתיות, שבתוכן צפון הידע העמוק והאמיתי. דבר זה נעשה על מנת להגן על הידע העמוק והשמור.

כאשר תבקשו להתחבר לידע הקדום הנמצא בתוככם, וממנו להתחבר לידע הקיים בתוך גולגולות הקריסטל, תוכלו ליצור את הנתיב שמחבר ושמקשר בין הידע הטמון באותן גולגולות לבין הידע הספציפי המתאים לכם בחיבור עם אותן הגולגולות. עליכם להבין כי בכל גולגולת קיימים מספר כוחות. כל אדם יכול להתחבר אל הכוח, העוצמה, התדר המחובר אל הדנ"א שלו, ובכך להפעיל בו זמנית הן את הגולגולת כמקור ידע, והן את החלק בדנ"א שלו המחובר לאותו ידע קדום ולאותם זכרונות קודמים המהווים חלק ממנו."

דברים מופלאים יקרו כאשר יפגישו בין כל הגולגולות יחד. שימו לב לידע שמעניק לנו הברנש הבא. לחצו על התמונה. לא לוותר, הנאה מובטחת!

מי זה האדם המוזר הזה? בשם מי הוא מדבר ולמה הוא נושם כמו דארת' ווידר?

מדובר ב-Darryl Anka, אשר התחיל את הקריירה שלו בהוליווד בתור אמן אפקטים מיוחדים בסרטים כמו מסע בין כוכבים, אני רובוט, שודדי הקריביים, איירון-מן ועוד. לאחר מכן עבר לעבוד כמפיק וכותב. ב-1983 החל לתקשר עם ישות חוץ-ארצית שנקראת באשאר (Bashar), ישות הקיימת במציאות מקבילית במסגרת זמן שאנחנו תופסים כ"עתיד".

אני מניח שעברו של אנקה כיוצר בתחומי המדע הבדיוני והפנטזיה עזר לו לפלוט את בליל המושגים הזה, מבלי למצמץ אפילו.

ברמה היותר "יומיומית" נטען על גולגולות הבדולח כי הן מעניקות למחזיק בהן כוחות מרפא (כן, כולל ריפוי מסרטן כמובן, איך אפשר בלי), תובנות יחודיות, הארה רוחנית, חזיונות עתידיים ועוד, כיד הדמיון הטובה. מצד שני לגולגולות גם השפעות מסוכנות. נאמר למשל כי אנשים אחדים שלעגו בציניות לכוחות הגולגולות מתו, אחרים נתקפו במחלות קשות.
סיכונים מקצועיים, אתם יודעים.

בני המאיה? האצטקים? חוצנים? ישויות מהעתיד? הבורא ואמא אדמה? מי יצר את הגולגולות האלו ולמה?
כל אחד והאמת שלו, בממלכת האשליות, וזה בסדר.

בחזרה לעולם המציאות

אם לסכם את המצב בקצרה, אף אחת מהגולגולות שנמסרו לבדיקה מדעית לא התגלתה כממצא מקורי מאחת מתרבויות מרכז אמריקה הקדומות, אלא כתוצרים מאמצע המאה ה-19 ואילך, שמקורם כמעט בודאות מאירופה. יש לציין כי אף אחת מהגולגולות המפורסמות לא הגיעה מחפירה ארכיאולוגית מתועדת.

יתרה מזאת, גם האגדות לגבי הגולגולות וכוחותיהן המסתוריים אינן חלק מתרבויות אמריקה הקדומות. פרופ' Philip Jenkins להיסטוריה, לימודי דת ומדעי הרוח מסכם:

המיתוסים לגבי גולגולות הבדולח הן תוצרים של דור של יזמים רוחניים יצירתיים, ואינם מייצגים מנהגים של שום קהילה היסטורית.

בדיקות שנעשו על כמה גולגולות במעבדות המוזיאון הבריטי ב-1967, 1997 וב-2004 מצאו סימני חריטה של מכשירים שפותחו  רק במאה ה-19. סוג הקוורץ ממנו הוכנו, נמצא בברזיל ובמדגסקר בלבד. מסקנת החוקרים היתה כי הגולגולות יוצרו במאה ה-19 בגרמניה, כנראה בבתי המלאכה שבעיר Idar-Oberstein שידוע כי עבדו עם סוגים ספציפיים אלה של קוורץ.

למסקנות דומות מאוד הגיע גם מכון הסמית'סוניאן שבדק ב-1992 גולגולת אחרת (גולגולת שנמסרה ממקור אנונימי ונטען כי היא אצטקית).

הגולגולת המפורסמת היחידה שנותרה אפופת מסתורין עד לשנים האחרונות ממש היתה גולגולת מיטשל-הדג'ס שזכתה גם לכינוי "גולגולת יום הדין". גולגולת זו היא המושלמת ביותר, ולכן בעולם אגדות הניו-אייג' גולגולת זו תופסת את המקום המרכזי. אחד המיתוסים מספר כי ברחבי העולם הוטמנו 13 גולגולות, שכאשר ייחשפו מחדש יהוו את מקור הידע והשפע האנושי. הגולגולת שדרכה יזרום השפע אל העולם היא הגולגולת המרכזית, גולגולת מיטשל-הדג'ס.

הסרטון הבא (שנוצר כתגובה לפרק בסדרה "Ancient Aliens"  שעסק בגולגולות) מגולל את סיפורה הפתלתל של גולגולת יום הדין.

לנוחיותכם, הסרטון תורגם לעברית ע"י בשמת ליבובסקי. תודה!

בשנת 2007, לאחר מותה של אן (בתו המאומצת של מיטשל-הדג'ס אשר פרסם את הגולגולת לראשונה), מסר האלמן שלה את הגולגולת לבדיקות מעבדה במעבדות מכון הסמית'סוניאן.

תחילה בוצעו יציקות סיליקון על פני חלקים מעניינים בגולגולת (ביחוד החריצים שבין השיניים, שם קשה ללטש ולהעלים את עקבות המכשירים):

לאחר מכן נבדקו תבניות הסיליקון במיקרוסקופ אלקטרוני. הצילומים חשפו כי גולגולת זו נחרטה ולוטשה באמצעים טכנולוגיים מודרניים – כלי חיתוך וליטוש עדינים, מצופים יהלום, שמסתובבים במהירות גדולה. בודאות לא מדובר בטכנולוגיות שהיו קיימות במרכז אמריקה לפני מאות שנים. ככל הנראה מדובר בטכנולוגיות של המאה ה-20.

למעלה משמאל רואים סימני ליטוש אופייניים לטכנולוגיות ידניות עתיקות יותר. למעלה מימין רואים כיצד נראות חריטות בכלים מודרניים. שימו לב לפסים המקבילים הצפופים שבכל אחד משני החריצים.
למטה רואים אזורים שונים בגולגולת. בתוך החריצים (שלא עברו ליטוש) אפשר להבחין באותם פסים מקביליים זעירים, תוצאת המסורים המסתובבים המודרניים).

פרטים נוספים על הבדיקות אפשר לקרוא ב"מכון הארכאולוגי של אמריקה" (משם נלקחו גם התמונות לעיל), וכן במאמר הזה.

ההצגה חייבת להמשך

כמובן שעובדות לא יבלבלו את המאמינים. הנה כאן למשל מסבירים ש"בעוד שאפשר לחקור וללמוד על הגולגולות באופן אינטלקטואלי, נמצא כי כדי להבין באופן מלא את התופעה, צריך לחוות שהייה במחיצת גולגולת בדולח, רצוי גולגולת ישנה או עתיקה בגודל טבעי".

דרך יצירתית להתמודד עם העובדה כי כל הגולגולות התגלו כזיופים, היא להגדיר מחדש מהו "אמיתי" ומהו "זיוף": "לפעמים אפשר לשמוע את המונח "גולגולת בדולח מזוייפת" בהקשר לגילוי כי אינה עתיקה כפי שחשבו, כמו שקרה עם הגולגולת הסימת'סוניאנית שבדיקות העלו כי היא בת זמננו, מה שגרם לאוצר המוזאון לכנותה "זיוף" למרות שהיא עשויה מבדולח אמיתי."
כלומר, כל עוד החומר אינו מזוייף, זה בסדר. אבל היו שהגדילו לעשות.

חוקר הגולגולות Jaap van Etten (התמחה במשך שנים באקולוגיה מטאפיזית) מסווג את הגולגולות בדרך חדשה – לפי רמת האנרגיה הרוחנית האצורה בהן, שהיא חשובה לעיתים יותר מהתאריך בו נוצרה הגולגולת.
ואיך קובע החוקר המהולל (ד"ר לביולוגיה בהשכלתו!) מהי רמת האנרגיה של גולגולת מסוימת? כאן מספר אחד מקוראי הספר שלו כי המידע מבוסס על תקשורים, וכן על מכשיר כלשהו שהוא אינו טורח להציג או לתאר בספרו. בתחילת הספר כותב הד"ר: "אני מזמין אותך לקרוא ספר זה בראש פתוח. הוא כולל כמה מרכיבים מדעיים, אבל זהו איננו ספר מדעי. הוא משקף מחקר בו תודעה ותחושה, ידיעה וחוויה, גישה גברית ונשית עובדים יחד כדי להגיע להבנה עמוקה יותר של הנושא… אם אתה מגיע עם ראש פתוח ולב פתוח, ללא ציפיות או שיפוטיות, ואם אתה מאמץ מה שמהדהד לך ומשאיר בצד מה שאתה לא מתחבר אליו באותו הרגע, תוכל לחוות את הערך העצום של גולגולות הבדולח."
(אני יכול להמליץ גם סמי הזייה, להעצמה נוספת של חווית הערך העצום של הגולגולת).

ובחזרה לאתר האינטרנט, שממשיך להתפתל לגבי בעיית האותנטיות: "מה שאמיתי הוא שתרבויות רבות ברחבי העולם מחזיקות בסיפורים היסטוריים ואגדות לגבי גולגולות הבדולח והשפעתן על האנושות. ברמה המטאפיזית, הגולגולות אוצרות בתוכן אנרגיית ויברציות מאוד גבוהה והן מחוברות זו לזו אנרגטית. ניתן להתחבר אל התודעה של גולגולות אלה דרך גולגולת מזוייפת, אך חזק ומועיל לאין שיעור להתחבר עם מערך הגולגולות באמצעות גולגולת בדולח אמיתית, יהיה גילה או גודלה אשר יהיה, במיוחד כאלה שהוטענו אנרגטית."

זהו. הקרקע הוכשרה. כל הזרעים נזרעו: גולגולת מבדולח אמיתי, היא אמיתית, לא משנה מה גילה ומקורה. ניתן להטעין אנרגטית גולגולות בדולח, ולפי טענתו של הד"ר לאקולוגיה מטאפיזית זה מה שחשוב.
בעלי החושים המסחריים המחודדים בודאי הריחו כבר להיכן כל זה מוביל. נכון. ניתן לרכוש באותו האתר ממש גולגולות בדולח חדשות שהוטענו באנרגיה רוחנית, בטווחי מחירים שבין עשרות למאות דולרים לגולגולת. אל חשש – תקבלו תמורה מלאה לכספיכם, כפי שיעיד תהליך ההכנה המפרך שכל גולגולת עוברת לפני שהיא נארזת ונשלחת אליכם (וזה רק תקציר):

אנשי החברה רוכשים גולגולות בדולח איכותיות, מנקים אותן באמצעות אור וצלילים ומניחים אותן לטעינה אנרגטית סביב הגולגולת הטיבטית AMAR. הגולגולות מונחות על שולחן שיש עגול מרהיב, משובץ באבנים יקרות למיניהן, אשר טוענות את הגולגולות בתנודות ובתכונות המיוחדות שלהן. הגולגולות מטעינות גם האחת את רעותה וכך הן מגיעות ללקוח במצב אופטימלי.

אנשי החברה מעידים כי יש להם את הכוונות האוניברסליות הגבוהות ביותר כי כל אחת ואחת מהגולגולות תביא שלום, שגשוג, בריאות, שפע, שמחה ואהבה לכל מי שיפגשו. כשמתקבלת הזמנה, כל גולגולת נבחרת ומותאמת באופן אינטואיטיבי וספציפי למזמין. את האמת, לא שווה כמה מאות שקלים?

עוד אחד שחי בסרט

אדם אחר החליט לקדם בעזרת מעשיות הגולגולות (בהן נראה כי הוא מאמין לחלוטין) את מכירות הוודקה שלו.
ליחצו כאן כדי להתרשם מהאיש.

חידה: מישהו מזהה? רמז כאן.

Dan Aykroyd ידוע כתומך נלהב בכל מיני תופעות על-טבעיות ומאמין "בעולם הבלתי נראה" שבו ישויות שאינן מן העולם הזה מהוות מציאות תקפה לא פחות מהמציאות הרגילה שלנו. בין השאר היה דן כותב התסריטים ואחד מהשחקנים הראשיים בסרטי "מכסחי השדים". כמו כן הפיק שפע תכניות טלויזיה מחרחרות מסתורין.

*

תופעת הגולגולות מדגימה יפה כיצד נוצרים ומתפתחים מיתוסים וכיצד מיתוסים אלה משרתים מיזמים עסקיים ריווחיים, בין אם מדובר ב"ספקי הידע" (מתקשרים ו"חוקרים" למיניהם), בין אם במוכרי מוצרים (גולגולות "מקוריות", ספרים, סרטים ובקבוקי וודקה) ובין אם זו המדיה שמקדמת ומטפחת תעלומות מסתוריות מצוצות מן האצבע לצורך רייטינג.
אה, ויש גם את הלקוחות.

אגדות, פנטזיות וצ'יזבטים זה דבר נהדר, אבל למה שלא נשאירם בממלכת הדמיון?

מקורות והרחבות:

____________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק