קוראים אחדים בקשו ממני לבדוק את נושא ה-Neuro-Linguistic Programming, או בקיצור NLP (תכנות עצבי-לשוני, או כפי שתרגמו זאת לעברית – "ניתוב לשוני פיזיולוגי").
הפשלתי שרוולים ויצאתי למשימה.
מסתבר שמדובר בתחום שמשגשג כבר למעלה משלושים שנה, וכולל תוכניות לפיתוח אישי, קורסים, הנחיות וטיפולים. פרסומים למוסדות NLP מופיעים בעיתוני מדע-פופולרי, סטודנטים לפסיכולוגיה משתלמים בתחום, אימוני NLP ניתנים לעובדים בחברות ענק כמו HP, IBM מקדונלדס ו-NASA ואינם נפקדים גם מצבא ארה"ב ומנבחרות אולימפיות. גם מוסדות ממשלתיים ומוסדות חינוך ציבוריים שולחים אנשים להשתלמויות NLP. בישראל קורסים ב-NLP ממומנים חלקית ע"י צה"ל, ומוכרים לצורך קרנות השתלמות, כך לפחות כתוב כאן.
מה זה בעצם?
אחד האתגרים הקשים ביותר בתחקיר היה להבין מה זה בעצם NLP, ובמידה מסוימת, מה הוא אינו. חיפשתי תשובות במקורות רשמיים (או לפחות כאלה שנראים רשמיים). האגודה ל-NLP מגדירה כאן למשל:
"ה-NLP מכונה לעיתים קרובות 'חוברת הוראות ההפעלה של המוח (mind) שלך'. NLP בוחן את הדרך שבה אנו חושבים ומעבדים את מחשבותינו (עצבי), תבניות השפה בה אנו משתמשים (לשוני) וההתנהגויות שלנו (תכנות) וכיצד כל אלה פועלים יחד כדי ליצור אפקט חיובי (או שלילי) עלינו כפרטים. זהו אוסף של מגוון רחב של שיטות ומודלים היוצרים הבנה של תהליך החשיבה וההתנהגות. הבנת הטכניקות הללו יכולה לחולל שינוי חיובי עבורך ועבור אחרים."
נציץ בעוד כמה הגדרות שהאתר שמח לספק לנו:
ריצארד בנדלר (Richard Bandler), אחד משני מייסדי התחום מגדיר: "NLP היא גישה של סקרנות שאינה יודעת גבול לגבי בני אדם, עם מתודולוגיה שמשאירה מאחוריה שובל של טכניקות."
שותפו, ג'ון גרינדר (John Grinder), מוסיף: "האסטרטגיות, הכלים והטכניקות של ה-NLP מייצגים הזדמנות שאין דומה לה לחקר התפקוד האנושי, או ליתר דיוק, אותו תפקוד נדיר ובעל ערך אשר ידוע כגאונות."
ועוד הגדרה: "האומנות והמדע של הדרך בה אנשים מתקשרים ומשפיעים זה על זה." – Trevor Graeme Wilkins.
נשמע שעלו כאן על משהו ענק!
אבל משהו בהגדרות קצת מעורפל וחמקמק מדי לטעמי. נראה שלכל אחד יש הגדרה משלו לנושא. רגע, מסתבר שאני מתפרץ לדלת פתוחה! כאן הם כותבים: "כל אחד שמעורב ב-NLP יכול ליצור הגדרה משלו למשמעות של NLP עבורו."
לי זה נשמע כמו יסודות די רעועים לתחום עיסוק שמכבד את עצמו. נורת אזהרה ראשונה נדלקה: הגדרות מעורפלות ורב משמעיות.
הנה נסיון הסבר נוסף של בנדלר:
איך פיתחו את זה?
לפני הסקירה הרצינית יותר, הנה קטע “סטנדאפ” של בנדלר בו הוא מספר איך הכל התחיל:
בשנות ה-70 של המאה ה-20 העלו ריצ'רד בנדלר וג'ון גרינדר רעיון מבריק כיצד ליצור מודל טיפולי (פסיכולוגי) יעיל ומעשי. הם הניחו שאם יצליחו לבודד את מרכיבי התקשורת היחודיים של מטפלים מצטיינים בני זמנם, יהיה בידיהם המפתח לשיפור התקשורת.
עבודתם פותחה על בסיס תצפיות בארבעה אישים בולטים בארצות הברית באותה תקופה: מילטון אריקסון – אבי ההיפנותרפיה המודרנית, וירג'יניה סאטיר – עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, פריץ פרלס – אבי טיפול הגשטלט וגריגורי בייטסון – אנתרופולוג נודע. הם צפו בהם מבעד למראה חד כיוונית, צילמו טיפולים וראיינו מטופלים, כולל את ארבעת המודלים עצמם. לאחר צפייה וחקירה ממושכת היה בידיהם חומר הגלם שממנו 'זיקקו' את ההשערות והעקרונות הבסיסיים של ה-NLP.
על בסיס המודל שלהם יצרו גרינדר ובנדלר תהליכים טיפוליים קצרי מועד. בתוך זמן קצר החלה שיטתם להתפרסם, תחילה ברחבי ארצות הברית ואחר כך גם בשאר העולם.
הרעיון יפה. הגישה מעניינת. אך מי שם לב מה השלב החסר?
חסר שלב האימות האמפירי של ההשערות. קל מאוד ליפול בפח ההונאה העצמית ולזהות חוקיות מדומה כזו או אחרת במערכת מורכבת. לעיתים החוקיות באמת קיימת, אך רק לגבי הנתונים הספציפיים שעומדים לרשות החוקר בזמן פיתוח ההשערה שלו. כדי לוודא שהרעיונות אכן תקפים באופן כללי יש לבחון אותם על מדגם נתונים חדש (כמובן תוך לקיחה בחשבון של גורמי הטיה אפשריים – שימוש בקבוצת ביקורת וכו'). דנתי בנושא בהרחבה בהקשר של המחקר הנומרולוגי.
נורה אדומה גדולה נוספת נדלקת: מדובר בהשערה בלבד, אשר אינה מגובה בראיות אמפיריות.
אפילו בסוגיות ספציפיות עד מאוד, כמו למשל, "האם קפה מזיק לבריאות" או "האם קרינה סלולרית מסרטנת" נדרשים למחקרים עתירי תקציבים שמנטרים אלפי נבדקים, וגם לאחר עשרות שנים של מחקר עדיין ניטשים ויכוחים מרים בין חוקרים שונים. והנה, שני בחורים מנתחים התנהגות של נבדקים בודדים ומסוגלים תוך זמן קצר וללא כל אישוש מחקרי לגלות את "חוברת הוראות ההפעלה של המוח" של כל אחד מאיתנו? אני בספק. עוד נחזור לראיות הניסיוניות בהמשך, וניווכח שהספק הזה מוצדק.
ובכל זאת, במה המדובר?
אחד הרעיונות הבסיסים של ה-NLP מנוסח במשפט "המפה אינה הטריטוריה", כלומר, כל אחד מאיתנו פועל על בסיס הייצוג הפנימי שלו של העולם (המפה) ולא על בסיס העולם עצמו (הטריטוריה). המפות שאנחנו יוצרים מאוד מוגבלות ומעוותות. לפי ה-NLP ניתן ללמוד "להיכנס לנעליו" של האחר ולראות לרגע את המפה שלו. יכולת זו מאפשרת פתיחות, קבלה ושיפור התקשורת. משימתו של המטפל היא להבין את המפה האישית של המטופל ולפעול על פיה.
מפות העולם שאנשים יוצרים יכולות להיות מבוססות על "סגנונות חישה" שונים: חזותי, הרגשתי-תחושתי (שילוב שנקרא "קינסתטי"), שמיעתי, ריח, וטעם. כל חוויה בעולם החושים היא שילוב של כל אלה.
לטענת הוגי ה-NLP, כל אחד מאיתנו מעבד את מרבית המידע תוך שימוש במערכת יצוג מועדפת (Preferred Representational System – PRS) מסוימת.
המערכת היצוג המועדפת מתבטאת בשפה. אדם חזותי ישתמש יותר בביטויים כמו "לא נראה לי הגיוני", "תראה, לדעתי… " לעומת אדם שמיעתי למשל, שיאמר "לא נשמע לי הגיוני,"שמע, לדעתי…".
גילוי נוסף שהסב גאווה גדולה למייסדים היה כי ניתן לקבל רמזים עקיפים לגבי מערכת היצוג המועדפת של מישהו לפי תנועות העיניים הלא רצוניות שלו בזמן שהוא חושב על דברים מסוימים.
כדי לעבוד באופן יעיל עם מטופל יש צורך לשמור על התאמה עם המערכת היצוג המועדפת שלו. כשהמטפל שומר על התאמה כזו עם המטופל, יחוש המטופל שהמטפל "מדבר בשפתו", שיש ביניהם "כימיה". הנה דוגמה שנותנים כאן: "אם רוצים לתאר בעת ההרפיה את חוף הים: כשמדובר באדם חזותי יש לתאר לו את צבע הים והחול, את קו האופק, את הסירות שעוגנות מרחוק וכדומה. לאדם שמיעתי יש לתאר את רחש הגלים, קריאות השחפים, צפירת האוניות והמיית הרוח. לתחישתי יש לתאר את מגע החול, טמפרטורת המים, רפרוף הרוח על העור וחמימות השמש."
השערות נוספות של ה-NLP מתבססות על עקרונות יסוד אלה. על צורת הטיפול הקלאסית אפשר לקרוא כאן.
נשים לב כי גם אם ההשערות הראשונות מתגלות כנכונות בניסויים, כלומר, לאנשים אכן יש מערכת יצוג מועדפת, והיא אכן נותנת אותותיה בצורת הדיבור ובתנועות העיניים, עדיין אין הדבר אומר שאדם אחר שיפעל באותו "סגנון" ישיג משהו חיובי באינטראקציה ביניהם. זו טענה נפרדת שאינה נובעת לוגית מהטענות הראשונות. יתכן שלא תהיה כל השפעה, ויתכן שתהיה אף השפעה הפוכה. מי יודע? אם לא בודקים, לא יודעים.
מה זה לא
למרות ההקשר הטיפולי במסגרתו פותח ה-NLP, מדגישה האגודה ל-NLP כי: "NLP אינה פסיכותרפיה, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, יעוץ, טיפול בהיפנוזה, טיפול."
הופ, עוד נורה אדומה נדלקה: הערות כסת"ח.
לי זה נשמע קצת כמו: "אל תתבלבלו, למרות שזה עשוי להישמע כמו טיפול, להראות כמו טיפול ולהרגיש כמו טיפול – זה לא טיפול". נתקלנו בעבר בהערות כאלה לגבי הנומרולוגיה והקריסטלים, אך ניתן להתקל בהן בכל מקום בו מנסים לאכול את העוגה (לטעון ליכולות ריפוי/שיפור/טיפול נפשי/פיזי) ולהשאיר אותה שלמה (להמנע מהסתבכות משפטית).
האם זה המקרה? נמשיך ונחקור.
למה זה טוב בעצם?
הנה ציטוטים נבחרים מתוך האתר של "המוסד הגדול והוותיק בארץ בו ניתן ללמוד את כל דרגות ה-NLP":
"ה-NLP מאפשר לפתור בעיות בזמן קצר, תוך הגדרת מטרה באופן ברור ושימוש בכוחו המופלא של הדמיון. ה- NLP מתאים לכל אדם. מי שהוסמך לטפל ב- NLP יוכל בקלות להתאים תהליכי NLP לנושאים טיפוליים שונים כגון שינוי הרגלים (עישון, תזונה, פעילות ספורטיבית וכדומה), לפתרון בעיות שמקורן בילדות, למצבים של חרדה ודיכאון, לפתרון או תמיכה בבעיות בריאותיות רבות, לטיפול באלרגיות, בפוביות, בתלות.
ה-NLP מאפשר טיפול מעמיק ביחסים בין אישיים (בין הורים לילדים, יחסים זוגיים, בעיות בתפקוד מיני, קשיים ביצירת אינטימיות וכדומה). ניתן באמצאות המודל לטפל בבעיות שמקורן בילדות, בדיכאון, חרדה וכפייתיות.
ניתן להתאים הנחיית NLP גם לאנשים המוגבלים בשכלם וגם לילדים."
אנחנו מתבשרים גם כי "פרופסור ג'ון גרינדר, מפתח שיטת ה-NLP, מגיע לארץ עם קוד חדש להסרת פוביות ב-20 דקות".
ואיך זה מתיישב בדיוק עם הכרזת האגודה לעיל? האם רק לי זה נשמע כמו טיפול בבעיות נפשיות ופיזיות? אנסח את נורת האזהרה הבאה בזהירות: טענות לסיוע/פתרון בעיות בריאות גוף/נפש, בתחום בו פעילים אחרים הצהירו כי אינם מתיימרים לעשות זאת. בנוסף, נדלקו נורות האזהרה הבאות: * טוב לכל אחד, לכל דבר, בכל מצב. ו – פתרון קל ומהיר לבעיות קשות וכבדות.
בנדלר, אחד משני המייסדים כאמור, טען בין השאר כי תלמיד אומנות לחימה מתחיל יכול לנצח לוחם מיומן ושאפשר לפתח זכרון צילומי בעזרת שימוש בטכניקות NLP (מקורות 19, 23 כאן). במהלך השנים פותחו טכניקות שונות המשתמשות בעקרונות ה-NLP לסיוע בתחום העסקים, ספורט, אומנות הפיתוי, מכירות ולכישורי משא ומתן.
*** הורים, נא להרחיק את הילדים עד חלוף הפסקה הבאה ***
לגברים, רוצים להיות מצוידים היטב? תוכלו להגדיל את איברכם ב 2-7 ס"מ ע"י תרגול NLP, תמורת 120 ₪ בלבד. תוך יומיים-שלושה כבר תבחינו בהבדל. הכסף מוחזר במלואו תוך חודשיים למי שאינו מרוצה (מי שניסה והצליח לו, שיספר לכולם, כן?) נשים, לא לדאוג, יש גם משהו בשבילכן!
נורת ה-כסף, כסף כסף! מהבהבת במהירות…
אני מניח שתומכי NLP אחדים קופצים כעת בצעקות – "שטויות! אלה סתם שרלטנים שמנכסים את ה-NLP האמיתי לצרכיהם. מי שבאמת מבין מה זה NLP לא טוען בכלל דברים כאלה!" לא אתפלא אם הם צודקים. אבל אני מניח שחלק מהמזנקים כן יטענו "לפתרון בעיות שמקורן בילדות, למצבים של חרדה ודיכאון, לפתרון או תמיכה בבעיות בריאותיות רבות, לטיפול באלרגיות, בפוביות, בתלות".
איך האדם הפשוט יכול להבחין בין שרלטנים לבין מטפלים רציניים ב-NLP? על סמך השתייכותם למוסד מוכר ורשמי? אבל רגע, במוסד השני היה כתוב ש "NLP אינו פסיכותרפיה, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, יעוץ, טיפול בהיפנוזה, טיפול", אז איזה מוסד מוסמך יותר? מי קובע איזה מוסד מוסמך ואיזה לא?
העיניים שלי מוצפות כבר באור אדום כואב. אבל מי יודע, אולי זה עובד?
יש רק דרך אחת לדעת עם משהו עובד: בדיקה. וכשאני אומר בדיקה, אני לא מתכוון לליקוט סלקטיבי של אנקדוטות מאנשים שמאמינים ש-NLP עזר להם. אני מתכוון לניסויים מבוקרים.
האם הראיות המחקריות תומכות בעקרונות ה-NLP?
אז זהו, שלא ממש.
הנה סקירה תמציתית של מחקרים שנעשו בתחום, בליווי קישורים למעוניינים להעמיק.
מחקרים לגבי הקשר בין א-סימטריה של אונות-המוח לבין תנועות עיניים התבצעו עוד לפני פיתוח ה-NLP. יחד עם זאת, התמיכה בטענות הסציפיות של יוצרי ה-NLP היו זעומות ובמקרה הטוב – חלקיות בלבד. Wertheim ושות' למשל בחנו ב-1986 את ההשערה כי תנועות עיניים משקפות עיבוד חושי. בהתאמה לטענות ה-NLP, נמצאה עדות למבטים מוגברים למעלה כשנבדקים התבקשו להיזכר במידע חזותי, אבל ממצאים לגבי האופנים השמיעתיים והתחושתיים לא היו עקביים. ובנוסף, רמזים שיוחסו ב-NLP לייצוג שמיעתי היו נפוצים בכל סוגי הגירויים (שמיעתי, חזותי ותחושתי).
Sharpley ביצע ב-1984 סקר ספרות ואיתר 15 מחקרים לגבי המערכת היצוג המועדפת, ומצא "עדות מחקרית מועטה שתומכת בשימושיות שלה ככלי יעוץ אפקטיבי".
Einspruch and Forman ערערו ב-1985 על המסקנות שלו, וטענו כי חלק מהמחקרים עליהן ביסס את מסקנותיו היו לקויים מבחינה מתודולוגית והצביעו על חוסר הבנה של החוקרים בתורת ה-NLP.
Sharpley חזר עם סקירה מחודשת ב-1987 שכללה 7 מחקרים נוספים, ביניהם מחקר שבדק את הקשר בין תנועות העיניים, הביטויים הנאמרים והדימויים הפנימיים – לא נמצא קשר כזה. Sharpley מסיק כי לא ניתן לאבחן את ה-PRS (מערכת היצוג המועדפת) באופן אמין, כשמאבחנים אותה היא משתנה בזמן ולפיכך כלל לא בטוח שהיא קיימת, ובנוסף לא נראה שהתאמה ל-PRS של אדם אחר מסייעת ליועצים באיזשהו אופן שניתן להדגים בבירור. הוא מסכם כי "נתוני המחקר אינם תומכים בעקרונות ה-NLP או ישומיהם בסיטואציות של יעוץ".
בשנת 1988 הוכנה סקירה עבור צבא ארה"ב אשר בדקה שלל "טכניקות לשיפור היכולת האנושית", ה-NLP היתה אחת מהן. בנוסף לסקירת המחקרים הזמינים בנושא הם גם דברו עם בנדלר. הנה כמה מהערות הסיכום שהם ניסחו:
"בקצרה, מערכת התבניות של העין, יציבה, טון ושפה כמקודדים תבניות יצוגיות אינה נגזרת או יכולה להיגזר מעבודות מדעיות ידועות. המחקרים כשלו לספק בסיס אמפירי לתמיכה בהשערות ה-NLP… או ביעילותה. הוועדה אינה יכולה להמליץ על אימוץ טכניקות כל כך לא מאומתות. כל המבנה המפואר של טכניקות השפעה ואמפתיה במקום להיות מעוגן בתאוריה נוירולוגית עדכנית ונתמכת מדעית, מבוסס על מטפורות לא עדכניות של תפקוד המוח ומשובץ בטעויות עובדתיות מרובות".
באותה שנה (1988) פרסם גם Michael Heap מאמר סקירה בנושא, כשהוא מתמקד בפוטנציאל כגישה טיפולית. מסקנתו היתה: "טענות הכותבים בתחום ה-NLP לגבי המערכת הייצוגית נבחנו בצורה הגונה ואובייקטיבית, ונמצאו לוקים בחסר… ראוי יהיה להסיק כעת כי אין ולא היה מעולם איזשהו בסיס להנחה כי אנשים מחזיקים ייצוג של העולם באופן מועדף כלשהו עליו ניתן להסיק מהביטויים בהם הם בוחרים או מתנועות עיניהם."
סקירה עדכנית ומקיפה במיוחד בוצעה ב-2009. מתוך 315 מחקרים שבוצעו בין השנים 1975-2009 רק חמישית (63) פורסמו בכתבי עת "מכובדים" (אשר מופיעים ברשימת ISI), רובם משנות השמונים בהם פרח המחקר בתחום, ומתוכן רק 33 מחקרים אמפיריים. בחינת 33 המחקרים העלתה כי תשעה מתוכם תומכים בטענות ה-NLP, שמונה-עשר מפריכים, ובששה הנותרים התוצאות לא היו חד משמעיות. כשמשקללים גם את איכות המחקרים, התמונה עגומה עוד יותר. מסתבר כי המחקרים התומכים היו באיכות נמוכה יותר מאלה המפריכים. כמה מהם לא כללו כלל קבוצת ביקורת! כל שנעשה בהם היה להשוות בין מצבם של המטופלים לפני סדרת הטיפולים לבין מצבם לאחריה, ללא כל השוואה למטופלים שעברו תהליך דומה בגישה אחרת, או לכאלה שלא עברו שום תהליך. מובן שלא ניתן ללמוד הרבה מנתונים כאלה על יעילות ה-NLP. (וראו גם סדרת הרשומות על הפלצבו).
בסיכום הסקירה מביע החוקר את דעתו באופן ברור ביותר: "האנליזה שלי מובילה באופן שלא ניתן להכחישו להצהרה כי NLP הינו קישקוש פסאודו-מדעי, אשר צריך להיות מאוכסן בנפטלין לעולמים. יש שעשויים לחשוב כי האנליזה שלי היתה מאמץ לחינם. אחרי הכל, היא הניבה את אותן התוצאות כמו אלה שהגיעו אליהן Sharpley ו-Heap בסוף שנות השמונים. ללא ספק, NLP הינה הצעה עסקית אשר מפתה אנשים בעזרת "שינויים מדהימים", "התפתחות אישית", וגרוע מכל – טיפול. אנליזה זו … מספקת טיעונים מספיקים כדי לענות על שאלה אתית: האם שימוש במשהו בלתי קיים ובלתי יעיל, ומכירתו, הם דבר מוסרי?"
נורה גדולה נדלקה: לא נתמך מחקרית.
ומה אומרים תומכי ה-NLP להגנתם?
התעלמות
בד"כ הם אינם אומרים דבר, הם פשוט מוכרים את מרכולתם בהתלהבות. נראה שמרבית המטפלים כלל אינם מודעים לקיומם או אי קיומם של מחקרים בתחום, וגם אם כן, זה לא ממש מעניין אותם. הטיעון הרווח הוא "מנסיון אישי, זה עובד נהדר! אני לא זקוק למחקרים מדעיים שיוכיחו לי את זה".
הודאה במצב
אחרים מודים שהמצב לא כפי שהיו רוצים שיהיה: אחד מהמוסדות היוקרתיים יותר ללימוד NLP (לפחות לפי הטענות שלו) מכיר בהגדרות העמומות של התחום: "כדי שמחקר נאות יתבצע, צריכים קודם כל להגדיר את המודלים של ה-NLP באופן ברור, מפורט וניתן לבדיקה אמפירית. כדי שזה יקרה חייבת להיות הסכמה על ההגדרות בקרב קהילת ה-NLP."
כאן כותבים: "המחקר האקדמי בתחום ה-NLP קלוש. המחקרים האמפיריים שנעשו עד היום סובלים ממגבלות שונות. אנחנו מאמינים שיש צורך דחוף למחקרים נוספים במתודולוגיות שונות."
מתקפה
בחור בשם Andy Bradbury לא מסתפק במגננות. הוא יוצא למתקפות חסרות מעצורים על כל מחקר שמראה ש-NLP חסר בסיס. מהתרשמותי, אפשר לסכם עשרות עמודים של מתקפות באוסף המשפטים הבא:
* הפרכתם גרסה לא מקובלת של NLP ("זו לא הגרסה הקלאסית" או לחילופין "NLP התפתח מאז").
* המחקרים המפריכים אינם באיכות טובה.
* תקפתם אנשים שאינם מייצגים כלל את תחום ה-NLP.
* לא הבנתם בכלל מה זה NLP ולכן הפרכתם טענות שבכלל לא נטענו. הנה ציטוט לדוגמה:
"מבלי שהטרידו את עצמם באיזשהו סוג של דייקנות, כמעט כל החוקרים, כולל Sharpley, הצליחו לא להבין כלל את הטענות האמיתיות שנטענו ע"י מייסדי התחום, במיוחד את ההגדרה המורחבת למערכת הייצוג המועדפת."
אז מה זה כן NLP ואיפה המחקרים התומכים? רק להזכיר, חובת ההוכחה היא על הטוען.
התחכמות
הנה טיעון ששמעתי בפורום NLP כלשהו, לאחר ששלב הצגת מחקרים תומכים הסתיים בהודאה מצד מנהל הפורום "אני מסכים שאין ראיות מאד מרשימות בעד ה-NLP". נאמר לי: "הרבה מהעוסקים בתחום לא רוצים להפיץ אותו כדי לשמור על היתרון. הכוונה לאנשים שלא מלמדים או מנחים בעזרת NLP, אלא משתמשים בו בחיי היומיום ובמקום העבודה." אם נניח לרגע כי יש תועלת כלשהי ב-NLP, אני יכול לראות כאן בעיה אתית מסוימת. האם מדובר בתחום ידע שמטרתו ביצוע מניפולציות על אנשים אחרים לצורך השגת יעדים אישיים?
מדע, פסאודו-מדע, או אפילו לא זה?
אני מניח שכולנו השתכנענו שמדע – זה לא. היות ופעילי התחום משתמשים בהמון מושגים שנשמעים מקצועיים ואשר מעניקים נופך מדעי להשערות שלהם, הרי שיש לנו כאן מועמד קלאסי למתחזה-מדע, כלומר, פסאודו-מדע.
עצם השם – Neuro Linguistic Programming, הוא התחזות למדע, שכן מומחים בכל שלושת התחומים המוזכרים בו מצהירים כי אין שום קשר בין המקצועות שלהם לבין טענות ה-NLP.
פרופ' למדעי המוח Michael Corballis אומר: "NLP הינה כותרת מזויפת לחלוטין, אשר מתוכננת לתת את הרושם של מכובדות מדעית".
פרופ' Singer אומר: "NLP משייך עצמו לעיתים קרובות למדע בכדי להעלות את היוקרה שלו."
האנתרופולוג פרופ' Winkin מחשיב את קידום הנושא כ"הונאה אינטלקטואלית" ומשווה את הקשר בין NLP למדע לקשר בין אסטרולוגיה לאסטרונומיה (מקורות – כאן).
יתרה מזאת, NLP זוכה למעמד הכבוד המפוקפק של להיות מנותח בקורסים של פסיכולוגיה, פילוסופיה, מדע וחשיבה ביקורתית כדוגמה קלאסית לפסאודו-מדע (ציטוטים ומקורות בנושא זה אפשר למצוא כאן). מה שמדליק באופן טבעי את נורת ה-פסאודו-מדע.
אבל גם לכך יש לתומכי ה-NLP תשובת מחץ: זה לא פסאודו-מדע, כי זה מעולם לא התיימר להיות מדע. הנה דבריהם של מייסדי ה-NLP:
"כבוני מודלים, אנחנו לא מתעניינים בשאלה האם מה שאנחנו מציעים לך נכון או לא, מדויק או לא או אם ניתן להוכיח באופן נוירולוגי שמדובר ביצוג מדויק וממשי של העולם האמיתי. כל מה שמעניין אותנו זה שזה עובד." (Frogs into Princes, Bandler & Grinder, עמ' 18).
בעמ' 7 הם מצהירים שהם אינם פסיכולוגים, תאולוגים או תיאורטיקנים, שאין להם מושג לגבי טבע הדברים כפי שהוא באמת ושלא מעניין אותם במיוחד מה נכון. מטרתם היא לתאר משהו שהינו שימושי. "אם הזכרנו משהו שאתה יודע ממחקר מדעי או מסטטיסטיקה שאינו מדויק, עליך להבין שדרגה שונה של נסיון מוצעת לך כאן. אנחנו לא מציעים לך משהו שהוא נכון, רק דברים שימושיים".
מרעיון לממון
ההיסטוריה של ה-NLP מדגימה תהליך קלאסי שמתרחש עבור אינספור "שיטות" אחרות.
זה מתחיל באדם או שניים ש"מגלים" (או ממציאים) דרך חדשה שיכולה להועיל לבני אדם באופן כלשהו. טענתם עשויה להיות בעלת הגיון כלשהו (או שלא), מבוססת במידה מסוימת על ידע קיים (או שלא). בכל מקרה רצוי מאוד שהשיטה תבטיח פתרון קסם לבעיות גדולות ומציקות בשלל תחומים, שתתאים לפלחים נרחבים באוכלוסיה (רצוי לכל אדם) ושתהיה נטולת סיכונים ותופעות לוואי.
המייסדים מתחילים להתנסות בשיטה שהמציאו על מטופליהם ועד מהרה כוחות הסוגסטיה, הפרשנות האישית וכמה אנקדוטות מרשימות עושים את שלהם וכולם מתרשמים "שהשיטה עובדת". תוך שהם מדלגים באלגנטיות על שלב המחקר והאימות, המייסדים כותבים ספרים, מתחילים להעביר קורסים ואם הכל מתגלגל כהלכה צצים מוסדות להכשרת הדור הבא של המטפלים בתחום. לפני שאתה מספיק לומר "תכנות-תודעתי-קוונטי" או כל צירוף מילים מרשים דומה, התחום כבר משגשג ופורח.
בשלב כלשהו מישהו מתעורר ומחליט לבדוק את הדברים בצורה מדעית, אבל זה כבר מאוחר מדי. יותר מדי אנשים כבר מושקעים בשיטה ויותר מדי מטפלים "יודעים שזה עובד".
במקביל, שלל שרלטנים מזהים את הפוטנציאל המסחרי הגואה וממציאים פיתוחים, שיפורים ויישומים חדשים ומפתיעים לשיטה המקורית. דבר זה מעורר כמובן התנגדויות ומאבקים בינם לבין תומכי השיטה המקורית שמתרעמים על נשיאת שם השיטה לשווא (למרות שלא פעם גם המייסדים ממציאים את עצמם מחדש כעבור כמה שנים).
*
הרבה נורות אדומות נדלקו, אך עדיין נותרתי עם תחושה שיתכן ומשהו מכל זה בכל זאת "עובד".
אולי אם נקלף את כל הקליפות הפסאודו-מדעיות, ניפרד מההשערות הלא מבוססות, נבעט הצידה את השרלטנים, נמחק מהפרוטוקול את ההכרזות המוגזמות ונניח בצד את האנקדוטות הקיצוניות שיתכן ואינן קשורות כלל לנושא, אולי בכל זאת נמצא גרעין אפקטיבי?
אולי. אך עד שהנושא לא יוגדר ויחקר בצורה מבוקרת ומקובלת על כל הצדדים, לא נדע את התשובה לכך.
ברשומה הבאה תוכלו לקרוא ראיון שערכתי עם אדם שלמד את התחום ומחזיק בתעודת NLP Master Practitioner. האם הדברים יוארו באור אחר?
מקורות והרחבות:
- NLP בויקיפדיה (באנגלית)
- מאגר המחקרים המלא ביותר בתחום ה-NLP
- סקירה נרחבת מ-2011
- סקירה כללית מ-2009
- סקירת ספרות מקיפה מ-2009
- סקירה כללית מ-2003
- לקט ציטוטים ממאמרים
- מחקר לגבי הקשר בין תנועות עיניים לאמירת שקר, והנה כתבה שמתייחסת לאותו מחקר. * יצוין כי הטענה לקשר כזה כנראה אינה מיצגת את הזרם המרכזי של ה-NLP.
- קצת על הסכומים שמוציאים גופים ממשלתיים באנגליה על הכשרות NLP לעובדיהם
כמו כן, אולי תתעניינו בסדרת הרשומות על היפנוזה.
____________________________________________________
הזינו את המייל שלכם בתחתית הטור משמאל לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!


















