נכון ילדים. אם לא אוכלים – מתים.

הנה, תראו מה קרה לעזרא המפונק:

אבל, מסתבר שלא כולם מתים. יש יחידי סגולה. באמת. קראתי בעיתון:

הודי בן 83 טוען: לא אכלתי יותר מ-70 שנה
פרלהאד ג'ני בן ה-83 נשבע כי לא הכניס דבר לפיו מאז היה בן 8. לדבריו, הוא בורך על ידי האלים שהעניקו לו את היכולת להתנזר ולשרוד ללא תלות בחומר. "המדיטציות הקבועות שאני עורך מספקות לי את כוח לחיות".

בכל פעם אני נדהם מחדש. האם אין גבול לשטויות שאנשים יטענו? "אנשים מרחפים בכוח המחשבה", "אנשים חיים בלי לאכול", האם אין שום גבול?! ומה שמדהים הוא, שלא משנה עד כמה הזויה תהיה הטענה, תמיד תמצא עדת מאמינים שיאמצו אותה בחום.

טוב. אני נרגע.
בואו נבדוק את הנושא בצורה שקולה ורצינית. כמו שצריך.

כאן מדווחים לנו שאותו תמהוני הוזמן לבית חולים לצורך בדיקת סיפורו. צוות מדענים בכירים מטעם יחידת המחקר של משרד ההגנה ההודי שהה במקום, 35 רופאים מומחים בדקו אותו ללא הרף ומספר מצלמות טלויזיה במעגל סגור פיקחו עליו יומם וליל. במשך 15 יום לא בא דבר מזון או שתיה אל פיו. המגע היחיד שהיה לו עם מים היה בעת שהתקלח מדי פעם (?) וגירגר מים (??), אבל הרופאים הבטיחו כי מדדו את כמות המים שהוא ירק חזרה בתום הגירגור ולא חסרה אף טיפה (מעניין אם מדדו גם את כמות המים בהם התקלח). כל הבדיקות הרפואיות היו תקינות לחלוטין ולא נמצא שום תפקוד חריג בגופו, למעט העובדה שלא הטיל מימיו ולא עשה צרכיו אף לא פעם אחת במשך כל התקופה בה היה במעקב.
כזכור, האיש טוען כי הוא חי כך כבר עשרות שנים, אז באמת, מה הם כבר בשבילו עוד שבועיים עלובים.

אך לא כולם התכוונו לבלוע את הסיפור בשקיקה.

Sanal Edamaruku, נשיא אגודת הספקנים ההודית חושף פרטים נוספים על הפרשה. הסתבר שלעיתים ג'ני כן יצא מטווח המצלמות. הוא הורשה להפגש עם אוהדים ואף הורשה לעזוב את החדר שלו לספוג קצת קרני שמש חמימות. אדמרוקו ביקש לבקר במקום בליווי צוות מומחים מטעמו שיעיפו מבט בשטח, אך לא קיבל אישור לכך מטעם מנהלי ה"מחקר".

(אפשר לדלג בסרטון ולהתחיל ב-4:30)

זו לא היתה הפעם הראשונה ש-Shah, הרופא האחראי על הבדיקה, היה מעורב בסוג פעילות כזה: בשנת 2000 בדק אדם במשך למעלה משנה ואישר את טענתו כי הוא ניזון מאנרגית השמש בלבד (וקצת מים), כמו הצמחים. בשנת 2003 פנה אפילו ל-NASA בבקשת מימון לחקירה ראשונה של ידידנו ג'ני, בטענה כי אסטרונאוטים יוכלו להפיק תועלת מהמחקר במסעותיהם הארוכים בעתיד. באף אחת מה"חקירות" הללו לא הרשה לצד שלישי לבקר את התהליך, והתוצאות המטלטלות לא פורסמו מעולם בכתב עת מדעי.

כמה פרטים נוספים על הרופא משלימים את התמונה: Shah מאמין אדוק בדת הג'ייניסטית, וכנשיא איחוד הרופאים הג'ייניסטים ההודים (איחוד שמטרתו קידום חקירה מדעית וחינוך רפואי בהתבסס על עקרונות הג'ייניזם), הוא מציע לאחד את מדע הרפואה, שאינו מושלם עדיין, עם מדע-העל הג'ייניסטי, כפי שנגלה ע"י ירום הודו Lord Mahavir. מעניין שגם רבים מחברי הצוות שלו מחזיקים באמונות אלה, כמו גם שותפו למחקר בנוגע לאיש הפוטוסינתזה, שכיהן אף הוא כנשיא איחוד הרופאים הג'ייניסטים המדובר.

אני חושב שענני המסתורין כבר התפוגגו כמעט לגמרי.

לקינוח הפרשיה אני ממליץ בחום לצפות בג'יימס רנדי מדבר על המקרה, בדרכו החיננית ומלאת החיים:

***

ומתמהוני הודי שחזר כבר מזמן לכפרו הדל, נעבור לגרסה המסחרית.
שהרי מה יכול להיות יותר טוב מסיפור ניסים מדהים?
סיפור ניסים שגם מכניס מיליונים כמובן!

האיש שצם בין הארוחות

Wiley Brooks הקים את המכון האמריקאי ה-Breatharian (האנשים האלה שחיים על אויר. כן. יש רבים כאלה מסתבר).
לאחרונה החליט להקדיש 100% מזמנו לפתרון הבעיה המוזרה בה נתקל – הוא עדיין נדרש לאכול מדי פעם כדי לקיים את גופו הגשמי. ברוקס זיהה ארבעה גורמים שמונעים ממנו לחיות על אויר בלבד, ואלו הם: זיהום אנושי, זיהום אוכל, זיהום אויר וזיהום אלקטרוני. ב-2003 התוודה בפני אחד המגזינים כי הוא נאלץ לקטוע לעיתים את הצום שלו עם צ'יזבורגר ודיאט קולה, והסביר כי זה עניין הומאופתי: בהיותו מוקף בתרבות זבל ואוכל-זבל, צריכתם תורמת לאיזון.

במדור ה"שאלות ותשובות מהמימד החמישי" באתר האינטרנט שלו הוא מסביר בין השאר כי פרות הן יצורים מהמימד החמישי (או גבוה יותר) שעוזרת לאנושות להגיע למעמד של מימד חמישי ע"י המרת אוכל תלת מימדי לאוכל חמישה-מימדי (בשר בקר). ברוקס ממשיך להעשיר את הידע התזונתי שלנו ומסביר כי מנת המבורגר כפול עם גבינה של מקדונלדס היא בעלת תדר בסיס מיוחד, ולכן הוא ממליץ עליה כמזון מזדמן ל"חיים על אוויר" מתחילים.

המכון של ברוקס גובה סכומים מרשימים מלקוחות עתידיים שרוצים ללמוד כיצד לחיות ללא מזון. הנה למשל "סדנת האלמוות" שמוצעת כעת במחיר מבצע של מיליון דולר בלבד! מהרו להרשם! דמי רישום על סמך 100,000 דולר בלבד. אין החזרים. אני לא צוחק – הסתכלו בעצמכם!

האישה בעלת ה-DNA המתרחב

Jasmuheen (או בשמה האמיתי – Ellen Greve) ניצלה את נסיונה המקצועי בתחום העסקים ועשתה את הונה ממכירת ספרים וקלטות שמסבירים את משנתה ההזויה.
"אני יכולה לחיות חודשים על גבי חודשים על שתיית תה בלבד", היא מתפארת. לטענתה היא חייה על דיאטה של 300 קלוריות ביום (כשביעית מהצריכה הממוצעת לאדם בוגר לא פעיל במיוחד) כבר 14 שנה. את השלמות התזונה היא משיגה בעזרת משקה טעון בחלקיקים קוסמיים או "מיקרו-מזון" שהיא מתארת כפראנה (אנרגיית חיים שכזו). היא ציינה כי עדיין לא הגיעה לדרגה שמאפשרת לה לחיות ללא אותו משקה מופלא ליותר מפרקי זמן קצרים.

ברגע של כנות, הגברת מספרת על רגעי חולשה קטנים שתוקפים אותה מדי פעם: "אם אני מרגישה קצת משועממת ורוצה קצת טעם, אני ממלאת את פי באותו המאכל שמתחשק לי. לדוגמה זה יכול להיות שוקולד, מלוא הפה עוגת גבינה או דברים בסגנון." (תנו לי לנחש, את הקלוריות האלה היא לא ספרה).

שימו לב מה היא אומרת על בני עמה, האוסטרלים: "האוסטרלים הם ספקנים באופן טבעי. כל מה שהם לא מבינים הם נוטים לקטלג כ"שטויות". אני מקבלת את התחושה של "אנחנו לא מאמינים לך, הטענות שלך קיצוניות מדי – תוכיחי לנו".

נכון. אנחנו באמת לא מאמינים לך. הטענות שלך קיצוניות מדי. תוכיחי לנו!

"Extraordinary claims require extraordinary evidence" – Carl Sagan

כנראה שהלחץ של האוסטרלים הספקנים צרי המוח הללו שצריכים הוכחה לכל דבר, גבר במידה שהפריעה לה בקריירה. לא היתה ברירה. היא הסכימה להשתתף בתוכנית "60 דקות" האוסטרלית, שם היתה אמורה להדגים את טענותיה.

כעבור 48 שעות של צום הראתה סימני התייבשות מתקדמים, סטרס ולחץ דם גבוה. הגברת טענה שזה בגלל האויר המזוהם שהיה בחדר המלון בו שהתה. "ביקשתי אויר צלול. 70% מהמרכיבים התזונתיים מגיעים מאויר צלול. לא יכולתי אפילו לנשום". ביום השלישי היא הועברה לאתר נופש למרגלות ההרים, הרחק מהעיר הגדולה, לשביעות רצונה. אך ככל שחלפו השעות, דיבורה האט, אישוניה התרחבו והיא איבדה יותר מ-6 ק"ג ממשקלה. לאחר ארבעה ימים, עדיין טענה כי היא מרגישה מצוין.

אך הרופא האחראי היה מוטרד קצת יותר. היא היתה בתהליכי התייבשות מתקדמים, הדופק שלה היה כבר בקצב כפול מהנורמלי, והיה חשש אמיתי לקריסת כליות. צוות ההפקה הפסיק את הצילומים מחשש אמיתי לחייה של הגברת.

אחרי הכל, כנראה שכולם מכירים את סיפורו של עזרא המפונק וזוכרים מה קרה לו ביום החמישי.

פועלה של שרלטנית הניו-אייג' זכה ליחס של כבוד גם מצד הספקנים. בשנת 2000 היא קיבלה את פרס "הכפית המעוקמת" מידי אגודת הספקנים האוסטרלית (פרס שמוענק לטוען הטענה העל-טבעית או הפסאודו-מדעית המגוחכת ביותר), וגם את פרס האיג-נובל לספרות, על ספרה "Living on Light", שמסביר שלמרות שכמה אנשים כן אוכלים, הם לא באמת זקוקים לכך.

אבל בזה לא הסתיימו ההבלים שהיא מייצרת. הנה שמעו: ה-DNA שלה הורחב מ-2 גדילים ל-12, כדי לספוח יותר מימן. כאשר הציעו לה 30,000 דולר תמורת בדיקת דם שתוכיח את טענתה, ענתה: "אתה לא יכול לראות אנרגיה רוחנית תחת מיקרוסקופ".

ג'יימס רנדי מיודעינו לא פספס את ההזדמנות והציע לה ב-2005 להשתתף באתגר מיליון הדולר שלו, סכום אותו תקבל אם תוכיח את טענותיה. אבל היה תנאי להשתתפות – המבחן יסתיים רק כאשר היא תודה כי נכשלה, לא דקה אחת קודם.

ולמה רנדי כל כך חסר רחמים תשאלו? יש לו סיבות טובות לכך. הנה זה מגיע.

פראיירים לא רק מתחלפים, הם גם מתים

אם היה מדובר רק בשרלטנים רודפי בצע ובפתיים שמכלים את ממונם על שטויות, ניחא. אבל לפעמים זה נגמר רע יותר.

לפחות שלושה אנשים סיימו את חייהם לאחר שאימצו את המלצות התזונה המהפכניות של אלן. גופת אחת מהן (אישה כבת 40, פעילה בקהילת ניו-אייג' בסקוטלנד) נמצאה באוהל יחד עם אחד מספריה של האלילה. ביומן שלה תועדו ימיה האחרונים, במהלכם סירבה לאכול ולשתות, באמונתה כי הדבר יעניק לגופה "ניקוי רוחני" ויטעין אותה מחדש באנרגיות פיזיות ומנטליות.

לאלן היה כמובן תשובות לשלוף מהשרוול. אותן תשובות שדופות ושחוקות כל כך שאנו שומעים בכל פעם שטיפול הזוי כלשהו לא עולה יפה. אתם יכולים כבר לנחש:

• אין לה (לאלן) אחריות מוסרית לפעולות ההולכים בדרכה.
• אלה שמתו כנראה לא ניחנו במוטיבציה והיושרה הנחוצות.
• אם לא מצאו את האור שיזין אותם, הם למעשה פשוט הרעיבו את עצמם.
• המוות היה ממקור פסיכו-רוחני ולא פיזיולוגי.

בקיצור – השיטה לא יכולה להכשל, האשמה מוטלת תמיד על הלקוחות.

עדכון: ממש עם פרסום הרשומה הזו, מתה עוד אישה באותן נסיבות ממש.

בזה הסתיים מסענו להיום. הוא התחיל בגיחוך למקרא כותרת דבילית בעיתון, והסתיים במותם של אנשים פתיים מספיק כדי להתייחס לקשקושים הללו ברצינות.

     

מקורות והרחבות:

• http://www.skepdic.com/inedia.html
• http://en.wikipedia.org/wiki/Inedia
• בתיאום קוסמי נדיר, מסתבר שחברי הפודקסט "ספק סביר" סקרו את הנושא כאן, במקביל. מומלץ.
• עפרה מהודר, הזכירה מחקר מעניין בפוסט שהקדישה לנושא הצום:
  "חוקרים בגרמניה בדקו מגבלה תזונתית קשה אחרת: הגבלת הצריכה הקלורית לכדי 200 עד 500 קלוריות ליום בסך הכול – שזו צריכה של פחות משליש הקלוריות הדרושות לאדם נורמאלי. הם מדווחים שצום כזה, למשך 7 עד 21 יום, הביא לערנות מוגברת, שיפור במצב הרוח וירידה בכאבים כרוניים. הם מסבירים את זה בעליית הזמינות של סרוטונין ומעבירים עצביים אחרים במוח בזמן רעב."

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למטה משמאל (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

הקדמה

קינסיולוגיה היא המחקר המדעי של תנועתיות האדם ("קינזיס" ביוונית = תנועה). במסגרת התחום נחקרים מנגנונים מכניים, פיזיולוגיים ופסיכולוגיים, באמצעות מערכות עוקבות-תנועה, אלקטרופיזיולוגיה של השרירים ושל פעילות המוח, וכד'. ישומי המחקר הם בתחומי אורתופדיה, ביו-מכניקה, שיקום, ספורט, ועוד.

בזאת מסתיים החלק המדעי להיום.

כעת נעבור למשהו שונה לגמרי: "קינסיולוגיה שימושית". זהירות, לא להתבלבל. אין שום קשר לקינסיולוגיה ולשימושיה הרבים לתועלת האדם. מטפלי קינסיולוגיה שימושית רבים משתמשים במונח "קינסיולוגיה", כפי שנראה להלן, מה שכמובן מקשה מאוד להבחין בין התחומים.

הקינסיולוגיה השימושית (להלן – ק"ש) נוסדה ע"י הכירופרקטור George Goodheart בשנות השישים של המאה הקודמת. הק"ש היא שיטה "שמאבחנת היבטים מבניים, כימיים ונפשיים של בריאות האדם באמצעות בדיקה ידנית של התנגדות שרירים אצל המטופל (ושיטות נוספות)".

לרגע נשמע כי עשוי להיות הגיון כלשהו בשיטה. כשחולים, הדבר מתבטא לעיתים קרובות בחולשה (חישבו על שפעת, צהבת או הרעלת מזון למשל). כשבריאים השרירים חזקים. (מעניין לציין כי דווקא כשמתים השרירים נעשים קשים כאבן. אני מניח שהשיטה מוגבלת לאנשים חיים בלבד).

אבל הק"ש ספציפית הרבה יותר. היא מדברת על כך שליקוי בתפקוד איבר מסוים מלווה בהיחלשות שריר מסוים שמקושר אליו. כך למשל, שריר חלש בחזה יכול להעיד על מחלת כבד, בעוד ששריר חלש בגב התחתון או ברגל יכול להעיד על מחלת ריאות. שריר שמתחזק מעיד על שיפור במצב האיבר הפנימי המקושר אליו. "תורה" זו אינה עולה בקנה אחד עם הידע הרפואי המקובל.

אחד ממייסדי השיטה, John Diamond, מסביר בספרו Your Body Doesn't Lie את פעולת הק"ש. ההסבר מתחיל בתיאור "אנרגיית החיים האוניברסלית", עובר לדיון במרידיאנים ובאנרגית ה-צ'י, וממשיך בתיאור דה-פולריזציה חשמלית של הצ'י הזורם לאורך מערכת העצבים האוטונומית אל השרירים ומתורגם לבסוף אנרגיה אלקטרומגנטית. פסאודו-מדע בשיא תפארתו!

בשנות השבעים החליט הכירופרקטור John Thie לפשט את השיטה לתועלת הציבור הרחב, ופרסם את משנתו בספרו "Touch for Health". בשנות השמונים המאוחרות התפשטה השיטה בכל העולם והפכה ל"מקצוע" בפני עצמו.

כצפוי, עד מהרה עטו רבים על התחום החדש שנולד, ומתחו את השיטה לכל כיוון אפשרי: אבחון אלרגיות, בניית דיאטה אישית, שיחות עם התת-מודע, התחברות עם האמת האוניברסלית ומה לא.

כשניסה פרופ' לרפואה אחד להבין כיצד גילה Goodheart את כל אותם קשרים סבוכים בין שרירים, איברים פנימיים, מרכיבים תזונתיים, מרדיאנים וכו', נענה ע"י מחברם של כמה ספרי ק"ש (George Eversaul) כי Goodheart היה בעל כוחות על טבעיים (psychic), כוחות בעזרתם פיתח את התורה שלו.

כיום יש למעלה מ-80 צורות טיפול שונות שכוללות את המילה "קינסיולוגיה", לדוגמה "קינסיולוגיה התפתחותית", "קינסיולוגיה חינוכית", "קינסיולוגיה יצירתית", "קינסיולוגיה התנהגותית", "קינסיולוגיה דנטלית", ואפילו "קינסיולוגיה אסטרולוגית" – שמשלבת את נקודות הדיקור והמרידיאנים עם האסטרולוגיה הסינית כדי לזהות את הסביבה המתאימה לאיזון שרירים.

נראה כי כל מטפל בעל חוש מסחרי מפותח בוחר לו כמה אלמנטים בסיסיים, בוחש אותם כיד הדמיון הטובה, ממציא שם אטרקטיבי, פותח מרפאה לטיפולים בשיטה החדשה ומעביר סדנאות להכשרת הדור הבא של המטפלים. "זהו עוד כלי נהדר בארגז הכלים הטיפולי" יכתוב מן הסתם בעלון הפרסום שלו.

טיול חוויתי בג'ונגל הקינסיולוגי

לא אוכל לסקור לעומק את כל עשרות השיטות כמובן, אבל נוכל לפחות לזכות בכמה טעימות מהשטח.

כך נראה אבחון אלרגיה, מלווה בטיפול באמצעות הארת נקודות דיקור סיני באור לייזר אדום (4 דקות ראשונות מספיקות בהחלט):

מעניין איך בדיוק עוברת השפעת החומרים האלרגניים מתוך הבקבוקים הסגורים לגופו של הנבדק. על ה"ריפוי" אני מעדיף לא לדבר.

***

"המרכז הישראלי לבריאות ותזונה לפי סוג דם" מציע סדנת קינסיולוגיה ככלי אבחוני, כלי בעזרתו תוכלו בין השאר –

• לנתח באופן מדויק גורמים ושורש לסימפטום/ מחלה.
• לזהות אלרגיות ורגישויות למזונות, לתרופות ולחומרים אליהם נחשף המטופל.
• לבחור עבור המטופל באופן מדויק תמציות פרחי באך/ תוספי תזונה/שמנים ארומטיים/ צמחי מרפא/ נקודות דיקור/ טכניקה ספציפית וכו'.
• לעקוב אחרי השינוי במצב המטופל: מבחן השריר מראה שינויים בזמן קצר."

***

מאסטר אחד ברפואה סינית פיתח ביחד עם פסיכולוג שיטה מיוחדת לטיפול באלרגיות (ההדגשות שלי). "השיטה מאבחנת ומטפלת באלרגיות מכל סוג ובכל תחום וגם מבצעת "ניקוי רגשי" המתאים לאלו שהכרחי לשחרר בקרבם גם את החסימות הרגשיות".

"האבחון נעשה באמצעות "מבחן השרירים" (קינסיולוגיה), שהוא דרך להתחבר אל החלק הלא מודע של המוח והמתבצע כך: המטופל יושב כשיד אחת שלו פשוטה ישר קדימה, המטפל לוחץ על היד ומנסה להוריד אותה כלפי מטה. המטופל מתנגד ללחיצה ואמור להחזיק את היד כנגד לחיצתו. בד בבד, ביד שאינה נבדקת, ובאמצעות אחת האצבעות, נוגע המטופל בכל פעם במילה מודפסת המונחת לפניו, למשל המילה "פירות". באם היד חלשה, כלומר יורדת למטה, המטפל מסמן בטופס שקיימת רגישות לפירות, ובהמשך יבדוק לאילו פירות בדיוק. במידה שהיד נשארת יציבה, המטפל עובר לקבוצה הבאה. בדרך זו הוא סוקר כ-150 קבוצות של גורמים החשודים בגרימת אלרגיה, מה שייתן בסופו של דבר מעין "מפת חולשות ורגישויות" של המטופל".

ואיך זה עובד בדיוק, אתם שואלים? למה שהנבדק יגיב לפתק שכתובה עליו מילה? גם לזה יש הסבר:

"המילה מורכבת מאותיות שלכל אחת תדר ייחודי משלה, כך שגם המילה כולה היא תדר, אנרגיה ספציפית, שהיא תוצר של סך כל התדרים שמרכיבים אותה. במקרה הזה מדובר באותיות, אבל זה נכון לגבי כל דבר בטבע. המילה 'אבק', למשל, זהה לתדר של האבק שנאסף מפינת החדר. המוח הלא מודע שלנו מזהה את כל התדרים שבסביבה, וכשהמטופל נוגע במילה מסוימת המוח מזהה את התדר ומגיב אליו בהתאם".

חזרנו לנומרולוגיה או שאני מתבלבל? מה התדר של כל אות? איך מסכמים את כל תדרים? סכום? מכפלה? ממוצע? כיצד ממירים מתדר לאנרגיה? מה התדר של אבק? 54.3 הרץ? 238 קילו-הרץ? האם לאבק מדברי ולאבק במפעל אזבסט יש את אותו התדר? כיצד בדיוק מזהה המוח את התדרים של החפצים שסביבנו? האם זהו החוש השביעי – חוש התדר? מדוע צריך לגעת בפתק כדי לזהות את התדר? האם זה עובד גם באותיות אנגליות? יפניות? איך יתכן? אם לכל אות יש תדר משלה, והמילים מורכבות ממספר אחר של אותיות, כיצד יתכן שלמילה השלמה יש אותו התדר?

אני לא יכול שלא להיזכר במשחקיו האינפנטיליים של אמוטו, שהדביק פתקיות עם מילים "יפות" ו"מכוערות" (לדעתו) על צלוחיות מים לפני שהקפיא אותן, ואח"כ בחר גבישי קרח יפים ומכוערים בהתאמה, טען שהפתקים השפיעו על מבנה המים וזכה לתהילת עולם.

שאלה נוספת מנקרת במוחי – כיצד המחקר הרפואי הקונבנציונלי לא עלה על התהליך הפשוט הזה לזיהוי אלרגיות?! ואם אני שמעתי על כך, בוודאי שמעו על כך גם האלרגולוגים. מדוע לעזאזל השיטה אינה מופיעה כאן?*

* זו היתה שאלה רטורית כמובן. אני יודע את התשובה. אנשים כבר הסבירו לי זאת פעמים רבות: כל החוקרים מעורבים בקונספירציות עם חברות התרופות המושחתות ששולטות בעולם, במטרה לפגוע בבריאות הציבור התמים ולהסתיר ממנו שיטות פשוטות וזולות שמאבחנות ומרפאות כל.

***

כשעברתי לעיין באתר של "המרכז הישראלי לקינסיולוגיה ולחשיבה מחדשת" אני מוכרח להודות שהתבלבלתי קצת. היה כתוב שם במפורש:

"הקינסיולוגיה אינה עובדת עם מחלות, אינה עוסקת באיבחון מחלות ואינה מרפאת. בבסיסה, הקינסיולוגיה מזהה חסימות אנרגיה מבניות/פיזיות, תזונתיות ורגשיות המחולקות למישורי אנרגיה שונים. בעזרת ארגז כלים רחב לומד האדם לשחרר את חסימות האנרגיה של עצמו, ונעזר על ידי הקינסיולוג שהוא המאמן האישי שלו, בשחרור חסימות אלו."

מצד שני, כמה שורות במורד העמוד כתוב:

"השיטה מתאימה לכל אדם מבוגר, ילד ותינוק אשר נתקל בעיקוב התפתחותי כל שהוא בכל מישורי החיים. כגון: הפרעות קשב וריכוז של ילדים ומבוגרים כאחד, אוטיזם, תסמונת דאון, אלצהיימר, מתחים, חרדות, שחרור מתחים מהתנהגויות כפיתיות – פוביות, התמכרויות, אובססיות, מערכות יחסים תקועות, חיזוק המערכת החיסונית בבעיות גופניות, אלרגיות, תזונה ועוד".

אז לא הבנתי. זה מאבחן או לא מאבחן? מרפא או לא מרפא? היתכן כי פחד מתביעות משפטיות עמעם את הניסוחים?

***

אולי אתם שואלים את עצמכם מה קורה עם מטופלים שאינם מסוגלים לשתף פעולה, כמו תינוקות, קשישים או מטופלים חסרי הכרה? אין בעיה. מבצעים את הבדיקה על מיופה כח מטעמם. באופן כזה למשל, בודקים את התנגדות ידו של ההורה כדי לאבחן בעיות בתינוק אותו הוא אוחז. הגיוני, לא?

***

טיפול ק"ש בסגנון קצת אחר מתואר כאן:

"…לאחר שמיקדנו את הנושא, אני מתחילה בבדיקת השריר ושואלת שאלות שהתשובות עליהן הן "כן" ו"לא". למשל, אני שואלת האם זהו הנושא עליו יש לעבוד, האם הנושא מספיק מדויק ומוגדר, האם יש לבדוק אירוע מן העבר שקשור לנושא ואם כן, אני מתחילה לשאול מהם טווחי הגילאים המתאימים (לדוגמה, האם בין 50-40, האם בין 40-30, עד לאיתור הגיל המדויק). כזכור, בדיקת השריר עוקפת את מערכת האמונות הן של הנבדק והן של הבודק, כך שלשני הצדדים אין מושג על איזה אירוע נעבוד ולאן תוביל אותנו הפגישה. במילים אחרות, שני הצדדים לא תמיד יודעים מה מסתתר בנבכי נפשו של הנבדק – זהו אחד הדברים היפים בהרפתקה זו הקרויה קינסיולוגיה."

אכן, זו נשמעת הרפתקה מרתקת. מצד שני, כיצד נבדוק אם זה באמת מה שמסתתר בנבכי נפשו של הנבדק אם אפילו הוא לא יודע זאת?

***

ועם כבר בג'ונגל אנו מסיירים – חובבי הגננות מבינכם המעוניינים לטפח גינה מאוזנת יותר מוזמנים להעזר בספר המיוחד הזה, בו מוסבר כיצד בעזרת צורה של ק"ש תוכלו לקבל הדרכה מאלות הטבע אשר שוכנות בגינתכם. המסרים שלהן מועברים ע"י שינוי השדה האלקטרומגנטי של השואל, אשר בתורו משפיע על תגובת השרירים.

אני אלוהים, אתם פחדנים, וזה אובייקטיבי.

אדם שלקח את הק"ש למחוזות שרגל אדם לא דרכה בהם לפניו הוא הפסיכיאטר David Hawkins, אשר פיתח את "סקלת המודעות", פרי מחקר מעמיק.

מדובר בסקלת מספרים בין 0 ל-1000. רף ה"פחד" נמצא ב-200. זהו הגבול בין התנהגות הרסנית ופוגעת לבין צורת חיים מקדמת ובעלת יושרה. 78% מאוכלוסיית העולם לא עברה את הרף הזה עדיין, לצערנו.

400 הוא סף השכל וההגיון. גאונים מפורסמים כמו איינשטיין, פרויד, ניוטון, ואריסטו זכו לעבור את הרף הזה, אך כל חברי החבורה המכובדת הזו נתקעו סביב 499.

את רף ה-500 הצליחו לחצות רק 4% מאוכלוסיית כדוה"א. זהו רף האהבה, בו מתרחש מעבר מהלינארי והניתן להוכחה ללא-לינארי ולרוחני. מי/מה שעובר את 700 הנקודות נמצא כבר במחוזות ה"הארה".

ואיך השיג הוקינס את הידע הנשגב הזה? הוא לחץ על היד כמובן. וזה מדעי:

"בשימוש בתגובה הקינסיולוגית, שני אנשים יכולים לכייל את דרגת המודעות של כל אדם, מקום או חפץ, עבר והווה. למשל, זוג חוקרים [לוחץ ונלחץ] יכולים לכייל את איינשטיין והתוצאות שלהם יכולות להיות מאומתות ע"י זוג חוקרים אחר בקצהו השני של העולם. אם זה מבוצע כראוי, שניהם יקבלו את התוצאה 499. התגובה הקינסיולוגית מתעלה מעל דעות, אמונות, ומגיעה לאמת שמעל למחוזות הפיזיים".

בטח. ברור.

עיון בספרים שכתב הינו חוויה מאלפת, ואף מעבר לכך, כמו שהוקינס עצמו מבטיח.
הנה מה שנכתב על הספר הזה למשל:
"רק בעשור האחרון צמח מדע האמת, אשר מאפשר בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, להבחין בין אמת לשקר…
כאשר מבחן האמת מיושם על תחומים שונים של החברה (סרטים, אמנות, פוליטיקה, מוזיקה, סוציולוגיה דת, תיאוריות מדעיות, רוחניות, פילוסופיה, אמריקה וארצות העולם האחרות) התוצאות מרטיטות…
המחבר משתף את הקורא בטכניקה הפשוטה והמידית, אשר כמו נייר לקמוס, מבחינה בין אמת ושקר בתוך שניות…
רמת המודעות של הקורא עולה באופן ניכר כתוצאה מחשיפתו לחומר הזה…".

"על טעם וריח אין להתווכח"? באמת אין מה להתווכח. מאז הומצא מדע-האמת הכל אובייקטיבי.

ממדידות מדויקות שהוקינס ערך על ספריו, עולה כי הם נמצאים בדרגות גבוהות ביותר. למעשה כתביו נמצאים גבוה יותר מכל מאמר מדעי מכונן או כתב-קודש שהאנושות זכתה להכיר. הספר שהזכרנו לפני רגע זכה להתברג בדרגה 935 בסולם האמת. אבל זה כלום לעומת הספר "I: Reality and Subjectivity" – אשר זכה למדד 999.8 מתוך 1000. רק כדי לתת קנה מידה, את דרגה 1000 מאכלסים ישו, בודהה, קרישנה ואלוהים. אני מניח שמחבר הספר נמצא בדרגה גבוהה יותר מהספר אותו כתב, מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת – אדון הוקינס הוא התגלמות אלוהים על פני האדמה.

דרגת האמת האבסולוטית של ספריו מוכיחה (בצורה מדעית כמובן) שמה שכתוב בהם נכון. המחשבה שכל המידע המטלטל הזה הושג באמצעות לחיצות פשוטות על היד מעוררת השתאות. מה המנגנון שעומד מאחורי הדברים?

לאלוהים פתרונים. פיזיקאים, הסכיתו והשכילו:
"כשאתה בוחן אמיתותה של טענה, אתה למעשה קובע האם פונקצית הגל תקרוס או לא. רק למשהו נכון יש קיום במציאות. במילים פשוטות, האמת מקריסה את פונקצית הגל. אם אתה בוחן הצהרה מסוימת כמו "היום יום שני" והזרוע שלך (כלומר השרירים) נשארת חזקה, פונקציה הגל קרסה, ומצביעה על כך כי אכן יום שני. לחילופין, אם היד צונחת בקלות – אין קריסה של פונקצית הגל, מה שאומר שההצהרה אינה נכונה".

פרס נובל בדרך.

נותרתם ספקנים? בדקתם את ספריו של הוקינס וקיבלתם מספר שונה מ-935 או 999.8? צר לי לבשר לכם, אתם פשוט מאותגרי-אמת. חמור מכך, אתם במלכוד!
ויאמר אלוהים: "כל טיעוני הספקנים הם בדרגות 160-190. ספקנים אינם מסוגלים לבצע כיול מודעות מכיוון שהכרחי ששני מבצעי הניסוי, כמו גם הכוונה של השאלה, יהיו בדרגה גבוהה מ-200".

כך, בבושת פנים הושלכתי מהאולימפוס. ברגליים כשלות חזרתי לעולם הלינארי המוגבל שלי, אי שם בדרגות הרפש האנושי שמתחת ל-200 (לפחות אני בחברה טובה של כמה ספקנים מפורסמים).

***

ועכשיו קוראים יקרים, נבדוק עד כמה הייתם מרוכזים. הוציאו דף ועט – בוחן פתע!
האם היד של הבחורה תישאר קשיחה או תרד בקלות?

***

מה היה לנו כאן בעצם?

אוסף הגדרות שונות ומבלבלות לקינסיולוגיה שימושית. טכניקות שונות, שימושים מגוונים ותיאוריות מוזרות שמסבירות את אופן הפעולה (חיבור עם התת-מודע, קריסת פונקצית גל קוונטית, תדרים של מילים).

נותרה לנו רק סוגיה אחת לברר. האם זה באמת עובד.

האם זה עובד?

במילה אחת – לא. בשתי מילים – ממש לא.

או קיי, בואו נדייק. חלק גדול מהטענות שנתקלנו בהן לא נבדקו מעולם בצורה מבוקרת, ולכן אי אפשר לדעת אם יש להן אחיזה במציאות או לא. יתרה מזו, חלק מהטענות לא יכולות להיבדק אפילו באופן תיאורטי. (כיצד בודקים אם תגובת היד משקפת באופן אמין את המתרחש בתת מודע, אם אין גישה אחרת לתת מודע?)

נתרכז לפיכך רק בדברים שכן נבדקו.

נתחיל בסיפור משעשע מחוויותיו של הפסיכולוג ריי היימן. (את האנקדוטה שלו על קריאה בכף היד אתם זוכרים?)

היימן היה נוכח פעם בהדגמה של קינסיולוגיה שימושית ע"י כמה כירופרקטים. במהלך הניסוי, טפטפו טיפות של גלוקוז (סוכר "רע") על לשונו של הנבדק, ובדקו את חוזק התנגדות השרירים שלו ע"י נסיון להוריד את ידו למטה. לאחר מכן שמו טיפות של פרוקטוז (סוכר "טוב") וחזרו על הבדיקות. התוצאות היו מובהקות – הנבדק הצליח להתנגד ללחיצות במקרה של הסוכר ה"טוב" ולא הצליח במקרה של הסוכר ה"רע".

השלב השני של הניסוי בוצע בסמיות כפולה (Double Blind): מבחנות עם גלוקוז ופרוקטוז הוכנו מראש, ממוספרות בסדר אקראי. לא המטפל ולא הנבדקים ידעו מה מכילה כל מבחנה. כמו בחלק הראשון, בחלק מהמקרים הצליחו הנבדקים להתנגד, בחלק אחר לא. אך כשנבדקו התוצאות מול תכולת המבחנות, הפלא ופלא, לא התגלה כל מתאם. התוצאות היו אקראיות לחלוטין. לעיתים התנגדו יפה לסוכר ה"טוב", לעיתים דוקא ל"רע", לעיתים הפגינו חולשה לנוכח הסוכר ה"רע", לעיתים לנוכח הסוכר ה"טוב" דוקא.

תגובתו של הכירופרקטור למשמע התוצאות היתה מדהימה:
"אתה רואה, זו הסיבה לכך שאנחנו לא משתמשים יותר בניסויים בסמיות כפולה. זה אף פעם לא עובד!"

בתחילה חשב היימן כי הכירופרקטור מתבדח, אך הוא היה רציני לגמרי. מכיוון ש"ידע" שק"ש עובדת, ושהשיטה המדעית מראה שזה לא עובד, הסיק כי משהו בוודאי לקוי בשיטה המדעית…

***

במהלך הסרטון הבא (בו נתקלנו בסיום הרשומה על הקריסטלים), מדגימה אשת הקריסטלים את כוחם המרשים ע"י מבחן ק"ש טיפוסי. כאשר עוברים לפרוטוקול סמיות כפולה התוצאות מביכות למדי:

הנה לקט מייצג של מחקרים יותר מסודרים בתחום:

במחקר זה (1988) בוצעה בדיקת ק"ש לזיהוי חוסרים תזונתיים ע"י 3 מטפלים מיומנים. נערכו השוואות בין אבחוני המטפלים השונים כדי לבדוק את מידת הקונצנזוס ביניהם, בין התוסף שנמצא נדרש לבין בדיקות מעבדתיות סטנדרטיות, ובין התנגדות היד כפי שאובחנה ע"י מטפלי הק"ש לבין מדידות איזומטריות ממוחשבות. לא נמצא מתאם משמעותי לגבי אף אחד מהגורמים. החוקרים מסכמים: "שימוש בק"ש לבדיקת מצב תזונתי אינו מועיל יותר מניחוש".

במחקר זה (2001) נבדקו 7 אנשים שידועים כבעלי אלרגיה מסוימת. 4 מטפלי ק"ש בדקו כל אחד מהם עם 10 בקבוקים שמכילים את גורם האלרגיה ו-10 בקבוקים שאינם מכילים אותו, בסדר אקראי ובסמיות כפולה כמובן. לא נמצא כל קשר בין תכולת הבקבוקים לרמת ההתנגדות של ידי הנבדקים. "השימוש בק"ש לאבחון מסוג זה אינו יותר טוב מניחוש" סכמו החוקרים.

במחקר זה (2005) נבדקה ההדירות בין שני אבחונים חוזרים. כ-80 נבדקים אובחנו (בסמיות כפולה) כרגישים/לא רגישים לכל אחד משני חומרים. לאחר מכן התבצעה בדיקה חוזרת. מידת החפיפה בין התוצאות היתה בגדר הצפוי באקראי.

כמו בכל תחום שנוי במחלוקת, חסידי השיטה יצטטו מחקרים שתוצאותיהן היו חיוביות. הנה דף המחקרים שמפרסם הקולג' הבינלאומי לק"ש.
ההכרעה צריכה להתבצע על סמך איכות המחקרים. בסקירה זו (1990) נבדקו פרסומי הקולג' הבינלאומי לק"ש בין השנים 1981-1987. מתוך 20 מחקרים, אף אחד מהם לא ענה על כל שבעת קריטריוני האיכות הבסיסיים שהוגדרו, ולפיכך לא ניתן היה להסיק כל מסקנה תקפה.

נראה שאיכות המחקר לא השתפרה הרבה מאז שנות השמונים. בסקירה זו (2007) סוקרים החוקרים את השגיאות המתודולוגיות של כמה מהחוקרים התומכים בשיטה ומסכמים: "המחקרים המעטים שבודקים באופן ספציפי הליכי ק"ש, מפריכים או לא תומכים בתקפות אותם הליכים ככלים אבחוניים".

עוד נסיון לסכם את מצב העניינים בתחום נעשה ב-2008 – 22 מחקרים מקוריים אותרו. הרמה המחקרית שלהם היתה ירודה, וכתוצאה מכך לא היתה אפשרות לענות על אף אחת משאלות המחקר. גזר הדין: "אין עדויות מספקות לגבי הדיוק האבחוני של ק"ש, תקפות השיטה והיעילות שלה לגבי שום מצב".

כאן אפשר למצוא את תגובות תומכי השיטה לכמה מהמחקרים הנ"ל. רוח הדברים הכללית הינה – "המחקר לא בדק את הק"ש כפי שהיא אמורה להיות בשימוש בפועל (ק"ש לא אמורה להיות כלי האבחון היחיד, לא ככה בדיוק משתמשים בה, ק"ש מטפלת באדם השלם ולא בסמפטומים ספציפיים ולכן קשה לעלות על יעילותה בניסויים קליניים, וכד'), ולכן הרלוונטיות של תוצאות המחקר מוגבלת".

לא פלא שגופים רפואיים רבים מצהירים על אי תמיכתם בשיטה. האגודה למלחמה בסרטן האמריקאית מסכמת את המלצותיה לציבור במשפט הבא: "קיימות כמה עדויות אישיות לטיפולי ק"ש מוצלחים, אך העדויות המדעיות הזמינות אינן תומכות ביכולת הק"ש לאבחן או לרפא סרטן או כל מחלה אחרת".

סיכום

אני חושב שהתמונה די ברורה:

במקרים בהם התשובה הנכונה/רצויה ידועה בזמן הבדיקה למטפל ו/או המטופל, אם הבדיקה נעשית באופן גלוי, המטפל לוחץ באופן שונה ו/או המטופל מתנגד בעוצמה שונה, בהתאם לתוצאה הרצויה/מצופה (חומר/מושג/חפץ "מזיק/רע" לעומת "מועיל/טוב"). הבדלי התנהגות אלה אינם מודעים בד"כ.
אם מבצעים בדיקה כזו בסמיות כפולה, כלומר, כאשר לא המטפל ולא המטופל יודעים כיצד הם "אמורים" להגיב, התוצאות אקראיות לחלוטין.

במקרים בהם התשובה הנכונה יכולה להתברר מאוחר יותר ע"י בדיקה רפואית למשל, המחקרים מראים כי אין קשר בין האבחונים בשיטת הק"ש לבין המצב בפועל. ובכל מקרה, אם קיימת שיטה רפואית קונבנציונלית אמינה לזיהוי חוסרים תזונתיים, אלרגיות וכד', מדוע להשתמש בשיטות מפוקפקות כמו ק"ש?

במקרים בהם אין דרך לבדוק מה התשובה הנכונה (כמו במקרים של החלטות אישיות), כל שנותר למטופל הוא להאמין שהתשובה אכן "נכונה" ולהמשיך בחייו עם דילמה אחת פחות. לחילופין אפשר פשוט להטיל מטבע, כפי שמציע דן אריאלי בסוף הכתבה הזו: "ההמלצה שלי היא לצמצם את האפשרויות לכמה אופציות טובות ולהטיל מטבע. כשהמטבע באוויר כבר תדעו איפה זה צריך ליפול".

מקרים אחרים שאינם ניתנים לבדיקה הם המקרים בהם מאבחנים דבר בלתי ניתן למדידה כמו "חסימה אנרגטית", אח"כ משחררים אותה באמצעות הליך מאגי כלשהו, ואח"כ, הוקוס פוקוס, חסימת האנרגיה הבלתי נתפשת משתחררת. הלקוח המאמין יתנגד חזק יותר, המטפל ילחץ חלש יותר, וכולם יוכלו לחגוג את הצלחת הטיפול.

הרים וגבעות פותחו על בסיס הטריק הפיזיולוגי הפשוט הזה, והכסף לא מפסיק לזרום מלקוחות פתיים למטפלים פתיים לא פחות. חמור מכך, המסתמכים על אבחונים וטיפולים חסרי בסיס עלולים לפגוע בבריאותם או בבריאות היקרים להם. במקרים קיצונים אשליות יכולות גם להרוג.

לקריאה נוספת:

• http://www.skepdic.com/akinesiology.html
• http://en.wikipedia.org/wiki/Applied_kinesiology
• http://www.quackwatch.org/01QuackeryRelatedTopics/Tests/ak.html
• http://www.energygrid.com/spirit/2007/09ap-davidhawkins.html
• http://theness.com/neurologicablog/index.php/applied-kinesiology-and-self-deception/
• תחילת פרק 73 בפודקאסט "ספק סביר" – http://www.safeksavir.co.il/shows/show-73/

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

קודם כל אני מתנצל על הכותרת הבוטה. זה לא אני. זה פרופסור ג'ון מקלכלן מאוניברסיטת דרהאם שבאנגליה, מומחה לאמבריולוגיה (תורת העובר) אשר פרסם ספר לימוד בנושא וכן מאמרים רבים בכתבי עת מקצועיים.

במהלך עבודתו גילה שיטה חדשנית לאבחון וריפוי, שמשלבת רפלקסולוגיה ודיקור סיני.

הפרופסור גילה כי ניתן למפות את חלקי הגוף השונים על הישבן, בדומה לאופן בו ממופים חלקי הגוף על קליפת המוח (הישבן השמאלי מייצג את פלג הגוף הימני ולהיפך). מחקריו הראו כי התגובות לדיקור באופן זה חזקות יותר בהשוואה לרפלקסולוגיה קלאסית, וכי במקרים מסוימים ניתן להשתמש ב"מפה" הזו לצרכי אבחון.

בקיץ 2010 נענה הפרופסור להזמנה של כנס החברה הישראלית לרפואה אינטגרטיבית שהתקיים באוקטובר אותה שנה בירושלים (כנס שעסק בשילוב בין הרפואה המשלימה לרפואה הקונבנציונלית).
ג'ון שלח את תקציר ההרצאה שהוא מעוניין לתת, והבהיר כי בכוונתו להציג רק תיאורי מקרים, עדויות אישיות ותוצאות חיוביות, היות והשיטות המחקריות שלו לא מתאימות לניסויים מבוקרים. הוא ציין כי הגישה החדשנית שלו עשויה להוביל לדחייה אוטומטית מצד אלה שלא ניחנים בראש פתוח.

מארגני הכנס חזרו אליו עד מהרה במכתב, בו בישרו לו בשמחה כי הוועדה המדעית קיבלה את מועמדותו וכי הוא מוזמן להרצות בכנס.

אך ג'ון לא הגיע להרצות.

לא היה לו נעים לתפוס את מקומו של מרצה אחר.

כל הסיפור היה מתיחה. שום שיטת טיפול לא התגלתה.
ברוח שטות של הרגע עלה על דעתו של ג'ון לבצע "ניסוי" שיבדוק עד כמה נמוכה מידת הביקורת בה יתקל לנוכח פנייתו המופרכת (שעל רמתה המחקרית הירודה אף הצהיר במפורש).

"למעשה לא האמנתי שאצליח למשוך את הבדיחה כל כך רחוק", כתב פרופ' מקלכלן במאמרו בכתב העת BMJ, בו הוא מספר על מעלליו.

"המתיחה הספציפית הזו מציגה באור פארודי את האבסורדיות והתמימות של הרפואה האינטגרטיבית. אני לא מאמין שאפשר היה לשטות ברפואה רציונלית במשהו כה מגוחך כמו הסיפור הזה. סטנדרטים מינימליים של  common sense היו אמורים להוביל לדחיה מנומסת אך תקיפה של הצעתי, או לפחות לדרישה לפרטים נוספים".

– – –

אני רוצה לקוות שהמרצים האחרים שכן נטלו חלק בכנס הזה או דומים לו לא בצעו מתיחות מכוונות.
אך כמה מהם השלו את עצמם וברבות הימים גם את מטופליהם כתוצאה מכך ששום גורם מבקר לא קם וניפץ את אשליותיהם?

ומי מהקוראים שמכיר דוגמאות נוספות למהתלות מכוונות כאלה שהצליחו לחדור את מנגנוני "בקרת האיכות המדעית" בכל תחום שהוא, מוזמן לחלוק איתנו את הסיפור.

וחרוז אחרון לאחד באפריל:

אף אחד לא חסין בפני שטויות,
אבל אפשר לפחות לנסות!

קריאת תחת – נספח

בדיחה בדיחה, אבל מסתבר שיש אנשים שכבר מתפרנסים מקריאת תחת. המקצוע נקרא Rumpology.

ג'קי סטאלון, אימו של סילבסטר סטאלון, לולינית טרפז בקרקס, נערת מקהלה במועדון לילה, מעצבת שיער, מקדמת היאבקות נשים, אסטרולוגית וקוראת עתידות באמצעות כלבים, לא הסתפקה ברפרטואר העשיר הזה, טבעה את המונח Rumpology והחלה נותנת שירותים בתחום, גם דרך המייל. שילחו לה תמונה דיגיטלית של אחוריכם, והיא תספר לכם הכל עליכם ועל עתידכם (תמורת תשלום צנוע של כמה מאות ₪. אפשר גם ב-Paypal).
ישבנים לדוגמא אפשר למצוא באתר שלה (גלגלו את הגלילה קצת למטה).

אבל למה להסתפק בניתוח תמונות במייל, כשאפשר גם למשמש? קחו את Ulf Buck למשל, קורא תחת מוסמך מגרמניה. למזלו הוא גם עיוור, מה שכבר מעמיד את המישוש בגדר הכרח המציאות. "לישבן יש כוח ביטוי הרבה יותר גדול מאשר לכף היד, לפי נסיוני. הוא ממשיך להתפתח לאורך כל חייך", הוא מסביר.

מקורות:

• http://www.sciencebasedmedicine.org/index.php/integrative-medicine-is-the-butt-of-a-sokal-type-hoax/
• http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3999313,00.html

עוד כתבות קצרות ומשעשעות אפשר למצוא בתפריט הטעימות.
עוד רשומות בנושא טיפולים אלטרנטיביים אפשר לקרוא כאן

לבני הזוג היקמן נולד תינוק. הוא נולד חודשיים לפני הזמן, בבית סבתו, ולרוע המזל סבל מזיהום חיידקי ומבעיות נשימה כתוצאה מריאות לא מפותחות. בני הזוג ידעו בדיוק מה עליהם לעשות ברגעים קריטיים אלה כדי להציל את חיי התינוק: הם התפללו ומרחו אותו בשמן זית. תשע שעות לאחר מכן התינוק מת.
ההורים לא ניסו אפילו להזעיק עזרה רפואית. האב לא עשה זאת "כי התפלל", והאם אמרה כי כאישה החברה בכנסייה היא חייבת להענות לרצון בעלה. "זו לא ההחלטה שלי בכל מקרה", אמרה במשפט. "אני חושבת שכל מה שקורה הוא רצון אלוהים".
מומחים רפואיים העידו כי לתינוק היה סיכוי של 99% לשרוד אם היה מקבל טיפול רפואי הולם. ההורים הואשמו בהריגה בספטמבר 2011. הם חברי הכת "Followers of Christ" – כת בעלת היסטוריה ארוכה של התנגדות לטיפולים רפואיים.

ניל היה בן 16 כשהתקררות בה לקה הדרדרה למצב שקרוביו האמינו כי יכול לסכן את חייו. הוריו טיפלו בו באמצעות תפילות, שמן והנחת ידיים, ולא לקחו אותו לרופא. ניל החלים, אך נפל למשכב שוב כעבור כשלושה חודשים (יוני 2008). לאחר שבוע לא היה מסוגל כבר ללכת. האב היה צריך לשאת אותו לחדר האמבטיה. אימו האכילה אותו ארוחות מצומצמות, אך ניל לא היה מסוגל לבלוע. כשמת, אף אחד לא הזעיק את שירותי החירום.
הסתבר שניל סבל מחסימה בשלפוחית השתן. הוריו נמצאו אשמים בהריגה ברשלנות.

עוד סיפור מזעזע מהעת האחרונה מופיע כאן.

המקרים הללו התרחשו באורגון שבארה"ב. אורגון היא אחת מבין עשרות מדינות שמעניקות חסינות גורפת להורים שמאמינים ב"ריפוי באמצעות אמונה" (faith-healing) מפני אישומים של הזנחה והתעללות בילדים. היא אחת מתוך שש מדינות שמעניקות חסינות על בסיס דתי אף במקרים של הריגה, רצח או רצח בהתעללות.

ולא מדובר במקרים בודדים. מחקר שפורסם באוניברסיטת קליפורניה ב-1998 סקר 172 מקרים של ילדים שמתו כתוצאה מ"ריפוי-אמונה" בארה"ב בין השנים 1975-1995. ל-140 מתוכם היה סיכוי גבוה מ- 90% להשאר בחיים לו קיבלו טיפול רפואי הולם. מקרי המוות הללו מיוחסים ל-23 כתות דתיות שונות ב-34 מדינות.

לאחר שלושה מקרי מוות של ילדים באורגון, הוסרה ההגנה המשפטית מהורים שלא פונים לטיפול רפואי ומסתפקים ב"תפילות".

מעבר לסיפורים המזעזעים, השאלה שמעניינת ומטרידה אותי היא –

מה גורם לאנשים להאמין שתפילות עובדות, במידה כזו שהם מוכנים להמר על כך בחיי ילדיהם?

תוצאות מחקרים מדעיים?

נכון ל-1988, חיפוש נרחב אחרי מחקרים בתחום העלה רק שלושה מחקרים מבוקרים בהם נבדקה השפעת תפילות על אנשים שלא היו מודעים לכך שמתפללים עבורם. מתוכם אחד (שתוכנן באופן חובבני) טען לתוצאות חיוביות, ובשני האחרים (שתוכננו בקפידה) לא נמצאה השפעה כלשהי לתפילות.
מחקרים נוספים שבוצעו לאחר מכן לא מצאו שום אפקט ברור. חלקם לא גילה כל שיפור במצב חולים שהתפללו עבורם, וחלקם מצאו פרמטרים אחדים בהם חל שיפור מסוים בקרב חולים שהתפללו עבורם, יחסית לאלה שלא התפללו עבורם. תוצאות אלה יכולות לנבוע מתנודות אקראיות טבעיות או מגורמים נוספים שלא היו בבקרה.

המחקר המקיף ביותר בתחום השפעות התפילה נערך ב-2006, וכלל כ-1800 חולים שהתאוששו מניתוח מעקפים. הם חולקי לשלוש קבוצות שוות. לנבדקים בקבוצה אחת נאמר כי יתכן ויתפללו עבורם ואכן התפללו עבורם, לנבדקים בקבוצה השניה אמרו כי יתכן ויתפללו עבורם אך לא התפללו עבורם בפועל, ולחברי הקבוצה השלישית הובטח כי יתפללו עבורם, ואכן כך בוצע.
התוצאות היו מאירות עיניים: לא היה שום הבדל בשיעור הסיבוכים בין שתי הקבוצות הראשונות. יתרה מזו, בקרב חברי הקבוצה השלישית (שידעו כי מתפללים עבורם) שיעור הסיבוכים היה אף גבוה יותר! אחת הסברות שמנסות להסביר את הממצא הזה אומרת כי הם נכנסו לסוג של "חרדת ביצוע" עקב הידיעה כי מתפללים עבורם.

בניגוד לטענות המאמינים, אין אם כן עדויות מחקריות לכך ש"תפילות" יכולות לעזור לחולה, ובוודאי לא במצבים כמו עיוורון, חרשות, סרטן, איידס, בעיות התפתחותיות, טרשת נפוצה, פריחות בעור, שיתוק ופגיעות שונות. אגודת הסרטן האמריקאית מסכמת את הנושא באופן חד משמעי באתר האינטרנט שלה: "הראיות המחקריות אינן תומכות בטענות כי ריפוי-אמונה מסוגל לרפא סרטן או כל מחלה אחרת".

מטא-אנליזה משנת 2007 מסכמת: לא נמצאה כל השפעה לתפילות עבור החלמתו של אדם (ללא ידיעתו).

סיפורים אנקדוטיים?

מה באמת לגבי כל אותם אנשים שקמו מכסאות גלגלים והחלו ללכת לפני קהל של אלפי אנשים?

ניקח לדוגמה את קתרין קולמן, מרפאת-אמונה אמריקאית ידועה. ד"ר ויליאם נולן החליט לבדוק מה עלה בגורל 23 אנשים שטענו כי הבריאו בעקבות שירותיה. המעקב ארוך הטווח שביצע העלה כי אף אחד לא נרפא. חמור מכך: אחד המקרים היה של אישה שלכאורה נרפאה מסרטן בעמוד השדרה, השליכה את המחוך התומך שלה ורצה לאורך הבמה לפקודתה של קולמן. למחרת קרס עמוד השדרה שלה, והיא מתה כעבור 4 חודשים.

ב-1976 מתה קולמן בעקבות ניתוח לב פתוח שעברה (תפילותיהם של המוני מאמיניה כנראה לא סייעו גם הפעם).

נולן מתאר מקרים אלה כמו גם מקרים שעברו תחת ידיהם של "מטפלים" נוספים בספרו:  Healing: A Doctor in Search of a Miracle.

לואיס רוז, פסיכיאטר בריטי שחקר מאות סיפורי "ריפויי אמונה" מסכם בספרו Faith Healing: "לאחר 20 שנה של עבודת חיפוש לא איתרתי ולו מקרה אחד של נס".

מצגי שוא של שרלטנים?

בזה אחר זה צצים שרלטנים שמפלסים דרך אל עושרם על חשבון תמימותם של מיליוני מאמינים.
אחד התחקירים היסודיים שנעשו בתחום התבצע ע"י הקוסם ג'יימס רנדי, וממצאיו מתוארים בספרו "The faith healers". הנה דוגמה לאחת מחשיפותיו (מומלץ לצפות!):

אומרים – "פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים".
במקרה שלנו הפראיירים דוקא מתים. השרלטנים לעומת זאת אפילו לא מתחלפים!

נוכלים שמתחפשים למדענים?

על רקע המחסור בתמיכה מחקרית, אין פלא שמחקר אחד מ-2001 עשה לו כותרות בכל רחבי העולם. חוקרים במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה ביצעו מה שנראה כמחקר מדעי למהדרין. במחקר השתתפו (ללא ידיעתן) נשים שעברו טיפולי הפריה. אלפי אנשים התפללו מרחוק עבור הצלחתן של 100 נשים להיכנס להריון, מבלי שהן ידעו על כך כלל. תוצאות המחקר היו מדהימות – שיעור הכניסות להריון בקרב הנשים שהתפללו עבורן היה כפול מזה של קבוצת הביקורת!

אולי תוצאות מדהימות מדי? ספקות החלו לעלות בקרב אנשי מדע אחרים, שאלות הופנו לחוקרים ולאוניברסיטה וסאגה גדולה החלה להתפתח סביב המחקר הסנסציוני. אסכם בקצרה את הממצאים שנחשפו (מי שמעוניין לקרוא את כל הפרטים יכול למצוא אותם כאן): כתב העת שפרסם את המאמר סירב לא רק לפרסם מכתבי ביקורת שהתקבלו בנוגע המאמר, אלא אף לאשר כי קיבל אותם. במשך חודשים נותרו שיחות טלפון, אימיילים ומכתבים בקשר למאמר ללא מענה. גם שלושת מחברי המאמר לא הסכימו להתייחס לשאלות.

עם חלוף הזמן התגלה כי המחבר הראשי של המאמר שמע על המחקר לראשונה חודשים לאחר סיומו והתנער מכל אחריות לתכנונו. המחבר השני עזב את האוניברסיטה ומסרב להגיב, והמחבר השלישי (שפרסם מאמרים רבים בנושאים של פארא-פסיכולוגיה) נחקר ע"י ה-FBI בקשר להונאות ענק בסכומים של מיליוני דולרים שהיה אחראי להן עם אדם נוסף, ששימש גם הוא כחוקר בשעות הפנאי (יחד הם פרסמו מאמר בשם "השפעת טיפול בהילינג על קצב השתחזרות רגליים קדמיות של סלמנדרות"). ב-2004 הואשמו השניים בשימוש בזהויות מזויפות מרובות לצורך ביצוע פשעים. השותף, שכבר ישב בכלא תלה את עצמו בתאו, ואילו חברינו – המחבר השלישי – נכנס לכלא ל-5 שנים.

פרסום סלקטיבי ומוטה במדיה?

המדיה רודפת בידור ורייטינג הרבה יותר מאשר אמת ודיוק (רמז: איפה נמצא הכסף?) מסיבה זו מחקר סנסציוני כמו זה שתואר לעיל יזכה לפרסום אדיר בעוד שמחקרים שלא מצאו קשר בין תפילות לבריאותם של חולים יאבדו לנצח בין דפי כתבי עת נידחים, וזה בהנחה שהחוקרים (או כתבי העת) מצאו לנכון לפרסם אותם בכלל (גם בעולם המחקר "אי תוצאה" סקסית הרבה פחות מ"תוצאה").
"מחוללי ניסים" יזכו לתוכניות שבועיות בפריים טיים, בעוד שתוכניות שמציגות דברים בגישה ספקנית ידחקו לשולי ערוצי המדע, במקרה הטוב.
התקשורת תחגוג על מקרה נדיר כזה או אחר של החלמה בלתי מוסברת, ולא תסקור באריכות מייגעת את המקרים הרבים בהם סיימו החולים את הטיפול ללא כל שיפור אובייקטיבי במצבם.
הכל טבעי ומובן. אבל התוצאה היא שאנו מאבדים את היכולת להבחין בין שכיח לנדיר, בין אמת לאשליה.

עד כה דיברנו על מקורות חיצוניים של מידע כוזב או מעוות.
מהם הגורמים בחויה האישית שעשויים לגרום לאנשים להאמין בכוחן של תפילות (או כל טיפול אחר שנבדק מחקרית ולא נמצא תקף)?

פרשנות שגויה של טעות באבחון המקורי?

לעיתים מאובחנת מחלה באופן שגוי. לעיתים קרובות עוד יותר מדובר בחשד בלבד שמופרך בבדיקות נוספות, אם וכאשר הן מתבצעות. מי מאיתנו לא חווה על בשרו תקופת פאניקה כזו ונשם לרווחה לאחר שבדיקות נוספות הראו כי היתה זו אזעקת שוא?
יש שמבינים כי מדובר בטעות באבחון, אבל יש שמעדיפים להבין כי התחולל כאן נס רפואי ממדרגה ראשונה!
אדם שבשלב האבחון השגוי החל להתפלל או לעבור טיפולים כאלה ואחרים, וביצע לאחר תקופה בדיקה רפואית נוספת שלא העלתה כל ממצאים חריגים, בהחלט עשוי ליחס כוחות מרפא חזקים לתפילה/טיפול.

אינני יודע מה היקף האבחונים השגויים, אבל הוא בהחלט יכול להסביר סיפורי ניסים שצצים מדי פעם, ולספק קריירה שלמה לאנשים שמייסדים תנועות פסאודו-רפואיות חדשות בעקבות הארוע, בטענות כי תפילות, מחשבות חיוביות, דייטת מיץ גזר, מריטת שערות באף או כל דבר אחר שעלה על דעתם לבצע באותה תקופה – מבריא אנשים. כמה ראיונות בתוכניות בוקר פופולאריות, שיווק אגרסיבי והנה לנו עוד כת שקמה על בסיס של אשלית יחיד.

פרשנות שגויה של ריפוי טבעי ותנודות טבעיות במחלה?

מצבי מחלה רבים חולפים מעצמם. "התקררות תחלוף תוך 7 ימים אם החולה נוטל תרופה, ותוך שבוע אם אינו נוטל". תפילה או כל טיפול אחר שינתן במצב של מחלה שחולפת מעצמה עשוי להתפרש כגורם להחלמה. זו אשליית "אחרי ולכן בגלל".

בנוסף, מחלות כרוניות רבות מתאפיינות בתנודתיות – תקופות של החמרה והטבה לסירוגין (כאבי שרירים, פרקים, אלרגיות וכד'). באופן טבעי אדם יפנה לטיפולים כאלה ואחרים כאשר הגיע לשפל מסוים, ומשם הדרך הטבעית היא רק למעלה (בלי קשר לטיפול). כשהמצב משתפר האדם מפסיק בטיפול ובטוח שהוא עזר. כעבור תקופה של רגיעה מידרדר מצבו שוב והוא חוזר ופונה לטיפול. גם הפעם משתפר מצבו לאחר מכן והוא מסיק כי "הטיפול עבד שוב!" וחוזר חלילה. בכל תנודה יקבל האדם חיזוק נוסף להתרשמות כי הטיפול עובד, גם אם הוא חסר השפעה לחלוטין (דוגמה קיצונית לרעיון זה היא לעמוד מול רמזור ולהתפלל לאור ירוק בכל פעם שהוא אדום, ולשמוח שהתפילה עזרה בכל פעם שהוא ירוק. מי שלא שם לב שרמזורים נוטים להתחלף לסירוגין, ישתכנע מן הסתם כי התפילה שלו היא הדבר היעיל והאמין ביותר שקיים).

פרשנות שגויה של פעולת הפלצבו?

אפקט הפלצבו יכול להסביר שיפור בהרגשה ואף במצב הפיזי במקרים בהם תפילה או כל טקס אחר מתבצעים כשהחולה מודע לכך ומאמין שהדבר עשוי לעזור לו. עצם הנוכחות האנושית התומכת, הציפייה להקלה בכאב כמו גם ירידה ברמת הדחק הנפשי – כל אלה תורמים כנראה לפעילות משופרת של המערכת החיסונית ולהתמודדות גופנית עם כאבים. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי אפקט הפלצבו אינו פועל על כל אחד, וגם המידה בה הוא פועל משתנה ממקרה למקרה.

ההטבה, אם מתרחשת, מקורה בחולה עצמו ולא בכוחות מסתוריים שמפעיל המטפל.

העובדה כי עצם האמונה ביעילות הטיפול משפיעה על החולה לטובה, אין פירושה שיש להסתפק בנפלאות הפלצבו בכל אותם המקרים בהם קיים טיפול קונבנציונלי מוכח לבעיה. הרי גם לטיפול המוכח יש את אפקט הפלצבו שלו, שמעצים אותו עוד יותר.
כלומר, עלינו להשוות בין טיפול בעל ערך רפואי מוכח בתוספת פלצבו, לטיפול שהוא פלצבו בלבד.

במקרים אקוטיים כמו אלה שתוארו בתחילת הכתבה, מומלץ בחום לא לסמוך על אפקט הפלצבו…

כל התשובות נכונות?

נראה ששילוב של כל הגורמים שצוינו מחזק מאוד את האמונה ביעילות הטיפול, למרות שלא נמצא יעיל במחקרים, כלומר, במציאות.

המרכיב הסודי הנוסף – אמונה!

בסופו של דבר, אנשים רבים מאמינים במשהו כי… הם פשוט מאמינים.
כמו שאומרים המאמינים: "לאלה שמאמינים, לא נדרשת כל הוכחה. לאלה שאינם מאמינים, שום הוכחה אינה מספיקה."

יותר מכך, מערכות אמונה רבות בנויות באופן שמרתיע את המאמין מלהטיל ספק באמונתו. אם לא יאמין מספיק – זה לא יעבוד. אם לא יאמין מספיק – יענש ע"י ישויות עליונות.

הדיון כולו התנהל בנושא "ריפוי-אמונה" או תפילות, אך באותה מידה היה אפשר לדבר על טיפולים נסמכי-אשליות רבים אחרים שאנו מוקפים בהם מכל עבר (רק צריך להביא את ערימת המחקרים הרלוונטיים לכל תחום כזה, אם בכלל בוצעו). כשאנשים בוחרים להשתמש בהם במקום בטיפולים שיעילותם ובטיחותם נבדקה, הדבר עלול להסתיים בכי רע.

הנה לדוגמה עוד מקרה של תינוקת שסיימה את חייה בגיל 9 חודשים, והורים שסיימו בכלא, הפעם עקב טיפול הומאופתי. התינוקת התייסרה במשך תקופה ארוכה מזיהום שהלך והסתבך אך הוריה בחרו שלא לתת לה טיפול קונבנציונלי (שהיה מציל אותה בודאות). במקום זאת טיפל בה האב עצמו בהומאופתיה – תחום אותו גם לימד.
השופט קבע כי האב "הפגין גישה יהירה בטענותיו לגבי יתרונותיה הברורים של הומאופתיה בהשוואה לרפואה הקונבנציונלית", וכי "היה ברור מעל לכל ספק כי הומאופתיה לא תספיק לטיפול במצב החמור בו היתה שרויה התינוקת".

דבר אחד הוא כשאנשים מעמידים את חייהם שלהם בסכנה בעקבות אמונה באשליות. זוהי בחירתם. אבל כשחסרי יכולת בחירה כמו ילדים ותינוקות משלמים את המחיר בחייהם, זה כבר פשע!

תודה לקורא שלומי על הקישור לסרט התיעודי "ניסים למכירה" בו אמן האשליות Derren Brown מעצב דמות של מרפא אמונה במו ידיו, כולל חשיפת טריקים שונים, והם הולכים עם זה עד הסוף. מאלף!

לקריאה נוספת:

• "מחשבה יוצרת מציאות – המפתח לאושר או אשלייה מסוכנת?"
• ריפוי בעזרת תפילה רטרואקטיבית: האם נשברו חוקי הפיסיקה?
• סקירה של כמה מחקרים נוספים בתחום השפעות תפילות
• סקירה מעמיקה נוספת של ניסויי תפילות

____________________________________________________________________

חושבים שהכתבה חשובה וכדאי שעוד יקראו אותה? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!
רוצים לקבל הודעות למייל על פרסום רשומות עתידיות? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).

המטרה היתה פשוטה: למצוא מחקרים שבדקו את כוחם של הקריסטלים. התוצאה היתה שונה לגמרי: מסע הזוי כמעט במשעולים שבין פנטזיה למציאות, בין התרשמות לבין בדיקה, בין אמונה לידיעה, בין הונאה עצמית לשרלטנות.

הקלדתי את המילה "קריסטלים" בגוגל, והמסע החל. שוגרתי לעולמות לא מוכרים.

לאחר כמה דקות במהלכן חלפתי לצד אתרים מסחריים שמוכרים קריסטלים מכל סוג ומין, הגעתי למשהו שנראה כמו סקירה עיונית של התחום. קראתי שם דברים מדהימים.

למדתי ששימוש בקריסטלים החל כבר בתרבות אטלנטיס, למטרות טכנולוגיות בעיקר, לצרכי הפקת אנרגיה, תעבורה, מאור והנפת עצמים כבדים באויר. כנראה שהאבנים הענקיות מהן בנויה הפירמידה הגדולה במצרים (וכן מונומנטים עתיקים אדירים אחרים) הונפו באמצעות שימוש בקריסטלי קוורץ בשילוב עם צלילים מסוימים.
הגבישים יכלו לקלוט ולשדר אנרגיה ללא שימוש בכבלים כאמצעי להעברתה. תהליך זה נעשה באמצעות ריכוז אור השמש, הירח והכוכבים בתוך בניין בעל כיפה אשר ניתן היה לגלגל את הגג שלו אחורנית על מנת לכוון את קרן האנרגיה לשידור או לקליטה. בתוך הבניין היה קריסטל קוורץ ענקי ומערכת שלימה של קריסטלים קטנים יותר, ששימשו כמנסרות.

למדתי ששימושים מיוחדים נעשו בקריסטלים גם לצרכי ריפוי. הצורך עלה מכיוון שתושביה של אטלנטיס, שהפנו את עיקר מאמציהם לתחומים טכנולוגיים, פיתחו בקרבם מחלות חדשות ומוזרות (לא חיו עוד בסביבה רוחנית "רווית אור", ולכן נוצר אצלם חוסר איזון רדיקלי במטבוליזם ובגוף הפיזי).

למדתי שבמסורת היהודית מתועד השימוש באבני החן בחושן של הכהן הגדול. עפ"י מקורות מדיומליים, (מידע שנתקבל מישויות רוחניות באמצעות מדיום), היתה לאבני החושן הילה חזקה במיוחד, אשר נראתה לעיני אלו שהיו בעלי יכולת על-חושית. יכולת רוחנית זו של הכהן הגדול הוגברה בשל האופן המיוחד בו לוטשו האבנים והשימוש בשמני קטורת שהגבירו את האפקטים הפיזיואלקטריים של האבנים.

כמה מידע, ואיזה פירוט טכני! כמעט השתכנעתי סופית בכוחם של הקריסטלים.

אך פרט אחד העכיר את שלוותי. נזכרתי כי בהיותי ילד קראתי ספר על אטלנטיס (של צ'רלס ברליץ) ומשם לא היה ברור אם היא היתה קיימת בכלל. חיפוש קצרצר נוסף העלה עבודה מפורטת ביותר בנושא (שמפנה בין השאר גם לאותו ספר). מסתבר כי תועדו לפחות 270 דעות שונות לגבי אטלנטיס, מהותה, מיקומה, תקופתה, וכ-50 מהדעות פוסקות כי מדובר במיתוס בלבד.

היה עוד דבר שהעלה בי ספקנות קלה. רוב המידע שמפורט באותו מאמר מגיע ממסרים שקיבל המיסטיקן אדגר קייסי בעודו שרוי בטראנס היפנוטי.

הבנתי כי עלי להמשיך בחיפוש אחר מקורות קצת יותר עדכניים ואמינים, בכל הקשור לכוחם של הקריסטלים.

לאחר שיטוטים נוספים הגעתי לאתר מרשים ומקיף בנושא. האתר מכיל אנציקלופדיה מפורטת של עשרות קריסטלים שונים, כשלכל אחד מפורטות סגולותיו הרוחניות, האנרגטיות, המנטליות, הרגשיות והפיזיות.

לפניכם לקט ציטטות שידגימו את רמת הפירוט של המידע המצוי באתר.

ברמות האנרגטיות

• Dolomite למשל עוזרת למרכז את הצ'קרות ו"לסגור" פתחים מהם יש זליגה ובריחה החוצה של אנרגיה. מאד טובה ומתאימה לילדים ובני-נוער. טוב לתת אותה למטופל שעבר טיפול רוחני עמוק, היא תסייע לו לחזור ולהסתנכרן עם המציאות בצורה הרמונית.
• Serpentine לעומתה – אחת האבנים הטובות ביותר לעבודה על תיקונים הקשורים לחיים קודמים. בנוסף ליכולתה לחבר את המשתמש בה למידע בנוגע להוויה של הנשמה שלו ברבדים שונים, היא נושאת בחובה רבדים עמוקים של מידע על האבולוציה האנושית והפלנטרית. מחוברת באופן עמוק ומיסטי למהותו של הטבע ומתאימה מאד למרפאים שעוסקים בריפוי של הפלנטה

מהר מאוד הבנתי כי אין טעם שאתעמק בסעיפים אלו – פשוט לא הבנתי את פשרם.

ברמות מנטליות

כאן דברים כבר החלו להשמע קצת יותר ארציים:

• אותה Dolomit מסתבר היא האבן הטובה ביותר לאיזון תהליכי חשיבה בהתאם לצורך של המשתמש בה. לאנשים בעלי מחשבה איטית היא ממריצה את מהירות המחשבה ומגבירה את היכולת להיות ספונטניים, לעומת זאת, אצל אלה שניחנו במחשבה אימפולסיבית ואנשים היפראקטיביים (גם ילדים) היא מאיטה את מהירות המחשבה ומאזנת אותה.
• Turquoise לעומת זאת היא האבן הטובה ביותר להעלאת האינטליגנציה הרגשית.

ברמה הפיזית

מסתבר כי גם ברמה הפיזית יש לקריסטלים השונים כוחות לא מבוטלים:

• Serpentine מעודדת חידוש ברמה התאית, מגבירה וממריצה את חילוף החומרים בגוף. כמו כן עוזרת לספיגה טובה יותר של מינרלים בגוף כמו סידן ומגנזיום.
• Fuchsite טוב לתת אותה לחולי איידס ומחלות שונות של המערכת החיסונית. בעיקר טובה לחולי איידס שנמצאים בתהליכים של התגברות על המחלה.
• Abalone טובה ותומכת בדלקת פרקים, בעיות שרירים כלליות. אפשר לענוד או לשאת אותה כרפואה-מונעת למחלת-הסרטן, בעיקר אצל אנשים שבגלל היסטוריה משפחתית משתייכים לקבוצת-סיכון.
  מנקה ומחזקת איברים פנימיים שמשמשים לניקוי רעלים (כבד, טחול, לבלב, כליות).
• Emerald יכולה לעזור (כטיפול נלווה) לחולי סכרת. לצורך כך יש להניחה על הלבלב. כדאי מאד לעשות זאת בחוץ באור יום, ולאפשר לקרני השמש לעבור דרך האבן ולחזק את פעולתה.
• Zircon טובה לאיחוי עצמות ולחיזוק מבנה השלד. טובה גם לאיזון וחיזוק של מערכת השרירים, בעיקר בסוגיות של כיווצים כרוניים בשרירים ושל נוקשות בשרירים עד כדי חוסר גמישות קיצוני.
• Quartz-Crystal  מחזקת את המערכת החיסונית. ניתן לתת לחולי-סרטן גנרטור מתוכנת לתמיכה בהתמודדות עם המחלה, מאחר וכשהאבן מתוכנתת, היא מתדרת את התוכן שתוכנת לתוכה בלבד.

ללא ספק ערכת חובה בכל בית ומוסד רפואי!

בתור מהנדס תוכנה לשעבר, מילים מסוימות ממש זינקו לתוך עיני כשקראתי את הציטוט האחרון. חיפשתי מיד הסבר כיצד מתכנתים קריסטל. הנה סוף סוף משהו שאוכל להבין, חשבתי לעצמי.
הסתבר שמדובר ב"התמקדות בתוכן מסוים אותו ניתן לשדר במדיטציה אל תוך האבן. בזכות תכונותיה העל-טבעיות של האבן, תוכן זה יהדהד אנרגטית מאותו הרגע. המשתמש ילך עם האבן בצמוד אל גופו, בכיס או בספירלה, ובכך ימשיך התכנות להדהד, תוך שהוא מחזק וממקד את התוכן הזה".
המממ… לא בדיוק מה שחשבתי.

המידע היה מפורט ומרשים, אך עדיין לא מצאתי ראיות כלשהן לתקפותו.

חייב להיות מחקר רציני בתחום. הרי לא יתכן שמישהו ישב והמציא את כל הסגולות המאוד ספציפיות הללו! נכון?

מפתחי התחום בודאי בדקו את הדברים במשך שנים רבות, כשהם מנטרלים כל גורם אחר שיכול להשפיע על מצבם הרוחני, אנרגטי, מנטלי, ריגשי ופיזי של הנבדקים, כדי להפריד את השפעתו של הקריסטל משאר השפעות החיים. כדי לנקות סטיות אקראיות בוודאי ביצעו את הניסויים על מאות אנשים לגבי כל קריסטל. הנבדקים בודאי מילאו שאלונים פסיכולוגיים ורוחניים ועברו סדרת בדיקות פיזיות מקיפה כדי למפות את מצבם המדויק לפני תחילת השימוש באבן. בתום השימוש חזרו על המבדקים וכך זוהו ההשפעות הספציפיות של הקריסטל המסוים הזה על הנבדקים. כדי לנקות את ההשפעה של "חווית הצפוי" או מתן פרשנות בדיעבד להשפעות הקריסטל הקפידו בוודאי שהנבדקים לא ידעו איזה קריסטל הם נושאים עליהם. כדי לנקות את השפעת החוקרים על הניסוי גם הם בודאי נזהרו שלא לדעת זאת (double blind protocol). מן הסתם חזרו על הניסויים לגבי אוכלוסיות מארצות ותרבויות שונות כדי לוודא שהאפקטים אכן אוניברסליים. בגלל הכמות האדירה של פרמטרים שמעורבים בניסוי כזה אני מניח השתמשו בתוכנות סטטיסטיות מהמתקדמות ביותר ובמחשבים רבי עוצמה, כדי לחלץ את המידע מתוך ים הנתונים.
איזו עבודת מחקר רחבת היקף בודאי נדרשה לכך!

מי יכול להכיר הכי מקרוב עבודות מחקר כאלה? מן הסתם העוסקים בתחום.
ואז הבריק רעיון פשוט במוחי – מדוע לא לשאול פשוט את בעלת האתר? ראיתי שהיא התראיינה ברדיו ואף הופיעה בתוכנית טלויזיה, והאתר שלה באמת המרשים ביותר מכל אלה שנתקלתי בהם בנושא. היא בודאי מכירה את המחקרים ותחסוך לי זמן רב בחיפושים.

פניתי אליה דרך פורום שהיא מנהלת, ולשמחתי התגובה היתה מיידית ממש. הנה השיחה שניהלנו (לאחר שינויי עריכה מינוריים).*

שלום רב,
נושא הקריסטלים מסקן אותי, ואני מנסה ללקט חומר בנושא.
אשמח אם תוכלי להפנות אותי למחקרים שהראו כי לקריסטלים יש השפעה כלשהי על האדם (מצבו הפיזי או הנפשי). אם יש המון כאלה, אודה לך אם תצייני רק את המובילים שבהם.

אתה מתכוון למחקרים מדעיים?אני חייבת להודות שמעולם לא חיפשתי חומר על הנושא, מאחר ולי אין עניין בלתת תוקף מדעי לנושא, בעיקר בגלל שהחיבור וההשפעה של הקריסטלים היו מאד ברורים לי פנימית וחווייתית.
כמו-כן, הקריסטלים פועלים באופן שהוא מעל הפיזי, כך שגם אם יש בוודאות שינויים כאלה או אחרים המתחוללים אצל המשתמש, אני לא בטוחה שניתן לתקף זאת מדעית. 

תודה על התשובה הכנה.
יש מנגנונים רבים שגורמים לאדם לתת פרשנות שגויה לדברים ולהגיע למסקנות שאין להן אחיזה במציאות. הם כוללים בין השאר – wishful thinking, ראייה סלקטיבית, חווית הצפוי, הטיית האישוש, מציאת משמעות באקראיות, פרשנות שגויה של נסיגה לממוצע, תפישה לא נכונה של הסתברות, השפעה חברתית, וכו – הרשימה עוד ארוכה. רק מחקר מסודר שמנקה את כל התופעות הנ"ל יכול להראות האם יש קיום של ממש לטענות כאלה ואחרות.

לגבי אופן הפעולה הלא פיזי –  בשלב ראשון לא משנה בכלל מה מנגנון ההשפעה. השאלה היא קודם כל האם קיימת השפעה כלשהי. ואם כן, האם מקורה בקריסטל, או שהיא נובעת פשוט מהציפיה של המטופל לחוש בהשפעה המובטחת, או בפרשנות בדיעבד שהוא נותן לדברים.

האם לא מסקרן אותך לדעת מה התשובה לשאלה זו?

במציאות שלי הדברים מאד תקפים, אבל הכלים בהם אני מתקפת את זה לעצמי ממילא לא ירצו אדם שרוצה תשובות מדעיות.

העובדה שלקריסטלים יש הדהוד אנרגטי ועקב כך הכנסתם לתעשיות השונות נבדקה מדעית בצורה נרחבת והוכחה מחקרית. אני בטוחה שאם זה מעניין אותך לא תתקשה למצוא חומר על כך.

לעומת זאת, השפעתם של הקריסטלים על המערכת האנושית, שגם היבטים שונים בה עצמה מעולם לא הוכחו מדעית (כמו למשל: מה זה נשמה?) אינה פיזית או מדעית. אם אדם מסוים ייעזר בקריסטלים, יניח אותם על גופו וימדוט איתם וכתוצאה מכך המציאות שלו השתפרה, אין דרך מדעית להוכיח שאכן הקריסטלים עשו את השינוי.אותו אדם יאמין שכן, אתה אולי תאמין שלא, ואתה יודע מה? יש מצב ששניכם צודקים.

ראשית, אני לא מחפש תשובות מדעיות, אני מחפש תשובות נכונות. המדע הוא רק כלי להשיג אותן.

שנית, השימושים ההנדסיים באפקט הפיאזואלקטרי הם אכן רבים ומגוונים, אך אין כל קשר ביניהם לבין השימושים שאנשים עושים בקריסטלים ובהם אנו עוסקים כרגע.

לגבי השפעת הקריסטלים על המערכת האנושית – יש דרך מאוד פשוטה לבדוק האם הקריסטלים הם הגורמים לשינוי או לא (אני יוצא מתוך הנחה שאנשים אכן מרגישים שינויים כלשהם).
הרעיון הוא וותיק, והוכנס לשימוש מחקרי לפני עשרות שנים. מדובר בשימוש בפלסבו – טיפול דמי, והשוואת האפקט בין חולים שמקבלים טיפול דמי לבין אלה שמקבלים טיפול אמיתי (מבלי שהמטפל או המטופל יודעים מי קיבל מה).

דוגמה לניסוי ברוח זו:

לוקחים קבוצת אנשים מספיק גדולה (אנקדוטה אחת לא מלמדת כלום כמובן), לחצי מהם נותנים קריסטלים אמיתיים, ולחצי – קריסטלים מזויפים (אפשר לעטוף אותם בשקיות בד למשל, כדי למנוע כל יכולת לדעת מי אמיתי ומי לא). גם את זה רצוי לבצע בהגרלה כך שגם המטפל לא ידע מי קיבל מה.

פרוטוקול כזה מנקה את כל ההטיות שהזכרתי – של פרשנות בדיעבד או חווית הצפוי, כי האדם לא יודע אם הוא "אמור" להרגיש דברים או לא.

לאחר תקופה רלוונטית שואלים את האנשים האם הם מרגישים שינוי כלשהו (ואם מדובר במשהו פיזי כמו לחץ דם, ניתן פשוט למדוד אותו).
אם במצב כזה אלה שהחזיקו בקריסטלים אמיתיים מדווחים על שיפור רב יותר מאלה שהחזיקו במזויפים (הבדל מובהק סטטיסטית) – אזי הדגמנו שלקריסטלים יש השפעה כלשהי על אנשים (מעבר לאפקט הפלסבו).

שימי לב שניסוי כזה לא נכנס בכלל לאופן בו ההשפעה מתרחשת, האם הוא ברמה פיזית או לא, וכו. זה לא משנה בכלל, אם אנחנו מתמקדים קודם כל בשאלה האם זה עובד בכלל.

מה את אומרת? לא היה מסקן אותך לנסות דבר כזה?

אני שואל באמת, בתום לב ובסקרנות אמיתית, האם, לאחר שהמחקר הפסיכולוגי הדגים תופעות רבות של תעתועי מוח והונאה עצמית, ובעקבות זאת פותחו שיטות מחקר שמנקות את ההטיות האלה ועוזרות לחשוף את מצב הדברים כפי שהוא באמת, האם לא מסקרן אותך לבדוק את זה?

אענה לך בתום לב ובאופן אמיתי: לא.

אני רואה שזה ממש חשוב לך, העניין של התיקוף. תודה שהעלית את השאלה, זה מזכיר לי שוב שלי זה לא ממש חשוב לתקף מדעית.
אלה שכן חשוב להם לתקף ולא קיבלו הוכחה מדעית מן הסתם לא יבחרו בהתפתחות אישית תוך שימוש בכלים שלא הוכחו מדעית.

כן. זה ממש חשוב לי הנושא של תיקוף. ממש חשוב לי לדעת אם דברים נכונים או לא: אם קריסטלים באמת משפיעים על אנשים, או שהם רק מאמינים שהם משפיעים עליהם.
אני לא מצליח להבין איך לאנשים שמשתמשים בקריסטלים, או עוסקים בתחום לפרנסתם, סוגיה כל כך עקרונית אינה חשובה. לא וויתרתי:

על תועלת אנרגטית ורוחנית אני לא מדבר, כי אני באמת לא מבין בזה כלום. על תועלת מנטלית-ריגשית ניתן לבצע ניסוי ולראות אם מדובר באפקט פלצבו או בתועלת אמיתית.

אבל בתחום הפיזי, כאן הדברים יותר חד משמעיים. אנחנו לא מדברים על התפתחות אישית. אנחנו מדברים על בריאות. פיזית. האם גם כאן לא ידוע לך על מחקרים שמגבים את הטענות המאוד ספציפיות שרשומות באתר? האם גם כאן לא חשוב לך התיקוף המדעי? האם את לוקחת אחריות ועומדת מאחורי הדברים?

ההמלצות בפיזי הן בגדר הכוונות אנרגטיות, ובהגדרה אינן הבטחות ואינן באות במקום טיפול קונבנציונלי.
למעשה זה לא חוקי ולא מוסרי להבטיח ששימוש באבן יתן תוצאה פיזית כלשהי.
והקריסטל, כמו קריסטל – או שיקיים את ההבטחה,  או שלא יקיים…

"לא חוקי ולא מוסרי להבטיח ששימוש באבן יתן תוצאה פיזית כלשהי". לא אני אמרתי זאת. אמרה זאת מומחית הקריסטלים.

ומה בדיוק עלול להבין מישהו אחרי שקרא את הסגולות הבאות תחת הכותרת "היבט פיזי":
"טובה לטיפול בפעולה לא-תקינה של הלבלב והבלוטות המשפיעות על העיכול. ניתן לטפל בעזרתה בשיגרון ובליקויי עצמות תורשתיים, וכן לחיזוק מבנה השלד. מועילה מאד לאיחוי שברים וסדקים בעצמות וכן לאיזון תהליכי צמיחה של ציפורני הידיים והרגליים."?
האם לא נוצר הרושם כאילו האבן תשפיע על המימד הגשמי, פיזי, חומרי, מוחשי, ארצי של גופו של המשתמש?
האם אין כאן חשש להטעיה קלה?

מה שכן, משהו אחד טוב יצא מכל הסיפור. נראה שאזמין לי אבן Garnet. כתוב שהיא "מצוינת לאנשים שחוקרים את סודות היקום כמו אסטרונומים ואנשים שמעמיקים חקר אל תוך המנטלי כמו מתמטיקאים".
מי יודע, אולי אבין סוף כל סוף למה לא חשוב לבדוק דברים בחיים.

"והקריסטל, כמו קריסטל – או שיקיים את ההבטחה,  או שלא יקיים…"

* הערה – אין לי שום דבר אישי כנגד אותה מטפלת. להיפך – היא ענתה לי באופן כן וישיר. אני לא בטוח שעוסקים אחרים בתחום היו טורחים להגיב בכלל. פניתי אליה דוקא מכיוון שנראתה מצויה מאוד במקצועה, ואני משוכנע כי אנשים המטופלים אצלה מאוד מרוצים.

הנה דוגמה כיצד בודקים טענות. מתמקדים בטענה ספציפית, מתכננים ניסוי פשוט ככל האפשר לבדיקתה, ומבצעים אותו. לאחר מכן חשוב גם לא להתכחש לתוצאות ולא לתרץ תירוצים.

אחרית דבר

האדם הראשון אליו פניתי בשאלה לגבי מחקרים בתחום, היתה מישהי בעלת "רזומה הוליסטי" מרשים ביותר, ששכנע אותי כי מדובר במומחית של ממש. בין השנים 1991-2002 היא ביצעה מחקרים וטיפול במגוון שיטות באנגליה, נורווגיה וניו-יורק. וב-2002 קיבלה את הדוקטורט שלה ב"יעוץ מטאפיסי" מהאוניברסיטה למטאפיסיקה, ארה"ב.
היא פיתחה שיטות כמו "חוטר אור האדם" – התרפיה של הצבעים דרך הגשמת הנפש הנצחית, או "ניקוי הולוגרמות מגנטיות" – השתחררות מהפרעות חשמל סטטי על המוח המשחררת ממעגלי הרס עיכובים, הפרעות למידה, אוטיזם ועוד.

מה רבה היתה אכזבתי כאשר קיבלתי ממנה תשובה לקונית בזו הלשון:

"אנחנו לא צריכים מחקרים מדעיים כדי לדעת מה קורה בטבע."

אם אהבתם את הבלוג, הזינו את כתובת המייל שלכם למעלה מימין ותקבלו פרסומים עתידיים ישירות למייל (תמיד תוכלו לבטל זאת בעתיד).
אם אתם מתחברים למסרים שאני מנסה להעביר, אתם מוזמנים להפיץ אותם הלאה בין מכריכם. תודה!

בחלק הקודם של הסקירה עסקתי בראיית הילות. הפעם אספר על שיטות לצילום הילות.

עצם הרעיון של צילום הילה הוא מוזר מבחינה פילוסופית. אם משהו מצטלם, פירוש הדבר שהוא פיזיקלי לחלוטין: פוטונים של אור. איך הדבר מתיישב עם הטענה כי ההילה הזו אינה ישות פיזיקלית אלא נמצאת במימדים רוחניים גבוהים של הנפש/נשמה/רוח (מחק את המיותר)?

אתאר להלן שתי שיטות שהתפרסמו כטכניקות לצילום הילות. מיד נגלה מה הן מצלמות באמת.

צילום קירליאני (אם תחשמל את זה מספיק חזק, זה יפיץ הילה)

אחד הספרים שהתגלגלו לידיי בילדותי היה "החיים המסתוריים של הצמחים". נטענו בו טענות מרחיקות לכת על כך שצמחים קוראים מחשבות של אנשים, מגיבים "רגשית" לרגשות שמפגין כלפיהם המטפל ואף מסוגלים להעיד במקרה רצח של עציץ שכן: אדם מסוים נכנס למעבדה, בוחר עציץ, משליך אותו על הרצפה בכעס, רומס אותו בחמת זעם והולך. לאחר מכן מבצעים "מסדר זיהוי" בו מחברים עציץ שהיה "עד" להתעללות האכזרית לפוליגרף ועוקבים אחרי התנהגות המחטים כאשר "חשודים" אחדים מוכנסים בזה אחר זה. לטענת הכותבים, כאשר נכנס המתעלל, מחטי הפוליגרף מתחילות להשתולל! אכן טענות מרחיקות לכת.
משום מה לא שמענו עדיין על מקרה בו מישהו העלה עציץ כדי להעיד במשפט פלילי.

בפרק אחר סופר על טכניקת הצילום הקירליאני. טכניקה זו התגלתה במקרה בשנת 1939 ע"י סמיון קירליאן בעת שעשה ניסויים במעבדתו. הוא גילה שאם מניחים על לוח צילום גוף הנמצא בשדה חשמלי חזק, נוצרת על לוח הצילום תמונה של הגוף עם הילה סביבו. עלים, צמחים, מטבעות ואברי גוף ש"חושמלו" באופן זה הותירו כולם תמונות הילה על לוח הצילום. מהר מאוד נסחף קירליאן למחוזות מפוקפקים, כינה את הקרינה הזו "ביו-פלזמה" או "כח חיים" (כח חיים בו ניחנו גם מטבעות, מסתבר) ובכך זרע את הזרעים להתעוררות הגדולה של עולם הניו-אייג' סביב מתקן זה בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת.

עוד סופר באותו ספר על ניסוי מדהים במסגרתו התגלה אפקט עלה הפנטום. בתחילה צולם עלה שלם וכצפוי נרשמה סביבו הילה. תמונה נוספת צולמה לאחר שחצי עלה נחתך וסולק, אך למרבה התדהמה גם בצילום זה הופיעה הילה של עלה שלם!

אפקט עלה הפנטום נחקק בזכרוני וחזר להטריד ולסקרן אותי מפעם לפעם.

השנים חלפו, מצאתי עצמי לומד לתואר ראשון בפיזיקה בעוד חברי הטוב לומד בפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה. סיפרתי לו את הסיפור, הראיתי לו את הספר, והדבר עורר את סקרנותו במידה כזו שהקדיש את העבודה המסכמת של התואר לבניית מתקן לצילום קירליאני. בילינו שעות לא מעטות בצילום מטבעות, עלים, ובעיקר – חצאי עלים.

מהר מאוד הבנו שנאלץ להפרד לשלום מה"הילה המסתורית" שאפפה את התחום.

התופעה הפיזיקלית שיוצרת את ההילות הללו נקראת "התפרקות-קורונה" – מעין אוסף של המוני ברקים קטנטנים כתוצאה מתנאי הצילום המיוחדים. הגזים השונים שנמצאים מסביב לחפץ המצולם עוברים יינון (תופעה דומה מתחוללת ב"כדור הברקים" שניתן לרכוש בכל חנות גימיקים). גודל ההילה וצבעיה תלויים בהרכב הגזים המדויק (שתלוי גם בחומרים מהם עשוי החפץ), בלחות של החפץ ובלחות האויר סביבו, במרחק בין החפץ לבין לוח הצילום (ולכן בלחץ שמופעל עליו כנגד הלוח עליו הוא מונח), בטמפרטורה ועוד.

התמונות שצילמנו מרהיבות, אך אין ביניהן לבין "אנרגיית חיים" ולא כלום. באחד הניסויים הצלחנו אפילו לשחזר "מטבע פנטום"! ראו למטה (ניתן להבחין בעיגול חלש נוסף לכיוון "השעה "7 – שאריות מצילום קודם).

            

ומה לגבי עלה הפנטום? אנחנו לא הצלחנו לשחזר את התופעה, למרות נסיונות לא מעטים. חיפוש מדוקדק בספרות הראה כי ניסויים חוזרים אכן לא הצליחו לשחזר את האפקט. מדובר כנראה בסוג של "הטבעת חומר" שגורמות ההתפרקויות החשמליות. בצילום העוקב, כאשר מונח רק חלק מהעלה על אותו לוח מבלי שהוא נוקה כראוי, ממשיכים עדיין שיירי החומר מהצילום הקודם להפיץ הילה.

מצלמת הילות ממוחשבת ($20 לצילום תמורת קצת צבעים מלאכותיים)

ב-1992, עם התפתחות המחשבים, פיתח מהנדס אלקטרוניקה בשם גאי קוגינס מצלמה שקרא לה AuraCam 6000: הלקוח יושב מול מצלמה ומניח את ידו על מערך חיישנים שמודדים מוליכות חשמלית בין נקודות שונות על כף היד (באתר נטען כי נמדדים גם לחות, טמפרטורה וחשמל סטאטי אם כן אין פירוט ברור לכך). המחשב מתרגם את הנתונים לכתמי צבע לפי חוקיות כלשהי ומוסיף אותם לתמונה הויזואלית של האדם המצולם. באתר ניתנים מספר הסברים שונים וסותרים לגבי אופן התרגום של הזרמים החשמליים לכתמי צבע.

מה הסיבה להבדלים בין תמונות המופקות לאנשים שונים, או אפילו לאותו אדם אך בזמנים שונים? מידת ההזעה של כף היד שונה מאדם לאדם ומשתנה מרגע לרגע, ותלויה בין השאר ברמת ההתרגשות, הלחות באויר או מידת המאמץ הפיזי שקדם לצילום. שינויים במידת ההזעה מתבטאים במוליכות חשמלית שונה ולפיכך מתורגמים לצבעים שונים על מסך המחשב. ואכן גם צילומים שנלקחים בהפרש של דקות ספורות מאותו אדם עשויים להניב צבעים שונים לחלוטין, ולפיכך פרשנויות שונות לחלוטין על מצבו הרוחני של האדם. מוזר.

השאלה המרכזית היא – מה לכל הרוחות הקשר בין מידת ההזעה של היד לבין "הילה בלתי גשמית"? "מכונת אמת" פועלת על אותו עיקרון בדיוק, ולא מיוחסים לה שום הקשרים על טבעיים.

האתר מוצף בטענות מרחיקות לכת לגבי התועלת והשימושים הרבים והמגוונים שיש לצילומים אלה. בניגוד מסוים לכך, דף השאלות והתשובות מציג קו הרבה יותר זהיר. בין השאר נאמר שם:

• האם הציוד מצלם את ההילה האמיתית? – המצלמות מייצרות ייצוג אלקטרוני של האופן בו אנו מאמינים שההילה האמיתית נראית. לא קיימת שום דרך בעולם שיכולה לצלם את ההילה האמיתית. כל מצלמות ההילות שמצויות היום בשוק עובדות על אותו עיקרון ביו-פידבק שפיתח גאי קוגינס.
• האם אפשר להשתמש בזה לאבחון רפואי? – לא. הציוד שלנו לא מסווג כציוד רפואי. הוא מיועד לצורך אבחון הרמה האנרגטית הרוחנית.

ניתן לסכם את נושא ההילות ולומר: מדובר באוסף תופעות פיזיקליות ונוירולוגיות שאין ביניהן שום קשר, המיוחסות כולן לאותה "הילת חיים" מסתורית שאף אחד מהטוענים לראותה לא הצליח לזהותה בניסוי מבוקר.

זו הדגמה קלאסית כיצד במקום לגלות את המצוי, מנסים לכפות את הרצוי.
מתחילים מאמונה נחשקת כלשהי (שמימדים נוספים מעבר לגוף הגשמי קיימים, בדוגמה שלנו) ואז מעקמים את המציאות כך ש"תוכיח" את האמונה, ע"י: איסוף פירורי תופעות שאינן קשורות זו לזו כדי "לחזק" לכאורה את הטענה, התחמקות כמעט מוחלטת מניסויים שיכולים להפריך את הטענה (או התעלמות מוחלטת מכשלונם), ושימוש בדלק ההטעיה הבורות והפתיות של הקהל הרחב בכדי להניע את גלגלי האמונה קדימה.

אז… שלא יעבדו עליכם!

מקורות והרחבות:

• הילה (ויקיפדיה)
• Aura
• החיים הלא מסתוריים של הצמחים
• צילום קירליאן
• The Aura: A Brief Review
• Aura Photography: A Candid Shot
• http://www.skepdic.com/kirlian.html