NLP – מרעיון לממון

קוראים אחדים בקשו ממני לבדוק את נושא ה-Neuro-Linguistic Programming, או בקיצור NLP (תכנות עצבי-לשוני, או כפי שתרגמו זאת לעברית – "ניתוב לשוני פיזיולוגי").

הפשלתי שרוולים ויצאתי למשימה.

מסתבר שמדובר בתחום שמשגשג כבר למעלה משלושים שנה, וכולל תוכניות לפיתוח אישי, קורסים, הנחיות וטיפולים. פרסומים למוסדות NLP מופיעים בעיתוני מדע-פופולרי, סטודנטים לפסיכולוגיה משתלמים בתחום, אימוני NLP ניתנים לעובדים בחברות ענק כמו HP, IBM מקדונלדס ו-NASA ואינם נפקדים גם מצבא ארה"ב ומנבחרות אולימפיות. גם מוסדות ממשלתיים ומוסדות חינוך ציבוריים שולחים אנשים להשתלמויות NLP. בישראל קורסים ב-NLP ממומנים חלקית ע"י צה"ל, ומוכרים לצורך קרנות השתלמות, כך לפחות כתוב כאן.

מה זה בעצם?

אחד האתגרים הקשים ביותר בתחקיר היה להבין מה זה בעצם NLP, ובמידה מסוימת, מה הוא אינו. חיפשתי תשובות במקורות רשמיים (או לפחות כאלה שנראים רשמיים). האגודה ל-NLP מגדירה כאן למשל:

"ה-NLP מכונה לעיתים קרובות 'חוברת הוראות ההפעלה של המוח (mind) שלך'. NLP בוחן את הדרך שבה אנו חושבים ומעבדים את מחשבותינו (עצבי), תבניות השפה בה אנו משתמשים (לשוני) וההתנהגויות שלנו (תכנות) וכיצד כל אלה פועלים יחד כדי ליצור אפקט חיובי (או שלילי) עלינו כפרטים. זהו אוסף של מגוון רחב של שיטות ומודלים היוצרים הבנה של תהליך החשיבה וההתנהגות. הבנת הטכניקות הללו יכולה לחולל שינוי חיובי עבורך ועבור אחרים."

נציץ בעוד כמה הגדרות שהאתר שמח לספק לנו:

ריצארד בנדלר (Richard Bandler), אחד משני מייסדי התחום מגדיר: "NLP היא גישה של סקרנות שאינה יודעת גבול לגבי בני אדם, עם מתודולוגיה שמשאירה מאחוריה שובל של טכניקות."

שותפו, ג'ון גרינדר (John Grinder), מוסיף: "האסטרטגיות, הכלים והטכניקות של ה-NLP מייצגים הזדמנות שאין דומה לה לחקר התפקוד האנושי, או ליתר דיוק, אותו תפקוד נדיר ובעל ערך אשר ידוע כגאונות."

ועוד הגדרה: "האומנות והמדע של הדרך בה אנשים מתקשרים ומשפיעים זה על זה." – Trevor Graeme Wilkins.

נשמע שעלו כאן על משהו ענק!

אבל משהו בהגדרות קצת מעורפל וחמקמק מדי לטעמי. נראה שלכל אחד יש הגדרה משלו לנושא. רגע, מסתבר שאני מתפרץ לדלת פתוחה! כאן הם כותבים: "כל אחד שמעורב ב-NLP יכול ליצור הגדרה משלו למשמעות של NLP עבורו."

לי זה נשמע כמו יסודות די רעועים לתחום עיסוק שמכבד את עצמו. נורת אזהרה ראשונה נדלקה: הגדרות מעורפלות ורב משמעיות.

הנה נסיון הסבר נוסף של בנדלר:

איך פיתחו את זה?

לפני הסקירה הרצינית יותר, הנה קטע “סטנדאפ” של בנדלר בו הוא מספר איך הכל התחיל:

בשנות ה-70 של המאה ה-20 העלו ריצ'רד בנדלר וג'ון גרינדר רעיון מבריק כיצד ליצור מודל טיפולי (פסיכולוגי) יעיל ומעשי. הם הניחו שאם יצליחו לבודד את מרכיבי התקשורת היחודיים של מטפלים מצטיינים בני זמנם, יהיה בידיהם המפתח לשיפור התקשורת.

עבודתם פותחה על בסיס תצפיות בארבעה אישים בולטים בארצות הברית באותה תקופה: מילטון אריקסון – אבי ההיפנותרפיה המודרנית, וירג'יניה סאטיר – עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, פריץ פרלס – אבי טיפול הגשטלט וגריגורי בייטסון – אנתרופולוג נודע. הם צפו בהם מבעד למראה חד כיוונית, צילמו טיפולים וראיינו מטופלים, כולל את ארבעת המודלים עצמם. לאחר צפייה וחקירה ממושכת היה בידיהם חומר הגלם שממנו 'זיקקו' את ההשערות והעקרונות הבסיסיים של ה-NLP.
על בסיס המודל שלהם יצרו גרינדר ובנדלר תהליכים טיפוליים קצרי מועד. בתוך זמן קצר החלה שיטתם להתפרסם, תחילה ברחבי ארצות הברית ואחר כך גם בשאר העולם.

הרעיון יפה. הגישה מעניינת. אך מי שם לב מה השלב החסר?

חסר שלב האימות האמפירי של ההשערות. קל מאוד ליפול בפח ההונאה העצמית ולזהות חוקיות מדומה כזו או אחרת במערכת מורכבת. לעיתים החוקיות באמת קיימת, אך רק לגבי הנתונים הספציפיים שעומדים לרשות החוקר בזמן פיתוח ההשערה שלו. כדי לוודא שהרעיונות אכן תקפים באופן כללי יש לבחון אותם על מדגם נתונים חדש (כמובן תוך לקיחה בחשבון של גורמי הטיה אפשריים – שימוש בקבוצת ביקורת וכו'). דנתי בנושא בהרחבה בהקשר של המחקר הנומרולוגי.

נורה אדומה גדולה נוספת נדלקת: מדובר בהשערה בלבד, אשר אינה מגובה בראיות אמפיריות.

אפילו בסוגיות ספציפיות עד מאוד, כמו למשל, "האם קפה מזיק לבריאות" או "האם קרינה סלולרית מסרטנת" נדרשים למחקרים עתירי תקציבים שמנטרים אלפי נבדקים, וגם לאחר עשרות שנים של מחקר עדיין ניטשים ויכוחים מרים בין חוקרים שונים. והנה, שני בחורים מנתחים התנהגות של נבדקים בודדים ומסוגלים תוך זמן קצר וללא כל אישוש מחקרי לגלות את "חוברת הוראות ההפעלה של המוח" של כל אחד מאיתנו? אני בספק. עוד נחזור לראיות הניסיוניות בהמשך, וניווכח שהספק הזה מוצדק.

ובכל זאת, במה המדובר?

אחד הרעיונות הבסיסים של ה-NLP מנוסח במשפט "המפה אינה הטריטוריה", כלומר, כל אחד מאיתנו פועל על בסיס הייצוג הפנימי שלו של העולם (המפה) ולא על בסיס העולם עצמו (הטריטוריה). המפות שאנחנו יוצרים מאוד מוגבלות ומעוותות. לפי ה-NLP ניתן ללמוד "להיכנס לנעליו" של האחר ולראות לרגע את המפה שלו. יכולת זו מאפשרת פתיחות, קבלה ושיפור התקשורת. משימתו של המטפל היא להבין את המפה האישית של המטופל ולפעול על פיה.

מפות העולם שאנשים יוצרים יכולות להיות מבוססות על "סגנונות חישה" שונים: חזותי, הרגשתי-תחושתי (שילוב שנקרא "קינסתטי"), שמיעתי, ריח, וטעם. כל חוויה בעולם החושים היא שילוב של כל אלה.

לטענת הוגי ה-NLP, כל אחד מאיתנו מעבד את מרבית המידע תוך שימוש במערכת יצוג מועדפת (Preferred Representational System – PRS) מסוימת.

המערכת היצוג המועדפת מתבטאת בשפה. אדם חזותי ישתמש יותר בביטויים כמו "לא נראה לי הגיוני", "תראה, לדעתי… " לעומת אדם שמיעתי למשל, שיאמר "לא נשמע לי הגיוני,"שמע, לדעתי…".

גילוי נוסף שהסב גאווה גדולה למייסדים היה כי ניתן לקבל רמזים עקיפים לגבי מערכת היצוג המועדפת של מישהו לפי תנועות העיניים הלא רצוניות שלו בזמן שהוא חושב על דברים מסוימים.

כדי לעבוד באופן יעיל עם מטופל יש צורך לשמור על התאמה עם המערכת היצוג המועדפת שלו. כשהמטפל שומר על התאמה כזו עם המטופל, יחוש המטופל שהמטפל "מדבר בשפתו", שיש ביניהם "כימיה". הנה דוגמה שנותנים כאן: "אם רוצים לתאר בעת ההרפיה את חוף הים: כשמדובר באדם חזותי יש לתאר לו את צבע הים והחול, את קו האופק, את הסירות שעוגנות מרחוק וכדומה. לאדם שמיעתי יש לתאר את רחש הגלים, קריאות השחפים, צפירת האוניות והמיית הרוח. לתחישתי יש לתאר את מגע החול, טמפרטורת המים, רפרוף הרוח על העור וחמימות השמש."

השערות נוספות של ה-NLP מתבססות על עקרונות יסוד אלה. על צורת הטיפול הקלאסית אפשר לקרוא כאן.

נשים לב כי גם אם ההשערות הראשונות מתגלות כנכונות בניסויים, כלומר, לאנשים אכן יש מערכת יצוג מועדפת, והיא אכן נותנת אותותיה בצורת הדיבור ובתנועות העיניים, עדיין אין הדבר אומר שאדם אחר שיפעל באותו "סגנון" ישיג משהו חיובי באינטראקציה ביניהם. זו טענה נפרדת שאינה נובעת לוגית מהטענות הראשונות. יתכן שלא תהיה כל השפעה, ויתכן שתהיה אף השפעה הפוכה. מי יודע? אם לא בודקים, לא יודעים.

מה זה לא

למרות ההקשר הטיפולי במסגרתו פותח ה-NLP, מדגישה האגודה ל-NLP כי: "NLP אינה פסיכותרפיה, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, יעוץ, טיפול בהיפנוזה, טיפול."

הופ, עוד נורה אדומה נדלקה: הערות כסת"ח.

לי זה נשמע קצת כמו: "אל תתבלבלו, למרות שזה עשוי להישמע כמו טיפול, להראות כמו טיפול ולהרגיש כמו טיפול – זה לא טיפול". נתקלנו בעבר בהערות כאלה לגבי הנומרולוגיה והקריסטלים, אך ניתן להתקל בהן בכל מקום בו מנסים לאכול את העוגה (לטעון ליכולות ריפוי/שיפור/טיפול נפשי/פיזי) ולהשאיר אותה שלמה (להמנע מהסתבכות משפטית).

האם זה המקרה? נמשיך ונחקור.

למה זה טוב בעצם?

הנה ציטוטים נבחרים מתוך האתר של "המוסד הגדול והוותיק בארץ בו ניתן ללמוד את כל דרגות ה-NLP":

"ה-NLP מאפשר לפתור בעיות בזמן קצר, תוך הגדרת מטרה באופן ברור ושימוש בכוחו המופלא של הדמיון. ה- NLP מתאים לכל אדם. מי שהוסמך לטפל ב- NLP יוכל בקלות להתאים תהליכי NLP לנושאים טיפוליים שונים כגון שינוי הרגלים (עישון, תזונה, פעילות ספורטיבית וכדומה), לפתרון בעיות שמקורן בילדות, למצבים של חרדה ודיכאון, לפתרון או תמיכה בבעיות בריאותיות רבות, לטיפול באלרגיות, בפוביות, בתלות.
ה-NLP מאפשר טיפול מעמיק ביחסים בין אישיים (בין הורים לילדים, יחסים זוגיים, בעיות בתפקוד מיני, קשיים ביצירת אינטימיות וכדומה). ניתן באמצאות המודל לטפל בבעיות שמקורן בילדות, בדיכאון, חרדה וכפייתיות.
ניתן להתאים הנחיית NLP גם לאנשים המוגבלים בשכלם וגם לילדים."

אנחנו מתבשרים גם כי "פרופסור ג'ון גרינדר, מפתח שיטת ה-NLP, מגיע לארץ עם קוד חדש להסרת פוביות ב-20 דקות".

ואיך זה מתיישב בדיוק עם הכרזת האגודה לעיל? האם רק לי זה נשמע כמו טיפול בבעיות נפשיות ופיזיות? אנסח את נורת האזהרה הבאה בזהירות: טענות לסיוע/פתרון בעיות בריאות גוף/נפש, בתחום בו פעילים אחרים הצהירו כי אינם מתיימרים לעשות זאת. בנוסף, נדלקו נורות האזהרה הבאות: * טוב לכל אחד, לכל דבר, בכל מצב. ו – פתרון קל ומהיר לבעיות קשות וכבדות.

בנדלר, אחד משני המייסדים כאמור, טען בין השאר כי תלמיד אומנות לחימה מתחיל יכול לנצח לוחם מיומן ושאפשר לפתח זכרון צילומי בעזרת שימוש בטכניקות NLP (מקורות 19, 23 כאן). במהלך השנים פותחו טכניקות שונות המשתמשות בעקרונות ה-NLP לסיוע בתחום העסקים, ספורט, אומנות הפיתוי, מכירות ולכישורי משא ומתן.

*** הורים, נא להרחיק את הילדים עד חלוף הפסקה הבאה ***

לגברים, רוצים להיות מצוידים היטב? תוכלו להגדיל את איברכם ב 2-7 ס"מ ע"י תרגול NLP, תמורת 120 ₪ בלבד. תוך יומיים-שלושה כבר תבחינו בהבדל. הכסף מוחזר במלואו תוך חודשיים למי שאינו מרוצה (מי שניסה והצליח לו, שיספר לכולם, כן?) נשים, לא לדאוג, יש גם משהו בשבילכן!

נורת ה-כסף, כסף כסף! מהבהבת במהירות…

אני מניח שתומכי NLP אחדים קופצים כעת בצעקות – "שטויות! אלה סתם שרלטנים שמנכסים את ה-NLP האמיתי לצרכיהם. מי שבאמת מבין מה זה NLP לא טוען בכלל דברים כאלה!" לא אתפלא אם הם צודקים. אבל אני מניח שחלק מהמזנקים כן יטענו "לפתרון בעיות שמקורן בילדות, למצבים של חרדה ודיכאון, לפתרון או תמיכה בבעיות בריאותיות רבות, לטיפול באלרגיות, בפוביות, בתלות".
איך האדם הפשוט יכול להבחין בין שרלטנים לבין מטפלים רציניים ב-NLP? על סמך השתייכותם למוסד מוכר ורשמי? אבל רגע, במוסד השני היה כתוב ש "NLP אינו פסיכותרפיה, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, יעוץ, טיפול בהיפנוזה, טיפול", אז איזה מוסד מוסמך יותר? מי קובע איזה מוסד מוסמך ואיזה לא?

העיניים שלי מוצפות כבר באור אדום כואב. אבל מי יודע, אולי זה עובד?

יש רק דרך אחת לדעת עם משהו עובד: בדיקה. וכשאני אומר בדיקה, אני לא מתכוון לליקוט סלקטיבי של אנקדוטות מאנשים שמאמינים ש-NLP עזר להם. אני מתכוון לניסויים מבוקרים.

האם הראיות המחקריות תומכות בעקרונות ה-NLP?

אז זהו, שלא ממש.

הנה סקירה תמציתית של מחקרים שנעשו בתחום, בליווי קישורים למעוניינים להעמיק.

מחקרים לגבי הקשר בין א-סימטריה של אונות-המוח לבין תנועות עיניים התבצעו עוד לפני פיתוח ה-NLP. יחד עם זאת, התמיכה בטענות הסציפיות של יוצרי ה-NLP היו זעומות ובמקרה הטוב – חלקיות בלבד. Wertheim ושות' למשל בחנו ב-1986 את ההשערה כי תנועות עיניים משקפות עיבוד חושי. בהתאמה לטענות ה-NLP, נמצאה עדות למבטים מוגברים למעלה כשנבדקים התבקשו להיזכר במידע חזותי, אבל ממצאים לגבי האופנים השמיעתיים והתחושתיים לא היו עקביים. ובנוסף, רמזים שיוחסו ב-NLP לייצוג שמיעתי היו נפוצים בכל סוגי הגירויים (שמיעתי, חזותי ותחושתי).

Sharpley ביצע ב-1984 סקר ספרות ואיתר 15 מחקרים לגבי המערכת היצוג המועדפת, ומצא "עדות מחקרית מועטה שתומכת בשימושיות שלה ככלי יעוץ אפקטיבי".

Einspruch and Forman ערערו ב-1985 על המסקנות שלו, וטענו כי חלק מהמחקרים עליהן ביסס את מסקנותיו היו לקויים מבחינה מתודולוגית והצביעו על חוסר הבנה של החוקרים בתורת ה-NLP.

Sharpley חזר עם סקירה מחודשת ב-1987 שכללה 7 מחקרים נוספים, ביניהם מחקר שבדק את הקשר בין תנועות העיניים, הביטויים הנאמרים והדימויים הפנימיים – לא נמצא קשר כזה. Sharpley מסיק כי לא ניתן לאבחן את ה-PRS (מערכת היצוג המועדפת) באופן אמין, כשמאבחנים אותה היא משתנה בזמן ולפיכך כלל לא בטוח שהיא קיימת, ובנוסף לא נראה שהתאמה ל-PRS של אדם אחר מסייעת ליועצים באיזשהו אופן שניתן להדגים בבירור. הוא מסכם כי "נתוני המחקר אינם תומכים בעקרונות ה-NLP או ישומיהם בסיטואציות של יעוץ".

בשנת 1988 הוכנה סקירה עבור צבא ארה"ב אשר בדקה שלל "טכניקות לשיפור היכולת האנושית", ה-NLP היתה אחת מהן. בנוסף לסקירת המחקרים הזמינים בנושא הם גם דברו עם בנדלר. הנה כמה מהערות הסיכום שהם ניסחו:

"בקצרה, מערכת התבניות של העין, יציבה, טון ושפה כמקודדים תבניות יצוגיות אינה נגזרת או יכולה להיגזר מעבודות מדעיות ידועות. המחקרים כשלו לספק בסיס אמפירי לתמיכה בהשערות ה-NLP… או ביעילותה. הוועדה אינה יכולה להמליץ על אימוץ טכניקות כל כך לא מאומתות. כל המבנה המפואר של טכניקות השפעה ואמפתיה במקום להיות מעוגן בתאוריה נוירולוגית עדכנית ונתמכת מדעית, מבוסס על מטפורות לא עדכניות של תפקוד המוח ומשובץ בטעויות עובדתיות מרובות".

באותה שנה (1988) פרסם גם Michael Heap מאמר סקירה בנושא, כשהוא מתמקד בפוטנציאל כגישה טיפולית. מסקנתו היתה: "טענות הכותבים בתחום ה-NLP לגבי המערכת הייצוגית נבחנו בצורה הגונה ואובייקטיבית, ונמצאו לוקים בחסר… ראוי יהיה להסיק כעת כי אין ולא היה מעולם איזשהו בסיס להנחה כי אנשים מחזיקים ייצוג של העולם באופן מועדף כלשהו עליו ניתן להסיק מהביטויים בהם הם בוחרים או מתנועות עיניהם."

סקירה עדכנית ומקיפה במיוחד בוצעה ב-2009. מתוך 315 מחקרים שבוצעו בין השנים 1975-2009 רק חמישית (63) פורסמו בכתבי עת "מכובדים" (אשר מופיעים ברשימת ISI), רובם משנות השמונים בהם פרח המחקר בתחום, ומתוכן רק 33 מחקרים אמפיריים. בחינת 33 המחקרים העלתה כי תשעה מתוכם תומכים בטענות ה-NLP, שמונה-עשר מפריכים, ובששה הנותרים התוצאות לא היו חד משמעיות. כשמשקללים גם את איכות המחקרים, התמונה עגומה עוד יותר. מסתבר כי המחקרים התומכים היו באיכות נמוכה יותר מאלה המפריכים. כמה מהם לא כללו כלל קבוצת ביקורת! כל שנעשה בהם היה להשוות בין מצבם של המטופלים לפני סדרת הטיפולים לבין מצבם לאחריה, ללא כל השוואה למטופלים שעברו תהליך דומה בגישה אחרת, או לכאלה שלא עברו שום תהליך. מובן שלא ניתן ללמוד הרבה מנתונים כאלה על יעילות ה-NLP. (וראו גם סדרת הרשומות על הפלצבו).

בסיכום הסקירה מביע החוקר את דעתו באופן ברור ביותר: "האנליזה שלי מובילה באופן שלא ניתן להכחישו להצהרה כי NLP הינו קישקוש פסאודו-מדעי, אשר צריך להיות מאוכסן בנפטלין לעולמים. יש שעשויים לחשוב כי האנליזה שלי היתה מאמץ לחינם. אחרי הכל, היא הניבה את אותן התוצאות כמו אלה שהגיעו אליהן Sharpley ו-Heap בסוף שנות השמונים. ללא ספק, NLP הינה הצעה עסקית אשר מפתה אנשים בעזרת "שינויים מדהימים", "התפתחות אישית", וגרוע מכל – טיפול. אנליזה זו … מספקת טיעונים מספיקים כדי לענות על שאלה אתית: האם שימוש במשהו בלתי קיים ובלתי יעיל, ומכירתו, הם דבר מוסרי?"

נורה גדולה נדלקה: לא נתמך מחקרית.

ומה אומרים תומכי ה-NLP להגנתם?

התעלמות

בד"כ הם אינם אומרים דבר, הם פשוט מוכרים את מרכולתם בהתלהבות. נראה שמרבית המטפלים כלל אינם מודעים לקיומם או אי קיומם של מחקרים בתחום, וגם אם כן, זה לא ממש מעניין אותם. הטיעון הרווח הוא "מנסיון אישי, זה עובד נהדר! אני לא זקוק למחקרים מדעיים שיוכיחו לי את זה".

הודאה במצב

אחרים מודים שהמצב לא כפי שהיו רוצים שיהיה: אחד מהמוסדות היוקרתיים יותר ללימוד NLP (לפחות לפי הטענות שלו)  מכיר בהגדרות העמומות של התחום: "כדי שמחקר נאות יתבצע, צריכים קודם כל להגדיר את המודלים של ה-NLP באופן ברור, מפורט וניתן לבדיקה אמפירית. כדי שזה יקרה חייבת להיות הסכמה על ההגדרות בקרב קהילת ה-NLP."

כאן כותבים: "המחקר האקדמי בתחום ה-NLP קלוש. המחקרים האמפיריים שנעשו עד היום סובלים ממגבלות שונות. אנחנו מאמינים שיש צורך דחוף למחקרים נוספים במתודולוגיות שונות."

מתקפה

בחור בשם Andy Bradbury לא מסתפק במגננות. הוא יוצא למתקפות חסרות מעצורים על כל מחקר שמראה ש-NLP חסר בסיס. מהתרשמותי, אפשר לסכם עשרות עמודים של מתקפות באוסף המשפטים הבא:

*   הפרכתם גרסה לא מקובלת של NLP ("זו לא הגרסה הקלאסית" או לחילופין "NLP התפתח מאז").

*   המחקרים המפריכים אינם באיכות טובה.

*   תקפתם אנשים שאינם מייצגים כלל את תחום ה-NLP.

*   לא הבנתם בכלל מה זה NLP ולכן הפרכתם טענות שבכלל לא נטענו. הנה ציטוט לדוגמה:
"מבלי שהטרידו את עצמם באיזשהו סוג של דייקנות, כמעט כל החוקרים, כולל Sharpley, הצליחו לא להבין כלל את הטענות האמיתיות שנטענו ע"י מייסדי התחום, במיוחד את ההגדרה המורחבת למערכת הייצוג המועדפת."

אז מה זה כן NLP ואיפה המחקרים התומכים? רק להזכיר, חובת ההוכחה היא על הטוען.

התחכמות

הנה טיעון ששמעתי בפורום NLP כלשהו, לאחר ששלב הצגת מחקרים תומכים הסתיים בהודאה מצד מנהל הפורום "אני מסכים שאין ראיות מאד מרשימות בעד ה-NLP". נאמר לי: "הרבה מהעוסקים בתחום לא רוצים להפיץ אותו כדי לשמור על היתרון. הכוונה לאנשים שלא מלמדים או מנחים בעזרת NLP, אלא משתמשים בו בחיי היומיום ובמקום העבודה." אם נניח לרגע כי יש תועלת כלשהי ב-NLP, אני יכול לראות כאן בעיה אתית מסוימת. האם מדובר בתחום ידע שמטרתו ביצוע מניפולציות על אנשים אחרים לצורך השגת יעדים אישיים?

מדע, פסאודו-מדע, או אפילו לא זה?

אני מניח שכולנו השתכנענו שמדע – זה לא. היות ופעילי התחום משתמשים בהמון מושגים שנשמעים מקצועיים ואשר מעניקים נופך מדעי להשערות שלהם, הרי שיש לנו כאן מועמד קלאסי למתחזה-מדע, כלומר, פסאודו-מדע.

עצם השם – Neuro Linguistic Programming, הוא התחזות למדע, שכן מומחים בכל שלושת התחומים המוזכרים בו מצהירים כי אין שום קשר בין המקצועות שלהם לבין טענות ה-NLP.
פרופ' למדעי המוח Michael Corballis אומר: "NLP הינה כותרת מזויפת לחלוטין, אשר מתוכננת לתת את הרושם של מכובדות מדעית".
פרופ' Singer אומר: "NLP משייך עצמו לעיתים קרובות למדע בכדי להעלות את היוקרה שלו."
האנתרופולוג פרופ' Winkin מחשיב את קידום הנושא כ"הונאה אינטלקטואלית" ומשווה את הקשר בין NLP למדע לקשר בין אסטרולוגיה לאסטרונומיה (מקורות – כאן).

יתרה מזאת, NLP זוכה למעמד הכבוד המפוקפק של להיות מנותח בקורסים של פסיכולוגיה, פילוסופיה, מדע וחשיבה ביקורתית כדוגמה קלאסית לפסאודו-מדע (ציטוטים ומקורות בנושא זה אפשר למצוא כאן). מה שמדליק באופן טבעי את נורת ה-פסאודו-מדע.

אבל גם לכך יש לתומכי ה-NLP תשובת מחץ: זה לא פסאודו-מדע, כי זה מעולם לא התיימר להיות מדע. הנה דבריהם של מייסדי ה-NLP:

"כבוני מודלים, אנחנו לא מתעניינים בשאלה האם מה שאנחנו מציעים לך נכון או לא, מדויק או לא או אם ניתן להוכיח באופן נוירולוגי שמדובר ביצוג מדויק וממשי של העולם האמיתי. כל מה שמעניין אותנו זה שזה עובד."  (Frogs into Princes, Bandler & Grinder, עמ' 18).

בעמ' 7 הם מצהירים שהם אינם פסיכולוגים, תאולוגים או תיאורטיקנים, שאין להם מושג לגבי טבע הדברים כפי שהוא באמת ושלא מעניין אותם במיוחד מה נכון. מטרתם היא לתאר משהו שהינו שימושי. "אם הזכרנו משהו שאתה יודע ממחקר מדעי או מסטטיסטיקה שאינו מדויק, עליך להבין שדרגה שונה של נסיון מוצעת לך כאן. אנחנו לא מציעים לך משהו שהוא נכון, רק דברים שימושיים".

מרעיון לממון

ההיסטוריה של ה-NLP מדגימה תהליך קלאסי שמתרחש עבור אינספור "שיטות" אחרות.

זה מתחיל באדם או שניים ש"מגלים" (או ממציאים) דרך חדשה שיכולה להועיל לבני אדם באופן כלשהו. טענתם עשויה להיות בעלת הגיון כלשהו (או שלא), מבוססת במידה מסוימת על ידע קיים (או שלא). בכל מקרה רצוי מאוד שהשיטה תבטיח פתרון קסם לבעיות גדולות ומציקות בשלל תחומים, שתתאים לפלחים נרחבים באוכלוסיה (רצוי לכל אדם) ושתהיה נטולת סיכונים ותופעות לוואי.

המייסדים מתחילים להתנסות בשיטה שהמציאו על מטופליהם ועד מהרה כוחות הסוגסטיה, הפרשנות האישית וכמה אנקדוטות מרשימות עושים את שלהם וכולם מתרשמים "שהשיטה עובדת". תוך שהם מדלגים באלגנטיות על שלב המחקר והאימות, המייסדים כותבים ספרים, מתחילים להעביר קורסים ואם הכל מתגלגל כהלכה צצים מוסדות להכשרת הדור הבא של המטפלים בתחום. לפני שאתה מספיק לומר "תכנות-תודעתי-קוונטי" או כל צירוף מילים מרשים דומה, התחום כבר משגשג ופורח.

בשלב כלשהו מישהו מתעורר ומחליט לבדוק את הדברים בצורה מדעית, אבל זה כבר מאוחר מדי. יותר מדי אנשים כבר מושקעים בשיטה ויותר מדי מטפלים "יודעים שזה עובד".

במקביל, שלל שרלטנים מזהים את הפוטנציאל המסחרי הגואה וממציאים פיתוחים, שיפורים ויישומים חדשים ומפתיעים לשיטה המקורית. דבר זה מעורר כמובן התנגדויות ומאבקים בינם לבין תומכי השיטה המקורית שמתרעמים על נשיאת שם השיטה לשווא (למרות שלא פעם גם המייסדים ממציאים את עצמם מחדש כעבור כמה שנים).

*

הרבה נורות אדומות נדלקו, אך עדיין נותרתי עם תחושה שיתכן ומשהו מכל זה בכל זאת "עובד".

אולי אם נקלף את כל הקליפות הפסאודו-מדעיות, ניפרד מההשערות הלא מבוססות, נבעט הצידה את השרלטנים, נמחק מהפרוטוקול את ההכרזות המוגזמות ונניח בצד את האנקדוטות הקיצוניות שיתכן ואינן קשורות כלל לנושא, אולי בכל זאת נמצא גרעין אפקטיבי?
אולי. אך עד שהנושא לא יוגדר ויחקר בצורה מבוקרת ומקובלת על כל הצדדים, לא נדע את התשובה לכך.

ברשומה הבאה תוכלו לקרוא ראיון שערכתי עם אדם שלמד את התחום ומחזיק בתעודת NLP Master Practitioner. האם הדברים יוארו באור אחר?

מקורות והרחבות:

כמו כן, אולי תתעניינו בסדרת הרשומות על היפנוזה.

____________________________________________________

הזינו את המייל שלכם בתחתית הטור משמאל לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

102 מחשבות על “NLP – מרעיון לממון

  1. אני יודע שאני נודניק אבל מה לגבי פסיכולוגיה? מי קבע שזה עובד? איך בכלל אפשר לבדוק שיפור במצבו של מטופל ?
    בשביל שאשתכנע שהפסיכולוגיה אכן עובדת אני צריך לקחת מספר גדול של מטופלים, חצי מהם ילכו לפגישות עם פסיכולוג אמיתי וחצי עם מתחזה שלא עבר שום הכשרה. בסוף הניסוי צריך לראות אם יש שיפור ניכר (איך מודדים את זה?) במצבו של החצי שטופל על ידי פסיכולוג 'אמיתי'. מבחינה אתית ברור שאי אפשר לעשות ניסוי כזה, אז איך יודעים?

    אהבתי

    • מקווה להגיע גם לזה בעתיד.
      אם יש קוראים בעלי רקע מקצועי רלוונטי, שמעוניינים לעזור בתחקיר על תיקוף שיטות טיפוליות פסיכולוגיות שונות, הם מוזמנים לפנות אלי.

      אהבתי

    • עידו – סתם משהו שהתגלגל בכיווני, כדוגמה. מחקרים טובים על טיפול פסיכולוגי נעשים הרבה ובצורה טובה. שורה תחתונה של המחקר – טיפול פסיכואנליטי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי לחרדה חברתית שניהם יעילים, עם יתרון קל לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23680854

      אהבתי

    • ניסוי דומה דוקא כבר נעשה. ההשוואה היתה לא בין מטפלים למתחזים, אלא בין קלינאים (פסיכולוגים שהוכשרו בטיפול) לבין אנשים עם הכשרה בפסיכולוגיה שלא הוכשרו בטיפול. התוצאות היו באמת קצת מביכות עבור הפסיכולוגיה – בין שתי הקבוצות לא היו הבדלים של ממש. נראה שעצם הדיבור עם אדם שמעוניין לעזור הוא כבר עוזר. אבל עוד משהו חשוב: ככל שהמטופלים היו יותר מופרעים, היו הבדלים בתוצאות הטיפול – לטובת הפסיכולוגיה.

      אהבתי

  2. יופי! אחלה נושא ששנים מטריד אותי אם אי פעם יצא ממנו משהו מוכח או אפקטיבי.

    אני אצלול יותר לעומק הפוסט בהמשך, אבל אני רואה לשמחתי שעשית הפרדה בין הכיוון הראשוני של הרעיון ובין הניצול הנרחב שלו היום בקורסים של speed seduction, מה שמוכר בארץ כ"קורסים לפיתוי" בשמות שונים. אני יכול להגיד לך משיפורים אנקדוטליים שזה מועבר לתלמידים כחלק מ"ארגז כלים" למניפולציות רגשיות והתנהגותיות, אבל כמו שאתה אומר, לא ברור איך זה משפיע, אם זה משפיע, וכמה זה כמובן תלוי במצבו הראשוני של המושפע וכולי.

    אהבתי

  3. תנוח דעתך, זה (הפסיכולוגיה) לא עובד.
    אומנם אי אפשר לתת לאנשים טיפול דמה, אבל אפשר (וגם נעשה) לבדוק השוואה בין טיפולים בגישות שונות. אם יש אפקט לשיטת הטיפול, נקבל הבדל בתוצאות בין שיטות שונות, נכון? אז זהו, שאין הבדל. כל השיטות, על פני כל הבעיות, מניבות אחוזי הצלחה בסביבות ה-20%.

    אהבתי

      • למיתר – שעור ההצלחה של טיפולים פסיכולוגיים בדרך-כלל גבוה באופן משמעותי מ-20%.
        העובדה שלטיפולים שונים יש שיעור הצלחות דומה מעידה שמה שעוזר אינו דוקא סוג הטיפול (כלומר, הגישה התיאורטית) אלא משתנים אחרים, למשל: הקשר הטיפולי, המיומנויות של המטפל, במוטיבציה של המטופל.

        אהבתי

    • השאלה מה רוצים שיעבוד, לאילו תוצאות מצפים ומה בודקים.
      טיפול פסיכולוגי אינו טיפול לאדם חולה שאפשר לבדוק אם הוא הבריא או כמה שנים הוא חי לאחר מכן, ובניגוד לטיפול רפואי שעובד על פתוגנים או על מערכות בגוף, בטיפול פסיכולוגי נדרש גם שיתוף פעולה הדוק של המטופל (מעבר להשתתפות בטיפול). כמו כן ה"טיפול" אינו בהכרח מענה לבעיה נקודתית. אז השאלה מאיזו נקודה מתחילים ולאן רוצים להגיע…

      אני מכירה אישית אנשים שטיפול עזר להם מאוד (ברמה שאני הרגשתי את השינוי עליהם, לא כי הם סיפרו לי) ומצד שני כאלה שלא. מהניסיון האישי שלי עם הפסיכולוגיה הקלינית (מהצד המטופל) אני יכולה לומר שזה לא משהו שאפשר בהכרח לכמת או למדוד בכזאת קלות. ניסיתי כמה וכמה פסיכולוגים בזמנו (למפגש אחד או יותר) עד שמצאתי מישהי שהייתי מרוצה ממנה מספיק כדי להמשיך לאורך זמן; וגם אז, היו דברים שהיה לי קשה לומר לה (אז מן הסתם הם לא טופלו) והיו לא מעט דברים שהיא אמרה לי ולא ממש הקשבתי לה.

      בסדרת הבדיחות על החלפת נורה יש אחת על פסיכולוגים שהיא משל לא רע:
      How many Psychologists does it take to change a light-bulb?
      One, but the light bulb has got to WANT to change.
      (השארתי את הניסוח באנגלית כי הוא שומר על כפל המשמעות).
      וזה נכון. כי כל עוד הדפתי את הדברים שהיא אמרה לי ודחיתי רבים מהם על הסף, לא ממש היה טעם… ומתישהו באמת עזבתי כי מיציתי, אבל בדיעבד, כשאני מסתכלת אחורה על השנים שחלפו מאז, אני מגלה שהיא צדקה בהרבה מהדברים שהיא אמרה לי.

      אז איך מודדים "הצלחה" במצבים מורכבים? האם סיטואציה כמו זו פירושה שהפסיכולוגיה לא נכונה או "לא עובדת"?

      לסיום, אציין שמלבד הטיפול (המעשי) הרי מדובר בתחום דעת מורכב שנועד גם לחקור התנהגות, ועוד; וכפי שתאוריה מדעית נבחנת לפי יכולת ההסבר והחיזוי שלה, מה היא מלמדת אותנו וכו' ולאו דווקא לפי היישום המעשי (אם בכלל קיים) גם כאן השאלות לגבי פסיכולוגיה הן לאו דווקא אם טיפול כזה או אחר עוזר. גם לידע תאורטי על "נפש האדם" (או משהו שנשמע קצת פחות פלצני) יש ערך בפני עצמו.

      אהבתי

  4. כמו שכבר נאמר …. אולי גם אני נודניק … אבל , להבנתי יש מספיק מידע ומחקרים המראים כי אופן פעולת האדם מותנת לא במעט במצבו הנפשי בכלל והרגעי בפרט
    השיטה הזו הינה טכניקה מניפולטיבית שאיכותה תלוייה לא מעט באיכות המטפל ולכן מאוד קשה לאמוד יעילות או שיטתיות
    אבל בהחלט ניתן להבין שניתו בהיקפים גדולים לנתב אנשים לכיוון מבוקש בהינתן התנאים המתאימים – ראה טכניקות להפסקת עישון [ שתוצאתית הן בהחלט מוכחות]

    וכמו שאמרת כשנשים את כל השרלטנים, העיוותים…. בצד , נישאר עם גישה מניפולטיבית שיש לה אחוז יעילות מסויים המותנה באינרקציה בין המטפל למטופל וזה מאוד לא מדיד.

    אהבתי

  5. כרגיל מעמיק ומרתק.
    האם תוצאות המחקר על NLP שונות ממחקר של שיטות פסיכולוגיות אחרות, כמו נניח פסיכואנליזה? האם בכלל נכון לחפש ראיות אמפיריות למשהו כזה? (שואלת באמת, אני לא מכירה NLP ולא מחקרים על שיטות פסיכולוגיות אחרות).

    אהבתי

    • אופס… פתאום הופיעו לי כל התגובות…
      אני רואה שכבר התייחסו לשאלה קודם. אבל האם יש ביסוס למה שמיתר נדיר אמר/ה – שכל השיטות הפסיכולוגיות יעילות ב-20%?
      ואם כך, למה להלין רק על NLP?

      אהבתי

          • קצת *עוף* טופיק לגבי NLP, אבל לגבי פסיכולאנליזה ופסיכולוגיה באופן כללי, אני יכול להמליץ על הקורס הזה של The Teaching Company:
            "Psychology of Human Behavior"
            http://www.thegreatcourses.com/tgc/courses/course_detail.aspx?cid=1620
            הוא עובר על כל ההיסטוריה של הפסיכולוגיה, ובהחלט מסביר איפה נקודות החולשה ומה התיאוריות שאין בהן בסיס מדעי (*אהמ*פסיכואנליזה*אהמ*), ובכלל מאוד מעניין.
            אני יודע שאת יודעת איפה אפשר למצוא את הקורס 😉
            בכל מקרה, רק ממעבר על כותרות ההרצאות אפשר להבין כמה נושאים עוברים שם.

            באתי אל הקורס עם גישה שפסיכולוגיה זה אוסף של כל מיני רעיונות חסרי כל קשר למדע אמפירי (לרוב), ויצאתי ממנו בהרגשה שלא היה לי שמץ של מושג מה זה בכלל פסיכולוגיה, והתחום הזה כ"כ עמוק ורחב, וכולל בתוכו כ"כ הרבה תתי-תחומים שצריך להתעמק די הרבה בשביל להבין מה באמת מדע איכותי ומה בגדר היפותזות בחיתולים, או מה זה רעיונות מופרכים וחלשים.

            אני חושב שדובר על זה כבר בקבוצת חשיבה חדה בפייס, ובמסגרתו גם היתה המלצה לקורס של סטנפורד של רוברט ספולסקי (שהרבה מאיתנו מאוד אוהבים):
            http://www.youtube.com/course?list=EC848F2368C90DDC3D
            וגם שם אפשר ללמוד הרבה על הנושאים האלו.

            אהבתי

    • בשמת את שיטת הטיפול של הNLP צריך להשוות לא לפסיכואנליזה כי אם לפסיכולוגיה הקוגנטיבית-התנהגותית, משם רוב הרעיונות שלהם גנובים.
      הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי מתבסס על תיאוריה הרבה יותר מדעית וגישה מבוססת-ראיות.

      אהבתי

  6. הסקירה מאוד מעמיקה ומרתקת , למרות שלא ירדתי לעומקם של דברים.
    השתתפתי באיזה מפגש בנושא NLP אצל מישהו שנחשב בעל מוניטין וממש לא מצאתי את עצמי ולא עבד עלי בכלל. אני חושבת שכל מי שבא לחקור או לכתוב על נושא מסויים צריך לא רק לעיין בכתובים אלא גם להתנסות בעצמו. כל זאת אם לא מדובר ,כמובן , במשהו פולשני. כאשר חסרה הזוית ההתנסות האישית משהו בדיווח חסר בעיני.

    אהבתי

    • 1) ניסיון אישי יכול מאוד להטעות, אולי אפילו יותר מאשר לשקף את המצב הנכון
      2) בדיוק מסיבה זו בשבוע הבא יתפרסם המשך, בו אני מראיין מישהו שלא רק התנסה, אלא גם קיבל הסמכה בתחום.

      אהבתי

  7. פוסט מענין. תודה.
    עברתי את הקורס הראשון של NLP וקראתי חלק מהכתבים של אריקסון כהכנה. איני מטפל או חסיד של שיטה כזו או אחרת ואפילו לא טרחתי לקבל תעודה. חלק מהרעיונות והשיטות שנלמדו בקורס יש בהם כדי לתרום לכל אחד ברמה האישית. ומצאתי שחלק גדול מהרעיונות של NLP יעילים עבורי. העקרונות הבסיסים די הגיוניים והכלים שנלמדים יכולים לעזור בשיפור המיקוד, בהרחקת מחשבות טורדניות ותקשרות בן אישית טובה יותר. מבחינתי, זו לא הייתה מהפכה אבל, ההדרכה הייתה מעניינת ונעימה ובהחלט שווה את ההשקעה בזמן וכסף (NLP+). אינני יכול להעיד על התרומה של שיטה זו ככלי טיפול אבל, ברמה האישית, לימוד העקרונות מענין ותורם גם לטיפוסים סקפטים כמותי.

    אהבתי

      • נדב, יהיה לא רציני לא מצידי לחפש שפור משמעותי אחרי קורס קצר. מה עוד, שמעולם לא חיפשתי להביא את עצמי לשיפור שכזה. מצאתי בקורס טכניקות ואמיתות שישימות בתרבות העסקית שהגעתי ממנה ושנתנו לי עוד כלים להתמודדת עם בעיות מול לקוחות, עובדים ומנהלים.
        בעיני, הנחת הייסוד הראשונה של ה NLP – "המפה איננה השטח" היא אמירה ספקנית נהדרת ואני רואה את ה NLP בעיקר כלי לחידוד החשיבה הספקנית. אינני יכול להעיד על השיטה ככלי טיפולי מכיוון שמעולם לא טופלתי או טיפלתי ב NLP. אבל, חובה לציין לזכותה שמכיוון שמדובר בשיטת טיפול "בזק" גם המשאבים הכספיים שהיא דורשת מהמטופל הם יחסית קטנים.

        אהבתי

  8. היי גלעד, קראתי את הפוסט. ניהנתי עד מאוד- בייחוד כאדם שמתעסק בתחום ה-NLP (ללא הכשרה במוסד כלשהו, אלא כלמידה עצמית), מאוד התרשמתי מהעובדות ומהתחקיר שביצעת על הנושא, סגנון כתיבה ססגוני ומושך- לא הרגשתי שקראתי מאמר ארוך בשל כתיבתך המעניינת.

    הצגת את הנתונים באופן משכנע, דיי מקצועי (עברתי על המחקרים שציינת כאן בעצמי בזמן הקריאה), אכן הטיעון היחיד שניתן לומר- הוא שהשיטה עובדת באותם אחוזי הצלחה שפסיכולוגיה עובדת 🙂
    ולכך, יש חוסר במחקרים מדעים אך מניסיוני, פסיכותרפיה הביסה את ה-NLP כאן ונלפ הביס את אותה אצל מטופל אחר (הכרתי בחורה בעלת חרדות, כמו לעמוד בתור- שהייתה מטופלת שנה אצל פסיכולוגית- ללא הצלחה להתקדם צעד אחר בניבכי פחדיה, שיחה בת שעה וחצי, פתרה את הבעיה- ושמתי דגש על להבין כיצד היא רואה את הדברים [התברר שהיא "מרגישה" יותר מאשר "רואה"] ושימוש בשיזוז ועיגון סייעו בעניין).

    אני מאוד מקווה שיקומו ויטרחו להביא הסברים, ותיאוריות מדעיות בעלות מחקרים יותר מדויקים לעניין בייחוד בשנים האחרונות שהנושא הולך ותופח.

    תודה לך על המאמר הנפלא, ניהנתי לקרוא עד מאוד ואפילו להסכים איתך על העניין שמדעית, זה לא מוכח כמו שצריך.

    אהבתי

    • בסדרה 'כן אדוני השר' מסביר סיר המפרי לעוזרו ברנרד כיצד הוא הולך לסלק מישהו מהדרך. 'קודם כל צריך לדבר עליו טובות' הוא מסביר 'בשביל לדקור מישהו בגב צריך לעמוד מאחוריו'.
      טוב, אבל מי אני שאדבר, גם אני הייתי כשנה בעניין של שיטת גרינברג .

      אהבתי

    • תודה.
      ראה, אישית באמת לא אכפת לי ש-NLP יעבוד. הבעיה שמדובר בערב רב של טענות ושיטות, כמו גם שרלטנים, ולכן כל התיחסות ל"תחום" מאוד בעייתית. במהלך התחקיר עלה בי הרושם שמאוד יתכן שהיו שעלו על כמה טריקים ספציפיים שיכולים לעזור במצבים מסוימים לאנשים מסוימים, לאו דווקא עם איזושהי הבנה מדוע זה קורה. אבל כשהבלגן חוגג, קשה מאוד להבחין בין המחט לערימת השחת.
      נחכה לשבוע הבא ונשמע מה היה למאסטר לומר בנושא.

      אהבתי

  9. גדול… אהבתי את הביטוי "אנחנו לא מציעים לך משהו שהוא נכון, רק דברים שימושיים"

    זה הפך להיות המוטו החדש שלי … 🙂

    אהבתי

  10. נכון זה לא אמפירי נתון לפרשנות אישית ואותי אי אפשר לשכנע שמשה שלא קיים במציאות הפיזית קיים במוחי או כל מיני אמירות חסרות בסיס לוגי. עלי זה לא עבד . מדעי זה לא

    אהבתי

  11. יש סקירה יותר עדכנית מ2012 של Royal College of General Practitioners

    Conclusion:

    There is little evidence that NLP interventions improve health-related outcomes. This conclusion reflects the limited quantity and quality of NLP research, rather than robust evidence of no effect. There is currently insufficient evidence to support the allocation of NHS resources to NLP activities outside of research purposes.

    http://www.ingentaconnect.com/content/rcgp/bjgp/2012/00000062/00000604/art00031

    Liked by 1 person

  12. תודה לך גלעד על עוד תחקיר מקיף ומעניין, יישר כוח!

    לא היה לי מושג מה זה NLP עד כה, אבל אני די אדישה לדברים מסוג זה; קורה לא פעם שאנשים סיפרו לי בעיניים בורקות על ספר / סדנה / שיטה / גישה לחיים ששינו את חייהם, ואני מפרגנת (אם זה עושה להם טוב והם מרגישים מרוצים יותר בחייהם, למה לא? שיהיה בכיף), מחייכת בנימוס ואומרת יפה "לא תודה".

    לגבי הרעיון של "נעשה ונשמע", הוא נשמע לי מפוקפק משהו. נראה לי הגיוני יותר שאנשים משתמשים ב"נשמע" או ב"נראה" מסיבות נסיבתיות שמוכתבות ע"י ההקשר ולאו דווקא כי הם טיפוס כזה או אחר. אני מודה שהטענה הזו גרמה לי לרצות לערוך מחקר בלשני על התפלגות השימוש במילים הנ"ל (אבל אני לא באמת מתכוונת לעשות זאת; אולי מישהו אחר ירים את הכפפה).

    אהבתי

  13. מאמר יפה ומעניין
    מבחינתי גישת אנשי ה NLP לפיה, זה לא משנה אם זה נכון או לא, חשוב רק אם זה עובד, היא תקפה ומוצדקת.
    הבעיה היחידה איתם היא אכן היומרה. גם היומרה להבין את מסתרי המוח בכלים כל כך פסולים מתודולוגית, וגם הניסיון לטעון שמדובר במדע. השיווק של השיטה הוא מביך ומטריד כמו כל פרסום שרלטני. והנון-דיסקליימר שלהם אפילו מעליב.

    לגבי ההשוואה לטיפולים פסיכולוגיים אחרים

    אני סיימתי את התואר שלי בפסיכולוגיה (ראשון) לפני 10 שנים. נכון למה שהוגש אז לתלמידי תואר ראשון (אונ' ת"א), הדברים עומדים פחות או יותר כך (התרשמות וזכרונות שלי):
    1. מחקרים פסיכולוגיים הם תקלה בלתי נמנעת.
    הן מהפן המתודולוגי – השוני בין המטופלים, ובין המטפלים הוא כזה שקשה עד בלתי אפשרי לנטרל אותו. גם בשיטות הטיפול המובנות ביותר, לא ניתן לנטרל לזהות את השינויים בין המטפלים. גם אם נכניס את אותו מטופל, לטיפול של שעה בו גם הוא וגם המטפל לא יאמרו דבר, ההבדלים בין מטפלים שונים בדברים שנתקשה למדוד (שפת גוף, ריח, ועוד עשרות פרמטרים) יספיקו כדי ליצור תגובות שונות אצל המטופל. לדעתי הצנועה אפילו אם נכניס את אותו מטופל, לאותו מטפל, בהפרש של שעות בודדות, ושוב, ללא מילים – ההבדלים בסטייט אוף מיינד של שניהם בכניסה לפגישה יספיקו כדי להניב תוצאות שונות בתחושת המטופל. לטעמי אפילו בטיפול באמצעות מחשב ההבדלים בין מצבו של המטופל בכניסה לפגישות הם בלתי מדידים מספיק כדי לפגום בתוצאות של כל מחקר. בקיצור – כל העסק בלתי מדיד בעליל, וזה רק בצד של ה"לפני". תקלות מדידה קשות לא פחות יופיעו בצד של ה"אחרי" (תגובת המטופל לטיפול).
    והן מהפן האתי – הדברים המעט יותר מדידים הם הפרעות קשות – נגיד הפרעה קשה של חרדה. עכשיו… איך מייצרים קבוצת ביקורת למחקר כזה? מבקשים מ 30 אנשים מאוד מאוד חרדים לא ללכת לטיפול במשך שנה? או במינימום 3 חודשים (12 פגישות של טיפול קוגניטיבי). הטכניקות היחידות שבהן אפשר לערוך מחקר כזה הן כאלו של מפגש בודד (קיימות. אך מעט. וההשוואה בינן לבינן לא ממש מעניינת, והן עצמן לא מספיק נפוצות כדי שתהיה להן חשיבות מחקרית). המחקרים שהצליחו לייצר קבוצת היו כאלה בהם טיפול לא היה זמין (היה תור ארוך) במשך זמן מה. נדיר.
    ובנוסף ישנה מעורבות של החוקר – בד"כ מגיע מהתחום עם דעות משלו על שיטות טיפול ועל טיפול בכלל, ולרוב גם ניסיון אישי (כמטפל או כמטופל). לכאורה הוא איש מדע וזה לא משנה, אבל זה יותר משנה נגיד מחוקר שבודק את השתנות צבע התה כשמטפטפים לתוכו טיפת לימון. אבל אני מוכן להתעלם מזה. הבעיות האחרות קשות בהרבה.

    בכל מקרה – נעשו מחקרים משווים בין שיטות בשפע. למיטב זכרוני רוב החוקרים היו הוגנים והצביעו על האיכות המוגבלת של המחקרים. התוצאות, בגדול, הן שכל השיטות אפקטיביות פחות או יותר באותה מידה.
    לשאלה האם מדובר באפקט פלסבו או שטיפול פסיכולוגי במהותו הוא שיחות עם אדם נבון (יש לקוות), והטכניקה של השיחה אינה חשובה, יענה כל אחד לעצמו. (אישית אני מעדיף את האפשרות השניה)

    אהבתי

    • לא ברור לי איך האמירה "זה לא משנה אם זה נכון או לא, חשוב רק אם זה עובד" יכולה להיות תקפה. העובדה ש"זה עובד" לא אמורה כשלעצמה להוכיח את נכונות התאוריה? לדוגמה אם מחר ימצאו במחקר שעיסוי כפות הרגליים בשיטה הרפלקסולוגית "עובד" – כלומר העיסוי גורם בדיוק לאותן השפעות שאמורות להיות לו לפי הרפלקסולוגיה – זו לא תהיה הוכחה שהרפלקסולוגיה "נכונה"?

      אהבתי

      • לא. העובדה ש'זה עובד' לא מוכיחה את התיאוריה. נתתי קודם את הדוגמה של פסיכולוגיה. נניח שאלך לפסיכולוג מתחזה, אשלם לו כסף ואתאר לו באריכות את בעיותי. בהחלט יכול להיות שארגיש יותר טוב מעצם העובדה שמישהו יושב, מקשיב לי ואף מעיר הערות מדי פעם ומגלה עניין.
        לא מזמן התפרסם מחקר (מצטער, אין לי את הקישור) שטוען שמצא את העקרון מאחורי הדיקור הסיני ולא, לא מדובר על 'קווי אנרגיה' בגוף אלא על קשרי הלימפה שלנו (שאכן עוברים בכל הגוף) שמושפעים מהדקירות באיזורים מסויימים.
        במשך שנים היה מקובל להיעזר בהקזת דם כדי לטפל בחולים מכיוון שכך מוציאים את השדים מגופו או משהו בסגנון. היום יודעים שהקזת דם אכן עוזרת כי היא פשוט מורידה את לחץ הדם ומכיוון שיש היום שיטות הרבה יותר יעילות להוריד לחץ דם כבר לא משתמשים בה.

        אהבתי

        • הדוגמה של פסיכולוג מתחזה לא כל כך מתאימה, כי הוא מראש לא יטפל לפי עקרונות הפסיכולוגיה ולכן הצלחת הטיפול או כשלונו לא תגיד לך שום דבר לגביהם.
          אבל נניח שמחקר הוכיח שאקופונקטורה, או הקזת דם (או כל שיטה אחרת לצורך העניין) עובדת, ולא סתם "יעילה לפעמים למקרים מסוימים" אלא באמת עובדת לפי העקרונות שלה עצמה – מה זה משנה אם תקרא לזה קווי אנרגיה או קשרי לימפה, לחץ דם או שדים? תאוריה יכולה להיות נכונה גם אם המנגנונים שמאחוריה לא מובנים במלואם, לדוגמה את מנגנון התורשה גילו והכירו את הכללים לפעולתו הרבה לפני שגילו את הדנ"א.

          אהבתי

  14. תגובה ארוכה למי שיש כוח לקרוא:

    NLP זה מודלינג וכול המודלים שנוצרו בעזרתו. זה הדרך הכי מדויקת להגדיר NLP לדעתי.

    הכול ב- NLP; הנחות היסוד, הטכניקות, המודלים, הגישות, הכול נוצר על ידי מתולוגיה שנקראת מודלינג.

    הנושא של כיווני עיניים נקרא "רמזי עיניים" מסיבה מסויימת. אלה רק רמזים עקיפים שהם חלק ממערכת של שיקולים כמו שפת הדיבור ושפת הגוף כדי לנחש מה המערכת המועדפת על בן אדם ספציפי ברגע מסוים. כן, אמרתי "ניחוש". זה מבוסס על ניחוש כי אי אפשר לדעת בוודאות. בכל מקרה, זה נועד כדי לבסס רפאור ולדבר בשפה של המטופל. אם יש בעיה ברפאור, מטפל טוב יודע להתגמש ולשנות את ההתנהגות שלו כדי שתתאים לשפה של המטופל.

    בנוגע להצהרה ש- NLP הוא לא טיפול- ההצהרה הזו, למיטב הבנתי, נובעת מגישה מודרנית לכל מה שקשור לבריאות הנפש. גישה לפיה NLP זה לא טיפול כיוון שבבסיס המילה "טיפול" יש הנחה על פיה יש חולה ויש מי שמטפל בו. יוצרי ה- NLP האמינו שיש להתייחס לאדם כנורמאלי ולבעיה מסויימת כיכולת יוצאת דופן שעשויה להיות יעילה במצבים מסויימים אך היא לא מועילה ספציפית לאדם בסיטואציות מסויימות.

    זו לא התחמקות מלהגיד שזה טיפול בגלל החוק או משהו כזה. מבחינה חוקית אני יכול להקים קליניקה לטיפול על ידי בהייה בקיר. כל עוד אני לא משקר בנוגע להכשרה שלי זה מותר בחוק (אסור לי לכתוב שאני פסיכולוג קליני אם אני לא). ראה ערך "אורן זריף". מיסטיקן. מטפל בשיטות מיסטיות. מבחינה חוקית מותר לו להגיד שהוא מטפל ושזה טיפול. מבחינה מחקרית אין בסיס מדעי לטיפולים שלו. אין מונופול על המילה "טיפול" כמו המונופול שיש על המילה "היפנוזה".

    אני חושב שעדיף להשתמש במילה "טיפול" פשוט בשביל נוחות הלקוחות הפוטנציאליים. אני לא אתחיל להסביר לכל אחד את ההנחה שנ"ל ולכן אני ורבים אחרים משתמשים במילה "טיפול".

    אכן מייסדי ה- NLP לא התיימרו ש- NLP יהיה מדע ולכן הוא לא פסאודו מדע. יחד עם זאת, ישנם שני זרמים מרכזיים בפסיכולוגיה שכלי החקירה שעליו הם מבוססים הוא מאוד מאוד דומה למודלינג ולפיתוח של NLP: הראשון הוא הזרם הדינאמי ששיטת החקירה שלו הייתה חקר מקרה בקליניקה. שיטה שבה בנדלר וגרינדר נקטו כל הזמן. הם קודדו מודלים וטיפולים בעזרת המודלינג ואז ניסו אותם בטיפול קליני ועל פי התוצאות או החוסר בתוצאות הם הסיקו את המסקנות ופיתחו את הטכניקות.

    הזרם השני הוא הזרם ההומניסטי. אברהם מאסלו רצה לבדוק מה הופך אדם דגול לאדם דגול והוא הלך וראיין אנשים שנחשבו דגולים ועל פי מסקנותיו פיתח את התיאוריות המרכזיות בזרם ההומניסטי (ספציפית הוא פיתח את פירמידת הצרכים ורעיון ההגשמה העצמית).

    אז יש לנו שני זרמים מרכזיים בפסיכלוגיה שמבוססים על כלים שמאוד דומים לאופן שבו פותח ה- NLP.

    לפני שאני מסיים חשוב לי להדגיש עוד דבר שרוב האנשים לא מבינים לגבי פסיכולוגיה ומחקר פסיכולוגי:
    תיאוריות לא קמות ונופלות על בסיס מחקר מדעי וראיות אמפיריות. כשחוקרים לא מקבלים את התוצאות שהם מצפים לקבל הם משנים את המתודולוגיה המחקרית שלהם. אפשר בעזרת מתודולוגיה מחקרית לשלוט בתוצאות המחקר וכך להפריח או לאושש כמעט כל דבר שרוצים. אני רואה את זה קורה בקורס עמדות ושכנוע וזו הערתם הביקורתית של המרצים לגבי המחקר בפסיכולוגיה.

    בנוסף, קיומה או אי קיומה של אסכולה בפסיכולוגיה לא תלויה במחקר מדעי. היא תלויה בסביבה החברתית ובמנהיג המדעי. תורת הסטרוקטורליזם הגרמנית לא תפסה בארה"ב כיוון שזה היה בזמן מלחמת העולם (לא זוכר איזו) ובארה"ב הייתה גישה אנטי גרמנית. דוגמא נוספת – תורת הפונקציונליזם לא תפסה בארה"ב בגלל שההוגה שלה לא הקים מוסדות מסודרים של מחקר וכתבי עת.

    בנדלר וגרינדר, המנהיגים המדעיים של ה- NLP החליטו שלא להפוך אותו למדע אקדמי מדוייק. סיבותיהם עימם. כל מי שעושה מחקר באקדמיה לגבי NLP הוא בעל אינטרס ברור לסתור את ה- NLP. שילוב של חוסר הבנה ב- NLP ורצון להפריח את ה- NLP מניב הרבה מחקרים מוטים.

    לסיום אומר דבר שפחות נעים לי להודות בו- אחת הסיבות שלאקדמיה אינטרס להפריח את ה- NLP היא אולי ההתכסחות האינטקטואלית של ריצ'רד בנדלר במוסד האקדמי. אני לא יודע מה קרה בינו לבין האוניברסיטה (הוא סיים תואר שני), אבל אין לי ספק שההתכסחות הזו לא עשתה טוב ל- NLP ואולי דגדגה טיפה את המוסד האקדמי.

    אהבתי

    • איך בדיוק המומחה ל־NLP מסיק את מסקנותיו?

      כדי לנסח בצורה יותר מדויקת את השאלה הזו, אפשר לנסות להוציא את המומחה האנושי מהאבחון. איש מצולם במצלמה (אולי בסרט – מכמה זוויות, כדי לקבל מידע יותר מדויק). איזה מידע נוכל לקבל עליו בטכניקות של NLP בהסתברות מספיק גבוהה?

      יש המון שימושים למידע כזה. יש הרי מצלמות שמצלמות אנשים כל הזמן במקומות רבים. נצבר כבר לא מעט ניסיון בהפקת מידע מכך (מציאת פרצופים, זיהוי אנשים, ועוד). האם ידוע למישהו על מחקרים כלשהם בכיוונים דומים?

      אהבתי

      • אתה מתכוון למומחה שעוסק בפיתוח טכניקות חדשות או למומחה שעוסק בפרקטיקה טיפולית?

        פיתוח ה- NLP נעשה בעזרת מודלינג כפי שציינתי. אחרי השלב של יצירת המודל ישנם שלבים שנועדו לוודא שזה אכן המודל הנכון. מה שקורה זה שאנחנו מניחים שיש לכל אדם ידע שהוא מודע לו וידע שאינו מודע לו. אדם יכול ללמד רק את הידע שהוא מודע לו. גאון לא יכול ללמד מישהו להיות גאון כי מקור הגאונות אינו מודע.

        מטרת המודלינג לחשוף את הידע הלא מודע ולהפוך אותו לזמין.

        יש מספר טכניקות לעשות זאת שבסופן יש מודל. מי שמפיק את המודל בשלב ראשון מנסה אותו בעצמו. אם הוא מצליח לחכות את התוצאות של האדם שממנו הפיק את המודל הוא עובר לשלב הבא- הוא מלמד את המודל למישהו אחר. אך ורק אם המישהו האחר מצליח לחכות את התוצאות ניתן להסיק שמרכיבי המודל נכונים.

        המודלים של NLP נוסו באופן הזה על מאות אלפי אנשים ברחבי העולם. ואפילו המספר הזה נשמע לי צנוע מידיי. מצב טוב שעד היום התנסו ב- NLP כבר מליונים. בחו"ל מטפלים מהזרם המרכזי לומדים גם NLP. בחו"ל ה- NLP מקבל יחס מאוד מכבד מצד הזרם המרכזי.

        לא תמצא בכתב עת מדעי סיכום של כל זה כי יוצרי ה- NLP בחרו להתפתח במנותק מהאקדמיה.

        אהבתי

        • במקומות אחרים בדיון אנשים הסתייגו מההיגד "לא משנה אם זה נכון או לא, חשוב רק אם זה עובד". אני מנסה למצוא כל מיני יישומים של הטכניקה, בהנחה שהיא עובדת.

          יש היום לא מעט יישומים של זיהוי פנים. יש מחקר אקדמי ענף בתחומים שונים (תחומים שונים של מדעי המחשב: על האלגוריתמים. תחומים שונים של פסיכולוגיה: מה בני האדם מבינים. לדוגמה: באחד המקומות מצאתי את הטענה: "במחקר משנת 1971 נקבע שיש רגשות אוניברסליים שמשותפים לכל בני האדם"). אפשר להתווכח עד מחר על עד כמה המחקרים הללו הם בעלי בסיס. אבל אם שנחנו מצליחים, בהתבסס על אותם מחקרים, לתכנת מחשב בך שהוא יזהה רגשות מתוך צילומים, נראה שיש משהו בתיאוריה.

          חיפוש קצר מעלה לא מעט מחקרים וגם כמה מוצרים מסחריים. אין לי מושג עד כמה הם עובדים (כמובן שלא צריך להאמין לעדויות של יצרן על עיסתו). אבל נראה שיש מי שמנסה לגלות רגשות מהבעות פנים.

          האם אפשר ללמד את המחשב ללמוד מידע בעל ערך מסחרי מתמונות או סרטונים של אנשים? דוגמה למושג "מידע בעל ערך מסחרי" (בלי קשר ליעילותו של המוצר שמנסים למכור באתר):
          http://www.thirdsight.co/insight/#tab5

          דוגמה פשטנית ליישום עם ערך מסחרי: בדיון הוזכרה החלוקה בין אנשים חזותיים לעומת אנשים שמיעתיים. לחלוקה כזו, אם אמנם יש בה ממש, יש משמעות רצינית מבחינת מפרסמים. אם עוסקים בפרסומות בהתאמה אישית, אין טעם לעצבן את החזותיים עם פרסומות קוליות. לעומת זאת, עם השמעתיים, הסיכון משתלם יותר. האם אפשר ללמד את המחשב להבחין באמינות בין אדם חזותי לשמיעתי? אם כן, האם ידוע על חברות פרסום שונות שמשתמשות בחלוקה הזו?

          אהבתי

  15. מאד מעניין, כרגיל.. 🙂
    שמעתי הרבה על NLP ובאמת עניין אותי לדעת מה אומרים מחקרים על התחום.
    לפניי כבר עלו על השאלה הבאמת מעניינת, האם זה שונה משיטות אחרות בפסיכולוגיה והאם הפסיכולוגיה היא מדע?
    אני מצטרף לטריליאן ומדגיש את הבעייתיות שבתחומים הפסיכולוגיים השונים. נראה שכדי שטיפול יצליח צריך מטפל מספיק רגיש שידע באיזה שיטות פסיכולוגיות להשתמש ואיך לפנות אל המטופל, ומצד שני צריך שהמטופל עצמו ירצה להשתנות וירגיש שהוא מתחבר למטפל. נראה שיש לנו הגנות קוגנטיביות ולוקח זמן להסיר את ההגנות הללו (אך האם זה מוכח? האם יש ניסויים שבדקו את נושא ההגנות?). לוקח זמן להסיר את ההגנות ועד אז, כמו בדוגמה של טריליאן המטופל לא יסכים עם המטפל ולא ירצה להשתנות. רק לאחר זמן רב הוא יכול לראות שהמטפל בעצם צדק. לכן לדעתי טיפול פסיכולוגי אמיתי דורש הרבה זמן. אין טיפולי קסם קצרים. מסיבה זו מטפלים לא אמורים פשוט להגיד למטופל מה הבעיה שלו, זה לא יעזור בגלל ההגנות, אלא להוביל אותם לחוויה ולהבנה הזו בעצמם, וזה דבר קשה שלוקח זמן. נראה שכדי שטיפול פסיכולוגי יצליח צריך לא רק להעביר ידע תיאורטי אלא לגרום לחוויית הידע אצל המטופל.
    איך בודקים את כל הפרמטרים הללו? חשיבות המטפל? "כימיה" בין מטפל למטופל? חשיבות החוויה ולא רק הידע?
    אני לא זוכר איפה קראתי ציטוט של פסיכולוג שטען שהמטפל הוא שילוב של מדען ושל אומן. הוא צריך להכיר שיטות ויעילות של שיטות, אך הוא גם צריך להתחבר למטופל ולהבין מה כדאי לעשות כדי להתקדם בטיפול. במילים אחרות, לפתח מעין אינטואיציה לגבי כל מטופל ומטופל. איך בודקים את זה?
    אולי יותר קל להתחיל ולבדוק את נכונות הרעיונות הפסיכולוגיים לפני שקופצים לבדיקת יעילות הטיפולים. האם יש באמת הגנות? האם יש באמת הדחקות? האם סוגי ההגנות הושנים נכונות (רציונליזציה וכדומה)? האם להיות מודע למה מפעיל אותך באמת עוזר לפתור את הבעיות שלך או שאולי דווקא עדיף להדחיק?
    ניר להב

    אהבתי

    • שאלות כבדות משקל. אני מקווה להענות ללחץ הקהל, ולעניין האישי שלי, ולנסות, בעזרת אנשים נוספים, להתחיל לענות עליהם מתישהו. כלומר, להתחיל לפחות במחקרים שנעשו בתחום, ומה המגבלות שלהם.

      אהבתי

  16. גלעד, כרגיל, הצלחת לפתוח נוש כה רחב ושנוי במחלוקת ולתת את הכלים לשפוט אותו בצורה הכי מדעית ונכונה (לדעתי) אך בו זמנית לתת ניחוח של ספקנות עצמית בסוף – שאפו!

    אהבתי

  17. אני מכיר את הטענות של ה-NLP עוד מראשית שנות ה-70, כשזה היה סיפור חדש בארה"ב והופץ בהרצאות, סדנאות ופה ושם "מחקר". בתחילה, אנשים מקרב הפסיכולוגיה התלהבו, ואח"כ גילו את החנטרישיות של העיניין. מחקרים לא עמדו ברפליקציה, האפקטים הקליניים הופיעו לסירוגין וללא חוקיות, המחשבות על השפעות פלאסיבו הטרידו.

    בדיקות מעמיקות ומאוחרות יותר, ע":י חוקרים בלתי-תלויים שנקטו בשיטות מבוקרות ומדוייקות יותר, הביאו לא רק לזניחת השיטה אלא להוקעתה רבתי.

    רק מה – ישראל היא ישראל, ערש לכל דת, כת וברדק. כל מה שאפשר למכור נמכר, בעיקר יש ניתן לשווק אותו הלאה לתמימים ומסכנים.

    המאמר שלך, גלעד, מדהים בהיקפו ובעומקו, ומסקנותיו והמלצותיו מדוייקות. אני מציע גם לחסידי הגישה התמימים שיעלעלו בגוגל סקולר ויקראו חומר רציני. אשליות זה טוב למחשחק ושעשוע, אך לא לגניבת דעת וממון!

    אהבתי

  18. כל הכבוד על הכתבה המעמיקה אשר כוללת סקירה נרחבת של התחום.
    כמי שעוסקת שנים רבות בנל"פ ואף מלמדת את התחום, אני מודעת לכך שלגישת הנל"פ יצא שם רע לאורך השנים, בעיקר מכיוון שיותר מידי אנשים משווקים אותה כסוג של "תרופת קסם" לחוליים ומכאובים שונים ומשונים. בעיני הנל"פ הוא הרבה הרבה מעבר לזה. למעשה, הגישה היא הרבה יותר מהטכניקות שהיא מציעה. היא כוללת ארגז כלים גדול מאוד של עקרונות שימושיים לכל תחום בחיים, ונשענת על שורה של הנחות יסוד, שאמנם איש לא הוכיח את אמיתותן המדעית, אך מרגע שאנשים בוחרים לאמצן לתוך חייהם, הם חווים תחושת העצמה ובחירה.
    אני מסכימה שחולשתה של הגישה נעוצה בכך שלא נחקרה מספיק על מנת לתת תוקף להנחות והכלים הנכללים בה, אך יש לציין בשנים האחרונות יש מגמה הולכת וגוברת בעולם לחקירת התחום, ואף הוקמה קרן מחקר לצורך זה.
    כפסיכותרפיסטית (בעלת רקע אקדמי בתחום בריאות הנפש) שעוסקת מזה שנים רבות בטיפול באנשים, וכמי שהתמחתה בגישות טיפוליות שונות (כולל טיפול דינמי, טיפול משפחתי, וטיפול התנהגותי – קוגניטיבי), אני מוצאת שלגישת הנל"פ ייתרון ברור על פני שיטות אחרות. מאז שהתמחיתי בטיפול בגישה זו, אני מצליחה להגיע לתוצאות מדהימות עם מטופליי. אמנם לא ערכתי מחקר מדעי, שיכול להוות הוכחה חותכת לכך, אך ניסיון טיפולי של 30 שנה מדבר בעד עצמו.
    אין לי ספק שאם אי פעם אחליט לעשות דוקטורט, המחקר שלי יעסוק בדיוק בזה. יחד עם זאת חשוב לי להדגיש שהעובדה שהגישה לא נחקרה מספיק, אינה מעידה בהכרח על כך שהיא פגומה.

    אהבתי

    • רונית, את מה שכתבת יכולה לכתוב גם קוראת קלפי טארוט, אסטרולוגית, מקשרת לעולם הבא או לחייזרים, וגם רופאים הומאופתים.
      גם פסיכולוגים ורופאים יכולים לכתוב את זה, רק שמאחוריהם יש קהילה מחקרית שוקקת שמזינה אותם בממצאים, פיתוחים ומסקנות מבוססי מחקר מדעי מבוקר. כיום, האוניברסיטאות המובילות בעולם מכשירות פסיכולוגים ורופאים עם הבנה טובה ככל האפשר במחקר וחשיבה ביקורתית שאמורה להגדיל את הסיכוי שהם יתבססו על מחקר ולא רק על אינטואיציות ושיטות לא תקפות.

      המצב כמובן אינו מושלם אפילו בקרב רופאים ופסיכולוגים. לפעמים לוקח עשורים עד שמבינים שמסקנות מן העבר הסתמכו על מחקרים בעייתיים ומעט ממצאים. לפעמים הרופאים והפסיכולוגים מעדיפים להסתמך על אינטואיציה במקום להתעדכן במסקנות המחקריות המובילות. ובמקרה של פסיכולוגיה, קשה הרבה יותר לערוך מחקרים ולהסיק מסקנות, כי הרווחה היא סובייקטיבית ובד"כ לא מדידה בצורה דומה לרווחה גופנית. אז יש מקום לשפר את הטיפול מבוסס המדע, אך ברור שהוא עדיף על טיפול שאינו מבוסס על מדע.

      אהבתי

  19. נראה לי שאם שמים יד על הלב ובודקים את תקפות התורה שהכי מתפתחת על פי כללי הפעילות שבלוג זה מטיף להם קרי , בדיקה סטאטיסיטית רחבה עם כפל סמיות , ניסויים רבים עם בקרת משתנים וכו' וכו ואני מתכוון לפיסיקה ואז שואלים עד כמה הפיסיקה [ התאורטית לפחות] מאומתת ? ועד כמה היא השערות עם משתנים שרירותיים שרק באים לתקף השערות , וגם זוכרים את ההתעלמות המכוונת מפיסיקאים שלא הולכים בתלם ומראים את החללים השגיאות והטעויות שבפיסיקה , [והם מראים זאת באותם הכלים שהפיזיקאים מראים את מה שמראים]

    אזי כאשר היד שלנו עדיין על הלב – ברור לנו כי תקפות ההשערות הפיסקליות , נכון להיום, חזקות כמו כל תאוריה אחרת פסיכולוגיה או NLP

    ואז בעצם הדילמה היא לא הברירה בין גישה מאומתת בשיטות אוביקטיביות ובין גישה לא ברת אימות [ מכל סוג שהוא] אלא ברירה בין שתי גישות [ כל אחת עם סנפים ותתי גישות] ששתיהן לא מאומתות [ אם בכלל ניתן לאמת-]

    או אז במסגרת הדילמה בהגדרתה זו , יש מקום לנסח גישה שמנפה תורות שווא בעליל , למשל קלפי טארוט,
    ולי זה נראה האתגר שבלוג זה צריך להתמודד עימו [ כי להטיל ספק בכל דבר זה טוב אך עליה וקוץ בה כי הגישה תקפה גם עד שהספק אוכל ומאכל את כל הקיים] כלומר להתמודד עם מצב כאוטי בעליל ולנסות לעשות בו סדר.

    אהבתי

  20. יהודה שלום
    שמי ניר להב, אתה יכול לראות את תגובתי לגבי NLP לעומת פסיכולוגיה למעלה. אני עושה דוקטורט בפיסיקה ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב לך תגובה לגבי השאלה ששאלת על הפיסיקה ועמידתה בתנאים המחמירים שהשיטה המדעית (והבלוג הזה) מכתיבה. התשובה היא שעם יד על הלב הפיסיקה בדיוק עומדת בכל התנאים הנוקשים הללו וזאת מסיבה פשוטה, היא מה שנקרא מדע מדוייק. בגלל המשוואות שבה, פיסיקה היא התחום שבו הכי קל לבדוק האם היא עןמדת במבחנים המחמירים של השיטה המדעית או לא. לדוגמה, התורה הפיסיקלית המתקדמת ביותר שיש היום נקראת תורת השדות הקוונטים. בעזרתה יכולנו לפתח רכיבים אלקטרוניים רבים שיש בימינו. כמו כל מודל פיסיקלי היא הייתה חייבת לעמוד בכל התנאים המחמירים של השיטה המדעית והיא אכן עומדת בהם בצורה מאד מרשימה. עד כמה מרשימה?
    היא חוזה את התוצאה הנכונה בדיוק של עד 20 ספרות אחרי הנקודה העשרונית! (דווקא 20 ספרות אחרי הנקודה רק בגלל שזהו שיא היכולת הטכנולוגית שלנו למדוד כרגע).
    אז התשובה היא שלא, הפיסיקה אינה ברמה של פסיכולוגיה או NLP אלא ברמה של סבירות הרבה יותר גבוהה.
    לעוד פרטים על תורת השדות הקוונטית, אתה מוזמן לקרוא בבלוג שלי "חופשי ומאושר" פוסט בשם "שדות היגס לנצח – בחיפוש אחר הסימטריה האלוהית"
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2349239
    דרך אגב,
    בדקתי קצת ומסתבר שיש תחומים בפסיכולוגיה שעומדים בכל התנאים המחמירים של השיטה המדעית, למשל שיטת CBT – cognetive behevioral therapy או משהו כזה.. 🙂
    יש אישושים שהיא עובדת ולכן כאשר בודקים תרופות פסיכיאטריות לפעמים משווים בין קבוצה שלוקחת את התרופה לבין קבוצות שעברו שיטת CBT!
    ניר

    אהבתי

  21. הי ניר (להב)
    ראשית תודה על ההתייחסות ובפרט על היותה שלא כלאחר יד

    נכון שאיני פיסקאי , אבל אנא הבהר לי האם המצב בפיסיקה התאורטית הוא שהמודל היחידי שאינו נמצא בסתירות עם תאוריות אחרות הוא מודל הדורש הצגה במרחב של לפחות 11 מיימדים ? שהוא תאורטי לחלוטין ואין לו שום תימוכין ניסויי?.

    האם לא נכון הוא שיש תאוריות שפועלות על פי כל החוקים שציינת והן סותרות את הגישה הקונבנציונאלית [ שאותה היו צריכים לאמץ בוועידה חצי פוליטית בשטוקהולם – ממש כמו באו"ם]

    האם לא נכון הוא שלמרות כל שאמרת אין למגע הזה כל תשובה מאומתת לגבי כיוון הזמן , לגבי מה זה מסה , ( לעת עתה הערכים של המשהו הזה הם רק תוצא של כוחות שאופן הולכתם לא ברור (גרווטיציה)
    האם הכח החזק אינו פתרון תאורטי לשלא נתמך בניסויים אלא עונה נכון על תאוריות ועל ניסויים עקיפים

    לו הבנתי טוב יותר בתחום הייתי דולה עוד דוגמאות למצב שבו המדע הזה , מתבסס על הרבה מתמטיקה , והשערות, והחלטות הנכונות עד הוק [ שלא לדבר על החלטות דומות אחרות שנמצאו לאחר התקדמות המחקר כלא נכונות או נכונות באופן גס ( כמו כל כלי אחר שעובד ללא תימוכין מבוסס- לדוגמא NLP)]

    כל שרציתי לומר הוא שהמצב הוא שיש לבחור גישה אחת מתוך אוסף גישות שכולן [ פחות או יותר ] לא מוכחות עד סופן או נכונות לבנתיים

    יהודה לוי

    אהבתי

    • יכול להיות שאין לנו מושג מהי שמהות המדויקת של מסה. יכול להיות שכאשר נחקור לעומק את תתי החלקיקים נמצא שהמסות שלהם הם בעצם חיבורים קטנים שהם כותבים האחד לשני. אבל אנחנו יודעים להגיד הרבה על דרך הפעולה של המסה: הצלחנו לשגר חללית למאדים, והחללית הצליחה לנחות כמעט בדיוק איפה שרצינו. מעבר לכך, יש אתה קשר רציף דרך רשת לוויינית ייעודית.

      מה בדיוק יכול ה־NLP להגיד לנו?

      אהבתי

  22. ברכות גלעד, כתבת מעניין מאוד ונצמדת לנושא הרלוונטי בלי "בריחות" מיותרות.
    לפני שאני אתחיל, אני רק אציין שלמדתי NLP לפני 4 שנים בערך, עברתי כמה הכשרות וחפרתי
    בנושא באובססיביות.

    נושא השרלטנות בתחום גדול מאוד, וזה חבל מאוד כי הרעיון שעומד מאחורי ה-NLP הוא יפה,
    אבל מה לעשות שעל לימוד רעיון שאפשר להעביר על גבי דף A4 בודד אי-אפשר לגבות אלפי שקלים או דולרים אז ניפחו את זה ובנו תורה שלמה שרחוקה מאוד מלהיות מדויקת.

    בגדול, את הNLP המציאה חבורה של בערך 20 אנשים, ולא רק ריצ'ארד בנדלר וג'ון גרינדר כמו שנהוג לחשוב.
    אבל בנדלר שועל לא קטן והוא דאג לסלק את כל מי שהיה שותף לרעיון. הדרך היתה פשוטה…
    אלה ששיתפו איתו פעולה ביצירת ה-NLP זכו לתואר Co Creator, השלב הבא היה לחלק לכל דורש
    את התואר הנכסף ובעצם "להזנות" את התואר. כי כשיש מאות Co Creators לך תוכיח שאתה באמת
    שווה משהו.
    את זה אמרתי על ההתחלה כדי שיהיה ברור שריצ'ארד בנדלר הוא לא האדם הכי ישר בעולם.

    עכשיו בנוגע ל-NLP עצמו. כמו שכתב למעלה עומר לוין, הרעיון שעומד מאחוריו בנוי על מידול ודיגום
    עקרונות או פעולות שמספקים תוצאה מסוימת, ורתימתן לצורך עבודה והשגת מטרות.
    העניין הוא שנקודת החוזק שהNLP מתפאר בה היא גם נקודת החולשה שלו.
    בתחום נהוג לומר שNLP זה הכל. אפשר לטפל בעזרתו, למכור, לשכנע, לרכוש מיומנות, ומה לא…
    המשמעות של זה היא שכל דבר שעובד מנוכס אוטומטית ל-NLP.

    דיברת בטון משכנע והאמינו לך? אה, ה-NLP יודע שרק 7% מהתקשורת שלנו היא מילולית, והשאר תלוי באינטונציה ובתקשורת לא מילולית. אז עשית NLP!

    השתמשת בידיים כדי להעביר רעיון? אה, ה-NLP יודע שהלא מודע שלנו מגיב לסימנים וסמלים ולכן תקשרת עם הלא מודע בעזרת NLP!

    חיברת בין סיבה ותוצאה? אה, ל-NLP יש את מודל מילטון שנשען על תבניות מילוליות של ד"ר מילטון
    אריקסון (שמעבר להיותו גאון אמיתי גם לא סבל את ריצ'ארד בנדלר ונמנע ממנו בכל מצב) ולכן שוב
    השתמשת ב-NLP.

    שאלת שאלה כדי לשתול רעיון? אה, ל-NLP יש פקודות מוסוות.. ולא משנה שעניין ההשפעה של סוגסטיות על בני אדם עלתה לאוויר הרבה לפני בנדלר וחבריו, עדיין השתמשת ב-NLP!

    אז NLP זה הכל! אבל רגע.. NLP זה גם כלום אם כך!

    צריך לזכור שמדובר בעסק כלכלי שמגלגל הרבה מאוד כסף מדי שנה ולכן הוא.. מוצר! לא צריך לקחת אותו כאמת מוחלטת ותמיד טוב להטיל ספק במה שהוא מציע, בדומה לכל עסק אחר.
    כמו שאנחנו יודעים שחברות התרופות דואגות לרווחים שלהן, אותו הדבר קורה בנושא הזה.

    לדעתי אין בכלל דבר כזה NLP..

    מי שרוצה ללמוד להשפיע בעזרת שפה יכול ללמוד רטוריקה.
    כדי להתגונן ממניפולציות מילוליות כדאי להכיר כשלים לוגים.
    בשביל לדעת מתי אנשים נוטים להגיד כן להצעות כדאי ללמוד על תהליך קבלת החלטות.

    זה לא אומר שלא מלמדים בNLP גם דברים נכונים, רק שכדאי להיזהר ולא ללכת בעיניים עצומות אחרי
    שיטה וטכניקות, אלא לקחת את התמצית ואז להתרחק מכל מי שמבטיח הרים וגבעות.

    באופן כללי הייתי ממליץ לאנשים לקרוא חומר ומחקרים על המוח ועל האופן בו הוא עובד, ולא ליפול
    לשיטה זו או אחרת. לא NLP, לא דת, לא כת, לא גורו, לא כוכבים ולא אנרגיות.

    כי בדבר אחד שמלמדים ב-NLP אין ספק.. אמון הוא הבסיס לכל תהליך השפעה, אז תשמרו על ספק סביר.

    אהבתי

  23. גלעד, ראשית: עוד פוסט משובח ועל כך מגיע לך לפחות תודה!

    שנית, בנוגע לסקירת טיפולים קיימים ו-"חילוץ" תיאוריית ה-NLP מהם – זה הזכיר לי משהו שלמדתי בקורס פסיכולוגיה בניהול: מעשה בשלושה פסיכותראפיסטים שביקשו למדוד את מידת ההצלחה של טיפוליהם באופן השוואתי אי שם בשנת 1965. פרלס (אבי הגשטאלט, שכבר ציינת לעיל), אליס (הרציונאליסט, שאהב להסביר לאנשים למה הם מרגישים איך שהם מרגישים) ורוג'רס (מאבות השיטה ההומאניסטית, ואבי ה-Active Listening).

    הנה עוד קצת על הסרט (כולל קישורים לסרט עצמו, שבו שלושת המטפלים נפגשים כ"א בתורו באישה בשם גלוריה): http://nathensmiraculousescape.wordpress.com/2010/05/18/three-approaches-to-psychotherapy-a-film-series

    הדגש ששם המרצה שלי, דוקטור לפסיכולוגיה שככל הנראה היה הומאניסט בהשקפתו האישית, היה על ה-Active Listening – שיקוף הדברים שהמטופל אומר בחזרה אליו כדרך להביא אותו לכדי תובנות אישיות מזוקקות (http://en.wikipedia.org/wiki/Active_listening). אנשים רבים שהיו בטיפול פסיכולוגי יגידו שזה בדיוק הדבר שהכי "עיצבן" אותם אצל המטפל – שהוא אף פעם לא נתן להם את הפתרון באופן ישיר, אלא נתן להם להגיע אליו בעצמם.

    יהיה מעניין לעמת את ה-NLP (ושיטות אימון, אם אנחנו כבר נוגעים בכך), עם הגישה הבסיסית יותר של Active Listening…

    אהבתי

  24. היי גלעד,
    אכן פוסט מקיף ומעמיק, וכרגיל הכתיבה שלך מרתקת ומהנה לקריאה.

    חבל לי שהתחלת אותו עם הטיה קוגניטיבית כל כך יפה:
    "מרעיון לממון" – זה כבר יוצר מסגרת התייחסות מסויימת.

    בכל מקרה,
    חסרים לי בכל העבודה שלך שני מקורות חשובים:
    הראשון : http://www.nlprandr.org/
    השני: http://www.nlpiash.org

    תהנה
    מיקי ברקל

    אהבתי

  25. היי גלעד, ראשית כל, תרשה לי לומר במילה אחת, שהמחקר שלך "שטחי", ויש שני סיבות לכך, ובמקרה הזה "תתעמק". הסיבה הראשונה – פשוט מאוד, קשה מאוד להסתמך על מחקר אינטרנטי שכולל בתוכו פיסות מידע, ולא לימוד מעשי.
    הסיבה השניה – אני יתחיל עם משהו לא קשור, שבסוף יתחבר בצורה בומבסטית להבנה בנושא הNLP. כידוע יש מושג שנקרא "פלצבו" ברפואה המושג הזה עבר כותרות רבות, החל מניתוחים מדומים ועד כדורים שעשויים מסוכר ולא התרופה המקורית, בקצרה, המסקנה שחוקרים הגיעו אליה היא – שעצם האמונה שזה יועיל, גרם לחתך המדומה (שלמעשה היה חתך בלבד), לרפא חולים עם בעיות לב וכדומה.. ויש עוד אלפי הוכחות במגוון תחומי החיים, שהאדם יכול לשבור את הטבע במוחו ואמונתו. הבעיה – שאין יכולת להעריך את הדברים ולכן כיום לא מסתכנים בניתוחים כאלה אלא לצרכי מחקר,
    ועכשיו נחבר את זה, תחשוב לרגע שאדם כלשהוא עלה על שיטה גאונית להבין את ההתנהגות האנושית וההוכחה לכך היא שיותר ויותר אנשים לומדים ומודעים לתחום. ואם תחשוב קצת ברציונליות לשם שינוי, איך זה הגיוני שזה מתפרסם כאש בשדה קוצים?? מן הסתם שהאנשים שמפרסמים את זה יודעים לשכנע, אבל איך תסביר שכמות נכבדה מהאנשים האלה היו חסרי ביטחון או חסרי מעש לחלוטין (עדויות שלי), אז כנראה שיש פה משהו. לא כך?? ואתה לא חושב שאם דוחקים את אנשי המדע ונכללים בהם אנשי הפסיכולוגיה וכו' אז מן הסתם שהרוב הגדול הזה יירתע ולא יישב בחיבוק ידיים וישמיץ כמה שאפשר.לטעון שהשיטה לא נכונה בגלל "שהיא לא עומדת בתנאי המחקרים שאנחנו מכתיבים" למרות שכל תקופה במדע דורסת ומוחקת את קודמתה, (נראה שיש פה משהו קצת לא יציב וקצת משתנה במדע)
    אבל בוא אני יגלה לך את הסיבה האמיתית ממה הם "מפחדים" מזה שילדים בני 20 יוכשרו להיות מטפלים, מזה שהאפקטיביות של השיטה תשאג לכל שומע , מזה שהשיטה לא פועלת לפי "התלם". ואגב יש פה בעיה בהסתכלות בקשר לכסף והשרלטנות.. אתה יודע כמה כסף כסף מני מני משלמים על פסיכולוגיה פסיכיאטריה והשאר..?! תעשה את החישוב לבד. בקיצור היריעה קצרה מלהכיל.
    אבל לעומת זאת יש צדק בדבריך שכל אחד מגדיר איך וכמה שבא לו ואין סדר בתהליך הלמידה והכשרת המלמדים. הבעיה העיקרית, שזה גישה שיכולה להיות מושלכת על כל דבר בחיים ולכן היא מופשטת, כמו שתבקש ממני להראות לך את השכל שלי, אמנם אני יכול להגיד דבר חכמה או תאוריה מעניינת, אבל להניח לך דבר מופשט מול העיניים לא קיים. אבל שלא תתבלבל ריצרד לא המציא דבר, הוא פשוט גילה ופתח נתיב חשיבה לרבד אחר בהתנהגות האנושית, שתוכל לגרום לנו גם לשלוט על הדברים שבאמת משפיעים לנו על החיים, וזה תמיד היה ויהיה קיים, פשוט החכמים ישתמשו בזה והטיפשים יניחו את זה.
    שורה תחתונה אעוץ לך עצה, נסה ולמד על הלא מודע, ואז תנסה להבין את הNLP.
    ולפני שאתה נותן את דעתך לעומק, לך תעשה קורס ותבוא עם קלפים אמיתיים בידיים.
    ובמקרה שלי הNLP שינה אצלי הרבה מעבר לתקשורת בין אישית, הוא שינה אצלי בשליטה ומשמעת עצמית שלא היו לי.
    נ.ב. מומלץ על ספר "לא רציונלי ולא במקרה".

    אהבתי

    • אני אנסה לענות במקום גלעד.
      א.אפקט הפלצבו נידון פה בבלוג לא מעט, מי סיפר לך את השטות על אנשים שהישלו אותם לחשוב שעברו ניתוח לב כשבפועל לא עשו להם ניתוח? אתה באמת תמים עד כדי כך שאתה קונה סיפור כזה? האם אתה לא מבין שדבר כזה היה גורר תביעה אסטרונומית ?
      ב. העובדה שאנשים מאמינים במשהו, שבשורה פושטת פתאום כאש בשדה קוצים וכולם רצים אחרי האופנה התורנית היא לא הוכחה לכלום. יש מספיק תופעות מתועדות כאלו ורק כדי לחסוך זמן אלך ישר למקרה הקיצוני של הנאציזם , היי – אם כולם פתאום רצים אחרי המנהיג החזק אז אולי בכל זאת יש בזה משהו לא? בפרט שקודם המצב היה לא משהו ועכשיו פתאום הרכבות יוצאות בזמן (לא, לא קראתי לך נאצי ואל תנסה להסיט את הוויכוח, פשוט הראיתי שנהייה של המונים לא מוכיחה כלום, גם הקומוניזם הוא דוגמה טובה, גם השבתאות, הסיינטולוגיה ואופנת הניו אייג' הנוכחית).
      ג. אני מתכנת מחשבים. אפשר ללמוד מחשבים במשך שנים באוניברסיטה, אפשר גם להיות פריק מחשבים כמו ביל גייטס שנשר מהקולג'. העובדה היא שתעשיית ההיי טק מתעניינת בשורה התחתונה, האם זה עובד או לא. אם מישהו מוכשר שלא למד באופן מסודר מראה ביצועים הוא יקבל תמורה, אם לא – לא יעזור לו גם תואר הדוקטור שלו.
      ד. במה שנוגע לפסיכולוגיה יש בעיה קשה וכתבתי על זה כאן בפוסט. באמת אין לי מושג איך בודקים אוביקטיבית שפסיכולוגיה עובדת , כאן אני בבעיה. אם אין לי מושג אם פסיכולוגיה היא מדע אז גם NLP נמצא באותו סל. באופן אישי אני די מפקפק בשיטה שהופכת כהרף עין מישהו סמרטוטי לטיפוס חד כתער ונחוש, זה נראה לי קצת חשוד. התהליך הפסיכולוגי שהמטופל עובר במשך זמן רב ומשיג לעיתים תוצאות מזעריות נראה לי הגיוני הרבה יותר.

      אהבתי

      • א. הסיפור נכון. קראתי עליו ב"ריפוי או פיתוי" וחיפשתי עכשיו (עמ' 92–93). מדובר בניסוי שערך בסוף שנות החמישים (של המאה ה-20) קרדיולוג בשם לאנרד קוב (Cobb). קרדיולוגים חשדו שהניתוח שמבוצע לא באמת יעיל, אף על פי שהחולים דיווחו על שיפור בתחושותיהם, כי נתיחת גופות בדיעבד לא הראתה שיפור פיזי. הוא חילק אנשים שסבלו מתעוקת לב (אנגינה פקטוריס) לשתי קבוצות: אחת עברה ניתוח של קשירת עורק החזה, השנייה עברה ניתוח מזויף (חיתוך ללא קשירה). החולים לא ידעו על כך (וכנראה גם לא שהם משתתפים בניסוי…). הוא גילה שכ-3/4 מהחולים משתי הקבוצות דיווחו על שיפור בכאב ויכלו להפחית את מינון התרופות.

        אהבתי

        • אם כך אני נאלץ לאכול את הכובע. כמובן שדבר כזה היום היה גורר אישום פלילי וחושף את המעורבים לתביעה אסטרונומית. רק שבניגוד לדבריו של יוסי החולים לא 'נרפאו' , זהו אפקט פלצבו לכל דבר ועניין

          אהבתי

          • אכן, פעם הרגולציות לא היו כה מוקפדות… ולחשוב שאבי החיסונים (אדוארד ג'נר) הדביק ילד באבעבועות שחורות במסגרת הניסוי שלו… מזל שהצליח לו.
            כמובן, הניסוי הקרדיולוגי מדגים פלצבו, זו הסיבה שהוא הובא בספר וגם יוסי נתן אותו כדוגמה לפלצבו.
            מצאתי בויקיפידה ערך שדן בניתוחי דמה:
            http://en.wikipedia.org/wiki/Sham_surgery
            (הערת שוליים 5 מתייחסת לקוב).

            אהבתי

            • הזכרתי ניתוחי פלצבו בסוף הכתבה הראשונה בסדרה – http://wp.me/p1K6uX-Pt.
              יחד עם זאת, נראה שההסבר הוא שהניתוח המקורי פשוט לא היה יעיל, ומסלול של החלמה טבעית התחרה בו היטב. לא שמדובר באפקט פלצבו כזה מדהים.

              אהבתי

              • הניתוח ודאי לא היה יעיל (זה מה שהוכיח הניסוי) אבל מבחינת תחושת החולים לא היה מדובר בריפוי טבעי אלא באמת בהרגשה טובה יותר ודיווח על הפחתה בכאבים. לפי הבנתי ריפוי טבעי לא מסתדר עם העובדה שבנתיחה אחרי המוות גילו שלא היה ריפוי כלל, לא חל שיפור בכלי הדם ובזרימת הדם (כלומר גם הניתוח לא עזר) וזו הסיבה שקוב ערך את הניסוי מלכתחילה.

                אהבתי

                • צודקת. יש את ניתוחי הברכיים, שם כנראה יש גם אלמנט של החלמה טבעית.
                  הנקודה היא שכדי לקבל את התמונה המלאה לא מספיק להשוות טיפול עם טיפול פלצבו, צריך גם קבוצה של אי טיפול. רק השוואה בין קבוצת הפלצבו לקבוצת האי-טיפול יכולה לתת מידע על גודל אפקט הפלצבו (לעומת החלמה טבעית למשל).
                  זה כמו שנסיק שכדור סוכר בוא בעל אפקט פלצבו עצום, כי הנה, תוך שבוע אנשים מחלימים משפעת אחרי שבלעו אותו. לא, במקרה כזה הוא פשוט לא עושה כלום.

                  אהבתי

                  • אני חושב שאפשר לומר שבסופו של דבר הטכניקות של NLP כן יכולות להשפיע ולשכנע,
                    בעיקר על אנשים שלא רכשו עדיין את המודעות לכלים האלה, ובדרך זו לייצר למעשה אפקט פלסבו.
                    זאת אומרת שמרגע שהאדם משוכנע שמשהו נכון, המוח ידאג להתנהג בהתאם.
                    פלסבו הוכח מדעית כעובד (לפי מה שנכתב במעלה הדף), ולכן גם ה-NLP יכול לעבוד.

                    לדוגמא, נניח שאני רוצה לשכנע מישהו שהוא יכול להצליח בגדול בתחום העיסוק שלו, למרות שעד עכשיו
                    הוא חווה בעיקר כשלונות.
                    אז אני יכול לבנות משפט כזה:

                    "אין אדם שלא נכשל. תראה לי מישהו שלא נכשל ואני אראה לך מישהו שלא ניסה מעולם.
                    ההבדל בין מצליחן למפסידן נעוץ ביכולת של המצליחן להרים את עצמו ולנסות שוב, אתה לא חושב?
                    ולראיה, כולם מכירים את הסיפור על תומס אדיסון שנכשל 10.000 פעמים ביצירת נורה עד שהצליח.
                    ואם תחשוב על זה טוב,אתה גם תגלה שפעם התקשית בדברים שהיום אתה עושה בקלות.
                    כמה פעמים נפלת עד שהצלחת ללכת? והיום אתה הולך בלי להקדיש לזה מחשבה.
                    כמה פעמים נאבקת לצייר ה-א' ב' עד שהגעת למצב שאתה מחבר מילים ומשפטים בקלות?
                    אז כמו שבטח כבר הבנת, היכולת לקום ולנסות שוב עד שתצליח כבר נמצאת בתוכך, הרי כבר עשית את זה,
                    ואתה יכול לעשות את זה שוב, ולכן אתה גם מצליחן בפוטנציה, רק תרשה לעצמך לממש את היכולת
                    שכבר טמונה בתוכך, ובאופן טבעי גם תגיע לתוצאות"

                    במשפט הזה יש רתימה של אמיתות מהעבר לצורך השלכה על העתיד, ואנחנו מניחים שבגלל שמשהו
                    כבר קרה פעם, הוא יכול לקרות שוב. כמו כן הבחירה במילים מסוימות כמו "רק תרשה לעצמך" יוצרות
                    תחושה שכל מה שצריך לעשות זה לאפשר לפוטנציאל להתפרץ, והדבר לא כרוך במאמץ גדול.

                    כמובן שאפשר לנתח את הקטע שכתבתי ולפרק אותו לגורמים כדי להפריך אותו.
                    "ההבדל בין מצליחן למפסידן נעוץ ביכולת של המצליחן להרים את עצמו ולנסות שוב". מי אמר?
                    אולי ההבדל נעוץ במזל? אולי בתמיכה מהסביבה? אולי בגנים?
                    אבל זה נשמע הגיוני, ומי שלא מודע לכשל הלוגי שמסתתר כאן יקנה את זה ויפתח אמונה בהתאם.

                    אני מסתכל על השיטה ככלי ליצור אפקט פלסבו, ובתור כלי כזה ה-NLP נהדר.
                    אם נבחן את ה-NLP כדרך לרתום את המוח כך שיעבוד כדי להוציא לפועל את האמונות שלנו, הרי שמדובר ביופי של טכניקה.

                    באופן כללי אני חושב שכדאי להפריד בין הטכניקות עצמן לבין האנשים שמשתמשים בהן.

                    (אני עדיין עומד מאחורי מה שכתבתי בתגובה הקודמת, שבעצם אין דבר כזה NLP. זה רק אוסף של כלים מניפולטיבים ארוזים יפה. אני קורא לזה NLP כדי שאוכל להתייחס לכל הנאמר פה)

                    אהבתי

                    • לא, לא כולנו מכירים…
                      הסיפור שאני מכירה על אדיסון הוא שהוא לא באמת המציא את הנורה החשמלית אלא רק שכלל ולקח את הקרדיט. באופן כללי הוא היה נקניק שֶׁניצל מדענים אחרים לעבוד עבורו ואז רשם פטנט בלעדיהם וגזל מהם קרדיט.
                      אז כן או לא NPL, אני מעדיפה את האמת ההיסטורית במקום אגדות ומשלים לילדים.

                      אהבתי

                    • עוד קצת על אדיסון:

                      אדיסון היה אולי הראשון שניהל מעבדת ניסויים מסחרית: מעבדה שהדבר החשוב ביותר שהיא הפיקה היה פטנטים. הוא לא פיתח אישית את הפטנטים שיצאו מהמעבדה (אולם הוא ניהל אותה, ואפשר לטעון שההמצאות היו שהשראתו). ובהחלט הייתה לו מעורבות אישית בחלק לא מבוטל מהם.
                      ניקולה טסלה (עובדו לשעבר, ויריבו) תיאר את אדיסון כמי שעובד בכוח ולא במוח. במקום לנסות להבין מה צריך לעשות, הוא מנסה את כל האפשרויות.

                      אדיסון (או ליתר דיוק: הצוות שעבד על זה במעבדה שלו) לא היה הראשון שפיתח נורה חשמלית. באותן שנים היו עוד כמה שעבדו על רעיונות דומים. . המעבדה של אדיסון הייתה אחד מהם והיא השיגה התקדמות חשובה. היו גם אחד או שניים אחרים, ואדיסון קנה את הפטנטים שלהם. הוא גם מיזג את חברתו עם חברה של מתחרה אחר שהקדים אותו. מתחרה שלישי תבע אותו על הפרת פטנט וניצח. אבל אדיסון, נאמן לאמירתך, המשיך במאבק המשפטי וביטל את הפסיקה בערכאה גבוהה יותר.

                      אהבתי

    • אם הייתי רוצה לשתול במכוון תגובה מתוחכמת נגד NLP. תגובה שבה אני מצהיר שאני בעד השיטה, אבל בפועל מגחיך את השיטה, לא הייתי מצליח יותר מאשר יוסי.
      תודה לך יוסי, תגובתך שיפרה מאד את מצב רוחי אחרי יום קשה. הרי לכם, NLP אכן עובדת!

      אהבתי

  26. פינגבק: NLP – ראיון עם מאסטר | חשיבה חדה - הבלוג

  27. להבנתי מכל הנאמר וקצת התנסות אישית, הטכניקות של השיטה, הן לפחות בעלות יעילות חלקית. אני חוויתי מצבים בהם חל שינוי מהיר בתחושות והיחס והמצב הרגשי כלפי מצב פיסי פוטנציאלי ו/או מממשי באופן שלא כלל תהליך של עיבוד רגשי פסיכולוגי מודע של קונפליקט. לכן אני מוכן לומר שזה workable to significant degree.
    זה בעיני גם המצב ברוב הטיפולים הנפוצים האחרים.

    אהבתי

  28. אני רוצה לומר לך משהוא מבלי לפגוע יתכן ואתה עושה מחקרים מקיפיים בכל מיני תחומים אבל כפי שאתה יודע אין תחום אחד שמוסכם ע"י כולם תמיד יש מתנגדים לגבי n l p אני במקרה יודע ורואה דברים שנראים הזויים למראה עיניים אבל אנשים יוצאים אחרת לגמרי לאחר טיפולים וזה לא משנה מה תחשוב תגיד העיקר התוצאה לכן לסיכום נהנתי לקרוא ולעיין אצלך באתר אבל תמיד יש שני צדדים למטבע אל תישכח

    אהבתי

  29. פינגבק: המירוץ לאושר – שיטה מס' 1 – החושב הלא נורמלי

  30. בקצרה:
    1. המחקר שנעשה פה מעבר לזה שהוא לוקה בחסר, לא מראה הבנה של הרעיון שעליו מבוסס ה-NLP ואיך הוא מתבטא בפועל בטיפול. בספק אם אפשר להבין את זה מבדיקת מקורות באינטרנט או מתשאול מיקרי (אם כל הרצון הטוב של מחבר המאמר).
    2. ברמה הטיפולית נטו, בגרעין, יש דברים ורעיונות דומים, רק שפה יש שיטה/רעיום/מתודיקה ישירה שפחות הולכת מסביב.
    3. בתור אחד שלומד NLP הדברים שרשמתי בסעיפים הקודמים הם דברים שאני רואה ומיישם. לצורך הדיון, הלגיטמי מבחינת כותב המאמר, נניח שאני כ-NLP-יסט טועה. אני לא רואה דרך שאתה יכול להבין אתזה רק ממחקר בלי התנסות.
    4. הערה קטנה לפני הסוף: יש מספר תחומי טיפול ב-NLP שנחקרים (כמו טיפול בפוסט טראומה) עם תוצאות מקבילות לטיפול ה-CBT הסטנדרטי.
    5. אני מסכים לטענה, ופה זו נקודת חולשה של ה-NLP, ששני הקורסי בסיס של ה-NLP, הם מאוד אפקטיבים בכלים, אבל חסרים משהו ברמת הנסיון הטיפולי. בעיה נוספת שיש הבדלי רמות בין בתי ספר שונים, ואין גוף על רשמי ומפוקח שבודק את הרמה.

    אהבתי

  31. תכלית, למרות שאני לא מאמין בכלום, את זה אני כן מקבל, כי ראיתי כמה מקרים של מטופלים עם חרדות, שזה עבד להם, ומיד.
    יש כמה יתרונות לNLP מאשר טיפולי פסיכולוגיה, זה עולה פחות כסף ללמוד את המקצוע, זה עולה פחות כסף לקבל את הטיפול, זה עוזר לפעמים מיד בטיפול הראשונה,
    כל מטרותיהם של מטפלי הNLP זה אכן לעקוף את הרגולציה המטומטמת של השלטונות על התחום של הפסיכולוגיה, כנופיה של פסיכולוגים שאוכלים את דמיהם של עניים, ועוזרים להם קצת בנפש ומקלקלים להם את מקור מחייתם, ועד היום היה להם מונפול לטפל בנזקקים, עד שהגיע הנפליסטים ולקחו את זה מהם, וטוב שכך,
    נקודה חשובה נוספת
    בדברים שהם כל כך בולטים – אין צורך לעשות מחקרים, כי כל ילד יכול לראות התוצאות, וזה לא משנה בכלל איך זה עובד ולמה זה עובד, העיקר שזה עובד.
    ואם היית מביא מחקר שמראה בבירור את הכשל, הייתי מקבל את דבריך
    אבל בינתיים ראיתי פה רק, שאין מחקרים בעד, אם זה אני יכול לחיות בשלום 🙂
    תודה בכל מקרה על המאמר, זה היה חשוב מאוד

    אהבתי

  32. כל צורת טיפול באנשים לא תהיה מדעית לאורך זמן מהסיבה הפשוטה: אנשים מורכבים מאוד, הסיבות לבעיותיהם מורכבות מאוד, ולכן לעיתים הטיפולים יצליחו ולפעמים לא. ההבדל בין הפסיכולוגיה לטיפולים אחרים הוא שהפסיכולוגיה קיבלה לגיטימציה מדעית, אבל תכל'ס בשטח אי אפשר באמת למדוד את תוצאותיה: נפש האדם וההשפעה עליה אינם מדידים. האם אנשים יכולים להיות מאושרים יותר אחרי טיפול פסיכולוגי? בהחלט. ויכולים גם לא.. הכל אפשרי. זה נכון לגבי נומרולוגיה, אסטרולוגיה, ואפילו פסיכולוגיה: כשהמדובר באנשים – הכל אפשרי, והכל לא מדיד באופן ודאי לאורך זמן. באסה.

    אהבתי

  33. הכל בכתבה נכון. אז בשורה תחתונה מה שאתה אומר אינו נכון? כי היית מגיעה לתובנות מאוד דומות ונכונות אם היית סוקר כך את הפסיכואנליזה של פרויד.

    אהבתי

כתוב תגובה לRan Gluschnaider לבטל