המדענים השמרנים האלה לא מפסיקים לשנות את דעתם!

"שוקולד בריא ללב" אנחנו מתמוגגים לקרוא יום אחד באתר חדשות פופולרי, לאחר שכבר השלמנו עם העובדה שאין דבר קטלני ממנו ללבנו. "התגלו חלקיקים מהירים ממהירות האור! איינשטיין מתהפך בקברו" מתנוססת כותרת סנסציונית בוקר אחד בעיתונים; "מהירות האור נשברה בגלל כבל משוחרר" מעדכנת אותנו כותרת צעקנית הרבה פחות כעבור כמה חודשים. האם רוב היקום עשוי מחומר אפל ומסתורי, או שמא תיקון לתורת ניוטון פותר את כל הבעיות מבלי להזדקק לו?

למה המדענים האלה לא מסוגלים להחליט כבר מה נכון ומה לא?

ובכלל, איזה ערך יש לידע מדעי אם כל יום הוא משתנה?

הלא השיטה המדעית מבטיחה ידע בדוק ואמין לא?

תאמינו לי, המדענים האלה לא יודעים כלום!

מה קורה כאן באמת? מה פשר ההפכפכות הזו?

תשובתי מתחלקת לשני חלקים:

1)      הדיווחים במדיה מעוותים בד"כ ואינם משקפים נאמנה את המקורות המדעיים עליהם הם מסתמכים. "נכתב בהשראת מחקר מדעי" או "מבוסס על מחקר אמיתי" – יהיה תיאור נאמן יותר למציאות.

2)      גם המקורות המדעיים מלאי סתירות.

את עיוותי המדיה נשאיר לדיון נפרד בעתיד (אין ספק שהיא מעצימה את הבעיה בצורה דרמטית).
נתמקד הפעם בחלק השני של התשובה וננסה להבין כיצד יתכן שמקורות מדעיים יהיו כל כך מלאי סתירות. האין זו הפגנת חולשה של השיטה המדעית?

בעבר הצגתי את המפעל המדעי כמפעל חברתי שיתופי בעל נורמות התנהגות מסוימות. הועלתה האנלוגיה לקבוצת אנשים שמרכיבה יחד פאזל ענק, כל אחד בסגנונו הוא. (זאת בשונה מתפישת ההתקדמות המדעית כתהליך סטרילי, מתוכנת כמעט, בו מדענים בודדים מפלסים את דרכם אל האמת כשהם פועלים על פי "שיטה" מוגדרת וסגורה).

היום נשים דגש על מימד חשוב נוסף – מימד הזמן. המסע המדעי לחקר המציאות הינו תהליך חוזר ונשנה של בקרה עצמית, סינון טענות והשערות ותיקון עצמי מתמיד.

הכאוס האנושי

מסענו מתחיל באנדרלמוסיה רוחשת של טענות והשערות שונות ומשונות לגבי העולם, שמגיעות מאנשים בעלי דרגות שונות של השכלה, יכולת, עקשנות, יושר ובריאות נפשית. חלקן קוראות תיגר על הידע המבוסס בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה, הרפואה, וכו'. חלקן עשויות להוות פריצת דרך רעיונית. חלק מהטענות/השערות תתבררנה כנכונות, לכשתבדקנה. רובן תתבררנה כלא נכונות. חלק בכלל לא ניתנות לבדיקה, אלא מהוות השקפות עולם, דעות אישיות, פרשנויות וכד'.

אני חושב וחושב במשך חודשים ושנים. 99 פעמים המסקנה שגויה.
בפעם ה-100 אני צודק. – איינשטיין

כדי להכנס לעולם המחקר האקדמי רעיונות אלה עוברים סינון ראשוני. טענות שאינן ניתנות לבדיקה נשארות בחוץ – המדע לא עוסק בכאלה.

טענות אחרות נבדקו כבר מאות פעמים בהיסטוריה ונמצאו חסרות אחיזה במציאות (למשל מכונות תנועה-נצחית). לא סביר להשקיע בהן זמן בדיקה נוסף, אלא אם הטוען יביא ראיות משכנעות שהפעם מדובר במשהו שונה.

פסאודו-מדענים למיניהם שאינם מכירים/מבינים את עקרונות המחשבה והפעולה המדעית, נשארים גם הם בחוץ. בעקרון, מה שמשאיר את הטענות הפסאודו-מדעיות הללו מחוץ למחקר המדעי אינו התוכן שלהן דוקא, אלא הדרך הלא מדעית בה מנסים הטוענים לתמוך בהן.

חזית המדע – Where no man has gone before

אנו עוברים אל חזית המדע, בה פועלים אנשים אשר עברו הכשרה מדעית בתחום הרלוונטי. בד"כ נדרשות שנים של לימודי בסיס באוניברסיטה לפני שמישהו יכול לתרום משהו חדש למדע (קשה לפרוץ מסגרת לפני שמכירים מהי המסגרת הקיימת, ומהם "כלי העבודה" הנדרשים כדי להתקדם).

בחזית המדע נמצא את ההברקות והאכזבות, ההצלחות והתסכולים, התגליות המסעירות והטעויות המביכות. זה אזור של אי ודאות, של הימורים וניחושים, של יצירתיות ותעוזה, ולא פחות – של הרבה עבודה שחורה וסיזיפית.
מדענים מעגלים פינות, מבצעים ניסויים חפוזים (Quick & Dirty) רק כדי לקבל התרשמות ראשונית לגבי רעיון שצץ במוחם ובודקים תחושות בטן ואינטואיציות מדעיות. חוקרים עשויים להשקיע שנים מחייהם בבחינת רעיון כלשהו רק כדי לגלות כי הוא שגוי מן היסוד. מאידך, חזית המדע היא המקום בו נפגוש חידושים, הפתעות, ולעיתים אף מהפכות של ממש בתחומים הנחקרים.

אי הסכמות בין מדענים בשלב זה הן דבר שבשגרה. חוקרים שונים מעלים השערות שונות (ואף מנוגדות) לגבי אותם נושאים, כל אחד מהזוית שלו, עם הנסיון והידע שצבר, על סמך הנתונים שעומדים לרשותו. שימוש בטכניקות מדידה שונות, שיטות שונות לעיבוד הנתונים, הטיות שונות שלא נלקחו בחשבון, הנחות יסוד שונות – כל אלה עשויים להביא חוקרים שונים למסקנות שונות, לגבי אותו נושא. (לא פעם מתברר כי שילוב של מסקנות סותרות לכאורה הוא הנאמן יותר למציאות. בתנאים מסוימים השערה א' נכונה, ואילו בתנאים אחרים ב' היא הנכונה. בל נשכח, המציאות מורכבת יותר מכל מודל שמנסה לתאר אותה).

חלפו אם כן שנים אחדות, והחוקר מגיע לשלב בו הוא מסוגל להציג את עבודתו ואת מסקנותיו בצורה מסודרת ומנומקת. כדי שהמחקר שמתבצע בחזית המדע יזכה לעבור לשלב הבא עליו לעבור את מסננת הפרסום. לשם כך יש לשכנע עורכים ובוחנים שהמחקר ראוי לפרסום.

ביקורת עמיתים

כתבי עת מדעיים משתמשים בתהליך של ביקורת עמיתים (peer review), במהלכו המאמרים המוגשים לכתב העת מועברים למדענים אחרים בתחום (בדרך כלל אחד עד שלושה).

עמיתים אלה בוחנים האם השערות המחקר הגיוניות, באלו שיטות השתמשו לאיסוף נתונים, מה היו אמצעי הבקרה וכיצד התיחסו להטיות שונות שעלולות לצוץ, האם התוצאות המדווחות תואמות את ההשערות, האם הניתוחים הסטטיסטיים מתאימים לבעיה ומדווחים בשקיפות מלאה, האם המסקנות נובעות מהתוצאות, וכו'.
בסופה של הבחינה יכולים העמיתים להמליץ לעורך כתב העת על פרסומו של המאמר, אי פרסומו, פרסומו בשינויים מוצעים, או פרסמו בכתב עת אחר.

העמיתים אינם פועלים כקבוצה (כמו חבר מושבעים) אלא כיחידים, באופן בלתי תלוי (כדי לא להשפיע אחד על חוות דעתו של השני). העמיתים אמורים להצהיר בפני העורך על ניגוד אינטרסים אם קיים, בבדיקת העבודה הספציפית. בדרך כלל נשמרת אנונימיות בין החוקר לעמיתים ובינם לבין עצמם, כדי למנוע הטיות בבדיקה על בסיס אישי (בתחומי מחקר שונים הנהלים שונים, והדברים גם משתנים עם הזמן).

העורך מחליט על סמך המלצות הבוחנים מה לעשות עם המאמר. ככל שהעיתון יוקרתי יותר, סף הקבלה גבוה יותר, וכך גם אחוז המאמרים הנדחים, אם בשל רמה מחקרית לא מספקת, או חוסר עניין.

הנה מבוא קליל של 5 דקות לנושא:

התהליך כמובן אינו נטול בעיות, ואינו חסין טעויות.

התהליך איטי

בד"כ חולפים חודשים אחדים, ולפעמים רבים, עד שמאמר מתקבל לפרסום בכתב עת.

החורים במסננת קטנים מדי – הטיות של התהליך לכיוון השמרנות

אנשים בכלל, והבוחנים בפרט, נוטים להיות ביקורתיים כלפי מסקנות שנוגדות את דעותיהם ואוהדים כלפי מסקנות שתומכות בהן. יתרה מזאת, מדענים וותיקים שדעותיהם בד"כ שמרניות יותר, נוטים יותר להיבחר כבוחנים (בגלל נסיונם ומומחיותם). דבר זה עלול ליצור הטיה נגד גישות חדשניות ומהפכניות.
כך למשל, ב-1796 (כן, זו לא טעות הקלדה) נדחה פרסום המאמר המדווח על הצלחת החיסון נגד אבעבועות שחורות. דוגמה אקטואלית יותר היא הסירוב לפרסם את המחקר של שכטמן במשך כשנתיים (לא יותר).

החורים במסננת גדולים מדי – בקרת האיכות לא טובה כמו שהיינו רוצים להאמין

במקרים אחרים מסתבר שהתהליך רופף מדי ומאמרים באיכות ירודה מתפרסמים למרות שעברו ביקורת עמיתים.

בניסיון שנערך על תהליך ביקורת העמיתים, נשלח מאמר מפוברק ל-262 בוחנים. במאמר נשתלו בכוונה 10 שגיאות משמעותיות ו-13 קטנות יותר. רק כמחצית מהבוחנים המליצו לדחות את המאמר. הם עלו על כשליש מהשגיאות בלבד. שני שלישים מהבוחנים לא הבחינו שמסקנות המאמר לא נתמכות ע"י התוצאות.

מביך. אני מקווה שהמאמר הזה עבר ביקורת עמיתים רצינית.

המסננת אינה חסינה בפני זייפנים

תהליך ביקורת עמיתים מניח שהמאמר הנסקר נכתב ביושר. התהליך אינו בנוי לחשוף רמאויות. לסוקרים אין בדרך כלל גישה מלאה לכל הנתונים שנאספו במסגרת המחקר. גם לא ריאלי לצפות מהבוחנים לשחזר את כל עבודת החוקר.

אם מסתבר בדיעבד, לאחר פרסום המאמר, שהיתה רמאות, או שהנתונים אינם ניתנים לשחזור בשום רמה, עורכי כתב העת יכולים למשוך את המאמר חזרה.
דוגמה מפורסמת למאמר שנמשך הוא המאמר של וויקפילד, אשר התפרסם ב-1998 והצביע לכאורה על קשר בין חיסונים לאוטיזם. ניסויים רחבי היקף שניסו לשחזר את הממצאים לא העלו דבר. לא נמצא כל קשר בין חיסונים לבין אוטיזם. תוך כמה שנים הסתבר כי החוקר לא דיווח על ניגודי אינטרסים, "טיפל" בנתונים ועבר עברות אתיות נוספות. המאמר נמחק סופית ב-2010 מכתב העת Lancet בו פורסם במקור. וויקפילד נמצא אשם בהתנהגות מקצועית לא נאותה באופן חמור. רישיונו הרפואי נשלל ממנו.

דוגמה אחרת לזיוף (נחשף ב-2002) היא של פיזיקאי גרמני בשם שון, שגילה לכאורה תגליות מרעישות בתחום המוליכים למחצה. "מחקריו" זכו להתפרסם במבחר כתבי עת (כולל Nature ו-Science), והוא כבר הספיק לזכות בכמה פרסים. כל מחקריו נמצאו מזויפים. ביקורת העמיתים לא עלתה על התרמית, אשר התחילה להיחשף בזכות שלומיאליות של שון: הוא השתמש באותם גרפים בניסויים שונים (שון פוטר ממעבדות בל ותואר הדוקטור נשלל ממנו).

* גם תהליך ביקורת העמיתים עצמו נמצא בבחינה מתמדת. שיטות חדשות מוצעות ונבדקות, במטרה למצוא את שביל הזהב בין כל ההטיות המעורבות.

וזוהי רק ההתחלה

צלחנו בגבורה את שלב ביקורת העמיתים והמאמר שלנו התפרסם בכתב עת מוכר. האם המסע הסתיים? ממש לא. למעשה זו רק תחילת הדרך. גם מחקר שפורסם עדיין אינו "ידע מדעי". זה רק מידע שפורסם ברבים.

אם לא יעורר עניין בקרב המדענים האחרים, מחקר זה "יעלם" בתוך המוני המחקרים החדשים שמתפרסמים כל העת (זהו גורלם המר של רוב המחקרים, שאינם מצוטטים ע"י אף חוקר אחר).

המחקרים שכן הצליחו לעורר עניין מאתגרים מדענים אחרים לבחון אותם ולאתר בהם טעויות, חוסרים או בעיות מתודולוגיות. מדענים אלה יכולים להביע את דעתם במסלול מזורז כגון "מכתבים למערכת". באופן כזה מתנהלים חילופי דברים פומביים בין החוקר שפרסם את המאמר לבין חוקרים אחרים בתחום שחושבים כי מצאו ליקויים בעבודתו. (כך בדיוק חשפה ערנותם של חוקרים אחרים את התרמית של שון אותה הזכרנו לעיל).

במקרים אחדים העבודה תסחוף אחריה עבודות המשך של חוקרים אחרים, בנסיון לאשש או להרחיב אותה (או לעיתים – להפריך אותה).

שווה ציטוט

עבודה שמצוטטת ע"י מספר רב של חוקרים ונתמכת במחקרים נוספים, סביר שלא תכיל מידע שגוי לחלוטין, שתהיה ברמה מחקרית נאותה, מעניינת מספיק ומועילה להמשך המחקר.

עבודות כאלה נכללות בספרות המשנית, כלומר מוזכרות בסקירות רוחב של תחום ומהוות קונצנזוס בתחומי המחקר הספציפיים הרלונטיים.

בחזרה לבית הספר

שנים לא מעטות נוספות חולפות מרגע שמשהו התפרסם בסקירה מקצועית בתחום מסוים, עד שהוא הופך לחלק מספרי הלימוד הבסיסיים של המדע. במשך השנים הללו חלק מהמידע הופך ללא רלוונטי או מסתבר כטעות בכל זאת.
מה שנכנס לספרי הלימוד הוא בעיקר אמין ביותר.

יחד עם זאת, סביר שבעוד כמה עשרות שנים ספרי הלימוד יראו שונים במקצת, ובתחומים מסוימים אולי שונים לגמרי. בנוסף, נצפה לראות מיזוג טוב יותר בין תחומי מדע שונים.

מסננות זיקוק הידע

אם נסתכל על מסננות זיקוק הידע ממעוף הציפור, נוכל לראות כיצד סינון חוזר ונשנה על פני תקופה של שנים רבות, מזקק את המידע הראשוני הסובייקטיבי, הלא ודאי ומלא הסתירות, לכדי ידע אובייקטיבי ואמין, עד כמה שניתן.

התרשים המקורי מופיע בספרו של פרופ' Henry H. Bauer:
Scientific Literacy and the Myth of the Scientific Method
המחבר נתן אישורו לשימוש זה. (לחצו על התמונה למעבר למקור).

כמה מילים על משמיצי המדע

"השיטה המדעית" היא אידאל לשאוף אליו. המציאות תמיד מורכבת יותר. דיונים, התפלפלויות וביקורות לגבי מהות המפעל המדעי ודרך התנהלותו מתקיימים כבר מאות שנים, והמילה האחרונה מן הסתם טרם נאמרה. כמו שהידע עובר ניפוי וזיקוק, כך עוברת גם השיטה המדעית עצמה ליטושים והגדרות מחדש כל הזמן. לקחים מיושמים ומנגנונים עוברים שכלול במטרה ליעל את התהליך.

המדע רחוק מלהיות כלי מושלם של ידע. זה פשוט הכלי הטוב ביותר שיש לנו. – קרל סייגן

בצד הביקורות הלגיטימיות, מושמעות לא פעם השמצות מצד אנשים שדעותיהם ואמונותיהם נמצאות בסתירה לידע המדעי הנכחי ובד בבד אינם מכירים או מבינים את עקרונות החשיבה המדעית. כשהם ממצים את נסיונותיהם היצירתיים לנצל את המדע לצורך אישוש אמונותיהם (ע"י שימוש באנלוגיות קלוקלות, פרשנויות מילוליות-ספרותיות, הרחבות מטאפיזיות וכד'), הם פונים לעיתים קרובות לקו ההתקפה.

משמיצי המדע מנסים לאחוז במקל משני קצותיו: מצד אחד הם מתרעמים ומאשימים את "המדע" בשמרנות וקיבעון מחשבתי על כך שאינו מקבל בזרועות פתוחות טענות שסותרות את אותו ידע מזוקק, ידע ששרד עשרות שנים של ביקורות ועמד בהצלחה באינספור מבחני מציאות.
מצד שני, באותה נשימה ממש, הם בוחרים דוגמאות מחזית המדע, אותה חזית מחקר שמתאפיינת בין השאר בשלל רעיונות נועזים ויצירתיים, ומצביעים בלגלוג על הפכפכותו המביכה של "המדע".

הנה כך בוחרים משמיצי המדע להסתכל רק על החצי "הריק" של הכוס:

כשנקרה בדרכם סיפור על מדען שנאבק שנים על צדקתו ובסופו של דבר זכה בהכרה לה היה ראוי, משמיצי המדע מנפנפים בפרשה בשמחה-לאיד, כהוכחה לאותה שמרנות ממסדית וצרות אופקים של "המדע". מה שהם שוכחים לציין הוא כי לא חלפו שנים רבות והאמת יצאה לאור, בזכות כוח התיקון העצמי של המפעל המדעי, כוח אשר מצליח לגבור על גחמותיהם האנושיות האישיות של כל אחד ואחד מהמדענים המשתתפים במשחק.

הכותרות הצעקניות

נזכר בכותרות ההפכפכות מתחילת הרשומה. מאילו שלבים של זיקוק הידע מגיעות הכותרות הללו?

המדיה מציפה אותנו בעיקר בדברים שלא זכו אפילו להכנס לחזית המדע (כלומר – הבלים, אנקדוטות, דמגוגיות ופסאודו-מדע לסוגיו), ובמחקרים סנסציוניים במיוחד מחזית המדע.

בד"כ מסקנות המחקרים מעוותות בצורה משמעותית לפני שהן מפורסמות במדיה, בין אם מתוך אי הבנה וחוסר מקצועיות מצד הכתבים או העורכים, ובין אם מתוך רדיפת רייטינג. אבל על כך כאמור נדבר בהזדמנות אחרת.

מתי לאחרונה נתקלתם בכתבות שמסבירות את חוקי ניוטון? את עקרונות תורת היחסות? יסודות התרמודינמיקה? הסבר על הטבלה המחזורית? מנגנונים ביולוגיים בתא החי? נכון, אלה לא חדשות. אבל אלה בדיוק פיסות הידע המוצקות והאמינות ביותר שיש למדע להציע. ידע זה כנראה גם לא ישתנה בעשור הקרוב.

אם נזכור כי חלק גדול מהמחקרים המתבצעים בחזית המדע מציגים מסקנות או נתונים אשר מתגלים מאוחר יותר כלא-מדויקים או אף שגויים, ונוסיף לכך את העיוותים הרבים שהמידע עובר עד שהוא מגיע אלינו דרך ערוצי התקשורת, נבין כי רוב המידע אליו אנחנו נחשפים בחיי היום-יום אינו נכון.

המסקנה המתבקשת היא כי עלינו להיות מודעים יותר לאיכות המקורות מהם אנו שואבים את המידע, כמו גם לרמת הבשלות של המידע בהיררכיה של מסננות זיקוק הידע.

אם בידע מוצק ואמין אנו חפצים, ספרי הלימוד גדושים בו: פירות מזוקקים של מפעל ידע משותף, בו נטלו חלק מאות אלפי מדענים במשך מאות שנים.

 סרטון מומלץ על השיטה המדעית (החל מ-2:50 יותר רלוונטי לנושא הרשומה):

*

ברצוני להודות לאורן שעיה, בעל הבלוג עד כדי קבוע (בו תוכלו למצוא גם סדרת ראיונות עם חוקרים צעירים ולקבל הצצה ישירה לחזית המחקר המדעי), ולארז גרטי שפרסם את הכתבה באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, על ביקורת העמיתים שעשו לכתבה זו, ועל הערותיהם הבונות.

מקורות והרחבות:

רשומות נוספות שקשורות לנושא:

____________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

Advertisements

38 מחשבות על “המדענים השמרנים האלה לא מפסיקים לשנות את דעתם!

  1. "האמן רק לחצי ממה שאתה רואה, ולכלום ממה שאתה שומע". אמרה שימושית מאד בימינו.

    תודה על מאמר מאלף, גם אם אין לי תקווה שהוא יזיז פנאטים מדעתם (אני צריך להזכיר לעצמי כל הזמן שקהל היעד אינו הפנאטים אלא התמימים, אלה שעדיין לא נסחפו בגל האנטי-מדעי).

    אהבתי

  2. אבחנות יפות
    הבעיה הגדולה באמת היא החיבורים בין מדע לבין פוליטיקה, בין מדע לבין אינרטסים כספיים. אז מתסבר שחברות מסחריות מנסות להשפיע על מחקרים מדעיים (על ידי צנזורה ועל ידי מימון מחקרים) – לדוגמה בתחום התרופות ובתחום המזון והנדסה גנטית .

    בעיה דומה היא מדעי החברה, ובעיקר כלכלה שסותרים את חוקי תחומי המחקר האחרים. הדוגמה הנגדית לזה היא כלכלה התנהגותית שבשנים האחרונות מראה שהנחות על ראציונליות אינן מדוייקות. אבל עדיין חלק גדול מהכלכלה, גם עם הכלכלה ההתנהגותית עומד בסתירה לתובנות מפיזיקה וביולוגיה. יש נסיונות לאיחוי השבר בין מדעי הטבע לבין מדעי החברה (ג'ארד דיימונד, כלכלה התנהגותית, כלכלה אקולוגית) אבל אלו נסיונות חלשים מידי לפחות בינתיים, שעוד לא מאיימים על ההגומניה הישנה.

    אהבתי

    • תודה דרור.
      בעניינים פוליטיים-כספיים והשפעתם על המדע אני לא מבין מספיק בשביל להתייחס ברצינות לנקודה שהעלית.
      תוכל להסביר למה כוונתך ב"חלק גדול מהכלכלה עומד בסתירה לתובנות מפיזיקה וביולוגיה" – מה למשל?

      אהבתי

      • רוב הכלכלה הנאו קלאסית נוסחה על בסיס "אקסיומות" מ1871. היו כלכלנים, ביולוגים ואחרים שהציבעו על בעיות שונות ב"תאוריה".

        הכלכלה מניחה שהאדם הוא רציונלי. (במונחים מתמטים). זה סותר את הקיום של מרכזי רגשות במוח . זה סותר גם את גוף הידע שהצבר על ידי כלכלה ניסויית וכלכלה התנהגותית (שצמחו מתוך פרדוקסים כמו "פרדוקס אלה).

        הכלכלה (הנאו קלאסית) מניחה שאדם הוא אנוכי. אבל אם תאוריית הגן האנוכי היא נכוכה, האדם עצמו לא יכול להיות אנוכי (לדוגמה הוא יבחר בצורה רצאיונלית למות אם בכך הוא יגן על יותר מ-2 ילדים שלו).

        במונחים כלכליים, אנוכיות = לצרוך כמה שיותר, תמיד, ואו להרוויח כמה שיותר כסף , תמיד. זה עוד שני אי דיוקים חשובים.

        מניחים שאין תועלות מקשרים חברתיים, גידול ילדים, התנהגות "אלטרואיסטית" (לצורך העניין סיוע לאחרים ללא קבלת תמורה כספית), מהתנהגות על פי קוד ערכים תרבותי מסויים ומבריאות – בקיצור כל הדברים שבמחקרי שביעות רצון מהחיים (במדינות עשירות) הם הדברים המרכזיים בשביעות רצון (לאחר שבמדינות אלה התגברו על בעיות כמו רעב).

        מניחים שאין חשיבות לססטוס ולאי שוויון (בניגד לביולוגיה, שם יש חשיבות עצומה למעמד היחסי בשביל לקבל תמיכה מחברים בקבוצה וכדי להתרבות).

        בכלכלה מניחים שהמטרה של האדם היא למקסם תועלת, בהמשך מניחים שהתועלת נובעת מצריכת מוצרים ומפנאי. בביולוגיה מניחים שהמטרה של יצורים ביולוגים היא לשרוד ולהתרבות. כמובן שאנשים הם יצורים ביולוגים, ולכן הם כמו כל יצור ביולוגי אחר מולידים ילדים, ושומרים עליהם גם כאשר הדבר כרוך בסבל ובסיכון לעצמם. למעשה רוב הדברים שהם גורמים להנאה הם דברים שמשפרים תפקודים ביולוגים (אכילה, מין, שמירה על מעמד חברתי וכו').

        ביולוגיה + פיזיקה – מניחים שהטבע הוא דבר פאסיבי (הטבע = משאבי טבע אם הם בכלל מופיעים, בדרך כלל גם זה לא מופיע בספרות מודרנית). זה בניגוד לוירוסים, סופות הוריקן, צמחים, מערכות אקולגויות שהן מערכות מפזרות שצורכות אנרגיה ויש להן דינמיקה משלהן.

        ביולוגיה – מניחים שאין מערכת אקולוגי, או שהתרומה של המערכת האקולוגית לכלכלה היא אפס, ואו שהיא לא מושפעת מהפעילות האנושית ואו שבני האדם יכולים לקבוע כמה מערכת אקולוגית הם רוצים שתשאר . זה סותר את תחום המחקר של האקולוגיה.

        פיזיקה – מניחים שתהליך הייצור והצריכה מתקיימים בפרפטום מובילה (ללא כניסת אנרגיה\חומר לתהליך) – העובדים נותנים עבודה ומקבלים מוצרים בחזרה.

        פיזיקה – משוואות קוב דאגלס מתארות זרם של מוצרים שמקבל כתוצאה מהון (מכונות) + פעילות של עובדים – ללא זרם של חומר\אנרגיה שנכנס פנימה.

        ספרים בנושא
        – לא רציונלי ולא במקרה של דן אריאלי
        – הפרכת הכלכלה של סטיב קין (ביקורת שמצביעה על פגמים מתמטים – לדוגמה איך צרכן יכול לבחור בצורה רציונלית בין סלים שנוצרים מ1000 סוגי מוצרים? אין מספיק זמן חישוב לעשות את זה).
        – לטובת הכלל וספרים אחרים של הרמן דיילי. (פרקים 5, 10 מתייחסים קצת לנושא של אנרגיה אנטרופיה והתהליך הכלכלי)
        http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8%29
        הספר של ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן "

        אהבתי

        • שוב, לצערי אינני מתמצא בתחום הזה מספיק כדי להביע עמדה לגבי טיבה של הכלכלה כפעילות מדעית.

          אבל אני רואה שהנושא בהחלט נתון למחלוקות:
          http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94#.D7.A1.D7.99.D7.95.D7.95.D7.92_.D7.94.D7.9B.D7.9C.D7.9B.D7.9C.D7.94_.D7.9B.D7.9E.D7.93.D7.A2_.D7.9E.D7.93.D7.95.D7.99.D7.A7

          http://en.wikipedia.org/wiki/Economics#Criticisms_of_assumptions

          אהבתי

          • 1. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. כלכלה היא דבר פוליטי וכך גם רוב המחקר שלה. בברית המועצות לא היה הרבה סיכוי לכלכלנים שיגידו שהסוציאליזים הוא מוטעה, ובקפיטלזם כלכלנים שאומרים שהשיטה לא עובדת לא מקבלים הרבה מימון (מי ירצה לשלם להם) וגם אם כן – פשוט ממשיכים ב"עסקים כרגיל".

            2. בקשר לקישור השני שהבאת ויקיפידה מציינת ש
            "Despite these concerns, mainstream graduate programs have become increasingly technical and mathematical."

            מהנסיון שלי זה די המצב. אני מכנה את זה "דת קתולית בהתקפה, ומיתולגיה יוונית במגננה" – כאשר רוצים להתוגנן בפני ביקורת אומרים -אבל יש לנו כל כך הרבה מודלים עם הנחות שונות זה מזה. כאשר רוצים להגן על התאוריה חוזרים למנטרות של הדת הקתולית. זה לא מדע זה אפולוגיטקה. ושוב דוגמה יפה לאיך אפשר לבצע דברים אחרת לגמרי זה כלכלה ניסויית. .

            או בניסוח של התנועה לכללה פוסט אוטיסיטית

            "הכלכלה, כמו אנשים הסובלים מאוטיזם, היא אינטליגנטית אבל בעלת מיקוד צר ואובססיבי ומנותקת מהמציאות" – מכתב מאת הסטודנטים 2004.

            3. אני לא טוען שכלכלה צריכה להיות חלק ממדעי הטבע, היא לא יכולה להיות כזו, לא כעת ואני בספק אם בעתיד הקרוב. באופן דומה אני גם לא טוען, לדוגמה שביולוגיה אמורה להיות חלק מהפיזיקה. סיבה אחת לכך היא מורכבות. מערכות ביולוגיות הן מורכבות מידי מכדי שפיזיקה לבדה תגיד לנו דברים מעניינים.

            אבל אני כן טען שאם יש חוק בביולוגיה שסותר את חוקי הפזיקה החוק הזה כנראה לא נכון.

            מה שאני כן טוען לכן, הוא שאם יש חוק בכלכלה שסותר את חוקי הביולוגיה או את חוקי הפיזיקה הוא כנראה לא נכון (לגבי ביולוגיה זה הרבה יותר מסובך במיוחד בהתנהגות – לדוגמה נזירים), לכל דבר כלכלי יש הסבר ביולוגי כמו שלכל דבר ביולוגי יש הסבר פיזיקלי או כימי – אפילו שאנחנו לא יודעים להגיע בדרך כלל מתוך ההסבר הפיזיקלי אל ההתנהגות הביולוגית.

            4. לגבי הקישור לויקיפידה. יש שם אזכור של 3 אסכולות. כולן מבוססות על הנחות שניתן להראות שהן לא נכונות שמתווכחות בינהן.

            ברור שפרידמן מקשקש. מנסים כבר 40 שנה להראות כל מיני קשרים בין אינפלציה לאבטלה לצמיחה וכו' אבל ההגדרות של מושגי היסוד הן נזילות מאד וככה לא מגיעים לכלום. מושגי יסוד כמו כסף או עבודה או טכנולוגיה מוגדרים בצורה רשלנית. יש המון דגש על מתמטקיה ומעט דגש על קשר כלשהו למציאות החומרית של הכלכלה.

            אהבתי

    • לפחות על פי כותרות המאמרים בלינק שלך, הם עוסקים בתיאוריה (המוטלת מאוד בספק כשלעצמה) שאוטיזם קשור למחלות מעיים. הם אינם מתייחסים כלל לחיסונים. חלק מהם הם בכלל reviews. נכנסתי לאחד מהם – Autistic enterocolitis: Fact or fiction. באבסטרקט הוא מפרט את הסיבות שעשויות, לפי מחקרים שונים, לגרום לכך. שוב, חיסונים אינם מוזכרים כלל.

      אני באמת לא מצליחה להבין אנשים שהולכים בעיניים עצומות אחרי אדם שהוכח בבית משפט שזייף מחקרים.

      אהבתי

      • 1. זה מעולם לא נלקח לבית המישפט.
        2.כל שוויקפילד המליץ כתוצאה ממחקרו הוא שיש לבדוק את הקשר בין חיסון MMR לאוטיזם.
        3.המחקר הספציפי הזה שלו שוחזר ע"י חוקרים שונים במדינות שונות.
        4.איך אם כן יכול להיות שוויקפילד שרלטן?

        התשובה :
        Dr Peter Fletcher, who was Chief Scientific Officer at the Department of Health, said if it is proven that the MMR jab causes autism, "the refusal by governments to evaluate the risks properly will make this one of the greatest scandals in medical history".

        He added that after agreeing to be an expert witness on drug-safety trials for parents' lawyers, he had received and studied thousands of documents relating to the case which he believed the public had a right to see.

        He said he has seen a "steady accumulation of evidence" from scientists worldwide that the measles, mumps and rubella jab is causing brain damage in certain children.

        But he added: "There are very powerful people in positions of great authority in Britain and elsewhere who have staked their reputations and careers on the safety of MMR and they are willing to do almost anything to protect themselves."

        http://tinyurl.com/5bol2s

        אהבתי

  3. הבעיה הזאת של "מידע חדש – בעיתונים" "מידע מבוסס- בספרים" היא קריטית במיוחד בתחום של בריאות הציבור. בעיתונים מתפרסמות כל הזמן "חדשות רפואיות" שמבוססות בעיקר על תאוות-הפרסום של מטפלים ועל בורות של הכתבים. בעוד שמחקרים מעריכים שאפשר לפתור כ- 80% מבעיות הבריאות של האנושות באמצעות *יישום* רחב יותר של הידע הרפואי שכבר קיים.

    אהבתי

  4. ועוד משהו: אני מנסה לתקן קצת מהעיוות הזה בעצמי, כאשר אני כותבת מאמרים בנושאי בריאות לאתרים פופולאריים. העורכת פוסלת לפחות 75% מהרעיונות שלי כי הם "לא חדשניים מספיק". אני מסבירה לה שזה לא משנה אם הם חדשים, זה משנה אם הם יישומיים, ויכולים לעזור לאנשים.
    הנה פעם אחת שזה בכל זאת הצליח לי. מאמר שכתבתי לכבוד ראש השנה שעברה. רלבנטי באותה מידה לשנה החדשה. שנה טובה!
    http://www.onlife.co.il/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/31957/%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94

    אהבתי

    • יפה. אני אוהב את הכתיבה הפשוטה, הברורה והעניינית שלך.
      והסיפור על 75% דחיות ממש מקומם, ומדגים בדיוק את הבעיה שהצבעתי עליה, בלי שידעתי מה בדיוק הולך מאחורי הקלעים בחדרי העריכה.

      שנה טובה!

      אהבתי

      • תודה, גלעד. בשנים האחרונות אני כותבת בנושאי בריאות לסוגים שונים של אתרים. וכך אני יכולה להשוות בין דרישות העורכים.
        כשאני כותבת לאתר של קופת חולים, הדרישה היא "שיהיה מדויק, אבל קליל". והמאמרים שלי מתקבלים כמעט ב- 100% מהמקרים (בעיקר כשאני העורכת…)
        כשאני כותבת לאתר פופולארי, הדרישה היא "שיהיה חדשני ונושך!", והמאמרים שלי מתקבלים כאמור בכ- 25% מהמקרים.
        המאמר הנ"ל מציג תיאוריה על שינוי התנהגות בריאותית, שהוצגה לראשונה בשנת 1983. וכמו שאתה רואה, התקבל על ידי הציבור הרחב כחידוש מרהיב.
        איך הוא נחשב "עדכני" בעיני העורכת? כנראה כי היה רלבנטי במיוחד לתאריך הפרסום: ראש השנה.

        אהבתי

      • דרך אגב, באתר הפרטי שלי, המאמרים הנקראים ביותר הם דווקא: הסקירות.
        כנראה שאנשים בכל זאת מבינים את הבעייתיות בזה שהמחקרים החדשניים סותרים אחד את השני, ושמחים שיש מישהו שמתבונן באוסף של המחקרים הסותרים, ומוציא מכולם ביחד איזו מסקנה כללית ופרקטית.

        אהבתי

    • הי הצופה, ידיעה מעניינת ביותר.
      אשקע בזה בהמשך.
      (השארתי את הלינק לבדו, אין צורך להעתיק כתבות שלמות בתור תגובה כאן, זה מקשה מאוד על הגלישה).

      רק אציין, שכבר לפני שנה ציינתי כי מסקנותיו של פרסינגר לגבי "קסדת האלוהים" שלו לא היו נכונות, ונמצא כי אותם אפקטים מתרחשים גם כאשר השראה מגנטית אינה פועלת. דבר זה כמובן מעמיד בסימן שאלה מסויים את הדקדקנות הניסויית שלו, שכן הייתי מצפה כי יבצע ניסויים בסמיות כפולה לפני שיכבוש את העולם בסערה.

      אהבתי

  5. לאבנר, המצדד בנכונות הקשר בין אוטיזם לחיסונים: לא קראת או שלא הבנת דבר. בוא אני אכתוב לך את זה אחרת: אם אכן היה קיים קשר סיבתי בין חיסון MMR לאוטיזם, זה היה נמצא ומוכח ממזמן. הסיבות הן שזו טענה שיחסית קל לבדוק אותה, ויותר מכך,המוטיבציה האדירה שוודאי הייתה ויש לנסות ולגלות יותר על טענה כזו.
    ולמה שתהיה מוטיבציה כה גדולה?
    חשיבות הנושא, העניין שהוא מעורר בציבור, והכי רלוונטי למאמר (המעולה) שנכתב כאן: השיטה המדעית שמבוססת על כללים אוביקטיביים ולא על דעות ואמונות. היא בנויה כך שלחוקרים תהיה מוטיבציה להוכיח את הכשל, להראות הפוך ,שהתיאוריה שהיא קונצנזוס איננה נכונה. למה שינסו להוכיח זאת? כי מי שיגלה ו*יוכיח* את הקשר לא רק שיצליח,יתקדם, יזכה לכבוד ופרסום, בנושא כזה חשוב ורלוונטי אף יהיה מועמד חזק לפרס נובל. כך בנויה השיטה וזה אחד הדברים שיפים בה, ששקר שגיאה וטעות ש*ניתן לבדוק* לא יכולים להתמיד לאורך זמן. זו מערכת שלא מאפשרת לטעון ולהתבסס על תיאוריות ללא ראיות ועובדות. בינתיים לא רק שלא נמצאה הוכחה, מה שכן נמצא אלו ראיות לטענה ההפוכה. ולא רק שהראיות הן הפוכות, נמצא גם שמי שטען זאת על סמך אותו מחקר הוקע כנוכל. אבל אתה עדיין בוחר לצדד בו ולחשוב שכמעט כל החוקרים טפשים/נוכלים/שותפים לקונספירציה או הולכים כמסוממים אחרי טענות שמרניות.
    ודרך מחשבה תמוהה זו אתה נוקט מסיבותיך, שלהערכתי אינן קשורות לרצון לגלות את האמת, אלא לאידאולוגיה טפשית ומכוערת שפוגעת בילדים בטענה של שיבה אל הטבע, כפי שלמדתי כבר להריח את אלו שממינך ושכמותך.

    אהבתי

  6. פינגבק: הומיאופתיה נגד קנדידה. פה חשדתי. « SciPhile

  7. פינגבק: מדעי השיווק: תירס מהונדס גנטית – תגובה | SciPhile

  8. רוצה להעיר: במדע *יש* אמונות! יש אמונה שהמתמטיקה והלוגיקה עובדות, למשל, כאשר, להזכירכם, ישנם אקסיומות! למעשה, לא ניתן לבצע אף חיזוי ללא מערכת אמונות מוקדמת!

    אהבתי

    • 1) היכן נאמר שבמדע אין אמונות, או הנחות יסוד כלשהן?
      2) מתמטיקה (ולוגיקה) אינה חלק ממדעי הטבע. היא לא מתיימרת לגלות משהו על העולם.

      אהבתי

  9. פינגבק: איך לתקשר מדע לציבור הרחב? | ערכים חיוביים

  10. על שחזור מחקרים (פסיכולוגיה) מאת ד"ר דנה גנאור שטרן
    [video src="http://192.118.60.6/radiomp4/2016/02/16/6916844.mp4" /]

    אהבתי

  11. פינגבק: איך לתקשר מדע לציבור הרחב? » הסלון ההומניסטי

  12. פינגבק: האם אתה מבין עד כמה אתה *לא* מבין את עצמך? – החושב הלא נורמלי

  13. פינגבק: האם אתה מבין עד כמה אתה לא מבין את עצמך? – החושב הלא נורמלי

  14. פינגבק: הוכחות שאף אדם בעולם לא באמת מבין את עצמו – החושב הלא נורמלי

  15. פינגבק: איך לתקשר מדע לציבור הרחב? » הסדנה להתפתחות אישית וחברתית

  16. פינגבק: האם קואוצ'ינג מועיל לחברה? – דיונים דמיוניים

  17. פינגבק: דת VS מדע – החושב הלא נורמלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s