המחקר הנומרולוגי ותוצאותיו

הקדמה

בתחילת 2012 פרסמתי שתי רשומות בנושא נומרולוגיה. כזכור, למרות חיפושים ותשאולים רבים, לא הצלחתי לאתר ולו מחקר אחד שהראה תוקף כלשהו לטענה כלשהי באסכולה כלשהי של נומרולוגיה.
מנגד נשמעות טענות מרחיקות לכת בדבר כוחם של המספרים להשפיע על חיינו, לטוב ולרע, להצלחה ולאבדון, ובדבר יכולות אבחון מועילות כאלה ואחרות.

יצאתי בקריאה נרגשת לכל נומרולוג/ית באשר הם, לבצע מחקר משותף כדי לנסות לאשש ולו טענה נומרולוגית מסוימת אחת. מספר נומרולוגיות פנו אלי בעקבות הפרסום. עם שלוש מהן הנסיונות להגדיר בדיקה קונקרטית לא עלו יפה. הרביעית, מתי היליה שטרנברג, היתה מדויקת ואמיצה מספיק לטעון טענה מוגדרת היטב וניתנת למדידה. העבודה איתה היתה זורמת, נעימה ופרודוקטיבית, לכל אורך הדרך.

הנה תאור המחקר שבצענו יחד, ותוצאותיו. (הדברים נכתבו ב"סגנון חופשי" ולא כמאמר מדעי).

אני ממליץ לקרוא הכל, ולא לדלג ישר לתוצאות ולהסתפק בהן. התובנות והמסרים החשובים נמצאים בדרך, לא בתוצאה.

מטרת המחקר

הנומרולוגית מתי היליה שטרנברג ואני ערכנו מחקר משותף במהלך מרץ-יוני 2012.
עידו גנדל, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית (מחקרית), יעץ בענייני מתודולוגיה וניתוחים סטטיסטיים.

מטרת המחקר היתה בדיקת תקפות אבחון נומרולוגי לזיהוי לקויות קוגניטיביות, מאחת המשפחות הבאות:

  • לקויות למידה – דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה.
  • הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).
  • הספקטרום האוטיסטי (PDD).

תחום הלקויות נבחר ע"י מתי למרות צדדים בעייתיים מסוימים שבו (אליהם נתייחס בסוף).
על פי המתודה לפיה מתי עובדת, ה"מפה הנומרולוגית" המלאה של אדם מושפעת מרכיבים רבים מעבר לנתוני המאובחן עצמו, למשל שם הוריו, מפת הלידה של האם ומפות הלידה של ילדיו. עם זאת, מהבחינה הנומרולוגית, בתחום הלקויות לא אמורות להיות השפעות חיצוניות ולפיכך אין צורך להתחשב בנתונים של אנשים נוספים.
בנוסף, הלקויות אינן נובעות מבחירה אישית (כמו למשל מקצוע, מקום מגורים וכד') ובכך אנו נמנעים מהיבט בעייתי לא פחות – פוטנציאל נומרולוגי שלא התגשם בגלל או בזכות גורמים בלתי תלויים.

השיטה

הפרטים שנאספו מהמשתתפים במחקר היו: שם מלא, תאריך לידה לועזי, והצהרה שלהם לגבי קיום אבחון של אחת מהלקויות הנ"ל. פרטים נוספים שנאספו היו מגדר, שם חיבה (לא נעשה בהם שימוש כלשהו במחקר הנוכחי), שם אמצעי (אם קיים) ומקום להערות.

השאלונים הופנו להורים לגבי ילדיהם, מכיוון שהנומרולוגית היתה מעוניינת בשנתונים צעירים יחסית, משתי סיבות:

  1. האבחונים בדור ההורים היו מועטים הרבה יותר ויש חשש למצבים בהם אנשים עם לקויות פשוט אינם מאובחנים – דבר שייטה את תוצאות המחקר.
  2. פחות ברור מה השם המקורי. אנשים מחליפים שמות, מעברתים, שוכחים, מוסיפים שמות – דבר שייצור כמובן הטיות מבחינה נומרולוגית.

בניית גליון החישוב

עוד בטרם התחלנו לאסוף את הנתונים, מתי הגדירה בדיוק מה הנוסחאות בעזרתן היא מחשבת את הסיכוי ללקות, בהתבסס על השם ותאריך הלידה. הנוסחאות מורכבות ביותר, במובן שאין שום דרך בה אדם שאינו מומחה בנומרולוגיה יכול להתחיל לנחש בכלל מהי הבדיקה שמתבצעת. מדובר בשלבי חישוב אחדים שמבוססים זה על זה, עד אשר מגיעים לחיזוי הנומרולוגי הסופי: יש/אין לקות.

מתי הגדירה שלוש בדיקות נפרדות שכל אחת מנבאת לקות על סמך שיקול נומרולוגי שונה. הניבוי הסופי הוא איחוד של שלוש הבדיקות, כלומר, מספיק שאחת מהבדיקות תצביע על פוטנציאל ללקות, כדי שהאבחון הנומרולוגי ינבא לקות.

אני בניתי גליון אקסל שמחשב את הנוסחאות עבור כל משתתף פוטנציאלי, מתי בדקה היטב את הנוסחאות, ולאחר כמה מעברים על גליון החישוב הגענו לגרסה בדוקה ומאושרת ע"י מתי. כל אחד מאיתנו מחזיק עותק של הגיליון ויכול לבדוק את החישובים בעצמו.

איסוף הנתונים

הנתונים נאספו ע"י מילוי טפסים מקוונים. הנה טופס לדוגמה.

הטפסים מומשו באמצעות מסמכי-גוגל, דבר שהקל מאוד על מלאכת האיסוף: קישור לטופס מופץ, אנשים לוחצים על הקישור, ממלאים את הפרטים והם נאגרים בטבלה דמוית אקסל באופן אוטומטי, תוך ציון זמן מדויק.

קישורים לטפסים פורסמו במקומות אחדים, ע"י כל אחד מאיתנו בנפרד. כל אחד עשה שימוש בשני טפסים נפרדים אותם פרסם במקומות שונים, באופן שנתן בקרה מסוימת לגבי ההענות של המשיבים מכל מקום בו פורסם הטופס הספציפי.

בנוסף, ההפרדה של הטפסים בינינו אפשרה בקרה על הנתונים שכל אחד מאיתנו הצליח לאסוף, כדי להפיג חשדות היפותטיים עתידיים לגבי הטיות שנובעות מאופי האוכלוסייה שמלאה כל שאלון (לדוגמה, חשש שספקנים או חובבי נומרולוגיה ינסו להטות את התוצאות באופן כלשהו).

כמות הנתונים הנדרשים לא הוגדרה במדויק מראש, פרט לשיקול של מינימום הדרוש לניתוח הסטטיסטי. היעד היה כמה עשרות נתונים מכל סוג (ילדים שאובחנו באחת מהלקויות הנ"ל / ילדים שלא אובחנו).
כל אחד עשה כל מאמץ להפיץ את השאלונים כדי לצבור כמה שיותר נתונים. בפועל, נראה שההענות היתה משמעותית רק בחוג המכרים (גם אם "ווירטואליים") של כל אחד מאיתנו. פורומים אחדים שעוסקים בלקויות למידה לא נאותו לפרסם את המחקר, כל אחד מסיבותיו הוא. נותר היה לנו רק לקוות שנאגור מספיק נתונים בפרק זמן סביר.

במהלך איסוף הנתונים לא נערכו עליהם בדיקות או חישובים כלשהם, והפסקת איסופם היתה בהסכמה מלאה של שנינו, לאור הדלדלות סופית של זרם הנתונים ומקורות הפרסום הפוטנציאליים הנוספים.

סה"כ נאספו נתונים לגבי 170 אנשים.

ניקוי הנתונים

עוד בטרם נאספו הנתונים הוגדרו כללי סינון ברורים, שמטרתם להקטין אי ודאויות ורעש עד כמה שאפשר. ואלו כללי הסינון:

  1. כל נבדק משנת לידה 2005 ואילך – כדי להמנע עד כמה שאפשר ממצב של "טרם אובחן".
  2. כל נבדק משנת לידה 1986 ואחורה – כדי להמנע מתת-אבחון וכדי להקטין אי ודאות לגבי שינוי שם, החלפת שם בנישואין וכד'.
  3. כל מי שסימן "לא אובחן אבל נראה שיש לקות".
  4. נתונים לא מלאים או מכילים מידע סותר (שני שמות פרטיים, סימון "לא אובחן ולא נראה שיש לקות" במקביל לסימון אחת מהלקויות מהרשימה, וכד').
  5. בעלי שם אמצעי. הדבר משנה את החישובים הנומרולוגיים לגבי הלקויות, ומכיוון שהחלטנו לא להכנס לזה במחקר הנוכחי, נאלצנו להפרד בצער רב גם מבעלי השם האמצעי.

תהליך הניקוי בוצע ע"י שנינו במקביל, תוך בקרה הדדית מלאה. במקרים בודדים של אי בהירות כלשהי נהגנו במידת ההחמרה, והוצאנו את הנתון.

בסוף התהליך נותרו 81 משתתפים שענו על כל הקריטריונים. 39 מאובחנים, ו-42 שאינם מאובחנים (ולא נראה להורים שיש לקות). החלוקה טובה ולפיכך הסתפקנו בנתונים שנאגרו.

ניתוח הנתונים

כל המשתתפים שענו על תנאי המחקר נכנסו לטופס החישוב הנומרולוגי, וחולקו לארבע הקטגוריות הבאות:

א)     מאובחנים (לפי המידע שנמסר)               וגם       מאובחנים נומרולוגית

ב)      מאובחנים (לפי המידע שנמסר)                וגם       לא מאובחנים נומרולוגית

ג)       לא מאובחנים (לפי המידע שנמסר)           וגם       מאובחנים נומרולוגית

ד)      לא מאובחנים (לפי המידע שנמסר)          וגם       לא מאובחנים נומרולוגית

מצבים א+ד הם מצבים בהם יש הסכמה בין האבחון הנומרולוגי לבין המצב בשטח, ואילו מצבים ב+ג הם מצבים בהם אין הסכמה.
הצלחה מסחררת תהיה אם רוב הנתונים יפלו בקטגוריות א+ד כמובן. "כשלון חשוד" יתרחש אם כל הנתונים יפלו בקטגוריות ב+ג (כי אז ע"י הפיכת הנוסחאות אפשר לקבל אבחון נומרולוגי מושלם).

המצב הצפוי אם אין שום קשר בין הנוסחאות הנומרולוגיות לבין המציאות הוא שמאובחנים נומרולוגית יתפזרו במידה פרופורציונאלית בין המאובחנים רשמית לאלה שאינם מאובחנים (במקרה שלנו, כמעט חצי-חצי).

התוצאות

להלן התפלגות הנתונים:

הבדיקה הסטטיסטית המתאימה למקרה כזה (ואשר נבחרה מראש) נקראת חי-בריבוע, ובמקרה שלנו היא בודקת עד כמה התפלגות הנתונים שהתקבלה תואמת את ההתפלגות שהיתה מתקבלת אם לא היה קשר בין שתי צורות האבחון.
הצלחת האבחון הנומרולוגי פירושה חריגה משמעותית מתוצאה אקראית, וזו תתבטא בערך p נמוך במבחן חי בריבוע. בד"כ, תוצאה שההסתברות לקבלתה קטנה מ-5% נחשבת מובהקת סטטיסטית (פירוש הדבר שתוצאה כזו או טובה ממנה תתקבל רק באחד מ-20 ניסויים כאלה, אם היא פרי המזל בלבד).  כלומר p<0.05 תחשב תוצאה מעניינת.

ערך ה-p שהתקבל עבור נתוני המחקר הוא 0.3, ערך שמשמעותו חוסר מובהקות סטטיסטית לתוצאות, כלומר, על סמך נתונים אלה האבחון חסר תוקף, וכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט.

רק כדי לסבר את העין, בואו נבדוק מה היתה מידת ההצלחה בניסוי אם האבחון הנומרולוגי היה מצליח להפריד בין אוכלוסיית המאובחנים ללא מאובחנים במידה מסוימת. אפילו לא מרשימה, נניח שכ-70% מאלה שאובחנו באופן רשמי כבעלי לקות היו מאובחנים גם ע"י הנומרולוגיה, וכ-70% מאלה שלא אובחנו כבעלי לקות היו מאובחנים כך גם ע"י הנומרולוגיה. ההתפלגות היתה כזו:

כאן מתקבל  p=0.0005 וזו כבר היתה נחשבת הצלחה מסחררת! כלומר, בהחלט אין צורך שהאבחון הנומרולוגי יתאים לאבחון הפורמלי בכל המקרים כדי שהמתאם יצא מובהק. רחוק מכך.

מתוך סקרנות נציץ בשלוש תוצאות הביניים של החישוב (שלוש הבדיקות), כפי שהתקבלו לאחר הצבת הנתונים.

אף אחת מהן אינה מובהקת סטטיסטית.

המרכיב השני כשל כשלון חרוץ. היה תת-אבחון קיצוני: רק 2 אנשים אובחנו כבעלי לקות, אחד מהם באופן נכון ואחד מהם באופן שגוי. מעניין לציין כי לטענת מתי זה המבחן הנומרולוגי הידוע/מקובל מבין השלושה.

שלב המשחקים

באופן מובן, היה פיתוי גדול לשחק ו"למשמש" קצת את הנוסחאות, כדי לבדוק האם ניתן ע"י שינוי כזה או אחר לשפר את מובהקות האבחון.

כמובן שהדבר אסור בתכלית האיסור לביצוע במסגרת המחקר הנוכחי, שכן כל שינוי, קטן ככל שיהיה, משמעותו "נסיון קליעה" חדש. מכיוון שמטרת המחקר היא לבדוק האם האבחון הנומרולוגי טוב יותר מניחוש, כל שינוי, גם אם מדובר בשינוי פרמטר בנוסחה הקיימת, סילוק אחת הבדיקות וכד', מהווה ניחוש חדש לחלוטין. ככל שמספר הניחושים שנבחן גדול יותר, הסיכוי רב יותר שאחד מהם יניב תוצאות טובות במקרה. בסופו של דבר, תמיד נוכל להצליח למצוא נוסחה שתאבחן את האנשים באופן מדהים.

למה הדבר דומה? נניח תלינו על הקיר מטרה והמשימה היא לקלוע לשטחים השחורים בלבד. מגיע מתחרה, זורק כמה עשרות חיצים ו… פוגע במידה דומה באזורים לבנים וכהים, בקיצור לא מרשים ביכולותיו כקלע.

הקלע המתוסכל שלנו לא מוותר. הוא בוחן את תבנית הקליעה שלו היטב: "מה היה קורה אילו הייתי זורק קצת יותר למעלה את כל החיצים שלי? ממש קצת? אולי ימינה? אולי אם הייתי ממקד את כולם טיפה יותר למרכז? אם הכל היה מסובב קצת בכיוון השעון?"
לבסוף הוא מגלה שאם היה זורק את כל החיצים רק טיפה שמאלה, אחוזי הקליעה שלו היו מרשימים.

אך מה יכולה להיות הסיבה לכך שכל החיצים שזרק פגעו קצת ימינה מהרצוי? בודאי יש סיבה הגיונית לכך. הממ… רוח כמובן! מן הסתם נושבת רוח קלה מצד שמאל, אשר סוחפת את כל החיצים קצת ימינה. ובאמת, אם נזיז את המטרה מעט ימינה נקבל פגיעות מרשימות!

משמאל – קליעה בפועל: 5 מתוך 11 חיצים פגעו באזורים שחורים.
מימין – קליעה אם נזיז את המטרה רק מעט ימינה: 10 מתוך 11 חיצים היו פוגעים באזורים שחורים.

עד כאן הכל טוב ויפה. אך האם היינו מסתפקים בהשערה זו ומעניקים לקלע את מדליית הזהב בתחרות הקליעה? אני מניח שלא.

מה היינו מבקשים ממנו לעשות? לזרוק שוב את החיצים כמובן, תוך שהוא לוקח בחשבון את כל גורמי התיקון שעולים על דעתו אשר יבטיחו לו הפעם קליעה מדויקת למטרה. אם בפעם השניה הוא אכן יקלע היטב למטרה, הרי שניחן ככל הנראה בכישורי קליעה אמיתיים. אם לעומת זאת יפספס שוב ויטען הפעם (לאחר שיבדוק את מצב קליעותיו) כי נדרש תיקון אחר, רובינו כבר לא נתייחס אליו ברצינות.

וחזרה למחקר הנומרולוגי.

אכן התגלה, כי אם נפטרים מהבדיקה הקלאסית שלא הראתה כל תועלת, ובנוסף משנים את ערכו של פרמטר מסוים בבדיקה אחרת, מקבלים תוצאה מרשימה של p=0.01!

האם עלינו על תגלית מדעית אמיתית, או שרק ציירנו מחדש את המטרה סביב החיצים?

יש רק דרך אחת לברר זאת: צריך להפעיל את הנוסחאות החדשות על מדגם חדש של נבדקים.

שינסנו מותניים, ויצאנו לאסוף מדגם חדש. (זו גם אחת הסיבות לזמן הממושך שחלף בין תחילת המחקר עד לרגע זה של פרסומו).

המדגם השני

הפעם הצלחנו לאסוף נתונים של 272 אנשים חדשים. כאשר הדלדל סופית זרם המשיבים החלטנו על סיום שלב האיסוף.

לאחר ניקוי הנתונים באותו אופן בדיוק כמו בחלקו הראשון של המחקר, נותרנו עם 105 משתתפים.
(116 נוקו על סמך גילאים לא מתאימים – בעיקר צעירים מדי, 20 מהנותרים ציינו כי הילד לא אובחן אך נראה שיש לו לקות – כפי שהוחלט ניקינו גם את אלה. 20 מהנותרים היו בעלי שם אמצעי, ו-11 מהנותרים היו שמות לא תקינים – 6 הזנות כפולות של נתונים, שם אחד בראשי תיבות 3 בעלי יותר משם אחד בשדה השם הפרטי ואחד החשוד שמכיל כינוי חיבה בשדה "שם משפחה").

תוצאות המדגם השני

להלן התפלגות הנתונים לארבע הקטגוריות:

נשים לב כי האבחון הנומרולוגי מנבא חוסר בלקות בכ-3/4 מהמקרים (80 מתוך 105). אחוז זה זהה הן לגבי אלה שלא אובחנו כלקויים באופן רשמי (תוצאה טובה) אך הן לגבי אלה שכן אובחנו כלקויים (תוצאה עגומה).
למה הדבר דומה? להגרלת מספרים בין 1 ל-4, והכרזה על ליקוי למידה בכל פעם שיתקבל 1, ועל אי-לקות בכל פעם שיתקבלו המספרים 2, 3 או 4.

(דרך אחרת לראות את כישלון האבחון היא להסתכל למשל על אלה שאובחנו נומרולוגית כבעלי לקויות: היו 25 כאלה. ההתפלגות שלהם בין אלה שאובחנו רשמית לאלה שלא אובחנו רשמית היא בדיוק כהתפלגות המאובחנים / לא-מאובחנים (2/3 ו- 1/3), כלומר תוצאה זהה היתה מתקבלת ע"י ניחוש פשוט).

ואכן p=0.87 עבור נתונים אלה, כלומר אין כל תוקף סטטיסטי לאבחון.

כמו בחלק הראשון של המחקר, גם הפעם אף אחד מחישובי הביניים המרכיבים את הנוסחה הסופית לא התקרב להניב תוצאות מובהקות כשלעצמו.

הנחות וגורמי הטיה אפשריים

להלן כמה מההנחות שעומדות בבסיס המחקר, וגורמי הטיה אפשריים לתוצאות.

ערפול בכל הקשור לאבחון לקויות:

האבחונים אינם חד משמעיים, ויש מקרים גבוליים רבים. רף האבחון משתנה עם השנים. ילדים עלולים להיות לא מאובחנים מתוך התכחשות של הוריהם למצב. ילדים עלולים להיות מאובחני-יתר ע"י הורים בכדי להשיג להם הקלות בלימודים.
יחד עם זאת, אנחנו מניחים כי בכל זאת קיים מתאם גבוה בין היות ילדים מאובחנים או לא מאובחנים, לבין לקויות.

הטיות מדגם כתוצאה מבחירה עצמית של משתתפים

בהחלט יתכן שהיו הטיות כאלה. אולי הורים לילדים בעלי לקויות ששו יותר להשתתף במחקר; אולי דוקא הססו יותר. אולי ההזמנה להשתתפות במחקר הופצה ביתר יעילות בקרב הורים לילדים בעלי לקויות. יתכן שחלק מהאנשים שילדיהם אינם בעלי לקות הבינו בטעות כי המחקר לא רלוונטי עבורם ולא השתתפו בו משום כך.
כך או אחרת, במבנה המחקר הנוכחי הטיות כאלה לא אמורות להשפיע על התוצאות. כל שנדרש הוא שיהיה מספר גדול מספיק של משתתפים בכל אחת מארבע הקטגוריות.

נסיון רמאות מכוונת ע"י משתתפים

קשה להאמין שציבור שלם ינסה לחבל בתוצאות בכוונה. נניח לרגע שהדבר בכל זאת קרה: מכיוון שהמשתתפים לא יודעים מהי הנוסחה, אין באפשרותם לדעת אם ע"י שינוי פרט כזה או אחר הם יקטינו את תוקף האבחון הנומרולוגי או דוקא יגדילו אותו.
גם אם מספר אנשים "ירמו" או לצורך העניין פשוט יתבלבלו בהזנת הנתונים, ההשפעה תהיה מינורית, ולא תטה את תוצאות המחקר מ"אבחון מובהק" לחוסר תוצאה מובהקת.

כדי להסיר חשד ל"רמאות המונית", בדקנו לחוד את הנתונים שנאספו דרך הפרסום בבלוג "חשיבה חדה" ולחוד את הנתונים שנאספו דרך הפרסום באתר של מתי (כזכור, הנתונים נאגרו בקבצים נפרדים). הבדיקה הראתה כי אין לכך כל סימן בנתונים.

נסיון חבלה בנתונים מצד החוקרים

כל הנתונים היו זמינים לשני הצדדים בכל רגע במהלך איסופם. כל צד היה רשאי כמובן לגבות את הנתונים בכל רגע למחשב הפרטי שלו ולוודא בהמשך שלא חל בהם שום שינוי.

כמה מילים על הטיות מחקריות ופרסום סלקטיבי

רצה הגורל, המחקר הנוכחי הדגים כמה נקודות בצורה מאוד מוחשית:

חישבו עד כמה קל היה לחוקר נומרולוגיה נלהב לפרסם את המחקר בשלב שלאחר המשחק בנוסחאות. אחרי הכל, השינוי היה באמת מינורי. רק סילוק אחד המרכיבים בחישוב ושינוי פרמטר תמים במרכיב אחר, והוקוס פוקוס, p=0.01!
לא היתה התעסקות בנתונים עצמם. לא נמחקו שמות, לא זויפו ערכים. רק שינוי קל בנוסחת החישוב, שממילא לא הוצהר עליה מראש. מי יכול לדעת?

יתכן שחוקרים תומכי נומרולוגיה אחרים ערכו מחקרים דומים אך קיבלו תוצאות שליליות ובחרו שלא לפרסם אותן. חוקרים שאינם תומכי נומרולוגיה מן הסתם לא יבזבזו זמן ותקציבים על ביצוע מחקר שכזה מלכתחילה.

סיכום

לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין האבחון הנומרולוגי לבין אבחון רשמי של לקויות למידה.

גם הנוסחאות ה"משופרות", שהניבו מתאם מרשים על בסיס הנתונים הראשונים, כשלו לחלוטין לגבי נתונים חדשים.
מסקנה:  השיפור היה "ציור המטרה סביב החיצים", אחרי הכל.

כמובן שלא ניתן להסיק ממחקר זה שום מסקנה כללית לגבי התוקף של הנומרולוגיה. כל שניתן להסיק הוא שהשיטה הנומרולוגית הספציפית בה נעשה שימוש, למטרה הספציפית הזו (אבחון לקויות למידה) בשימוש בנוסחאות הספציפיות הללו – חסרת כל תוקף.

ספק אם אקדיש זמן נוסף בעתיד לבדיקת טענה נומרולוגית אחרת, אבל אני מקווה שהתרגיל הזה הדגים מה הרמה המינימלית שנדרשת כדי לבדוק אם לטענה כלשהי מסוג זה יש קשר למציאות. אני בטוח שעם תקציבים גדולים יותר מאלה שעמדו לרשותנו (אפס), אפשר יהיה להגיע לניסויים ברמה גבוהה יותר ולתוצאות אמינות אף יותר.

אם בניסויים חוזרים ונשנים, ע"י חוקרים שונים ולגבי השערות מחקריות שונות ומגוונות תתבהר ותעלה תמונה אחרת, לפיה אבחונים נומרולוגיים הינם בעלי תוקף, תהיה סיבה טובה להתחיל להתייחס ביתר רצינות לתחום פעילות זה.

דברי הסיכום של מתי

הנומרולוגיה הקבלית שייכת לעולם רוחני-מיסטי, אשר רב הנסתר בו על הגלוי, והגדרות "מובהקות" אינן מתאימות לו בהגדרה. גם כאשר אנו מנסים לדייק עולם זה באמצעות נוסחאות וחישובים [כפי שהנומרולוגיה עושה], הרי שהמכלול הרחב של מרכיבי המפה הנומרולוגית המשפיעים על דרך חייו של האדם, התנהגותו, בריאותו וכד', בצירוף אלמנט הבחירה האישית, מקשים על דיוק מובהק כפי שנדרש בעולם המדעי. זו הסיבה מדוע עד היום כמעט ולא נערכו מחקרים בתחום ומרבית הקולגות שלי נמנעים מכך, וזהו בדיוק הפתח דרכו נכנסים הספקנים ומעלים את ספקותיהם.

על אף הקושי האובייקטיבי, מצאתי במחקר זה בעיקר אפשרות מעניינת לניסוי כלים ושכלולם בדרך שאף פעם לא התאפשרה לי, ואולי חיבור, ולו לרגע, בין מאמינים לספקנים… זו היתה דרך מיוחדת לטעמי לייצר דיון משותף עם קהל שהנושא כל כך זר לו. מלכתחילה הנחתי כי את הספקנים שבחבורה אתקשה לשכנע, כך שגם במקרה ותתקבל תוצאה מובהקת אדרש לבדיקות נוספות, בעוד שאת המאמינים גם תוצאה שאינה מובהקת לא תסיט מאמונתם… וכך, על אף הסיכון הגבוה שתתקבל תוצאה "שאינה מובהקת" כפי שחששו קולגות ואשר רק תשרת את הספקנים, בחרתי להרים את הכפפה שזרק גלעד.

כפי שציין גלעד בפרק ההנחות וגורמי ההטיה האפשריים, קיים ערפול מסויים בתחום אבחון הלקויות, אך בחרתי בו, מאחר והוא בין הנושאים הבודדים החפים מהשפעות חיצוניות בהיבט הנומרולוגי. העמדתי למבחן הסטטיסטי שלושה כלים [כלי = חישוב בעל משמעות נומרולוגית או נוסחה הבודקת הימצאות או מינונים של מספרים מסויימים במיקומים ספציפיים במפה הנומרולוגית]. מאחר וגם הכלים מורכבים מאוד וניתנים להרצה במספר ואריאציות [למשל קביעת הרף המסנן מבחינת מינון של גורם מסויים במפה], לקחתי בחשבון כי הסיכון לסטייה בתוצאות מאוד גבוה.

מטרתי לשכלל את האבחון הנומרולוגי בנושא הושגה בחלקה. מבין שלושת הכלים הצלחתי לפסול כלי אשר "חשדתי" בדיוקו זה זמן רב, ומאידך זיהיתי כיצד אני יכולה לדייק יותר בשניים האחרים גם אם התוצאות אינן מובהקות דיין. מאחר וכל נסיון לדייק יותר את הכלים מצריך הרצה חדשה על קהל מאובחנים חדש, היכולת שלי להגיע לתוצאות חדשות טובות יותר מבחינה סטטיסטית הוגבלה. במצב אופטימלי, בדיוק כפי שחוקר במעבדה מריץ ניסוי שוב ושוב, הייתי שמחה לאפשרות להריץ את הכלים במספר ואריאציות נוספות, אולם נאלצנו להסתפק בשני מדגמים בלבד לאור הקושי בהשגת רשומות חדשות.

לתחושתי, קיים סיכוי גבוה כי גם גודל המדגם השפיע על המובהקות, מאחר ולכל נתון יש משקל רב יותר במדגם של 80-100 רשומות לעומת 1000 רשומות למשל. כדי להמחיש זאת אתייחס לנתון של גודל כל אחת מהקבוצות במדגם. אם בריצה הראשונה כלל המדגם 81 רשומות מתוכן 39 סווגו על ידי ממלאי השאלון כ"בעלי לקות" ו-42 כ"ללא לקות", הרי שבמדגם השני שכלל 105 רשומות, רק 35 סווגו כ"בעלי לקות" ו-70 כ"ללא לקות". אחד ההיבטים המעניינים שרציתי לבחון בתוצאות היה, האפשרות כי האבחון מדייק יותר בשלילת לקות, אך מאחר וגודל הקבוצה שסווגה במקור "ללא לקות" היה פי שניים מהקבוצה של "בעלי לקות", הרי שהמחקר השני הקשה עלי לבדוק זאת. וכך, גם אם גודל המדגם מספק מבחינה סטטיסטית, הרי שחוסר הסימטריה בחלוקה הפנימית של הסיווגים גורם לכך שכל טעות אבחונית, שאפשרית בדיוק כמו בעולם המדעי, מקבלת משקל גדול יותר ומטה את התוצאות לרעה. כאמור, בהיבט זה נאלצתי להשלים עם כורח המציאות. עצרנו לאחר שני מדגמים קטנים יחסית עם חלוקה לא סימטרית [לאחר שניפינו רשומות לא תקינות], ואין לי אפשרות להוכיח טענה זו.

וכך, על אף תוצאה "מאכזבת" לעת עתה, אני יוצאת עם שלל רב להמשך עבודתי. תובנות לגבי שכלול האבחון שאני עורכת, וכלי חישובי שיאפשר לי לעשות זאת עבור קהל לקוחותי ותלמידי ואולי אף להריץ מחקר נוסף בעתיד. אבחונים מוצלחים והכוונות מדייקות ללקוחותי הם המדד היחיד מבחינתי לתקפות הנומרולוגיה [הגדרה שכמובן אינה מקובלת על קהל הספקנים המבקשים הוכחות מובהקות, ואני מקבלת זאת בהבנה], אך איני מרימה ידיים לגבי האפשרות לזקק בעתיד את האבחון בהיבט הסטטיסטי, כך שגם הספקנים יאלצו להטיל ספק בספקותיהם.

אסיים בתודה לגלעד שהיה פרטנר נהדר לעבודת המחקר, סבלן ביותר לשאלותי בתחום הסטטיסטי, רהוט ביותר בתשובותיו והסבריו, ורב יכולות בהיבט של בנית הכלי המחקרי.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

מודעות פרסומת

46 מחשבות על “המחקר הנומרולוגי ותוצאותיו

  1. דברי הסיכום של ה"נומרולוגית" יכולים להיות מוגדרים כ"פחחחחחח". המסקנה העיקרית, מי שמשלם כסף עבוא "אבחון" שכזה הוא אידיוט, או טיפש או שניהם. הבעיה היותר גדולה, מי שמספק "אבחון" תמורת תשלום. יש לי מילה לזה אבל מחשש לתביעה אני אמנע.

    אהבתי

    • המספרים הנמוכים יחסית מופיעים רק כשמבודדים בדיקות ספציפיות. במיוחד בולט המצב ב"בדיקת חוסר כלים", אבל שם לא צריך שם מבחן סטטיסטי כדי לראות מיד שאין שום מתאם בין האבחונים.

      לגבי הנתונים המסכמים, המספרים בהחלט גדולים מספיק. מקובל ש-5 נתונים ב"משבצת" מספיקים למבחן זה.

      אהבתי

  2. כל הכבוד לגלעד ולמתי על ההשקעה ועל שיתוף הפעולה!
    אני לא מצפה שאף נומרולוג יפסיק להאמין שיש תוקף למה שהוא עושה, גם לא בעקבות המחקר הזה. אולי יימצאו אנשים שחושבים ש"יכול להיות שיש משהו בנומרולוגיה" שיקראו את המאמר ויעלו על הדרך לאמת. זה לא מעט. 🙂 אני לא חושב של"מכורים" יש תקווה אמיתית. הנה, ראינו איך מתי עושה רציונליזציה למה נומרולוגיה _כן_ תקפה, למרות הראיות המאד ברורות, ולמרות שהיא-עצמה קבעה, בצורה מחושבת ומושכלת, את כללי הבדיקה. חבל, אך לא מפתיע.

    מי מתרגם לאנגלית ומפיץ? 🙂

    אהבתי

      • תרגום לאנגלית יכולה להיות יוזמה נהדרת.

        אבל כדי שהעניינים לא יצאו משליטה, בואו נעשה את זה בצורה מסודרת כדי שלא תהיינה תקלות של עבודה כפולה וכד'.
        ובכל מקרה צריך אישור משני השותפים למחקר, לפני שמתרגמים ומפיצים, הלא כן?

        אז אם יש מתנדבים – אנא פנו אלי, תוך ציון כמה פרטי רקע וכן הערכת מסגרת הזמן בה אתם חושבים שתוכלו לבצע את המשימה: sharp.thinking.skills@gmail.com

        אהבתי

  3. גם אותי הרשים שיתוף הפעולה הבין-תחומי. יפה שנומרולוגית מוכנה בכלל להעמיד את השיטה לבדיקה מדעית. רובם היו דוחים אותך על הסף. אבל אני לא בטוחה שיש טעם לתרגם את המאמר לאנגלית. נומרולוגיה זה חירטוט יהודי, לא? או שמא זה כך בנומרולוגיה קבלית?

    אהבתי

    • נומרולוגיה זה בינלאומי. בכתבות הבאתי ציטוטים מכל מיני ספרים באנגלית. אולי לא בגירסה הקבלית, אז בוואריאציה טיפה אחרת. אני חושב שהקהל של מאמר כזה יהיה אותו קהל, בלי קשר לאסכולה הספציפית של הנומרולוגיה. בכל מקרה את הנומרולוגים ותומכיהם מחקר כזה לא יעניין.

      אהבתי

  4. (רק. רק בנומרולוגיה קבלית, התכוונתי).
    ועוד שני רעיונות:
    1. לשלוח לינק לדן אריאלי. (עשית כבר).
    2. לבקש לפרסם את זה ב"הקצה" — מדור המדע של מוסף הסופשבוע של "הארץ". אם לא יועיל, לא יזיק.

    אהבתי

  5. כל הכבוד לגלעד על היוזמה העבודה והסבלנות ולא פחות מכך על הרצון לרדת לחקר הדברים ללא זלזול ודעה קדומה.
    ממש כל הכבוד למתי. על שעשתה את מה שלאף אחד לא היה אומץ לעשות קודם. להעמיד את הכלים בהם היא משתמשת ואת הדברים בהם היא מאמינה לבדיקה בשיטות מדעיות ולקבל את התוצאות בלי לסגת ולתרץ.
    אני מוצאת שמה שהיא אמרה לסיכום לגבי התובנות שרכשה והיכולת שלה עכשיו ולחדד את השיטות שלה כמטרה ראויה.
    ועכשיו לתגובות… לא כל הכבוד לכם. קמו שני אנשים השקיעו עבודה לעשות את מה
    שאין. הרי אתם מקטרים על זה שאין מחקרים ועל זה שכל ה"מאמינים" לא מוכנים לשים את עצמם למחקר ואז כשקמה אמיצה ומרימה את הכפפה אז כל מה שיש לכם להגיד זה ווריציות על "פחחחח אמרנו לך!" איך זה תורם? למה שיקום עוד מישהו לעשות משהו דומה?

    אהבתי

    • אני חייבת לציין שנורא אהבתי את התגובות שלך ואני מסכימה עם כל מילה!
      כל הכבוד לשניהם על הניסוי ועל שיתוף הפעולה.
      והתגובות שכאן פשוט לא במקום. במקום ללמוד מהמחקר ומהשיתוף פעולה היפה שהיה כאן התגובות פשוט מבזות את מתי .
      רק עם שיתוף פעולה נגיע לאמת..

      אהבתי

  6. ולא רק זה… אני מוצאת שמה שמתי אמרה על הצורך לנסות שוב על מדגמים אלחרים בדיוק כמו בניסוי מדעי כנכון מאוד.
    יש לה רצון למצוא כלים מדוייקים יותר וזה דורש נסיונות חוזרים ונשנים ואולי בסופם היא תגיד – טוב אז לא. כי לא נמצא בסיס אבל כרגע היא צריכה להמשיך.לנסות.
    זו המהות של חקירה ובדיקה. ובמקום לכבד אותה ואפילו לעזור לה רובכם מעוניינים רק להראות כמה הם צודקים.
    לא שאני משווה תחומים אבל להזכיר לכם שוב כמה ג'יפה האכילו את שכטמן בגלל השמרנות של הממסד המדעי?
    תעזרו לה ולאחרים למצוא את הכלים הנחוצים לבדיקה אם אתם באמת מעוניינים בבדיקה חסרת פניות ולא ב"אמרנו לך".
    סליחה על הטעויות מקלידה מהסמארטפון באמצע הנופש. הייתי חייבת לשבור שתיקה כאן…

    אהבתי

  7. ספקן? אמנם מחקר מדעי מבוקר, אבל האם הוא באמת מרכיב אותנטי של גישה ספקנית בריאה?
    הנושאים הללו ונגזרותיהן נחקרו מספיק. על אף המאמץ הרב, לא נמצא עד כה בדל רציני של הוכחה, להיפך.
    אז לתת במה ומאמץ מחקרי לכל וריאציה קשקושית שלא קיבלה מספיק במה, כאילו כל עוד לא נעשה ניסוי מבוקר זה בחזקת "אולי זה עובד" – לי זה מריח כמו מגמה לא רצויה.
    חוסר תשומת לב לדקות מסוימת והיית עלול לקבל תוצאה חיובית, ואת הנזק כבר היה יותר קשה לתקן.

    אהבתי

    • אסף, ומהי גישה ספקנית בריאה לדעתך? לא לבדוק בכלל כי זה נשמע לי "לא הגיוני"?

      בניגוד לאסטרולוגיה למשל, שהופרכה חזור והפרך בעשרות שנים של מחקרים, לא איתרתי ולו מחקר ראוי אחד שבדק נומרולוגיה. ברור שלפי ההגיון שלי אין סיכוי שבעולם שנומרולוגיה תעבוד, אבל דווקא מכיוון שאני רוצה להדגים גישה ספקנית בריאה, כפי שאני רואה אותה, כן יצאתי לבדוק זאת.

      המסר מבחינתי ברור, ואני חוזר עליו שוב ושוב בבלוג: אם טענה לא נבדקה כמו שצריך, מדובר בהשערה בלבד. בודאי לא ב"אמת" או ב"ידע". בכל הקשור לידע הראיות צריכות לומר את דברן.

      מסר שני: גם טענות פשוטות וספציפיות ביותר, כמו זו שעמדה כאן לבדיקה, דורשות מאמץ מחקרי לא מבוטל, כדי לאשש או להפריך אותן. קל וחומר תורות שלמות כמו "נומרולוגיה" בכללותה.
      זה מדגיש מה כמות המחקר שהייתי מצפה למצוא בתמיכה לתורה חובקת עולמות כמו נומרולוגיה – כמות מחקר אינסופית ממש.

      והמסר השלישי: תשומת הלב לדקויות. המחקר נעשה תוך תכנון ומחשבה, עם בקרות סבירות, תוך התיעצות עם אדם שיש לו נסיון בביצוע מחקרים.
      יש אנשים ששמים כסף על השולחן, ומבטיחים אותו למי שיוכיח את טענותיו. במקרה שלי מדובר רק ב"סיכון" שהתוצאה תצא חיובית. אני מוכן לקחת את הסיכון הזה.

      אהבתי

      • אני מסכים כאן עם גלעד. ספקנות אין פירושה אימוץ של ה*ידע* המדעי הקיים ושלילה אוטומטית של כל מה שסותר אותו – זה נקרא דוגמטיזם – אלא אימוץ של ה*מתודה* הרציונלית/מדעית, ובחינת כל טענה שמתיימרת לומר משהו על המציאות בכלים אלה, תוך מוכנות לקבל עמימות מסוימת עד שזה יקרה.

        אני מביא לדוגמה את המחקר שפורסם לא מזמן בתקשורת, שמצא קשר בין שמות של ילדים לבין הפרעות קשב אצלם. לכאורה מופרך לחלוטין, הרי שם הוא אוסף צלילים שרירותי. אם נומרולוג היה יוצא בהצהרה שכזו, מה אסף פ' היה אומר? אך בחינה הגיונית מדוקדקת יותר מעלה, כמובן, שהשם נבחר על ידי ההורים, והם גם אלה שאמונים לרוב על חינוך הצאצא בגיל הרך ופיתוח (או הזנחת) הכישורים הקוגניטיביים שלו. כלומר, גם טענות מופרכות-לכאורה יכולות להכיל אמת מסוימת, ופסילת טענה מכל וכל על סמך התיאוריה בלבד עלולה לעתים לגרום להחמצת ידע חדש שהיה צץ ועולה בניסוי.

        זה לא אומר, כמובן, שכל טענה היא בחזקת נכונה עד שהוכחה בניסוי כשגויה. חס ושלום. מה שזה אומר זה שלא מדובר כאן על מה ש"הם הטועים" חושבים לעומת מה ש"אנחנו הצודקים" חושבים, אלא על טענות בעלמא לעומת תוצאות אמפיריות – והמסר הזה מיועד פחות לנו הספקנים ויותר לצד השני. מדברי הסיכום של מתי עולה שהיא עדיין סבורה שיש משהו בנומרולוגיה. זו זכותה המלאה וזה לא משנה – העיקר שהיא הבינה שהדרך הנכונה לבדוק זאת היא באמצעות ניסוי מבוקר. הלוואי על כולנו מיסטיקנים שכאלה! 🙂

        אהבתי

    • מסכימה עם הגישה הספקנית של גלעד, וגם של יוסי.

      אסף, מה זאת אומרת "היית *עלול* לקבל תוצאה חיובית"?
      בשביל זה עושים מחקר — בשביל לראות אם התוצאה היא חיובית או שלילית.
      אם אתה יודע מראש את התוצאה, בשביל מה בכלל לעשות מחקר??

      למיטב הבנתי, ספקן אמור להיות מוכן לקבל כל דבר שהוכח בשיטה מדעית. גם אם זה מנוגד להיגיון שלו ולאמונות שלו.

      אהבתי

  8. זה היה ממש מעניין. ואני רוצה לשבח את האמונים על המלאכה, גלעד ומתי. זו עבודה קשה.

    גורם הטיה נוסף שעלה בדעתי ולא התייחסתם אליו – האם ממלאי הטפסים אמרו אמת? איך אתם יודעים שאנשים לא סתם הקלידו שמות, תאריכים ולקויות? מה שחסר לי במחקר מסוג זה הוא אימות הנתונים לפני שמפעילים את הנוסחאות הנומרולוגיות. המחקר מתבסס על אמון במשתתפים, ולא תמיד אפשר לתת אמון באנשים אנונימיים.

    אהבתי

  9. ראשית, שאפו על ההשקעה, המחקר המסודר והעבודה המשותפת עם הנומרולוגית באמת- ככה צריך

    ועכשיו התגובות

    ראשית, נכון יותר היה אם הפוסט הזה היה משהו שנכתב בשיתוף על ידי שני הכותבים ולא שאתה כותב והיא מוסיפה את דבריה. עשיתם עבודה משותפת? תחתמו עליה שניכם ביחד (מה שידרוש כמובן עבודה לא פשוטה של הסכמה על ניסוחים, אבל זה חלק מהחיים)

    שנית, בקטע של נימוס. היה ראוי שתיתן לינק לאתרה של הנומרולוגית בדיוק כפי שנתת לינק לעידו גנדל. מה שמגיע- מגיע.

    וכעת לדברים ה"אמיתיים"

    זה שהממצאים יצאו ללא כל מובהקות, יכולות להיות לכך אלף ואחת סיבות. הבעיה היא שפעמים רבות כאשר מחקרים אינם מגיעים לתוצאות משמעותיות הם נגנזים (כמדומני שזה נקרא אפקט המגירה) וכתוצאה אין נסיונות לשיפור, המשך בדיקות וניתוח הדרך וחבל.

    גם במקרה שלנו, הבדיקה השניה שביצעתם שיפרה את ה P דרמטית מ- 30% ל- 13% (טוב, בהיפוך הטבלה אבל ציינת לבדך שזה אותו הדבר). ייתכן שזה לא אומר כלום, אבל ייתכן שיש כאן מקום למחקר נוסף (מי ירים את הכפפה? עבודת תזה בחוג לסטטיסטיקה?)

    ותגובתה של מתי

    ניתן לתמצת את התגובה למסר עיקרי אחד: היא מקבלת את הצורך בבדיקה חוזרת ונשנית של המתודה, איננה מסתמכת על "חוכמה עתיקה מימי הפירמידות" או הבלים דומים ובמילותיה "אני יוצאת עם שלל רב להמשך עבודתי. תובנות לגבי שכלול … ואולי אף להריץ מחקר נוסף בעתיד". על תגובה זו לבדה מגיע לה "כל הכבוד"

    הרעיון במחקר איננו להוכיח שדברים מסויימים הם נכונים או לא. אלא למצוא שיטות ודרכים לטייב את הכלים, לשפר את הנוסחאות וכד'.

    אהבתי

    • אז קודם כל תודה!

      האמת שלאור התוצאות חששתי שאולי תוספת הלינק תצא בעוכריה. נתתי לינק לאתר שלה בכל שלבי ההכרזות על המחקר.
      לגבי הטקסט עצמו, מתי עברה עליו והעירה כל מה שמצאה לנכון להעיר, ללא לחץ זמן.

      לאפקט המגירה התייחסתי בסוף. בד"כ בתחומים האלה הוא גורם להטיה הפוכה – מחקר אחד או שניים שכן הצליחו להראות קיום תופעה משמשמים כ"הוכחה" בידי התומכים, בעוד עשרות המחקרים שנכשלו בכלל לא פורסמו.

      לא הבנתי לאיזה תוצאות אתה מתייחס כשאתה מדבר על שיפור מ30% ל13%. תוצאת המדגם השני הינה p=0.87, מספר שמבטא אקראיות מוחלטת, כפי שאפשר לראות מעיון במספרים גם ללא חישובים מסובכים.
      בינתיים היו שני נסיונות לקלוע למטרה, ובשניהם התוצאות היו אקראיות לחלוטין.

      הרעיון במחקר מבחינתי היה להדגים למה אני מתכוון כשאני אומר כל הזמן "צריך לבדוק בצורה מבוקרת".

      אהבתי

  10. תודה על המחקר, מעניין מאוד.
    להבנתי, האמות מידה הרשמיות למדידת ליקויי למידה מונעות בעיקר סביב נוחות המורה\הורה, יכולת המענה הפרמקולוגי\פסיכולוגי הקיים והרצון ליצר ילדים פרודוקטיבים בסטנדרטיזציה גבוהה מסודרים באצוות המקוטלגות לפי תאריך יצור
    בו בזמן שאבחון נומרולוגי מבוסס על סכימת האברים בתאריך היצור והשוואתם לאינדקס בן 12 רשומות שאמור לתת מענה הולם לכלל בני האנוש.
    אני חושב ששתי המתודות לא ממש מממשות את הפונטציאל האנושי אבל הראשונה לפחות משתמשת בכלים המסודרים בכדי לספור את ההצלחות ואת הכשלונות כך שיהיה ניתן ללמוד ולהתאים מחדש את התיאוריה ביחס לפרקטיקה איפה שהשניה לא הולכת לנסות להשתנות בקרוב.

    אהבתי

  11. כל הכבוד לגלעד.
    אך תודה גדולה יותר מגיעה למתי, הרי גלעד עושה מה שגילעד עושה (והוא עושה זאת טוב) אך מתי התגלתה כיהלום בשדה פחם. כן ירבו כמוך.

    אהבתי

  12. זה מחקר פסאודו מדעי, כי הוא משווה נומרולוגיה (חרטא) מול "לקויות" (שזה גם חרטא – איבחונים סובייקטיביים).
    זה כמו שבימי הביניים היה מחקר מאוד רציני בנוגע לשאלה כמה מלאכים יכולים לשבת על ראש של סיכה.
    ביום שבו יוכלו לקחת גופה ו/או בדיקת דם, ועל פי ניתוח אובייקטיבי להגיע למסקנה האם לבן-אדם יש / היתה "לקות" כלשהי, אז אפשר יהיה לעשות מחקר רציני בנושא. עד אז זה סתם פסאודו מדע שמיועד להכניס כסף לחברות התרופות ממכירת סמים מסוכנים.

    אהבתי

    • זוהי הודעה פסאודו רצינית, כי היא משתמשת במילה "חרטא".
      איך תדגים קשר בין עדות פיזיולוגית לבין לקות למידה? בעצם, איך תגדיר לקות למידה מתלכתחילה?
      את כל הדברים הנל צריך לבדוק, לחקור ולהראות התאמות סטטיסטיות ממילא. *זה* מדע מחקרי. אפשר לבצע מחקר על דברים גם בלי גישה פיזית למושאי המחקר. המחקר כאן בדק קשר בין לקויות למידה כפי שהן מוגדרות היום, לבין נומרולוגיה כפי שהיא מוגדרת היום ומובהרת בצורה ספציפית ע"י מתי. זו השוואה בין A ל-B בכלים סטטיסטיים, וזה מדע מחקרי. אין רלוונטיות לשאלה האם אפשר לראות את התוצאות בכלים מדעיים אחרים שידועים לנו (שגם הם מבוססים בסופו של דבר על התאמה סטטיסטית בין ניסיון ותאוריה) – ובוודאי שאין רלוונטיות להאשמות בדמות "חרטא".

      אהבתי

  13. עוד קצת השקעה והיית מפרסם את זה בעיתונות המדעית!
    מאמר יפה ומחקר מעניין ועשוי ללא רבב. אני מוצא חשיבות בעיקר בהסברים שלך לאורך הדרך על המשמעות של תוצאה סטטיסטית כזו או אחרת, ועד כמה היא מלמדת אותנו על הקשר בין הנתונים למציאות. להרבה אנשים שאין להם קשר לתחום מדעי יש איזו רתיעה ואנטי לסטטיסטיקה, בטענה שהכלי הזה לא מחייב. אמנם, צריך לדעת איך להשתמש בזה, אבל כל מבחן סטטיסטי קובע באופן ברור מה ניתן להסיק ממנו, ועם כמה כאלה ביחד בדרך כלל אפשר לקבל מסקנה כוללנית יותר.
    מאחר שיש כאן שילוב בין נושא מעניין להסבר טוב על המתודה, יש סיכוי לא רע שאפנה לכאן את הסטודנטים שלי בעתיד בשביל לקבל קצת תובנות…
    תודה רבה.

    אהבתי

    • תודה לך.
      אז זהו, שאם זה היה מותאם לעיתונות מדעית, לא היו בזה את כל ההסברים שהיה חשוב לי לתת 🙂
      גם אני למדתי המון מההתנסות הזו. מבחינתי ההדגמה החזקה היתה – כמה קל ליפול למלכודת של ציור המטרה סביב החיצים, בלי לשים לב שזה מה שעושים.

      אהבתי

  14. למי שרוצה להאמין במשהו אין שום כוח בעולם שיזיז אותו מהאמונה. נומרולוגיה היא אולי "משחק" נחמד
    ומשעשע כמוה כהתבוננות במעי הגמלים על מנת לגלות מהו המזל הרע.
    רק דבר אחד ומאוד עיקרי שכחו כאן לומר על סמך מה בנויים אותם חישובים נומרולוגיים המתיימרים להצביע
    על לקויות מסוימות!!!??? בונים תילי תילים של קשקושי ביצים באמתלא של רצינות ועומק.
    למדע יש דרכים מחקריות מוכחות עם מתודיקה מקובלת ומוכחת כך שהתוצאות המתקבלות נותנות תשובות
    טובות גם אם לא תמיד ברורות. בין נומרולוגיה ולנפש אין ולא כלום ושום חוט מקשר לא עובר ביניהם לפיכך אינה יכולה להצביע על כלום חוץ ממשחק משעשע. ולמאמינים תיהנו.

    אהבתי

  15. דבר אחד לא הבנתי: הנומרולוגיה מתימרת לאבחן מחלות על סמך יום הולדתו של ישוע? או שמה זה מתבצע לפי הלוח העברי?
    זה כמו אותם ידענים שמוצאים ניסים ונפלאות בפסוקי התנך ומספרי הפרקים שבו (למשל : סיכום גיאומטריה של עשרת הפרקים של התיקון הגדול = כיפת ברזל!!) , כאשר בעצם את כל עניין המספור של הפרקים והחלוקה לפסוקים ביצע כומר שבדי, על מנת להקל את נושא לימוד התיאולוגיה הנוצרית ….

    אהבתי

  16. מכיוון שאבחונים של לקויות למידה ברובן נועדו כדי לקדם מכירת תרופות, לא הייתי נותנת תוקף דווקא לאבחונים הפסיכולוגיים/רפואיים… מבחן טובה ידוע כתרמית . שהרי כל מי שיעשה אותו פעמיים (על ריטלין או בלעדיו) ישפר תוצאותיו.

    אהבתי

  17. הגעתי לאתר לאחר שקראתי את ספרך [מרתק], אולי באיחור מה ביחס לתגובות כאן.
    בכל אופן, קצת התפלאתי שבכל הדיון בנושא הלקויות לא עלתה למשל האפשרות שבעצם הנומרולגיה מאפשרת לנבא לכל ילוד בתאריך כלשהוא, באם יהא לקוי למידה, משניתן לו שם.

    מאחר וכך, כהורים נוכל למנוע די בקלות כל לקות למידה מילדנו [לאחר שנולד] על ידי בחירת שם "נכון" [אם יש לנו את האקסל של גלעד ]. ואולי מספיק שם משפחה "דומיננטי" כך שהשפעת השם הפרטי לא תטה את הכף לכיוון לקוי/לא לקוי ??!!

    ואם כבר ננעלנו על שם ספציפי, עדיין קימת אפשרות נוספת של "כיוונון" יום הלידה על ידי הקדמתו [זירוז, קיסרי] ואולי גם על ידי דחייתו [יותר מורכב אבל עדיין אפשרי].

    מעתה, במאמץ משותף והעלאת המודעות "הנומרולוגית", החל מתאריך מסויים בעתיד שכולם יסכימו עליו, ניתן למנוע באופן מוחלט לקויות למידה כל שהן מילדינו על ידי בחירת שמות מתאימים.

    זה אגב עשוי להיות בעתיד מבחן מובהק וחד משמעי לקשר הנומרולוגי שם/תאריך לידה.

    אהבתי

    • תודה.
      נראה שאתה "לא בעניינים". גגל לרגע "בחירת שם לתינוק נומרולוגיה"… לא מתיחס ספציפית ללקויות למידה, אבל הרעיון הכללי כמובן כבר עלה. והוא עובד!
      כמו כן, אני רואה שאתה מיישם כבר טיפ מהספר ומשתמש כאן בתרגיל "איך העולם היה נראה אם זה היה נכון" 🙂

      אהבתי

  18. שלום לכולם וחג שמח. שעשוע נחמד היה כאן.
    ואני שואל האם אי אפשר לעשות את הבדיקה על משהו יותר מדויק?!
    למשל מה הנוסחה לפי הנומרולוגיה למחלת הסרטן או לגבר להיות הומו?! (או כל דבר שניתן לאבחן בבירור)
    ולבקש פרטים של אנשי שמאובחנים כחולים.
    להכניס את הפרטים לנוסחאות ולבדוק האם הנוסחאות ניבאו את המחלה מעל אחוז מסוים שיחשב מתאים.

    אהבתי

    • שלום יוסי,
      ראשית, אפשר לבדוק רק מה שנומרולוגים טוענים, וזה מה שמתי טענה.
      שנית, אפשר לבדוק רק נומרולוגים שמוכנים להעמיד את טענותיהם למבחן (ומתי הייתה היחידה שהתנדבה עד כה)
      שלישית, נטל ההוכחה הוא על הנומרולוגים – שיש שמץ של קשר למציאות בטענותיהם. הם מוזמנים לעשות ניסויים (מבוקרים) כאוות נפשם, ולפרסם את התוצאות בכתבי עת מקצועיים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s