מאז שחר ההיסטוריה, צצים להם אנשים שטוענים לכוחות מיוחדים, "על טבעיים", לשיטות אבחון וריפוי מהפכניות, להמצאות שמבוססות על חוקי פיזיקה חדשים. לעיתים קרובות הטענות עטופות במסווה "מדעי" או "פילוסופי" כזה או אחר, המקשה עלינו לזהות את האשליה שמנסים למכור לנו: הסיפור נשמע מסקרן, מרגש, מפתה, מגרה את הדמיון, מפיח תקווה. לעיתים קרובות אנחנו מאוד רוצים להאמין שזה נכון.

אבל העדפות ותקוות בתוך מוחנו זה דבר אחד, והמציאות שם בחוץ זה דבר אחר.
שוב ושוב מסתבר כי כאשר מעמידים את אותם אנשים / שיטות / טיפולים במבחן פשוט אך מתוכנן בקפידה, הקסם נעלם ומתפוגג כלא היה.

להלן מאפיינים משותפים להרבה טענות, תגליות, שיטות וטיפולים שלא עמדו במבחן המציאות. כל טענה שמתאפיינת באחד או יותר מהסממנים הבאים – כדאי לבדוק בזהירות רבה לפני שמשקיעים בה זמן, כסף או אנרגיה נוספים.

* הערה: תמרורי האזהרה אינם מבטיחים/מוכיחים כמובן כי טענה מסוימת אינה נכונה, אלא רק מפחיתים את הסבירות להיותה נכונה באופן משמעותי (כך מלמדת ההיסטוריה). כל טענה יש לבדוק באופן ספציפי.

תמרורי האזהרה

1)     בסתירה לכל הידע המדעי הקיים / חוקי הטבע הידועים.
הידע המדעי שהאנושות מחזיקה בו כיום, הוא פרי מפעל משותף בן מאות שנים, של עשרות אלפי מדענים מכל רחבי העולם. כל תגלית משמעותית חדשה נבדקת ע"י מדענים אחרים (שותפים או מתחרים).
חוקי הפיזיקה עומדים ביסוד כל הטכנולוגיות המתקדמות שאנו מוקפים בהן. סטייה מנכונותו של אחד החוקים הללו, ולו הקלה ביותר, היתה גורמת לכל המכשירים שסביבנו להפסיק לעבוד מיד.
גם כשמדברים על מהפיכות במדע (דבר שקורה אחת לכמה עשרות שנים), יש להבחין בין הרחבה או תיקונים, לבין השלכת התאוריות לפח וחזרה לנקודת ההתחלה. שהרי כל תיאוריה חדשה צריכה להתיישב עם כל מה שנמצא כנכון עד היום (העובדות לא משתנות, רק ה"סיפור" שעומד מאחוריהן).
הסיכוי שחוקי הטבע אותם אנו מכירים שגויים מיסודם, פשוט אפסי. לפיכך כל טענה בדבר קיום תופעה שסותרת את החוקים המוכרים – חשודה מלכתחילה.
דוגמאות: מעופפי יוגה שטוענים להתגברות על כוח המשיכה, אנשים שחיים ללא אוכל ושתיה, מכונות תנועה-נצחית שסותרות את עיקרון שימור האנרגיה, השפעת המחשבה על ארועים פיזיקליים בעולם החיצון (כישוף, זימון ארועים, הזזת חפצים, וכד').

2)     חוסר תמיכה ע"י מחקרים מקצועיים, ושימוש במונחים פסאודו-מדעיים.
האם הטענות נחקרו? אם כן באיזו רמה? האם המחקרים פורסמו בכתבי עת מקצועיים (אחרי שעברו ביקורת של מדענים אחרים בתחום)? האם אפשר לקבל קישור למאמר בבקשה? או שאולי הדברים פורסמו רק במדיה? רק כחלק מחומר פרסומי מסחרי?
דוגמאות למונחים פסאודו-מדעיים בכל הקשור לטיפולים אלטרנטיביים: "אנרגיות חיים", "תדרים", "ניקוי מרעלים", "קוונטי", "שחרור אנרגיות חוסמות", "הבאה להרמוניה עם הטבע" וכד'. על מה בדיוק מדובר? שימוש במושגים שלא ניתן למדוד מאפשר חופש תמרון אינסופי בפרשנות התוצאות, לא משנה מה יקרה בפועל.

3)     הסתמכות על אנקדוטות ועדויות אישיות כהוכחה עיקרית לנכונות הטענה.
כנראה אין נתונים יותר מוצקים עליהם ניתן לבסס את הטענות. במקרים רבים האנקדוטות הן היוצאות מן הכלל ולא הכלל, ו/או שיש להן הסברים טבעיים.
דוגמאות: במקרים של אנקדוטות רפואיות – יתכן ומדובר במקרים של החלמה טבעית, טעות באבחון המקורי של המחלה, התעלמות מטיפול אחר שניתן במקביל או רמאות.

4)     שימוש במניפולציות רגשיות.
דוגמאות: פניה לפחד וחרדה – הפחדות, סנסציות, כותרות זועקות עם סימני קריאה מרובים.
פניה לתקווה ויאוש – הבטחות מרחיקות לכת, "הגשמה עצמית בשבועיים", "שיטת ההרזיה שבאמת עובדת, ובקלות", "פתרון לכל בעיות הזוגיות במפגש אחד מרוכז", וכו'.
פניה ליוהרה – משפטים כגון "אתה יודע מה טוב לך יותר מאשר הרופא", או "זה שהתרופה לא עבדה על אחרים לא אומר שלא תעבוד במקרה שלך – אתה הרי יחיד ומיוחד", "רצונך ישפיע על הקוסמוס", "אין גבול למה שאתה יכול להשיג – אם רק תרצה מספיק".

5)     ריח של קונספירציה ופרנויה באויר.
המטפל / ממציא / בעל-הכוחות טוען כי הממסד המדעי מנסה לדחוק את עבודתו, או כי מדובר בחלק מקונספירציה גדולה אף יותר שמערבת גורמים בתעשיה ו/או הממשלה.
דוגמאות: "הממשלה/חברות התרופות/הממסד הרפואי מנסים לדחוק את השיטה, למנוע את הפצתה, משיקולים מסחריים או אחרים".
זה פשוט לא סביר. אם תרופה עובדת, תהיה מוטיבציה מסחרית לכל אותם גורמים לחקור ולקדם את הנושא. זה עשוי להציל גם אותם או את הקרובים להם מאותן מחלות קשות ממש.
ובאופן כללי יותר, אותן מוטיבציות אישיות ו/או מסחריות חזקות שמיוחסות לשומרי הסוד (לכאורה), מניעות חלק מהם להדליף עליו. בכפר הגלובלי והמתוקשר, בו כל אחד יכול להדליף מידע לכל העולם בצורה אנונימית בלחיצת כפתור, קשה להניח שניתן לשמור סודות כבירים מפני העולם כולו, ע"י קבוצות אנשים גדולות ובמשך שנים רבות.

6)     חוסר קונצנזוס. הטענה תלוית תרבות /תקופה / אסכולה.
אם טענה נכונה באופן אוניברסלי, ללא גבולות גזע דת ולאום, לא הגיוני שכל קבוצה תגיע לאמת אחרת בנושא. או שכולם טועים, או שרק קבוצה אחת צודקת, ואם כך, מי היא?
דוגמאות: מצבים בהם מומחים שונים באותו התחום אינם מסכימים ביניהם: לגבי העתיד, אבחון רפואי, אבחון אישיות, וכד'.
תופעות שרווחות בעיקר בארצות מסוימות: רוחות רפאים באנגליה, חטיפות ע"י חוצנים באמריקה.

7)     סודיות.
הפתרון נשמר "בסוד" במשך אלפי שנים ונחשף לציבור הרחב רק לאחרונה. או שעדיין מוחזק כסוד פרטי של אדם כזה או אחר, שמוכר אותו לציבור. המגלה/מפתח הגיע להמצאה/שיטה לחלוטין לבדו.
אנשי מדע אמיתיים משתפים את הידע שלהם עם אחרים כחלק מההתפתחות המדעית. שרלטנים שומרים את השיטות שלהן בסודיות, כדי למנוע מאחרים להדגים שהן לא עובדות. בימינו אין כמעט דוגמאות לפריצות דרך שנעשות לבד. בד"כ מדובר בשיתוף פעולה של מדענים רבים.
דוגמאות: תרופות וטיפולים "סודיים" –אם הטיפול המדובר באמת עובד ומרפא מחלות חשוכות מרפא, המגלה יזכה בפרסום אדיר, כסף רב וסיפוק עצום אם ישתף את שאר האנושות בסודו. למה שלא יעשה זאת?

8)     נשמע טוב מכדי להיות אמיתי.
מה שנשמע טוב מכדי להיות אמיתי, כמעט תמיד אינו אמיתי (אלא הונאה עצמית או הונאת אחרים).
דוגמאות: פיתרון פשוט לכל בעיות התחבורה/אנרגיה (נורה שתאיר את כל רמת-גן). פתרון רפואי/נפשי קל בצורה מפתיעה שאינו דורש מאמץ מיוחד מצד המטפל / מטופל (למשל טיפולי רייקי בהם המטופל לא מודע שהוא מטופל והמטפל צופה בטלויזיה בזמן הטיפול). "מפגש אחד וגמרנו". "כלל בסיסי אחד לחיים בריאים ומאושרים". "תרופה לכל" – יעיל כנגד מגוון רחב של מחלות קשות לא קשורות. "ללא תופעות לואי", "בטוח לכולם".

9)     מאות שנים באזור, ועדיין לא הגיע למעמד של אמת מוצקה עם שימושים יומיומיים מוכחים.
מבוסס על המיתוס לפיו לפני מאות או אלפי שנים אנשים החזיקו בידע שהמדע המודרני לא מסוגל עדיין להבין (אותם אנשים שלא ידעו על מחזור הדם ועל כך שחיידקים גורמים מחלות למשל).
אם הפתרון כל כך מוצלח, מדוע הוא עדיין בשוליים? הנה תשובות אפשריות מצד הטוענים:

א.   "נשמר עד היום בסוד" – ראה סודיות.

ב.   "קונספירציה" – ראה קונספירציות.

ג.    "לא חד משמעי" – הממצאים נשארים תמיד על גבול ה"לא ניתנים לגילוי": ויכוחים שנמשכים עשרות שנים בין חוקרים בתחום האם התופעה כלל קיימת או לא. אם הדברים עד כדי כך לא חד משמעיים מה השימושים הפרקטיים שלהם? עד כמה ניתן לסמוך עליהם שיביאו איזושהי תועלת בחיים?
דוגמאות: עדויות של ביקורי חוצנים, צילומי רוחות רפאים, מפלצות שונות ותופעות של תפישה על-חושית. למרות עשרות שנים של עיסוק אינטנסיבי, ובמקרים מסוימים אף מחקר מסודר, אין עד היום אף לא עדות חד משמעית אחת לקיומה של אף אחת מהתופעות הנ"ל.

ד.   "נכון שהמון שיטות נכשלו עד היום בתחום, אבל השיטה הזו שונה. הפעם זה עובד!"
רוב הסיכויים שגם טענה זו לא שונה מקודמותיה.
דוגמאות: מאות סוגים דיאטות כושלות / נבואות סוף-עולם שלא התגשמו / שיטות איבחון וריפוי שלא נתנו תוצאות פלאיות / שיטות להגיע לאושר והגשמה ואנשים עדיין מיואשים ומחפשים…

10) לא ניתן להפרכה ע"י ניסוי כלשהו.
מאפיין מובהק של טענות פסאודו-מדעיות. "אי אפשר לבדוק דברים כאלה", "אסור לבדוק דברים כאלה", "עצם הבדיקה של דברים כאלה גורמת להם לא לעבוד", וכו' – מבחר תירוצים כיד הדמיון הטובה מדוע לא ניתן לחשוב על מבחן פשוט בו הטענה תסתבר כלא נכונה, אם אכן אינה נכונה.
אם מישהו טוען כי הוא יכול לאבחן מחלות מסוימות, לגלות מים מתחת לאדמה, להזיז חפצים, לנבא עתיד – קל מאוד לבדוק זאת. אך ההיסטוריה מלמדת, שבכל פעם שמבחן כזה מתבצע, הנבחן נכשל בהוכחת מרכולתו, ואז צצים התירוצים השונים, שמעבירים את הטענה למחלקת ה"לא ניתנות להפרכה".
ואם הטענה כן ניתנת להפרכה (כמו כל טענה מדעית), האם הטוען ניסה להפריך אותה? כיצד? מה היו התוצאות? האם מישהו אחר ניסה להפריך אותה? מה היו התוצאות?

ועכשיו תורכם!

1. האם אתם מכירים משהו שאתם מאמינים שהוא נכון, אך היה נכשל באחד מהמבחנים לעיל?
2. האם אתם מכירים משהו שאתם מאמינים שאינו נכון, אך היה עובר את כל המבחנים לעיל בהצלחה?
3. האם יש לכם דוגמה למשהו שהאמנתם בו, התגלה כלא נכון, וערכה כזו, אם היתה תלויה על המקרר, היתה חוסכת לכם עוגמת נפש רבה?