"6 דקות אני בנובֵּל"

"6 דקות אני בנובֵּל"

הרשומה שלפניכם התפרסמה במקור ב"חורים ברשת" ביום חמישי שעבר. היא מובאת כאן, בשינויים קלים, לטובת קוראי הבלוג שאינם פעילים בקבוצת הפייסבוק ופספסו את כל האקשן. 

*

לפני יומיים נתקלתי גם אני במודעה המוזרה הזו, שפרסם נהג המונית שבטוח כי גילה את מהות החיים.

תמונה: Yael Gluckman

תמונה: Yael Gluckman

כמובן שלא יכולתי להשאר אדיש מול אדם שסבור כי פתר את חידת התודעה, ואף מייחל לפרס נובל עבור עבודתו!
פניתי ליוסי בבקשה לקרוא את החומר. לשמחתי הוא הגיב מיד, שלח לי את המסמך ואף אישר לי להציג אותו בפני אנשים נוספים בעלי השכלה מדעית, על מנת שיחוו את דעתם.

אני חושב שברגע שיקראו את כל החומר שלי בצורה מסודרת, יבינו שאני לא הזוי אלא אדם שבאמת עלה על משהו, נקווה לטוב. החותן שלי כבר אמר לי שהוא רוצה לנסוע איתי לאוסלו.

האמנם?
העליתי את החומר למסמך גוגל, ופתחתי אותו להערות בפני חברי קבוצת הפייסבוק של חשיבה חדה. בקבוצה חברים למעלה מ-1000 חובבי מדע ועשרות אנשי אקדמיה בעלי תארים מתקדמים, ומתקיימים בה דיונים פורים (ואף סוערים לעיתים) בנושאים שונים מחיי היום-יום בהם כל אחד מאתנו נתקל.

בתוך דקות התרחש פלא של ממש, שריגש גם את כרישי האינטרנט המנוסים: עשרות אנשים מהקבוצה נכנסו למסמך והחלו להעיר הערות במקביל. המסמך פשוט קם לחיים! טקסטים צבעוניים הופיעו, מוקלדים אות אחר אות בכל רחבי המסך. אנשים העירו על טעויות עובדתיות, כשלים לוגיים, אנלוגיות שגויות. אחדים היו ציניים, אחרים התייחסו באופן ענייני. גם תגובות להערות לא איחרו להגיע – אנשים הרחיבו, דייקו ותקנו זה את הערותיו של קודמיו. כמובן שלא חסרו גם בדיחות ועקיצות בין הכותבים. כל אחד תרם בתחום ידיעתו – פיזיקה, ביולוגיה, נוירולוגיה, פילוסופיה, לוגיקה וכו'. בתוך שעתיים הכפיל המסמך את נפחו. לא נותרה פסקה שלא זכתה לביקורת עניינית.

כך נראה חלק מהמסמך כעבור כמה שעות. כל הטקסטים הצבעוניים הם הערות חברי הקבוצה:

מסמך

* את המסמך המדובר הורדתי מהרשת בטרם הפרסום ב"חורים ברשת", היות והאיש מנסה למכור את החומר לתקשורת, ואני לא רוצה להיות זה שיפגע בסיכוי שיצליח לעשות זאת. אולי לפחות יחזיר לעצמו את עלות הפרסום. ובכל זאת, כבונוס מיוחד לקוראי הבלוג צירפתי קטעים נבחרים, הנה הם כאן.

הניסיון הזה היה עבורי ועבור המשתתפים האחרים הדגמה חיה ומאלפת לכוחו של החיבור הבלתי אמצעי הזה, שהטכנולוגיה של ימינו מאפשרת, בין אנשים בעלי השכלה ותחומי מומחיות שונים. שיתוף פעולה כזה מאפשר לבחון רעיונות וטענות מזוויות שונות ובזמן קצר, דבר חשוב מאין כמוהו בעולם מוצף המידע והמבלבל בו אנו חיים כיום.

שורה תחתונה, האם יש כאן תגלית מועמדת לפרס נובל?

תלמיד מחקר במחלקה לפיזיקה תיאורטית של אנרגיות גבוהות באוניברסיטת תל אביב:

ניכר שלכותב אין שום השכלה בפיזיקה, אפילו ברמה הבסיסית של בגרות בתיכון או סתם קריאת ספר מדע פופולרי, או שאם יש לו השכלה כזו הוא בחר להתעלם ממנה. הוא מבסס את התיאוריה שלו על הנחות פיזיקליות שגויות בעליל, שמצביעות על חוסר הבנה של מושגים בסיסיים. מכיוון שהנחות אלו הן חיוניות לבניית התיאוריה שלו, מספיק לקרוא כמה מאמרים בוויקיפדיה כדי להבין שאין שום קשר בינה לבין המציאות.

בוגרת תואר שני בביולוגיה ממכון וייצמן, ולומדת לדוקטורט בפסיכולוגיה:

הבחור אינו בקיא בתחומים עליהם הוא כותב – לא בפיסיקה (אני ביולוגית ואני יכולה לזהות את השגיאות שלו בפיסיקה בקלות), לא באמבריולוגיה, לחלוטין לא בנוירופיזיולוגיה. אפילו קריאה בספרים לציבור הרחב, כמו אלו של יורם יובל, יכולים היו להעמיד אותו על חלק מהטעויות שלו. הוא גם באופן ברור לא מכיר את התיאוריות הפילוסופיות לגבי הקשר בין הגוף לנפש, או בקשר לתודעה.

אגב, מעניין שכל המושגים המדעיים (המעטים) שיש שם לקוחים לכל המאוחר משלהי המאה ה-19. הוא מכיר את המודל הקלאסי של האטום, אבל לא שמע כנראה על הכוחות הגרעיניים, ובאופן קצת מפתיע לא מזכיר בכלל את מכניקת הקוואנטים (שדוקא אהובה בדר"כ על מפתחי "תיאוריות תודעה" למיניהם). הוא מדבר על "תוכנית" לבניית עובר כמעט מבלי להזכיר את החומר הגנטי, וכשהוא כבר מזכיר אותו הוא מדבר על "כרומוזומים" לא גנים ולא DNA. הוא כותב כאילו השפעת הקרינה על החומר הגנטי היא שאלה בלתי פתורה. כל מדע הנוירופסיכולוגיה, ובעיקר התובנות ממנו לגבי תפקידו של המוח, לא קיימים עבורו. ממש נראה כאילו הוא דילג על כל המאה ה-20.

אחד מחברי הקבוצה האחרים נתן ליוסי כמה טיפים אישיים:

לפעמים אנלוגיות או מודלים מסויימים יכולים להראות מתאימים ומרגשים (ה"בום" שהרגשת) ונותנים תחושה שהכל מסתדר במקום יפה, אבל כמי שעוסק במדע אני יכול לספר מנסיון שפעמים רבות גם למדען מקצועי ומנוסה קורה שהתאוריה שנראית לו כל כך יפה ומדוייקת אינה נכונה ולא מתאימה לעובדות. לאנשים רבים יש רעיונות מעניינים אבל מה שהמדע מקבל (ונותן עליו פרסים) הוא מה שמצליח:

     *     לעלות בקנה אחד עם התוצאות הידועות.
     *     לנבא תוצאות חדשות.לצערי על אף שהתאוריה שלך קוסמת לך, הטקסט שלך כולל מעט מאוד נימוקים משכנעים שהתאוריה אכן נכונה, יתרה מכך הנימוקים שאתה נותן למרבה הצער מבוססים על טענות שאינן נכונות כאשר נבדקות בפועל.

אני ממליץ לך ללכת ללמוד באוניברסיטה פיסיקה ,פילוסופיה, ביולוגיה ומדעי המוח. אני מצטער לאכזב אותך ולומר שכנראה לא מצאת את התגלית הגדולה הבאה בעצמך אבל אוכל לעודד אותך ולומר שהדברים שתלמד יהיו מרגשים, מסקרנים משונים ועמוקים אפילו יותר מהתאוריה הזו, ושאולי אחרי שתכיר את הידע המבוסס יותר לעומק, יהיה לך רעיון חדש, ודווקא הוא אכן יהווה פריצת דרך.

אני מזמין את יוסי להתחבר לקהילת הקוראים בבלוג ולקבוצת הפייסבוק כדי להמשיך לחקור את הרעיונות שלו מול אנשים מתחומים רלוונטיים. ניכר כי הוא אדם שאוהב לחשוב וזה דבר נפלא כשלעצמו.

הרחבות: