התחלתי לחקור את נושא התקשור. מסקרן אותי. מכיוון שאני באמת לא מבין בזה כלום, "יצאתי לשטח" לפגוש אנשים שזהו עיסוקם, לשאול אותם שאלות בסיסיות, ולהתחיל לפלס את דרכי בעולם המופלא של ישויות ממימדים אחרים.
פיזרתי שאלות בכמה פורומים העוסקים בתקשור, אך השיחות שם לא הובילו עד כה למחוזות מעניינים, לצערי.
עד שהגעתי לפורום של בחור אחד, שם הוא מסביר בשפה פשוטה מהו תקשור (ההדגשות שלי):
"אז מה זה תקשור, בעצם?
בפשטות, זוהי היכולת להיות בקשר עם ישויות ונשמות שאינן בגוף. באופן מעט יותר מורכב, אפשר לומר שתקשור זו היכולת להיות בקשר עם ממדים שאינם פיזיים.
אני אומר שתקשור זו היכולת לתקשר עם מי שאין לו פה, או שאינו יודע לדבר. היו לי בעברי אי אלו שיחות עם חיות, מכוניות ואפילו מזרנים, במקביל לשיחות מרובות עם ישויות שונות.
כן, אני יודע, אני נשמע מוזר כרגע, שלא לומר משוגע. תקשור נוגע באחד הפחדים העמוקים ביותר שלנו כבני אדם, והוא הפחד מלהשתגע. הוא דורש מאיתנו במלוא העוצמה לצאת מהקופסה, ולקבל את הרעיון שיש קיום מעבר לחמשת החושים – שאנו לא בקשר איתם; ושיש יכולת ליצור קשר עם אותו קיום.
לא בכדי, חלק מהסימנים המעידים על סכיזופרניה – ראיית חזיונות ושמיעת קולות – הם המאפיינים של תקשור. אך אל דאגה: סכיזופרנים אינם בקשר עם הסביבה, מתקשים בתפקודים חברתיים ואינם מצליחים לחבר משפט ברור רציף. מתקשרים טובים הם טובים ביחסי אנוש ומצוינים בתקשורת, שכן זוהי משימתם.
הסימנים לתקשור, אגב, קיימים לאורך כל ההיסטוריה – הנביאים היו למעשה מתקשרים, ונראה שחלק מהרבנים בימינו מתקשרים גם הם, למי שמחפש זאת ביהדות. השאמאנים בשבטים השונים הם לא פעם מתקשרים, ובמסורות מסוימות ישנם אנשים שתפקידם המוגדר הוא להעביר מסרים מממדים אחרים.
… לתקשור יש מטרה אחת לתפיסתי – להזכיר לנו שאנו יותר ממה שאנחנו חושבים שאנחנו; יותר טובים, יותר אהובים, יותר כשרוניים. התקשור בא לכוון אותנו בשעת מצוקה ולהוות נחמה בשעת צרה. זהו הקשר הטוב ביותר שיש לנו עם האלוהות, בעודנו בגוף.
בעקרון, כל אדם יכול ליצור קשר עם הממדים המקיפים אותו. ביננו ישנם אנשים היכולים לתקשר גם עבור אחרים, ולאנשים אלו קוראים מתקשרים.
זהו, על רגל אחת, מהו תקשור."
יתכן שכל התשובות וההסברים לנושא נמצאים כבר בדבריו של המתקשר.
אבל כמובן שלא הסתפקתי בזאת. רציתי לחדד כמה נקודות. לפניכם מובאת השיחה הנעימה שניהלנו בפורום שלו:
שלום, אני מתעניין בנושא התקשור, וקודם כל, הייתי רוצה לברר את הנקודה הבסיסית:
איך יודעים שאני מתקשר ולא מדמיין?
כתבת: "לא בכדי, חלק מהסימנים המעידים על סכיזופרניה – ראיית חזיונות ושמיעת קולות – הם המאפיינים של תקשור. אך אל דאגה: סכיזופרנים אינם בקשר עם הסביבה, מתקשים בתפקודים חברתיים ואינם מצליחים לחבר משפט ברור רציף. מתקשרים טובים הם טובים ביחסי אנוש ומצוינים בתקשורת, שכן זוהי משימתם."
מניין לי שתקשור הוא לא וואריאציה של סכיזופרניה? הזיה מוזמנת? פיתוח היכולת לייצר הזיות לפי הזמנה?
תודה, גלעד
הי גלעד,
אני אתחיל ואומר שלעולם לא תדע. כלומר, זו שאלה שתמיד תצטרך לשאול, לבדוק את עצמך כמיטב יכולתך, אך לעולם לא תהיה תשובה אחת ברורה שתהיה נכונה תמיד. ספק עצמי הוא כלי חשוב אצל כל מתקשר.
איך מבררים? לומדים להכיר את אלו שאתה מתקשר איתם, את מה שמאפיין אותם. כמו אצל אנשים, אלא שכאן לא מדובר בהוויות בשר ודם. איך? לפי צורת הניסוח שלהם, שתמיד תחזור על עצמה; לפי התחושה בגוף שיש כאשר מדברים איתם; לפי האימג' שלהם, במידה ואתה רואה אותם.
התוכן של הדברים וההרגשה הם חשובים מאוד. אם אתה מקבל מסרים שבהם אומרים לך מה לעשות ומה לא לעשות, מעבירים שיפוט על דברים מסוימים ומהללים אחרים, זה סימן שאין מדובר בתקשור של ישויות אור, אלא של חלקים ממך או רמה אחרת של ישויות, אם יש כאלה. תקשור נקי אמור לספק המלצות, הכוונות, שלרוב ינוסחו בצורה חיובית, תמיד ללא ביקורת או שיפוט. הם יתנו יד, לא יגידו מה לעשות.
לגבי הזיה, אני אישית מרגיש בהזיה בכל פעם שאני פותח את העיתון או קורא חדשות. כשאני שומע את הפוליטיקאים השונים אני מרגיש שאני עומד להשתגע מרמת הדואליות, הבורות והפחד שעוד רגע לוקחים את כולנו אל תוך בור אפל ושחור – לפחות ככה זה נראה לפעמים. לעומת כל זה, אני מעדיף את ההזיות הפרטיות שלי, שיש בהן הרבה שקט, אהבה, תמיכה וחוכמה.
אני מקווה שעזרתי.
זה לא ממש ענה לי.
אתה אומר שאני אזהה מאפיינים דומים, או שהתכנים יהיו "נחמדים".
עדיין, איך אני יודע שזה לא מגיע מתוכי, ומתוכי בלבד?
גם בלילה כשאני חולם חלומות, המוח שלי מסוגל לייצר סיפורי הרפתקאות שלמים, דמויות, ארועים, הכל נראה אמיתי, ולמרות זאת, זה הכל פרי המוח שלי.
כמו שאמרתי, לעולם לא ממש תדע. וזה גם לא חשוב, בסופו של דבר, מהו המקור. חשובה המהות.
טוהר אמרו לפני הרבה שנים, שיום אחד נבין שאין דבר כזה תקשור.
לא הבנתי.
יכול להיות שכל המסרים מגיעים מעצמי בלבד? זה מה שאתה אומר? שאין בכלל ישויות אחרות?
ושזה בכלל לא משנה, כל עוד המסרים שאני מקבל מעצמי עוזרים לי בחיים?
בדיוק.
ה"חוכמה" היא לתקשר מקור של ידע נקי. המקור הזה קיים בתוכנו, בחלקים העמוקים שלנו. אותו אני עליון שמדברים עליו בכל הרוח. ישויות אור שונות הן מקור נוסף. אין זה משנה לאן מתחברים, כל עוד מתחברים למקום הנכון.
ומה הן ישויות אור? איך יודעים שגם הן לא ממקור פנימי?
שמעתי על כל מיני אנשים שמדברים על ישויות מאוד ספציפיות – בעלות גיל מסוים, מגיעות ממקומות מסוימים וכו' – אתה אומר שזה הכל דמיונות?
ישויות לפי הגדרתן הן חיצוניות, ובתפיסה האנושית שלנו הן תמיד יישארו כאלה. אלו אינם דמיונות בעיניי, אם כי זה לא ממש משנה בעיניי.
אני חושב שאחרי שנמות, ונסתכל על התמונה הרחבה של המציאות, נבין הרבה יותר ממה שאנו מבינים כאן, בעודנו בגוף. בינתיים, ההפרדות וההגדרות עוזרות לנו – במידת האפשר – להתנהל בעולם, גם בעולם הרוח. יש אותי, יש ישות וכו'.
אני מנסה להבין את הדברים בעודי חי, מכיוון שאין לי מושג אם ישאר ממני משהו כשאמות…
אז אני מנסה לסכם בינתיים מה שהבנתי:
- אי אפשר לדעת אם המסרים מגיעים ממוחי שלי (כמו שקורה בחלומות או הזיות), או ממקור חיצוני.
- בכל זאת מאמינים שיש מקור חיצוני לדברים, אבל זו אמונה בלבד.
האם יש ראיות לקיום מקורות חיצוניים של מסרים, מעבר לאמונה בלבד שקיימים כאלה?
אפשר לדעת, וזה מעבר לאמונה. לי אישית ברור שטוהר קיימים. אבל ראיות במובן האמפירי/משטרתי של המילה, אין לי.
אתה אומר שזה מעבר לאמונה, אז מן הסתם יש לך "אישושים" כלשהם, נקרא לזה. גם במדע שום דבר לא בטוח.
מה הם אם כן האישושים הללו, מעבר לאמונה?
אישושים? שלל עצות והכוונות שקיבלתי שהתגלו כמדויקות, מאשרות לי שאני שומע קול של חוכמה. זה מספיק בשבילי, מהי בדיוק החוכמה, והאם אני מדמיין אותה או לא, היא פחות חשובה.
ומי הם "טוהר"? לא נפגשתי בזה עדיין. גם לינק בסדר, לא חייבים להמציא את הגלגל…
ושאלת הבהרה – האם טוהר מתקשרים רק דרכך? או שדרך עוד מתקשרים?
ככל הידוע לי, דרכי בלבד.
טוב, תודה.
שמחתי להתכתב איתך 🙂 תודה.
נותרתי מבולבל ומהורהר…
מיהן אותן ישויות מסתוריות שספק קיימות בדמיוני בלבד, ספק קיימות במימדים אחרים, ובעצם אינן ממש נפרדות ממני? וזאת אם הן קיימות מחוץ למוחי, כאמור, או למוחו של הבחור, ובזה אי אפשר להיות בטוח אף פעם, אפילו הוא לא בטוח, אבל מאמינים שכן, ויש אישושים, אבל כאלה שמסתמכים על חוויה אישית בלבד, ובאמת מה זה חשוב בכלל אם זה דמיון או מציאות, ואולי אני בכלל הדמיון שלהן?
המשפטים המשיכו להדהד באוזני: "לעולם לא תהיה תשובה אחת ברורה שתהיה נכונה תמיד", "לא חשוב, בסופו של דבר, מהו המקור. חשובה המהות", "אין זה משנה לאן מתחברים, כל עוד מתחברים למקום הנכון"…
לאחר שעה ארוכה של מחשבות פילוסופיות עמוקות, ניתרתי לפתע בסקרנות אין קץ לגלות מה יש לאותן ישויות לספר לנו!
מן הסתם הן הרבה יותר מתקדמות מאיתנו בכל מיני מובנים (לפחות אלה שלא שוכנות במזרנים), ומן הסתם יכולות לגלות לנו את צפונות היקום! אולי הן יכולות לספר על הדרך הנכונה לאחד בין תורות הקוונטים והגרביטציה? לזרוק טיפים לגבי תרופות לאיידס או לסרטן? לגלות לנו האם אפשר לנוע מהר ממהירות האור, ואם כן כיצד? להכתיב בקלילות הוכחה לבעיה מתמטית שטובי המוחות שוקדים עליה שנים? לרמוז על מקום מרבץ נפט? לעזור למצוא נעדרים?
מה אכפת לי אם מדובר בדמיון או לא, אם יש לאותן ישויות תשובה לאחת מהשאלות הללו!
דילגתי לאתר שלו והתחלתי לחפש בקדחתנות מידע.
טוהר מספרים: "אנו מונים 22, והמספר איננו מקרי. מתוך ה-22 ישנם שלושה אשר הולכים על פני האדמה וחיים על פני האדמה כבני אדם, וישנם 19 אשר לא יגיעו יותר לכדור הארץ בלבוש אנושי; וזה אשר מעביר אותנו הוא חלק מאלו אשר יוצרים אותנו, הוא חלק מאתנו. אנחנו המעגל של הטוהר."
והנה דוגמאות למסרים שטוהר העבירו בנושאים שונים:
- על תורשה וגנטיקה – בעיות פיזיות לא יורשים, בעיות פיזיות מפתחים כתוצאה ממצבים רגשיים מסוימים. זה נכון שהבעיות הפיזיות דומות במשפחה, משום שמה שאת באמת יורשת הן אמונות מסוימות וחוויות מסוימות אשר עוברות מדור לדור, והן יוצרות פוטנציאל מסוים לבעיה פיזית מסוימת. הבעיה הפיזית היא תמיד בעיה של רגש, כך שהריפוי הוא אפשרי. זו אינה תורשה במובן שזה בלתי אפשרי לשנות זאת. [התקבל בתקשור שנערך בתל-אביב ב-23.5.2002]
- על חשמל – אנשים צורכים הרבה חשמל כשיש מעט אהבה. זה כמו לאכול הרבה מתוק. [התקבל בתקשור שנערך בתל-אביב ב-14.2.2002]
- על המוות – הסיבה היחידה שבני האדם מתים בגיל כה צעיר היא משום שהם בורחים מהמוות ככל שהם יכולים. אתם חיים בלחץ ובמתח כה גדול, עד שהם גורמים למכונה אשר אמורה לחיות מאות שנים, לגמור את חייה תוך עשרות שנים ספורות. זה הפחד מהמוות שגורם לכם למות. [התקבל בתקשור שנערך בתל-אביב ב-3.11.2002]
- על ביקורת – מה יש לתקן? מה לא בסדר? הדבר היחיד שלא בסדר בראש שלכם, מעבר לזה שאולי הוא קיים, זה שאתם חושבים שיש משהו שהוא לא בסדר. מה לא בסדר? [התקבל בתקשור שנערך ב"אשראם במדבר", קיבוץ שיטים, ב-15.11.2002]
התחלתי להבין שמידע עובדתי, כזה שניתן לבדיקה, אינו מסוג הדברים שמעניין את טוהר להעביר לנו. אבל האמת היא שהתחלתי להנות מהסגנון שלהם. ואז מצאתי את המסר בנושא "חוסר אמונה". שם כבר התמוגגתי:
- על חוסר אמונה – במקום שבו אין יותר במה להיאחז, יותר אפשרי לראות כיצד הדברים פועלים באמת.
אנו מעודדים אותך שלא להאמין. הרשי לעצמך לא להאמין. אל תבהלי מעוצמת הרגש הזה.
חוסר אמונה עשוי להפוך אדם לבעל ראייה בהירה מאוד, באותה מידה שהוא יכול לגרום לו להיות עיוור. למרות שחוסר אמונה באופן אינסטינקטיבי גורם לאנשים להיות עיוורים, השתמשי בכוח הזה בשביל להפוך את הראיה שלך לבהירה, לברורה. אל תאמיני לשום דבר, אבל אין זה אומר שעליך לחשוד בכל דבר. פשוט התבונני בדברים.
כאשר אדם איננו מאמין לכלום הוא איננו צריך כלום, ואז הוא יכול לראות את הדברים כפי שהם באמת, ולשתף פעולה עם הדברים שהם אכן באמת נכונים לו. [התקבל בתקשור שנערך בתל-אביב ב-30.10.2003]
לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר!
כאן תוכלו לצפות בדוגמה לתקשור של טוהר:
זה היה כמובן רק צעד ראשון. רציתי לשתף בחוויית המחקר עצמו, לא רק בתוצאות. לעיתים הדרך מעניינת הרבה יותר מהתשובה הסופית, שלא בטוח שאפשר להגיע אליה כלל, במקרה זה.
מבטיח להמשיך בחקירותי, ואם מישהו מכיר תקשורים שהעבירו אינפורמציה שניתנת לבדיקה ואכן אומתה – אנא שילחו לי את הפרטים.
* למרות שכל הפרטים והשיחה ביני לבין הבחור זמינים לכל גולש באינטרנט, פניתי אליו באופן אישי וקיבלתי את הסכמתו לפרסום הכתבה, כפי שהיא מופיעה כאן.
המלצות לקריאה נוספת: האיש שחשב שאשתו היא כובע, על הזיות ושאר חוויות שלא מן העולם הזה,
תקשור, בירבוז ודרקונים בלתי נראים.
כאן כבר מאוד קשה לזהות את האותיות (אפילו שכבר יודעים מה לחפש). הן אינן בכיוון בו אנו רגילים לראות אותן, ויותר מכך, "האור" מגיע מלמטה, זוית מאוד לא אופיינית שהמוח לא "אוהב" להניח כשהוא מפרש את מה שאנו רואים. שני האלמנטים הללו מספיקים כדי שאפקט האותיות יעלם. (יש עוד אפקטים מעניינים שקשורים לכיוון התאורה, אבל זה כבר לרשומה אחרת).
ניקח לדוגמה את 
חשיבה חדה 