האם אתם מאמינים במוות?

בעבר עסקנו בשאלה האם יש חיים לאחר המוות – האם משהו שורד במובן כלשהו לאחר מות הגוף הפיזי. פגשנו אנשים שמאמינים כי ניתן לחיות ללא אוכל ושתיה (לפחות כמה מאלה שבדקו זאת ברצינות אינם איתנו עוד).

הפעם נרחיק לכת עוד יותר.

לאן עוד נותר להתקדם אתם תוהים? מסתבר כי הקרקס האנושי אינו חדל מלהפתיע.

צאו מהקיבעון המחשבתי! שחררו עצמכם מהמסגרות המגבילות! נדרשת כאן קפיצה מחשבתית יצירתית. חשיבה "מחוץ לקופסא". מסתבר שיש הנחה בסיסית אחת שכולנו מקבלים כעובדת חיים, והיום ננסה לאתגר גם אותה.
ההנחה היא כי המוות הינו בלתי נמנע.

אמנם נכון, עד היום אנשים לא הצליחו להשאר בחיים יותר ממאה ומשהו שנה, יודעים למה? כי הם האמינו שהם ימותו יום אחד. הם לקחו את זה כמובן מאליו. עליכם לדעת: "המוות הוא רק מנהג, ואתם יכולים לחיות כמה שרק תרצו!"

כה אמר מוני ויטל (חי בילדותו בישראל), בעל דוקטורט בהיפנוזה קלינית, לדבריו, ומחבר הספר: Life Unlimited, An Exploration of Physical Immortality as Clinical and Therapeutic Model. ויטל, בטוב ליבו האינסופי, מוכן לחלוק איתנו את המסר הזה. "זהו סוד אשר נשמר כדי להחזיק בנו כעבדים".

לפניכם לקט נבחר מהגיגיו.

כיצד הגיע לרעיון:
מנסיוני בהיפנוזה למדתי שאני יכול לשנות אמונה לגבי התנהגות, וע"י כך אני יכול לשלוט בתוצאה של ההתנהגות הזו. אם אני יכול לעשות זאת בקלות עבור דברים קטנים, אני יכול לעשות זאת גם לגבי השקפות גדולות יותר.
הגיון מוזר. באותו הגיון, אם אני יכול להרים אבן קטנה בקלות, אני יכול להרים הר, או את כל כדור הארץ. לא?

בכל אופן, הנה עיקרי משנתו:
אנשים מחליטים מתי הם ימותו. זהו תהליך איטי וכואב. אנשים מאמינים שהם חייבים להזדקן ולמות. זה שולט בך.
האמונה במוות היא העמוקה ביותר שאימצנו אי פעם. מרגע שאימצנו אותה, היא מוטבעת בגופנו. כל תא, כל פעולה שאנחנו עושים, מקושרת לאמונה הזו. למעשה הגוף יודע את היום בו ימות. האמונה הזו חודרת לתת מודע שלנו, אשר משפיע באופן ישיר על המערכת החיסונית.
אין דבר כזה "להזדקן". הזדקנות היא רק מילה יפה ל-"אדם זה בתהליך מוות". התרבות מוצאת מילים יפות כדי לא להעליב את האדם שנמצא בתהליך הגסיסה חסר העתיד.

אני חייב לציין שמעיון בתמונותיו של בן האלמוות אני מצליח להבחין ברמזים קלים של הזדקנות. סליחה, של גסיסה מתקדמת.

תינוק נולד חופשי. ילד קטן לא יודע שום דבר על מוות. אין להם מושג. הם חיים, יש להם המון רוח חיים.
ויטל היקר, יש לי שאלה. מה לגבי כל התינוקות והילדים הרכים שמתים ממחלות נוראיות? האם הם יחידי סגולה שאימצו את אמונת המוות כבר בגיל שנה, חודש, יום? מה לגבי עוברים?

ומה לגבי יצורים חיים אחרים? האם כולם מתים משום שאימצו את האמונה במוות? או שרק האדם נועד להיות בן אלמוות?

לויטל יש תגליות רפואיות חסרות תקדים:
גיליתי שיש לנו בעצם שתי מערכות חיסוניות. זה יוכח בעוד שנים. המערכת החיסונית השניה מאוד גמישה, והיא מסוגלת להשפיע באופן מיידי על ההתנהגות הפיזית והרגשית שלנו. תוך כמה דקות מרגע שאנו מקבלים רעיון, אנחנו יכולים להפוך ולשנות את כל האנרגיה שלנו.

וזה גם המפתח למהפך בכיוון הבריאות וחיי הנצח. איך עושים זאת? די פשוט:
בכל בוקר, לפני שאתה קם מהמיטה, ובכל לילה לפני שאתה הולך לישון, גע בכל חלק בגופך ואמור לגופך "אני אוהב אותך". עשה זאת ויהיה לך היום הנפלא ביותר בחייך. אתה לא זקוק לרשות מאף אחד כדי לעשות זאת.
אהוב כל תחושה שעולה בך. אל תגנה או תבקר את עצמך. חזור על כך במשך 42 יום, זה מה שלוקח כדי להתחיל לחולל שינוי.

אך כמובן שלחופש הבחירה בחיים הבריאים יש צד שני: "אתה חולה בגלל שבחרת להיות חולה". (דיברנו על כך ביתר הרחבה ב"מחשבה יוצרת מציאות").

הקהילה הרפואית מאמינה בתרבות המוות. בבתי ספר לרפואה הם מתאמנים על גוויות, גופות מתות, לא על אנשים חיים.
נכון. הגיון צרוף: רופאים מתלמדים מתאמנים על גוויות – מסקנה: הקהילה הרפואית מאמינה בתרבות המוות.

וגם שיגעון גדלות קל לא נפקד מהסיפור:
אני מאמין באלוהים, לחלוטין. אני מחובר לאלוהים. אני מדבר איתו כל יום. אני אומר לבורא שלי כל מה שאני מתכנן לעשות. אני בוחר מה אני רוצה לעשות ורק אז אני מקבל את אישור הבורא על כך. אני לא מבקש מהבורא לעשות זאת עבורי. בשורה התחתונה – אם אין אני לי, מי לי.

טוב, ברור שהבחור משוכנע כי הוא יחיה לנצח. בכל זאת, כשרואים אותו אומר זאת, זה אפילו יותר מגוחך (קטע של דקה מתוך פרק בסדרה "בולשיט" של פן וטלר על המוות):

מובן כי קצת קשה להפריך את טענותיו של ויטל בעודו בחיים. המצב היה פשוט יותר אם היה טוען, למשל, כי אנו יכולים לעוף אם רק נאמין בכך חזק מספיק. היינו מזמינים אותו לצנוח ללא מצנח, או פשוט לצעוד מחוץ לחלון. ההפרכה היתה מידית.

לויטל יש הוכחות היסטוריות לתפישת עולמו:
אנשים לפני אברהם אבינו חייו מאות שנים. יודעים למה? כי הם לא האמינו במוות. זה לא היה issue. לא דובר על זה. הם רק חיו את הרגע ונהנו מחייהם. המוות שנגרם לא היה מהזדקנות אלא מתאונות.
מדהים מה אפשר להסיק מרשימה יבשה של שמות אנשים ומניין שנות חייהם.

ואם כבר באברהם אבינו עסקינן:
אברהם היה נקודת המפנה בהיסטוריה האנושית. הוא יצר דת מאורגנת כפי שאנו מכירים אותה. למעשה, מעשיו הם הגורם הראשי למוות האנושי.

והגיגיו הפילוסופיים:
הפילוסופיה שלי היא היחידה שלא כוללת מוות בתוכה. לפיכך זו אינה דת, כי אתה לא יכול שתהיה לך דת שלא מבוססת על מוות. האמונה שלי מבוססת על חיים בלבד. אני לא מקבל את המוות כאפשרות, לא בחיי ולא בחיי אחרים, אלא אם האדם הזה מקבל אותו, רוצה אותו. מרגע שאדם וויתר על האפשרות של נצחיות הגוף לטובת נצחיות הרוח, הוא כבר החליט שהוא הולך למות.

"אפילו אם אין לך את האופציה, בצע בחירה. אם אתה הולך למות, לפחות שזה יהיה מבחירה."

מערכת תפילה קוונטית תעשה את העבודה עבורכם

הכל טוב ויפה, אבל אנשים הם זן עצלן במיוחד. למי יש זמן וכח ללטף את עצמו ולמלמל דברי עידוד בכל בוקר? עדיף כבר למות. אבל רגע… אם מישהו יעשה את העבודה בשבילנו, אולי נהיה מוכנים לשלם לו קצת. רצוי שזה יהיה מדעי כמובן.

והנה זה פלא, ויטל מצא דרך לעזור לכם לתקן את אנרגית החיים שלכם בצורה טכנולוגית מדעית. מדובר בתוכנה שנקראת "מערכת התפילה הקוונטית". התוכנה מבוססת על תורת הקוונטים, והיא מתפללת עבורך במיליון תדרי תפילה שונים. התפילות אינן דתיות, הן רק תפילות. המערכת מתעלת ומגבירה את התפילות עבורך. דמיין שכל אדם בסין יתפלל עבורך – זה עד כדי כך עוצמתי!

כדי שהתפילות תהיינה תפורות במיוחד בשבילך התוכנה בונה חתימה אנרגטית יחודית, שמבוססת על תאריך הלידה, מקום הלידה (כולל כתובת מדויקת), מספר טלפון וכתובת אימייל. לאף אחד אחר ביקום אין את האנרגיה המסוימת הזו. (האם לא נדרש גם מספר כרטיס האשראי והקוד הסודי שלו?)

תמורת תשלום סמלי של 2$ ליום, התוכנה תשלח לכם תדרים מאזנים, 24/7, לכל מקום בו תשהו ברחבי תבל. בוודאי תשמחו לשמוע שלתוכנה יש 97% אחוזי דיוק. לא יותר, לא פחות. התוכנה כל כך רגישה שהיא מסוגלת לקלוט תדרים שמקורם לפני זמן רב, וגם כאלה שדבקו בך מחברים, בני משפחה ואפילו חיית המחמד שלך.

ומי מכם, שבמקרה עשה מנוי לתוכנית התפילה הקוונטית ולא חש בשיפור מידי, צריך להבין:
רבים המצטרפים לתוכנית מרגישים את פעולתה מיד, בעוד אחרים לא חווים שום תסמינים ברורים. ההשפעה אינה מורגשת תמיד באופן מידי, אלא מתרחשת באופן תת-מודע… בכל מקרה, התת-מודע יקלוט את האפקטים המרפאים.
אהה. אם משהו מורגש – זה עובד. אם לא מורגש – זה עובד בתת מודע. אם משהו מורגש בעוד חודש – זו הוכחה שזה עבד כל הזמן ברקע. בקיצור, מתישהו, אתם תשכנעו את עצמכם שזה עובד (ולו רק כדי לא לצאת פראיירים).

רוצים סדנאות!

בכתבה זו, אנו זוכים להצצה נדירה אל אחת מהסדנאות של ויטל (800$ למשתתף, 35 משתתפים => 28,000$ ליומיים עבודה, לא רע). אבל ראו הוזהרתם – "השיחה הזו לא מתאימה לכל אחד. רק לאלה שרוצים לשלוט בעתיד שלהם".

נשארתם? נמשיך.

ויטל מדגים את התוכנה המופלאה. התוכנה פולטת את האבחון לאחת המשתתפות בסדנה: האישה מאוד שיפוטית, וניכרים בה תדרים של פטריה. האם יש לה פטריה באזורים אינטימיים אולי? לא? אולי היא אוכלת פטריות? כן? אהה. רע מאוד.

ויטל מפעיל את התוכנה והיא מנפיקה רשימת מספרים ותרשים של מערכת הרביה הנשית עבור משתתפת אחרת בסדנה. יש בעיות, בעיות תדרים. אך אל דאגה, ויטל ישלח כעת את התדרים הנכונים. הוא לוחץ על כפתור. קו לבן סורק את התרשים הלוך ושוב במשך שתי דקות. זהו – הבעיה תוקנה.

משתתף אחר בסדנה מתעניין לדעת האם תדרי התוכנה מסוגלים לחסום את התדרים שהממשלה משתמשת בהם, והאם ויטל יודע מהם התדרים הללו. ויטל מעדכן כי הממשלה מחזיקה כבר בטכנולוגיה הזו. הכל זה עניין של שליטה.

מסתבר ששמה של תוכנת הפלאים הקוונטית הגיע עד לארצנו הקטנטונת – בהרצאה הבאה יספר לנו ויטל (בכבודו ובעצמו?) על "רפואת העתיד- רפואת תדרים. נקבל מידע אודות תוכנת המחשב הידועה בעולם לאבחון בדיוק של 97% וריפוי מחלות על ידי תדרים וצלילים המגיעים ישירות למחשב האישי".

נשמע די רפואי, לא? מעניין שבתחתית העמוד הרלוונטי באתר הבית נזהרו קצת יותר ורשמו:
"שימו לב, השיטה אינה טיפול רפואי. התוכנית אינה מעניקה למשתתפיה שום סוג של תרפיה, יעוץ, טיפול רפואי או אבחון. אם אתה חושב שיש לך בעיה רפואית, אנא גש לרופא שלך. אין לתוכנית התפילה הקוונטית כל ערך מזוהה מעבר לזה שהמשתתף מייחס לה והיא אינה מהווה תחליף לשום תרפיה או טיפול רפואי". בכל זאת, יש גבול שמעבר אליו שטויות הן כבר בלתי חוקיות.

הנוסחה לחמוק ממגבלות חוקיות פשוטה, ורבים משתמשים בה:

1)      ממציאים מימד דמיוני כלשהו, לא פיזי, שאינו ניתן להגדרה ו/או למדידה (אנרגית חיים, תודעה קוסמית וכד').

2)      מסבירים כי שורש צרות האדם מצוי במימד הזה (חוסר איזון, חסימות, וכד').

3)      ממציאים מכשירי-דמה שמתיימרים למדוד ולאבחן את מצב האדם במימד הדמיוני (מכשירים שכל מה שהם מסוגלים למדוד, בהגדרה, הוא משהו מהמימד היחיד שניתן למדידה – המימד הפיזי).

4)      מציעים טיפולים שמתיימרים לשנות משהו במימד הדמיוני.

5)      ולבסוף מגיע שלב הכסת"ח – הצהרה כי שיטתם אינה מטפלת ברמה הפיזית, הרפואית, וכי לשם כל יש לפנות לרפואה הקונבנציונלית.

חדר האלמוות

"כאן לא מתים!" (תמונת אילוסטרציה)

בינינו, גם תוכנה זה קצת פאסה. יתכן וכמה אנשים הרימו גבה לגבי יכולת של תוכנת מחשב לשדר תדרים באופן אישי לכל אדם בעולם ולהאריך בכך את חייו. ויטל מפשיל שרוולים ועובר לעולם החומרה.

הוא עוסק כעת בפרויקט דמיוני ממש. אנסה לתרגם. אני מצדיע ליכולת גיבוב המילים המרשימה. אני לא בטוח שאפילו תחת איומי אקדח הייתי מצליח להנפיק בליל כל כך דחוס ומזוקק של שטויות חסרות משמעות:

"חדר האלמוות" הוא למעשה מתקן הולוגרמי משחזר, אשר אוסף ומאחד תודעה יקומית מידית עם הווייתנו, והוא חזק דיו לשנות את המטריקס המקורי של הDNA שלנו ושל חומרים אחרים סביבנו. השינוי שמתחולל בחדר הזה כה עמוק, שהוא הצעד הראשון להבנת ורכישת המיומנות של טלפורטינג ומסע בזמן. זה הצומת בו רוחניות מצטלבת להיות (?) חומר ואנרגיה. הטכנולוגיה מבוססת על מתמטיקה פרקטלית, תורת הכאוס, מיקרו-מעבדים מתקדמים, גלים סקלאריים ופיזיקה א-סיבתית.

וכאן פונה איש הנצח בקריאה נרגשת לתרומות כספיות שיאפשרו לו להמשיך את המחקר החשוב בתחום. הוא ממהר להוריד את תחושת "חזון אחרית הימים" אל הקרקע (אחרי הכל, יתכן ולא כל המשקיעים הפוטנציאליים בוחרים לחיות לנצח) ומסביר כי:

הסכום שנדרש ליצירת החדר אינו כה גבוה, וניתן לסיים את הפרויקט במהירות רבה, שכן הטכנולוגיה כבר קיימת ונותר רק לפתח אותה עוד קצת ולחבר הכל יחד.

לרגע דגדג לי בקצות האצבעות לשלוח מייל עם צרור שאלות סקרניות לגבי הטכנולוגיה ה"כמעט עובדת" שלו. אבל במחשבה שניה, מזוית ראיה של אחד שלא תופס את הזמן שנותר לו לחיות כאינסופי, וויתרתי. מעבר לבזבוז הזמן, אני חש שהעיסוק בנושא אף גורם לי להזדקנות מואצת.

מיליונים אשר מיחלים לחיי נצח, לא יודעים מה לעשות עם עצמם באחה"צ גשום של יום ראשון – סוזן ארץ (1943).

*

*** עדכון 1: אוי, אל תשאלו מה קרה. השמועות מספרות שמוני מת.

*** עדכון 2סדנא בנושא "כיצד להשתחרר מתרבות המוות" (או משהו בדומה) תיערך ב-2016. היא תוקדש לזכרו של מוני ויטלי. כנראה שאין גבול לאבסורד האנושי.

* תודה לרונן, ששלח לי קישור לדבר ההזוי הזה.

לקריאה נוספת:

____________________________________________________________________

רוצים לקבל הודעות למייל על פרסום רשומות עתידיות? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

Advertisements

47 מחשבות על “האם אתם מאמינים במוות?

  1. אין גבול לבורות האנושית. עצם קריאת התיר על המוות הפיזי כמוהה כקריאת תיגר על עצם היותנו בני-אדם… יש לנו גוף, ולגוף יש מגבלות… אם לפרוץ את המגבלות חשקיני, אזי יכולתי בכוח "מחשבה יוצרת מציאות" להיות ניזון מאדמה בלבד… כך לא אצטרך לעבוד קשה כדי לממן, אוכל!… באותה המידה, יכולתי גם לוותר על טקסי החיזור המורכבים ולפלוט ילד מתוך בטני ללא הפריה, אפילו כגבר, ואולי טוב יותר, מתוך מצחי כמו שזאוס ילד את אתנה אלת החוכמה.
    זה נכון שמגבלות מסויימות יוצרות אינטראקציה, ואילו המוות, גם באינטואיציה שלי כבן-אדם, נדמה כמגביל את האינטראקציה הזו ולא בהכרח יוצר אותה… עם זאת, מדובר בתפיסת "אני במרכז", על פיה אני מעוניין להגביל את האינטרקציה *שלי*, ולא את האינטארקציה *בעולם*, שמכיל את ה"אניים" של כולם… כאשר אני רואה עצמי כחלק ממה שקיים, אין צורך בחיי נצח… מה שקיים הוא כבר חלק מהנצח, כי הוא פועל לפי חוקים שתקפים לאינסוף סיטואציות.
    מי שמחפש נחמה בחיי נצח, יכול למצוא כיוונים אינטליגנטיים יותר ומלאי תוכן מעמיק יותר מכך: תורות רבות במזרח מדברות על גלגול נשמות, שיום אחד נשתחרר ממנו… המוות כאן, הוא אכן מחשבה יוצרת מציאות, אבל לא ניתן לבטל את המציאות דרך מחשבה, מבלי ליצור מציאות אחרת, בעקיפין, שאיננה טובה יותר בהכרח… הגוף שאנו מקבלים במעגל הלידות הוא *בדיוק* תוצאה של "מחשבה יוצרת מציאות"… אבל זו מציאות מוגבלת, שנובעת מהיעדר נסיון והארה… כך קורה, שאנו לא מרוצים מן המציאות הזו, המשאירה אפשרויות הוויה רבות מחוץ לתמונה… על כן, לבחור בחיי נצח בגוף זה, על בסיס "מחשבה יוצרת מציאות", זה פשוט לבחור בפחות מהפוטנציאל המלא שלנו כנשמות… מיואשים, משוועים ליותר, כולם בסוף נכנעים, והמחשבה לבסוף תנצח… מה אומרים חכמי הודו? אנו לא רק יוצרים את מותנו באמצעות המחשבה, אנו גם יוצרים גוף נוסף, שמטרתו לחבוק הוויה בלתי-מספקת, עקב שאנו מפרשים לא נכון את חוסר הסיפוק שלנו בגלגול הזה… "לו רק הייתי עשיר, דון ז'ואן, נאהב מאוד, מוכשר, חכם…" אלו לעתים קרובות פירושים מוטעים לשיעור שעלינו ללמוד לגבי מה שאנו רוצים לחוות. על כן, אדם חכם, איננו מפרש לא נכון את חוסר הסיפוק… הוא מודע לחלוטין לאפשרות של קבלת גוף מוגבל בגלגול הבא, וע"י שהוא חובק את השלמות הפנימית, הוא איננו מתאווה לדבר נוסף לפני המוות… רק לשלמות נוספת לאחר מכן. כך, לידה אחר לידה, רצונות אלו, שמטרתם להקהות את הכאב בלבד, ועונים לשם "קרמה", מתחלפים ברצון לחוות את העולם כמו שהוא, ולתפקד על פי הטבע האנושי כמו שהוא, וכך כבר לא נולדים יותר בגוף בן-חלוף נוסף, שידוע מראש שנרצה להחליפו ואת כל הקשרים שמטרתם לספק את המאוויים הקרמתיים בלבד… במילים אחרות, ריסטרט למחשב, או, מוות. מה קורה במקום? יש האומרים שאין יותר גוף, ויש האומרים שנולדים בגוף שמטרתו איננה בת-חלוף, ואיננה "אני במרכז"… גוף זה נולד בעולם אחר, גדול מכאן, ששם לאיש אין ספקות לגבי עצם טבעו, מטרתו וסיפוקו… אלו תורות שכבר קיימות במזרח, ונפוצו לאחרונה גם במערב.

    אהבתי

      • דבר אחד צריך להיות ברור ביני למה שהוא אמר: אני בסה"כ מציג עובדות, לגבי מה שאנשים אומרים, ובהתחלה השוואה על פי קומונסנס. אני לא מתחייב להגיד דבר לגבי העתיד. אם יש משהו שניתן לומר לגבי העתיד, זהו ניחוש מושכל בלבד. ניתן להציג רעיונות שונים לגבי מהותו של ניחוש מושכל, החל משלילה של הרעיון של חיי אלמוות בגוף זה, ועד להבנה מדוע זה נוגד את הרצון הבסיסי שלנו ביותר. זו הייתה המטרה, לשלול את הטיעון מכל הקצוות, בכל הכלים: החל מחיי יומיום, דרך פסיכולוגיה ועד ציטוט ממקורות רוחניים שכבר ראו אינספור פעמים את הטיעון הזה ודומים לו, לפני אלפי שנים, והסבירו משהו הרבה יותר עמוק, שאיננו דורש אמונה עיוורת. רק הכרה, שאנו מסופקים כאשר האפשרויות נשארות פתוחות בפנינו, במילים אחרות, כשאנו חופשיים, ולעולם לא נבחר במשהו שנוגד את חירותינו כשזו ניתנת לנו.
        הטיעון של המופיע במאמר הטוען לחיי נצח, קשור באמונה. הוא קשור בהרחבת הכלל של "מחשבה יוצרת מציאות" לתוך האלמוות. תוך שאני מצטט מקורות בודהיסטיים/הינדואיסטיים וכו', התכוונתי להראות כיצד אותה אמונה בדיוק, כלומר "מחשבה יוצרת מציאות", יכולה להוכיח את ההיפך הגמור. הגוף הזה, שהוא מתכוון להנציח, הוא ביטוי לשעבוד חומרי. הוא נוצר כדי להגשים את מה שכובל אותנו, ונוצר כתמונת ראי של הרצונות הכובלים הללו בעת המוות הקודם. מכאן, שהמחשבה בעת הגלגול הקודם יצרה את הגוף הנוכחי, ולשמור אותו, נוגד את החירות האנושית הבסיסית, גם של כל יצור חי. ברגע שאדם יבין את זה, הוא יעדיף למות, וניתן להבין שמדובר במאת האחוזים.
        מכאן, אותו טיעון בדיוק ("מחשבה יוצרת מציאות") מביא לסתירה של חיי אלמוות בגוף זה – פשוט הטיעון לא מפותח דיו אצל המופיע במאמר.

        אהבתי

      • אם כבר מאמינים באלמוות של הגוף, מתוך הכללה עיוורת, יש להבין שזה סותר אמונה אחרת לגבי הנשמה… משמע, שעליך לבחור בין אמונה אחת לאחרת, בין הכללה אחת למשנהה. הבחירה בין אמונה X לאמונה Y היא שרירותית לחלוטין, ואין היא מייצגת דבר מלבד: הימור, כמו במשחק 21. במשחק כזה לעתים מנצחים ולעתים מפסידים…
        בכל זאת, יש משהו בדברי האיש, שמנסה לתקוף את האלמוות מכיוון שאיננו מקובל בחברה המערבית, המתמקדת בחומר ובחיצוני. אין זה חדש כלל, לא כך ולא אחרת, וכפי שהראיתי, כבר התמודדו רבים והתחבטו בשאלה זו. זה בסה"כ חדש ואולי מפתיע לראות אדם שאיננו מזוהה עם זרם דתי מקובל כזה או אחר, מאמין באמונה כזו… אדם כזה מעודד אחרים לאמונות דומות, ויש לקבל זאת כעובדה מוגמרת על כל המשתמע מכך, אם לטוב ואם לרע…

        אהבתי

  2. משעשע ביותר. אכן אין גבול לדברים שאנשים מוכנים להאמין בהם ולשלם עליהם.
    אהבתי במיוחד את חדר האלמוות. מעניין אם הייתי יכול לכתוב ולמכור לאנשים האלה תוכנת מחשב שתכתוב עבורם את כל התיאורים המרשימים האלה שבנויים ממילים כמעט אקראיות לחלוטין 🙂

    אהבתי

    • גדי אלכסנדרוביץ' הציע משהו כזה בקבוצה בפייסבוק:
      http://www.facebook.com/groups/282706368452182/permalink/446430005413150/

      גלעד, מה דעתך לארגן תחרות כזו בבלוג? יכול להיות נהדר. אולי לא לפרסם ארבע כל פעם אלא לפרסם את כל ההצעות שיישלחו עד תאריך כלשהו, בתוספת 20-25% של טקסטים אותנטיים (עד כמה שהטקסטים ההזויים האלה באמת אותנטיים), ולתת לקוראים לנחש מה "רציני" ומה פרודיה.

      אהבתי

    • בקשר למשוב שהאדם מקבל מן המחשב, זה עשוי אכן לעשות איזשהו הבדל, בדומה למטאפורה ספרותית הקיימת בשיר… מטאפורות אישיותיות, שמשליכות מהעולם החיצוני, קיימות גם בשיח חיי היומיום: למשל, טיפוס "חם", אישיות "מגנטית" וכו'… זה פשוט הבדל אפור ולא שחור ולבן ברמת התחכום…
      בקשר לתוכנה שמתפללת עובר האדם עצמו, כאן אין לי ברירה אלא לומר שייתכן ומדובר באפקט הפלסבו ותו לא… מרגע שתוכנתה התוכנה כמות שהיא, ואיננה באה במגע עם האדם, אין שום סיבה שתרוץ בכלל בתוך מעבד סיליקון… כאלמנט משנה-תודעה, היא תעשה אותה השפעה על מי שבא איתה במגע רעיוני גם אם תישאר כבויה, או כתובה על נייר… למעט כמובן אפקט הפלסבו.
      מיותר אף לציין שאיננה באה במגע עם המטופלים, אלא בעיקר עם המטפל, מרגע שהפסיקה לשדר פידבק אישי… (השלב של ה"פטריה"). אם תעשה איזשהו הבדל על המטופל מרגע זה, זה יהיה אך ורק דרך נכונותו של המטפל, שאיננה זקוקה לתוכנה רצה כדי שתודעתו תושפע. די במנטרה או תפילה, שפועלים באופן דומה לזה של רשימת אפירמציות לשינון יומיומי: "אני מוצלח. אני פורה, אני אנקה עצמי היום מכל כעס וכו'…". הנוסחה: מאמץ סמלי + תוכן תכליתי = הכנה מנטאלית בזכרון. זה עניין פסיכולוגי לגמרי…
      רק חבל על החשמל של התוכנה שרצה לריק…

      אהבתי

  3. היזכרת את התעופה. בדיוק כמו ארתור דנט שלמד לעוף בספרי המדריך לטרמפיסט בגלקסיה. אם נופלים ומפספסים את הרצפה זה לעוף אז בקלות אפשר לחיות ולפספס את המוות (:
    ואם המוות הוא עניין של תודעה או מחשבה או הפעלה של מערכת החיסונית, מה אם יצורים "נחותים" למה חרקים מתים או חידקים או אמבות? גם להם הכניסו לראש את הרעיון ולכם הם מיישמים אותו?

    אהבתי

  4. זהו אותו רעיון גאוני שעומד מאחורי רוב הדתות. יש אלוהים בשמיים וכשתמות תפגוש אותו. נו? ואם תמות ואין אלוהים מה אז? למי תבוא בטענות ואיך? באותה מידה אני יכול לטעון עכשיו שלעולם לא אמות. אני מוכן להתערב על זה אפילו. כל עוד אני חי – הטענה שלי נכונה. אם אני מת – ממי תגבו את דמי ההתערבות?

    אהבתי

  5. עצוב שאנשים מבזבזים את הזמן והכסף המוגבלים שלהם על אנשים כאלו.
    אני די שמח שהוא טועה, זה יהיה די נורא אם אנשים יפסיקו למות.

    אהבתי

  6. שני דברים:
    1) "רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון." (אלברט איינשטיין)
    2) "the only reason we die is because we accept it as an inevitability" (סטואי מ"איש משפחה" אחרי כמה דקות טובות בקופי שופ באמסטרדם)

    אהבתי

  7. "אבל אנשים הם זן עצלן במיוחד. למי יש זמן וכח ללטף את עצמו ולמלמל דברי עידוד בכל בוקר? עדיף כבר למות."
    הכתיבה שלך הולכת ומשתבחת 🙂

    נכון האיש מגוחך, ומוזר, אבל לדעתי הוא עלה על משהו..

    ולכן התשובה שלי לשאלה בכותרת – היא לא.
    אני מאמינה שאנחנו יכולים לחיות לנצח.

    זה לא מופרך כמו שזה נשמע. הנה פיסות הפאזל שמצאתי כדי להפוך את זה לקצת יותר הגיוני.

    פיסת המידע הראשונה שצריך לשים על הלוח היא – טלומראז, האנזים ששומר על הגדילים של הדי.אן.אי שהולכים ונשחקים עם הגיל בד בבד עם ההזדקנות, זה קורה בכל התאים חוץ מתאי הרבייה, הם נשארים צעירים לנצח. יש היום מחקרים שמנסים לברר את המנגנון הזה ולהשתמש בו כדי לעצור את ההזדקנות, הנה דוגמה אחת, יש עוד הרבה.
    http://singularityhub.com/2012/05/24/telomerase-gene-therapy-extends-lives-of-mice-by-up-to-24-percent/

    פיסת המידע השנייה שנשים, נוגעת להורמון נוגד גדילה (מעכב הורמון גדילה) שלאט לאט מגלים שדווקא הוא זה שתורם לאריכות חיים, (וגם עיכוב בהתפתחות גידולים) ולא הורמון הגדילה עצמו:
    http://www.slu.edu/rel-news-morley-growth-hormone-110

    פיסת המידע השלישית נוגעת בעובדה שהמוח משנה את החומר הגנטי של עצמו במהלך החיים:
    http://www.bbc.co.uk/news/uk-scotland-edinburgh-east-fife-15505641

    ופיסת המידע הרביעית היא נוירופלסטיות, שעיקרה – המחשבות שאנו חושבים, משנות הלכה למעשה את מבנה המוח: http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,1580438,00.html

    אז מה יש לנו כאן?

    מחשבה (או יותר נכון מחשבות שחוזרים עליהן בצורה סדורה) משנות את המבנה המוח, כתוצאה מכך משתנים הגנים, ומופרשים הורמונים לזרם הדם ומגיעים לכל תא – להבריא אותו או להזקין אותו. הפוטנציאל לחיי נצח קיים, אנחנו מכירים את החלקים השונים, אנחנו רק לא יודעים איך לגרום להם לעבוד בצורה שתביא את התוצאה הרצויה.

    עד כאן מדע. מתקדם, אבל בכל זאת, מעבדות וחלוקים לבנים.

    מי שרוצה להישאר בקנזס, יכול להפסיק לקרוא כאן.

    אז מה קובע אם השינויים שקורים במוח ובגוף יגרמו למחלה חשוכת מרפא, "גסיסה בחיים" או ילכו בכיוון ההפוך – לבריאות וחיי נצח? התשובה כבר ידועה – המחשבות שלנו.

    או בכל אופן, סוג מסוים של חשיבה ממוקדת, שרוב האנשים לא משתמשים בה ביומיום. קצת אינדיקציה על סוג המיקוד שנדרש, אפשר למצוא במחקרים שמצאו קשר בין מדיטציה מסוגים שונים, לשינויים במבנה המוח.

    אז נכון, האיש הזה ויטל – קצת מגוחך, וחושב שאם מכונה מתפללת עבורך, תחייה לנצח. זה לא יקרה. כי זה לא יפעיל את המנגנונים הדרושים במוח כדי להתניע את התהליך. בשביל זה צריך לעבוד, קשה. זה לא לעצלנים – להם עדיף כבר למות…

    אהבתי

    • הי בשמת, קודם כל לא היית צריכה לטרוח לחפש יותר מדי, כי בהמלצות לקריאה נוספת יש המון חומר לגבי הצדדים המדעיים שחוקרים את ההזדקנות ומחפשים טכניקות להאריך חיים.
      לגבי התיאוריה שלך על כוחן של המחשבות, אני חושש שהיא קצת מרחיקת לכת ומבצעת כמה קפיצות היסק מאוד לא טריוויאליות:
      "מחשבה (או יותר נכון מחשבות שחוזרים עליהן בצורה סדורה) משנות את המבנה המוח, כתוצאה מכך משתנים הגנים, ומופרשים הורמונים לזרם הדם ומגיעים לכל תא – להבריא אותו או להזקין אותו."
      קודם כל נזכור שרוב המחקרים שאנחנו מדברים עליהם בהקשר הזה נמצאים בחזית המדע, ולפיכך הסיכוי שהם שגויים מכל מיני בחינות עדיין מאוד גבוה (תוצאות לא מייצגות / פרשנות לא נכונה / מסקנות לא נכונות).
      מעבר לכך, זה שזוהו שינויים גינטיים במוח שגורמים למחלות לא אומר ששינויים אחרים יגרמו לעודף בריאות או אריכות ימים. בוודאי לא בשאר חלקי הגוף.
      זה שמחשבות מסוימות (הייתי מעדיף לקרוא לזה פעילות מסוימת של המוח) גורמים לו להשתנות במבנה שלו (לחזק קשרים מסוימים ולהחליש אחרים, ואף ליצור קשרים חדשים) לא אומר שזה קשור באיזושהי צורה לשינויים הגנטיים שהוזכרו קודם.
      ומי אמר שהשינויים הגנטיים הספציפיים שמדברים עליהם משפיעים על ההורמונים הספציפיים שמדברים עליהם בהקשר להזדקנות?
      וגם אם נניח לרגע שהכל נכון, איך הגעת מהארכת חיים קלה לחיי נצח? האין זו קפיצה קצת משמעותית?

      התיאוריה שלך מורכבת מקישוים מילוליים רופפים. כדי שיהיה אפשר להתייחס אליה ברצינות צריך להראות את הקשרים המדוייקים בין כל אלמנט לאלמנט הבא בתור. ואני לא מדבר בכלל על ניסויים עדיין. אפילו בתור השערה זה ברמה של התאמת מילים ולא התאמת תופעות.

      אהבתי

      • הממ… ברור שזו השערה. לכן אמרתי שמי שרוצה להשאר בקנזס…

        אבל – ההשערה הזאת מבוססת על מחקרים מדעיים, נכון היא מסיקה מהם משהו שלא נאמר במפורש, אבל היא גם לא תלויה לגמרי באוויר כמו שניסית להציג בפוסט הזה – או במילים אחרות – הסבירות נעשתה נוחה יותר…

        נכון, אלה מחקרים מחזית המדע, אבל רובם בנושאים שנחקרו כבר מספר פעמים והסבירות לטעות לא גדולה. יש עדיין חוסר הבנה של המנגנונים אבל לא של ההשפעה – לפחות במה שקשור לטלומראז ובטח במה שקשור לנוירופלאסטיות שנחקרה כבר די הרבה. אולי קצת פחות לגבי השינויים הגנטיים במוח, למרות שמדובר במספר מחקרים ולא באחד שאישרו את התופעה, וקצת פחות מכך לגבי הורמון מעכב הורמון גדילה, שהוא לדעתי הנושא החדש ביותר.

        "זה שזוהו שינויים גינטיים במוח שגורמים למחלות לא אומר ששינויים אחרים יגרמו לעודף בריאות או אריכות ימים"
        – לא אומר במפורש – אבל סביר להניח, בעיקר משום שזה נחקר בהקשר של תקופות גיל שונות – ילדות מול בגרות וכו' כדי למצוא מאפיינים מסוימים שמשתנים.

        "מי אמר שהשינויים הגנטיים הספציפיים שמדברים עליהם משפיעים על ההורמונים הספציפיים שמדברים עליהם בהקשר להזדקנות?"
        – נכון לא נאמר במפורש, זו ההשערה שלי שנובעת מתוך הבנת תהליכים במוח – שינויים נוירופלאסטיים מלווים בשינויים גנטיים, הגנים האלה קשורים למנגנון הגמישות במוח. שחרור הורמונים מסוגים שונים מלווה את כל התהליך הזה. ההשערה שלי אומרת שמחשבות מסוג מסוים יגרמו לשינויים ספציפיים שישחררו הורמונים ספציפיים. זו לא התאמת מילים, זה די מבוסס, ההשערה שלי מתמקדת רק בקישור של המנגנון הזה לאריכות ימים.

        תאי המין שלנו יכולים לחיות לנצח. זה לא בלתי אפשרי כפי שאמרתי, אבל אין הבנה של מנגנון.

        אז כן, יש כאן השערות, אבל לא יותר מדי. אפשר להישאר בקנזס ולחכות שהמדע יפיק את מעיין הנעורים בגלולה, ואפשר גם לחקור לבד ולהסיק לבד ולנסות לבד (אבל לא למכור את זה לאנשים בתור אמת צרופה…).

        אחרי הכל מה הפסדתי? שהקדשתי זמן בכל בוקר לאמן את עצמי לחשוב על חיי נצח? זה דווקא כייף 🙂

        אהבתי

    • אני לא מבין למה את מוצאת שהטענות של ויטל מגוחכות ולפי מה קבעת שזה לא יקרה? (הרי את מאמינה שמחשבה יוצרת מציאות, מה זה מאמינה, יודעת, בודאות, נכון?)
      מכונות משפיעות על חיינו ואפילו על מבנה המח שלנו, דרך רעש וויברציות (ישנה תופעה של מתח שנבנה במקומות בהם פועלים מזגנים גדולים דרך קבע כמו במבנים ציבוריים, עריות, בתי משפט, בנייני משרדים ואפילו ספריות ציבוריות). ידוע שהאור הקורן ממסכי טלויזיה ומחשבים משפיע על המחזוריות היממתית הטבעית שלנו, שלא לדבר על ההשפעה של התוכן של תוכניות ריאליטי וטלנובלות על דפוסי החשיבה. יש חשד מבוסס ששימוש אינטנסיבי בטלפון נייד קשור למגוון סימפטומים החל מכאב ראש ועד לגידולים סרטניים. ישנו שימוש במכשירים בתחום הביו-פידבק, באמצעותם אפשר ללמוד לשנות ולשלוט בפרמטרים פיזילוגיים מדידים.
      אז הנה נתתי לך עוד כמה פיסות לפאזל-עוץ שלך וכעת את יכולה לאמץ גם את ויטל לעולמך האמוני. אני אשאר בקנזס, תודה רבה, ואעקוב בהנאה רבה אחרי הגישושים ש*המדע* עושה בתחומים השונים, הן על הצלחותיו והן על כשלונותיו, ואנסה להבין יותר לעומק מה באמת גילו (ולא מה כתבו באופן משובש לגמרי באיזה עיתון פופולרי במקרה הטוב, או באיזה תחום ניו-אייג'י במקרה הרע) כי זה מה שאנשים לא עצלנים עושים כשהם באמת רוצים לדעת ולהבין דבר מה (ולא, לעשות דילוגים מופרכים מקוונטים לתודעה\הכרה כפי שעושים כל מני אנשים כמו הגורואית מבליפ).

      אין הבדל גדול בין מה שעשית כאן ובין מה שמאמיני החייזרים ודומיהם עושים, לקחת כמה חתיכות פאזל מרוחקות למדי, ובאמצעות הדמיון השלמת את התמונה. העניין הוא שהדמיון האנושי משלים תמונות ויוצר תבניות גם במקומות שאין שום דבר מעבר לאוסף אקראי של נקודות, וזה נבדק והוכח מדעית.
      תיאורטית, אפשר להאריך חיים בצורה משמעותית ואפילו עד אינסוף ועדיין מוות הוא תמיד ברירת המחדל (כל עוד חוקי הפיזיקה תקפים). החיים הם מצב יציב שמתקיים תודות לאיזון עדין ולהמון השקעה של אנרגיה בשימור מצב זה אשר כל הזמן פועל כנגד כוחות הטבע הרגילים אשר שואפים להגיע לשיווי משקל (שיוויון בריכוזים, שוויון בטמפרטורה וכד'). לא להאמין במוות זה כמו לומר שלא מאמינים בחוקי הפיזיקה. בתנאים מסויימים, יש אפשרות שהמערכת תנהג בשונה מהרגיל, ממש כפי שציפור שעפה "גוברת" על חוק המשיכה בזכות קיומם של תנאים מסויימים בהם נוצר כוח עילוי שגובר על כוח הכובד. האם ציפור יכולה לעוף לנצח? תיאורטית כן, ועדיין ברירת המחדל היא נפילה חופשית, ועדיין צריך להשקיע הרבה אנרגיה בקיום התעופה ואילו לא צריך להשקיע כלל אנרגיה (אפילו ההיפך) כאשר נופלים.

      מה שאני לא מבין זה מדוע את מכנה את ויטל איש מגוחך כשאת מאמינה בדברים לא פחות מגוחכים.

      אהבתי

      • אני מתכוונת להתעלם מהציניות שלך ולענות לטענות שהעלית.
        ולא – אמונה זו לא ידיעה ודאית, זו אמונה.
        ידיעה "ודאית" (או ברמת סבירות גבוהה מאוד) זו ידיעה שמבוססת על נתונים קשיחים ועקביים – כמו חישוב עומסים לבניית בית.
        אמונה זו תזה או פילוסופיה או השערה או הזיה, תקרא לזה איך שאתה רוצה, שאינה מבוססת על נתונים עקביים ומדידים, אלא על השערות. ולכן רמת הסבירות די נמוכה. ועדיין, אנשים מאמינים בדברים שונים כי זה "הגיוני" להם, מסדר להם את תפיסת העולם בצורה זו או אחרת. אפשר גם לדבר באותה צורה גם על תפיסת ה"יופי" בפיזיקה. ומכיוון שהגיון ויופי זה דבר אינדיבידואלי, ואין דרך לוודא את זה עם נתונים, אז זה נשאר ברמת האמונה.
        זו סקאלה של סבירויות שונות שממוקמים עליה, אלוהים, הסיבה לשבירת הסופרפוזיציה של החלקיק, תאוריית המיתרים ודברים רבים נוספים.

        1) למכונות אכן יש השפעה על דפוסי חשיבה, אך ההשפעה ברוב המקרים היא שולית, ואולי גם דג'נרטיבית. אלא אם כן אתה טוען שצפייה בטלוויזיה יכולה לגרום לך לחיות לנצח?
        לביו-פידבק לעומת זאת כן עשויה להיות השפעה מהותית יותר, הוא דורש השתתפות מודעת של אדם, זאת אומרת סוג של תהליך למידה, וכמו כל למידה, זה ישנה את החיווט במוח. כאן כן מדובר בנתונים קשיחים.
        מכונת תפילות שפועלת בלי השתתפות אקטיבית של אדם – זה חוסר הבנה של המנגנון שמחווט מחדש את המוח.
        2) "לא להאמין במוות זה כמו לומר שלא מאמינים בחוקי הפיזיקה" – אנא הסבר איך חיי נצח סותרים את חוקי הפיזיקה.
        3) חוץ מלהטיח בי שאני עושה מה שעושים המאמינים בחייזרים, לא בדיוק דיברת על הבעייתיות במה שהצגתי ותרשה לי לשער שלא קראת את המאמרים שקישרתי.
        כן יש כאן קפיצות היסק, ואולי לטעמך הן מרוחקות מדי, אבל זו דעתך בלבד. כשמדען נכנס למעבדה הוא מסיק מנתונים קיימים ומשער משהו על סמך אותם נתונים – ואז מתכנן ניסוי שבודק את ההשערה. אין טעם לחקור אם אתה לא משער משהו שונה ממה שידוע עד כה.
        אם אתה טוען שהקפיצות שעשיתי בין החתיכות השונות גדולות מדי – הבא נא מדד שמתאר כמה רחוק מותר לקפוץ ואיך מודדים.

        כשקראתי לויטל איש מוזר ומגוחך, זה לא היה על סמך האמונות שלו, אלא על דרך ההצגה שלהן. גיחוך זה עניין של תפיסה, ומה שמגוחך בעיניך לא מגוחך בעיני. אבל אפשר לרדת מנושא הגיחוך. אני לוקחת את האמירה הזאת בחזרה משום שהיא לא מדד לשום דבר.
        אנשים רבים נחשבו למגוחכים במהלך ההיסטוריה, זה לא אומר שהם לא צדקו.

        אהבתי

        • בשמת, את באמת לא רואה את הסתירה שעולה ממה שאת כותבת?
          את פוסלת אמונה של אדם אחר כי היא נראית לך מגוחכת, אבל מחזיקה באמונות שלמיטב שיפוטי יישמעו למרבית המגיבים כאן כהזויות ומגוכחות לא פחות (לפחות בעיני הן כאלה), כאשר את בעצמך גם התבטאת לגביהן יותר מפעם אחת, גם אם לא כאן, שזו לא סתם אמונה אלא ידיעה שלך שכך הדברים פועלים (הרי כך ריפאת את עצמך וגם מצאת את הארנק שלך, נכון? אני מקווה שלא בדית את הסיפורים האלה רק כדי למשוך יותר אנשים לסדנאות שאת מפרסמת). באיזו הצדקה את פוסלת את האמונה של האיש ההוא? רק כי את לא מצליחה לראות את היופי שבאמונה שלו?

          זו את שכתבת: "אז נכון, האיש הזה ויטל – קצת מגוחך, וחושב שאם מכונה מתפללת עבורך, תחייה לנצח. זה לא יקרה. כי זה לא יפעיל את המנגנונים הדרושים במוח כדי להתניע את התהליך. בשביל זה צריך לעבוד, קשה."

          אבל גם אם נעזוב את הגיחגוך שלך על ויטל (בבחינת מודה ועוזב ירוחם, אפילו שזה מריח קצת כאילו הבנת שהמגחגך במגוחגחותו מגחגך) מניין לך הביטחון שזה לא יעבוד? מניין לך שבמכונה אין למשל ייצוג הולוגרמי שעשוי להשפיע על האדם שכיוונו אותה עבורו? אולי ויטל מצא דרך לקשר בין הייצוג שקיים במכונה ובין הייצוג שקיים בתודעתו של האדם עבורו היא מתפללת? ומי אמר שצריך לעבוד קשה? הרי דומה מושך דומה, מרגע שהתחברת לאנרגיות של היקום זה קלי קלות, הקושי הוא רק בשינוי הגישה הרגילה שמונעת מאיתנו לראות את האמת.

          זה נכון שהיו כאלה שנחשבו למגוחכים ואחר כך התברר שהם צדקו, אבל יש הרבה הרבה יותר כאלה שחשבו למגוחכים והם באמת מגוחכים, כמו אנשים שמצאו (ומוצאים עדיין) "הוכחה" מתמטית כיצד לרבע את המעגל, גם אחרי שנמצאה הוכחה שמראה שהדבר אינו אפשרי בתנאים הנדרשים (באמצעות מחוגה וסרגל בלבד, הבעיה כן פתירה בתנאים אחרים). עלה התאנה הזה משמש בדיוק את אותם האנשים שמאמינים בפסאודו מדע או סתם דתיים (למשל בריאתנים ועיקר הטיעון שבו: הנה תראו את שכטמן, אף אחד לא האמין לו, חשבו שהוא מגוחך, אבל בסוף הוא צדק והראה לכולם! => גם האמונה שלנו (באלוהים, בנומרולוגיה, בקריסטלים, בזיכרון ותודעה של מים, בטלקינזיס ובכלל ביכולת ליצור כל מציאות אם רק ממש ממש נרצה בזה) היא בדיוק מקרה כזה והנה עוד מעט כל הספקנים האלה יאכלו את הכובע שלהם, הנה ממש עוד מעט, רק מדיטציה או שתיים וקורס למתקדמים אצל הגורו ב-800$.

          לגבי הנקודות שהתייחסת אליהן:
          1) מאיפה את יודעת? איך את קובעת בכזה בטחון שמכונות משפיעות בדרך כלל באופן שולי על דפוסי חשיבה? הרשי לי לחדש לך, מסתבר שאנחנו לומדים גם מצפייה בלבד ולא רק מתרגול (למרות שתרגול אכן יותר יעיל). חקרת לעומק מהו התהליך שאותו ויטל מציע? אולי האדם אחראי להפעיל את המכונה וזה מה שגורם לשינויים במוחו של אותו אדם, אולי מספיק אפילו רק שאותו אדם צופה בשורה החודשית בחשבון כרטיס האשראי שלו שמעידה על תשלום עבור הפעלת המכונה כדי לשנות את מוחו באופן הרצוי? הפסילה שלך מעידה על כך שכלל אינך מבינה כיצד עובד מנגנון הפלסבו. למען האמת גם לא כל כך התרשמתי ממה שכבת עד כה שיש לך הבנה אמיתית גם בנושא למידה ופלסטיות במח, ראיתי בעיקר טיעונים ניו-אייג'יים שרותמים את מכניקת הקוונטים בצורה מעוותת למדי כדי להצדיק משאלות לב שממש אין להן תימוכין מדעיים רציניים.

          2) לא כתבתי שחוקי הפיזיקה סותרים חיי נצח, הרי אפילו כתבתי בתגובתי: "תיאורטית, אפשר להאריך חיים בצורה משמעותית ואפילו עד אינסוף…" ממש כפי שתיאורטית ציפור יכולה לרחף באויר עד קץ הזמן. בסך הכל הצבעתי על העובדה שהחיים הם דבר לא יציב יחסית ונדרשת הרבה השקעת ארגיה (ולפעמים אפילו מזל) כדי לקיימים ולכן אפשר להסיק מכך שהסיכויים למות מתישהו תמיד שואפים למקסימום האפשרי.

          3) שוב, כפי שכתבתי בתגובה אחרת שלי, ברור שבמחקר, שבו מנסים בדרך כלל לגלות דבר מה חדש ולא מוכר, עושים איזה תהליך יצירתי של השלמת פאזל על סמך מספר חתיכות. לשם כך יש מתודה מדעית שמתווה את הדרך הנכונה לבחון את הרעיונות היצירתיים האלה. מה שאת עושה הוא לא יותר טוב ממה שחובבי החייזרים עושים משתי בחינות מהותיות, הראשונה את ממציאה (ממחזרת יותר נכון) סיפור או מציעה פאזל לצורך העניין ונעצרת שם, אין שום הצעה ממשית, קונקרטית ולו ברמת ניסוי מחשבתי, כיצד אפשר לבדוק זאת. אפילו אלון בעל סיפורי הניסים והנפלאות על הקשר בין כוכבים ובני אדם עשה יותר מזה. השנייה, את מתעלמת לחלוטין מכל אותם דברים שלא ממש עולים בקנה אחד, שלא לומר סותרים לגמרי, את הפאזל שלך והדגמת זאת בכמה מקרים, הן בחוסר ההבנה שלך לגבי העדיפות ההסתברותית של המוות על פני החיים (כנגזרת מהבנת חוקי הפיזיקה והכימיה הבסיסיים) והן התעלמותך מהידע שקיים בקשר לאפקט הפלסבו (בוגע לפסילתך פאזלים של אחרים) וישנן עוד כמה וכמה דוגמאות שאם תרצי לשתף את שאר הקוראים בעיקרי אמונותייך בצורה יותר מסודרת אשמח להצביע על רבות מהן. בקיצור, מותר להציע כל פאזל, אבל ככל שיש פחות חתיכות והקישורים בינהן פחות ברורים ונדרש להפעיל יותר דמיון כדי לחבר בין החתיכות כדי ליצור את הפאזל המסויים הזה, נדרשים ראיות ואישושים הרבה יותר חזקים. הפאזל שלך (של רמטה אני מניח), כמו הפאזל של ויטל, כמו הפאזל של אלון, כמו הפאזל של חובבי החייזרים, הדתיים וכך הלאה והלאה הוא יותר קרוב לתחום שמצריך תימוכין (ולו לוגיים רציונאליים) הרבה הרבה יותר רציניים. אם את רק מסתפקת בהצעת פאזל סתום בלי להסביר ממש ובלי לבסס את ה*קישורים* בין החתיכות ולא את החתיכות עצמן שהתגלו על ידי המדע (זה טריק ידוע, שלא תמיד נעשה במזיד, בו מצביעים על מחקרים שמוכיחים את חתיכות הפאזל הידועות ומסתמכים על חיזוקים אלה כדי ליצור מצג שווא שהם גם מחזקים במשהו את הקישורים הדמיוניים בין חתיכות הפאזל).

          צר לי שהתגובות שלי הן אישיות כלפייך, הסיבה היא שאת היחידה כאן שמצד אחד הביעה גישה ספקנית לעילה (וכך נתפסת בעיני הקוראים שציינו זאת בעצמם) כאשר מפעם לפעם את מציגה גם איזו פתיחות מתמיהה לרעיונות מוזרים להפליא שלא ממש נתמכים במציאות במיוחד אם מפעילים עליהם חשיבה ביקורתית, לכל היותר אפשר לומר שקרו כמה דברים מוזרים, אולי אפילו צירופי מקרים מעניינים, אבל בחיים המורכבים שלנו, בהם ידוע שיש לנו נטייה לברור תוצאות חיוביות ולשכוח מקרים שליליים, במיוחד כאשר אנחנו מושקעים כספית ורגשית (האם זה מצלצל לך מוכר?) בהחלט יכול להיות שהפרשנות שנתנו לדברים (הפאזל שדמיינו) הוא ממש לא קשור למה שבאמת קורה שם בחוץ. בדיוק לשם כך יש כלים של חשיבה חדה. תהיתי עד כמה את מודעת לפער הזה אצלך, שנראה שהוא חורג מהנוף הרגיל, והאם ניסית לבחון את הפאזל שלך בצורה קצת יותר ביקורתית (כמו למשל להתייחס לביקורת הרבה שקיימת על מקורותיו של הפאזל בו את מאמינה). אם את באמת חובבת אמת, לא אמורה להיות לך שום בעיה לבחון, ואף לתת לאחרים לבחון את האמונות שלך, שניכר שאת מאמינה בהן באמונה שלמה.

          אהבתי

          • טל,

            אתה אכן תוקף אישית. הבלוג הזה תמיד היה מקום שבו מתייחסים לטענות ולא למי שטוען אותן. ולכן זה מקום של למידה עבורי ואני בטוחה שעבור רבים אחרים. מצער שאתה מכניס לכאן תרבות דיון מסוג אחר.

            לפי שיטתך אני אמורה להיות ספקנית "מאושרת" לפי דרישות הועדה העליונה לספקנים, או להאמין בפיות ורודות וקריסטלים, אין שום דבר באמצע.
            אבל מכיוון שאני כן מטילה ספק בדברים מסוימים ומאמינה באחרים, אז אני מרמה כאן את כולם.
            אפילו חמור מכך, אני מציגה מצג שווא כדי להיות מיליונרית מהסדנאות שאני עורכת (שוב לא צריך להוכיח כלום, רק לרמוז). הרי כבר אמרת שיש לך "אף" לאנשים כמוני.

            כבר בדיון הקודם איתך, הבנתי שכשאתה מקבל תשובות שאתה לא יודע להתייחס אליהן בצורה עניינית, אתה שולף אנשי קש, תוקף אישית, או לא עונה בכלל.

            לא התייחסת בצורה עניינית לטענות שהעליתי, אתה ממחזר שוב ושוב מושגי ניו-אייג' ומנסה להלביש אותם על תפיסת העולם שלי. אתה כנראה מכיר אותי מצוין.
            אם בעיניך אני חסרת הבנה במושגים בסיסיים, שרלטנית רודפת בצע, ובכלל טיפוס בזוי שמאמין בדברים בלתי סבירים בעליל, בשביל מה להמשיך את הדיון?

            אם אתה כן רוצה להתייחס עניינית, אתה מוזמן לשאול שאלות ממוקדות על הטענות שהעליתי, בלי לתקוף אישית, ובלי להניח הנחות על תפיסת העולם שלי, רק משום שקראת עמוד וחצי ממה שכתבתי והחלטת שאתה מכיר את הטיפוס.

            אם אתה לא מתכוון להתייחס עניינית, מבחינתי, זה לא שווה התייחסות.

            אהבתי

            • קצת באיחור…
              לצד ביקורת אישית (מוצדקת לדעתי והסברתי מדוע בתגובותי) כתבתי גם התייחסות עניינית מפורטת (לדעתי).
              שישפטו שאר הקוראים מי מבין שנינו גיבה את טיעוניו בצורה יותר טובה ומשכנעת, וגם מי מתחמק מהתייחסות לטיעונים ענייניים מפורטים ומשאלות מפורשות (נראה ששנינו טוענים זאת במידה מסויימת כלפי השני).

              אהבתי

  8. בשמת, זה לא ש"אי אפשר באמצע" (ולמען האמת, עדיף בהרבה להאמין בפיות ורודות מאשר באמונות הרווחות והדי רווחות בציבור..לפחות הן לא עושות נזק).
    זה שיש להפנות את הספקנות הבריאה, על כל אותן טענות, ללא יוצא מהכלל.

    לגבי חיי נצח או עצירת הזמן, אני אמנם לא מעוניינת למכור כלום, אבל יש לי תחושה (לא מבוססת מדעית ולא כלום, אלא נסיון אישי) שלמשל נשים שלא עוברות את השלבים ה"רגילים" שהחברה הכתיבה להן כמו :חתונה, ילדים וכו', הרבה פעמים נשארות "צעירות" שנים רבות, ונראות דומה מאוד או עם הבדלים קטנים במשך לפחות עוד 20-30 שנה. הרבה ממה שאנו קוראים לו "זקנה" זה בעצם כניעה למערכות הקונפורמיסטיות.

    אהבתי

  9. אגב, הגבר הזה הרבה יותר שפוי מאלה הטוענים לחיי נצח שאחרי המוות או בכלל המשכיות כלשהי לאחר המוות.
    לפחות את טענותיו ניתן להפריך.

    אהבתי

  10. אין גבול לשני דברים- טמטום ועוני. הוא מטומטם כל כך בעינינו ובעיני כולם. והתוכנה- ידעתם שמחשב רגיל יכול לעבד עד 10 מיליון נתונים בערך לשנייה? שווה 800 $ לשימוש ליומיים…

    אהבתי

  11. אכן כן. תפנית כה דרמטית מצדיקה לדעתי אפילו שינוי כותרת או לפחות התייחסות בפיסקה הראשונה. הייתי הולך על שורה של אהוד בנאי "איך זה נגמר בסוף כולם יודעים".
    מתחבר יפה גם למאמר על הבלי החשיבה החיובית. דת האלמוות של ויטל ז"ל בעצם מאשימה את כל המתים במותם. לדבריהם, אם הם היו חושבים חיובי וגם משלמים ביד רחבה, הם היו חיים ובריאים.

    אהבתי

      • הבה נדון בנושא בצורה מדעית סקפטית.
        אתה טוען שמותו של מוני ויטל זו שמועה בלבד. איזו ראיה תספק אותך מלבד גופה וזיהוי DNA?
        וארחיב את הדיון: למה החלטת שהשערת האפס היא שמוני חי ואני צריך להוכיח?
        אם נתחשב בהיותו של מוני אדם, בהיותם של בני אדם בני תמותה ובגילו של מוני, הרי שמותו היא השערה סבירה ביותר. ויתרה מכך: אם אדם סביר מגלה בגוגל שמועות על מותו, חזקה עליו שיעשה מאמצים עילאיים להוכיח שהוא חי. בעיקר אם הוא טוען טענות כה קיצוניות לגבי אלמותיותו.
        מכאן, שהשערת האפס צריכה להיות שמוני ויטל מת, ואתה הוא זה שצריך לספק הוכחות להיותו חי. אני אסתפק בכניסה שלו לפייסבוק או ללינקדאין, סרטון יוטיוב על הרצאה שלו מהשנה האחרונה, או משהו דומה. כמובן עם וודאות גבוהה שאף אחד משאריו לא התחזה לו.
        האם אתה או מי מהקוראים מרים את הכפפה?

        אהבתי

        • איתי, אני מנסה להיות מדויק ואמין ככל האפשר. אם אני מפרסם כתבה שכל הפואנטה שלה היא שהוא מת, ובסוף מסתבר שזאת סתם שמועה, האמינות שלי נפגעת. לכן, אני מנסה להקפיד ככל האפשר כל בדיקה של הדברים – הרי זה שם המשחק!

          אהבתי

          • אני מקבל את טענתך. אני מציע לנקוט את הגישה של ריצ'רד דוקינס לנושא קיומו של אלוהים: אגנוסטיות סקפטית. אפילו דוקינס לא שולל לחלוטין את קיום האל, אלא טוען כי כל העדויות מצביעות על חוסר באלוהים, אבל הוא פתוח תמיד לקבלת ראיות חדשות שיוכיחו אחרת.
            ולכן, אם נשתמש בתער אוקאם, ניאלץ להגיע למסקנה העצובה כי כל הסיכויים שאכן מוני ויטל מת, אבל נשמח לשנות את דעתנו אם יובאו לפנינו ראיות אחרות.

            אהבתי

  12. האתר שלו מת, נעלם גם בעולם הווירטואלי. מחמם את הלב לגלות שגם סקפטיקנים יכולים להיות כל כך פואטיים.

    אהבתי

  13. אם יש 4 מימדים שאנחנו חיים בהם ויכולים לנוע בשלושה מהם והרביעי זה מימד הזמן שאין לנו יכולת תנועה בו אלא קדימה אז להלכה אם מקבעים אותו ונעים רק על פניו קדימה ואחורה (הפיזיקה טרם הצליחה להוכיח שזה לא ניתן ולמעשה הוכיחה שזה אפשרי למיטב ידיעתי) מקבלים שאנחנו "מרוחים" על פני מימד הזמן מלידה ועד מוות

    במובן הזה אפשר לומר שאנחנו בני אלמוות לא ?

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s