"הרפואה הסינית המסורתית ריפאה מיליוני אנשים במשך אלפי שנים!"

מי מאיתנו לא נתקל בטענה כזאת או דומה לה.

מה באמת מסתתר מאחורי הרפואה הסינית המסורתית? כמה אנשים היא באמת ריפאה?

הבהרה: הפוסט הנוכחי לא מתיימר לעסוק ברפואה הסינית המסורתית בצורה מדעית. לשם כך יש להגדיר תחילה מה הטיפולים שרוצים לבדוק ואז לחפש מחקרים איכותיים שבחנו אותם. (הפניות לקריאה נוספת ולמחקרים תוכלו למצוא בקישורים שבסוף הפוסט). מה שהפוסט הזה כן מעניק זו הצצה מזווית שונה, היסטורית, אנתרופולוגית, סובייקטיבית, אנקדוטלית אם תרצו. אבל עדיין, הצצה מרתקת, לטעמי.

דוגלד קריסטי (Dugald Christie) היה מנתח סקוטי ששירת כרופא מיסיונר בצפון מזרח סין בין השנים 1883 ו-1913. הוא כתב ספר שמתאר את רשמיו מאותן 30 שנים בסין.

בתחילה נתקל בהתנגדות חריפה מצד התושבים. הסינים היו חשדניים כלפי זרים והפיצו שמועות זדוניות לגבי מעשיהם האפלים. אך לאחר שריפא עיוורים בעזרת ניתוחי קטרקט ועזר לכל אותם חולים שהרופאים המקומיים לא הצליחו לעזור להם, הקהילה התחילה להבין בהדרגה שיש לו משהו להציע שהיה טוב בהרבה ממה שהם היו רגילים אליו.

פעילותו החלה לעורר עניין לא רק בקרב החולים, ורבים התגודדו מסביב למרפאה שלו כדי ללמוד ממנו. בהמשך הקים את ה- Mukden Medical College, כדי להכשיר רופאים סיניים ברפואה מערבית.

30 השנה שבמהלכן פעל בסין הספיקו לו כדי להתרשם לעומק ממה שהיה לרפואה הסינית המסורתית להציע.

הבה נציץ יחד אל נפלאות הידע הסיני העתיק!

* הטקסט שלפניכם הוא תרגום חופשי של חלקים נבחרים מהפרק החמישי בספר.
** אזהרה: הטקסט מכיל תיאורים גרפיים שעלולים להסב אי נעימות לקוראים רגישים.

 *   *   *

הרפואה הסינית הקלאסית מבוססת על ספר מהמאה השלישית או הרביעית לפנה"ס. הספר מדבר על רפואה ועל פיזיקה, על yin ו-yang, על חמשת היסודות, על מחלות, דיקור ועוד. האדם נמצא בקו הבריאות כל עוד חמשת היסודות שמהם מורכב גוף האדם – מתכת, עץ, מים, אש ואדמה – נמצאים באיזון. כשהאיזון ביניהם מופר – מופיעות מחלות. מטרת הטיפול היא להחזיר את האיזון בין היסודות. תרופות מסווגות בהתאם לחמישה צבעים (לבן, ירוק, שחור, אדום, צהוב), חמישה טעמים (חריף, חמוץ, מלוח, מר, מתוק), חמישה אברים בגוף (ריאות, כבד, כליות, לב, טחול), וסדרות נוספות של חמישה אלמנטים.

אם הלב חלש, למשל, זה אומר שיש פחות מדי אש. אש מיוצרת ע"י עץ, שמתאים לכבד. לפיכך כדי לחזק את הלב, צריך לחזק את הכבד והתרופה צריכה להיות חמוצה וירוקה. מאכלים מרים אסורים בתכלית האיסור. אם לעומת זאת הריאות נפגעו, מה שנדרש הוא אדמה, כדי לייצר את המתכת החסרה, כלומר, יש לעורר את הטחול והתרופה צריכה להיות צהובה ומתוקה. יש להתרחק ממאכלים חריפים.

הרופאים הסינים הודו בפני שהם לא יודעים דבר לגבי ניתוחים. הם לא מסוגלים לקשור עורק, לקטוע אצבע או לבצע את הניתוחים הפשוטים ביותר. סוג הטיפול היחיד שמזכיר באיזושהי מידה ניתוח הוא הדיקור (אקופונקטורה), שמשמש לכל סוג של בעיה. יש תשעה סוגי מחטים ולעתים קרובות משתמשים בהן כשהן מלובנות. לפעמים הן מושארות בגוף למשך ימים. בהיעדר כל ידע אנטומי, המטפלים מחדירים לא פעם מחט דרך כלי דם גדול או אברים חיוניים, מה שמביא במקרים מסוימים למוות מידי.

ילד קטן שהובא לטיפול הציג מחזה מעורר רחמים. הרופא הודיע להורים שיש עודף של אש בגוף שלו, מה שדורש טיפול במחטים קרות. הוא ניקב את בטנו של הילד בכמה מקומות לעומק רב. הילד המסכן מת זמן קצר לאחר מכן.

לטיפול בכולרה נועצים מחטים בזרועות. למחלות ילדים אחרות, במיוחד פרכוסים, המחטים מוחדרות מתחת לציפורניים. למחלות עיניים הן מוחדרות בדרך כלל לעומק של כמה אינצ'ים אל תוך הגב העליון. מטופלים הגיעו אלי עם שטחים נרחבים של עור מקולף בגבם עקב טיפולים מוגזמים מסוג כזה, עם מכשור שלא היה נקי במיוחד.

צורת טיפול פוגענית אחרת מתבצעת באמצעות פלסטר-שרפי שחור, שמשמש לכל סוגי הכאב, חבלות, פצעים ונפיחוּת. ברגע שמופיע זיהום קטן מיד מדביקים עליו את הפלסטר, דבר שמונע שחרור טבעי של הזיהום. התוצאה היא לעתים קרובות מחלה חמורה. כמעט בכל מקרה של בעיית עצמות או מפרקים, המצב הוחמר, אם לא נגרם, כתוצאה מהפלסטר הקטלני הזה. ולמרות הכל, לסינים יש עדיין אמונה מלאה בסגולות המרפא שלו.

ילד בן תשע הובא בסל, וכאשר הוסר הפלסטר שכיסה לחלוטין את רגלו היה אפשר כמעט לשמוע את הריח, כמאמר הסינים. חלק גדול של עצם השוק היה כמעט חשוף. אמו דיווחה כי הוא לא קיבל שום תרופה למעט הפלסטר הזה, שהודבק על רגלו 15 חודשים לפני כן, כשנפצע קלות בנפילה. הילד היה עכשיו כחוש, עם דופק מהיר וחלש וסבל משיעול חמור. המוות נראה כבר מעבר לפינה. לקחנו אותו לבית החולים, טיפלנו ברגל בצורה רציונלית, ואחרי כמה ימים הסרנו את העצם הפגועה לחלוטין. בתוך חודש הוא כבר הלך, ורוד, חזק ועליז, ועם התלהבות רבה ללמוד לקרוא ולשיר שירים. מקרים כאלה נפוצים מאוד.

כל אדם שרוצה בכך יכול לעסוק ברפואה, ואפילו הרופאים המפורסמים והמלומדים ביותר לא יודעים דבר על מבנה המפרקים, מה שגורם סבל רב למטופלים שלהם.

ילד קטן עיקם את רגלו בזמן משחק והתלונן על כאבים. הילד נלקח לרופא סיני מפורסם, שמשך באלימות את הרגל ועיקם אותה עד שהילד צרח מכאבים. עד לאותו "טיפול" הילד היה מסוגל ללכת. אחריו הוא לא יכול היה אפילו לעמוד. כעבור שלושה שבועות הוא הגיע למרפאה שלנו. הירך הייתה כל כך נפוחה וכואבת, שהיינו חייבים לתת לו כלורופורם כדי לבצע את הבדיקה. הסתבר שמפרק היה מחוץ למקום, ללא ספק עקב הטיפול שקיבל. החזרנו אותו בקלות למקום, והילד חזר תוך זמן קצר לתפקוד מלא.

יום אחד, לאחר שהסרתי חתיכת עצם מאדם שנפגע קשה מפציעת ירי, הופתעתי לראות כמות לא מבוטלת של כספית נשפכת החוצה. "זה הכדור המותך!" הסביר המטופל. רופאים סינים לא טורחים לנסות ולהוציא את הכדורים, אלא מחדירים לתוך הפצע כספית, שלטענתם אמורה להמיס את העופרת, טענה שהמטופלים מאמינים בה כמובן.

הסינים משתמשים במסאז' ללא הרף, לא בהכרח באופן מדעי, אבל בצורה אינטליגנטית ומועילה. הם גם מכירים, גם אם בהגזמה, בתועלת של גירוי הסחה, (counter irritation) ויש להם שיטה קצת מוזרה לכך: העור נצבט ומעוות באופן חוזר וחד בין האצבעות או בין שתי פיסות עת או מטבעות נחושת, עד שהוא מאדים. כוסות רוח גם הן בשימוש נפוץ. אנשים מסתובבים עם עיגולים אדומים על המצח שלהם. "מה קרה?" אתה שואל בבהלה בפעם הראשונה. אבל התשובה המופתעת לא מאחרת להגיע: "היה לי כאב ראש, זה הכל."

אמונות טפלות רבות מסתובבות לגבי מחלות והגורמים להן, אמונות שמקורן זמן רב לפני הגעת הבודהיזם או הטאואיזם, וללא ספק ישרדו באזורים הכפריים זמן רב אחרי היעלמותם. שיער נכרך לעתים קרובות מעל לפצע כדי "להרחיק את הרעל מלעלות ללב". מטופל הסביר את המקור למחלה שלו, תוך שהוא מרכין ראש בחרטה של חוזר בתשובה: "העלבתי את אל הנמר. הייתי בגבעות ואכלתי בשר נמר, וזה עונשי."

אדם מבוגר הביא את בתו למרפאה שלי כשהיא במצב סופני של שחפת. היא הייתה כל כך חלשה עד שכמעט לא הצליחה לדדות אל חדר הבדיקה. כשהסברתי את מהות המחלה שלה, הוא ענה בנימוס אך בתקיפות: "אתה טועה. אין לה מחלת ריאות. גם אני רופא בעל שם, אבל אני לא מנתח. הגעתי אליך כי שמעתי על כישורי הניתוח שלך, כדי שתוציא את הדבר הרע שמאיים על חייה." הוא הסביר שלפני חודשים רבים התחיל לגדול בבטן שלה צב, וכעת הוא כבר בגודל של כף יד. הוא ניזון מדמה, אותו הוא שותה שלוש פעמים ביום. "הנה! אפשר להרגיש את הראש שלו זז מצד לצד, ממש מתחת ללב שלה. אתה לא יכול להוציא אותו?!" ה"צב" שהוא הרגיש היה לא יותר מאשר פעימות הדופק באבי העורקים, שהיה קל לחוש בהן כתוצאה מגופה הצנום והכחוש.

האמונה ברוחות רעות היא אוניברסלית, וכל מיני צורות של מחלות מיוחסות להן באופן כזה או אחר. בצד הרופאים שמצייתים לספרים העתיקים פועלים גם הרבה קוסמים ומכשפים, שנועצים בהם גם אנשים משכילים בני המעמד הגבוה. המרשמים שהם נותנים שונים ומשונים: נייר שרשומים עליו סימנים מיסטיים מועלה באש ומטופל שותה את האפר שלו כשהוא מעורבב עם מים. לפעמים מכסים ספל מים בבד ומנערים אותו בחוזקה עד שמתחילות להופיע בועות. אז שותים את המים במהירות, תוך שהמטפל מלחש לחשים.

שיגעון, אפילפסיה ומצבי היסטריה קיצוניים מיוחסים להשתלטות על ידי שד (Demonic possession). ללא כל חקירה לגבי מקור הבעיה פונים לשיטות אכזריות ביותר כדי להוציא את רוח השד החוצה, כמו למשל להכריח את המטופל לעמוד יחף על ברזל מלובן. הטקסים מלווים תמיד במכות קשות וחסרות רחמים. למזלם של הסובלים המסכנים, לא ניתן לשרוד עינויים קשים כאלה לאורך זמן, והמוות גואל אותם עד מהרה מייסוריהם. כך למשל, נערה בת שבע עשרה שסבלה מהיסטריה טופלה על ידי רופאי-אליל בכל מיני שיטות אכזריות, ללא הצלחה. לבסוף דחפו ברזל מלובן אל תוך גרונה כדי לגרש את השד. היא מתה זמן קצר לאחר מכן.

מדע הרפואה בסין נמצא בכזה מצב כאוטי, ושיטות הטיפול כל כך דמיוניות ולא עקביות, שלא מפתיע שלמטופלים אין אמון רב ברופאים שלהם. הרעיון של "רופא משפחה" אינו מוכר כאן. כשטיפול שנותן רופא אחד לא מצליח לפתור את הבעיה בתוך מספר ימים, המרשם שלו ננטש כ"לא מתאים" או "לא מאושר על ידי האלים", ורופא אחר מוזעק לעזרה מבלי ליידע את הראשון על כך. נפוץ למדי מצב שבו אנשים נוטלים תרופות שרשמו להם כמה רופאים שונים במקביל, בתקווה שלפחות אחד מהטיפולים יעזור.

יש נכונות גורפת לקבל כרופא כל אדם שטוען כי הוא יכול לרפא אנשים. מרגע שהחשד מכל דבר שמקורו בארץ זרה החל לפוג, אנשים לא היססו לקנות תרופות מכל נוכל שהציע את מרכולתו. אדם ששירת כשוליה במרפאה שלי במשך כמה חודשים ראה איך חובשים פצעים ולמד את שמותיהם של כמה תכשירים נפוצים, עזב אותנו, השקיע כמה דולרים בשמן קיק, מלחים ותחבושות, הלך לאיזה כפר והכריז כי למד רפואה בבית חולים מערבי. בחור אחר הגיע אלינו במצב אנוש, נאלצנו לקטוע את רגלו, חייו נצלו ולא עבר זמן רב לפני שגם הוא התחזה באותו האופן. לא מדובר בהכרח בנוכלות או צביעות; הם כנראה פשוט לא מבינים עד כמה מעט הם יודעים, וכמה הרבה יש להם עוד ללמוד.

*

אז בפעם הבאה שתתקלו בטענות לגבי הידע הסיני העתיק והמופלא בתחום הרפואה, תדעו מה לדמיין… וכן, מיליוני סינים יכולים לטעות במשך אלפי שנים.

עדכון – שעות אחדות לאחר פרסום הפוסט התפרסם הפוסט הבא בבלוג של נעם לויתן ויונת אשחר, שמדגים איך נראית רפואה מבוססת מדע:
מרפואה סינית מסורתית לרפואה אמיתית ולפרס נובל – פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2015 יוענק היום לחוקרת הסינית טו יויו על פיתוח תרופה נגד מלריה מצמח המרפא לענה חד שנתית.

לקריאה נוספת:

• https://en.wikipedia.org/wiki/Traditional_Chinese_medicine
• https://www.sciencebasedmedicine.org/what-is-traditional-chinese-medicine/
• הפוסט בSBM דרכו נחשפתי לספר הזה: https://www.sciencebasedmedicine.org/the-reality-of-ancient-wisdom-acupuncture-and-tcm-werent-so-great/
• מאמר מרתק על "המצאת הרפואה הסינית המסורתית" כפי שאנחנו מכירים אותה היום, כחלק מפרופגנדה של מאו דזה-דונג בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
• מה מכילות "תרופות סיניות מסורתיות" שנמכרות היום? מחקר שבדק 26 תכשירים מצא במחצית מהם DNA מצמחים או חיות שאינם במרכיבים המוצהרים, כולל DNA מחיה בסכנת הכחדה, במחצית נמצאו תרופות קונבנציונאליות, וכן מתכות כבדות, כולל ארסן, עופרת וקדמיום.
• מאמרים בנושא דיקור:
  • על דיקור וכאב – https://www.painscience.com/articles/acupuncture-for-pain.php
  • Acupuncture is a theatrical placebo: the end of a myth
  • קטגוריה שלמה מוקדשת לדיקור בבלוג Science Based Medicine
• בספר "ריפוי או פיתוי" מאת אדזארד ארנסט וסיימון סינג מוקדש פרק נרחב לנושא הדיקור.
• כתב במכון דוידסון בנושא: מיליארד סינים לא טועים? המחקר המדעי על הרפואה הסינית.