לאחרונה דברנו על פנייה לסמכות. עסקנו בעיקר במומחים מדומים, או במומחים אמיתיים אבל כאלה שמייעצים לא בתחום מומחיותם. היום נעלה דרגה ונפגוש מומחה שמעלה טענות במסגרת מומחיותו. גם במקרה כזה, חשוב להפעיל חשיבה חדה. לעיתים הדברים באמת מעל להשכלתנו או יכולותינו האינטלקטואליות, אך לא תמיד. אל תמעיטו ביכולותיכם. חישבו, ושאלו שאלות!

לפני ימים אחדים שלח לי אחד מקוראי הבלוג את המאמר המעניין הזה. הוא נפתח בהקדמה דרמטית מאת מנהל האתר בו פורסם המאמר:

מה קורה כשמדען וחוקר מוערך מגיע למסקנה שהיקום מגיב בקורלציה מדהימה להתנהגות האנושית ושהדבר מוכח ונתמך ע"י מודלים מתמטיים? נכון, הממסד האקדמי מתעלם ממנו לחלוטין ומונע ממנו לפרסם את ממצאיו בעיתונים המדעיים. דוקטור אלון ר' הוא מדען שכזה.

הכתבה שלפניכם פורצת דרך ומדהימה בכל קנה מידה. המסקנות שנובעות ממנה מבוססות על תצפיות ומודלים מתמטיים ומדעיים.

מדובר בעבודה של דוקטור אלון ר' – בוגר הפקולטה לפיסיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית שבירושלים.
הוא סיים את המאסטר שלו בהצטיינות בפיסיקה תיאורטית (יחסיות כללית) באותה האוניברסיטה וקיבל את הדוקטורט שלו בפיסיקה נסיונית (אסטרונומיה) מאוניברסיטת ת"א. הוא פירסם 60 מאמרים שעברו שיפוט בעיתונים מדעיים, … השתתף ב-20 כנסים מדעיים, רואיין לכמה עיתונים ורשתות טלוויזיה מהמובילים בעולם, הוביל מספר פרויקטי מחקר בינלאומיים…  [הרשימה המלאה באתר].

בקיצור, יש לו את הסמכות והנסיון.

אני מוכרח להודות שכמעט התפקעתי מסקרנות. אסטרונומיה היתה תחביב נעורים שלי ואת התואר הראשון עשיתי בלימודי פיזיקה, כך שמושגים בסיסיים בתחום הספקתי לרכוש.

המדען פותח בדברים (ההדגשות שלי):

כתבה זו מציגה תפיסת עולם אבסורדית, הטוענת שהמדען הצופה אינו נפרד מהיקום. מוצגת הקבלה מדהימה בין בני אדם והתנהגויות אנושיות לבין עצמים ותופעות אסטרונומיות. דמיון מפתיע זה מתבטא גם בהתפלגויות ובמספרים, והוא בעל מובהקות סטטיסטית גבוהה מ-99.9%!
מועלית הטענה ההזויה, שעל סמך התנהגויות אנושיות ניתן לנבא תופעות אסטרונומיות.
התפיסה והתוצאות המובאים במחקרים אלו הם כל כך מוזרים, עד כדי כך שהמדע מסרב לקבלם, ועד כה הוא חסם אותם לחלוטין. תחזית אחת של המודל כבר התגשמה, וכמו מהפכות מדעיות קודמות בעבר, הזמן כנראה יעשה את שלו בעניין זה.

הנה כמה מההקבלות שמצא המדען:

• כוכבים מרוכזים בצבירי כוכבים, גלקסיות וצבירי גלקסיות כמו שבני אדם נמצאים בכפרים, ערים וארצות.
• יש כוכבים צעירים ואנרגטיים וגם כוכבים זקנים, כמו ננסים לבנים, כוכבי ניוטרונים וחורים שחורים. כוכבים זקנים פעילים פחות מכוכבים צעירים.
• כוכבים רגילים (כוכבי סידרה ראשית) מחולקים בצורה גסה לשני סוגים – כוכבים חמים וקרים בדומה לנשים וגברים.
• כוכבים רבים נמצאים במערכות כפולות, כמו זוגות בני אדם, אך יש גם כוכבים בודדים ואפילו מקרים מועטים של מערכות עם שלושה כוכבים ויותר. סימולציות מראות שכאשר כוכב שלישי מתקרב למערכת כפולה הוא גורם לתגובה, שבסופה הוא יכול להמשיך בדרכו ללא הפרעה לזוג, לפרק את המערכת הזוגית, או לתפוס את מקומו של אחד מבני הזוג. ההקבלה לבני אדם ברורה.
• פלנטות מושוות לילדים. יש שני סוגי פלנטות – מוצקות כמו כדור הארץ, וגזיות – כמו צדק. זאת בדומה לבנים ובנות.
• גילוי פלנטות מחוץ למערכת השמש, שקיבל תאוצה בשני העשורים האחרונים, הראה שיש פלנטות סביב כוכבים בודדים (משפחה חד הורית) וגם סביב מערכות כפולות – משפחה רגילה.
• סביב כוכב או מערכת כפולה יכולים להיות פלנטה אחת או יותר כמו מספר ילדים אצל בני אדם.

וכעת, להקבלות המספריות:

הדמיון בין המערכות האסטרונומיות והאנושיות אינו מבני ואיכותי בלבד, אלא אף כמותי. מאמר משנת 2008 בדק את הכפילויות ב-4500 הכוכבים הבהירים הקרובים לשמש, ומאמר נלווה העריך כמה פוספסו בגלל גורמים תצפיתיים. התפלגות זו הושוותה עם מספר האמריקאים המבוגרים בגילאי 18-65 שנים מאתר לשכת הסטטיסטיקה האמריקאי. ההתאמה יפה מאוד והמספר הממוצע של ההתפלגויות כמעט זהה – 2.04 אצל כוכבים מול 2.03 אצל בני אדם. סימולציות מונטה-קרלו הראו ששתי ההתפלגויות זהות בהסתברות שמרנית הגדולה מ- 92%.

קראתי בשקיקה גם את המאמרים המצורפים. תוך כדי קריאה צפו ועלו בי עוד ועוד שאלות. למרות שחככתי בדעתי האם לכלות זמן יקר מחיי הקצרים (ביחס לכוכבים לפחות) על הנושא, ההזדמנות לנהל שיחה עם הדוקטור בכבודו ובעצמו קרצה לי.
קפצתי אם כן קפיצת ראש לשלולית, תוך שאני משנן לעצמי ציטוט מפי איינשטיין:

"הדבר החשוב הוא לא להפסיק לשאול שאלות"

לפניכם לקט נבחר וערוך קלות של חילופי הדברים בינינו (אני בכחול, הדוקטור באדום, ההדגשות שלי). חילופי הדברים במלואם מופיעים כאן בתפזורת בלתי נמנעת.

הערה טכנית: המונחים בעברית מבלבלים מאוד. star ו-planet תורגמו בעברית ל-כוכב וכוכב לכת, בהתאמה. מדובר בגרמי שמיים שונים מאוד במהותם. כדי לא להתבלבל אשתמש במונח פלנטה ולא ב"כוכב לכת", ובמונחים שמש או כוכב כשאני מתייחס ל-star.

היוהרה האנושית

מדוע בעצם האנלוגיה היא לבני אדם? ולא לדולפינים? או עכברים? או דבורים?
או 476 תרבויות אינטליגנטיות אחרות שאולי מפוזרות ברחבי היקום, עם אורחות חיים שאנו אפילו לא יכולים לדמיין?

• האנלוגיה היא דווקא לבני אדם ולא לחיות ממין אחר כי לאדם יש תודעה. הוא פאר היצירה. האדם הוא היחיד שחושב. היחיד שמסוגל להבין את הסינגולריות. קוף לא יכול לעשות זאת. היקום מופיע בתודעתך, שהיא הסינגולריות, אך לא בתודעת הקוף או הדג.
  לגבי צורות חיים אחרות ביקום, אין לנו מידע כיום. יתכן שיש – הסתברותית צריך להיות, יתכן שאין – אין צורך בכך. יש מספיק מגוון תודעתי על פני כדור הארץ.
  מי אמר שהמספרים אצלם יהיו שונים? על סמך מה אתה מניח זאת? מי אמר בכלל שהם ייראו אותו יקום כמו שאנו רואים?

האבולוציה היא תהליך בסיסי ביותר על פני כדור הארץ, במסגרתו התפתחו כל סוגי היצורים החיים וכן יצורי ביניים שכבר אינם מסתובבים בינינו. מה המקביל האסטרונומי?

• גם ביקום יש אבולוציה. אם אתה מכיר את הנושא של קרינת הרקע הקוסמית, אז היקום היה אטום לקרינה לפני כן, ושקוף לקרינה אחר כך. דמיון מדהים לאדם – היקום אטום לעובר בזמן ההריון ושקוף אחרי הלידה. אני מקביל את קרינת הרקע הקוסמית לטבור – עדות ללידה. גלקסיות וצבירי גלקסיות נוצרו מאוחר יותר. קווזרים, גלקסיות בהירות מהעבר שכיום לא קיימות, יכולים להיות מושווים עם דינוזאורים.

רומזים לנו שיש סקס אחר

אלמנט בסיסי ומרכזי בחיי האדם הוא רבייה. מה האנלוגיה האסטרונומית של זה?

• במערכת זוגית חומר עובר מכוכב לשני דרך דיסקת ספיחה. יש דמיון לסקס. כאשר הספיחה גבוהה מאוד, יכול להופיע סילון – כלומר חומר הנזרק מהכוכב. לדעתי, יתכן שחומר זה יכול ליצור פלנטה.

בסוף כולם מתים

מהו מוות לפי התיאוריה שלך? מה הפרופורציה בין גיל האדם לגיל כוכבים? מה קבוע ההמרה? כל שנה של אדם, כמה שווה במונחים אסטרונומיים?

• יש שלושה סוגים של כוכבים זקנים – חורים שחורים, כוכבי ניוטרונים וננסים לבנים. חורים שחורים הוא המקרה הקיצוני בו לא הכוכב לא יראה כלל, לכן ציינתי אותו בתשובה לשאלתך אם כוכבים מתים ונעלמים. גם כוכבים זקנים אחרים הם בד"כ פחות פעילים מכוכבים צעירים. המקרה של חור שחור מקביל למוות פתאומי ומהיר, וננס לבן מקביל למוות איטי. מהו קבוע ההמרה?" – מי אמר שיש בכלל קבוע המרה? אולי יש. עדיין לא מצאתי אותו. אולי הוא לוגריתמי?

דור בא ודור הולך

מכיוון שנכדים הם ירחים, ילדים הם פלנטות ובוגרים הם שמשות, ומכיוון שכל הילדים הופכים בוגרים, הרי התיאוריה שלך מנבאת מצב בו כל הירחים וכל הפלנטות הופכים לשמשות. זה ממש לא מה שאנחנו רואים בשמיים, כיצד אתה מסביר את הפערים העצומים? ובכלל, אנשים רבים הם גם הורים לילדים, וגם ילדים להורים בו זמנית. כלומר, הם גם פלנטות וגם כוכבים בו זמנית. ראית פעם דבר כזה בשמיים?

• התיאוריה חוזה הפיכה של רוב הפלנטות בשלב מסוים לשמשות. חלק יכולות למות קודם, וחלק יראו כמו ילדים גם בבגרותם (אנורקסיה). ידוע שפלנטות יכולות לספוח מסה ולהפוך לכוכבים. יש גם מאמר של מריו ליביו שמדבר על כך שבמערכת עם כוכב ופלנטה, הפלנטה יכולה לספוח חומר, להפוך לכוכב, והמערכת תהפוך להיות מערכת כפולה. זה צריך לקרות בסקלות זמן אסטרונומיות גדולות. אם כל המדענים לא מאמינים בכך, זה אומר שזה לא נכון? הרי הדעות המדעיות השתנו לגמרי עם התפתחות המדע.
  לגבי ירחים, כל הנושא של פלנטות הוא עדיין בחיתוליו, ואתה רוצה שנדבר על דורות של ירחים? למיטב ידיעתי, לא ידוע עדיין על ירחים מחוץ למערכת השמש. האם מישהו יודע משהו על ההתפתחות שלהם? אם אתה כבר שואל, אז התפתחות של ירח בהחלט יכולה להיות ספיחת חומר והפיכה לפלנטה.
  אגב, לגבי ירחים, אני דווקא התחלתי בהקבלה לחיות מחמד, אבל קרטר הציע את הרעיון של נכדים, שנראה לי יותר מתאים.

נשים חמות ומוצקות, גברים קרים ונפוחים

לטענתך שמשות חמות מתאימות לנשים, וקרות – לגברים. תוכל לגבות טענתך במחקרים פסיכולוגיים? או שהכוונה לטמפרטורה פיזיולוגית?

• התפיסה שאני מכיר היא שנשים חמות ורגשיות יותר מגברים שהם יותר שכלתניים וקרים מבחינה רגשית. זו כמובן הכללה. אתה מכיר תפיסה אחרת? לא ראיתי טעם לגבות את הטענה הנ"ל, שאפילו לא ציינתי אותה במאמר במחקרים פסיכולוגים. היא גם לא טענה חשובה. גם אם טעיתי בזיהוי המינים (ואני לא חושב כך), הטענה העיקרית היא שיש שני מיני כוכבים כמו אצל אנשים.

פלנטות גזיות הן בנים, ופלנטות מוצקות – בנות. למה? בנים דלילים יותר? מתפשטים יותר? מפליצים יותר?

• יתכן שההקבלה של פלנטות גזיות כבדות לבנות ופלנטות סלעיות קלות לבנים מוטעית וצריכה להיות הפוכה, אבל בין השאר היא התבססה על כך שבמערכת השמש  4 הפלנטות הקרובות לכוכב ההורה הן סלעיות, ובנות בד"כ קרובות יותר להורה. אגב, שים לב שבמערכת השמש מספר הבנים (4 פלנטות הגזיות הכבדות) = מספר הבנות (4 פלנטות סלעיות קלות) כמו אצל בני אדם. מזל? מקריות? אולי.
  • "בנות בד"כ קרובות יותר להורה" – אתה יכול להביא קישורים למחקרים פסיכולוגיים רלוונטיים?
    

משפחות חד הוריות

כשליש מהשמשות הן שמשות יחידות כמו במערכת השמש שלנו, ולא זכור לי שהיתה עוד שמש במערכת השמש שלנו (אם כי הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה פעם). כלומר, התיאוריה שלך צריכה להסביר כיצד נולדים ילדים להורה בודד. האם בעזרת רוח הקודש? או שזרעונים קוסמיים נודדים מכוכבים בודדים רחוקים ומפרים את זה את זה ברביה ללא חיים משותפים? תרומת זרע אולי?

• יש תיאוריה שלשמש יש או היה כוכב כפול רחוק. בכל מקרה, עקב סקלות הזמן הארוכות בכוכבים, לא ניתן לשלול תיאוריה זו. כשאתה מתבונן במשפחה חד הורית עם ילדים, האם תמיד אתה רואה הורה בסביבה? זה בדיוק אותו הדבר בכוכבים.
  לגבי מספרים  – אם אין מספרים, לא ניתן לבדוק. לא ידוע לי על מספרים של כוכבים שנאספו,  ננטשו וכו'. אני חושב שקיימות רק סימולציות, ואני לא מכיר את המספרים.

גרושים-גרושות

מה האנלוגיה שלך לזוג שמתגרש? לפי הידוע לי קרוב ל-50% מהזוגות בארה"ב מתגרשים. האם הדבר אומר שלפי התחזית שלך כמחצית ממערכות כפולות השמשות תתפרקנה לשתי מערכות שמש נפרדות, בחלקן הפלנטות ישארו עם שמש אחת, בחלקן האחר עם השניה, וברובן הפלנטות ינדדו בין מערכת שמש אחת לשני בכל שני ורביעי אחה"צ, ובכל סוף שבוע שני?

• צריך לזכור שהתפתחות בכוכבים איטית מזו של בני אדם, כי סקלות הזמן ארוכות יותר. סימולציות מראות שכאשר כוכב בודד מתקרב למערכת זוגית הוא יכול להמשיך ללא הפרעה, להרוס את המערכת הזוגית או אפילו לתפוס את מקומו של אחד הכוכבים במערכת. ההקבלה לאנשים ברורה – גירושין אפשריים. בהתפתחות כוכבים כפולים ידוע שהמרחק ביניהם משתנה בשלבים שונים, ולכן יתכן שהם "מתגרשים" גם ללא עזרה מכוכב שלישי.
  במערכת כפולה פלנטות יכולות להקיף אחד המכוכבים או את שניהם, לכן האפשרויות שציינת תקפות, אם כי לא תהיה הקבלה מלאה בלוחות הזמנים, שיכולים להיות ארוכים יותר.
  • מצד אחד אתה מציג גרפים, מתלהב מהדיוק שלהם,ומלווה את זה בניתוחים סטטיסטיים מתקדמים, ומצד שני אתה פתאום מתעלם מהמספרים לחלוטין.
    מה אחוז המקרים המתועדים, או המשוערים של כוכב בודד שעובר במערכת של כוכב כפול ומפריד ביניהם? מה אחוז הכוכבים הכפולים שנפרדים מעצמם? אם נחבר כעת את שני המספרים – האם נקבל 40-50%? אני בספק רב. כיצד תסביר את הפער המספרי העצום בין מה שחוזה התיאוריה שלך לבין המציאות? ומה לגבי פלנטות שנודדות מאחד לשני בפרקי זמן קצובים?
    •  אני יודע שהנושא קיים, אבל לא יודע אם יש נתונים. הנה לך נושא למחקר עתידי. אגב, האם אתה חושב שהמדע יודע את המספרים שאתה דורש במדויק?

זוגיות ומשפחה – פרק ב'

מתגרשים מקימים פעמים רבות משפחות חדשות. כלומר, התיאוריה שלך צריכה לנבא משהו מורכב הרבה יותר מאשר שתי שמשות שמתרחקות קצת אחת מהשניה: מדובר בשתי שמשות שמתרחקות מרחק ניכר זו מזו, שמש נוספת מתקרבת לאחת מהן או לשתיהן (בני זוג חדשים) שגם היא יתכן ועזבה מערכת זוגית אחרת, פלנטות חדשות נוצרות לאחר השידוך הזה, והפלנטות מהזוגיות הקודמת ממשיכות לנדוד בפרקי זמן קצובים בין מקומן החדש עם זוג השמשות החדש, לבין השמשות המקוריות מהן נפרדו, אך הפלנטות החדשות מקיפות רק את הזוג החדש.
זה מצב סטנדרטי אצל בני אדם. האם שמעת על מקרה אחד בודד כזה ביקום כולו? האם אתה מכיר סימולציה שמראה שמצב כזה אפשרי מבחינה פיזיקלית? תן לי לנחש. לא. כלומר, התיאוריה שלך קורסת לא רק לגבי מספרים וכמויות, אלא אפילו ברמה האיכותית הפשוטה ביותר.

• לגבי הנושא של פגיעת כוכב בודד ומערכת זוגית, קראתי כמה מחקרים כאלו ואף ראיתי סרטי סימולציות שמתארות התנגשויות בין כוכבים, ו"גירושין" ו"נישואין" בין כוכבים בדיוק כפי שתיארתי. למעשה, רק לפני מספר ימים ביקשתי מאחד המומחים בעולם שישלח לי סרטים כאלו להדגמה בהרצאה. פה במפורש טעית בניחוש.

בין חביתה לסלט

לפני שאציג את שאלותי לדוקטור בנוגע להתאמה המספרית המדויקת שמצא בין מספר נפשות בגילאים 18-65 בבית אמריקאי, לבין כמות כוכבים שמקובצים יחד, אספר קוריוז נחמד:

במהלך ארוחת הערב הצגתי לבתי בת התשע את התיאוריה המדוברת ושאלתי אותה בצורה הכי ניטרלית שיכולתי, מה דעתה. האנלוגיות הבסיסיות לא עוררו בה רושם רב. למעשה היא אפילו שחררה צחקוק נבוך אחד או שניים. כשסיפרתי לה על ההתאמה המספרית המדהימה אמרה (תוך לעיסת החביתה) – "נו…בטח סתם צירוף מקרים".
כשהבינה שהחוקר ישראלי ואילו הנתונים נלקחו מארה"ב קראה בקול של גילוי  –
"אה! בטח הוא בדק בכל מיני ארצות ובחר את הארץ שזה יצא הכי דומה. הוא בטח עשה קודם את כל התחקירים, בדק קודם כמה יש מכל סוג, מה יותר, מה פחות, ממוצעים, ואז החליט מה מתאים למה!" בחיי שאלה היו מילותיה.
אני לא חושב שיש לה מושג באסטרונומיה, או בדמוגרפיה, או מה זה בדיוק "ממוצע", אבל את עקרונות החשיבה החדה היא ללא ספק קלטה!

נחזור לשיחתי עם הדוקטור.

התאמה מספרית מדויקת?

מדוע השווית לאוכלוסיה אמריקאית? יש משהו קוסמולוגי עדיף באמריקאים? אני מניח שאם נשווה לאוכלוסיות בסין, או באפריקה נקבל מספרים שונים לגמרי. מה יהיו המספרים?

• עלית על נקודה חלשה במאמר שהודגשה על ידי מספר פעמים. ההשוואה נעשתה מול ארה"ב כי הנתונים שלהם הכי זמינים והכי טובים. אני מאמין שארה"ב מהווה מדגם סטטיסטי מייצג לעולם, ועל ארצות עם מספר ילדים רב כמו ארצות ערב ואפריקה, תחפה סין עם מספר ילדים מצומצם.
  בכל מקרה, אם ההתפלגות תזוז מעט ימינה או שמאל עדיין תהיה התאמה טובה לכוכבים, ועצם ההתאמה היא מפתיעה ומדהימה. אגב באותה צורה יכולת לשאול מדוע לקחתי רק את ה-4500 הכוכבים הקרובים הבהירים, ולא את כל הכוכבים. התשובה פשוטה: זה מה יש.
  • אתה אומר שהשתמשת בנתונים לגבי אמריקה, כי זה מה שמצאת, אבל מניח שזה מייצג את כל העולם, בלי שהראית חישובים כלשהם שמראים שלהנחה הזו יש תוקף. זה מאמץ מאוד קטן יחסית לטענות כל כך מרחיקות לכת ו"הזויות" כפי שאתה מגדיר אותן.
    כלומר, במילים אחרות, אחד הנתונים המספריים היחידים שאתה מביא (וכזה אשר הקדשת לו מאמר שלם) אינו מבוסס כלל על ראיות אלא על ניחושים, הנחות ובחירות שרירותיות…

מדוע החלטת לנקות מהמדגם את הגילאים מחוץ לטווח 18-65 (ההסבר שנתת במאמר רחוק מלהניח את הדעת)? מה בתיאוריה שלך מגדיר דווקא את המספרים 18 ו-65? למה לא 13 ו-70 למשל? מה קורה להתאמה כאשר משנים את הגיל של "מבוגר" מ-65 ל-55 למשל, או ל-80. עד כמה ההתאמה מתקלקלת? אותו דבר לגבי ילדים. נראה שבחרת באופן מכוון תנאים כאלה שיראו התאמה מספרים טובה, מבלי שיש לך הסברים בעלי משמעות עניינית כלשהי.

• גילאי 18-65 מצוינים באתר הלשכה הסטטיסטית האמריקאי כמבוגרים. זוהי ההשוואה ההוגנת לכוכבים. ילדים מושווים לפלנטות ואנשים זקנים לכוכבים זקנים –  ננסים לבנים, כוכבי ניטרונים וחורים שחורים. אם הגבולות ישתנו מעט (מדוע לשנותם?) ברור שההתאמה תשתנה מעט, אך היא עדיין תהיה קיימת. בכל מקרה, אני מפנה אותך לאתר של US Census Bureau ממנו לקחתי את הנתונים.
  בהנחת פילוג אחיד, בגילאי 18-65 יש 47 שנים בסה"כ, כך שאם תגדיל את הסף העליון והתחתון ב-5 שנים תשנה את הממוצע בפחות מ-20%. במפורש, הממוצע לא יגיע ל-3. גם אם הממוצע גדול יותר לילדים בגילאי 13-18, הוא יצטמצם עם אוכלוסיית זקנים קטנה יותר בגילאי 65-70. אגב, מה ההגדרה שלך לילד ולמבוגר? 18 ו-65 שנים לא נשמע הגיוני?
  אתה יכול להאמין לי או לא, אבל לא בחרתי את הנתונים הכי מתאימים. בחרתי מה שנראה לי נכון. למעשה, הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה בחרה לי את הגבלת גיל המבוגרים ל-18-65 שנים.
  • האם פלנטה הופכת לכוכב כאשר היא עוברת את "גיל 18" או כאשר היא עוזבת את בית ההורים? אני חושב שזה אמור לשנות לחלוטין את הספירה של נפשות לבית אב, לא?
    כלומר, אם בחור בן 27 גר עם ההורים, הרי שהוא מוסיף למניין הנפשות בבית. אבל אם אתה סופר אותו בתור כוכב נפרד, הרי שזה יוריד בצורה דרמטית את מספר הנפשות הממוצע לבית אב. לא? למעשה המספר חייב להיות משהו בין 1 ל-2 (בין אדם שחי לבד, לבין זוג), כי הילדים עד גיל 18 לא נספרים, ואחרי גיל 18 גם לא – הם כבר שמשות.
    המספר הגיע ל-2 רק בזכות ילדים רבים שנשארים בבית ההורים עד גיל מאוחר. או שלא הבנתי את הנתונים עליהם אתה מסתמך. אשמח אם תבהיר את הנקודה.
    • לפי המודל, פלנטה הופכת לכוכב "בהתבגרותה".
      בצפיה בכוכבים, אין לי דרך לדעת אם מערכת זוגית היא זוג או הורה וילד שהתבגר. לכן, ההשוואה היא פשוט לפי מה שרואים. ילד מתבגר נחשב כמו מבוגר. במאמר, ההקבלה היא למספר נפשות בבית בגיל 18-65. מספר הילדים הממוצע הוא ילדים עד גיל 18, כלומר ילד שעבר גיל 18 נחשב מבוגר. המספר הממוצע של מבוגרים בבית הגיע ל-2 גם בזכות ילדים (רבים? לא בטוח) שנשארים בבית ההורים עד גיל מאוחר.
      אגב, לקח לי הרבה זמן להבין איך צריך לעשות את ההקבלה, ומה להשוות, אבל כשמבינים ההשוואה טריוויאלית.

"אה! הוא בטח עשה קודם את כל התחקירים, בדק קודם כמה יש מכל סוג, מה יותר, מה פחות, ממוצעים, ואז החליט מה מתאים למה!" – המשיך המשפט של הבת שלי להדהד באוזני.

אני בטוח שבמוחו של הקורא החושב קפצו ועלו עוד שאלות וקושיות רבות, שחושפות צדדים נוספים רבים בהם המשל האסטרו-סוציולוגי קורס לחלוטין. הסתירות הפנימיות באנלוגיה הקלושה הזו רבות מכדי שאפשר יהיה למנותן. ניתן להמשיך ולהתעמק בהתאמה המספרית "המדויקת" היחידה עליה נשענת כל "התיאוריה" הזו ולמוטט אותה משם (התאמה שמבוססת על הנחות לא בדוקות לגבי אוכלוסיית העולם ומוגדרת כ"נקודה חלשה" ע"י החוקר). הבקיאים באסטרופיזיקה בוודאי זינקו לא פעם למשמע ספקולציות היפותטיות חסרות כל בסיס.

אני הרגשתי שמיציתי.

האם מדובר במדע?

"המאמר המקורי והמפורט בנושא אסטרו-סוציולוגיה לא התקבל לעיתונים מדעיים בנימוק (הלא מדעי) – לא מתאים. גם ניסיונות לצמצמו ולנקות את המיסטיקה מהנושא לא צלחו. לפיכך, המאמרים הועלו לאתר של מאמרים שנדחו ממקומות אחרים".

במקומות שונים בשרשור התגובות הביע אלון את דעתו לגבי רמת המדעיות של עבודתו:

• אני מסכים איתך שכרגע יש וויכוח אם זה מדע או לא. לדעתי זה מדע –  התבוננות בטבע, מציאת חוקיות, ניסוח חוקים, ונתינת תחזיות שניתנות לבדיקה ולאימות או להפרכה. לדעתך, ולדעת רבים אחרים, כולל רוב המדענים, הייתי אומר, זה לא מדע. ההיסטוריה הוכיחה שתיאוריות חדשות נתקלות בתחילה בספקנות רבה ואף בעוינות.
  התיאוריה שאני מציג היא מוזרה ביותר, ונראית חסרת היגיון לחלוטין בתחילה. אין זה אומר שהיא שגויה.
  …אני רוצה להזכיר לך, ותסלח לי על ההשוואה, שהתיאוריות של איינשטיין, כולל הרעיון של ניסוי מחשבתי, התקבלו בתחילה בלגלוג ובספקנות רבים, ואנחנו יודעים איך זה נגמר.
• המאמרים והרעיונות שלי הם כרגע בשולי המדע או בעצם מחוץ לו. אני מאמין שבשנים הבאות הם יכנסו למדע התקני. נחיה ונראה.

ניתן ליחס את ההקבלה המרשימה הזו לדמיון ילדותי פורה של המחבר ולהתיחס אליה כאל אנקדוטית וילדותית…

– כך כותב אלון לקראת סוף אחד המאמרים שלו בנושא (עמ' 12 למטה), ומוסיף:
יש לציין כי אנחנו לא חושבים שההתאמה בין העצמים האסטרונומיים לאנשים היא מוחלטת. אל למישהו לצפות למצוא את "הכוכב האישי שלו". למעשה אנחנו יכולים להצביע על הבדלים מרובים בין כוכבים לאנשים. למשל … הכוכבים כמעט כדוריים, ואילו אנשים, באופן ברור אינם כאלה. בנוסף, האנלוגיה בין אסטרונומיה ואנשים אינה מדויקת ולעיתים נראה שהיא תלויה בפרשנות. אנחנו לא בטוחים האם ההתאמה הטובה ביותר של ירחים היא לחיות מחמד או נכדים.
עדיין, הדמיון הנרחב בין עולם האסטרונומיה לעולם האנשים הוא מטריד ודורש הסבר.
ניתן לטעון כי הטבע פעל באותה דרך כאשר היקום, הכוכבים והאנשים נוצרו. זה פתרון נאה, אך אנו סבורים כי התוצאות שלנו מצביעות על משמעות יותר עמוקה. אנחנו מאמינים שהרעיונות שמוצגים בעבודה זו מצביעים באופן חזק על כך שהתפישה האנושית מקושרת עם היקום ואינה נפרדת ממנו. הביטוי של היקום ובאופן יחודי החברה האנושית מובנים כהשתקפויות וביטויים של התודעה שאינה באה לידי ביטוי – הסינגולריות.
[אני מקווה שהתרגום שלי לא עיוות את כוונת המשורר המקורית].

או שמא מדובר בדת?

באחת התגובות מסביר אלון:

התפיסה במאמרים שלי מבוססת על האדוויאטה, שהיא בעצם הבסיס לכל הדתות. אין שניים, יש רק אחד. תודעה אחת חסרת צורה שמופיעה בכל מיני צורות. היא לפני הזמן ומעבר למרחב, אך מכילה את כל הזמנים והמקומות. לכל בן אדם יש כאילו את הסרט שלו, אבל אנחנו בעצם המסך האחד שעליו מוקרן הסרט. אנחנו האוקינוס שמבוטא ע"י הגל, האגו. אפשר לצאת מהאגו, להתעורר, ולראות מה קורה כאן באמת.

והרי מבזק מיוחד ממאגר המידע הבריאתי:

בעודי עורך את הדברים לרשומה זו, התחולל משהו שנראה כמו פריצת דרך במדע הקוסמולוגיה! אחד הגולשים העביר לאלון מידע:

המידע שאתן לך לא הגיע מתצפיות מדעיות אלא דרך תקשור דרך אדם שמתקשר את תודעת העל שהיא מאגר מידע בריאתי. כחלק מהמידע המורחב והמרתק שהיא מעבירה לנו בני האדם, היא גם העבירה לנו מידע על אסטרופיזיקה – בין היתר על חורים שחורים ולבנים.

הבריאה שלנו היא מעבדת מחקר ענקית שנושא מחקרה הוא חיבורי אנרגיות מסוגים שונים ולימוד השימוש בתדרים השונים.
לצורך זה היה צורך לבנות מערך שיכניס לתוך המעבדה את האנרגיות הנדרשות לצורך מחקר, מתוך שדות האנרגיה העצומים שנמצאים מחוץ לבריאה.
הפתח דרכו נכנסות האנרגיות הגולמיות הללו – הנקראות גם החומר האפל – הוא החור הלבן. תפקידיו רבים ולא אעמוד עליהם עכשיו.
הבריאה בנויה בצורת 2 קונוסים שמחוברים בחלקם הרחב. זה אומר שישנם 2 חורים לבנים בקדקודם של כל אחד מהקונוסים הללו. הבריאה עצמה נמצאת בתנועה מתמדת מהחור הלבן הראשון לחור הלבן השני, כאשר אנו כרגע נמצאים בשיא ההתרחבות של הקונוס הראשון ובכניסה להצטמצמות של הקונוס השני.
זו גם הסיבה שאנו לא מזהים את החור הלבן השני כי הוא נמצא "מעבר לאופק". זו גם הסיבה שהמדענים לא יכולים לזהות שהיקום (בריאה) יפסיק את התרחבותו ויחל את צמצומו.

אלון הודה לו על ההסבר מאיר העיניים והודיע כי הוא פתח אצלו ראיה שונה:

במודל של היקום עליו אני עובד כעת יש גם שני קונוסים, אם כי מחוברים בנקודה ולא בבסיס. שני החורים הלבנים שנפרדים אצלך, הם אחד אצלי.
בזכות הראיה השונה שלך, הבנתי שעשיתי טעות במודל ונפתחה הבנה חדשה. הפכתי כיווני שני ווקטורים. זה כנראה עדיין לא המודל הסופי, שפותר את כל הבעיות, אבל מזמן לא היתה לי התקדמות כזו ניכרת בהבנת המודל.

ונסיים בחידה

"מתי יבוא המשיח?" שאל הרצל
"אין לי מידע בנושא. כשיהיה אני מבטיח לעדכן" – עונה אלון.

והחידה: האם התשובה ניתנה בבדיחות-הדעת או שמא ברצינות?

בין הפותרים נכונה תוגרל ערכת תיקשור, לקידום המדע בישראל.

*     *

*

האנשה – "ציור לשוני המייחס תכונות, רגשות ופעולות אנושיות לטבע, לחפצים ולמושגים. ההאנשה נפוצה מאוד בשירה ובספרות בכלל, והיא מלמדת, כנראה, על הנטייה האנושית הטבעית (והאגוצנטרית?) לראות את עולם הטבע והדומם במושגים אנושיים".

*

עוד על התאמות מדומות בין אנשים וגרמי שמיים תוכלו לקרוא כאן – אסטרולוגיה במבחן

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

גיבורי-על שילהבו את דמיון האדם לאורך ההיסטוריה, החל ממיתולוגיות קדומות ועד לקומיקס, ספרים, סדרות וסרטים בני ימינו.
גיבורים כאלה ניחנים בכוחות על-טבעיים, נצחיות מעבר לזמן ולמקום והאנושות כולה סומכת עליהם שיצילוה מכליה ואבדון.
ואם האנושות סומכת, גם אנחנו יכולים, נכון?

לאחרונה, באחד מדיוני הקבוצה, עלה שמו של אדם שעל פניו נראה כעונה על כל הקריטריונים הבסיסיים של גיבור-על:

כוחות על טבעיים: מומחה לפסיכוקינזיס ותת מודע.
נצחיות: אותה הוא מבקש להשיג ע"י הקמת רחוב בירושלים על שמו בעודו בחייו, או דרישה מעובדיו להוסיף את שם משפחתו לת"ז הרשמית שלהם.
מגרה את הדמיון: החל מניטרול תדר הצחוק מהעם ועד לחרבוזון וייבוש עטיני הפרות – ועוד רבים אחרים, בסך הכל רפרטואר מרשים למדי. (אתם מוזמנים להכנס לקישורים, הנאה מובטחת, money back guaranteed).

ומה יש לגיבור-העל שלנו לומר?

צריך להבין שדרך התת-מודע ובכח המחשבה, ניתן להשפיע ולשנות דברים רבים בחיינו. בין החסידים של השיטה כיום מצויים גם פרופסורים רבים ורופאים קונבנציונליים מהדרג הבכיר, שהיו סקפטיים ויצאו פעורי פה כשראו את התוצאות.

האם אפשר לסמוך על הגיבור הזה? מתי פניה לסמכות תקפה? מתי לא?
בכך נעסוק הפעם – כשל לוגי הנקרא פנייה אל הסמכות.

***

כאשר מנסים לשכנע אותנו בנכונות טענה מסוימת, לפעמים מנסים לעשות זאת ע"י רתימת גורמי סמכות:
"מדען בכיר טוען ש…" או "מייקל ג'ורדן בכבודו ובעצמו אומר ש…" , וכד'.

במקרים בהם גורם הסמכות מוכר ואמין, הינו מומחה לתחום בו הוא טוען את דבריו ובמיוחד אם טענותיו נמצאות בקונסנזוס –  לגיטימי להשתמש בדעתו כדי לחזק את הטענות. אחרי הכל, התייעצות עם מומחים עוזרת לקבל החלטות באופן מושכל ונבון יותר בתחומים חיים רבים (החל מהדרך הנכונה לחבר מדף לקיר, וכלה בהחלטות בריאותיות קריטיות). גם בתי המשפט עושים שימוש תדיר בעדים מומחים בכדי להגיע להחלטות מבוססות יותר בתחומים מקצועיים שונים.

לעומת זאת, כאשר מדובר במומחה אלמוני, לא מקובל, או מומחה שמצוטט לגבי תחום שאינו תחום מומחיותו, מדובר במניפולציה. שימוש כזה בסמכות, אם אינו מלווה בנימוקים תקפים ומידע רלוונטי, מנסה לכפות הסכמה בשל סמכותו של המצוטט בלבד.

למעשה יש כאן פניה ליראת הכבוד שלנו, לתחושה שלנו כי אנחנו לא מבינים מספיק בנושא בכדי לגבש דעה משל עצמינו, וכי אחרים יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו מה נכון ומה לא. זו מניפולציה פסיכו-לוגית, ויתכן מאוד שהיא נשענת על דפוסי חשיבה והתנהגות שאפיינו אותנו כילדים קטנים, תקופה בה קיבלנו את דברי הורינו כאמת צרופה רק מתוקף מעמדם.

במובן הכללי הזה, פניה לסמכות הינה חלק ממשפחה נרחבת יותר של כשלים בשל אי-רלוונטיות, משפחה אשר את חבריה האחרים נפגוש בעתיד הקרוב.
לפני שנהפוך בלתי רלוונטיים נחזור מיד לגיבור-העל שלנו.

מב"מים – מומחים בלתי מזוהים

… בין החסידים של השיטה כיום מצויים גם פרופסורים רבים ורופאים קונבנציונליים מהדרג הבכיר, שהיו סקפטיים ויצאו פעורי פה כשראו את התוצאות.

גיבורנו ממהר לגייס פרופסורים ורופאים קונבנציונאליים בכירים. שימו לב כיצד הוא מנסה לבסס סמכות בכל מילה:

– פרופסורים – אקדמייה כמקור לידע מדעי ותקף.
– רבים – כמה? מיהם?
– רופאים – גיבורנו מתיימר לעזור לאנשים עם בעיות פיזיות ונפשיות ולרפא אותם בפסיכוקינזיס. הוא אינו רופא, אך עט על המציאה לגייס רופאים לחיזוק טענותיו, בדיוק אלו אשר מזוהים ע"י קהל היעד שלו כסמכות הטבעית והראשונית לטיפול, ובכך ממצב את עצמו בשורה אחת איתם.
– קונבנציונאליים – לא מספיק לגיבור לגייס רופאים "משלימים" או "אלטרנטיביים" (אולי הוא יודע משהו על אמינותם וכישוריהם שאנו לא יודעים?) חשוב לו למשוך המונים, ולא רק "רוחניקים" ולכן הוא מגייס את המיינסטרים לתמוך בו, אך באותה נשימה מציע טיפול חלופי מבלי שהיה צריך לעבור אפילו מבחן מדעי אחד לשיטותיו – כאשר נשאל גיבורנו אם עמד אי פעם במבחן מדעי, ענה: "אני לא קוף!" (על כשלים של אי רלוונטיות נעסוק בעתיד).
– דרג בכיר – מכפיל כוח – מעתה אמור "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר, בכיר יותר".
– היו סקפטיים – ניסיון נוסף להרחיב את קהל היעד גם לכאלו שאינם נוטים לשיטותיו של הגיבור ואולי כן סקפטיים קלות.
– פעורי פה כשראו את התוצאות – המשך קו של עירפול (מופתעים לטובה או לרעה? ומה בדיוק היו התוצאות?)

הכשל המהותי כאן הוא שאין שום ציון או איזכור של מיהם אותם פרופסורים או רופאים. כך לא ניתן לוודא אם אמת הדבר או בדיה. יכולת התמרון הינה אינסופית – ניתן לומר מה שרוצים על הוולדמורטים שלנו –They who must not be named .

חשוב לשים לב: אי היכולת להפריך טענה היא סימן היכר מובהק לטענות פנטסטיות. הגיבור שלנו מבין זאת כמובן.
הוא ממשיך ומחזק את דבריו באמצעות הטיעון הבא:

ידוע כי אדם אשר ניחן בכוחות בפסיכוקינזיס, אסור להזכיר את שמו לשווא ואף להתבדח על עיסוקו.

גם כאן נעשה שימוש כפול בכשל סמכות. ראשית גיבורנו טוען כי משהו ידוע – למי בדיוק זה ידוע? מה המקור? זהו מב"מ נוסף: מקור בלתי מזוהה.
אך כאן הגיבור מתחכם אפילו יותר, ומבסס את היותו בעל כוחות בפסיכוקינזיס על עדות עצמית. זהו כשל סמכות שנקרא בשם האמינות, ומורכב מעדות אינטרסנטית עצמית. כל מי שהיה במוסך ושילם מחיר מפולפל כי המוסכניק אמר לו 'לי זה עולה יותר', או 'סמוך על ברוך' נפל קורבן להטיה הזו.

דוגמה נוספת להסמכה עצמית בשם האמינות נביא מבית המדרש המוכר והאהוב:

והמוח – מבין בעצמו או ע"י עצירת הנשימה או זרימתה – זתומרת כשאתה לא מבין משהו אז הנשימה נעתקת נכון או לא? בתור מישהי שחקרה את המוח במשך שנים רבות* – אני בהחלט יודעת למה אני מכוונת**.

* הבהרה: הכותבת אינה חוקרת מוח במקצועה.
** גם אתם יודעים למה היא מכוונת – נכון או לא?

דוקטור תציל אותי!

* אזהרה: הצפייה בקליפ הזה מותרת רק עם מרשם רופא…

בעולם הפרסום מרבים להשתמש בטיעוני סמכות כושלים (מבחינה לוגית, לא מבחינה מסחרית כמובן).

נתחיל בשימוש קיצוני וכמעט גרוטסקי ברופאים, בפרסומת לסיגריות ("הסוג שרופאים מעשנים הכי הרבה"), מחזה כמעט בלתי נתפס בעולם של היום, אבל מציאות של שנת 1954. אז קחו נשימה עמוקה, דהרו ברכבת הזמן, ושאפו חזק לריאות:

דוגמה נוספת מתחילה ב'גילוי נאות': "אני לא רופא, אבל אני משחק רופא בטלויזיה" (נראה שעצם אזכור המילה "רופא" עושה את עבודתה – אנשים נוטים שלא להפנים מילות שלילה):

כתוב בעיתון

המדיה נתפסת כמקור סמכות עיקרי ומרכזי עבור אנשים רבים, למרות שמאחוריה עומדים בעלי אינטרסים כלכליים אשר מומחיותם העיקרית היא… מניפולציות. מטרתה העיקרית של המדיה היא לעשות כסף, ואת זה משיגים באמצעות רייטינג ופרסום. רייטינג משיגים באמצעות סנסציות, הגזמות, הפחדות, מכירת חלומות וכיוצא באלה עניינים שכל קשר ביניהם לבין המציאות – שואף למקרי.

לא פעם זוכים מוצרים, ונותני שירותים תמוהים לזמן מסך לא בגלל שהם מועילים או איכותיים, אלא בגלל שהם מסקרנים, מעוררי מחלוקת, תמוהים, או אף מעוררי גיחוך (חלקם אפילו מציגים עצמם כגיבורי-על). בקיצור, בידור טוב. לאחר מכן מצטטים היצרנים או נותני השירותים הללו את ה"סיקור החדשותי האוהד" לו זכו במדיה, והמעגל הסימביוטי הושלם: המדיה קיבלה את אספקת הבידור היומית שלה, זכתה ברייטינג, דחפה פרסומות למוצרים אחרים בין לבין, קיבלה תשלום מהמפרסמים, המתארחים קיבלו פרסום ו"חותמת סמכות" למרכולתם, וכולם המשיכו בחייהם כשהם עשירים ושמחים. רק הארנקים של חלקנו דולדלו קלות בתהליך. לא נורא, אנחנו מתחלפים.

ברור מכך כי טיעון כמו "קראתי בעיתון" או "ראיתי ביוטיוב" הוא חלש ביותר, כשלעצמו. לא שאין דברים נכונים במדיה, יש. אבל קשה מאוד להפריד בינם לבין בליל השטויות, העיוותים והשקרים שמקיפים אותם.

אני מפורסם, משמע אני צודק

נניח שחבר המליץ לכם על מסעדה נהדרת, לטענתו, ולפתע אתם מגלים כי בעל המסעדה משלם לו עמלה על כל לקוח שהוא מביא… סיכוי טוב שהייתם מפקפקים בהמלצתו (ואף שוקלים המשך חברות איתו), לא?

משום מה כשסלבריטאי ממליץ לנו על משהו בתמורה לתגמול כספי נאה, אנחנו נוטים שלא לפעול לפי שיקול הדעת הבריא הזה. המכירות מוכיחות כי הדבר מצליח לשכנע רבים מאיתנו לרכוש את המוצר (והראיה הפשוטה לכך – חברות הפרסום, שעורכות מחקרים רבים בתחום, ממשיכות להשתמש בטריק הפשוט הזה 'בשם הסלב', במטרה לסמא את עיננו ומוחנו).

עם סגולה

חבר נוסף במשפחת כשלי הסמכות נקרא "בשם המיעוט הנבחר" (או "בשם האינדיבידואליזם", או פשוט "פניה לסנוביזם"): פרסום של דבר כלשהוא תוך פניה ל-'מיעוט נבחר' כאשר ברור שמטרתם של המפרסמים היא שכולם ירכשו את המוצר. כאן פונים לרצון שלנו להרגיש מיוחדים, חשובים או טובים יותר מאחרים, מנהיגים ולא מובלים, או הרצון שלנו להשתייך לקבוצת עילית.

"הוגו בוס: תהיה מקורי" –  רק לי יהיה הוגו בוס, לא לאף אחד אחר. באמת.

"סוזוקי – האם אתה מספיק אמיץ בשבילה?" – כן! כן! אממ…

ומעם סגולה נעבור לעשרת הדברות.

עשרת דיברות הסמכות

בחלק מכשלי הסמכות כבר עסקנו, הגיע הזמן לפרוש את חברי המשפחה הנוספים:

1) מומחים לא מזוהים – התייחסות גנרית לברי סמכות מבלי שניתן לאמת או לבדוק את הרלוונטיות או המומחיות, ומבלי לפרט את טענתם ("מדענים אומרים").
2) בשם האמינות – עדות עצמית או שרירותית לסמכות, ואולי אחד הטיעונים הישראלים במיוחד: "סמוך על ברוך".
3) בשם בעל-שם ("סלב") –מישהוא מפורסם מחזיק בעמדה מסוימת, ולכן היא נכונה.
4) בשם המיעוט הנבחר (סנוביזם) – ניצול הצורך האנושי להיות מיוחדים ולאמץ טיעון של קבוצת עילית.
5) בשם הרוב – "הרוב חושב כך ולכן זה נכון". מכונה גם טיעון לפי קונצנזוס, או לפי מספרים ("מיליארד סינים לא טועים!"). ובכן, הרוב חשב בזמנו שהעולם שטוח, והרוב טעה.
6) סמכות בלתי מעורערת – "ככה כתוב בתורה" (והיא נכונה, כי אלוהים הכתיב אותה. וזה נכון כי זה כתוב בתורה. שהיא נכונה. כי אלוהים הכתיב אותה…).
7) בשם המסורת – "ככה תמיד עשו את זה כאן" או "כבר אלפי שנים הסינים משתמשים בזה, זה חייב להיות נכון".
אז זהו שלא. זה עשוי להיות נכון, אבל עצם העובדה שזו המסורת לא מחייבת שזה נכון. הטיעון אינו תקף.
8) בשם החדשנות – התפישה השגויה לפיה משהו חדש בהכרח יותר טוב או נכון.
9) בשם הדלות – נזירים הם בהכרח חכמים.
10) בשם העושר – "בעל המאה הוא בעל הדעה".

כל התורה על רגל אחת

הבה ננסה לרקוח כמה שיותר גורמים מהרשימה יחד, וניצור את הסיפור הבא:

נזיר סיני [בשם הדלות + מומחה לא מזוהה] שמגיע לביקור בארץ עומד לחשוף לראשונה בפני הנרשמים לסדנה מידע שנשמר עד כה בסוד בפני אנשי המערב [בשם המיעוט הנבחר]. הוא יספר כיצד לקח טיפול שנמצא בשימוש כבר אלפי שנים [בשם המסורת] בידי מאות מיליוני סינים [בשם הרוב], ופיתח אותו, על סמך נסיונו האישי הרב [בשם האמינות], לכדי טיפול מודרני באמצעות מכשיר אלקטרוני ממוחשב [בשם החדשנות], טיפול אשר עד היום זכו להנות ממנו רק בעלי ממון [בשם העושר] וידוענים [בשם בעל השם] בודדים.

סיפור נחמד לא? כשאתם שומעים סיפור נחמד כזה, כל נורות האזהרה צריכות להדלק. כל מה שנאמר כאן לא רלוונטי כהוא זה לתקפות הטיפול המדובר. מדובר בגיבוב מניפולציות של פנייה לסמכות שמטרתן להאפיל על חוסר במידע ענייני יותר, כגון: "טיפול שנמצא יעיל ובטוח לשימוש בסדרת ניסויים קליניים".

על מומחים מזוהים, אבל לעניין אחר

עד כה פגשנו מומחים שאינם מזוהים, ומזוהים שאינם מומחים.

לעיתים קרובות אנו נתקלים בציטוט מפי אדם מוכר בעל השכלה ותארים. אולי אף בזוכה פרס נובל.
אדם כזה בודאי יודע על מה הוא מדבר, לא?

Well, תלוי כמובן על איזה נושא הוא מדבר. אם מדובר בתחום השכלתו והכשרתו, כדאי כנראה להקשיב לו. אך אם מדובר בתחום אחר, דעתו אינה טובה מדעתו של כל אדם אחר, ואולי אף פחותה, כמו שניתן לראות בדוגמא הבאה של ספורטאי ואולי גם מומחה על בתחום התעופה (בהיותו אווירון):

ראשית, נבסס סמכות: "הייתי שלוש פעמים מלך השערים, אז איך אני יכול להיות טיפש?" (1999)

ואם לא הבנתם עדיין, נחזק מתחום האנטומיה: "כדורגלנים הם אנשים חכמים, יש לנו ראש על המתניים" (1997)

נעבור לתזונת ילדים והסיבה לנחיתות הגופנית בארצנו: "הם מגיל קטן אוכלים קותלי חזיר, ואנחנו מסתפקים בקפה ועוגה" (1992)

וציטוט אחד (שיצא לו די מוצלח האמת) על עיתונות: "בעיתון יש רק חלק אחד נכון: התאריך"

אפשר להמשיך ולחטוף ככה את כל הפוסט…

***

ונעבור לדוגמה קצת יותר מבלבלת, מהעת האחרונה:

ד"ר ויארה שייבנר מאוסטרליה, ערכה ניסוי בקרב 100 אלף תינוקות, והגיעה למסקנה שפגיעות, כמו אלה שמהן סבלו התאומים קרי שברים בגולגולת או דימומים תוך ראשיים, עלולים להיגרם מאלרגיה לחיסונים שגרתיים שמקבלים תינוקות.

מבלי להכנס לפולמוס החיסונים, רק נעצור לרגע ונבדוק מיהי אותה ד"ר שייבנר? מסתבר כי היא כלל לא ד"ר לרפואה!
בויקיפדיה כתוב שהדוקטורט של שייבנר הוא בתחום המיקרו-פאלאותולוגיה (ענף של הגיאולוגיה) ובשנים 1958-1968 היתה פרופסורית במחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת קומניוס בברטיסלבה. בראיון לתוכנית שישים דקות האוסטרלית אמרה:

אני דוקטור למדעי הטבע. עברתי קורס אחיות כשהייתי צעירה אבל אני מאמינה שאני יודעת יותר ממרבית הרופאים.

פרטים נוספים כאן.

***

Kary Mullis – זוכה פרס נובל לכימיה התרשם שאסטרולוגיה עובדת, לפחות לגביו. התרשמותו האישית אינה רלונטית כמובן לתקפותה של האסטרולוגיה (חבל שלא קרא את סדרת הכתבות על האסטרולוגיה. נראה שחסר לו קצת ידע בתחום הטיות קוגניטיביות והמחקר האסטרולוגי). בין שאר מעלליו הוא גם קידם התכחשות לאיידס ולהתחממות גלובלית – עוד נושאים בהם אינו מומחה כלל.

***

ואיך אפשר בלי גיבור-על אמיתי, הפיזיקאי הדגול שדעותיו האישיות בתחומים שאינם נוגעים לפיזיקה מנוכסות לכל מטרה אפשרית, הלא הוא איינשטיין כמובן. אנשים מצטטים מהגיגיו כשהם מנסים לחזק את טענותיהם הפוליטיות, החברתיות, המוסריות והדתיות. (לגבי תחום האמונה, העובדה שציטוטים של איינשטיין משמשים לא פעם הן את המאמינים בקיום האל והן את האתאיסטים, רק מחזקת את אי הרלונטיות שלהם לדיונים).

ערכת זיהוי סמכות לגיטימית

לסיכום, ננסה להצטייד במספר כללי אצבע, קוים מנחים, שיעזרו לנו לזהות סמכות לגיטימית ולנפות סמכויות שאינן לגיטימיות:

1) האם האדם אכן אמר את הדברים המיוחסים לו, ואם כן, האם הדברים לא הוצאו מהקשרם?
לעיתים קרובות משנדמה זה המצב. אנשים ממציאים ציטוטים שלא היו ולא נבראו, ומייחסים אותם לאישים מפורסמים כמו איינשטיין למשל, רק כדי לתת תוקף מדומה לטענותיהם, תוך פניה לסמכות שאפילו לא אמרה את הדברים.
נמשיך כעת בהנחה כי זהותו של המומחה ידועה.

2) האם הוא בכלל מומחה? מה ההכשרה שלו? מה המוניטין שלו?
מה הרקע האקדמי שלו? איזה תארים יש לו? באיזו אוניברסיטה? האם פרסם מאמרים או ספרים בנושא? האם קיבל פרסים או ציונים לשבח על עבודתו? האם המומחה הזה מוכר ומוערך ע"י מומחים אחרים בתחום?
(לעיתים קרובות מספיק לכתוב את שמו בויקיפדיה כדי לקבל תשובות לשאלות אלו, או לחילופין תהיות פומביות לגבי הכשרתו האמיתית).

3) האם הכשרתו של המומחה היא בתחום היעוץ שלו?
רופא מומחה בתחום כלי דם אינו יכול לשמש כמומחה בתחום ניתוחים פלסטיים, ובנושאים פוליטיים או מוסריים דעתו שקולה לדעתו של כל אדם אחר. הכשרתו ותאריו לא מעניקים לו עליונות, עדיפות או תוקף בנושאים אחרים.

4) האם יש למומחה מניעים אישיים להביע דעה מסוימת?

– מניעים כספיים? האם הוא מקבל תשלום עבור חוות הדעת הזו? ממי? האם הוא בעלים של חברה או מועסק ע"י חברה שמוכרת מוצרים/שירותים בתחום הנוגע לתחום היעוץ שלו?
(למשל, חוות דעת בעניין נזקי עישון מפי מומחה אשר עובד בחברה ליצור סיגריות, מוארת באור חשוד. כך גם המלצתו ה"מקצועית" של מתנגד לטיפולים קונבנציונליים שמתגלה כעוסק במכירת מוצרים אלטרנטיביים בהם הוא תומך).

– מניעים אחרים? כסף אינו המניע היחיד שצריך לחפש. יכולים להיות מניעים אידאולוגיים (למשל דתיים, חברתיים או פוליטיים) או מניעים אישיים (למשל פרסום אישי או נקמה). לא על הכל אפשר לעלות, אבל לפעמים בירור קצר על הרקע של המומחה מספיק בכדי להציף סימני שאלה לגבי ה"ניטראליות" שלו (למשל ע"י עיון באתר הבית שלו או חיפוש פרסומים שונים עליהם הוא חתום).

5) מהם המאפיינים של תחום המומחיות המדובר?

– ישנם תחומים בהם רוב המומחים תמימי דעים (כמו במדעים מדויקים למשל).
– יש תחומים בהם הדעות חלוקות יותר (כמו למשל במדעי הרוח, פסיכולוגיה, כלכלה וכד'). בתחומים אלה מגוון דעות אישיות הוא עניין מבורך ומפרה, אך חשוב להבחין בין דעות לבין עובדות.

– בכל מקרה כדאי לברר – האם דעתו של המומחה נמצאת בקונצנזוס או נחשבת חריגה/קיצונית? (שהרי אם מחפשים מספיק, ניתן למצוא מומחה שיתמוך בכל דעה שקיימת).

– תחומי ידע אחרים הינם מפוקפקים כשלעצמם, ולכן "מומחיות" בהם אינה יכולה להעיד רבות על המומחה.
כך למשל "מומחים" בכל מיני שיטות טיפול אלטרנטיביות שלא נבדקו מעולם, או כאלה שנבדקו ונמצאו חסרות תוקף – אין משמעות רבה למומחיותם, גם אם קיבלו תעודה ממוסד בו למדו במשך שנים. גם שנות לימוד רבות ותארים לא יצליחו להפוך את מה שאינו נכון, לנכון.

***

אתם מוזמנים לשתף את כולנו בסיפורים, קריקטורות, פרסומות או מקרים אחרים בהם נתקלתם במקורות סמכות מעניינים.

לקריאה נוספת:

• על גיבורנו: אתר הבית של הגיבור, מבחר הגיגים מהבלוג בתפוז,
  בחינה מעט יותר ספקנית של המדיה: ערוץ 2 – חלק 1 וגם חלק 2, ערוץ 10 (מזל שאין 10 חלקים)…
• http://www.fallacyfiles.org/authorit.html
• http://www.nizkor.org/features/fallacies/appeal-to-authority.html
• http://rationalwiki.org/wiki/Argumentum_ad_verecundiam

____________________________________________________________________

רוצים לקבל הודעות למייל על פרסום רשומות עתידיות? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!