אבן החייזרים – התפתחויות והבהרות

אבן החייזרים – התפתחויות והבהרות

לא חלפו 36 שעות מעת פרסום הכתבה על אבן החייזרים, והנה התקבלה התגובה הבאה בבלוג, מטעם העמותה הישראלית לחקר עב"מים (הדגשות שלי):

"לא קיבלת כל הרשאה לפרסם תוכן של מייל פרטי שנשלח אליך מטעם העמותה, ומכיוון שכך, הרי שהעמותה שומרת לעצמה את הזכות להגיש נגדך תביעה משפטית בגין פרסום תוכן מייל זה, בפרט היות ואתה עושה בו שימוש מניפולטיבי זול תוך הוצאת לשון הרע.

ניתן כמובן להוכיח את הדברים באופן פשוט ביותר, וגם אתה יכולת לראות את המסמכים במו עיניך, אך בחרת שלא לעשות כן ולהוציא דיבתם של העמותה ושל דוברה, מר דוד רונן.

ראה דברים אלו כהתראה רשמית, אחרונה ובלתי חוזרת. הנהלת העמותה"

במקביל, כתב חנן סבט, יו"ר משותף של העמותה, את הדברים הבאים בדף הפייסבוק של העמותה (הדגשות שלי):

"כנראה שמחבר המאמר לא טרח להכין שיעורי בית והעדיף לצטט מידע לא מהימן וכזה שאיננו קשור כלל לנושא, מתוך מטרה לנסות ולטעון, שמאחר ולא קיבל לחזקתו מסמכים (ואני שואל באיזו זכות ומדוע עליו לקבל אותם סתם כך) ולא טרח להגיע לדוד ולבחון אותם הרי שמדובר במידע לא מהימן.

המחבר נטל מקורות לא קשורים וניסה לבנות תיאוריה משל עצמו, תוך שהוא לא מגלה את העובדה הפשוטה, שהוא הוזמן אישית לראות את המסמכים, שאנו מציגים את המסמכים לציבור בכנסים אלא שפשוט לא ניתן לפרסמם באינטרנט ובטח שאיננו מעבירים סתם כך מסמכים רק מאחר והוא דורש אותם…"

חשבתי שהמייל הרשמי שציטטתי מטעם הנהלת העמותה העביר את המסר באופן ברור, לגבי נכונותם להציג מסמכים מסוימים:
"…על מנת לצפות במסמכים וחומרים אלו יש לתאם עימנו פגישה מסודרת, או להגיע לכנסים בהם אנו מציגים אותם."
משום מה זה בדיוק המייל שהם מתרעמים כל כך על פרסומו.

כדי להסיר ספק מליבם של הקוראים לגבי כוונותיהם הטובות של חברי העמותה, וכדי להציג את מהלך העניינים כפי שהתנהל "מאחורי הקלעים" בטרם פורסמה הכתבה, הנה לפניכם ההבהרה הבאה (פסקה בנידון הוספתי גם בגוף הכתבה המקורית):

הבהרה

לפני פרסום הכתבה, וידאתי עם דוד כי הוא מאשר לי לצטט את שיחתנו כפי שהתקיימה בהודעות פייסבוק. שלחתי לו את הטקסט (ערוך מעט, בדיוק כפי שהוא מופיע ברשומה שפורסמה) ודוד נתן לי את אישורו במייל:

"אם תפרסם מילה במילה את הכתוב כפי שמופיע כאן – קבל את בירכתי. אשמח, לאחר שתכתוב זאת לקבל ממך את המאמר המוגמר."

כמו כן הוסיף:

"אתה מוזמן אלי לראש העין לבדוק מקרוב את החומר. לא אחרוג ממה שכתבתי, אבל אראה לך את הסכם הסודיות וכן תירגום של חלק ממחקר בנאס"א אודות החומר, מחקר שהעבר אלי ושמשמעות יישומו חורגת ממה שאתה מעריך..."

הודיתי לו, והבטחתי לשלוח לו עותק של הכתבה לפני פרסומה.

כמה ימים לפני פרסום הכתבה שלחתי לו את כולה בקובץ וורד, מילה במילה, כולל תהיותיי, תמונות התכשיטים וציטוט תגובת המייל הרשמי מטעם העמותה.

תגובתו: "על מנת להסיר ספק מליבך ומלב הקוראים, אני מציע לך, שוב, להגיע אלי, לראות את הסכם הסודיות ואת מכתב התודה של משרד הביטחון.
אני יודע כמה החומר התעשייתי והחומר שנמצא במקומות שציינתי דומים במראם, אך יש ביניהם הבדלים מסוימים, חשובים ביותר, כולל, כאמור המשמעות הכלכלית והמדעית שלהם."

תשובתי היתה:

"אבל דוד, אם לא אראה את המסמכים המלאים והמקוריים של הבדיקות ומה שכתוב בהם, לא אבין יותר,
ואם לא אפרסם מה שראיתי, הקוראים לא יבינו כלום, ואני אשמע מאוד מוזר ("ראיתי דברים מעניינים, אבל אני לא יכול לספר לכם מהם").
לפיכך אצטרך למעשה לפרסם מה שראיתי, אבל זה לא מקובל עליכם, ולכן אני לא רואה טעם בזה שאבוא לראות משהו.
(מכתבי תודה בסגנון – "תודה שהעברת לנו את החומר, אנחנו שולחים אותו למעבדה כזו וכזו" – אינם מעניינים אותי, מכיוון שאינם מלמדים אותי דבר על מהות החומר).
אלא אם כן יש דברים שאפשר כן לפרסם. אם יש לך חומר נוסף שאפשר לפרסם, אשמח אם תשלח אותו."

אסביר שוב, למקרה שזה לא היה ברור: כחוקר שמתעניין בטיבה הפיזיקלי של אותה אבן, נגיעה או הצצה חטופה בה לא יכולה להוסיף לי כל מידע מהימן. לשם כך עלי לקחת אותה לבדיקות מעבדה, וזה, אם הבנתי נכון, לא היה מתאפשר לי. כמו כן, מסמכי תודה או הסכמי סודיות אינם מעניינים אותי, ואני לא מעוניין לקרוא תרגומים של חלקים של מחקרים. אני יודע אנגלית ויש לי ניסיון לא טוב עם קריאת חלקים של מחקרים.

במשך 3 ימים דוד לא חזר אלי עם כל הערה נוספת או חומר נוסף שאוכל לפרסם, ולפיכך פרסמתי את הרשומה.

*

הבהרות נוספות, שאני מבין שיש צורך להבהיר:

בשום מקום לא טענתי שמסמכים כאלה או אחרים לא קיימים. אני רק הבנתי מהדברים שאת המסמכים שבאמת מעניינים אותי – לא אוכל לקרוא, ובודאי לא לפרסם.

גם לא טענתי שהחומר שבידי זהה לחומר שבידי דוד. להיפך. אמרתי במפורש שאיני יודע אם מדובר באותו חומר ושלשם כך אזדקק למידע טכני נוסף. זו היתה הסיבה המקורית לפנייתי אליו.

לא טענתי כלום למעשה. רק הצגתי את העובדות בהן נתקלתי: מידע טכני לגבי החומר שברשותי וחילופי הדברים ביני לבין אנשי העמותה.

Extraordinary claims require extraordinary evidence

העליתי תהיות מתבקשות, כמו גם ציפייה מלאת סקרנות ליום בו יתאפשר לפרסם את הממצאים ברבים. או אז יוכלו אנשי המדע לחקור את החומר המרתק ומרובה הפוטנציאל הזה בחופשיות.

עדכון: אני מעתיק כאן חלק מתגובת העמותה כפי שהתקבלה לרשומה זו:

לעמותה אין שום הסכם סודיות, החומר שייך באופן פרטי לדוד רונן ולא לעמותה ולכן כל טענה המועלית כנגד העמותה בעניין החומר ומכירתו, מהווה לשון הרע שכן כאמור, מדובר בחומר פרטי השייך לדוד רונן.

והנה אני מנסה שוב, בכל זאת, למרות הסירוב בו נתקלתי עד כה:

דוד, כדי לעקוף את כל התסבוכת עם המסמכים שחשיפתם בעייתית כאמור, ומכיוון שאם הבנתי נכון האבנים הללו הן רכושך הפרטי, אני פונה אליך ישירות:
האם תהיה מוכן להעביר לי חתיכת חומר אחת, מהמבחר העצום שיש ברשותך, לדבריך, אותו חומר ממנו אתה מכין במיזם פרטי גם תכשיטים למכירה, כדי שאוכל לקחתו לבדיקות מעבדה, על חשבוני כמובן, ללא כל טרחה נוספת מצידך?

*

arrow עדכון: ממה עשויות האבנים החוצניות המקוריות?  – בדיקות מעבדה מתפרסמות!

לקריאה נוספת:

____________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

אבן החייזרים הראשונה שלי

אבן החייזרים הראשונה שלי

יום אחד ראיתי ביו-טיוב את הסרטון הזה (האקשן מתחיל בסביבות 4:00):

כאן דוד מסביר את הפלא: "יש בחומר הזה, באמת ובתמים, איזשהו סוג של אנרגיה שלא הצליחו לגלות עדיין. והחומר הזה, הוא לא מכיל אנרגיה שמזיקה לאנשים."

"גם אני רוצה אבן חייזרים שכזו!" קראתי כשליבי פועם בקצב מואץ ועיני נוצצות מהתרגשות.

עשיתי מה שעשיתי, והשגתי: אבן חייזרים משלי.

הנה התרשמות ראשונית:

מהו החומר הזה שאני מחזיק? עד כמה הוא נדיר? מדוע הוא מתיך קרח כל כך מהר?

החומר הזה הוא היסוד סיליקון (צורן בעברית), היסוד השני בשכיחותו בקרום כדור הארץ, כשהוא מעורבב עם 1-2% של מתכות (אלומיניום למשל). הוא משמש בתעשיית המתכת. ניתן לקנות אותו לפי משקל (בטונות), בעיקר מסין.

כדי להתרשם עד כמה החומר שאני השגתי לא נדיר, תוכלו פשוט להקליק כאן. כך נראים הגושים הללו בטרם הם נארזים בשקים גדולים ונשלחים לכל רחבי העולם:

מדוע הוא מתיך קרח כל כך מהר? החומר הזה פשוט מוליך חום בצורה טובה אל הקרח. זה הכל. הוא עושה את זה הרבה יותר טוב מאבן רגילה, אך פחות טוב מרוב המתכות (ראו גרף בהמשך).

הדגמה פשוטה וברורה לתופעה אפשר לראות בסרטון הזה.

והנה השוואה של מוליכות החום של חומרים מוכרים אחדים (רשימה מלאה יותר אפשר למצוא כאן):

נשים לב כי מוליכות החום של סיליקון גבוהה פי 1500 מזו של עץ, פי 150 מזו של "אבן רגילה", ופי שתיים מזו של ברזל. מצד שני, הסיליקון רחוק מלהיות שיאן בתחום. מתכות אחרות מוליכות חום טוב יותר מסיליקון. מוליכות החום של יהלום גבוהה פי 15 מזו של הסיליקון, והגרפן מתעלה אף על היהלום במובן הזה.

הנה חומר דומה לגרפן בפעולה. שימו לב באיזו מהירות הוא מעביר את אנרגית החום מהיד האוחזת בו אל הקרח:

האם החומר שהוצג בטלויזיה שונה במשהו מסיליקון תעשייתי (או מחומרים דומים רבים שניתן למצוא על פני כדור הארץ)? האם מקורו בחלל החיצון? בכלי רכב חוצני? אני לא יודע. למראית עין החומרים דומים מאוד.
אם אקבל לידיי אבן אחת מהמוני האבנים שהאיש טוען שיש ברשותו, או דו"ח רישמי מאחד ממוסדות המחקר שבדקו לדבריו את החומר הזה, אולי נדע יותר.

בחיפוש אחר המקור

החלטתי לפנות לדוד רונן, האדם שהדגים את האבן בסרטון, בנסיון לקבל מידע נוסף על החומר המסתורי. דוד הוא דובר העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ-ארציים. כמה מילים על העמותה: "העמותה נוסדה מתוך ראיית הצורך בגוף מדעי מקצועי שירכז ויסביר את הנושא לציבור בישראל… לצערנו בעולם, ובישראל בפרט, יצא שם רע לתחום בשל ספיחים המשתרכים אחריו ומזיקים למחקר המדעי של התופעה, כמו מיסטיקנים, מתקשרים, 'מרפאים בחוצנים' ושאר תופעות שליליות. לכל אלו כאמור אין כל קשר לנושא. חקר העב"מים הוא תחום מחקר מדעי שאין בו כל מקום למיסטיקה ושאר ירקות."

הגעתי לדף הפייסבוק של דוד, שם התנוססה הצעה טריה, מהימים האחרונים ממש:

שאלתי את דוד אם ניתן לקבל העתק של מסמכי הבדיקות שהתבצעו הן במכון וייצמן והן בטכניון, שכן אישור מדעי על קיומו של חומר כזה הוא ללא ספק סנסציה בכל קנה מידה, ובודאי יכול לעניין אותי ואת כל קוראי הבלוג.

דוד אישר כי אכן יש בידיו מסמכים המאשרים כי "החומר הכסוף אינו מופיע בטבע בצורתו זו". אך הוסיף – "איני נוהג למסור מסמכים היות ובשלב זה אני נמצא בקשר המגובה בחוזה סודיות עם קבוצה מסוימת אשר ביחד יצרנו קשר עם גוף ענק כלשהו בעניין כושר ההמסה יוצא הדופן של החומר."

על שאלתי בדבר מוליכות החום של החומר ענה: "באחד המסמכים כתוב כי לאחר סדרת בדיקות הכוללת שימוש בעזרים אופטיים בהגדלות גבוהות, אנליזות ספקטראליות, בדיקות אלקטרו- אופטיות, בדיקות מוליכות ומגנטיות נמצא כי החומר בעל מוליכות חשמל ומוליכות חום ללא תגובה מגנטית. תכונותיו הינן דומות ליהלום. יש כמובן עוד תוצאות מעניינות, חלקן מדהימות ובעלות משמעות כלכלית ומדעית עצומה, ואותן, כמובן, לא אפרט, ברשותך".
כמו כן התנצל כי אינו בעל הבנה טכנית גבוהה: "מושגים נאצלים בפיזיקה ובאלקטרוניקה הינם שפה זרה עבורי."

לגבי העובדה כי בידי נמצא חומר שנראה דומה ומתיך קרח בצורה דומה השיב: "לו היה זה אותו החומר אשר נקנה בסין תמורת כמה שקלים, לא הייתי לעולם מטריח את עצמי או אחרים…. הגוף איתו אני עובד השקיע כמה עשרות אלפי שקלים בבדיקות מעבדה צולבות לאלו שאני ערכתי במעבדות המכובדות השונות. בכולן, אגב, התקבלו תוצאות זהות. החומר דומה חיצונית ליסוד סיליקון, אלא שעקב שינוי בגודל ובמבנה האטומים שלו, אינו זהה ליסוד הזה ולכן ייחודו בתכונות מסוימות אותן, כמובן, אינני מפרט בפומבי. באחד הכנסים של העמותה הישראלית לחקר עבמי"ים שאני הדובר שלה, הראיתי את שני החומרים והסברתי את השוני ביניהם. זה היה לפני חתימת הסכם הסודיות עליו כתבתי קודם לכן…" [אני חושב שהוא התכוון לקטע הזה]

שאלתי את דוד אם אפשר לקבל חתיכת חומר כזה כדי שאוכל אני לקחת אותו לבדיקות מעבדה. הוספתי כי אני מבין שחתיכות מהחומרים הללו כן מסתובבות בציבור, ואף נמכרות כתכשיטים, כלומר החומר עצמו אינו כה סודי.

דוד הסביר כי "התכשיטים אשר הוצגו כאן בפייסבוק (שניים במספר) הינם הראשונים והיחידים שייצרו עבורי. מה שמסתובב בציבור, כמו מה שנמסר לבדיקתו של מנהל מעבדות החומרים של חיל האויר ומה שנמסר לאלוף ישראל טל, ז"ל, מגובה גם כן על ידי חתימה על מסמך סודיות. על סמך הבדיקות שבוצעו במשרד הביטחון קיבלתי מכתב תודה והחומר העבר על ידם למפא"ת… כשרציתי לפרסם במעריב את מכתב התודה, החזירו לי אותו מהצנזורה שחור משחור… החומר אינו סודי למי שהגיע לאתר אותנטי ואסף אותו."

הנה אחת מההצעות החדשות עוד יותר, הפעם טבעת:

במקביל, קיבלתי הודעת הבהרה מהעמותה בזו הלשון:

"העמותה בכל מקרה אינה מחלקת מסמכים, העתקי מסמכים ו/או חומרים כלשהם לציבור הרחב. כל החומר המופיע באתר העמותה ו/או מוצג בכנסי העמותה שייך לעמותה ו/או לאנשים בעלי תפקידים בעמותה באופן בלעדי. על מנת לצפות במסמכים וחומרים אלו יש לתאם עימנו פגישה מסודרת, או להגיע לכנסים בהם אנו מציגים אותם."

ואכן, דוד הציע לי להגיע אליו ולראות את הסכם הסודיות ואת מכתב התודה של משרד הביטחון.
הסברתי לו שבתור אדם שמתעניין במאפייניה הפיזיקליים של האבן, מסמכי תודה או הסכמי סודיות אינם מעניינים אותי, מכיוון שאינם מלמדים אותי דבר לגבי מהות החומר.  [פיסקה זו הוספה כמה ימים לאחר פרסום הכתבה המקורי].

*

מדעי, סודי אך ניתן לרכישה כתכשיטים. אני קצת מבולבל (ומסתבר שאני לא היחיד).
אם זה מדעי, למה זה סודי? תגליות מדעיות נהוג לפרסם בכתבי עת מדעיים. ואם זה כל כך סודי, איך זה שניתן לרכוש את החומר כתכשיטים?

נחכה אם כך בקוצר רוח לרגע בו יתפרסמו הממצאים המדעיים/טכנולוגיים המדהימים באופן רשמי. עד אז, פיזיקה תיכונית מספיקה כדי להסביר את הפלא בו חזינו.

עדכון 1: התפתחויות (איומים בתביעה משפטית) והבהרות חשובות לגבי רשומה זו פורסמו כאן.

arrow עדכון 2: ממה עשויות האבנים החוצניות המקוריות?  – בדיקות מעבדה מתפרסמות!

*  *  *

לקריאה נוספת:

____________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו בתחתית הטור משמאל (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

מעגלי תבואה – מתיחה, אומנות סביבתית או מסרים תבוניים?

מעגלי תבואה – מתיחה, אומנות סביבתית או מסרים תבוניים?

בסוף שנות השבעים החלו להופיע צורות מוזרות בשדות תבואה באנגליה. הצורות הופיעו בין לילה. מישהו, או משהו מעך את התבואה בתבניות גאומטריות מוגדרות.

ההסברים היו רבים, החל מתופעות טבע אקזוטיות של מערבולות רוח, ברקים כדוריים שמטיילים בשדות, ניסויים סודיים של צריבת צורות מלוויינים באמצעות תותחי מיקרו-גל מופעלי מחשב, וכמובן, איך לא – מסרים שחלליות של חוצנים משאירות בשדות.

עד מהרה הפכו הצורות מורכבות ומדויקות יותר יותר. קוים ישרים הופיעו, משולשים, ריבועים, תבניות פרקטליות ועוד. תופעות טבע נדירות נמחקו מרשימת ההסברים האפשריים. היה ברור כי תכנון תבוני עומד מאחורי התופעה.

מאות ספרים התפרסמו בנושא במשך השנים, והמסתורין שאפף את התופעה היה רב.

היו שסברו כי מדובר במתיחה של תושבי המקום, אולם אף אחד מעולם לא ראה אותם בפעולה. גם טענות הצד שכנגד, כאילו מדובר במסרים מהחלל, נותרו ללא כל ראיות תומכות. והצורות הלכו והתרבו, הלכו והשתכללו.

מי הם שני הליצנים הללו?!

ב-1991 חלה התפתחות דרמטית. שני אמנים אנגלים (Doug Bower ו-Dave Chorley) הודו כי הם אלה שייסדו את התופעה ב-1978 בתור הלצה, ויצרו למעלה מ-200 ציורי תבואה כאלה בשדות אנגליה כשהם מצוידים באביזרים פשוטים שניתן למצוא בכל מחסן (קרשים וחבלים). הנה סיפורם בקצרה, כולל הדגמה של הכנת מעגל תבואה כזה:

באופן צפוי, ה"תבואתנים" (שם כולל שהמצאתי לכל אותם תומכי הרעיון כי מקור הצורות אינו אנושי) מיהרו לציין כי ה"מתיחה" הזו אינה הדבר האמיתי, היות ומעגלי התבואה ה"אמיתיים" מורכבים הרבה יותר, מתאפיינים בתכונות אחרות, וכד'.

התופעה מתפשטת כאש בשדה קוצים

לאחר החשיפה התקשורתית בעקבות ההודאה, החלו מעגלי התבואה להתפשט ולצוץ גם בארצות אחרות. נכון להיות מספרם עבר את ה-10,000. ועדיין, כ-90% מהם מופיעים בדרום אנגליה, רבים מהם בקרבת מונומנטים עתיקים כמו ה- Stonehenge.

נראה כי בעקבות הפרסום קמו יורשים רבים לשני מייסדי ה"תנועה" הזו.

 

הנה לקט מדבריו של Matt Ridley, אשר החל את עבודתו בתחום ב-1991:

לתדהמתי, במהלך שנות התשעים המדיה המשיכה לטעון כי בלתי אפשרי שכל מעגלי התבואה הם מעשי ידי אדם. הם ציטטו "תבואתנים", אך מעולם לא בדקו את הדברים בעצמם. נטען כי יש יותר מדי מהם מכדי להיות עבודה של כמה "מותחים" או כי הם הופיעו באזורים שנמצאו תחת השגחה טובה (פשוט לא נכון). הטענה המגוחכת ביותר היתה כי "מומחים" יכולים להבחין בין מעגל תבואה "אמיתי" לבין "מלאכותי". מומחה כזה (Meaden) טען בפני המצלמה כי מעגל תבואה הינו אמיתי, כאשר בפועל יצירתו תועדה ע"י ערוץ 4 הבריטי… המאמר שלי נדחה כ"הטעיה ממשלתית" ונרמז כי אני חבר בארגוני המודיעין הבריטי – MI5 – מה שהחמיא לי מאוד (אך אינו נכון). כל הפרשייה לימדה אותי שני לקחים חשובים: 1)  התייחס לכל המומחים בספקנות ובדוק את מניעיהם האישים – תבואתנים רבים מרוויחים יפה מכתיבת ספרים והדרכת סיורים מאורגנים לאתרי מעגלי תבואה (חלקם עולים יותר מ-2000$ לאדם). 2) לעולם אל תמעיט בהערכת הפתיות של המדיה. אפילו ה-Wall Street Journal פרסם מאמרים שלא לקחו ברצינות את ההסבר כי המעגלים הם מעשה ידי אדם.

"אמיתי" או מעשה ידי אדם?

פרסומים שכאלה בלבלו ללא ספק את התבואתנים. אם נשווה בין דעות "מומחים" שונים נמצא פערים עצומים לא רק לגבי ההסברים לתופעה, אלא לגבי הערכותיהם לגבי אחוז הצורות שהן "אמיתיות" לעומת "מעשה ידי אדם". כך למשל טען תבואתן בכיר בשם Colin Andrews ב-2001 כי 80% מהמעגלים הבריטיים הם מעשה ידי אדם. חוקר אחר, התומך בתיאורית "מערבולות הפלזמה" (תופעה ספקולטיבית בלבד שלא נצפתה מעולם) כתב כי מערבולות פלזמה מעורבות בלמעלה מ-95% ממעגלי התבואה בעולם (Levengood and Talbott 1999).

(ויקיפדיה)

עולים כיתה

באמצע שנות התשעים נוסדה קבוצת יוצרי מעגלי התבואה שהובילה את התחום במשך כעשור נוסף. הם קוראים לעצמם Circlemakers. הקבוצה כוללת אמנים סביבתיים, פסלים ואחרים (כמה שמות חברים בקבוצה – Rod Dickinson, John Lundberg, Gavin Turk, Rob Irving). הפילוסופיה שלהם מעניינת: הם "יוצרים מיתוסים". הם קוראים את אותם הספרים שקוראים המאמינים ומנהלים איתם מעין דו שיח לא מילולי, דרך יצירותיהם. ע"י חבירה עם קבוצות נוספות של יוצרים בתחום הם הפכו את מעגלי התבואה לחלק מהתרבות הפופולרית, חלק מהמיתוס של האזורים האנגלים הכפריים. המשפט שבחרו להציג תחת שמם בגוגל עוזר להבהיר את מטרתם:

"Circlemakers: Home of England's crop circle makers. Making the world a more interesting place"

Lundberg מספר בראיון ל-BBC News:

המיתוסים והפולקלור שנבנים סביב מעגלי התבואה הם מה שמרתק אותי. תמיד ניסינו לשמור על יחסים טובים עם קהילת חוקרי מעגלי התבואה, למרות שאנחנו במחלוקת איתם.

כל כך הרבה תיאוריות קונספירציה משונות התפתחו סביבנו. המצחיקה ביותר היא שאנחנו משתפים פעולה עם סוכנויות הביון, וכי אנחנו למעשה סוכנים שמטרתם לפזר אינפורמציה מוטעית כדי לחפות על מקורות חוץ-ארציים, נוסעים בזמן, וכד'. אנחנו מקבלים אלפי שיחות טלפון ואימיילים פוגעניים. היו פגיעות ברכוש ואבנים נזרקו לעבר אחד מחברי הצוות שלי. אבל לפחות כאן לא אמריקה – אנשים לא נושאים אקדחים.

…לאחר ההודאה של Doug Bower ו-Dave Chorley ב-1991 רצינו לעורר מחלוקת מחדש ע"י יצירת תבניות כל כך ענקיות ומורכבות עד שאנשים יתחילו שוב לפקפק האם אנשים מסוגלים ליצור דבר כזה בין לילה.

אין בכוונתי לצלול לביצת הקונספירציות הטובענית והתובענית. הצצה בסרטון הזה למשל יכולה לתת מושג ל"רמזים" שאנשים מלקטים לאחר שבחרו באיזו קונספירציה להאמין. כאן תוכלו לקבל מידע נוסף על "הוכחה" מצולמת מפורסמת להיווצרות מעגלי תבואה כהרף עין ע"י כדורי אנרגיה מסתוריים…

חברי ה-Circlemakers ויוצרים אחרים שמרו על חשאיות ואנונימיות במשך שנים. בסופו של דבר, זהו חלק בלתי נפרד מה-fun ומתפישת עולמם. הם לא מפרטים בשום מקום מי בדיוק יצר איזה מעגל תבואה, ואפילו לא איזה מעגלי תבואה הם יצרו ואיזה לא. מעבר לכך, בל נשכח אספקט נוסף של פעילותם – השחתת גידולי חקלאים בהתגנבות לילית.

התבואתנים יכלו לטעון, ובצדק, כי אין הוכחות כלשהן שאותם אנשים אכן יוצרים את מעגלי התבואה.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות החלו לדלוף עוד ועוד ראיות ברורות לכך שיצירות מורכבות אלה הן פרי כמה חבלים, קרשים ואנשים מיומנים ומסורים לתחביבם המוזר:

אפשר לדלג ישר לאיזור 6:00 ולהמשיך משם. לא לפספס את התוצאה המוגמרת!

ב-2006 פרסמו חברי ה-Circlemakers את הספר הזה, כנראה הסקירה המקיפה ביותר של הנושא עד היום, בליווי הדרכה מפורטת כיצד תוכלו ליצור בעצמכם יצירות בשדות תבואה.

כמובן שההצעות העסקיות לא איחרו להגיע. במהלך השנים האחרונות יצרו חברי הקבוצה לא מעט עבודות פרסום עבור לקוחות משלמים: Shredded Wheat, Microsoft, Greenpeace, Big Brother, Nike, UKTV, The Sun, Hello Kitty, Sky One, Mitsubishi, AMD, Thompson Holidays, 02, Richard & Judy, Orange Mobile, BBC.

(www.circlemakers.org)

הנה דמויות שני מגישים מפורסמים בתוכנית טלויזיה אנגלית (במסגרתה נערך גם עימות בין היוצרים לבין תבואתן):

 

קצת על הכנת היצירה הזו:

יצירה שהוכנה ב-2005 לכבוד סדרה של ה-BBC:

(www.circlemakers.org)

ועוד יצירה שהוכנה לכבוד סדרה אחרת של ה-BBC:

(www.circlemakers.org)

שימו לב לסרטון המשעשע הבא, שמראה את תגובתן המתפעמת של שתי "חוקרות" מעגלי תבואה מהעוצמות האנרגטיות של המקום, כשביקרו באתר הנ"ל (מבלי שידעו כי הוא הוכן עבור התוכנית):

והנה הקטע הרלוונטי מהתוכנית QI:

כסף כסף כסף

מיצירות אומנותיות מסתוריות אנונימיות ומאתגרות דמיון הפך התחום לתעשייה משגשגת. תיירים רבים מציפים את דרום אנגליה בעונת הקיץ, לחזות בצורות החדשות שמופיעות בין לילה. גם החקלאים יכולים להרוויח אלפי ליס"ט מחברות שמעוניינות להטביע את הלוגו שלהם בשדותיהם, או מגביית כסף מכל מבקר שרוצה להכנס לשדה ולחזות בפלא שהופיע בו. השמועה מספרת כי אחד החקלאים ליד סטונהנג' הרוויח כך כ-30,000 ליס"ט.

גם התבואתנים מרוויחים כסף מכנסים, ספרים, כתבי עת, לוחות שנה, הרצאות, וסיורים מודרכים. תמונה אוירית טובה של יצירה מורכבת שמצולמת עבור התקשרות שווה עשרות אלפי ליס"ט, אומר ראש סוכנות צילום מסוימת. "כולם בעסק הזה".

אחרית דבר

מסתורין יכול להיות תבלין נפלא ליצירת אומנות.

אך כשאנו מנסים לגלות את האמת, המשימה שלנו היא לפוגג את המסתורין עד כמה שאפשר ע"י איסוף ראיות והפעלת שיקול דעת בברירת הסברים אפשריים לתופעה. נעדיף הסברים סבירים, פשוטים ומגובים בראיות, על פני הסברים מורכבים, בלתי סבירים ושאינם מגובים בראיות. (עסקתי בכך בהרחבה ברשומה "ידיעה, טענות משונות ומוחות נשפכים")

באופן פרדוקסלי, נראה כי כל הגורמים המעורבים אינם מעוניינים באמת, אלא בהאדרת הילת המסתורין סביב התופעה: יוצרי המעגלים (בין אם לשם המתיחה, יצירת מיתוסים או אומנות קונספטואלית), ה"חוקרים" שמאמינים שמקורן של התבניות חוצני/על טבעי, המדיה שחוגגת דרך קבע על סיפורי מסתורין והציבור הרחב שצורך אותם בשקיקה. סימביוזה רבת משתתפים להדחקת האמת, ולא משיקולים קונספירטיביים.

ועדיין, מתסכל אותי להיווכח שוב ושוב, כיצד אנשים מתעלמים מהעובדות רק כדי לקדם את האג'נדות האישיות שלהם, והאירוני מכל, הם עושים זאת "בשם האמת" לכאורה! הנה קטע מתוך הסרט – Thrive (כחמש דקות מהנקודה המסומנת), שיצא לאקרנים לפני חודשים אחדים בלבד, שנים לאחר שכל המידע שקראתם כאן פורסם ברבים.

***

מעגלי התבואה אינם תופעה מעניינת במיוחד מבחינה מדעית. אחרי הכל, אין סיבה טובה להאמין שמדובר ביותר מאשר כמה משוגעים-לדבר שיוצאים בלילות לשדות למעוך צמחים בעזרת קרשים. מבחינה אסתטית התוצאות מרהיבות.

אבל הפן המרתק באמת של תופעה זו, בעיני, הוא הפן החברתי-אנתרופולוגי: אותה סימביוזה חברתית רבת משתתפים ליצירת אשליות ותחזוקתן. הנה מה שאומר מבקר האומנות John Roberts על עבודותיו של Dickinson, אחד ממובילי קבוצת ה-Circlemakers:

מה שמעניין את Dickinson זה לא עד כמה קל לרמות אנשים, אלא עד כמה עמוק מוטמעת האי-רציונליות בתרבות המודרנית ועד כמה תהליכים כאלה נורמטיביים בתרבות שמתיימרת להיות מושתתת על הגיון והשכלה.

תגובתו של חנן סבט,  יו"ר משותף של העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ-ארציים לרשומה זו:

מרבית מעגלי התבואה הם מעשה ידי אדם. ייתכן ומיעוט קטן ביותר (אולי פחות מ- 1%), הם תוצר של תופעות טבע נדירות, שהועלו במספר מחקרים – מערבולות פלסמה, חשמל סטאטי וכ"ד. לכך אין כל הוכחה. כיום אכן מדובר בתעשייה, שכן יש מי שמממנים קבוצות המתמחות בהכנת הטבעות מעין אלו המביאות המוני מבקרים. יש לציין, כי נושא ההטבעות לא התחיל בשנות השבעים, אלא הוזכר כבר בספרות מהמאה ה-16, שם כונו בשם "מעגלי השטן". כמו כן, יש להבדיל בין הטבעות אומנותיות בשדות, לבין מה שמכונה הטבעות נחיתה של עצמים בלתי-מזוהים.

לקריאה נוספת

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה משמאל (תמיד אפשר לבטל).

חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

על הזיות ושאר חוויות שלא מן העולם הזה

על הזיות ושאר חוויות שלא מן העולם הזה

הזיה (הלוצינציה) היא מצב שבו אדם חווה במצב ערות חוויה שאינה קיימת במציאות (מציאות החיצונית למוחו הכוונה).
מצבים מעודדי הזיות כוללים: חסך שינה, סמים למיניהם, לחץ פסיכולוגי מתמשך, מיגרנות, חום גבוה, התייבשות, צום ממושך או מצב של חסך חושי (למשל אחרי כמה שעות בצינוק חשוך).

ההזיה הצנועה שלי: אני זוכר לילה ארור אחד בטירונות. לאחר התשה מצטברת של ימים רבים ומשהו כמו 3 שעות שינה בתחילתו של הלילה, מצאתי את עצמי יושב במגדל שמירה, אי שם בהרי שומרון, כשרק פנס כספית שנמצא בקרבת מקום מאיר את האזור באור כחלחל דלוח. תחושת האחריות מצד אחד והאיומים על ריתוקי שבת מצד שני עשו את שלהם, ואני נאבקתי בשארית כוחותי בשינה שאיימה לעטוף ולאסוף אותי למחוזותיה בכל רגע. צבטתי את עצמי, התנדנדתי מרגל לרגל, ניסיתי ללעוס קצת במבה ולראשונה בחיי נוכחתי כיצד ניתן לבצע את כל הפעילויות הללו ממש מתוך שינה. אני זוכר איך בשלב של חצי הכרה התחילו להופיע סביבי דמויות חיילים אוחזי נשק, ספק זזות ספק פסלי אדם. הזמן כאילו עצר מלכת. לרגעים הבנתי שאלו צללים של עצים או שיחים, ברגעים אחרים הצללים חזרו להיות אנשים חיים.

הזיות חזקות אופייניות למצבים של ליקויים נוירולוגיים מסוימים:

חולי סכיזופרניה אחדים עשויים להאמין שאנשים אחרים שולטים במחשבותיהם ו"משדרים" להם מחשבות, או לחלופין שהם עצמם שולטים באירועים חיצוניים בצורה על טבעית (יכולים לגרום לשמש לזרוח או לשקוע, לגרום לרעידת אדמה, וכד'). אחרים עשויים לדווח על חייזריםהשוכנים באשכיהם והורסים את פוריותם. טיפול תרופתי שניתן לחולי סכיזופרניה מפסיק בד"כ את ההזיות.

אנשים שסובלים מאפילפסיה רקתית (מעין "סערות" חשמליות באזורים הצידיים של המוח, מאחורי האוזניים) – חווים הזיות שהם כמעט לא יכולים להבחין בינן לבין המציאות. הזיות אלה כוללות: תחושה של ישות אחת או יותר שנכנסת בהם, חרדה, ריחוף באוויר, חוויות של עזיבת הגוף, חוויות מיניות וחוויות של זמן אבוד. יש גם תחושה של תובנות עמוקות והצורך לשתף אחרים בהן.

"The Nightmare" מאת הנרי פוסלי (1781) נחשב אחד התאורים הקלאסיים של שיתוק שינה שנתפש כביקור של שד.

אולם אין צורך להרחיק לכת לפתולוגיות נדירות. תופעה נפוצה בהרבה שמלווה לעיתים קרובות בהזיות ותחושות חזקות נקראת "שיתוק שינה". הערכה זהירה מדברת על כך שכרבע מהאנשים חוו אותה לפחות פעם בחייהם! התופעה מתרחשת במעבר בין ערות לשינה או בין שינה לערות ונמשכת בין שניות לדקות ספורות, במהלכן האדם לא מסוגל להזיז אף איבר (חוץ מעיניו). לעיתים קרובות השיתוק מלווה בתחושות של חרדה עמוקה, תחושת משקל גדול שרובץ על החזה ולא מאפשר לנשום ופעימות לב מהירות. בנוסף, החוויה יכולה לכלול הזיות חיות במיוחד (שמיעתיות ו/או ויזואליות) של שדים, רוחות, אנשים, חיות וכד', הזיות שמלוות בתחושת סכנה ופחד גדולים.

לי אישית עדיין לא הזדמן לחוות זאת, אבל פנו אלי לא פעם אנשים שחוו זאת, חלקם על בסיס חוזר ונשנה. למרות זאת, משום מה ממעטים לשמוע על התופעה (מבוכה?).

מה ההסבר לתופעה? שנת חלום רגילה (REM) מאופיינת פרט לתנועות העיניים המהירות שהעניקו לה את שמה (Rapid Eye Movements) גם בשיתוק שרירים כללי, ובמצב של עוררות מינית (זקפה אצל הגבר והפרשות מוגברות בנרתיק האישה). שיתוק שינה מתרחש כאשר מצב REM גולש דרך מצבי ביניים עתירי הזיות ומתערבב למשך זמן מה עם מצב הערות. השילוב של שיתוק השרירים, העוררות המינית, ההזיות והמודעות-הערה יוצר את האפקט החזק ואת התגובות הרגשיות רבות העוצמה.

חווית שיתוק-השינה זכתה להתייחסויות בתרבויות מכל רחבי העולם. ברוב המקרים היא מיוחסת לשד, רוח רעה או מפלצת שמתיישבים על הישן ומנסים לעולל לו משהו רע. בשפה האנגלית העתיקה יצור כזה נקרא Mare, ומכאן המונח – Nightmare.

האם חוויתם שיתוק שינה? הזיה מסוג אחר? האם ההזיה היתה מלווה בתחושות חזקות? חיוביות או שליליות? אתם מוזמנים לשתף בחוויות מעניינות!

חוויות מיסטיות – התחברות למימדים אחרים של מציאות או הזיות?

קיימים קוי דמיון בולטים בין הזיות לבין תיאורים של חוויות מיסטיות ועל-טבעיות רבות.

טקסי פולחן מסביב לעולם כוללים אלמנטים של צום, בידוד חברתי, תנאים פיזיים קשים, חסך שינה, שלא לדבר על שימוש בסמים – בדיוק התנאים הידועים כמעוררי הזיות.

חוקרים אחדים אבחנו נביאים מפורסמים כחולי אפילפסיה, לפי סימפטומים אופייניים למחלה שמתוארים במקורות.
דוסטוייבסקי, שהיה עצמו חולה אפילפסיה (דבר שנתן אותותיו בתיאוריו הספרותיים האקסטטיים) אמר: "מוחמד נותן לנו את הבטחתו בקוראן כי ראה את גן עדן. הוא לא משקר. הוא אכן היה בגן עדן, בזמן התקף אפילפטי ממנו סבל בדיוק כמוני".

במשך מאות שנים היה העולם מוצף בסיפורי שדים שמשתלטים על אנשים. לפני כמאתיים שנה התחילו לצוץ סיפורי רוחות רפאים. בסביבות 1950 נולד טרנד חדש: "חוצנים" שמבקרים אנשים, חוטפים אותם בלילה ומבצעים בהם ניתוחים אכזריים, בד"כ בהקשרים מיניים (שאיבת בייציות או תאי זרע למשל), ובאופן מפתיע מבלי להשאיר סימנים כלשהם. בשנים האחרונות מתרבים סיפורי החוויות החוץ-גופניות.
רבים שמו לב למוטיבים המשותפים הרבים בין הטרנדים השונים: תחושה של ישויות נוספות שמגיעות לביקור, שיתוק וחוסר אונים, פחד וחרדה, חוויות מיניות. במקרים רבים החוויה ארעה בלילה, מיד לאחר היקיצה או מעט לפני ההרדמות. נשמע מוכר? שיתוק שינה – אותה הגברת בשינוי אדרת.

סביר אם כן הרבה יותר להניח, כי כל אותם יצורים וישויות תלויי תקופה ותרבות אינם קיימים "שם בחוץ", אלא הם רק סיפורים שאנשים מאמצים ומפרשים בעזרתם הזיות שמקורן בפעילות חריגה של מוחנו.

כיוון אפשרי לבדיקת הנושא הוא לנסות ולעורר הזיות באופן מלאכותי, ולראות אלו חוויות מתעוררות אצל האנשים:
אם ב"לחיצת כפתור" – ע"י מניפולציה כלשהי על המוח – ניתן לעורר חוויות בעלות אופי רוחני/דתי/מיסטי אצל הנבדקים, הדבר יחזק את התאוריה כי מקור החוויות הללו הוא פנימי (אלא, כמובן, אם אותן ישויות מזדרזות להגיע כאשר החוקר לוחץ על הכפתור – כדי לתעתע ולהתל בנו – בני התמותה הפתטיים שמנסים להבין את הנשגב מבינתם).

על כך תוכלו לקרוא ברשומת ההמשך.

מקורות והרחבות:

 ___________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

ערכה לזיהוי אשליות – 10 תמרורי אזהרה

ערכה לזיהוי אשליות – 10 תמרורי אזהרה

מאז שחר ההיסטוריה, צצים להם אנשים שטוענים לכוחות מיוחדים, "על טבעיים", לשיטות אבחון וריפוי מהפכניות, להמצאות שמבוססות על חוקי פיזיקה חדשים. לעיתים קרובות הטענות עטופות במסווה "מדעי" או "פילוסופי" כזה או אחר, המקשה עלינו לזהות את האשליה שמנסים למכור לנו: הסיפור נשמע מסקרן, מרגש, מפתה, מגרה את הדמיון, מפיח תקווה. לעיתים קרובות אנחנו מאוד רוצים להאמין שזה נכון.

אבל העדפות ותקוות בתוך מוחנו זה דבר אחד, והמציאות שם בחוץ זה דבר אחר.
שוב ושוב מסתבר כי כאשר מעמידים את אותם אנשים / שיטות / טיפולים במבחן פשוט אך מתוכנן בקפידה, הקסם נעלם ומתפוגג כלא היה.

להלן מאפיינים משותפים להרבה טענות, תגליות, שיטות וטיפולים שלא עמדו במבחן המציאות. כל טענה שמתאפיינת באחד או יותר מהסממנים הבאים – כדאי לבדוק בזהירות רבה לפני שמשקיעים בה זמן, כסף או אנרגיה נוספים.

* הערה: תמרורי האזהרה אינם מבטיחים/מוכיחים כמובן כי טענה מסוימת אינה נכונה, אלא רק מפחיתים את הסבירות להיותה נכונה באופן משמעותי (כך מלמדת ההיסטוריה). כל טענה יש לבדוק באופן ספציפי.

תמרורי האזהרה

1)     בסתירה לכל הידע המדעי הקיים / חוקי הטבע הידועים.
הידע המדעי שהאנושות מחזיקה בו כיום, הוא פרי מפעל משותף בן מאות שנים, של עשרות אלפי מדענים מכל רחבי העולם. כל תגלית משמעותית חדשה נבדקת ע"י מדענים אחרים (שותפים או מתחרים).
חוקי הפיזיקה עומדים ביסוד כל הטכנולוגיות המתקדמות שאנו מוקפים בהן. סטייה מנכונותו של אחד החוקים הללו, ולו הקלה ביותר, היתה גורמת לכל המכשירים שסביבנו להפסיק לעבוד מיד.
גם כשמדברים על מהפיכות במדע (דבר שקורה אחת לכמה עשרות שנים), יש להבחין בין הרחבה או תיקונים, לבין השלכת התאוריות לפח וחזרה לנקודת ההתחלה. שהרי כל תיאוריה חדשה צריכה להתיישב עם כל מה שנמצא כנכון עד היום (העובדות לא משתנות, רק ה"סיפור" שעומד מאחוריהן).
הסיכוי שחוקי הטבע אותם אנו מכירים שגויים מיסודם, פשוט אפסי. לפיכך כל טענה בדבר קיום תופעה שסותרת את החוקים המוכרים – חשודה מלכתחילה.
דוגמאות: מעופפי יוגה שטוענים להתגברות על כוח המשיכה, אנשים שחיים ללא אוכל ושתיה, מכונות תנועה-נצחית שסותרות את עיקרון שימור האנרגיה, השפעת המחשבה על ארועים פיזיקליים בעולם החיצון (כישוף, זימון ארועים, הזזת חפצים, וכד').

2)     חוסר תמיכה ע"י מחקרים מקצועיים, ושימוש במונחים פסאודו-מדעיים.
האם הטענות נחקרו? אם כן באיזו רמה? האם המחקרים פורסמו בכתבי עת מקצועיים (אחרי שעברו ביקורת של מדענים אחרים בתחום)? האם אפשר לקבל קישור למאמר בבקשה? או שאולי הדברים פורסמו רק במדיה? רק כחלק מחומר פרסומי מסחרי?
דוגמאות למונחים פסאודו-מדעיים בכל הקשור לטיפולים אלטרנטיביים: "אנרגיות חיים", "תדרים", "ניקוי מרעלים", "קוונטי", "שחרור אנרגיות חוסמות", "הבאה להרמוניה עם הטבע" וכד'. על מה בדיוק מדובר? שימוש במושגים שלא ניתן למדוד מאפשר חופש תמרון אינסופי בפרשנות התוצאות, לא משנה מה יקרה בפועל.

3)     הסתמכות על אנקדוטות ועדויות אישיות כהוכחה עיקרית לנכונות הטענה.
כנראה אין נתונים יותר מוצקים עליהם ניתן לבסס את הטענות. במקרים רבים האנקדוטות הן היוצאות מן הכלל ולא הכלל, ו/או שיש להן הסברים טבעיים.
דוגמאות: במקרים של אנקדוטות רפואיות – יתכן ומדובר במקרים של החלמה טבעית, טעות באבחון המקורי של המחלה, התעלמות מטיפול אחר שניתן במקביל או רמאות.

4)     שימוש במניפולציות רגשיות.
דוגמאות: פניה לפחד וחרדה – הפחדות, סנסציות, כותרות זועקות עם סימני קריאה מרובים.
פניה לתקווה ויאוש – הבטחות מרחיקות לכת, "הגשמה עצמית בשבועיים", "שיטת ההרזיה שבאמת עובדת, ובקלות", "פתרון לכל בעיות הזוגיות במפגש אחד מרוכז", וכו'.
פניה ליוהרה – משפטים כגון "אתה יודע מה טוב לך יותר מאשר הרופא", או "זה שהתרופה לא עבדה על אחרים לא אומר שלא תעבוד במקרה שלך – אתה הרי יחיד ומיוחד", "רצונך ישפיע על הקוסמוס", "אין גבול למה שאתה יכול להשיג – אם רק תרצה מספיק".

5)     ריח של קונספירציה ופרנויה באויר.
המטפל / ממציא / בעל-הכוחות טוען כי הממסד המדעי מנסה לדחוק את עבודתו, או כי מדובר בחלק מקונספירציה גדולה אף יותר שמערבת גורמים בתעשיה ו/או הממשלה.
דוגמאות: "הממשלה/חברות התרופות/הממסד הרפואי מנסים לדחוק את השיטה, למנוע את הפצתה, משיקולים מסחריים או אחרים".
זה פשוט לא סביר. אם תרופה עובדת, תהיה מוטיבציה מסחרית לכל אותם גורמים לחקור ולקדם את הנושא. זה עשוי להציל גם אותם או את הקרובים להם מאותן מחלות קשות ממש.
ובאופן כללי יותר, אותן מוטיבציות אישיות ו/או מסחריות חזקות שמיוחסות לשומרי הסוד (לכאורה), מניעות חלק מהם להדליף עליו. בכפר הגלובלי והמתוקשר, בו כל אחד יכול להדליף מידע לכל העולם בצורה אנונימית בלחיצת כפתור, קשה להניח שניתן לשמור סודות כבירים מפני העולם כולו, ע"י קבוצות אנשים גדולות ובמשך שנים רבות.

6)     חוסר קונצנזוס. הטענה תלוית תרבות /תקופה / אסכולה.
אם טענה נכונה באופן אוניברסלי, ללא גבולות גזע דת ולאום, לא הגיוני שכל קבוצה תגיע לאמת אחרת בנושא. או שכולם טועים, או שרק קבוצה אחת צודקת, ואם כך, מי היא?
דוגמאות: מצבים בהם מומחים שונים באותו התחום אינם מסכימים ביניהם: לגבי העתיד, אבחון רפואי, אבחון אישיות, וכד'.
תופעות שרווחות בעיקר בארצות מסוימות: רוחות רפאים באנגליה, חטיפות ע"י חוצנים באמריקה.

7)     סודיות.
הפתרון נשמר "בסוד" במשך אלפי שנים ונחשף לציבור הרחב רק לאחרונה. או שעדיין מוחזק כסוד פרטי של אדם כזה או אחר, שמוכר אותו לציבור. המגלה/מפתח הגיע להמצאה/שיטה לחלוטין לבדו.
אנשי מדע אמיתיים משתפים את הידע שלהם עם אחרים כחלק מההתפתחות המדעית. שרלטנים שומרים את השיטות שלהן בסודיות, כדי למנוע מאחרים להדגים שהן לא עובדות. בימינו אין כמעט דוגמאות לפריצות דרך שנעשות לבד. בד"כ מדובר בשיתוף פעולה של מדענים רבים.
דוגמאות: תרופות וטיפולים "סודיים" –אם הטיפול המדובר באמת עובד ומרפא מחלות חשוכות מרפא, המגלה יזכה בפרסום אדיר, כסף רב וסיפוק עצום אם ישתף את שאר האנושות בסודו. למה שלא יעשה זאת?

8)     נשמע טוב מכדי להיות אמיתי.
מה שנשמע טוב מכדי להיות אמיתי, כמעט תמיד אינו אמיתי (אלא הונאה עצמית או הונאת אחרים).
דוגמאות: פיתרון פשוט לכל בעיות התחבורה/אנרגיה (נורה שתאיר את כל רמת-גן). פתרון רפואי/נפשי קל בצורה מפתיעה שאינו דורש מאמץ מיוחד מצד המטפל / מטופל (למשל טיפולי רייקי בהם המטופל לא מודע שהוא מטופל והמטפל צופה בטלויזיה בזמן הטיפול). "מפגש אחד וגמרנו". "כלל בסיסי אחד לחיים בריאים ומאושרים". "תרופה לכל" – יעיל כנגד מגוון רחב של מחלות קשות לא קשורות. "ללא תופעות לואי", "בטוח לכולם".

9)     מאות שנים באזור, ועדיין לא הגיע למעמד של אמת מוצקה עם שימושים יומיומיים מוכחים.
מבוסס על המיתוס לפיו לפני מאות או אלפי שנים אנשים החזיקו בידע שהמדע המודרני לא מסוגל עדיין להבין (אותם אנשים שלא ידעו על מחזור הדם ועל כך שחיידקים גורמים מחלות למשל).
אם הפתרון כל כך מוצלח, מדוע הוא עדיין בשוליים? הנה תשובות אפשריות מצד הטוענים:

א.   "נשמר עד היום בסוד" – ראה סודיות.

ב.   "קונספירציה" – ראה קונספירציות.

ג.    "לא חד משמעי" – הממצאים נשארים תמיד על גבול ה"לא ניתנים לגילוי": ויכוחים שנמשכים עשרות שנים בין חוקרים בתחום האם התופעה כלל קיימת או לא. אם הדברים עד כדי כך לא חד משמעיים מה השימושים הפרקטיים שלהם? עד כמה ניתן לסמוך עליהם שיביאו איזושהי תועלת בחיים?
דוגמאות: עדויות של ביקורי חוצנים, צילומי רוחות רפאים, מפלצות שונות ותופעות של תפישה על-חושית. למרות עשרות שנים של עיסוק אינטנסיבי, ובמקרים מסוימים אף מחקר מסודר, אין עד היום אף לא עדות חד משמעית אחת לקיומה של אף אחת מהתופעות הנ"ל.

ד.   "נכון שהמון שיטות נכשלו עד היום בתחום, אבל השיטה הזו שונה. הפעם זה עובד!"
רוב הסיכויים שגם טענה זו לא שונה מקודמותיה.
דוגמאות: מאות סוגים דיאטות כושלות / נבואות סוף-עולם שלא התגשמו / שיטות איבחון וריפוי שלא נתנו תוצאות פלאיות / שיטות להגיע לאושר והגשמה ואנשים עדיין מיואשים ומחפשים…

10) לא ניתן להפרכה ע"י ניסוי כלשהו.
מאפיין מובהק של טענות פסאודו-מדעיות. "אי אפשר לבדוק דברים כאלה", "אסור לבדוק דברים כאלה", "עצם הבדיקה של דברים כאלה גורמת להם לא לעבוד", וכו' – מבחר תירוצים כיד הדמיון הטובה מדוע לא ניתן לחשוב על מבחן פשוט בו הטענה תסתבר כלא נכונה, אם אכן אינה נכונה.
אם מישהו טוען כי הוא יכול לאבחן מחלות מסוימות, לגלות מים מתחת לאדמה, להזיז חפצים, לנבא עתיד – קל מאוד לבדוק זאת. אך ההיסטוריה מלמדת, שבכל פעם שמבחן כזה מתבצע, הנבחן נכשל בהוכחת מרכולתו, ואז צצים התירוצים השונים, שמעבירים את הטענה למחלקת ה"לא ניתנות להפרכה".
ואם הטענה כן ניתנת להפרכה (כמו כל טענה מדעית), האם הטוען ניסה להפריך אותה? כיצד? מה היו התוצאות? האם מישהו אחר ניסה להפריך אותה? מה היו התוצאות?

ועכשיו תורכם!

  1. האם אתם מכירים משהו שאתם מאמינים שהוא נכון, אך היה נכשל באחד מהמבחנים לעיל?
  2. האם אתם מכירים משהו שאתם מאמינים שאינו נכון, אך היה עובר את כל המבחנים לעיל בהצלחה?
  3. האם יש לכם דוגמה למשהו שהאמנתם בו, התגלה כלא נכון, וערכה כזו, אם היתה תלויה על המקרר, היתה חוסכת לכם עוגמת נפש רבה?