הקדמה
אסטרולוגיה (מלשון אסטרו-כוכב ולוגוס-תורה, ובעברית – אצטגנינות) היא האמונה שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם. בפרט, מנסה האסטרולוגיה לחזות את העתיד לפי מיקומם של גרמי השמים. אסטרולוגיה מלווה את האנושות כבר אלפי שנים.
האם טענות האסטרולוגיה נכונות? האם גרמי שמיים אכן מקושרים לחיי האנשים? וויכוחים סוערים התחוללו סביב שאלה זו במשך יותר מ-2000 שנה, מבלי להגיע למסקנות.
אך לא עוד. התקדמות בשטחי האסטרונומיה, הפסיכולוגיה, הסטטיסטיקה ושיטות המחקר מחד, והתפתחות המחשבים ככלי לביצוע חישובים מהירים ומדויקים מאידך, הציבו את האסטרולוגיה החל משנות השבעים של המאה הקודמת תחת מיקרוסקופ המחקר המדעי, כמו שלא קרה במשך אלפי השנים שקדמו לכך. היום, לרוב השאלות יש מענה. וויכוחים אינם נדרשים עוד ברמה שהיתה נדרשת פעם. העובדות מדברות בעד עצמן.
מפאת רוחבו ועומקו של הנושא ומכיוון שכמות המחקר שבוצעה בתחום עצומה, אקדיש לנושא זה כמה רשומות. אדגיש מראש כי בניגוד לרשומות כמו "היפני וגבישי הקרח שלו" מהן יתכן ועלתה נימה צינית דקה (מה שמגיע מגיע), במקרה זה אנהג ברצינות מוחלטת, בהתאם לרמת המחקרים שבוצעו בתחום. לצורך הכנת החומר השקעתי עשרות שעות בקריאת מחקרים ומאמרים בתחום. בהצגת הדברים השתדלתי לא לאמץ דעות קיצוניות, אלא לנסות להציג תמונה מאוזנת ככל האפשר. קישורים לחומר נוסף ינתנו כרגיל בגוף הטקסט, כך שכל אחד מוזמן להעמיק ולהגיע למסקנותיו האישיות בנושא.
בחרתי בכוונה לא לדון בטיעונים הרגילים שמציבים הספקנים בפני האסטרולוגיה (למרות היותם מעוררי המחשבה), טיעונים לגבי העדר מנגנון פעולה ידוע, חוסר עדכניות הנתונים עליהם מתבססים האסטרולוגים (מיקום המזלות זז באופן ניכר במהלך השנים), חוסר התיעוד לגבי הדרך בה פיתחו הקדמונים את עקרונות האסטרולוגיה (היתכן שהם פשוט הומצאו? או שנערך מחקר סטטיסטי עצום מימדים לפני אלפי שנים שבחן מתאמים בין תכונות אופי, קורות חיים ומצב גרמי שמיים?), הסתירות בין האסכולות האסטרולוגית השונות (מי מהן נכונה ומי שגויה? הרי לא יתכן כי כולן נכונות!) וכד'.
פשוט אין צורך, שכן מספיק לבחון את הראיות המחקריות שהצטברו כדי לדעת האם זה עובד, עוד לפני שמנסים להבין כיצד זה עובד או האם הגיוני שזה עובד.
האסטרולוגים אינם מותירים מקום לספק – אסטרולוגיה עובדת. היא מגלה כל, עובדתית, נכונה ללא צל של ספק, ישימה לכל תחומי החיים (כולל חיים קודמים), בקרוב תיכנס לעולם המדע, המפתח לתמונת עולם חדשה. רק תלמד אותה באופן רציני, ותשתכנע שהיא עובדת.
כשאנחנו דנים בשאלה "האם אסטרולוגיה עובדת" חשוב להגדיר קודם כל מה הכוונה ב-"אסטרולוגיה", ומה הכוונה ב-"עובדת".
קיימות 4 רמות עקרוניות של התעניינות והתעסקות באסטרולוגיה (לפי הערכות שניתנו כאן):
1) שטחית – האדם קורא תיאורים ותחזיות של מזלות השמש לצורך בידור – כ-50% מהאוכלוסייה.
2) ידע מסוים – לאדם יש מפת לידה, עוסק בחקירה עצמית – כ-2% מהאוכלוסייה.
3) מעורבות עמוקה – האדם מחשב מפות לידה, מחפש משמעות לחיים – כ-0.02% מהאוכלוסיה.
4) מחקר מדעי – האדם מבצע מחקרים מבוקרים, מחפש תשובות – כ-0.00002% מהאוכלוסיה.
בנוסף, ניתן להבחין בין אסטרולוגיה סובייקטיבית לאובייקטיבית.
באסטרולוגיה סובייקטיבית הדברים שחשובים הם הענקת הכוונה ומשמעות לחיים. האם היא גורמת להרגשה טובה? משפרת הבנה עצמית? מעניקה תובנות על החיים? העצמה אישית? האם האסטרולוגים מרגישים שהיא עובדת? האם הלקוחות מרוצים? האם היא מעשירה את חיינו כשם שדת, שירה או פנטזיה מעשירות? כדי להיות מקובלת, אסטרולוגיה סובייקטיבית אינה צריכה להיות נכונה.
באסטרולוגיה אובייקטיבית אנחנו מדברים על דברים אחרים. האם הצהרות האסטרולוגיה נכונות? האם בני מזל אריה בם בעלי תכונות שונות מאשר בני מזלות אחרים? איזו שיטה אסטרולוגית היא המדויקת ביותר? האם אסטרולוגים יכולים להתאים בין תאורי אנשים למפות הלידה שלהם? האם הלקוחות יכולים להבדיל בין הפרשנות האסטרולוגית שניתנה להם לבין זו שניתנה לאחרים? האם האסטרולוגיה מספקת מידע שלא ניתן להשיג באמצעים אחרים? האם היא מסוגלת לנבא ארועים עתידיים? כדי להיות מקובלת, אסטרולוגיה אובייקטיבית צריכה להיות נכונה.
אם האסטרולוגיה היתה מגבילה את עצמה למימד הסובייקטיבי בלבד, למדע אין מה לומר בנידון.
אני מדגיש: אם הקורא סבור כי שביעות רצון הלקוח היא המדד היחיד לטיבה של האסטרולוגיה, כל הדברים שאומר בהמשך אינם רלוונטיים (אם כי יכולים להיות מעניינים להשכלה כללית). אין ביננו שום וויכוח, אין צורך לתקוף. חשוב לצאת לדרך לאחר שעשינו את ההבחנה הזו.
אבל כאשר אסטרולוגיה טוענת טענות אובייקטיביות ומדידות, מהסוג שממלא את ספרי האסטרולוגיה בתוכן, המדע הוא הכרחי, לפחות עבור אלה שאינם מוכנים לקבל הכל על בסיס אמונה בלבד. אם אנחנו מדברים על דיוק האסטרולוגיה כמדד לטיבה (ועל זה אני רוצה לדבר) – אתם מוזמנים להמשיך לקרוא.
במהלך המסע שלנו נכיר חוקרים רבים. חוקרים אלה הגיעו לחקר האסטרולוגיה מכיוונים שונים ומגוונים. חלקם היו אנשי מדע שמצאו עניין מחקרי באסטרולוגיה מכיוון שהתרשמו כי משהו שם "עובד". הם הקדישו שנים רבות מחייהם בכדי לחקור את האסטרולוגיה. אחרים התחילו כאסטרולוגים מקצועיים, וגילו יושרה מקצועית, אחריות ונועזות, בבואם לבדוק באופן אובייקטיבי ומבוקר מה עובד יותר ומה פחות.
חלק מהחוקרים החלו את מסעם בגישה ביקורתית מאוד, אך עם הזמן השתכנעו בקיומן של תופעות אסטרולוגיות כאלה ואחרות. חוקרים אחרים עשו את המסלול ההפוך – הגיעו כאסטרולוגים מאמינים ויצאו ספקנים גדולים. המחקר האסטרולוגי עורר וויכוחים חריפים גם בין החוקרים לבין עצמם.
ציינתי זאת כדי להבהיר מראש לקוראים קצרי הסבלנות ואלה שעלולים למצוא את הדברים "שומטים את הקרקע מתחת לרגליהם", כי לא מדובר בקומץ של ספקנים ציניים שאינם מבינים דבר וחצי דבר באסטרולוגיה, וכל עניינים הוא בהכפשת אסטרולוגים מסיבות אישיות, פוליטיות או דתיות (נתקלתי גם בתגובות כאלה). אני לא מאמין שאדם מסוג כזה ישקיע שנים רבות מחייו כדי לחקור את הנושא ברצינות!
נתחיל בפן המוכר ביותר של האסטרולוגיה – מזלות השמש, והקשר בינם לבין תכונות האדם ומאורעות חייו.
פסיפס גלגל המזלות - בית הכנסת בבית אלפא - המאה השישית (ויקיפדיה)
תקפות מזלות השמש – תמונת מצב נכון ל-1970
Michel Gauquelin, מי שהיה כנראה גדול חוקרי האסטרולוגיה (לדעת כל הצדדים), סיכם שנים של מחקרים שערך בתחום מזלות השמש במילים אלה: "כעת כמעט ודאי שלמערך המזלות בשמיים בזמן הלידה אין שום כוח שהוא להשפיע על הגורל שלנו, על התכונות שלנו, או לשחק איזשהו תפקיד (לא משנה עד כמה צנוע) בשלל הגורמים שקובעים את מארג חיינו ומעצבים את הדחפים שלנו לפעולה". (The Scientific Basis for Astrology, 1970)
תקפות מזלות השמש – תמונת מצב בתחילת שנות ה-80
ב-1981 יצאה קבוצת חוקרים באתגר שהופץ ברחבי העולם לעשרות אלפי סטודנטים לאסטרולוגיה, בזו הלשון:
"מזלות הם המושג האסטרולוגי הנפוץ ביותר. הם ממלאים את דפיהם של ספרי אסטרולוגיה מכובדים, כמו גם מגזינים פופולריים. למעלה מ-2000 שנה אסטרולוגים נמצאים בהסכמה גורפת לגבי משמעותו של כל מזל. נראה שמזלות נתפשים כתקפים. אבל אם הם תקפים, ניתן להראות שהם תקפים, ואם הפופולריות של המזלות יכולה להנחות אותנו, הרי שתיקופם אמור להיות קל. יתרה מזאת, אם מזלות מבוססים באופן אמפירי הרי שהדברים מובילים לבדיקה אמפירית באופן אוטומטי. במילים אחרות, זה אמור להיות קל להדגים שמזלות באמת עובדים במובן בו הם אמורים לעבוד. במהלך חיפושים בספרות המקצועית, היינו בטוחים כי נמצא הוכחה כזו. אל למרות שחיפשנו היטב בלמעלה מ-1000 ספרים ומאות רבות של כתבי עת, ולמרות שכתבנו למאות אסטרולוגים מסביב לעולם, לא מצאנו אף אחד שהדגים את תקפות המזלות."
החוקרים אתגרו את הנמענים לספק הוכחה כלשהי לתקפותם של המזלות. רק תשובות אחדות התקבלו, אף אחת מהן לא תרמה מידע חדש משכנע.
אתגרים נוספים מסוג זה עקבו אחריו, ואף אחד לא העלה ראיות כלשהן שתומכות במזלות. כלומר, נכון לתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת לא היה אפילו מחקר אחד שתמך בקשר כלשהו בין התכונות שמיוחסות לכל מזל לבין התכונות בפועל של האנשים שנולדים באותו מזל. לעומת זאת היו לא מעט מחקרים שהפריכו כל קשר כזה.
ב-1980 השווה Michel Gauquelin את הביוגרפיות של אנשים מפורסמים עם מזלות השמש, הירח והמזלות העולים שלהם (אלה ש"זורחים" בעת הלידה). הוא איתר מאות ואף אלפי אנשים שהיו להם תכונות המיוחסות לטלה, שור, וכו'. המדגמים האלה כל כך גדולים שאפילו אפקט קטן ביותר אמור לצוף מיד על פני השטח. אבל לא היתה אפילו נטיה קטנה לטובת המזלות. לא נמצא כל קשר בין התכונות שאנשים יחסו לעצמם לבין מזל השמש, מזל הירח והמזל העולה שלהם.
[Gauquelin, M. -Zodiac and Personality: An Empirical Study – Skeptical Inquirer, 6:3, 57 1982 ]
לגבי חיזויים לבני מזלות שונים, Fichten and Sunerton ביקשו מ-366 סטודנטים לבדוק את התחזיות היומיות והחודשיות שהתפרסמו ע"י שני אסטרולוגים שונים. כאשר צוינו המזלות מעל התחזיות באופן גלוי, מצאו הסטודנטים את התחזית שיועדה למזל שלהם כמתאימה ביותר, אך כאשר המזל לו מיוחסת כל תחזית לא היה ידוע לנבדקים, הם מצאו את התחזיות שניתנו לבני מזלות אחרים מתאימות באותה מידה כמו אלה שיועדו למזל שלהם. התוצאות מצביעות כל כך כי הידע המוקדם הוא המרכיב הקריטי שגורם לתחושת ה"התאמה", כלומר, סוג של "ראיית הצפוי".
על הפסיכולוג רודף האמת
Hans Eysenck היה פסיכולוג בריטי-אנגלי שפעל במאה ה-20. מחקריו התפרשו על פני שלל תחומים. הקו המשותף לכולם היה נסיונו לכמת צדדים שונים של "נפש" האדם, כמו הומור, התנהגות מינית, אינטליגנציה, שירה ועוד. הוא היה הפסיכולוג שצוטט (בחייו) בכתבי עת מדעיים יותר מכל האחרים.
את גישתו הוא מסכם באוטוביוגרפיה שלו: "תמיד הרגשתי שהמדען חייב לעולם רק דבר אחד, וזו האמת כפי שהוא רואה אותה. אם האמת סותרת אמונות עמוקות, זה חבל. טאקט ודיפלומטיה מתאימים ליחסים בינלאומיים, לפוליטיקה, אולי אפילו לעסקים. במדע רק דבר אחד קובע, והוא העובדות".
בין השאר חקר אייזנק את מרחב תכונות האישיות. אייזנק ביצע ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים בנסיון לגלות מהם המימדים הבסיסיים שפורשים את המורכבות האנושית. בסופו של דבר מצא שני מימדים עיקריים:
מימד ראשון הוא מידת המוחצנות-מופנמות של האדם – בקצה המוחצן נמצאים האנשים האימפולסיביים, אופטימיים, שמחים, אוהבי חברה, רודפי הכרת תודה. בקצה המופנם נמצאים השולטים בעצמם, בעלי חוג חברתי מצומצם, אלה שמעדיפים קריאת ספר בבית מאשר בילוי לילי בעיר.
מימד שני הוא מידת היציבות הרגשית – בקצה האחד נמצאים אלה הנוטים לדאגות, בעלי בטחון עצמי נמוך, מציבים מטרות לא מציאותיות וחשים תחושות של עוינות וקנאה לעיתים קרובות. בקצה השני נמצאים האנשים הרגועים, עמידים בפני כשלונות, משתמשים בהומור כדי להפחית חרדות, לפעמים אפילו משגשגים בתנאי לחץ.
מעבר לתחומי הפסיכולוגיה, התעניין אייזנק מאוד גם באסטרולוגיה, גרפולוגיה ותפישה על חושית.
אייזנק טען כי בניגוד לדעתו של קרל פופר כי האסטרולוגיה היא פסאודו-מדע היות וטענותיה אינן ניתנו להפרכה, הוא אינו רואה את הדברים כך. להיפך. האסטרולוגיה טוענת טענות ניתנות לבדיקה לגבי קשר בין מיקום גרמי שמיים ותכונות אופי, ולכן לא צריך להיות קושי לארגן מחקר שיבדוק זאת באופן שאינו שנוי במחלוקת. הוא הזכיר את מחקריו של Gauquelin [נגיע אליהם בהמשך] כדוגמה למחקרים ברמה הגבוהה ביותר ואמר כי חייבים להודות שיש באסטרולוגיה דברים שדורשים הסבר. זו הדגמה טובה לעקשנות של אייזנק לתת עדיפות לעובדות על פני דעות. הנה כמה ציטוטים מדבריו:
"הדבר המושך בתחומים כמו היפנוזה, פאראפסיכולוגיה או אסטרולוגיה, הוא ההבטחה שלהם לגבי ידע חדש וחשוב ביותר שניתן להרוויח מתוך מחקר של אותן תופעות… אני לא נהנה להגן על ממצאים אמפיריים שעומדים בניגוד לאמונות האינסטינקטיביות שלי. הייתי מעדיף להפריך את כל הטענות הפאראפסיכולוגיות והאסטרולוגיות. החיים יהיו קלים הרבה יותר אם הייתי יכול להתכרבל בחמימות המדע האורתודוכסי… לא הגעתי למסקנות החיוביות שלי בנושאים האלה רק כדי לעצבן את המדענים השמרניים… אני חושב שתחומים אלה זכו לזלזול מצד המדענים השמרניים מבלי שהיה להם ידע מה באמת נעשה בהם, וזה בעיני מעשה בלתי נסבל".
- 12 המזלות, תחריט עץ, המאה ה-16 (ויקיפדיה)
"ההתפתחות החשובה ביותר של האסטרולוגיה במאה העשרים"
לפי האסטרולוגיה הקלאסית, 6 מתוך 12 המזלות הם "מוחצנים" (טלה, תאומים, אריה, מאזניים, קשת ודלי) ו-6 האחרים "מופנמים". מזלות האדמה (שור, בתולה וגדי) נחשבים יציבים רגשית בעוד מזלות המים (סרטן, עקרב ודגים) נחשבים פחות יציבים רגשית.
ב-1971 שלח האסטרולוג הבריטי Jeff Mayo לאייזנק מחקר שביצע על כ-1800 נבדקים, בהם השווה בין מידת המוחצנות של הנבדקים (על פי תשובותיהם שאלון שחיבר) לבין מזל השמש שלהם. הוא גילה שיש התאמה כפי שחוזה האסטרולוגיה!
אייזנק הסתקרן מאוד מהתוצאות ושניהם חזרו על הניסוי בעזרת שאלוני האישיות שבנה אייזנק. במחקר שפרסמו יחד ב-1978 ושכלל כ-2300 נבדקים התקבלו תוצאות זהות! אנשים שנולדו במזל "מוחצן" קיבלו ציון גבוה במעט במדד המוחצנות של אייזנק מאלה שנולדו במזל "מופנם".
העיתון האסטרולוגי "phenomena" הכריז בהודעה מוקדמת ב-1977 כי "הממצאים הם ככל הנראה ההתפתחות החשובה ביותר של האסטרולוגיה במאה העשרים".
חוקרים נוספים ניסו לחזור על הניסוי. חלקם הצליחו לשחזר את הממצא, אך אחרים (למשל זה, מ-1979) נכשלו בכך, כלומר לא נמצא קשר בין מידת המוחצנות או יציבותם הרגשית של האנשים לבין מזל השמש בו נולדו.
מה קורה כאן?
מזלות השמש – השפעת גרמי שמיים או סטראוטיפ שמנציח את עצמו?
חשדות מסוימים החלו לקנן במוחו של אייזנק, כשהבין כי לנבדקים בניסוי היתה כבר אמונה חזקה באסטרולוגיה (רובם גויסו מתוך הסטודנטים והלקוחות של Mayo). אנשים כאלה מן הסתם הכירו את התכונות המיוחסות למזל שלהם, ויתכן כי יחסו לעצמם תכונות בהתאם. יתכן שפסיכולוגיה, ולא אסטרולוגיה היא האחראית על התוצאות החיוביות!
כדי לבדוק זאת ביצע אייזנק עוד שני מחקרים. אחד על 1,000 ילדים – הפעם לא נמצא כל קשר בין המזלות לבין תכונות האופי שלהם. מחקר שני התבצע על מבוגרים. במחקר זה הוא בדק גם מה רמת ההיכרות של כל משתתף עם התכונות המיוחסות למזל שלו. ואכן, הממצאים החיוביים חזרו והופיעו אצל אלה שהיו בקיאים באסטרולוגיה, אך בקרב אלה שלא הכירו את תכונות המזל שלהם לא נמצא כל מתאם בין תאריך הלידה לתכונות האופי (מתואר בספר "Astrology: Science or superstition?")
חוקרים נוספים מהולנד חזרו על הניסוי וקיבלו את אותן תוצאות בדיוק – היתה התאמה מסוימת בין תוצאות מבחני אישיות לבין מזל השמש האסטרולוגי רק בקרב אלה שידעו מה "אמור" להיות האופי שלהם לפי האסטרולוגיה.
כלומר, המזלות הם סוג של סטראוטיפ שמנציח את עצמו. לא תאריך הלידה הוא שמשפיע על האופי, אלא הציפייה של אדם להיות בעל אופי מסוים משפיעה על תפישתו העצמית, ואולי אף על התנהגותו.
Michael Startup, לאחר שסקר שוב את המחקרים בנושא המזלות וביצע גם את מחקריו שלו, סיכם ב-1984 ואמר: "היות וכמות המחקרים שבוצעו על מזלות השמש היא גדולה, התחזיות שנבדקו מגוונות וכמויות המידע שנבדקו עצומות, ולמרות כל זאת העדויות כה מועטות, אולי הגיע הזמן להגיע להסכמה שמספיק עם זה – הרעיון של מזלות השמש פשוט לא תקף"
(The Validity of Astrological Theory, PhD Thesis, London University, March 1984, 246)
מחקרים נוספים אישרו את המסקנה הזו.
על סטראוטיפים שמגשימים את עצמם
נעשה אתנחתא קצרה מהאסטרולוגיה וננצל את ההזדמנות כדי להרחיב קצת בנושא המרתק הזה.
בשנות ה-50 של המאה הקודמת חקר פסיכולוג בשם Gustav Jahoda את אנשי ה"אשנטי" במערב אפריקה. לפי המסורת שלהם, ילד מקבל "שם רוחני" בהתאם ליום בשבוע בו נולד. לכל יום מיוחסות תכונות אחרות. כך למשל ילידי יום שני אמורים להיות שקטים ושוחרי שלום, בעוד ילידי יום רביעי– חמי מזג ואגרסיביים.
כשבדק החוקר את תיקי עבריינות הנוער שנפתחו באזור גילה שאכן ל"תוית" שהודבקה לילדים היתה השפעה מרחיקת לכת: ילידי רביעי הופיעו ברשומות בית המשפט הרבה יותר מאשר ילידי שני.
השפעות סטראוטיפים על התנהגות אינה מוגבלת לתאריכי לידה. במאות מחקרים תועדו ההשפעות שיש לסטראוטיפים על ההתנהגות האנשים השייכים לקבוצות לגביהם הסטראוטיפים מתיחסים. הנה כמה דוגמאות מעוררות מחשבה:
במחקר מפורסם משנת 1990 נתנו החוקרים לתלמידי קולג' שחורים ולבנים מבחן מילולי קשה שהוגדר כמבחן-IQ. ביצועי השחורים היו נמוכים מאלה של הלבנים. כאשר נתנו את אותו המבחן לקבוצה אחרת אך הפעם לא הגדירו אותו כמבחן IQ, הצטמצם הפער באופן משמעותי בין תוצאות השחורים ללבנים, כלומר, עצם התוית של "מבחן IQ" גרמה לפגיעה בביצועי השחורים.
במחקר אחר נערכו משחקי שח בין 42 זוגות של גברים ונשים מתואמים ברמתם, דרך האינטרנט. כשהשחקניות לא ידעו את מינם של השחקנים ששיחקו מולם (גברים) לא היה הבדל בין ביצועיהן לבין ביצועי הגברים. כאשר נאמר לנשים כי הן משחקות מול גברים היתה נפילה בביצועים. כאשר נאמר להן כי הן משחקות מול נשים (למרות ששיחקו מול גברים), הן שמרו על רמתן.
במחקר הזה מצאו כי נשים שפתרו מבחן קשה במתמטיקה יחד עם שתי נשים נוספות ענו על 70% מהשאלות נכונה ואילו נשים שהתמודדו עם אותו מבחן בחברת שני גברים ענו רק על 55% מהשאלות נכון. לגבי גברים לא היה הבדל בביצועים בין אם ישבו בחברת נשים ובין אם בחברת גברים.
תגובות האסטרולוגים לממצאים העגומים
מזלות השמש הם הטענה המופרכת ביותר באסטרולוגיה. למרות זאת רוב האסטרולוגים אינם מסוגלים להודות בכך.
הטיעון המרכזי של אסטרולוגים כנגד מחקרים אלו הוא כי "יש להתחשב במפת הלידה המלאה, ולא בגורם בודד כמו מזל השמש. מזל השמש הוא רק גורם אחד מיני רבים. הפרשנות השלמה היא יותר מאשר סכום חלקיה, היות והמרכיבים הבסיסיים נמצאים לעיתים בסתירה אחד אם השני. השפעתו של מזל השמש יכולה להתבטל ע"י מיקום הירח למשל או שלל גורמים נוספים."
אם נסכים לקבל את הטיעון הזה, אנחנו יכולים להפרד לאלתר מכל אותם הורוסקופים יומיים, שבועיים, חודשיים ושנתיים שמתייחסים ל-12 מזלות השמש והמתפרסמים במדיה. אין שום קשר בינם לבין המציאות. גם אסטרולוגים מודים בכך. (במקרה הטוב הם יגשימו את עצמם במידת מה לגבי אלה שמאמינים בתקפותם).
האסטרולוגים עצמם חלוקים בדעותיהם האם פרסום הורוסקופים שמבוססים על מזלות השמש בלבד מביא יותר תועלת או נזק למקצוע. הנה מה שאומרת האסטרולוגית Donna Van Toen בעניין: "אנחנו מיללים שהציבור מתייחס למקצוע שלנו בשטחיות ובפשטנות. כמובן שהם עושים זאת, בגלל שאנחנו פישטנו את זה עבורם. אנחנו ממשיכים לפרסם את הטורים האסטרולוגיים. למה? בגלל שהם מכניסים כסף… אם אנחנו רוצים להראות אמינים, אולי כדאי להפסיק להציג את מרכולתנו במקומות לא אמינים." (AFAN Newsletter October 1995, 12-13)
אך הטיעון בדבר המורכבות הוא שגוי. הנה משל שהמשיל מיודעינו אייזנק: נניח שאנחנו חוקרים את הטענה כי יש קשר בין כמות האוכל שאוכל אדם לבין משקל גופו. כמובן גורמים רבים אחרים משפיעים גם הם על משקל הגוף, כמו המטען הגנטי, הגיל, מידת הפעילות הגופנית, המצב הבריאותי וכו'. למרות זאת, אם ניקח מדגם גדול מספיק של אנשים נצפה בהחלט למצוא סימנים שמעידים על כך שאנשים שאכלו הרבה נטו להיות שמנים יותר ואילו אנשים שהורעבו נטו להיות רזים יותר. אם הטענות בדבר תכונות המזלות נכונות, האסטרולוגיה היתה אמורה לעבור את המבחן הזה.
כלומר, אם יש שמץ של אמת ברעיון המזלות, האפקט שלהם אמור לצוף מעל כל מגוון המשתנים האחרים שמשפיעים על האדם. אך הממצאים לא מאשרים זאת. הממצאים מראים כי קבוצה של 1000 בני מזל עקרב לא ניחנו בתכונות "עקרביות" יותר מאשר 1000 בני מזל אחר. אם זה המצב, לא ברור מדוע האסטרולוגים ממשיכים למלא את ספריהם בתיאורים שאופייניים לבני מזל כזה או אחר.
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. או שיש למזל השמש השפעה כלשהי על האדם – ואז היינו צריכים לגלות אותה באופן ברור במחקרים (במיוחד במחקרים סטטיסטיים רחבי היקף בהם מנוקים כל הגורמים האישיים האחרים), או שאין למזל השמש השפעה, ואז (א) לא מובן כיצד הגיעו האסטרולוגים לידיעה בדבר התכונות המיוחסות לכל מזל ו-(ב) ניתן להפרד מרעיון זה לשלום.
כדי לא להתחפר בוויכוחים לגבי מחקרים שבדקו רק את מזל השמש, נדון מעתה והלאה רק במחקרים בהם בנו אסטרולוגים מומחים מפות לידה ספציפיות המבוססות על שעת לידה מדויקת, לגבי אנשים ספציפיים.
על כך ברשומה הבאה בנושא.
(כדי לקבל את כתבות ההמשך ישר למייל שלכם – הירשמו למעלה מימין. תוכלו להסיר עצמכם מהעדכונים בכל עת).
נראה שזיופים אלה נועדו בעיקר כדי לשפר את התפישה העצמית של הילד בעתיד ותפישת החברה אותו, בבחינת זריעת "נבואה שמגשימה את עצמה". אם החברה רואה את המספר 13 כמביא מזל רע, עדיף לילד שלא יוולד בתאריך זה. על אותו משקל, אם ההורים רוצים לכוון את הילד להצטיינות בספורט למשל, עדיף שהוא והחברה יחשבו כי הוא נולד כשמאדים נמצא באזור השמיים שעוזר להצטיינות בספורט. למה לא לעזור קצת למזל אם אפשר?
חשיבה חדה 