על כשלי הגרפולוגיה

עסקנו בעבר באסטרולוגיה, נומרולוגיה וקריאה בכף יד. היום נעסוק בתחום שמצטייר בעיני רבים כהגיוני ומבוסס בהרבה – הגרפולוגיה. הטענות לגבי הגרפולוגיה מרחיקות לכת:

"כיום נחשבת הגרפולוגיה ככלי אבחוני רב עוצמה, מהימן, תקף ובעל אפקטיביות גבוהה." [מקור]

"הגרפולוגיה יכולה לספק הערכה ממצה של אופי האדם, יכולותיו וכישוריו המקצועיים. הגרפולוגיה חושפת תכונות אשר חבויות באדם, שבשיטות אחרות לא תמיד ניתן להבחין בהן כגון: מהימנות, שאפתנות, מוטיבציה, זיכרון, כושר ריכוז, יחסי אנוש וכד'." [מקור]

"האבחון הגרפולוגי הוא הכלי היחידי אשר ביכולתו לאבחן ברמת דיוק גבוהה עשרות תכונות שונות, לרבות: יושר בענייני כספים, אמינות, לויאליות לארגון, אינטליגנציה, דינאמיות, מרץ ויציבות תעסוקתית, בנוסף לתכונות הספציפיות הנבחנות בהתאם לתפקיד, כגון: יכולת ניהול, התאמה לדרג ניהולי, עבודה בצוות, קבלת סמכות, שירותיות, עמידה בלחצים, ועוד." [מקור

"הגרפולוגיה הוכחה במרוצת השנים ככלי אבחון אמין, מדויק ומהיר, וזאת ללא צורך בהטרדת הנבחן, או המערכת. דרך הפעולה קלה ופשוטה. כל שעל המועמד לעשות הוא לכתוב קורות חיים או טקסט חופשי על דף חלק (כ 15 שורות) ולחתום בסיום הטקסט, את כתב היד של הנבחן יש להעביר למשרדנו בצירוף תיאור תפקיד, אליו מיועד המועמד. גרפולוגיה משמשת ככלי אבחוני יעיל וזול בהשוואה למבחנים אישיותיים אחרים בתהליך של מיון עובדים לחברות ועסקים." [מקור]

"המיון הגרפולוגי מאפשר לפסול מיידית את המועמדים שבכתב ידם רואים כי אינם עוברים את מבחן היושר והמהימנות. לאחר מכן מתבצע מיון לשלוש קבוצות: המועמדים המתאמים לדרישות התפקיד, המועמדים הנמצאים בעדיפות שנייה ואילו שאינם מתאימים." [מקור]

נשמע מפתה להשתמש בשיטת אבחון שהינה אמינה, מדויקת וזולה כל כך בהשוואה לחלופות. אך האם זה אכן המצב?

כדי לענות על השאלה פניתי לפרופ' מיכאל מור, פסיכולוג חברתי בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית ובעל תארים גבוהים מאוניברסיטת ווין סטייט במישיגן. המשך הפוסט הוא תרגום חלקים נרחבים ממאמר פרי עטו שהתפרסם השנה. תודה לחברי חשיבה חדה (ביניהם נעם לויתן ושרון פרידמן) שעזרו לתרגם את המאמר.

נחזור אם כן לשאלת המפתח: האם טענות הגרפולוגים מבוססות על מחקר קביל?

מבין התגובות הרבות לשאלה זו, אחת שמצוטטת רבות היא מחקר שנעשה ע"י Rafaeli and Klimoski. המחקר בדק את הקשר שבין הערכות כתב יד של 104 סוכני נדל"ן שנעשו ע"י גרפולוגים מומחים לבין מדדי ביצועיהם של סוכנים אלו. מחקרם מומן ע"י הארגון "American Association of Handwriting Analysts". כאשר הסיקו החוקרים כי לא היה כל קשר בין הערכות הגרפולוגים לבין הביצועים בפועל, איים הארגון המממן לתבוע אותם, על מנת למנוע את פרסום הממצאים.

תוצאותיהם של נטר ובן-שחר הרחיקו לכת עוד יותר: הם בדקו 17 מחקרים שכללו 63 גרפולוגים, 51 מנתחים לא-מקצועיים ויותר מ-1,200 דגימות כתב יד, והגיעו למסקנה כי גרפולוגים הצליחו לא יותר מהמנתחים הלא-מקצועיים בחיזוי ביצועי עבודה.

מחקרים אלו בחנו מיון עובדים. קבוצת מחקרים אחרת בחנה את היכולת של גרפולוגים לאבחן תכונות אישיות. גם תוצאותיהם היו שליליות: מטה אנליזה שסקרה יותר מ-200 מחקרים הסיקה שככלל, גרפולוגים לא הצליחו לחזות שום סוג של מאפיין אישיותי בשום מבחן אישיות.

מה, אם כן, יכולות להיות הסיבות לשימוש המתמשך בגרפולוגיה, על אף מאות ממצאים שסותרים את יכולתה לייעץ נאמנה למעסיקים?

רמזי תוכן

מחקר שקדם למחקרים לעיל מצא כי פסיכולוגים שניתחו עותקים מודפסים של כתבי-היד שבחנו הגרפולוגים, הצליחו באותה המידה. עובדה זו מרמזת כי גרפולוגים יכולים להיות פסיכולוגים לא-רעים, או לחילופין, שכל אדם אינטליגנטי יכול להסיק מסקנות משמעותיות מקורות חיים…

בלבול מהימנות עם תוקף

גרפולוגים נוטים להסכים ביניהם לא רק לגבי קידוד הסימנים הגרפולוגיים (כמו נטייה, גודל, מקצב וכו'; נמצא מקדם מתאם של 0.6 עד 0.85 בין שני קוראים בלתי-תלויים של אותו המסמך), אלא גם לגבי הפרשנות (0.42). אך מסתבר שגם אנשים שאינם גרפולוגים נוטים להסכים ביניהם לגבי פירושים פשטניים ולא-תקפים (0.30), לדוגמה במקרים של דיכאון, שיטתיות או מקוריות. King & Koehler כינו זאת "אמונות משותפות אך חסרות תוקף לגבי הקשר שבין כתב-יד לבין משתני אישיות".

נראה "הגיוני"

כתב יד נראה כמקור מידע מוצלח: הוא שונה מאדם לאדם ועשיר בפרטים (400 אלמנטים לפי אחת מאסכולות הגרפולוגיה). קיימת האמונה שכל מה שאנחנו עושים משקף משהו לגבינו. באופן כזה גודל האותיות נחשב כמציין את מידת האנוכיות, נטייה אלכסונית קדימה נתפשת כסימן למוחצנות, וכו'. כמה מההקשרים האלה הם בעלי אופי סמנטי: מקצב סדיר בכתב היד מתיימר לפיכך להצביע על התנהגות אמינה.

יכולת חיזוי טריוויאלית ומוגבלת

משתני הרקע מגדר, מצב חברתי/כלכלי ורמת השכלה נמצאים במתאם חלש אך מובהק עם כתב היד. במידה שפרמטרים אלה נמצאים בהתאמה כלשהי לתכונות אישיות או למדדי ביצועים בעבודה, צפויים להתגלות מתאמים חלשים בין פרמטרים של כתב היד לבין משתנים מסוימים. אין בכך כל תועלת מעשית, היות שקיימים אינדיקטורים חזקים (תקפים) בהרבה לכל אחד ממשתני רקע אלה. קשרים טריוויאליים אפשר למצוא גם בין הרעד שמזוהה בכתב היד לבין מידת השיכרות של הכותב או בין כתב יד גרוע לבין ביצועים גרועים בבית ספר. אם גרפולוגים לא היו מתיימרים לומר יותר מזאת, הם היו סופגים פחות התנגדויות לפעילותם. אבל יש קפיצה קונספטואלית אדירה בין המורה צפורה שמכשילה את שלומי (שאת כתב ידו היא לא מצליחה לפענח) לבין החלטתו של מעסיק לא לגייס מישהו בגלל שכתב ידו נוטה כלפי מטה.

מתאמים מדומים

לפני כמעט חצי מאה הציגו Chapman & Chapman את המושג הזה כדי לתאר את הנטייה שלנו לזהות קשרים בין משתנים גם כאשר שום קשר ביניהם לא קיים בפועל. זהו רעיון בעל השלכות מרחיקות לכת לתחומים כגון ספיריטואליזם, דעות קדומות, סטראוטיפים כמו גם לנושא בו אנו עוסקים, והוא קשור להטיית האישוש (confirmation bias), קשב סלקטיבי ותופעות דומות נוספות. הגרפולוגיה היא רק כלי אחד מתוך רשימה ארוכה של כלים אבחוניים לכאורה אשר כושלים כשהם עומדים למבחן פסיכומטרי מבוקר. (הדוגמאות למתאמים מדומים שהחוקרים נתנו במאמר שלהם עסקו במבחן ההשלכה של "צייר איש" ובזיהוי הומוסקסואליות על פי כתמי רורשאך).

דוגמה אופיינית למתאם מדומה היא הבאה: נתונים אובייקטיבים מראים בבירור כי אין מתאם בעל ערך שימושי (r חציון 0.10, טווח 0.02 ל-0.18) בין אושר לבין גורמים נסיבתיים כגון הכנסה, סוג העבודה, מגדר, דת, גזע, גיל, גודל עיר ורמת השכלה. למרות זאת, כאשר נשאלים העריכו את אחוז האנשים המאושרים בקטגוריות שונות של משתנים אלה, הם חשבו שאחוז גבוה הרבה יותר יהיו מאושרים בקרב אלה שמרוויחים הרבה לעומת אלה שהכנסתם נמוכה, בקרב המתגוררים באזורים כפריים לעומת המתגוררים בערים גדולות, וכד'. הם נשאלו גם לגבי החשיבות של המשתנים האלה לאושר. גם כאן, האשליה המשיכה. כך למשל, השכלה גבוהה נתפשה כחשובה לאושר ע"י 86% מהנשאלים.

King & Koehler יישמו את הרעיון של מתאם מדומה בגרפולוגיה. הם ביקשו ממשתתפים בניסוי לשפוט את מידת הקשר בין מאפיינים מסוימים של כתב היד (למשל הגודל) לבין מימדי אישיות (כמו צניעות/אנוכיות). צמדים נוספים, שנלקחו מספרי גרפולוגיה, היו מהירות כתב יד ואימפולסיביות, שיפוע ופסימיות או מרווחים ומוחצנות. המשתתפים קיבלו צמדים אקראיים של דוגמאות כתב יד ותיאורי אישיות קצרים; כלומר, בפועל לא היה כל מתאם ביניהם. למרות זאת, המשתתפים זיהו מתאם גבוה של 0.65 בין מאפייני כתב היד לבין תיאורי האישיות, בהתאמה לקשרים המקובלים בגרפולוגיה. נראה כי גם ההדיוטות וגם הגרפולוגים המקצועיים נשענים על אותם קשרים סמנטיים אינטואיטיביים כשהם "מגלים" את חוקי הגרפולוגיה באקראיות.

*

כעת אציג את תוצאות חקירתי הפרטית והלא פורמלית לגבי תקפותה של גרפולוגיה. לפני שנים מספר, יצרתי קשר עם שבעה מכונים גרפולוגיים ברחבי העולם, וביקשתי מהם מידע על "מחקרים מבוקרים בהם תוצאות הניתוח הגרפולוגי הצליחו לנבא תכונות של עובדים בצורה מובהקת". קיבלתי תגובות מארבעה מהם, תגובות אשר שופכות אור על אופן המחשבה של גרפולוגים מקצועיים.

הראשון שבהם – נשיא האיגוד האמריקאי לגרפולוגיה (זה שאיים לתבוע את Rafaeli) – הפנה אותי למחקר אשר טוען, כך מסתבר, ש-"חקר תקפותם של מאפייני כתב יד לא הניב עד כה הצלחה משכנעת". הוא גם הציע לי לברר באיגוד הגרפולוגיה הישראלי, והם מצידם שלחו אותי ל-Allport & Vernon אשר אכן הביעו אהדה לרעיון בספרם הידוע Expressive Movement משנת 1933. חבל רק שהם לא קראו את הספר, בו מסכמים המחברים כי: "…המונחים [הגרפולוגיים] אשר נמצאים בשימוש נוטים לעיתים קרובות להסתיר את האישיות יותר מאשר לחשוף אותה".
המחברים מוסיפים ומדווחים על תוצאות ניסוי בו התבקשו גרפולוגים לזווג 10 דגימות כתב יד עם 10 אפיונים אישיותיים. הגרפולוגים השיגו 2.4 התאמות בממוצע, בהשוואה ל 1.8 התאמות שהשיגו אנשים שאינם גרפולוגים. במילים אחרות, שנים של אימונים וניסיון הביאו את בעלי המקצוע לשיעור טעות של 76%, בעוד שחסרי הניסיון טעו ב-82% מהמקרים שהוצגו להם.

בנוסף, נפגשתי עם מזכיר הארגון הישראלי, גרפולוג בעצמו. הוא סיפר לי שכאשר התבקש לייעץ לגבי שיבוץ עבודה של חבר חדש בקיבוץ, הוא ייעץ להם, על סמך דגימת כתב יד בלבד, האם עדיף למועמד לעבוד עם עץ או עם מתכת. הוא גם עדכן אותי שפורסם מאמר טוב על גרפולוגיה במגזין פלייבוי.

התגובה השלישית הגיעה מנשיא "Handwriting Analysts International". הוא היה פסימי ביותר בנוגע לקיומו של מחקר ראוי בתחום, והוסיף כי "יהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, לשייך מאפייני כתב ספציפיים… לתסמונת מסוימת". יחד עם זאת הוא הפנה אותי למקור אירופאי (שלא הצלחתי לאתרו) ש-"ביצע מחקר לאורך יותר מ-70 שנה על אדם מסוים".

אחרון, פרופ' Marchesan מ-"International Society of Handwriting Psychology" שלח לי רשימה של 307 עבודות מחקר שהוא פרסם באיטליה, יחד עם פלייר באנגלית על הארגון, אשר לא הכיל כל מידע לגבי המהימנות, התוקף או השימושיות של הגרפולוגיה. הוא הכיל, לעומת זאת, טענה כי התיאוריה עליה מבוססת הגרפו-פסיכולוגיה יכולה לשמש "לשחזור התכונות של דמויות היסטוריות שלא הותירו דוגמאות של כתב יד". דוגמאות לדמויות אלו היו דנטה, ישו ומריה. כדי לוודא שהפניה שלי לא הובנה שלא כהלכה, כתבתי לפרופ' שוב, וביקשתי ממנו נתונים אמפיריים. הוא הגיב במשלוח ביבליוגרפיה מעודכנת וציין כי קבוצתו "יישמה את פסיכולוגיית כתב-היד בהצלחה ניכרת לגבי ידע אישי, בחירת בן/בת זוג לחיים, מיון וגיוס עובדים, או שינוי תפקיד בעבודה".

המסקנה העיקרית שאני גוזר מן העדויות המוצגות במאמר זה מתיישבת היטב עם הצהרתו של רוברט מ. פירסיג:

מטרתה האמיתית של השיטה המדעית היא לוודא שהטבע לא הוליך אותך שולל וגרם לך לחשוב שאתה יודע משהו שלמעשה אינך יודע.
זן ואמנות אחזקת האופנוע, 1974

*

עד כאן דבריו של פרופ' מיכאל מור.

זה המקום להזכיר הטיות נוספות שעשויות לתרום לרושם שגרפולוגיה "עובדת". נתחיל מהתרשמות המעסיקים ששוכרים את שירותי הגרפולוגים ומעידים כי חוות הדעת הגרפולוגיות "הוכיחו את עצמן" כנכונות.

ראיית חלק מהתמונה

קל לחטוא בהסקת מסקנות פזיזות על סמך נתונים חלקיים ביותר: המעסיקים שולחים בדרך כלל רק חלק קטן מהמועמדים לאבחון גרפולוגי – אותם אלה שסוננו כבר על פי קורות החיים שלהם וההמלצות שסיפקו, ונמצאו כבעלי השכלה וניסיון רלוונטיים. סביר כי רובם יצליחו בתפקיד במידה כזו או אחרת, אם יתקבלו. מצד שני, לעולם לא נדע מה היו יכולים להיות ביצועיהם של כל אלה שנפסלו ע"י הגרפולוגים – אולי היו מצליחים באותה המידה? אולי יותר? חוסר סימטריה מובנה זה בידע הזמין, אינו מאפשר להסיק מסקנות תקפות לגבי איכות האבחונים.

דיסוננס קוגניטיבי

עצם העובדה שעובד הוכתר כ"מתאים" ע"י גרפולוג (או כל אדם אחר שנתפש כבר-סמכא בנושא) עשויה להשפיע לטובה על הערכות ביצועיו בעתיד ע"י המעסיק. המעסיק יטה לתרץ ביצועים ירודים כסטיות זמניות, או שייחס להם הסברים "הגיוניים" (כגון – "הוא חדש", "אולי המשימה שהטלתי עליו מורכבת מדי", וכד'). הספרות הענפה בנושא דיסוננס קוגניטיבי מראה כי כאשר אנשים קושרים את שמם הטוב או השקעה כספית גבוהה בהחלטה שקיבלו (במיוחד אם אחרים הטילו ספק בהחלטתם) הם בעלי מוטיבציה חזקה ביותר לפרש את התוצאות באופן שתומך בבחירתם, גם לנוכח ראיות סותרות.

ומה לגבי לקוחות פרטיים שמקבלים אבחון גרפולוגי ונדהמים מרמת הדיוק שלו?

אפקט בארנום/פורר

האפקט הוזכר והודגם כבר בהקשר של האסטרולוגיה ושל קריאה קרה. אנשים נוטים לפרש אמירות מעורפלות וכלליות שנכונות לגבי רוב האנשים (רצוי שרובן תהיינה חיוביות), כמתאימות להם במדויק, כל עוד הם מאמינים כי אמירות אלה נתפרו במיוחד עבורם, על סמך נתונים אישיים כלשהם. לא מדובר בתוצאה של חוסר אינטליגנציה מצד הלקוח, להיפך – אנשים אינטליגנטיים מוכשרים יותר במציאת קשרים בין האמירות המעורפלות לבין פרטי חייהם האישיים.
דרך מבוקרת לנטרל את ההטיה הזו היא לתת ל"נבדק" מספר חוות דעת שנכתבו עבור אנשים אחרים בנוסף לזו שנכתבה עבורו, ולבקש ממנו לבחור את זו שמתאימה לו ביותר. אם יש תוקף כלשהו לשיטה, צפוי שהלקוח יבחר את התיאור שנכתב עבורו בשיעור גבוה משמעותית (ומובהק) מאשר ניחוש. עד היום כל שיטות האבחון האישיותי הפסאודו-מדעיות כשלו במבחן פשוט זה, ובכללן הגרפולוגיה.

התמונה שעולה מן המחקרים ברורה: מעבר לרמזים שגם אלה שלא למדו גרפולוגיה יכולים לשאוב מכתבי היד, מדובר בלא יותר מאשר אשליה משותפת לגרפולוגים, לשוכרי שירותיהם וללקוחות הפרטיים, אשליה שנובעת משילוב של מגוון הטיות תפישה.

כל שנותר הוא לתהות מתי תהיה הפעם הבאה בה יפסלו אותי כמועמד למקום עבודה, בהתבסס על מיון גרפולוגי שתוקפו אפסי?

מהימנות ותוקף הגרפולוגיה בהשוואה לשיטות אחרות

מהימנות (משמאל) ותוקף (מימין) של הגרפולוגיה, בהשוואה לשיטות אחרות. מתוך האתר של Geoffrey Dean. לחצו על התמונה למעבר למקור.

בקשה מתומכי הגרפולוגיה: לפני שאתם מגיבים, עיצרו. טיעונים כמו – "הם בטח לא בדקו את זה כמו שצריך", "תמיד יש גם מחקרים שהראו שזה עובד", "אני אומר/ת לך שזה עובד", "הלקוחות שלי מאוד מרוצים", "עובדה – חברות מיון והשמה מעסיקות גרפולוגים", "שלח לי כתב יד ואתה תידהם מהתוצאות" וכד' – אינם תקפים.

* אם משהו לא תקין לדעתכם במחקרים שהובאו כאן, אנא ציינו, אחרי שקראתם אותם לעומק, איזה אלמנט בדיוק לא תקין ומדוע.

* אם לטענתכם יש גם מחקרים שהראו שגרפולוגיה תקפה, אנא הביאו אותם, נקרא ונשפוט את איכותם.

* לגבי התרשמויות אישיות מתקפותה של הגרפולוגיה, אני חושב שהרשומה לעיל הדגימה שקשה לסמוך עליהן. אין להן משקל נגד למחקרים שניקו את ההטיות הרלוונטיות.

אם הנכם גרפולוגים מקצועיים, וברצונכם להדגים שגרפולוגיה היא שיטת אבחון תקפה, אשמח לבחון אפשרות לערוך יחד ניסוי מבוקר בו נבדוק זאת.

 לקריאה נוספת:

מודעות פרסומת

64 מחשבות על “על כשלי הגרפולוגיה

  1. לדעתי, גרפולוגים בדיוק כמו קוראי עתידות למניהם. משתמשים יותר בטכניקות של קריאה קרה וניתח התהנהגותי של הכותב מאשר באמת יודעים לנתח. וזאת מהסיבה הפשוטה שאכן אי אפשר לנתח כתב יד זה לא מוביל לכלום כל שכן בעולם שאוחז גדול מהאנשים שכח איך כותבים בעט ולרוב מקליד את המלל.

    מצחיק אותי שיש מי שמשתמש בזה לאבחון אנשים ועל סמך ניתוח הכתב בוחרים מועמדים. זה בערך כמו שטות הציורים של הפסיכולוגיה….

    אהבתי

    • עד כמה שידוע לי, רוב הגרפולוגים מקבלים טקסטים לניתוח מבלי לפגוש כלל את האדם. במובן הזה לא מדובר בקריאה קרה. בניגוד אליך, אני לא חושב שזה מצחיק שעושים בזה שימוש למיון אנשים…

      Liked by 1 person

      • זה תלוי בהגדרה למי עושים קריאה קרה.
        גרפולוג העוסק בהשמה אינו צריך לקרוא את המועמד, כי הוא אינו הלקוח שלו. הוא צריך לעשות קריאה קרה למעסיק שבשירותו הוא עובד. ואת זאת הוא יכול לעשות על סמך שיחה כדי "לרחרח" לאן נושבת הרוח בנושא המועמד. אם המועמד עורר רושם בשלבי מיון קודמים, הגרפולוג יוכל לנחש זאת בכל טכניקה מודעת או לא מודעת כפי שהוצג בפוסטים קודמים כאן לגבי אסטרולוגים או מגידי עתידות.

        אהבתי

    • לא מצחיק בכלל. בחברה בה אני עובד ממיינים היום כך את המועמדים לעבודה ועוד עם גרפולוגית שמאמינה באסטרולוגיה ובכלל משליכה את סולם הערכים שלה על המועמדים. מאז שהתחילו למיין כך רמת הלכידות בצוות והאווירה הטובה בו ירדו בצורה משמעותית.

      אהבתי

  2. הייתי אומרת שעל המעסיקים יכולה להיות גם השפעה של אפקט פיגמליון לא? נבואה שמגשימה את עצמה כמו לדוגמא תלמידים שאומרים עליהם שהם מוצלחים בתחילת השנה וזה משפיע על תפיסת המורים את התלמידים הללו ובהתאם יהיו להם גם ציונים טובים יותר.

    אהבתי

  3. בתור מי שממיינת עובדים כבר שנים ארוכות, אני יכולה להעיד שעדיין לא מצאתי שום שיטה שיודעת לנבא מי יהיה עובד מתאים לתפקיד כלשהו. יש אנשים שמטבעם הם "מתמיינים מקצועיים", שיעברו בהצלחה יתרה כל הליך מיון בלי שום קשר לאיכות העבודה העתידית שלהם. במובן הזה הגרפולוגיה לא יותר או פחות טובה מכל שיטה אחרת.

    אהבתי

  4. גלעד,
    יש נקודה שלא התייחסת אליה כלל. מעבר לכולת ההצלחה/ אי הצלחה של הגרפולוגיה אף פעם לא ברור מהיכן שאוב הידע של הגרפולוגיה. עיינתי קצת בספרי גרפולוגיה ויש שם חוקים ברורים לניתוח כתב היד אולם בשום מקום לא כתוב על סמך מה הדברים נקבעו וכמובן שאין רפרנסים לאיזה שהיא עבודה שבחנה בצורה מסודרת את הדברים. אין אחוזי שגיאה, אין סבירויות, יש פשוט ידע מוחלט ועובדות!
    לשם המחשה, באתר :
    http://www.shrem-graphology.com/text.asp?p=Examples_of_marital_adjustment.html

    כתוב: "כתיבה בשורות ישרות, הקפדה על סימני פיסוק, תצורת כתב מסודרת, כתב קטן עד בינוני – מעידים על אדם מסודר, נקי וקפדן."

    על סמך מה? איך נקבע ? מי קבע?

    Liked by 1 person

    • אכן. זו שאלת מפתח לגבי כל שיטת אבחון/יעוץ – איך בכלל פיתחו אותה. בד"כ די ברור שזה בלתי אפשרי בעליל. התייחסתי לסוגיה הזו לגבי האסטרולוגיה.
      ואם היתה מתודה – היכן כל המחקרים עליהם מפתחי השיטה מסתמכים?
      זה כמו שמדען יבוא ויגיד שלדעתו ככה וככה, ובזה זה יסתיים! בלי ניסויי מעבדה, בלי תיאורייה מאחורי זה. בלי שום תעוד לשום ניסיון מבוקר לאמת את זה.

      Liked by 1 person

      • זו אחת השאלות שעניינו אותי מאד בעבר.
        פעם חשבתי שצורת הפיתוח היתה איסוף כתבי יד של אנשים בעלי תכונה מסוימת (לדוגמה: אינטיליגנטיים במיוחד) ואז חיפוש מאפיינים בולטים (או בולטים בחסרונם) בכתב. מתוך איסוף מידע רחב ואישכול (CLUSTERING) של הנתונים, ניתן להסיק על מתאם כלשהי.
        ככה חשבתי שהשיטה פותחה.

        הלכתי לקורס קצר בנושא והתברר לי ששיטות כאלו ממש לא בוצעו (לפחות לא באף שיטה מוכרת של גרפולוגיה). במקום זאת הם הלכו לכיוון של "אם החלק העליון של האות מודגש, סימן שהכותב מדגיש את החלק החושב של אישיותו").
        כלומר, זה לא הרבה יותר מאשר פרחי באך או אסטרולוגיה מבחינת אופן הפיתוח (באסטרולוגיה: מאדים (מארס) הוא אל המלחמה, לכן מי שנולד כאשר מאדים היה במצב כזה או אחר, אז הוא נוטה למריבות. נוגה (ונוס) היא אלת האהבה ולכן … נוטה לרגשנות).

        האם בוצעה בדיקה שאכן יש איזשהו קשר בין החלק העליון של האות לחלק העליון של האדם? ממש לא!
        כשהבנתי את הבסיס הזה של בניית התשתית של הגרפולוגיה, הפסקתי ללכת לקורס. יש גבול לבזבוז זמן.

        Liked by 1 person

  5. בעקבות מה שהגר כתבה: גופי המיון הגדולים למקומות עבודה משתמשים במבחנים פסיכולוגיים הדומים אך אינם זהים למבחנים שהוכחו כיעילים. זה קורה לדעתי בגלל בעיות של זכויות יוצרים. מעניין אם הם מקיימים מחקרים פנימיים על מידת ההצלחה שלהם והאם הם יסכימו לפרסם אותם, אם במקרה גלעד יפנה אליהם…

    אהבתי

  6. כמובן שטכניקות גרפולוגיה וניתוח ציורים מסוגלות לנבא הצלחה של מועמדים בעבודה! אם המועמד משקיע מספיק כדי לבדוק מראש באינטרנט מה נחשב ציור או כתב ש"מנבא" הצלחה, ולהתאמן על זה לקראת המבחן, סביר להניח שיש לו יכולות למידה והסתגלות טובות שיועילו לו בעבודה 🙂

    המשתנים והאינטראקציות שקובעים הצלחה במקום העבודה גדולים בכמה וכמה סדרי גודל מאלה שנראים, אם בכלל, בטכניקות הנ"ל, אך במקרים מסוימים וכחלק מהסתכלות רחבה יותר, עשוי להיות להן ערך בזיהוי פתולוגיות, בעיות נפשיות מהותיות ועוד.

    אהבתי

    • מה שעידו אמר.
      ובאמת, כתב היד הוא דבר שמשתנה גם בהתאם לנסיבות. כשאני כותב לעצמי, כתב היד הוא בלתי קריא כמעט, לפעמים אפילו בשבילי. לעומת זאת, כשאני יודע שאחרים אמורים לקרוא זאת (למשל, במבחנים בעבר או רלוונטי להיום – סימון על גבי מבחנות) אני משתדל לכתוב "יפה" יותר.

      כך שיש כאן משתנה נוסף שלא נראה לי שנלקח בחשבון.

      אהבתי

      • סתם הערה – ברור שזה נלקח בחשבון. מסכים או לא, אל תניח שמושא הביקורת שלך הוא טיפש. האנשים האלו מקדישים את חייהם לנושא, לחשוב עליהם כסתם 'מפגרים' לא יעזור לך להבין,
        רק יינפח לך את האגו, ולא לשם כך התכנסנו.

        אהבתי

  7. תודה. למדתי פעם מעט גרפולוגיה בחוג בתיכון. איני זוכר אם התרשמתי ממנה לטובה או לרעה. הרשומה הזו עושה סדר בבלאגן, זה בטוח.
    מעניין לשמוע תגובות של מאמיני הגרפולוגיה ותומכיה.

    אהבתי

  8. שאלות נוספות –
    האם יש הבדלים ב"חוקי הגרפולוגיה" בשפות שונות? (מאיזו שפה צמחה השיטה?)
    אם אדם יגיש שני כתבי יד בשתי שפות שונות, האם גרפולוג דו-לשוני יצליח לשייך את שני כתבי היד לאותו אדם?
    האם גרפולוג *שאינו מבין את הטקסט* יוכל עדיין לנבא לפי הכתב (למשל גרפולוג אמריקאי עם טקסט בלטינית, או גרפולוג ישראלי עם טקסט ביידיש – אותן אותיות אבל שפה אחרת).

    Liked by 1 person

  9. הי מעניין מאוד,
    לפני 4 שנים עברתי ראיון למשרת מתכנת בבנק דיסקונט, ובתור השלב האחרון ביקשו ממני לכתוב עמוד של A4 (אמרו לי שהתוכן לא רלוונטי) כדי לשלוח לבדיקה אצל גרפולוג. אני מניח שהיה חשוב להם לבדוק את הנושא של אמינות.

    האמת שבגלל שזה בא מתוך הבנק הנחתי שיש בזה משהו, למרות שמעולם לא טרחתי לבדוק בעצמי…

    אהבתי

  10. כשהייתי מתבגר, אמא שלי למדה גרפולוגיה והתלהבה מזה. היות והיא היתה אישה מאד חכמה ומשכילה, לא שיערתי לעצמי שזה יכול להיות שטויות כמו אסטרולוגיה. אבל כבר אז נראה לי דבר אחד תמוה – אם אכן כתב-היד הוא שמעיד על האדם, מדוע ברבות מהדוגמאות שהובאו בספרים שראיתי היה תוכן משמעותי לדגימות הכתב? חשדתי שגם מי שלא מבין בגרפולוגיה יכול לקרוא מכתב שמעביר פקודות בזמן מלחמה ולהסיק "מהכתב" שהאדם הכותב הוא בעל כושר הנהגה. נו, באמת.

    מעניין מה קורה אם אדם רושם באמת "שטויות" בדגימת כתב-היד שלו. הרי אם אתה בודה תוכן בעצמך, הוא יכיל רמזים למאפייני אישיות שלך (עושר שפה, דמיון, יכולת ביטוי וכו'). צריך לבקש מאנשים לכתוב, למשל, את המלים של "ירושלים של זהב" מהזיכרון… וגם אז תוכל ללמוד משהו מעד כמה הם זוכרים את המלים, מפסקים נכון, מאייתים נכון…

    אולי בדיקה גרפולוגית "אמיתית" צריכה להיות סתם רצף של צירופי אותיות חסרי משמעות. מעניין מה יעשה גרפולוג שנתקל בדוגמה כזו.

    Liked by 1 person

  11. לדעתי, אחת הסיבות להצלחת הגרפולוגיה היא יכולתה לגלות צניעות ובכך לחמוק מתחת לרדאר הספקנות.
    1) לגרפולוגיה אין גורו כמו פרחי באך, דתות או כתות.
    2) הגרפולוגיה אינה מתימרת לידע עתיק יומין כמו אסטרולוגיה, נומרולוגיה או רפואה סינית.
    3) לגרפולוגיה אין יומרות יתרות לריפוי כל המחלות כמו להומאיאופתיה. היא נחבאת בצינעה בנישה של ניהול משאבי אנוש אירגוניים.
    4) הנחת היסוד המרכזית של הגרפולוגיה היא הגיונית יחסית, ולא מופרכת כמו הומיאופתיה, רייקי או "חשיבה חיובית" המחייבת את כל היקום.

    וכך, לאחר שרוב התורות הפסאודו-מדעיות נבדקו והוקעו , הגרפולוגיה הצליחה בזכות צניעותה יחסית אליהן להישאר בתחום ההגיוני בעיני הציבור. ולכן הפוסט הזה חשוב ביותר. לא יתכן שחברות חשובות ומרכזיות יפסלו עובדים ראויים בשיטת איבחון שרלטנית ולא תקפה.
    מעניין מה יקרה אם מישהו יתבע גרפולוג על כך שחיבל בקבלתו לעבודה. או שאירגון ייתבע על נזק שיגרום עובד שמויין על ידי גרפולוגיה.

    Liked by 1 person

  12. סליחה אם אני יוצאת סתומה, אבל תהיתי – מה בעניין גרפולוגים שמשמשים לזיהוי כתב-יד של פושע, נניח, או שעוזרים לזהות האם חתימות זוייפו? ברור שלא מדובר בדיוק באותו הז'אנר כמו אלו שטוענים שהם יכולים להשליך תכונות אופי על בן אדם לפי הכתב שלו, אבל האם תוכלו להתייחס לזה ולבדוק האם גם שם מדובר בתרמית? כלומר, ברור שבמקרים שציינתי יש הגיון בדברים – כי מי שבודק את כתבי-היד עובד באופן של השוואה והתאמה. אם הצורות והקווים מתאימים, סביר שנכתב בידי אותו אדם, ואם לא אז אולי לא. אבל השאלה האם גם סתם מישהו מהרחוב (אני, למשל), יכולה לבצע את אותן השוואות ולהחליט האם כתבי-היד זהים או שונים, או שעליי להיות "גרפולוגית מוסמכת", לפי אותם חוקים לא ברורים שציינתם כאן כמה תגובות מעליי, שכלל לא ברור מי קבע אותם ועל סמך מה? אשמח להתייחסות. הדבר הרי נהוג במערכת המשפט שלנו, ועלול להוביל לתוצאות הרסניות הרבה יותר מ"לא התקבלתי למשרה כי הגרפולוג חשב שאני לא אמין".

    אהבתי

    • http://en.wikipedia.org/wiki/Questioned_document_examination#Handwriting_examinations
      "Forensic handwriting analysis is about comparing two or more documents and determining within a reasonable degree of certainty that the same person wrote them or that different people wrote them."

      אני לא בקיא בנושא, אבל זה נראה כמו מבוא סביר:
      http://www.howstuffworks.com/handwriting-analysis2.htm/printable

      לשאלתך, הנה פסקה מתוך המאמר הזה:
      "Certainly the most significant shortcoming of handwriting analysis as a science is the fact that it is ultimately subjective. This means that its acceptance in the scientific community and as evidence in court has historically been shaky. Only recently, as the training of analysts has become more standardized and certification procedures have been put in place, has handwriting analysis started to gain more acceptance as a reproducible, peer-reviewed scientific process. The results of a handwriting comparison are still not always accepted as evidence in a court case, partly because the science has a few more hurdles to clear, including determining a reliable error rate in analysis and setting standards for the comparison process. The addition of computerized handwriting analysis systems to the process, including the FISH (Forensic Information System for Handwriting) system, which allows examiners to scan in handwritten documents and digitize the comparison process, may speed up the process of general acceptance of handwriting analysis as a science and as expert evidence in court."

      אהבתי

      • קצת תוספת על ה QDE מהפוסט שפורסם ב Qwackwatch :
        http://www.quackwatch.org/01QuackeryRelatedTopics/Tests/grapho.html
        איש ה QDE – בודק מסמכים במחלוקת הוא מקצוע מכובד בפרקטיקה של זיהוי פלילי. המקצוען בתחום זה משתמש בהרבה מאד שיטות כדי לנתח מי כתב מסמך מסוים. בין היתר סוגי נייר, סוגי דיו, סגנון התנסחות אופייני, וגם בנוסף דמיון בין צורת כתב היד.

        כשם שיש כללים לזיהוי טביעות אצבעות או בדיקה בליסטית של כלי נשק החשודים ברצח, גם למקצוע זה יש כללים ברורים ומוסדרים. יכול להיות שגם לשיטה זו יש מגבלות כמו לכל שיטת מז"פ בשימוש. אם משתמשים בטכניקה הזאת בהתאם למגבלותיה, היא יכולה להיות אמינה מאד ולסייע בפיענוח פשעים או בזיהוי מקורות לצרכים היסטוריים. זה כמובן שונה מאד מגרפולוגיה.

        אהבתי

  13. גלעד, אני לא מפסיק להתפעל מהרהיטות, הרצינות והשקדנות שמאחורי כל פוסט שלך – ואפילו יותר מכך מהסבלנות שבה אתה עונה לניו-איג'יים המזדמנים שמסבירים לך שהכל שטויות כי חוצן אור עזר לסבתם להיפטר מכאבי ראש. מי יתן והמפעל האדיר שלך יתן דחיפה להלך הרוח הישראלי, ולו קטנה, לכיוון משכיל וביקורתי יותר.
    כל הכבוד.
    זהו.

    אהבתי

  14. מצד אחד אני מסכים יש בעיה עם גרפולוגיה. נשארה לי רק בעיה, שאיני יכול להביא אותה באופן מדעי, והיא שהיתה תוכנית רדיו…

    אהבתי

  15. הדיון מעניין..אבל בשוליו חשבתי שבכל מקרה זהו תחום דעת שהולך להיות בלתי רלבנטי..כתב יד הולך ונעשה לא שמיש..ישנם היום יחלדים שכלל לא סיגלו לעצמם מיומנות כתיבה ביד והם עותבים הכל בעזרת מחשב.. וזהו הכיוון שנראה לעין

    אהבתי

    • מסכים. גם הכתב שלי "הולך ונעלם", אחרי שנים של אי שימוש. כשאני חושב על זה, כתבי בכתב ידי אולי עמוד בשנה… מעניין אילו התפתחויות אופי ניתן להסיק מדעיכתו של כתב היד שלי.

      אהבתי

    • ישנם נסיונות לא רעים להקיש מתוכן הטקסטים ומיצורת השימוש בשפה על מרכיבים פסיכולוגיים שונים ועל הקשר בין שפה, מחשבה, וקשרים חברתיים. למשל כתבתי פעם מאמר שמתאר תאוריה על פן מסוים של שימוש בשפה. התאוריה בוחנת כיצד הפשטה וקונקרטיזציה של פעלים מחוללת משמעויות ומשפיעה על המחשבה וההתנהגות שלנו.
      http://www.haayal.co.il/story?id=3062

      אהבתי

  16. גלעד, אני שוב פונה אליך ואומר לך ש-
    א. הבדיקות שאתה עושה הם נפלאות, מעניינות ומרתקות ואני מעיין בהם בשקיקה!
    ב. יחד עם זאת הם חסרות!, כן הם חסרות ולא מאוזנות!
    למה אני מתכוון?
    אני מניח שאתה יוצא מתוך הנחה בסיסית, שמה שנכלל או מוכר כמדעי או אקדמי או בעל תדמית כזו, הוא כל כך ברור מאליו שמיותר לחלוטין אפילו לחשוב על לבדוק אותו.
    על הנחת בסיס זו אתה אפילו לא מנסה לבדוק עניינים העונים על ההגדרה או התדמית המדעית.
    למשל: את יעילות הטיפול הפסיכולוגי, (ובמיוחד זה המכונה ״טיפול cbt)
    את יעילותן של שיטות טיפוליות מתחומי הרפואה המדעית (״הקונבנציונאלית״)
    (כמו הכימותרפיה למשל)
    את יעילותן של תרופות שמאוד מקובל להשתמש בהם ועוד.
    למשל: למה פסיכולוגים אינם מחוייבים לתת דין וחשבון למטופל על תוצאות טיפול שהושקעו בו כספים לרוב ושנים לרוב?
    למה אין איזה מבדק הבוחן את יעילותן של שעטות טיפול פסיכולוגיות (במיוחד קצרות המועד שבהן)
    למה אין מדדים שמטרתם לבחון שיטות טחפול אלה?
    לא אלאה אותך כאן באפשרויות, אפשר למצוא הרבה כאלה, השאלה היא האם בכלל יש רצון לקרוא תיגר ולנסות לבחון שיטות בעלות התדמית המדעית או שרשמית הן נתמכות מימסדית וגם מדעית.

    לפעמים נדמה לי שהדת האולטימטיבית של זמננו היא המדע או מה שהינו בעל תדמית של ״מדעי״.
    אם בעבר איש לא העיז לערער או להרהר על האמונות הדתיות, ומי שעשה זאת הוקע במקרה הטוב, הרי שבימינו במקום להגיד ״דת״ אומרים ״מדע״, אבל ההתנהלות וההתייחסות מול זה היא דומה עד מאוד.
    הילה של קודש, אסור לערער או להרהר, טענות כמו ״גדולים מאיתנו יודעים מה שהם אומרים״ נפוצה בדת ולא פחות גם בכל מה שנקשר למדע ועוד.
    אני לא גורס ככה, אני גורס שדברים צריכים להיבדק מול המציאות הממשית, ואין למנוע או להימנע מכך בטענות כמו אלה שציינתי, ואם רואים דבר שאינו תואם את הטענות ואת התוצאות הנטענות, הרי שיש להודות בכך.
    לדעתי דבר הוא ראוי לבדיקה ולמבחן, וטענה כמו ״אחרים כבר בדקו״ אינה ברת תוקף.
    ולהבהרת דברי: אין בכוונת דברי לבדוק את העקרונות המונחים בבסיס השיטה המונחת לביקורת, (לא את העקרונות של הפסיכולוגיה למשל) אלא את היעילות בשטח של שיטת טיפול נתונה (למשל את רמת היעילות של תרופה X, או של שיטה Z)

    אהבתי

    • תודה רמי,
      אני חושב שלהסיק מהבדיקות שאני עושה שהן חסרות, על סמך הבדיקות שאני לא עושה, זה כשל כלשהו.
      לפיכך אנסח את שאלתך בצורה אחרת, ברשותך: "מדוע שלא תבדוק גם תחומים אחרים, שנמצאים בקונצנזוס המדעי – אולי גם הם אינם מבוססי ראיות?"
      כבר זמן רב שנושא הטיפולים הפסיכולוגיים נמצא אצלי ברשימה (המתארכת) של נושאים שאני רוצה להגיע אליהם. אפילו התחלתי פעילות מסוימת בנושא בעזרה של קוראים נוספים של הבלוג שהם בעלי הכשרה בפסיכולוגיה. הנושא מאוד מורכב, וכרגע (זמן שמוקדש בעיקר לעבודה על הספר שלי) אין ביכולתי לצלול ללימוד יסודי של הנושא. אני מקווה שבעתיד אוכל להביא דברים בתחום.

      לגבי "…הרי שבימינו במקום להגיד ״דת״ אומרים ״מדע״, אבל ההתנהלות וההתייחסות מול זה היא דומה עד מאוד."
      יתכן שיש אנשים שמתייחסים כך למדע. מה שאני יכול לומר בנושא הוא שהשיטה המעדית ביסודה הפילוסופי היא הניגוד הגמור. מרכיב בסיסי בהתקדמות המדעית הוא ביקורת הדדית, בדיקה מול המציאות וניסיון הפרכה של השערות. (אפשר כמובן גם להתווכח אילו תחומים הם מדע ואילו לא).

      לגבי "שדברים צריכים להיבדק מול המציאות הממשית… ואם רואים דבר שאינו תואם את הטענות ואת התוצאות הנטענות, הרי שיש להודות בכך." – אין מישהו שיסכים לכך יותר ממני.

      בקיצור, מקווה להגיע לעוד ועוד נושאים בעתיד.

      אהבתי

      • אני הייתי נזהר כאן…רוב, אם לא כל, המדענים הם אנשי אמונה במידה כזאת או אחרת (גם אם הם לא יודו בכך). המדע מנסה להסביר את מה שאנחנו רואים. לפעמים יותר בהצלחה ולפעמים פחות. אבל כמעט תמיד נדרשת לשם כך אמונה. מספר דוגמאות:
        1. תעשה חיפוש ב scholar.google.com ל: "we believe that". תנקה את כל התוצאות מפסיכולוגיה ועדיין תישאר עם כמות של מעל מליון מאמרים….
        2. בשנות המלחמה הקרה חילופי המידע המדעי היו מוגבלים בין המערב למדינות הקומונוסטיות. הדבר איפשר לתחומים רבים במדע להתפתח בכיוונים שונים כאשר לפעמים ניתנו הסברים מדעיים סותרים לאותם תצפיות.
        3. לא חסרות קבוצות מדעיות המתמחות באותו נושא שלא מדברות אחת עם השנייה כי "הקבוצה השנייה מפגרים ולא מבינים כלום בנושא. ההסבר שלנו נכון והם לא מבינים כלום". אני מכיר אישית מספר קבוצות כאלה באוניברסטאות מאוד מכובדות.

        ברור שיש הבדל בין אמונה עיוורת אחרי אדם (/דת) לבין אמונה שההסבר שלך כמדען נכון. יחד עם זאת, זאת עדיין אמונה.

        אהבתי

        • אני חושב שאתה עושה בלבול בין המובן של אמונה בעברית, ל-belief באנגלית, אותה עדיף לתרגם כהאמנה (התרגום הזה כמעט לא שמיש בעברית, אבל הוא מושמע לא מעט בשיעורי בפילוסופיה וקוגניציה לדוג') . הביטוי we believe that באנגלית יותר קרוב ל"אנחנו חושבים ש," מאשר "אנחנו מאמינים ש." אתה יכול להגיד באנגלית "I believe in the scientific method" או "I believe in things which I can find evidence for" בלי שזה ישמע מגוחך. המונח belief לא מקבל את את המשמעות של אמונה כפי שאנו מבינים אותה, כלומר כמעט אך ורק בהקשר דתי. לחפש את הביטוי שהצעת בגוגל לא יגלה לנו הרבה. אתה תמצא אתאיסטים רבים שישתמשו בביטוי אני מאמין ש. אז מה זה אומר, שזה אמונה עיוורת?

          המשפט האחרון שלך לפיו בסופו של דבר כולם מאמינים, גם המדענים וגם המאמינים בדת, מופרכת, שהרי המדענים עושים ככל הניתן כדי להצדיק את ההאמנות שלהם בעוד שמאמינים במסגרת דתות אינם. הייתי אומר יותר מכך, אתה תשמע מאמינים רבים אומרים לך שהעובדה שאי אפשר לבסס את האמונה דווקא מדגישה כמה אתה אדם מאמין. כלומר להאמין למרות אי יכולת הצדקה, היא אף יותר מכובדת כי מעידה על מידת האמונה.

          אהבתי

  17. גלעד, חשוב לי להדגיש שוב, שטענתי מתייחסת לפן המעשי בשטח ולא ליסודות העקרוניים עליהם מושתתת השיטה המעשית.
    זה תואם את המבדקים שעשית עם כל השיטות האלטרנטיביות למיניהן.
    בדקת מציאות בשטח מול טענות, האם יש תועלת, כמה יש (אם יש) וכמה אין (כאשר אין)
    זה בדיוק מה שאני חושב שראוי לעשות עם שיטות בעלות התדמית המדעית.
    ואגלה לך סוד: יש לי נגיעה אישית (לי ולחברי מקבוצה בה אני שותף) לסוג של טיפול פסיכולוגי (cbt, לצורך העניין) שבא לפתור לנו ואותנו מבעיה לא פדוטה איתה אנו צריכים לחיות.
    יש ביננו טענות בעד, יש טענות נגד והמציאות בשטח (בלי מבדק עקבי ומסודר) מאששת יותר את טענות הנגד, בניגוד לטענות הספרות המקצועית ובניגוד לטענות העוסקים בתחום, ובניגוד לדעה הכללית הרווחת והמקובלת.
    ומכיוון שרבים מחברי לקבוצה הוציאו ממיטב כספם, הוציאו ממיטב מרצם וזמנם והתוצאות לא יותר טובות מאשר נגיד היו פונים לטיפול הומיאופטי, הרגשתי שנכון וראוי לבדוק גם את השיטות הטוענות לאסמכתא מדעית.
    וזו רק דוגמא אחת שבמקרה יש לי אליה נגיעה אישית.
    התפיסה הכללית שלי, בלי קשר לדוגמא שהבאתי, הוא זו התומכת באי ״אפליה״ בין השיטות השונות הטוענות לדבר מה.
    הבטחת? תקיים!
    וזכותי לבדוק אם הינך מסוגל לקיים את הבטחותיך!
    אני מוכן בהחלט לעזור בהכוונה ובקישור לאנשים רלוונטיים שהתנסו בטיפולי cbt, ואשמח לעשות זאת.
    והערה לגבי הערתך: כשאמרתי ״שהן חסרות״ התכוונתי שחסר בהם האיזון הנדרש לצורך ההוגנות כפי שהיא נתפסת אצל בני אדם.
    אם שוטר תופס וקונס אדם שעבר באור אדום, אך אינו קונס אדם אחר שעבר גם הוא באור אדום רק בגלל שהשני הוא חבר שלו, זה דבר חסר ולא הוגן, גם אם הקנס לאדם הראשון נעשה כדין.
    מאחל לך הצלחה בכיוון הראוי שאתה עוסק בו.

    אהבתי

  18. צריך גם להזכיר שבצה"ל בסוף שנות השבעים עשו מחקר מאד מקיף אם צריך לשלב גרפולוגיה במבדקי הקצונה. תנחשו מה הייתה התוצאה… בואו נגיד שהיום הצבא לא משתמש בזה.

    אהבתי

  19. מסתבר שאין ביסוס לגרפולוגיה,
    חבל, השתעשעתי עם הרעיון לשלוח לגרפולוג העתק של מגילות קומראן ולחשוף קצת על מבנה אישיותו של בורא עולם.
    בנימה קצת יותר רצינית, תודה על הפוסט הרהוט והמפורט.
    הערה קטנה לגבי המתאם בין אושר להכנסה, ממחקר שנערך לפני פחות משלושים שנה ולא בארץ ההוביטים, עולה כי יש מתאם בין אושר להכנסה (עד להכנסה שנתית של 75K$ בארה"ב).

    לצפייה:



    לקריאה:
    http://www.people.hbs.edu/mnorton/aknin%20norton%20dunn%202009.pdf
    לשמיעה(פודקאסט מומלץ):
    http://youarenotsosmart.com/2013/07/08/yanss-podcast-episode-six/

    אהבתי

  20. עזרתכם נדרשת: על הערך "גרפולוגיה" בוויקיפדיה חלפה סופה, וכעת פרק המחקרים (בעד ונגד) זרוע בתבניות "דרוש מקור". האם יש כאן מי שמוכן לספק פה לציפורים האילמות?

    לדוגמה: "מחקרים דומים העלו תוצאות המצביעות אף הן על היעדר תקפות של הניתוח הגרפולוגי, כך אצל פורנהם וגונטר (1987)[דרוש מקור], אדוורדס וארמיטז' (1992)[דרוש מקור], בומן (1992)[דרוש מקור], קראוס (1995)[דרוש מקור], פרדליה ואחרים (1998)[דרוש מקור], גותקה ואחרים (2002)[דרוש מקור], ופורנהם ואחרים (2003)[דרוש מקור] ועוד".

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

    אהבתי

    • שלום שובל, אני לא מאתר כרגע את הקישור המקורי שהתכוונתי לשים שם, החלפתי אותו פשוט לערך בויקיפדיה שמפנה להרבה מאוד חומר נוסף בנושא.

      אהבתי

  21. גלעד שלום,
    עדיין לא קראתי את המאמר בצורה מסודרת, אבל אני גם חושב שאין הרבה מדע בגרפולוגיה – עובדה שלא לומדים אותה באוניברסיטאות, עד כמה ששמעתי.
    לפני שנים שמעתי הרצאה מגרפולוג שהציג את עצמו כמי שהיה גרפולוג במשטרה. אינני יודע אם המשטרה מעסיקה גם היום גרפולוגים, אבל אם כן, איך אתה מסביר שגוף רציני כמו משטרה נעזר בגרפולוגיה? (באסטרולוגים, למשל, הם לא משתמשים).

    אהבתי

    • שלום יונתן, אין לבלבל בין תחום של "זיהוי כותב" באמצעות ניתוח מאפייני כתב יד, לבין אבחון אישיות. המאמר הזה מתייחס לתחום השני. יתכן מאוד שהמשטרה נעזרת במומחים מהתחום הראשון.

      אהבתי

  22. שלום
    אני רוצה להצטרף לקודמי ולומר, שנראה שישנה התעלמות מהבעיות הקיימות במחקרים "אמפיריים".
    דבר ראשון לא תמיד התנאים "סטיריליים" כדוגמה: לעיתים יערך מחקר על קבוצה מסויימת מעיר מסויימת ולמעשה לא ניתן להשליך את תוצאותיו על כלל האוכלוסיה או כלל העולם.
    דבר שני– מניסיון שלי ואני ממש לא עובדת בזה ולא עוסקת בזה, אבל לי יצא לחזות בתמונות שהגיעו לי לראש, ואחרי זה קרו , כדוגמה :הלוויה של דוד שלי זל שראיתי אותה יום לפני שנפטר, הצלחתי להשיג רכב באמצעות תורת "הסוד" ועוד דברים , ומלא מלא מלא מקרים מוזרים ובלתי ניתנים להסבר "מדעי " כלשהו. שאם תרצה אפרט בפרטי
    ואם אתה בוחר להאמין לי או לא זו החלטה שלך אבל לי אין ספק שהם קרו

    לעומת זאת גם ברפואה המודרנית ישנן בעיות לא מעטות
    הליך כימותרפי לדוגמה שנחשב לטיפול מוביל במחלת הסרטן אינו תמיד עוזר ולעתים אחוזי ההצלחה מינימלים

    טיפולים פסיכולוגיים: גם הם לא תמיד אפקטיביים , כי לרוב המטופל ישב שנים על גבי שנים ובנתיים חייו ומה שרצה להוציא ולתקן חולפים על פניו…. כל כך המון פעמים אנשים שפויים לחלוטין אושפזו בכפייה, ולעומתם אנשים חולי נפש שוחררו בטענה שהם תקינים ואז יצאו וגרמו נזק לאחרים או לעצמם.

    לעומת זאת הוכח מדעית שכוח האמונה משנה דברים

    כמו כן ד"ר דניאל גולמן שכתב את הספר "אינטלגנציה רגשית" כתב על כך שבעת מדיטציה על מכשיר מסויים הצליחו לזהות תזוזה קלה באמצעות כוח המחשבה

    לא נשכח שטובי הפיזיקאים חוקרים עכשיו את נושאי חזרה אחורה בזמן ויקומים מקבילים ומוציאים להם תימוכין, הדבר ש"תוקע" את המחקר כרגע הוא אפקט הפרדוקס או אפקט הפרפר (שינוי של משהו אחד בעבר יכול לשנות חיים שלמים, ועלול לגרום לזה שהנוסע בזמן לא יוולד בכלל אז ברמה המחשבתית והתיאורטית הם אינם מצליחים עדיין לפתור את זה, אך גם לא שוללים וממשיכים לחקור)

    בכל מקרה אני כן חושבת שסדרת הכתבות , טובה ככל שתהיה , ומן הראוי שנקשיב לה עדיין היא מסע פרסום לספר שלך ולא באופן אקראי בחרו לראיין אותך…. אז כבר פיצחתי איזו שהיא מניפולציה 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s