אסטרולוגיה במבחן V – הסבר אפשרי לאפקט מרס, ומה נותר?

כפי שראינו ברשומה הקודמת שעסקה במפעל חייו המרשים של גוקלין, עבודתו הפריכה את האסטרולוגיה המוכרת, והחליפה אותה במתאם חלש בין מיקום כוכבי לכת אחדים לבין תחום עיסוקיהם של קמצוץ מצטיינים באוכלוסיה, פרקטיקה חסרת כל ערך מעשי בעליל.

למרות זניחות אפקט-מרס, עוררו הממצאים מחלוקת עצומה לגבי השאלה האם המתאם הזה אכן אמיתי (ולא תוצר לואי של הטיות במחקר) ואם כן, מה יכול להיות ההסבר לו. דעות החוקרים היו חלוקות: הם ראו את האפקט כבלתי ניתן להסבר / ראוי למחקר נוסף / ניתן לחזרה / מוטל בספק / משמעותי / בלתי מתקבל על הדעת / אמיתי / תוצר לואי של הטיות מחקריות, ועוד.

הטיות חברתיות

Geoffrey Dean, אחד מחוקרי האסטרולוגיה המובילים של התקופה האחרונה העלה כיוון חדש ומקורי להסבר, שאינו קשור להשפעת גרמי שמיים על האדם. (סעיף זה הוא תקציר ערוך ומתורגם מתוך המקור שהוזכר לעיל, ואישור ניתן לי מבעלי האתר להשתמש בתמונות והתרשימים מתוכו).

הרעיון להטיות ממקור סוציולוגי עלה במוחו לאחר שיחות שניהל עם גוקלין עצמו, Suitbert Ertel (אחד התומכים הנלהבים של גוקלין), ו- Rudolf Smit ב-1991, 4 חודשים לפני מותו של גוקלין. באותו הזמן לא שיער ג’פרי כי העבודה תדרוש 8 שנים להשלמתה, "אבל זה כנראה גודל האתגר שמציבות חידותיו של גוקלין", אמר.

במהלך מחקריו בנושא חשף ג’פרי עוד ועוד חלקי-פאזל, שהצטרפו יחד לכדי תמונה מעניינת: בהחלט יתכן, כי חלק מההורים זייפו את שעות הלידה של ילדיהם לשעות בהן כוכבי לכת אלה נמצאים מעל האופק או ברום השמים. שוב סיפור הביצה והתרנגולת (בדומה לממצאים החיוביים בנושא מזלות השמש – ראה כתבה ראשונה בסדרה).

מסתבר כי באותה תקופה, האסטרולוגיה המקצועית כפי שאנו מכירים אותה היום כמעט ולא היתה קיימת באירופה. אנשים הכירו את האסטרולוגיה ה"עממית", שתיאור שלה אפשר למצוא בלוח השנה (אלמנך) הפופולרי שנקרא "Le Compost". הנה ציטוט ממנו: "השפעת גרם השמים חזקה ביותר כאשר הוא זורח מעל האופק או מגיע לשיא גובהו בשמיים". מעניין. כלומר האמונה הזו היתה ידועה ורווחת מאות שנים לפני שנמצא אפקט מרס.

 

למעשה אין צורך להזדקק ללוחות שנה כדי לייחס משמעויות סמליות לזריחתו של גרם שמיים, או להגיעו לשיא מסלולו. הפרשנות מאוד אינטואיטיבית (ומן הסתם זה גם מקור האמונה הזו). לגבי התכונות המיוחסות לגרמי השמים השונים, גוקלין עצמו מציין בספרו Neo-Astrology כי הן לא השתנו הרבה מאז התקופה הבבלית, ועובדה זו אכן משתקפת בתיאורים המצויים באותו אלמנך.

אבל מה הטעם לזייף את שעת הלידה? זיוף זה לא יזיז את הכוכבים ממסלולם! אם מיקומם לא היה מיטבי בשעת הלידה, דבר לא יוכל לשנות זאת, ולכן השפעתם המשוערת לא תתרחש בכל מקרה. טיעון הגיוני, אבל נראה כי הגיון אינו מסוג הדברים שמנחים את האנשים במקרים כאלה. שכן אם נמשיך באותו קו מחשבה, מה הטעם לדלג על המספר 13 במניין הקומות ולקרוא לה "קומה 14"? את מי בדיוק אנחנו מנסים לרמות?

עדויות לזיופים נוספים "חסרי הגיון" אפשר למצוא בנתונים של תאריכי הלידה.
ג’פרי בחן את מאגר נתוני הלידה בו השתמש גוקלין וגילה פערים מוזרים במספר הלידות שדווחו בתאריכים "רצויים" לעומת תאריכים "לא רצויים" לפי המסורת באותה תקופה. בהשוואה ליום שלפני ואחרי, היה זינוק בלידות בימי חג נוצריים, בימים של ירח מלא, בתאריך ה-7 בחודש, וכד'. לעומת זאת היתה נפילה נקודתית בדיווחי הלידות ב-13 בחודש, ב"ימי מכשפות", וכד'.
הפערים יכולים להיות מוסברים אם מעבירים 1 מכל 25 לידות בימים הסמוכים ליום המועדף, או לחילופין מסיטים 2 מכל 25 לידות מיום לא מועדף לאחד משני הימים הסמוכים לו.

נראה שזיופים אלה נועדו בעיקר כדי לשפר את התפישה העצמית של הילד בעתיד ותפישת החברה אותו, בבחינת זריעת "נבואה שמגשימה את עצמה". אם החברה רואה את המספר 13 כמביא מזל רע, עדיף לילד שלא יוולד בתאריך זה. על אותו משקל, אם ההורים רוצים לכוון את הילד להצטיינות בספורט למשל, עדיף שהוא והחברה יחשבו כי הוא נולד כשמאדים נמצא באזור השמיים שעוזר להצטיינות בספורט. למה לא לעזור קצת למזל אם אפשר?

בתקופה המדוברת, מקצועות "נשארו במשפחה". הורים ציפו כי ילדיהם "ימשיכו את המסורת" והיו להוטים על כך הרבה יותר מאשר בימינו. גוקלין הסיק על פי עבודותיהם של אחרים שחלק נכבד מהאנשים המפורסמים מגיעים מקומץ הורים שהם העשירים או בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר. לא מפתיע אם כן כי האפקט הופיע רק אצל בעלי מקצוע מצטיינים. הם היו בנים להורים מצטיינים במקצועות דומים, שהיו להוטים מאוד לעזור בכל דרך אפשרית לילדיהם להמשיך את דרכם (גם בעזרת שינוי קל בשעת הלידה). מצב זה תומך כמובן גם בתופעת "הורשת המקצועות" שגילה גוקלין.

אבל כיצד יכלו ההורים לדעת מתי גרמי השמיים השונים זורחים או מגיעים לשיא גובהם בשמיים? ראשית דבר, אלה בדיוק גרמי השמים שנראים בבירור בעין (כוכב חמה קשה מאוד לזיהוי בשל סינוור אור השמש סמוך אליה הוא מצוי תמיד בשמים, ואוראנוס נפטון ופלוטו חלשים מכדי שיהיה אפשר להבחין בהם בעין בלתי מזוינת). אך ההורים לא היו צריכים אפילו להיות חובבי אסטרונומיה. מסתבר שנתונים אלה סופקו בלוחות שנה פופולריים באותה העת. כעת גם מובן מדוע האפקט התגלה רק בכוכבי לכת מסוימים ולא בשאר הגורמים האסטרולוגיים: כוכבי הלכת המרוחקים יותר לא נראו בעין ולא פורטו בלוחות השנה, והשמש לעומת זאת נתפשה כגורם בעל משמעות שנתית (עונות שנה). מזלות הם דבר ממושך מדי מכדי שניתן לזייפו.

זמני זריחה ושקיעה של כוכבי הלכת, כפי שמפורטים בלוחות מהמאה ה-19 מלייפציג, פריס ובוסטון

כיצד מזייפים נתוני לידה? בקלות. באותה העת דיווחו ההורים בעצמם על מועד הלידה למשרדי הרישום שבעיריה המקומית (האב היה ניגש  לשם בלווי שני עדים). הממצאים מראים כי שינוי תאריכי לידה (העדפת תאריכים מסוימים והמנעות מאחרים) לא היה מעשה נדיר. יותר מכך, לא נדרשים "זיופים" רבים כדי לייצר את הנתונים של גוקלין. למעשה זיוף נתונים של 1 מ-30 לידות יספיקו.

חיזוק לטענה בדבר זיוף שעת לידה עולה גם מהממצא הבא: כשבודקים את הנתונים של גוקלין רואים שאפקט מרס גדול יותר עבור שעות לידה עגולות, והולך וקטן ככל ששעת הלידה מדויקת יותר. זה מוזר, ואפילו הפוך מההגיון אם היה מדובר בהשפעה אמיתית כלשהי. במקרה של זיוף, סביר להניח כי ההורים יבחרו שעה עגולה בה מצוי כוכב הלכת באזור הרצוי בשמיים, ולא יטרחו לדייק יתר על המידה. כלומר, אחוז הזיופים במקרים בהם שעת הלידה עגולה צפוי להיות גדול יותר, וזה אכן עולה בקנה אחד עם הממצאים כי אפקט מרס גדול יותר עבור המקרים בהם שעת הלידה המדווחת עגולה.

תאורית הזיופים מסבירה יפה גם את הדעיכה באפקט-מרס לקראת שנות ה-50: עם השנים יותר ויותר לידות דווחו ע"י רופאים ולא ע"י ההורים, מה שהקטין מן הסתם את כמות הזיופים בשעות הלידה. בנוסף, התרבות מקרי ההתערבות הרפואית בתהליך הלידה (ניתוחים קיסריים למשל) הגדילה את כמות המקרים בהם שעת הלידה מתועדת במדויק וללא שליטת ההורים.

האם האמונה היתה חזקה מספיק כדי שיטרחו לזייף? אנשים מבצעים פעולות מרחיקות לכת לאור אמונתם באסטרולוגיה גם היום: לפי האסטרולוגיה הסינית, אישה שנולדה בשנת סוס-אש תזכה לנישואים לא מאושרים, ועלולה אף לרצוח את בעלה. בשנת הסוס-אש האחרונה (1966) צנחו הלידות ביפן ב-25% לעומת השנים הסמוכות, באופן חלקי ע"י ביצוע הפלות מרובות. לעומת זאת, שנת דרקון-אדמה נחשבת ברת מזל לנישואין, פריון ועסקים חדשים. בשנה האחרונה מסוג זה (1988) לידות של סינים במלזיה ובסינגפור זינקו בכ-25% לעומת השנה שקדמה לה. לא התגלה אפקט דומה אצל האוכלוסייה הלא-סינית.
אם אנשים מגיעים עד להפלות בהתבסס על אמונות אסטרולוגיות, קל וחומר יהיו מסוגלים להזיז קצת את שעת הלידה המדווחת.

לסיכום, יתכן מאוד ואפקט מרס מבטא תופעה חברתית תקופתית, ולא אמת אסטרולוגית. בהתאם לאמונות שהיו רווחות בתקופה, זייפו הורים מהמעמד הגבוה את שעת הלידה כדי "לעזור" לדחוף את ילדיהם לעסוק במקצועות המשפחתיים ולהצטיין בהם. את הנתונים לקחו מלוחות שנה שהיו מצויים אז. הסבר זה מסביר מדוע רק גרמי שמיים מסוימים "השפיעו", מדוע היה מתאם בין גרמי שמיים למקצועות אך לא לתכונות אופי, מדוע מצב גרמי השמיים עבר "בירושה", ומדוע הוא דעך ונעלם כאשר רישומי הלידה הפכו מדויקים יותר ומבוצעים בעיקר בבתי החולים.

האם ההשערה של הטיה חברתית נשמעת מאולצת? קודם כל יש לזכור כי מספיק ששעת לידה אחת מ-30 תעודכן כדי ליצור את האפקט. יתרה מזו, האם ההסבר האסטרולוגי מאולץ פחות?
מה יותר סביר, שאמונות חברתיות ייצרו הטיה קלה בקרב אוכלוסיה מאוד מצומצמת, או שגרמי שמיים אחדים בלבד ישפיעו על מקצועות מסוימים בלבד של קומץ אנשים בלבד, במשך תקופה מסוימת בלבד, וללא כל מכניזם אפשרי ע"י כל הידוע במדע עד כה?

ג'פרי מציין בזהירות, כי אחרי הכל, זו רק תיאוריה. למרות שהיא מתאימה יפה לכל המוזרויות שהתגלו בנתונים, עד שלא יתבצע ניסוי חדש בו לא תהיה אפשרות לזייף את שעת הלידה, מדובר רק בספקולציה.

יש הסבורים כי לאור מצב העניינים אין טעם להשקיע עוד בחקר אפקט מרס. אחרים מאמינים כי יתכן ומתחבאת אמת אסטרולוגית או מהפיכה מדעית מאחורי הממצאים, וכי בפירוש צריך להמשיך ולחקור את הנושא.

אני בעד!

חוקרי האסטרולוגיה ששמרו על ראש פתוח

לפני שנסיים את סדרת הכתבות הזו, הייתי רוצה לחזור ולהפנות את הזרקורים לאנשים שמאחורי המחקרים.

הנה לקט ציטוטים מתוך ראיון רחב יריעה שנערך במשך כשנה (!) עם 5 חוקרי אסטרולוגיה מובילים, כל אחד מהם בעל למעלה מ-20 שנות נסיון במחקר אסטרולוגי. שניים מהם אסטרולוגים מקצועיים ושניים – פרופסורים באקדמיה. יחד פרסמו למעלה מ-200 מאמרים וכמה ספרים בנושא.  Geoffrey Dean אותו פגשנו לא פעם ו-Rudolf Smit היו אסטרולוגים במשרה מלאה ואף לימדו אסטרולוגיה. ג'פרי ייסד את סניף WA של איגוד האסטרולוגים האוסטרלי. סמית ייסד את אגודת האסטרולוגים הראשונה בהולנד. שניהם הרצו בכנסים בינלאומיים וב-1988 קיבלו פרס בינלאומי על תרומתם המחקרית לאסטרולוגיה.

"התחלנו באותה דרך בה מתחיל כל אסטרולוג: חישבנו מפות לידה, התרשמנו שהן עובדות ו"ננעלנו". אסטרולוגיה הפכה להיות התשוקה שלנו. בכל רגע פנוי הקדשנו את עצמנו למענה. קראנו עוד ועוד ספרים, הכנו עוד ועוד מפות לידה לאנשים ויצרנו קשרים עם עוד ועוד אסטרולוגים (שנסיונם היה דומה לשלנו). השתכנענו יותר ויותר שאסטרולוגיה עובדת. שום דבר ממה שראינו או סיפרו לנו לא הראה אחרת. אסטרולוגים היו בד"כ אנשים נחמדים, נראו אינטליגנטיים ומלומדים, הם דיברו מהלב וביססו הכל על נסיונם המעשי. למעט טורי האסטרולוגיה השטחיים בעיתונים אותם דחו רובם, לא נראה שיש על מה להתלונן. לא הבנו מדוע אנשים מסוימים עוינים כלפי האסטרולוגיה. למרות זאת צצו מדי פעם בעיות – מפות לידה התאימו גם כשבטעות השתמשנו במפה של האדם הלא נכון…

אלה היו ימים בהם מחקרים מדעיים היו נדירים בתחום. התחלנו לבצע את המחקרים שלנו בעצמנו, כלומר, לשלוט על גורמי הטיה ומקורות שגיאה אפשריים, דבר שאסטרולוגים עשו לעיתים נדירות בלבד.

אלה היו הקוים שהנחו אותנו במחקר:

1) להיות זהיר, כי מלכודות והטיות אורבות בכל פינה.
2) לחפש ולשקול הסברים חלופיים לממצאים שמיוחסים לאסטרולוגיה.
3) לבחון את כל הרעיונות שנראים מבטיחים.
4) ללכת בעקבות ממצאי החקירה, לא משנה לאן יובילו, גם אם הם מובילים לכיוון שנמצא בסתירה לאמונות הקיימות.

קוים מנחים אלה נראים די מובנים מאליהם, אבל למיטב ידיעתנו אסטרולוגים בודדים פועלים לפיהם. נראה שאפילו המומחים ביותר אינם מודעים למלכודות האפשריות, הם אינם שוקלים הסברים חלופיים ואינם הולכים עם הממצאים עד הסוף.

השאלות שאנו חוקרים הן למשל – האם נכון שנפטון בזוית מסוימת מעודד תכונה מסוימת? האם טורי האסטרולוגיה בעיתון תקפים? האם מעברים מסוימים של מאדים מנבאים תאונות? כמה חשוב מרכיב הנסיון של האסטרולוג, האינטואיציה שלו, הדיוק בתאריך הלידה? האם אסטרולוגים משיגים תוצאות טובות יותר מאשר תוכנות מחשב / קוראים בכף יד / גרפולוגים? וכו'.
אך השאלה החשובה ביותר היא שאלה שאסטרולוגים מעזים לשאול לעיתים נדירות בלבד: האם יתכן שאנו משטים בעצמנו? האם יתכן שאסטרולוגיה רק נראית עובדת, אבל מסיבות שאינן קשורות לאסטרולוגיה?

אנחנו רוצים להמנע ממצב בו אנו משלים את עצמנו, ולהמנע מהונאה עצמית זה אחד מהאלמנטים הבסיסיים של "להיות מדעי". אם לא נהיה זהירים ומודעים למקומות בהם אנו עלולים למעוד, אנחנו יכולים להסתכל על האדמה ולהסיק שכדור הארץ שטוח. דברים אינם תמיד כפי שהם נראים, נקודה שרוב האסטרולוגים כנראה לא מודעים לה.

נחרדנו לגלות שהטיות וטעויות ניסוייות הסבירו את כל התוצאות ה"חיוביות" שהתקבלו בניסויים!

בנקודה זו התחיל עולם האסטרולוגיה שלנו לקרוס. למשל כאשר ג'פרי הפך את הפרשנויות במפות הלידה שנתן לקבוצת מתנדבים והם לא הבחינו כי משהו אינו כשורה. [מקרה זהה תיארתי בעבר לגבי קריאה בכף יד].

סך כל המחקר נכון להיות מסתכם במאות מחקרים, כמה מהם הראו תוצאות חיוביות אך רובם – תוצאות שליליות. גם המחקרים התומכים מדברים על אחוזי הצלחה הגבוהים רק במעט מהצפוי במקרה – בפירוש לא רמות ההצלחה גבוהות שניתן לצפות מהן כאשר קוראים את ספרי האסטרולוגיה. כדי להתגבר על משקל כה נכבד של מחקרים מפריכים תידרש מפולת של מחקרים חדשים בהם התוצאות חיוביות באופן דרמטי. בדיקת המגמה הכללית מראה שזה בפירוש לא מה שצפוי לקרות.

בסופו של דבר, לנוכח הצטברות העדויות הפסקנו לתת שירותים אסטרולוגיים, כמו שעשו כמה אסטרולוגים אחרים כמו david Humblin, Terry Dwyer, Jan Kampherbek. ברור שפניות פרסה כאלה עלולות להיות טראומטיות. סמית למשל היה בתחילת דרכו ספקן ביותר כלפי האסטרולוגיה, לפיכך "המרתו" לאסטרולוג היתה בעלת משמעות אישית נכבדת. כאשר הבין כי לאסטרולוגיה אין בסיס עובדתי, חייו האסטרולוגיים העשירים והמתגמלים איבדו לפתע את משמעותם. הוא שקע בדכאון שנמשך כמה שנים, אשר היה כנראה הגורם העיקרי לגירושיו. אפילו היום כואב לו להבין כי הספקנות המקורית שלו לגבי האסטרולוגיה היתה כנראה מוצדקת, למרות שמסיבות חזקות יותר מאשר אלה המוזכרות בספרי האסטרונומיה. נסיונו מדגים את התשוקה שיכולה להיות לאסטרולוג לגבי המקצוע שלו. לפטור את האסטרולוגים כשרלטנים (כמו שכמה ספקנים עושים) זה לפספס את העיקר. "

אז מה נשאר לנו?

במהלך מסענו הארוך נאלצנו להפרד בזה אחר זה מכל עקרונות האסטרולוגיה. מזלות השמש לא הראו כל קשר למציאות, וכך גם לא מפות לידה מפורטות ואישיות (לפחות לא באופן שמישהו מסוגל להבחין בקשר הזה). לאחר עשרות שנים של מחקר נמצא רק מתאם חלש מאוד ולא רלוונטי לאוכלוסיה הרחבה שנוגע לכוכבי לכת אחדים (אפקט-מרס), וגם תקפותו ומשמעותו מוטלים בספק.

ראינו כיצד הטיות תפישתיות ותוצרי-לואי שונים ומשונים מסבירים את כל התוצאות החיוביות לכאורה. אסטרולוגיה אובייקטיבית רק "נראית" עובדת. היא לא באמת עובדת. אם רוצים להסתפק באסטרולוגיה סובייקטיבית זה כמובן אפשרי, אבל אז אין מקום לטעון לקשר כלשהו לעולם החיצוני, אלא לדבר רק על משמעות אישית, חוויה אישית, העצמה אישית וכד' (מטרות ראויות כשלעצמן).

נראה כי הגיע הזמן לנקות את ספרי האסטרולוגיה מכל המידע השגוי והלא מבוסס שמצוי בהם, לפתוח דף חדש, כפי שהציע גוקלין בעצמו, ולהקים את מה שהוא קרא לו: האסטרולוגיה החדשה. היא תכלול רק אלמנטים שהוכיחו עצמם במחקרים.

כרגע ספר "האסטרולוגיה-החדשה" ריק. כל דפיו לבנים, והוא מחכה לחוקרים רציניים שימלאוהו בידע בדוק, ולא רק במסורות עתיקות שמקורן לא ברור ושכל קשר בינן לבין המציאות, כפי שראינו, מקרי בהחלט.

* מקור נפלא לכל הקשור בחקר האסטרולוגיה נמצא כאן: http://www.astrology-and-science.com/hpage.htm

Advertisements

35 מחשבות על “אסטרולוגיה במבחן V – הסבר אפשרי לאפקט מרס, ומה נותר?

  1. === ! === ! === ! === ! === ! === ! === ! === ! === ! === ! === ! === ! === ! === ! === !

    תודה לכל הגולשים שהגיבו ואף ניסוי למצוא הסבר אלטרנטיבי לממצאיו של גוקלין.
    מי שקלעה ממש בול (לאחר כמה נסיונות) להסבר שמופיע כאן היתה יונת. כל הכבוד! באותו כיוון הלך גם יוסאריאן.
    הסבר מכיוון לגמרי שונה נתן שרון, למעשה הסבר מסוג זה ניתן באמת לאפקט מרס, ואין לי ספק שהוא מסביר לפחות חלק מהאפקט (למשל, נמצא שעבור כדורסלנים מקצועיים דוקא – האפקט לא ממש עובד טוב, כלומר צריך לחדד אפילו לאיזה סוג ספורטאים מתכוונים). בכל אופן ההסבר של שרון מסביר הרבה דברים אחרים שמתוארים כ"ממצאים מדהימים". למשל, בניסוי של השפעת תפילות על מצב החולים בדקו עשרות פרמטרים שונים, ומצאו שיפור בכמה. האם זה אומר שתפילות עזרו? לא ממש. בכל מדגם לא מספיק גדול של נבדקים, יהיו כמה פרמטרים שיצאו יותר או פחות מהממוצע באופן חריג אך אקראי. החוכמה היא לחזור עכשיו על אותו ניסוי שוב, ולבדוק ספציפית את הפרמטרים הללו שוב. אם מדובר בתופעה אקראית, בסיכוי גבוה מאוד הפעם הערכים שלהם לא יהיו חריגים (רגרסיה לממוצע). הבעיה שבד"כ מבצעים ניסוי דומה, מוצאים התאמה לקבוצת פרמטרים אחרת שבמקרה התנהגה "טוב" ומפרסמים גם את זה כהצלחה.
    מקווה שלא פספסתי אף אחד.
    תודה כמובן גם למי שרק ניסה לחשוב, וגם למי שרק קרא 🙂

    אהבתי

    • תודה על סדרת רשומות מאלפת, ועל דיון מאד ענייני ומכובד בתגובות!
      חבל לי מאד שחסידי האסטרולוגיה, כמו חזי ו"הצופה", הפסיקו להגיב לדיונים בשלב שה"דרישות" הפכו להיות יותר נוקשות. דווקא הדיונים האלה היו צד מאד מעניין של הרשומות, עבורי.

      אהבתי

  2. באמת אתה חושב שיש טעם להשקיע מאמצים וכסף בחקר אסטרולוגיה?
    מעבר לעובדה שככל הנראה אין שום עדויות תומכות שעומדות במחקר מדעי, אין גם שום מכניזם שיכול להסביר השפעה של כוכבי לכת על אופי של בני אדם.
    האם אין איזושי נקודה שבה אנחנו יכולים to call bullshit on it ופשוט לפתור את זה כאמונה טפלה?

    אהבתי

  3. הי גלעד.
    קודם כל, תודה על הבלוג המרתק שלך. ישר כוח וכל זה.
    שנית, רציתי להעיר את תשומת ליבך (האמת, מהרשומה הראשונה בסדרה הנוכחית, אבל עכשיו יש לי ניסוח טוב) לכך שדווקא נכתב לפחות דף אחד בספר האסטרולוגיה החדש. נמצא בכמה וכמה מחקרים קשר בין טמפרמנט לעונת הלידה (הנה, לדוגמא, המאמר הראשון ברוח זו שהעלתי בחיפושי http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21334071). אאל"ט נמצא גם קשר בין עונת הלידה לנטייה להפרעות נפשיות כאלה ואחרות (בעיקר דכאון).
    לפי דעתי, אגב, הבחנות כאלה שעברו הכללת יתר הן ששימשו מלכתחילה כבסיס לתורת האסטרולוגיה כולה, אי שם בבבל. יכול להיות שיהיה מעניין לבדוק תכונות "אסטרולוגיות" נוספות (כגון מקצוע, מצב בריאותי והופעה חיצונית) בחלוקה לפי עונת לידה ולא על פי המזלות הקלאסיים.

    אהבתי

    • אתה צודק, אפשר לקרוא לזה "אסטרולוגיה חדשה".
      יש כל מיני ממצאים מעניינים בהקשר הזה, שאינם קשורים לכוכבים כמובן. גם אני נתקלתי בכמה דברים מרתקים.
      רעיון מצוין לרשומה עתידית. מתישהו אלקט חומר בנושא הזה גם.
      תודה וכל זה 🙂

      אהבתי

  4. הי גלעד, אני ממש עצובה שהסדרה הגיעה לסופה, חיכיתי לכל רשימה בכיליון עיניים. ויובל, אל תשמיץ, ממש לא נעלמתי ואף עניתי לך על שאלתך ברשימה השנייה או השלישית ואתה לא הגבת. אגב, אתה מוזמן להגיב על התשובה ההיא בפוסט הנוכחי כדי שלא ניאלץ לחזור אחורנית.
    ולסיכומו של עניין, כמו שגלעד ודאי יסכים – הכל מתחיל ונגמר באמונה, שהיא לכל הדעות (כמעט) יותר חזקה מכל מחקר.

    אהבתי

    • תודה הצופה, אני שמח שמתפתח כאן דיון ענייני.
      "הכל מתחיל ונגמר באמונה, שהיא לכל הדעות (כמעט) יותר חזקה מכל מחקר" – ועל כך בדיוק אני מצר. אפשר לראות בזה את הנושא המרכזי של הבלוג:
      1) להכיר את הנטיות האוטומטיות שלנו להאמין בדברים (גם כאלה שאינם נכונים),
      2) להודות בנטיה שלנו להתמיד באמונותינו גם לאור ראיות סותרות.
      3) להתגבר על חולשות אלה באמצעות כלים של חשיבה חדה.

      תראי, הגעתי להכנת הכתבות הזו באופן משוחד, אני מודה. האסטרולוגיה מבחינתי היא כה חסרת הגיון, עד כי ממש התקשיתי להאמין כי יכול להיות שיש בה משהו. אבל ניסיתי להדחיק את האמונה הזו, ולהתמקד בתיאור הממצאים המחקריים.
      כפי שסיפרתי בסוף הרשומה הזו, אפשר להתרשם שהחוקרים היו מגוונים מאוד באמונותיהם, אך כולם הגיעו למסקנה אחת – אסטרולוגיה-אובייקטיבית לא עובדת.
      כלומר, הם הצליחו להפריד בין האמונה שלהם, לבין חקר המציאות כפי שהיא, וזו גדולתם. זה ראש פתוח אמיתי – האומץ לבדוק ולשים את האמונה שלך במבחן במציאות. להתחיל ממקום מאמין, ולסיים במקום לא מאמין, גם במחיר של התמוטטות אישית, בשם האמת. כן, יש דבר כזה. לא הכל יחסי ואישי. יש דברים יותר נכונים, ויש פחות.

      אהבתי

    • מה שנראה לי, הצופה, זה שאת נמנעת מלהתייחס לניסויים הרבים שגלעד איזכר ברשומות שלו.
      את עצמך כתבת: "אני חושבת שמחקרים על אסטרולוגיה צריכים להתמקד בארועים ועובדות ולא בתכונות אופי שניתנות לפרשנות. שוב: כסף, ילדים, מקצוע, נישואים. דברים שאפשר לכמת ולבדוק אובייקטיבית. זה לא עניין של פרשנות אם למישהו יש ילד אחד או עשרה ילדים."
      וגלעד אכן קישר למחקרים וניסויים כאלה שנעשו – והניבו תוצאות שליליות. דיברת על סבירות נמוכה לזיווג של מזלות מסוימים – מסתבר שאין אישוש סטטיסטי לסבירות הזאת.
      מה שאני שאלתי אותך ועדיין לא מרגיש שקיבלתי תשובה עליו הוא, האם יש ניסוי כלשהו שיכול בעינייך להפריך את טענות האסטרולוגיה. כשם שלמשל, אם אראה שאקמול לא משפיע בצורה שונה מפלצבו על קבוצות של אנשים עם חום גבוה, חום נמוך ובלי חום בכלל – אהיה מוכן להגיד שהופרכה הטענה שאקמול גורם להורדת חום. את חושבת (אולי) שיש משמעות אובייקטיבית כלשהי ל"מזל השמש" שאדם נולד בו. נעשו ניסויים בהם אסטרולוגים היו צריכים להתאים מפות של אנשים לפרמטרים _שהם ביקשו לדעת_ עבור אותם אנשים – וכשלו. האם זה לא מתחיל להפריך את טענות האסטרולוגיה?

      אהבתי

  5. רשומה נהדרת, גם מבחינת התחקיר וגם מבחינת הכתיבה.

    רק התקרצצות אחת, כי איך אפשר בלי: לגבי מספר הלידות הקטן-יחסית בתאריכים "בעייתיים" – ייתכן שבכל זאת חלק מהאפקט הוא ממשי. לדוגמה, חרדה קיצונית של האם מפני האפשרות שהתינוק ייוולד ביום שישי ה-13 לחודש שגורמת להקדמה של הלידה. אין לי מידע אם השפעות כאלה אכן קיימות, אני רק מציע אותן כאפשרות.

    בכל מקרה, ברור שאת הממצא על השעות העגולות אי אפשר להסביר בתירוצים שכאלה.

    אהבתי

    • תודה עידו. האמת שיש עדויות שאנשים מעכבים לידה או מזרזים לידה, כדי למשל לזכות בהנחות מס.. כן, מסתבר שבארצות מסוימות אם ילד נולד לפני סוף השנה יש איזה משמעות מיסויית לעניין, ויש עדויות לכך. אבל לא רציתי לסבך יותר מדי…

      אהבתי

  6. פינגבק: "מחקר מרתק על אסטרולוגיה" | Atheisms

  7. איש חיל מצאתי כאן בבלוג ושמו גלעד!

    תודה על המידע הרב, על הרשומות המקצועיות ועל הרצון לשתף את הכלל.

    מצטערת על כי לא מסוגלת להגיע לרמת דיון כזאת ומסתפקת בקריאת הנתונים.

    המסקנה המתבקשת היא שלאמונה האישית כח עצום.

    אפקט הפלסבו מוכיח זאת.

    ככל הנראה, אסתפק בעשיייה שלי ואברך על מה שיש.

    יישר כח ושוב תודה.

    רחל

    אהבתי

    • הי הצופה,
      אני לא אמרתי בשום מקום שהכל אפשר לעשות רדוקציה לפלצבו. זה אחד האלמנטים הבסיסיים בתחום של טיפולים בתחום הבריאות, אבל למשל באסטרולוגיה הוא ממש לא רלוונטי (המרכיב השני הבסיסי הוא "פרשנות של ארועים בהתאם למערכת האמונות")

      לגבי תחומים אחרים, אחד אחד. בשביל זה יש בלוג שלם, וכל פעם אני מתרכז בתחום אחר.
      לגבי ההומאופתיה, אין טעם להכנס לזה כרגע, מן הסתם אקדיש גם לזה את המקום המגיע לו בעתיד.
      אבל אם תרצי בינתיים לשלוח לי מחקר רציני שמראה שזה עובד גם על תינוקות, אשמח.
      (רציני = מספר רב של משתתפים, קבוצת ביקורת, סמיות כפולה ושימוש בטיפול דמי=פלצבו).

      בעניין גלגול נשמות וכו' – זה אחד הנושאים שעדיין לא ירדתי לעומקו, מבטיח לעשות זאת בעתיד.
      שמעתי על הבחור הזה, אבל כאמור, וכרגיל, מתכוון לחקור לעומק.

      אהבתי

  8. קראתי את הראיון המעמיק ביותר עם חוקר האסטרולוגיה ויצאתי עם טעם קצת מר. נראה שכל ממצא שתומך באסטרולוגיה ישר נהדף בכל מיני נימוקים שמזכירים קצת את הנימוקים של האסטרולוגים לגבי מחקרים שלא מוצאים חן בעיניהם. אני למשלחושבת שהדחייה המוחלטת של מחקרים איכותניים היא מאוד מאוד בעייתית ואפילו תבוסתנית. למשל לראות כוכבים מסוימים בבית מסוים ואז לבדוק את המשמעות שלהם והאם היא מצויה בביוגרפיה של בעל המפה זה לגיטימי, והאמן לי שראיתי התאמות מדהימות. יש לי תחושה שכדי לא להתמודד עם התאמות כאלה מעדיפים פשוט לא להתעסק עם סוג המחקר הזה.

    אהבתי

    • אני באמת לא רואה איך אפשר ללמוד משהו מבדיקה איכותנית במקרה כזה.
      המורכבות כל כך גדולה, הן של מפת לידה מלאה והן של חיי אדם, שניתן למצוא כל דבר אם רק קצת רוצים, בוודאי אם בוחרים "דוגמאות טובות" לזה מתוך יותר אפשרויות. זה בדיוק חוסר המשמעות המוחלט של מחקר התאומים השמיימיים.
      ברור שראית התאמות מדהימות.
      הנקודה היא שגם אם היית מערבבת את כל מפות הלידה וחיי האנשים – גם אז היית מוצאת התאמות מדהימות. זו בדיוק הנקודה.
      אז החוכמה היא להציל את עצמך ממלכודת ההונאה העצמית, ע"י ניסוי מבוקר.
      אין בעיה, את רוצה מחקר איכותני? בקשי ממישהו שיערבב לך הכל, ותצללי לכל פרטי הביוגרפיות והמפות, ואני משוכנע שתמצאי התאמות בלי שום קשר.

      אהבתי

  9. בבסיס סדרת הכתבות הזו על אסטרולוגיה הונחה הקביעה שכל הדיונים להלן יהיו לא על המכניזם ("איך זה עובד?") אלא על מבחני התוצאה ("האם…?"). את ההנחה הזו אני מוצא בעייתית מבחינה מוסרית.

    יטען מאן דהו כי יש מתאם בין מצב הפאלנקטון בימים לבין גורלות בני האדם, ויגיש מערכת עם "מפות" והסברים למיניהם. האם יהיה זה ראוי להקדיש לטענותיו זמן, לבדוק אותן ולהקצות להן משאבי מחקר? הרי הטענה נחתכת בתערו של אוקהאם עוד לפני שנכנסת בדלת…

    פלאנקטון זה דבר ענק ומלא דפוסים מעוררי השראה. המאן דהו יוכל לעשות מצגת מרשימה ביותר. האם נכון יהיה לקחת משהו מדבריו ברצינות?

    כידוע, הברנש של הפלאנקטון נכשל במלאכת השיווק וידו של "איש הכוכבים" היתה על העליונה. לכן המחנה הזה גדול היום ומחנה הפלאנקטון זעום (ולמעשה, העביר את סגידתו למפלצת ספגטי מעופפת). זה כל ההבדל – מאסה גדולה של מאמינים. ואילו הטענה – נשארת מגוחכת כשהיתה ביום שבו הושמעה לראשונה.

    האירוניה היא שיצאתי חוצץ נגד מפעל גדול שהעמיד בעל הבלוג, ושקראתי בו כל מילה בהנאה גדולה 🙂

    אהבתי

  10. אגב גלעד, דמתי לב שהאסטרולוגים המומרים שציינת לא בדיוק השתכנעו מהמחקרים: גם המבלין וגם Terry Dwyer הם אסטרולוגים פעילים לפי מיטב ידיעתי. ואת השלישי אפילו לא מצאתי באינטרנט, כלומר, לא נראה לי שהוא היה אסטרולוג מפורסם או משהו כזה.

    אהבתי

    • אני באמת לא בצעתי תחקיר על כל אחד מהם, כאמור אלה שמות שהזכירו החוקרים האחרים אותם ציטטתי.
      יתכן מאוד שאסטרולוגים אלה עברו לעבוד תחת ההגדרה הסובייקטיבית לגמרי של האסטרולוגיה, כלומר, כלי שעוזר לאנשים להפיק משמעויות ותובנות על חייהם, גם מבלי שיש קשר כלשהו בין הסמלים לבין עולם המציאות.
      את מוזמנת לחקור בנושא ולספר לי על ממצאייך, כלומר, איך בדיוק הם מגדירים את פעילותם האסטרולוגית כיום.

      אהבתי

  11. ואף מילה על קארל סייגן והקטע הנפלא שלו בקוסמוס על אסטרולוגיה. רק להזכיר שאלה מאוד חשובה שלו בנושא: לפי מה מחשבים את ״השפעת גרמי השמיים״? באיזה רגע בדיוק זה נחשב? האם זה ברגע הלידה, או אולי ברגע ההתעברות. מדוע גרמי שמיים אינם משפיעים עד רגע הלידה? האם עור הבטן של האימא חוסם את ההשפעה אבל לא קירות בתי החולים, האטמוספירה ומאות או אלפי שנות אור? רק אומר…
    וכמובן אם כבר רוצים השפעה של גרם שמיים על האנושות, יש את השמש. סליחה אם לא דייקתי בציטוט, זה מזכרון בלבד.

    אהבתי

  12. כשהתגייסתי החלטתי לעשות ניסוי, ולקרוא מדי שבוע את התחזית האסטרולוגית שלי. במשך שלוש שנים (ועוד קצת) לא התגשמה אפילו תחזית אחת! אפילו לא הכלליות! זה היה כ"כ מוחלט עד התחלתי לחשוב שיש בזה משהו 🙂

    אהבתי

  13. רציתי להוסיף את תרומתי הצנועה – לאחרונה שמתי לב שמיקומי הכוכבים במדור האסטרולוגי לא תואמים בכלל את המציאות.
    כשכתבו שהשמש בתאומים היא הייתה בכלל בשור, וכשכתבו שמרקורי בסרטן הוא היה בגבול בין שור לתאומים וכו'.

    בדקתי את הנתונים האלה מול מספר אתרים אסטרולוגיים מובילים, וגם הם פשוט טועים.
    אז אם נתוני הבסיס שגויים – איך משהו יכול להיות בכלל אמיתי ופועל?

    אהבתי

    • אני בטוח שלאסטרולוגים תהיינה תשובות טובות לכך. אבל שום תשובה לא תשנה את העובדות: לא משנה מאיזה כיוון בודקים את זה, זה חסר קשר למציאות.

      אהבתי

    • אם כתבו שהשמש בתאומים והיא הייתה בכלל בשור, זו באמת נקודה לזכות האסטאולוגים !!
      מאחר וכידוע מיקום השמש במסלולה השנתי על פני גלגל המזלות משתנה ביחס לתאריך (כלומר, לעונות השנה).
      וזאת בגלל תנועת הנקיפה של ציר כדור הארץ. הגורמת לתנועת נקודת האביב (שויון היום והלילה) ממזרח למערב, בקצב של מעלת קשת אחת ב 70 שנה או 30 מעלות (גודל זוויתי של מזל אחד) ב 2000 שנה בערך, זו פשוט עובדה אסטרונומית, שבעבר נקודת האביב הייתה במזל טלה וכיום היא במזל דגים, וכך לגבי יתר המזלות ובעצם כל כוכבי השבת.
      לדעתי, השמש היא הכוכב העיקרי המשפיע על חיי האדם על פני הארץ ואם החישוב האסטרולוגי קושר את מיקום השמש לעונות השנה ולא למזל זה או אחר הרי יש בזה נקודת זכות לאסטרולוגים, ואין זה אומר שאני שותף לאמונתם ודבריהם.
      בכל אופן אין לראות בכך טעם לפגם (מנקודת ראות האסטרולוגית).
      אולי ראוי לבדוק השפעת כתמי השמש ומיקומה (בזנית או בנדיר) בשעת הלידה על הילוד?
      יישר כוח ותודה על הכתבה המושקעת והמעניינת.

      אהבתי

  14. במחשבה שניה אני לא בטוח שזה רעיון טוב.
    הרי אם כתמי השמש פולטים קרינה המשפיעה עלינו, הקרינה הזו משפיעה גם על העובר כל תשעת חודשי ההריון.
    ואז מועד הלידה אינו חשוב.

    אהבתי

    • מעניין. נתקלתי כבר בכמה מחקרים שמראים על מתאמים בין עונות השנה של הלידה לבין פרמטרים אישיותיים שונים. עד כמה שזכור לי הגורם המתווך היה טמפרטורה.
      כמובן שאין שום קשר לאסטרולוגיה.
      אני מאמין שבעתיד תהיה אפשרות איסוף נתונים נרחבת על כל אדם לאורך כל חייו, ויהיה אפשר לבצע ניתוחים סטטיסטיים מרתקים ולמצוא עוד המון מתאמים וקשרים בין גורמים.

      אהבתי

      • כן אני מודע לזה שאין קשר למיקום של כוכבים לכל מה שהמחקר הזה מראה פשוט היות שקרוב ל-100% מהאוכלסיית המערב גרה מעל קו המשווה ובהנחה שלעונת הלידה אכן יש השפעה על החיים שלנו זה בעצם אולי איכשהו כן נותן לגטמציה כלשהיא לאסטרולוגיה? כאילו אם יש הבדל סטטיסטי משמעותי(גם אם ברמה כמעט לא מורגשת) בין שתי קבוצות אנשים שקבוצה אחת נולדה בינואר ושנייה באוגוסט הרי שזה איכשהו מאשש את מה שהאסטרולוגים טענו במשך אלפי שנים שתאריך הלידה משפיע על הבן אדם לא? אז נכון שהאסטרולוגים טעו מאחורי הסיבה להבדלים האלה אבל לפחות הם צדקו בתוצאה שזה כבר משהו שאני מניח אפשר לתת להם איזהשהו קרדיט על זה… אגב יהיה מעניין אם יעשו מחקרים כאלה בסינגפור או ברזיל נגיד(איפה שאין עונות) ומה יהיו התוצאות וגם יהיה מעניין להשוות את זה נגיד למקומות צפוניים מאוד(סקנדינביה,צפון רוסיה) איפה שיש שינוי קיצוני בין עונות השנה ולבדוק האם השונות בין האופי של האנשים גדולה יותר איפה שיש עונות מאשר איפה שאין

        אהבתי

        • מן הסתם אין שום התאמה בין מה שצפוי לפי האסטרולוגיה לבין מה שעולה ממחקרים אלה, לכן אפילו במבחן התוצאה הם לא עלו על כלום. לפי האסטרולוגיה התכונות משתנות כל חודש, עם שינוי מזל השמש, ואף בתדירות גבוהה בהרבה – כל שעתיים עם שינוי מיקום "הבתים", בעוד שמחקרים אלה מראים על שינויים עונתיים.
          עד כמה שזכור לי אותם מחקרים שקראתי באמת הראו שבחצי הכדור הדרומי האפקטים היו בהפרש של חצי שנה מהכדור הצפוני, כלומר לא החודש הוא שמשפיע אלא עונת השנה (הטמפטורה / משך היום).

          אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s