הזיות בהזמנה – אם תרצו אין זו אגדה!

בפוסט קודם סקרתי את נושא ההזיות והקשר שלהן לחוויות מסטיות. סיימנו שם ברעיון של יצירת הזיות באופן מלאכותי, ובדיקת החוויות שהדבר מעורר בקרב הנבדקים. על כך בדיוק אספר הפעם.

מיכאל פרסינגר – פרופ' רב פרסומים מקנדה – חקר במשך שנים את הקשר בין הפרעות בתפקוד המוח לבין חוויות מיסטיות-דתיות רוחניות. בהכירו את הקשר בין התקפי אפילפסיה רקתית לבין תאורי חוויות מסטיות, החליט פרסינגר לבדוק מה קורה כאשר מייצרים במוח "מיני-התקפים" כאלו באופן מלאכותי. לשם כך השתמש פרסינגר בקסדת אופנוע שעליה הורכבו סלילים קטנים היוצרים שדות מגנטיים משתנים חלשים באזור האונות הרקתיות של חובש הקסדה.

במהלך הניסוי ישבו הנבדקים בחדר סגור ושקט, כשעיניהם מכוסות והקסדה לראשם, השדות המגנטיים הופעלו ובתום כשעה תיארו הנבדקים את חוויותיהם. כ-80% מהנבדקים תיארו תחושות מיוחדות: כמה מהנבדקים, בעיקר אתאיסטים, דיווחו רק על "תחושות מוזרות". אחרים תיארו התעלות רוחנית, תחושת אחדות עם היקום, אקסטזה, חוויה חוץ־גופית, חוויה שלאחר המוות (דוגמת מה שמתארים אלה ש"חזרו" ממוות קליני), תחושה שמישהו ניצב מאחוריהם ומתבונן אל נשמתם, ואחדים הגדירו את תחושתם כשהייה במחיצת אלוהים. "התוצאה היתה שחזור כל מרכיב בחוויה האלוהית שאי פעם תועד בהיסטוריה" מסכם פרסינגר.

מעבר לכך, מצא פרסינגר מתאם בין האמונות בהן החזיקו הנבדקים לבין סוג ועוצמת החוויות שחוו בחובשם את הקסדה. הקסדה קיבלה את השם "קסדת אלוהים" (למרות שרק כ-1% מהנבדקים העידו כי חשו שהם נמצאים במחיצתו של אלוהים בכבודו ובעצמו).

לאחר שתוצאות המחקרים של פרסינגר התפרסמו, הגיעו אנשים ידועי שם למעבדתו, אחוזי סקרנות לבדוק באלו חוויות יתנסו כשירכיבו את הקסדה לראשם.

הביולוג האבולוציוני והאתאיסט הלוחם ריצ'ארד דוקינס דיווח רק על תחושות מינוריות בגפיים ורגיעה כללית, בעוד החוקרת סוזן בלקמור דיווחה על "אחת מהחוויות היוצאות דופן ביותר שחוותה מימיה":

"במשך 10 הדקות הראשונות לא קרה שום דבר מיוחד… ואז, לפתע הרגשתי שאני כאילו מתנדנדת על ערסל. לפתע הרגשתי כאילו שתי ידיים אוחזות את כתפיי ומושכות אותי כלפי מעלה… הרגשתי כאילו משהו מעוות את אחת מרגלי ומושך אותה לעבר הקיר. הרגשתי כאילו אני נמתחת לכיוון התקרה.
ואז הגיעו התחושות, לגמרי משום מקום, באופן עוצמתי ומלא חיות הרגשתי לפתע כעס עצום, בהיר ונחוש שדוחף לפעולה, רק שלא היה מישהו לכעוס עליו. לאחר כעשר שניות זה נעלם, אבל מאוחר יותר התחלף בפחד וחרדה אדירים, שוב – ללא כל גורם נראה לעין. מעולם בחיי לא הרגשתי רגשות כל כך חזקים ללא משהו שיכול לגרום אותם.
מובן שידעתי שאלה תוצאות השפעת השדות המגנטיים, אבל מה הייתי עלולה לחשוב אם הייתי מתעוררת באמצע הלילה וחווה כל זאת? אני יודעת שהייתי רוצה, מעל הכל, למצוא הסבר – מי או מה גרם לי את זה. לחוות חוויה כזו ללא כל הסבר זה נורא, אתה מרגיש שאתה משתגע. אם מישהו היה אומר לי שחוצנים הם האחראים לכך ומזמין אותי להצטרף לקבוצת תמיכה של נחטפי-חוצנים, סביר שהייתי מעדיפה להאמין בזה, מאשר לחשוב שאני מאבדת את שפיות דעתי."

הנה סרטון שממחיש את הדברים וכולל גם התנסות אישית של הספקן הידוע מיכאל שרמר:

המחקרים זכו, כצפוי, לפרסום גדול בתקשורת העולמית. ההדגמה כיצד מתעוררות חוויות רוחניות ודתיות בלחיצת כפתור מחזקת מאוד את הטענה כי מקור חוויות אלה הוא ב"תעתועי מוח", ללא ספק טענה מעוררת מחלוקת.

אבל הטוויסט הגדול עדיין לפנינו!

קבוצה של חוקרים שוודים החליטו לחזור על הניסויים (2004), אך המחקר שלהם היה שונה בגורם אחד משמעותי – הוא היה מחקר בסמיות כפולה (double blind) – במהלכו לא הנבדקים ולא החוקרים ידעו מי מהנבדקים יזכה לפעולת השדות המגנטיים ומי ישב כשקסדה כבוייה על ראשו. פרוטוקול  double blind הוא הכרחי בכל מקרה בו יש חשד שעצם הציפיות של הנבדק או של החוקר לגבי העומד להתרחש, עלולות להשפיע על תוצאות הניסוי. בתחומי הרפואה האלטרנטיבית והתפישה העל-חושית, הוספת אלמנט מחקרי זה לפרוטוקול הניסויי מנפצת כמעט תמיד ממצאים קודמים שנראו חיוביים.

התוצאות היו מפתיעות: מצד אחד לא נמצא כל קשר בין השדות המגנטיים לבין דיווחים של חוויות רוחניות (כמות דיווחי הנבדקים על חויות כאלה היתה דומה, בלי קשר אם קסדותיהם הופעלו או לא)!
מצד שני, כ-30% מהנבדקים עדיין דיווחו על חוויות מיסטיות-רוחניות כאלה ואחרות!

האם יש גורם אחר שמנבא מי הנבדקים ידווחו על חוויות כאלה ומי לא? שאלוני אישיות שהנבדקים מילאו לפני הניסוי הצביעו על מתאם ברור: נבדקים בעלי רמת סוגסטיביליות גבוהה (ניתנים להשפעה בקלות ע"י אחרים) וכאלה שמחזיקים בגישות רוחניות שונות הם אלה שחוו את החוויות המיוחדות.

מסקנה זו קיבלה חיזוק נוסף בניסוי שערכה קבוצת פסיכולוגים בלונדון (2009). הפרסום שלהם זכה לשם המסקרן: "נסיון לבנות חדר רדוף רוחות ע"י הפעלת שדות אלקטרומגנטיים וצלילים בתדרים שמתחת לסף השמע". החוקרים בנו חדר לבן לחלוטין שבתוך קירותיו הותקנו סלילים המסוגלים לייצר שדות מגנטיים וכן רמקולים שהשמיעו צלילים בתדרים שמתחת לסף השמע האנושי (שמקובל היה לחשוב שהם גורמים לתחושות חרדה בלתי מוסברות אצל אנשים שנחשפים להם). 79 נבדקים התבקשו לשוטט בחדר במשך כשעה ולדווח על כל תחושה מוזרה שיחושו. כמו בניסוי שערכו השוודים, גם כאן השתמשו בפרוטוקול double blind – השדות המגנטיים והצלילים הופעלו רק לחלק מהנבדקים מבלי שאף אחד ידע למי. שוב, למרות שרבים מהנבדקים דיווחו על תחושות מוזרות לא נמצא כל קשר להפעלת השדות המגנטים והצלילים המיוחדים.

כלומר, אנשים שנוטים להיות מושפעים, ומצפים להיות מושפעים אכן חווים חוויות, וסוג החוויות מתאים לציפיותיהם. קסדת האלוהים התגלתה כפלסבו רוחני. או במילים אחרות – "אם תרצו, אין זו אגדה!"

האם יתכן שההבדלים בנטיה של אנשים שונים להאמין "בדברים שמעבר" (ולחוות חוויות בהתאם) נובעים מהבדלים נוירולוגיים? הורמונליים? אולי נגלה פעם את "גן האמונה"?

בכל מקרה, נראה שמקור כל החוויות המיוחדות (ובעיקר פרשנותן) נמצא אי שם בתוך מוחנו המופלא, ולא מחוצה לו.

 מקורות והרחבות:

מודעות פרסומת

28 מחשבות על “הזיות בהזמנה – אם תרצו אין זו אגדה!

  1. ואו! נהדר! הטוויסט הסופי הרג אותי, הנחתי כמובן מאליו שהניסוי הראשון (קסדת האלוהים) נעשה בסמיות כפולה.

    חוץ מזה, אני ממש נהנה לקרוא את הבלוג החד והמרענן שלך. תודה.

    אהבתי

    • תודה אריאל.
      האמת שגם אותי זה הפתיע. זה באמת טוויסט 🙂
      מוכיח לנו שוב ושוב, כמה זהירים צריכים להיות במסקנות, לכל כיוון.
      אשתדל להביא עוד הרבה דברים מעניינים בעתיד.

      אהבתי

  2. מעולה, לבושתי מעולם לא שמעתי על מחקר ההמשך.
    כאתאיסט, הוא לא אמור להפתיע אותי, היום וגם ככה אני מייחס את התחושות האלו להתניה חברתית ושכנוע עצמי, אבל יחד עם זאת, הוא /ממש/ מפתיע 🙂

    אהבתי

  3. בוקר אור

    קבלתי תשובה לשאלה שהעסיקה אותי ותודה על

    שקבלתי תשובה.

    ואז צצה במוחי שאלה:

    מי נוטע במוחותיהם של אנשים אמונות ויכולת להיות מושפעים בקלות?

    לעניות דעתי , צריך גם למצוא את "גן ההשראה"

    שהשפיע ומשפיע על יוצרים בכל הדורות ובכל הזמנים 🙂

    תודה ויום נעים

    רחל

    אהבתי

    • השראה ויצירתיות לדעתי הם משהו אחר מאמונה. השראה ויצרתיות באים מהצד השני של ספקנות וביקורתיות (במובן הנייטרלי).
      ללא שני האלמנטים הללו – פתיחות וספקנות, אין התקדמות אמיתית בידיעה האנושית.
      פתיחות והשראה מביאים את הרעיונות החדשים, את פריצות הדרך הפוטנציאליות.
      ספקנות מנפה את כל הרעיונות השגויים. אלה שלא עומדים במבחן המציאות.

      אמונה מבחינתי, זה לעצור בחצי הדרך: לתת להשראה, לדמיון וליצירתיות לעבוד, לתת להם להעלות רעיונות ומושגים חדשים, ואז לעצור שם, במקום לומר – או קיי מעניין, עכשיו נבדוק את זה. נראה אם זה גם נכון.
      יותר מכך, באופן טבעי האמונה נאחזת ברעיונות המפתים, הנחשקים. לפיכך נדרשת משמעת מאוד חזקה לבדוק את הדברים ולדחות אותם, אם אין ראיות לכך שהם נכונים.
      אני נתקל בזה יום יום בעבודת הפיתוח. שוב ושוב דברים לא עובדים כמו שרוצים. מעלים רעיונות כאלה ואחרים לגבי מה יכול לגרום לבעיה. לללא ספק נדרשים השראה ויצירתיות בתהליך הזה – אחרת הרעיונות לפתרון היו נגמרים לנו כבר מזמן.
      ואז יש איזה רעיון נפלא, שנראה כי הוא יכול להסביר את מה שקורה.(= השראה, יצירתיות, פתיחות)
      ואז מה? אנחנו פשוט כולנו מאמצים אותו בחום ואהבה? מאמינים בו? (אמונה? אין צורך)
      ממש לא.
      אנחנו מתכננים ניסוי שיבדוק האם זה נכון.
      איך מתכננים ניסוי כזה?
      חושבים על הדרך הפשוטה ביותר בה אפשר להוכיח שהרעיון הזה לא נכון. (= ספקנות)
      הולכים ומבצעים את הניסוי, (= בדיקה)
      ויודעת מה קורה?
      בד"כ מסתבר שהרעיון באמת לא היה נכון.(=המציאות)

      אהבתי

  4. מאמר מעניין מאד. אהבתי! הייתי שמחה להתנסות עם קסדה כזו, אגב 🙂
    אז המסקנה – אנשים שנוטים להיות מושפעים, ומצפים להיות מושפעים אכן חווים חוויות, וסוג החוויות מתאים לציפיותיהם.

    אם כך, השאלה היא מה עדיף:
    האם להיות ספקנית ולחקור את המציאות כפי שאני רואה אותה בשטח (דרך אגב, המסקנה הזו תקפה באותה מידה לניסויים מדעיים – אם אנחנו חווים את המציאות כמדעית ושלא חורגת מחמשת החושים – הרי זו החוויה שנחווה) או שמא להיות מאמינה וליצור לעצמי מציאות וחוויות יוצאות מגדר הרגיל כיד הדמיון הטובה 🙂
    ממממ….לא כל כך קשה – אני בוחרת ב- ב'. 🙂

    אהבתי

    • תודה שירלי. כל אחד יכול ליצור לעצמו איזה מציאות שבא לו. גם אני אוהב לשקוע במוזיקה ולהמריא על כנפי הדמיון.
      אבל צריך לזכור כמה דברים:
      * איפה עובר הגבול בין שעשוע-דמיון-משחק-חוויה לבין מציאות אובייקטיבית. שהרי בכל זאת יש משהו כזה. אם תצאי בהליכה מהחלון, זה כנראה לא יגמר בטוב, לא משנה מה תאמיני או תרגישי.

      * מה מידת הדוגמטיות שאדם נוקט בה לגבי ה"אמיתיות" של החוויה הפרטית שלו. האם תהיי מוכנה
      להתווכח על זה? לסחוף אחרים אחריך? להבטיח הבטחות לגבי חיים של אחרים אם יאמינו במה שאת מאמינה בו? זה קשור גם למידת האחריות על אחרים שאת מוכנה לקחת על עצמך בשיתוף בדמיונותייך.

      * האם תגיעי למצב בו את מבקשת תשלום עבור חלוקת דמיונותייך עם אחרים? (קורסים למינהם). האם תעזי להעניק תעודות שאת המצאת לחניכים חדשים שידקלמו את הדמיונות שלך, ויתחילו לדמיין אותם בעצמם בכוח הסוגסטיה?

      הכל עניין של גבולות. דמיון והשראה זה דבר נפלא, אבל צריך לזכור (ולהיות מודע) איפה עובר הגבול בין מה שבתוך הראש שלנו למה שמחוצה לו.

      אהבתי

  5. גלעד, דעתי בנושא תופעות השרלטנות והגורואיות היא כמוך.
    זו אחת הסיבות שאני חושבת שהמאמרים שלך חשובים עבור אנשים רבים שאינם מודעים.

    עדיין – לא מרגיש לי נכון להכניס דווקא את כל המיסטיקנים לקטגוריה הזו רק בגלל שהתיאוריות שבבסיס התופעות עדיין לא הוכחו מדעית. בקרב העוסקים בתופעות על טבעיות יש אנשים… ויש אנשים – בדיוק כמו בכל עיסוק אחר.
    כתבתי על כך מאמר: http://cafe.themarker.com/post/1520403/ שמסכם את עמדתי.

    אהבתי

    • ושוב שלום. רק עכשיו קישרתי שנפגשנו כבר בפורום החלומות שלך 🙂
      אני שמח שיש דו שיח בינינו, כי אני באמת מנסה להגיע לאנשים מצד אחר של המתרס (לגרוף התלהבות וצחקוקי ניצחון מחברי הספקנים זו משימה קלה מדי, ובסופו של דבר אינה מאתגרת במיוחד).
      אין לי משהו נגד מיסטיקנים באופן ספציפי. אולי ככה זה עולה בינתיים מהנושאים שאני מטפל בהם, ובמידה מסוימת כי אלה הנושאים שמושכים אותי יותר – מה שקרוב לפיזיקה אבל מהצד השני שלו, כלומר, טענות להפרות של הפיזיקה כפי שהתגלתה עד היום בעמל רב…)
      תראי, יש חלקים במיסטיקה שלדעתי אינן יכולים להיות מוכחים או מופרכים מדעית לעולם, כי הם בגדר אמונה "טהורה". זה הדין לגבי אלוהים מבחינתי. אם אתה מאמין – שיבושם לך. רק אל תנסה להוכיח לי שהוא קיים. אני בתמורה לא אנסה להוכיח כי הוא לא קיים, כי אי אפשר להוכיח דבר כזה.
      מצד שני יש הרבה טענות של אנשי "ניו אייג'" שהם פשוט חסרות כל אחיזה במציאות, וחלקן הופרך שוב ושוב בעבר. דברים כאלה לא מחכים להיות מוכחים מדעית, הם לעולם לא יהיו מוכחים מדעית, מכיוון שהם הופרכו כבר.
      סיכום ביניים: לא כל טענה שאין לה בסיס מדעי עדיין, תהפוך לאחת שיש לה ביסוס מדעי בעתיד. להיפך – רוב הסיכויים שזה לא יקרה, או כי היא טענה "מטפיזית" ולכן אין למדע מה לומר בעניין, או כי היא פשוט שגויה. רוב הרעיונות שעלו במוחם של אנשים במהלך ההיסטוריה – שגויים.
      הדרך המדעית הספקנית – דרך הפיקפוק ונסיון ההפרכה המתמיד – היא הדרך היחידה שמבטיחה סינון רעיונות שוא, והישארות עם רעיונות נכונים. וכל עוד לא מפנים את כל "רעש הרקע" של הרעיונות השגויים, אין אפשרות למצוא חדשים, כי לכאורה אין צורך, כי לכאורה הכל טוב ויפה. "זה נשמע נכון", זה מרגיש לי נכון".

      אני מסכים עם הרבה דברים שכתבת במאמר שלך. אבל בכל זאת אני מגיע ממקום אחר.
      אני חושב שאולי תמצית אי ההסכמה בינינו חוזרת שוב ושוב לאותה נקודה, ואני מנסה להבין איך אני יכול להסביר את עצמי יותר טוב, כדי שתביני מה מפריע לי. אני לא מצפה שתשתכנעי, רק שתביני מה מציק לי.
      את אומרת:
      "העקרון הפשוט המנחה אותי לפיו מה שלא מהדהד עם האמת הפנימית שלי – לפח ומה שמתאים לי ומרגיש לי נכון – אקח".

      ולי יש בעיה מאוד מאוד גדולה עם העיקרון הזה.
      כי שוב, אין סוף לתופעות של אשליה עצמית. אולי את לא מכירה מספיק דברים, וזה אחת ממטרות הבלוג שלי, לאסוף כל מיני אנקדוטות שידגימו למה אני מתכוון. אנחנו מועדים לטעויות ללא הרף. התפישה שלנו את המציאות היא מאוד מוגבלת, וכשמערבבים את זה עם רצונות רגשיים מאוד חזקים להאמין בדברים (חיי נצח, משמעות לחיים, וכו) התוצאות מרחיקות לכת.
      אני חוקר ולומד את התהליך המסוכן הזה, ומנסה להעביר את מה שלמדתי לאחרים.
      וזה הדגש שלי. לא שרלטנות לשמה – זה החלק הקל. בחלק הזה אנחנו מסכימים.
      הדגש שלי הוא ההונאה העצמית. וזה החלק הקשה יותר – להיות מודעים לאופנים בהם אנחנו מפילים את עצמנו בפח.
      היית פעם במופע קסמים טוב? מנטליזם? החוויה הרי מדהימה נכון? את יוצאת המומה. למרות שקוסמים אומרים במפורש (אם הם לא שרלטנים) שמדובר בקסמים, אחוז לא מבוטל מהאנשים מתעקש בכל זאת שיש להם כוחות. כל כך אנחנו לא מוכנים להודות בטעותינו. בכך שעבדו עלינו, בכך שהמוח שלנו עבד עלינו. כי זה כל כך משכנע. כי אם זה טריק ולא ראינו כלום, אז מה זה אומר על שאר חיי, אחרי שאני יוצא מההופעה הזו?
      ואני שואל אותך, מה שווה החוויה האישית שלך במקרה כזה מבחינת הידע שרכשת על הדברים? כלום.
      התרשמת? כן. כי זו היתה מניפולציה מכוונת כדי להרשים אותך. זו היתה חוויה מדהימה? כן. חשבת על זה הרבה אח"כ? כן. אולי זה אפילו שינה את תפישת עולמך? אולי. אך האם הקוסם אכן קרא מחשבות? לא.
      זה ההבדל החשוב בין חוויה, לידיעה.
      ללא כלים מתאימים (אותם מחקרים סטטיסטיים יבשים למשל) אי אפשר להגיע לידיעה. כי החוויה האישית מטעה. כי ככה הודגם שוב ושוב לאורך ההסטוריה. התקדמות התרחשה רק כאשר פיקפקו, בדקו, ניסו, חקרו.

      במשל הקוסם, הקוסם יודע שהוא "עובד עליך" אך בתחומים אחרים זה עובד גם בלי שהמפעיל יודע מה הוא באמת עושה. הוא נדהם, את נדהמת, כולם מספרים סיפור לא נכון על מה שקורה, ומאמינים בזה.

      אהבתי

  6. יפה מאוד. לאחרונה נרשמתי לעדכונים מהבלוג שלך ואני נהנה לקרוא אותך. כתוב נהדר מאוד מכל בחינה.

    נתקלתי בעבר במחקר הנ"ל אבל לא ידעתי שהמשיכו אותו בדאבל בליינד.
    תוצאות מעוררות מחשבה.

    אגב שמתי לב למשהו מעניין; בהיכרותי את דוקינס, מתאים מאוד שמה שהוא חווה היה מינורי – מתאים למוח הספקני ולגישה הרציונלית שלו.

    מצפה לפוסטים מענינים נוספים
    אבי

    אהבתי

  7. כן, זו אני 🙂 ואני שמחה להיות עבורך אתגר, למרות שהמטרה שלי לפחות היא לא להוכיח לך או להתווכח, אלא לספק לאנשים (לאו דווקא לך אישית) את הידיעה שיש דברים מעבר גם אם המדע טרם הוכיח אותם. אני מרגישה שהתפקיד שלך כמעלה למודעות את הנושאים שאתה מעלה הוא מאד חשוב.
    יש אנשים שמשלים את עצמם וכדאי שיתעוררו. בזה אין ספק.
    אך לעיתים דווקא אשליה עצמית היא אמצעי להגיע לאמת שונה – גבוהה יותר. אמת לפיה אנשים יוצרים את המציאות של עצמם באמצעות רגשות ומחשבות ומה שהם מתמקדים בו ומתבוננים בו.

    והגדרת את זה נכון – מהות המחלוקת היא רק בכך שאתה אינך מקבל את דרך החקירה הפנימית את העולם, אך אני כן מקבלת את המדע והחקירה המדעית כתקפה על מנת להתקדם וליצור משהו במימד הזה – השלישי.
    אני יודעת מה זה מדע ומאמינה בשיטת החקירה המדעית כתקפה, אבל לא רק. לא כבלעדית. זה ההבדל.
    כשאני נהנית ממופע קוסמות – באופן כללי, אני נהנית לא בגלל שאני משלה את עצמי שאדם הוא בעל יכולות אלא משום שאני נהנית מהבידור, מעצם המופע, מהכישורים הבידוריים שלו ומעריכה את הדרך שעשה על מנת להתפתח בתחומו.

    אולי אחד הפחדים הגדולים, המשוכה העומדת בפני חלק מהספקנים היא המחשבה לפיה אם הם יסכימו להתנסות במשהו שאינו מקובל על השכל או על המדע הם יאבדו את שפיות דעתם או שיחשבו אותם למשוגעים.
    גם אני הייתי צריכה לעבור את המשוכה הזו עד שגיליתי שידע רק מתווסף ושום דבר לא אובד. להפך – הזכרון מתחדד וגם החשיבה החדה והאבחנה בין אשליה למציאות.

    לעיתים דברים "קורים" בחיים כאילו בלי סיבה ורק אז אדם מתחיל לחפש משמעויות. לעיתים תוהה וטועה ומנסה כל מיני דרכים חלקן מפוקפקות כדי להיאחז במשהו שיעשה לו קצת סדר בבלאגן הפנימי שנוצר.
    כך התודעה שניתן לקרוא לה אלוהים מבטיחה את הדרך להכרה בעצמה.
    מה שאתה קורא לו אשליה עצמית מבחינתי יכול להיות לעיתים מכשול בדרך לאמת אך לעיתים כלי בדרך אליה.
    פעמים רבות זה מתחיל באשליה. כמו שאם אתה רוצה לאמן שריר בגוף שהיה רופס שהתרגל לרפיסות עליך לעשות שוב ושוב פעולות שאנן טבעיות לו, כך זה גם אם כל הכלים שיש לנו בגוף – מוחיים ואחרים שגורמים לנו למסוגלות להתגבר על הרגלים שלא משרתים אותנו – למטרה של ריפוי, העצמה והרגשה טובה וכו'.
    אם המטרה של אדם זה להיות שמח – כלים רבים משתמשים בסוג שאפשר לקרוא להם "הונאה עצמית" אך אני קוראת להם הנעה עצמית של הגוף הפיזי או המחשבתי או הרגשי כדי לעשות שינוי של ההרגל שנטבע.
    לדוגמא, אם אתה עצוב ותצחק מספיק זמן, למרות שהצחוק בהתחלה יהיה מאד מאד מלאכותי..וירגיש מאולץ …אחרי זמן מסויים תרגיש את השמחה מתפשטת בגופך ובלבך. אז מה האמת? שאת עדיין עצוב? לא. שאתה שמח? כן. זו האמת לעכשיו ומה יהיה אחר כך? הכל תלוי כמה זמן תתמיד בכלים כאלה ובכלים אחרים. הכל תלוי בנחישות וברצון שלך להיות במצב אחר ועש כמה אתה מאמין שזה אםשרי, עד כמה אתה מאמין בסיוע שאתה מקבל.
    זה כלי פשוט שאפשר לקרוא לו הונאה עצמית אך בסופו של דבר אתה מגלה את האמת – שאתה יכול לגרום לעצמך להיות שמח, שאתה יכול לשלוט במחשבות וגם ברגשות שלך דרכם אתה גם יכול ליצור את המציאות שלך. שהיותך עצוב אולי לא באמת נוצר מתוקף נסיבות חיצוניות אלא מתוקף הזדהותך איתם. הזדהותך עם השכל שלך והרגש שלך כ"אני" הבלעדי שאין כלום מעבר לו.
    וזה נכון שכאשר הנסיבות החיצוניות – המציאות כפי שאתה תופס אותה – משרתת אותך מספיק טוב, אין שום אינסנטיב להכיר במשהו אחר.

    אהבתי

    • הי שירלי. וואו, מאיפה מתחילים.
      אנסה לסכם בנקודות את הדברים שאת אומרת, כפי שאני שומע אותם. יהיה יעיל אם תשיבי לפי הנקודות, ואפשר יהיה לנהל מספר דיונים מקבילים.
      1) הסכמנו להוציא מהדיון משיחים, גורואים, כתות, ושאר נביאי אמת מוחלטת, נכון?
      2) יש איזו אנרגיה אוניברסלית בעלת חוכמה משלה. האנרגיה הזו אינה נתפשת בחושים, גם לא בשכל, גם לא במכשירים כלשהם. לפיכך היא מחוץ לתחומי החקירה האנושית באופן עקרוני. (אם השכל לא יכול להבין אותה, היא מחוץ לתחומי החקירה) – האם את מסכימה לזה באופן מלא וללא סייג?
      הערת ביניים – האם אנחנו יכולים להסכים להוציא את המדע לחלוטין מהסיפור הזה? זה כולל:
      • לא לעוות מושגים מדעיים ע"י אנשים שלא מבינים כלום במדע (ראה דיפאק צ'ופרה)
      • לא להוציא מושגים מהקשרם (כמו בבליפ למשל) ולנסות לעקם אותם כך שיצדיקו ו"יוכיחו" כל מיני טענות מטפיזיות.
      • לא להציג נתונים מפוקפקים ממדרגה ראשונה כדברים שהוכחו באופן מדעי (כמו אפקט מהרישי או צורות גבישי הקרח שהוזכרו בבליפ).
      • לא לנסות לטעון כי מישהו צילם או מדד רוח רפאים, הילה אנרגטית, כוחות אנרגטיים של קריסטלים, מדד את משקל ה"נשמה" וכיוצא באלה? האם אנחנו מסכימים שזה בולשיט ונשאיר את זה בצד? כי כאמור המושגים האלה מטפיזיים, ולכן אין אפשרות להגיע אלהם בצורה כלשהי, ראה לעיל.

      3) האנרגיה הזו חכמה עד כדי כך, שהיא תדאג לכך שלעולם לא יהיה אפשר להפריך אותה בנסיון (ראה סיפור העציץ – היא תגרום לכך שמישהו אכן יטפל בעציץ באופן פיזי, והוא יחלים באופן פיזי, אבל תאפשר למי שרוצה להמשיך להאמין שהיא זו שגרמה לכך לראשונה).
      מי שינסה להשתמש באנרגיה כזו בשביל לבדוק אותה עלול לאבד את השליטה בה. או שהיא תדאג שהנסיון יכשל. כלומר, זה מצליח רק כשלא בודקים את זה.
      האם את מסכימה לסיכום האחרון? ואם לא – האם את יכולה לציין צורת ניסוי בה זה יצליח?

      4) למרות זאת את טוענת שיש אנשים שניחנו בכוחות שניתן לקשור אותם לעולם המציאות – "אני מכירה אחת שיכולה להגיד המון פרטים על הנפטר לאישור כמו שם וכן הלאה". "יש שמתמחים בפענוח פשעים על בסיס תקשור עם נשמות." – לגבי זה נעשו נסיונות ומעולם לא שמעתי על אחד שהצליח להראות כוחות. לגבי פענוח פשעים של המשטרה – זהו מיתוס עד כמה שידוע לי. שאלו משטרות שונות לגבי זה והתשובה תמיד באותו סגנון – "שטויות. מעולם לא פתרנו מקרה על סמך בעל כוחות". אולי יש כאלה שמתדפקים על הדלת ומתעקשים לספר על חזיונותיהם ואח"כ מפרסים בכלי התקשורת שהם "עזרו למשטרה" אבל מעולם לא נפתרה תעלומה באופן כזה. לחילופין מתודעות טעויות מבישות בנושא של כל מיני "בעלי כוחות" מפורסמים. אם את מכירה מקרה אחר – אנא שלחי לי את פרטיו ואנסה לבדוק אותו לעומק.
      וכאן אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בינינו. אני אומר – כל עוד את מדברת על "אנרגיות במימדים אחרים" – סבבה. כל אחד מוזמן לדמיין מה שבא לו. אבל כשאת מדברת על משהו שניתן לבדיקה, את צריכה להחליט:
      או שאפשר לבדוק דבר כזה – ואז תראי לי הוכחות. או שאת טוענת שאי אפשר לבדוק בגלל דברים כאלה ואז אנחנו במקום אחר. מה את מחליטה? זה כולל כמובן גם אבחונים וטיפולים רפואיים, קבלת מידע עובדתי כלשהו שאינו יכול להתגלות בדרך "טבעית" וכד'. (אותם מעללים שיזכו כאמור בסכומי כסף אדירים שיכולים לשמש להגברת המודעות בעולם לעולם המיסטיקה או לתרומה לרעבים ללחם.)

      נעזוב כעת את אגף הניסויים וההוכחות, את אומרת דברים שאני יכול להתחבר אליהם במובנים מסוימים. חלקם נתמכים מחקרית, כמו השפעות מיטיבות של פלסבו ברמה פיזית או רוחנית. בואי נקרא לזה – אוטוסוגסטיה. את גם מדברת על "מהונאה עצמית להנעה עצמית" – כותרת יפהפיה למאמר דרך אגב. ועל מה שנקרא:
      “Fake it before you make it”
      למשל בדוגמה של הצחוק המזויף כמשפר מצב רוח (גם זה הודגם מחקרית). וכאן אנחנו מגיעים לתקציר הבא שלי (ואל תיעלבי, אני מנסה לחדד את הדברים):
      הגרעין של כל עולם הניו-אייג' (לא יודע מה המונח הכולל) הוא מערכת פלסבו רחבת היקף ועצומת מימדים. יש אנשים (מטפלים) שמומחים בהענקת הפלסבו הזה בצורה משכעת ללקוחותיהם (תיקשור, ריפוי באמצעות חוצנים, קריסטלים, הומאופתיה, הילינג ומה לא בעצם + שימוש בסמלים וטקסים), וגם כל אחד יכול ללמוד לייצר ולצרוך מנות של הפלסבו הזה בעצמו. מסתבר (ומוכח אפילו מחקרית – אני מוסיף) – שאמונה באותם דמיונות עשויה בהחלט לשפר את איכות החיים של האדם המחזיק בה. כל אותם מושגים של אנרגיה, הילות, אלים, מלאכים, השפעות כוכבים, כוחם של מילים ומספרים, וכו וכו – הם רק מערכות סמלים יצירי הדמיון, שמהימנותם או קיומם לא נבדקו מעולם באופן אמפירי (או שנבדקו והתגלו כחסרי בסיס אמפירי), ובאמצעותם מתרגמים את הפלסבו הזה לחיי היום יום של הלקוח.
      יתרה מכך, אותה מערכת אמונה רוחנית מנצלת את כל אותם מנגנוני ההטעיה של המוח האנושי, (למשל נטיתו למצוא משמעויות במקומות בהם היא אינה נמצאת), ואת החרדות הקיומיות הבסיסיות של האדם (סופיות, חוסר משמעות, אי ודאות), בכדי ליצור פלסבו חזק יותר.
      בסופו של דבר נוצרת תלות פסיכולוגית חזקה של אותם אנשים בפלסבו הזה (תועדו גם מקרים של התמכרות לפלסבו רפואי).
      למעשה האנלוגיה הקרובה ביותר שאני יכול לדמיין היא של התמכרות פסיכולוגית לסם הזיה. העולם מקבל צבעים חדשים, משמעויות אלוהיות, התודעה מגיעה למחוזות חדשים. אבל זה הכל fake. תעתועי מוח שבמקרה הטוב גורמים להרגשה טובה.
      טוב, זה לא היה מאוד מלוטש, אבל זה פחות או יותר מסכם את מה שאני מבין עכשיו, ומוצא חיזוק מפורש מדברייך.
      מה את אומרת?

      אהבתי

  8. או.קיי.
    1. נכון.
    2. לא. ישנם מכשירים שכן קולטים אנרגיה בטווחים שאינם נתפסים ע"י רב אדם (אלא רק ע"י אנשים מסויימים ובעלי חיים מסויימים) – כמובן שלא את כל טווח האנרגיה האוניברסלית אבל טווח גדול יותר ממה שנקלט כיום. יש מכשירים שקולטים תדרים שאינם בטווח החושים שלנו כאלה ויש מכשירים שטרם הומצאו ואני מאמינה שניתן לפתח. למדע יש דרך ארוכה לעשות כדי לגלות את הדברים ואני מאמינה שגם היום עם המכשור הקיים אפשר לעשות מחקרים שיוכיחו דברים שמתקשרים טוענים ולשם כך צריך שיתוף פעולה של מדענים ומימון שיופנה לשם כך וקצת יותר פתיחות. יש כמה אוניברסיטאות בארה"ב שכן עושות את זה.
    ד"ר דיפאק צ'ופרה (אותו פגשתי אישית) הוא רופא, אדם עם ידע עצום גם בפיזיולוגיה וגם בכל הקשור ל"רוח" ולפיכך אני לא מסכימה שהוא לא מבין כלום במדע.
    בליפ זה סרט תיאורטי וגם קצת "דרמטי" לטעמי אבל עם העקרון הכללי אני מסכימה. אני מסכימה שרב הדברים שם לא הוכחו, אבל זו המטרה – שיתגייסו המדענים וימשיכו לחקור.
    לא מסכימה עם המושג בולשיט על תצלומים למיניהם – כיוון ש"יש" ו"יש" – יש כאלה שניתנים להסבר אחר, יש כאלה שהם הונאה של המפיצים ויש גם אמיתיים. זו דעתי, אבל כמובן שלא נוכל להגיע להסכמה בעניין. אני אישית מצלמת אנרגיות – ׁORBS – ברור לי שאתה תגיד שאלו חלקיקי אבק או מים או משהו שקשור לאור במצלמה, אבל חבל על האנרגיות של ויכוח – אני יודעת פשוט משום שאני מצלמת אותם מתוך כוונה. אני מרגישה את הנוכחות או מזמנת אותם – מבקשת מהם להיקלט במצלמה ו…הופ – הם נקלטים. בלי קשר ללחות באויר, בלי קשר למידת האבק ובלי קשר למצלמה. עם המון קשר למה שמתועד ולהרגשה של הנוכחים. הם נקלטים כשאני מבקשת. הם נקלטים כשיש שמחה באויר או איזשהי עבודה רוחנית. המצלמה מצלמת פיקס צילומים אחרים ורגילים. לא בדיוק מחקר מדעי אבל עבורי מדובר בידיעה שמקורה בחקירה עצמאית שלי. אתה לא יכול להוכיח לי אחרת ע"י שום הסברים טכניים או מדעיים, גם אם הם מאד מתקבלים על הדעת, אלא אם כן נעשה מחקר משותף שבו אסביר לך כיצד ניתן לצלם אורבס. אך סביר להניח שגישתך כיום גם לא תאפשר לי להוכיח לך. האנרגיה שלך גם היא פועלת על המצלמה.
    3. לא מסכימה לסיכום שלך. האנרגיה חכמה כך שהיא מאפשרת מה שנכון לאנושות בכל רגע נתון. אני בהחלט מאמינה שלא רחוק היום שבו הרבה מהדברים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו יהיו ברורים. הכל תלוי בפתיחות של האנשים לכך. אם הייתי נמצאת בבית של אחת החברות המתקשרות שלי – הייתי יכולה לתעל את האנרגיה לשיקום עציץ בהילינג הרבה יותר מהר ובלי התערבות פיזית- כי היא כבר יודעת וזה לא היה מאיים על אף אחד או פוגע בחופש הבחירה שלו. זה קורה ביננו לבין עצמנו (המתקשרים) באופן הרבה יותר "ניסי" – (כמובן שאנחנו לא רואות בכך נס, אלא מבינות איך זה עובד).
    4. שוב, אין לי דרך להוכיח לך. במקום בו אנחנו נמצאים כעת – רב המוסדות הממשלתיים לא יודו בהעסקתם של מתקשרים למרות שאלו עובדים איתם. אחת המפורסמות היא אליסון דובואה, בהשראתה נעשתה הסדרה "מדיום". מדיומים עוזרים לאנשים ואף למוסדות ממשלתיים כל הזמן, רק "בשושו"…וכך כנראה זה משרת כרגע את האנושות באופן הטוב ביותר.
    5. התחלת יפה בענייני הפלסבו – אבל זהו אינו פלסבו כיוון שהאדם מייצר את השינוי בכוחות עצמו ובאופן מודע. הוא מתחיל בהונאה עצמית (במודע, כך שקשה לקרוא לזה הונאה עצמית בדיוק כמו שלא תקרא לאימון כושר הונאה עצמית – אתה מרגיל את המוח שלך לתפקוד שונה, מחזק אזורים אפורים שלא השתמשת בהם, אם תרצה). באיזשהו שלב מגלה אמת גבוהה יותר – שהוא זה שמייצר את הרגשות והמחשבות שלו. שהמחשבות שלו והרגשות שלו אינם "הוא". שהוא הרבה יותר רחב ועוצמתי מהם ולפיכך הוא גם משיג שליטה על הרגש שלו והמחשבות כך שהוא כבר איננו נשלט על ידיהם ואז הוא מתחיל לקבל ידע ותובנות מדהימים להמשך חייו או חייהם של אחרים. אדם הופך להיות בעל שליטה על עצמו, תחושה של שלווה ושמחה הם רק הבנפיט הראשוני אבל בד בבד נכנסת גם אחריות אמיתית לעצמך ולאחרים. הסמלים או החזיונות עצמם לא כל כך רלוונטיים כאמיתיים או לא אמיתיים – ואדם שמשיג איזון מלא בדרך כלל יודע את זה (למרות שבדרך כלל עובר זמן עד אז ויש שבדרך מאד מזדהים עם השמות והסמלים כמשהו אמיתי) זה לא המלאך, השם שלו, הסמל – אלו ביטויים של האנרגיה שמיועדים לבני אדם על פי האמונות שאישיות שלהם- מה שרלוונטי הוא התובנות והידע שאתה מקבל לגבי חייך שלעיתים הוא מהמם בעוצמתו וביכולת שלו לעזור לעצמך ולאחרים- וזה בטוח לא מסוג הדברים שהיית מגיע אליו דרך האונה השמאלית המוגבלת. יש אפשרות להשיג לא רק שלווה אמיתית ושמחה אלא גם ידע בכל מה שתרצה לדעת והכל תלוי רק במידת ההגבלות שאתה שם על היכולות שלך ובשאלות שאתה שואל. וכולנו פה עדיין שמים מגבלות כאלה (גם אני), אבל מי שפתוח ושואל – מקבל מתוך עצמו דברים מדהימים. אני אישית קיבלתי ידע פיזיקלי ומונחים שמעולם לא למדתי ואז רצתי לגוגל לאמת אותם – ואכן הם הסתברו כקיימים. דוגמא נוספת, התבקשתי לצייר את זרימת האנרגיה שלי באיזשהי סדנא ועשיתי מן ציור שנראה מוזר. כמה ימים לאחר מכן נתקלתי במונח דיפול מגנטי וראיתי ציור כמעט זהה…זה משהו שקודם לכן לא ידעתי שקיים. אם אני מבקשת מידע מסויים ומתקשה להתרכז כדי להשיג אותו – במהלך הימים הבאים אני אתקל במידע הזה ע"י ספר, סרט או אדם שיסביר לי. ותמיד יש את המלאך גוג-אל:), אחד המלאכים אם לא ה….:)

    אהבתי

    • 1) סבבה – הורדנו את זה מהדיון.
      2) ברור שיש מכשירים שקולטים תחומים מהספקטרום האלקטרומגנטי שהאדם לא יכול לקלוט (אנחנו קולטים קמצוץ מזערי ממנו), או מכשירים שקולטים חלקיקים שאנחנו לא יכולים להבחין בהם. אני מתכוון למכשירים שקולטים "אנרגיות" מהסוג שאינו חומרי (לא שיש לי מושג מה זה אומר). למשל מצלמות הילות (ראי http://wp.me/p1K6uX-4Q ). אם ידוע לך על מכשיר אחד כזה – אנא שלחי לי פרטיו ואברר במה המדובר.
      לגבי צילום Orbs – ניתן לבצע ניסוי פשוט שיראה מי משנינו צודק. (אלא אם את תטעני שתוצאות הניסוי יוטו בכוונה ע"י אותן אנרגיות מסתוריות כך שיכשל, כי אז אין שום אפשרות לחקר, ואין שום בסיס לטענותיך למעט "אני מאמינה לעצמי וזה מספיק לי"):
      וזה מהלך הניסוי שאני מציע: באותם תנאים בדיוק, תצלמי נניח 50 תמונות ללא התכוונות או פעילות אנרגטית מיוחדת או איך שאת רוצה לקרוא לזה, ו-50 עם אותן השפעות. נניח שהטלת מטבע תבחר מי מהתמונות תתבצע עם ומי בלי. תגדירי איך מזהים "Orb" בתמונה (למשל – "כתם מטושטש בהיר יותר מהרקע" או כל הגדרה שנראית לך) כך שאדם שלישי יכול לפעול לפי הגדרתך ולספור כמה כאלה מופיעים בתמונה נתונה (זה אמור להיות יותר פשוט ממה שזה נשמע). אותו אדם יקבל את 100 התמונות לבדיקה, ויציין כמה Orbs הוא ראה בכל תמונה, כמובן בלי שהיה נוכח בניסוי ובלי לדעת מי מהתמונות צולמה "עם כוונה" ומי "בלי".
      כל שנותר הוא לבדוק האם יש התאמה בין התמונות בהן התכוונתם שיצאו Orbs לאלה שאכן זוהו בהן Orbs ע"י אותו "שופט" נייטרלי, כלומר – אם תהיינה הרבה יותר תמונות עם orbs במקרים בהם התכוונתם שיהיו מאשר במקרים בהם לא התכוונתם – יש מקום לבדיקה נוספת של טענותייך. אי אפשר להוכיח שום דבר במדע באופן מוחלט, אבל אפשר לאשש אותו יותר ויותר. הטענה שלך יכולה להפוך לטענה מדעית אם היא עומדת במבחן הנסיון, הביקורת המדעית, והנסיון החוזר, והביקורת המדעית החוזרת, והניסיון החוזר וכו – עד שזה מגיע לרמה של "טענה מקובלת במדע". כן. זה התהליך לגבי כל טענה, ביחוד כאלה שאינן עולות בקנה אחד עם כל הידוע עד כה.
      זהו. פשוט מאוד. (לא הקדשתי יותר מדקת מחשבה, יתכן שיש עוד הטיות אפשריות שצריך לכסות מראש בתכנון הניסוי, אבל זה הרעיון).
      מה את אומרת? מוכנה לנסות יחד ניסוי כזה?

      3) כלומר את אומרת " זה מצליח רק כשלא בודקים את זה, אלא אם האנרגיה תבחר אחרת" או בגירסה מוחלשת – "בדיקה מצליחה או נכשלת, בהתאם להחלטות של משהו מעלינו" נכון? וואריאציה על "נפלאות דרכי האל – אל תחקור במופלא ממך"? טוב, זו לא גישה מדעית כמובן. הסקרנות המדעית אינה יודעת גבול, והמדענים יחקרו כל דבר אפשרי.

      4) כלומר מדובר ב"סוד" או אפילו "קונספירציה" ברמה מסוימת. האם אני צודק בפרשנות שלי?
      לגבי אליסון דובואה – כמובן שכבר מצאתי הסברים מדוע ה"מחקרים" שהראו את כוחותיה לא התבצעו כהלכה, אבל אני צריך ללמוד את זה יותר לעומק כדי להגיב בעצמי.

      5) כתבתי גם – "וגם כל אחד יכול ללמוד לייצר ולצרוך מנות של הפלסבו הזה בעצמו." אני חושב שאנחנו מתכוונים לאותו דבר. ושוב, אין לי וויכוח לגבי תובנות כאלה ואחרות שאדם יכול להגיע אליהן בדרכים כאלה ואחרות. הן יכולות להיות עמוקות מאוד, אני חושב שאני יודע על מה את מדברת כשאת מזכירה את הנפרדות מהמחשבה והרגש.
      לגבי סמלים, שמות, מספרים וסימנים – נראה שאנחנו מסכימים שהם חסרי משמעות כשלעצמם? ואני מוסיף – אינם עוזרים כשלעצמם להעביר שום מסר אישי ספציפי לאדם. אלה רק כלים להעצמת אפקט הפלסבו שאכן מגיעות כאן תובנות מ"בחוץ" ולא "מבפנים".
      לגבי ידע עובדתי (אינפורמציה שניתנת לבדיקה באופן אובייקטיבי אך לא ידועה כרגע או לא יתכן שהאדם רכש אותה בעבר) דבר כזה אני לא מקבל עד שלא אראה הוכחה "מדעית" לכך. כמובן שהדוגמאות שאת מזכירה הן אנקדוטות חסרות משמעות כאשר רוצים לבדוק נכונות של משהו.

      אהבתי

  9. מתחילה עם 2 שהופכת אותו ל- 1:
    1. אין מבחינתי כל אבחנה בין חומר ל"לא חומר". הכל הוא אנרגיה בתדרים שונים. אין כיום מכשירים שמבחינים בתדרים מעודנים עד מאד. כאלה שמעבר לטווחים שכיום כן ניתן למדוד. וגם בתוך אותם טווחים ברי מדידה יש תדרים מסויימים שרק עכשיו מתחילים להבחין בהשפעה שלהם על הגוף למשל. וזה צריך להיות מדוייק מאד, אפילו המכשירים של היום הם "גסים". יש תחומים כמו רפואת תדרים שמתמחים בזה. עדיין זה אפס קצהו ממה שניתן ללמוד ולפתח ומסכימה איתך שאין מספיק ניסויים מבוקרים בנושא. אני אישית לא צריכה את המכשירים הללו, משום שאני יודעת שביכולתו של אדם להפיק את אותם תדרים.
    2. זה לא עניין של "משהו מעלינו" ואין פה כל קונספירציה ולא סוד – אותו משהו מעלינו הוא אנחנו ביחד, הרמה הגבוהה של עצמינו המאוחדת. אני ממש לא בגישה של אל תחקור במופלא ממך – להפך. מאד מאמינה בבחירה ובכוונה שלנו וברצון להתפתח.
    זה עניין של הגבול אותו שם אדם או תודעה קולקטיבית של קולקטיב מסויים מבלי משים על האנרגיה. נולדנו כמו עיוורים, כאילו שמו עלינו מסך (לא שמו עלינו – אנחנו שמנו מבחירה אבל זה כבר קשה יותר להבנה לעת עתה). בכל מקרה, כדי לחזור למה ששכחנו צריך להוריד את המגבלות והמסכים. ברגע שאתה אומר על משהו: אין דבר כזה – אז באמת אין דבר כזה.
    זו המציאות שלך וזו המציאות שאתה ממשיך לייצר ולראות שהיא תקפה עבורך עד שתבחר אחרת. אלו אותם הטיות שאתה מדבר עליהם אך הן לא רק הטיות תפיסה אלא גם הטיות יצירה.
    זה מעט יותר מורכב כיוון שיש מי שחושב משהו אחד ומאמין במשהו אחר ומרגיש משהו שלישי ורוצה משהו רביעי. אנחנו לא כל כך מודעים לכל מכלול העצמי שלנו שמייצר מציאות מסוג מסויים. כאשר אדם מתחיל להיות מודע לאיך הוא מייצר מציאות הוא יכול ליצור מציאות שונה ובאופן מיידי ומדוייק יותר – כזה שיותר משוחרר ממגבלות הזמן והמרחב, כיוון שכל הרבדים שלו מתחילים להיות מיושרים קו עם מה שהוא רוצה, אך כל עוד התודעה הקולקטיבית בסביבתו שונה והוא בוחר לחיות בתוכה – הוא לא יכול לעשות עדיין דברים שסותרים את בחירתם של אחרים כי הוא חלק מאותה תודעה (אני מקווה שאני לא מסבכת אותך).
    אתה יכול לבחור – רק מה שהוא לטובתם הגבוהה של כולם והתודעה הזו שבוראת היא כבר ממילא תודעה גבוהה יותר שרואה את האחדות בין האנשים ואינה מבקשת לעצמה בלבד ולכן בדרך כלל נסים ונפלאות קורים בקרב אנשים שמאמינים בהם ורוצים בהם ועובדים על המגבלות שלהם. ולכן וזו הסיבה שכדי לערוך את הניסוי שהצעת אני צריכה להתאמן בנושא הספציפי שעד היום היה מבחינתי שעשוע נחמד כדי להגיע לרמה שבה אבין ברמה מספיק גבוהה מה בתוכי משפיע על זה כדי שאגיע לרמת דיוק של 100% בזימון שלי. ואם אני רוצה להגיע לדרגה שבה אוכל להראות את זה גם בנוכחות ספקנים גמורים – אז אני זקוקה לנוכחויות מאמינות כמוני ששגם להם יש אנרגיה שמשפיעה על התוצאות וצריכה להיות לזה סיבה טובה….בוא נסכים שאני אנסה כשיזדמן לי לעשות את הניסוי הזה לבד וכשאגיע להתמחות בכך – נעשה את הניסוי. או שעדיף שתמצא מישהו שמצלם אורבס באופן מקצועי ותציע לו את הניסוי. סביר שזה רעיון יותר טוב – כי אותי זה לא כל כך מעניין ברמה האישית לעשות את זה ולהתאמן על זה. זה נחמד לראות תוך כדי שזה קורה אבל זה לא עד כדי כך מעניין אותי כדי "להוכיח". ובעצם – זה מביא אותי להצעת ייעול עבורך – כיוון שרב הכישורים ה"על-טבעיים" כביכול הם הרבה עניין של תרגול ואימון – עליך לחפש את המומחים באותו עניין ספציפי אותו אתה מנסה לבדוק ואותם לבחון. אני יכולה לסייע מתוך הבחינה של האם אתה נתקל במישהו שבאמת עוסק בזה או שרלטן (באבחון כזה אני דווקא טובה מאד עם רמת דיוק מאד גבוהה) ואז אתה יכול לפנות לאותו אדם בהצעה לעשות ניסוי איתו/עליו.

    אהבתי

    • 1) תראי שירלי, את מדברת עם בן אדם שסיים תואר ראשון בפיזיקה, ועובד כמה שנים בתחומי אופטיקה בין השאר, אז תצטרכי להיות יותר ברורה כשאת מדברת על "תדרים מעודנים" וכד. אלו מונחים שלא מוגדרים מבחינה מדעית ולכן אין לי מושג למה את מתכוונת. אולי מבחינתך אין הבדל בין חומר ללא חומר, אבל מבחינת המדע, ומבחינה טכנולוגית קיים רק חומר. אז שוב, אני לא יודע באיזו תיאוריה פיזיקלית את מחזיקה, אבל היא לא מקובלת על המדע כרגע. מה שיהיה בעתיד, נחיה ונראה. היום לא ניתן למדוד משהו לא פיזיקלי, מכיוון שאם היה ניתן למדוד, הוא היה כבר חלק מהמדע.
      2) אם מישהו מאיתנו רוצה לחקור כאן, זה אני. לא? אנשים רבים הקדישו את חייהם למציאת "אנרגיות חדשות", "נשמות ורוחות" וכד, ולא מצאו כלום. את באמת חושבת שמישהו היה מקדיש שנים מחייו רק כדי להראות שאין ממש בטענה מסויימת? אם מישהו אומר שתוצאות הניסויים יצאו איך שמתחשק לאיזו אנרגיה זו את, ובכך את מוטטת כל אפשרות של חקירה מדעית בנושא. את אומרת גם שאם החוקר הוא ספקן, יתכן והתוצאות לא יעלו יפה. זה לפחות מה שאני הבנתי. בקיצור – הגישה שלך לא מאפשרת חקירה. אני חייב להיות ברור בנושא. תקני אותי אם אני טועה. לגבי שאר הדברים שאמרת, אני לא יודע במה מדובר. זה מילים מבחינתי.

      המציאות היא לא משהו שמושפע מדעתי עליו. אם אני מדליק לייזר שתוכנן לפלוט אור באורך גל של 785nm, זה מה שיצא ממנו (אלא אם כן הוא תקול). לא משנה כמה ארצה, זה לא יהיה אף פעם אורך גל אחר. אני לא מצליח להבין מאיפה הרעיון הזה בכלל הגיע, של "המציאות שאני מייצר". המקום היחיד בו אני יכול להשפיע על המציאות (במידה מוגבלת) הוא החוויה הפנימית שלי. זה משהו אחר ואין לבלבל בין השניים. או שיש אנרגיות או שלא. או שיש הילה או שלא. או שיש Orbs או שלא. אין תשובה אחרת. זה לא תלוי באף אחד. גם לא בצופה. אין אעם להעלות כאן את תורת הקוונטים, גם היא לא רולוונטית לנושא. אולי באופן מילולי זה נשמע דומה (ראה צ'ופרה) אבל אין שום קשר.
      בקרוב אפרסם פוסט ארוך ומנומק על "מחשבה יוצרת מציאות" שווה לחכות.
      "הוא לא יכול לעשות עדיין דברים שסותרים את בחירתם של אחרים כי הוא חלק מאותה תודעה" אני מתחיל לאבד אותך. אם מישהו רוצח מישהו אחר, מה זה אומר?
      היטלר – פעל לטובתם הגבוהה של כולם? אולי אני מפספס משהו.

      ניסים ונפלאות קורים רק לאנשים שמפרשים את המציאות כאילו קרה בה נס או נפלאה. רק במוח שלהם זה היה נס. לא בחוץ.
      לגבי הניסוי, חזרנו לתירוצים הידועים "יש מחשבות שליליות בקהל". בואי אתן לך את הפרשנות שלי למקרים בהם הניסוי לא הצליח: הניסוי לא הצליח כי זה פשוט לא עובד. לא נכון. שגוי. מוטעה. הרעיון לא מתאים למציאות. ככה המדע עובד בכל אופן. אם זה לא יוצא בניסוי, ברוך שפטרנו מעוד תיאוריה לא נכונה. הלאה – רעיון אחר בבקשה!

      אהבתי

  10. הופניתי לאדם הזה: http://brumac.8k.com/bio.html. אמנם לא התעמקתי במה שהוא כותב ומה שהוא עושה…אבל כנראה שלו יש ידע רב בנושא. לא נתקלתי בו קודם, אבל נראה שהוא עוסק באיזשהו גשר בין המדע לתופעות "מיסטיות" בהקשר עליו דיברנו.
    הנה מה שהוא כותב על תופעות ה- orbs. http://brumac.8k.com/orb1.html
    בכל מקרה..אם תרצה – אני יכולה להעביר לך באופן פרטי צילומים של אורבס שצילמתי אני או שאני מכירה את מי שצילם/ה באופן אישי על מנת שתבחן אותם אם יש לך כלים אמיתיים לעשות זאת. כל עוד לא תפרסם אותם, כיוון שמדובר בצילומים אישיים.

    אהבתי

  11. טוב, גלעד. קראתי עכשיו את הודעתך. ככל הנראה הדיון ביננו תמיד יחזור לאותה נקודה עד שימצאו ממצאים יותר מבוססים שיוכיחו עבורך את מה שאני כבר יודעת. הכל קוונטי. אני מאמינה שתודעה יוצרת מציאות ואתה מאמין רק במה שאתה רואה. כפי שאמרנו – נחיה ונראה 🙂

    אהבתי

    • רק חידוד אחרון, שירלי.
      הדיון בינינו לא נסוב על תוכן, אלא על דרך. לא אם אני צודק או את צודקת בעניין כזה או אחר, אלא על הדרך בה אנחנו צועדים כדי להגיע ל"אמת" (נראה ששנינו מחפשים אותה, כל אחד בדרכו).
      אני מנסה להגיע אליה בדרך החקירה, את – בדרך האמונה.
      אני ("המדע") מנסה לגלות את המצוי (עד כמה שחושי ושכלי מאפשרים זאת – מבחינתי אלה הכלים היחידים) וממציא רק מושגים הכרחיים כדי לתאר דברים מצויים, ואת ("ניו-אייג'"?) ממציאה מושג שנקרא "אנרגיה קוסמית" שהוא מושג רצוי, שאינו הכרחי כדי לתאר את העולם החיצון, רק את החוויה הפרטית שלך אולי (שלמעשה מעוצבת בהתאם למושג שהמצאת – ראי איך כל "דת" מפיחה דמיונות אחרים בלב מאמיניה – שדים, חוצנים, רוחות רפאים כל דבר לפי התקופה והתרבות).
      כדי להצדיק את קיומו הוודאי של אותו מושג רצוי, את מתפתלת לנוכח כל דבר שאינו עולה בקנה אחד עם העולם החיצון (המושג לא רצה שנגלה את השפעתו, לא עדיין לפחות, או לא ע"י פלוני ספקן), בעוד אני במצב כזה משליך אותו לפח, בצער רב ובתסכול אישי לא מבוטל.

      באמת נחיה ונראה איזו דרך תביא לאמת. לפי מיטב ידיעתי עד היום רק דרך אחת הוכיחה את עצמה כמובילה לידע (להבדיל מחוויה – ובעניין זה אין לי כל טענות) – דרך החקירה של מה שיש, ולא אילוץ מה שאין.

      אהבתי

  12. דרך אחת הוכיחה עצמה לך כמביאה לידע. לא עבורי.
    אני מקבלת כיום ידע חדש ממקורות פנימיים לא פחות ממקורות חיצוניים.
    אני מאמינה במקורות הללו כתקפים יותר מאשר אני מאמינה לכל אדם/מחקר/משהו חיצוני לי.
    ואני גם יודעת שאדם/מחקר/משהו חיצוני לי שאני מקבלת אותו זה רק משום שהוא מהדהד עם משהו שקיים בתוכי. כך שאני לא רואה במחקר כמשהו הכרחי עבורי או תקף במיוחד עבורי, אלא לצורך אישור עבור השכל/הספקן שהוא רק חלק ממני… ובעיקר כאמצעי ליישום רעיונות שדורשים שיתוף פעולה של אנשים רבים – כדי לגייס את התודעה הקולקטיבית להכיר בדבר מה.
    אין לי תחושות של אי נוחות שהם תנאי הכרחי למושג "התפתלות" ושמחה לבשר שאני לא שותפה לתסכול שאתה מדבר עליו.
    כשאני משליכה משהו לפח אני עושה זאת מתוך הבנה שהוא לא מתאים עבורי באותו רגע ולכן אין פה כל תסכול.
    אני מסכימה איתך שהמושגים מומצאים/הומצאו על מנת לפלס דרך קצרה יותר לאמת. וכל המושגים שהומצאו וגם התקבלו ע"י המדע עד כה הם בדיוק כאלו. הם קודם כל הומצאו ואז הפכו "מקובלים/אמיתיים" וההבדל הוא שאתה מאמין שקודם קיימת מציאות חיצונית ואנחנו אלה שחוקרים אותה.
    הדרך שלי היא לא הדרך להגיע לאמת. אני כבר מכירה באמת. הדרך שלי היא לבטא אותה, לבטא את עצמי, לחיות ולצפות בשעה שאנשים כולל "אני" מתנסים בדרכים רבות ושונות להגיע לאמת בעוד שזו נמצאת בתוכם כל הזמן.
    הדרך שלי היא אולי גם להוביל אנשים להכיר בדרך הקצרה ביותר האפשרית לאמת עבורם ולהשתדל ולזכור בעצמי את האמת בכל רגע נתון (כי אשליית המציאות שואבת לתוכה).
    מבחינתי כל הדרכים מובילות לאמת וכדי להכיר בה יש להיות בה, אין לאן ללכת ואין מה לעשות. ה"דרך" היא רק ביטוי כלשהו של העצמי שאנחנו בוחרים.
    הדרך שלך היא ללמד, להורות, לחקור, ללמוד, לכתוב, לעיתים "לחפור" קצת במילים…וואלה, אנחנו מאד דומים באופני הביטוי שלנו את ה"עצמי"…גם אני כזאת, למורת רוחך אולי…. או שלא:)
    בכל אופן, נהניתי לדון איתך בנושאים הללו גם אם הם לא מובילים לאיזשהי אמת אחת ומוסכמת. מקווה שגם אתה.
    שנה טובה ומתוקה 🙂

    אהבתי

  13. כמו כולם אהבתי מאד את הסוף!
    באמת יפה! ותודה לך גלעד.

    והנה המסקנה שלי: כדי להכנס לטריפ על חושי נדרשים:
    60 דקות
    חדר סגור וחשוך
    שקט
    קסדה (אפשר גם בלי…)
    המתנה בסבלנות

    (זה לא מזכיר מדיטציה?)

    אותי זה מביא לחשוב שמאד מעניין לראות איך המחשבה אינה מסוגלת להיות כבויה. תמיד יצוץ משהו. ואם זה לא משהו שנקלט עכשיו אז זה מגיע מהזכרון ושם הדמיון יכול להיות פרוע ביותר עד לתחושות מדהימות.

    וזה גם שופך אור גדול על מה שקורה למחשבה שלנו ועל הקשר האמיץ הבלתי פוסק בין המחשבות לרגשות שאנו מרגישים ועל האמרה ש "יש חלקים במח שאנים מבחינים בין מציאות לדמיון"

    עוד נקודה, מדוע צריך להמתין 10 דקות , שבמובנים של המתנה שקטה זה המון זמן, ולפי הענין אם הגלים עובדים אזי היה צריך לקבל רשמים והזיות כבר מהדקה הראשונה.

    נראה לי שכדאי לנסות את זה…

    בשמחה,

    גלעד

    אהבתי

    • אחלה.
      הבנתי שאנשים ששמים אותם בצינוק חשוך מתחילים להזות די מהר. זה אחד העונשים הנוראיים ביותר שאפשר לתת לאדם. ברגע הראשון זה נשמע לא רציני, מה הסיפור? לשבת כמה שעות בחושך לבד? אבל כנראה שהאפקטים קשים מנשוא.
      כמו שאמרת, כשהמוח לא קולט דברים מבחוץ הוא מתחיל לייצר מבפנים. במובן מסויים יכול להיות שהוא מגביר דברים שקורים בפנים כל הזמן, ובהעדר קלט חיצוני הם הופכים להיות חזקים ומוחשיים.

      לגבי המתכון שלך להזיות, שכחת את המרכיב החשוב ביותר – הציפייה של האנשים שזה יקרה!

      אהבתי

  14. מעניין!

    הייתי רוצה לדעת מה קורה כאשר מצפים שלא תהיינה הזיות בדווקא, היות והמח חייב לחשוב על משהו, אז מה יקרה אז?

    אני צריך לנסות את זה מתי שהוא.

    אהבתי

  15. אני בוש ונכלם להודות שלא חשבתי על האפשרות שקסדת-האלוהים היא אפקט פסיכולוגי גרידא. הפסקתי להאמין בנושא כאשר התברר לי שלא מצליחים לשחזר את הניסוי, אבל לא ידעתי על הניסוי השני והסמיות-הכפולה. ולא חשבתי בכלל על הסוגסטביליות כגורם פה. תודה רבה על הפוסט!

    אהבתי

  16. כבר בהתחלה חשבתי שבטח עצם הישיבה בחושך ובשקט ואולי גם עם התחושה העוטפת המגוננת הזאת שיוצרת הקסדה הם הטריגר להזיות, אז הטוויסט לא ממש הפתיע אותי.
    אני מכניסה את עצמי למצב הזה באופן מכוון בלילה לפעמים, בלי שום עזרים חיצוניים ושום חומרים. זה אפילו לא קשה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s