הילה של מסתורין I – על ראיית הילות

תורות רוחניות שונות מדברות על הילה (Aura) כעל "שדה אנרגיית-חיים" מסתורי שאופף יצורים חיים ואולי גם חפצים. הילות אלה, לפי אותן אמונות, מייצגות מימדים נוספים – לא פיזיקליים – שמקיפים את הגוף הגשמי, ומקושרות בצורתן ובצבעיהן למצבי רוח מסוימים, בעיות רפואיות, בעיות נפשיות, רמה רוחנית, ועוד כיד הדמיון הטובה.

נתקלתי לא פעם באנשים הטוענים כי אפשר לראות הילות. יתרה מכך, אנשים מזכירים גם שיטות צילום-הילות ומשוכנעים כי צילומים אלה מוכיחים באופן מדעי את קיומם של אותם "שדות אנרגיה".

נראה לי חסר טעם להתעמק בשימושים של תופעה מסוימת (כגון איבחון וריפוי), לפני שמוודאים כי היא בכלל קיימת מחוץ למוחו של הטוען.

מהן אם כן ה"עדויות" להילות? בפוסט הזה, שיחולק מפאת אורכו והיקפו לשני חלקים, אסקור בקצרה את ההקשרים השונים בהם פגשתי עד היום ב"הילות". את החלק הראשון אקדיש ל-"ראיית הילות" ללא אמצעי עזר.

ראיית הילות

גרסת "כל אחד יכול"

חיפוש הערך "ראיית הילות" בגוגל מעלה הדרכות כאלה ואחרות כיצד כל אחד מאיתנו יכול לראות הילות של עצמים דוממים ושל יצורים חיים לאחר תרגול קצר. בתרגולים מדריכים את המתלמד לבהות במשך זמן מה בחפצים בעלי צבע חזק המוצבים על רקע בהיר וחלק, ומבטיחים לו כי לאחר זמן מה של מבט לא ממוקד, הוא יתחיל להבחין בהילה סביב החפץ. באחד ההסברים בהם נתקלתי, אף הגדילו לפרט את הצבעים הצפויים:
"במהרה תתחיל להיבנות הילה צהובה בהירה (לספר כחול) או הילה ירוקה בהירה (לספר אדום) מהפס האתרי החיוור שסביב הספר… הגוון הכתום שתראו סביב החלקים הירוקים של העלים והגבעולים של הצמח, הוא צבע ההילה של הצבע הירוק – בדומה להתבוננות בספר ירוק. כמה מהצבעים האחרים, של הפרחים, נובעים מהצבעים של עלי הכותרת".
התאורים כללו הסברים מרחיקי לכת לגבי הסיבה לתופעה: "…פעולת הפתיחה המנטלית שתוארה כאן דומה לטכניקות פתיחת הצ'אקרה הרגילות המבוססות על ויזואליזציה… במידה שדי מאמץ מנטלי מושקע בה, מרכז המצח שלכם (העין השלישית) יתחיל להיפתח…".
ואני מוסיף: זהירות לא לפתוח את העין השלישית יותר מדי – היו דיווחים על מוח שנשפך כולו החוצה משם!

בקוראי הסברים אלה, לא יכולתי שלא להזכר (כשחיוך נוסטלגי מתפשט על פני) בספר נפלא שסיפק לי מאות שעות של יצירה והנאה בילדותי – "נסה ודע שעשועי מדע". אי שם בין הניסויים הרבים מופיע תרגיל דומה מאוד למתואר לעיל, עם ההסבר הפיזיולוגי. מדובר ב-Afterimage, או כפי שמסתבר שקוראים לזה בעברית – "דמות גרר".

מתוך וויקיפדיה: "דמויות גרר נוצרות בשל העובדה שקולטני הצבע בעין – המדוכיםיכולים "להתעייף" עקב גירוי-יתר ולאבד מרגישותם… אז, כאשר העין פונה להביט במקום אחר, הקולטנים העייפים משגרים למוח אותות חלשים והצבעים הללו כמעט ואינם נראים. אולם, הקולטנים האחרים מסביב שלא היו בשימוש עדיין "טריים" ושולחים אותות חזקים. האות המתקבל זהה לאות שהיה נראה לו היינו מביטים בצבע המשלים, וכך מפרש זאת המוח. למשל, תמונה בצבע ירוק-ליים תיצור דמות גרר בצבע סגול, כיוון שהצבע ירוק ליים אינו מפעיל את קולטני הצבע סגול."

כלומר, אחרי בהייה ממושכת בספר כחול תופיע סביבו הילה צהבהבה (הצבע המשלים), לאחר בהייה בספר טורקיז תופיע הילה בצבע אדום, וכן הלאה, בדיוק כפי שמסביר לנו המדריך לראיית ה"הילות".

גם מי שלא בילה את ילדותו בניסויים מדעיים, בודאי נתקל באחת מהתמונות הבאות באינטרנט, שמדגימות את אותו עיקרון בדיוק.
אתם מוזמנים להתנסות בהילות, חינם אין כסף, תוך שימוש אך ורק בשתי העיניים שהעניק לכם הטבע. נעצו מבט בצלב הקטן שבמרכז התמונה (כל תמונה בתורה) במשך כחצי דקה. בעודכם נועצים מבט בצלב, תוכלו להבחין בזוית העין בהילה בהירה שמתחילה להיווצר מסביב לתמונה, אך האפקט האמיתי יתרחש במלוא עוצמתו כאשר תפנו את מבטכם למשטח לבן (על המסך, או על הקיר למשל). על זה נאמר Jesus! (מצמוץ מדי כמה שניות יחזק את האפקט). שימו לב לצבעים המשלימים שמתקבלים.

 

כאן משתמשים באפקט כדי "לצבוע" תמונת שחור-לבן בצבעים אמיתיים:

after-images-illusion

לסיכום, מדובר בתופעה פיזיולוגית בסיסית, מוכרת ומובנת של מערכת הראיה.

האם מעבירי הסדנאות ל"ראיית הילות" לא שמעו עליה? אם כך מדובר בבורות מביכה. או שמא יש לכך הסבר אחר?

גרסת "יחידי סגולה"

מדי פעם קם אדם שטוען ליכולות מיוחדות של ראיית הילות, שחורגות מהמאפיינים שתוארו לעיל.

נניח בצד את השרלטנים (אחרי הכל לא כולם כאלה), ונאמין לדיווחיהם של אנשים בודדים שרואים כתמי צבע סביב חפצים או יצורים חיים. כיצד ניתן להסביר זאת? היות ומדובר ב"יחידי סגולה", גם תופעות נדירות למדי עשויות להסביר זאת, והן כוללות:

*  תופעות נילוות למיגרנות.
*  תופעות נילוות לסוגים מסוימים של התקפים אפילפטיים.
סוג נדיר של סינסתזיה (עירבוב חושי) בה צפיה באדם אהוב או אפילו אזכור שמו גורמים לראיית צבעים (על עירבוב חושי כתבתי בעבר כאן).
עדכון: מחקר חדש יותר שהשווה בין תיאורי סינסתזיה מסוג נדיר זה לתיאורי "הילות" שניתנים בהקשרים מיסטיים, הגיע למסקנה שאין דימיון בין השניים.

השאלה שנשאלת היא – האם ההילות ש"רואים" יחידי הסגולה קיימות מחוץ למוחם, או שמדובר בסוג של הזיות?

רמז לתשובה מצוי בעובדה כי אין שני "רואי הילות" שמסכימים ביניהם על מה שהם רואים. כל אחד רואה חלקים אחרים של ההילה, צורות שונות, צבעים שונים, ואף מייחס לכך פרשנויות אחרות.

אך למה להסתפק ברמזים, כשניתן לבדוק טענות בדבר "ראיית הילה" הלכה למעשה. ואכן, כמה מבין אותם "רואי הילות" שהיו משוכנעים דיים ביכולותיהם הסכימו להעמיד את כישוריהם למבחן. טענותיהם הופרכו שוב ושוב… הנה כמה דוגמאות:

* ג'יימס רנדי בדק את "קוראת ההילות" הטובה ביותר במערב שנשלחה ע"י מכון Berkeley Psychic Institute. פרס של 10,000 דולר הובטח לה אם תצליח בניסוי באופן שחורג מהמקריות. וזה היה הפרוטוקול: בתחילה אישרה הגברת כי היא רואה את הילותיהם של 20 אנשים שעמדו על הבמה, וכי הילותיהם מתנוססות לגובה של כחצי מטר מעל ראשיהם. כעת הוצבו על הבמה 20 מחיצות, שרק מאחורי חלק מהן עמדו אנשים. הגברת אישרה כי היא מסוגלת לראות הילות מבצבצות מאחורי המחיצות. כל שהיה עליה לעשות הוא לזהות מאחורי אילו מחיצות עומדים אנשים. היא זיהתה כי אנשים עומדים מאחורי כל המחיצות, בעוד שלמעשה רק מאחורי 6 מהן עמדו אנשים. לא מרשים במיוחד.

* בהדגמה אחרת שערך ראנדי וששודרה בטלויזיה הוצב קורא הילות בפני מחיצה מאחוריה עמדו 5 אנשים. הוא טען כי הוא מסוגל לראות את ההילות שלהם מבעד למחיצה. האנשים נקראו לצאת מאחורי המחיצות בסדר אקראי, וה"קורא" התבקש לזהות מה היה המיקום בו עמד כל אדם. הוא הצליח לזהות רק 2 מתוך 5.

* בניסוי דומה אך רחב היקף בהרבה (Gissurarsson and Gunnarsson 1997) היו צריכים 10 "רואי הילות" ו-9 אנשים רגילים לזהות מאחורי איזו מבין 4 מחיצות עומד אדם. כ-1500 נסיונות תועדו ב-36 הרצות של הניסוי (!) והתוצאות? שום דבר שחורג מהמקריות (ביצועי קבוצת הביקורת היו מעט טובים יותר משל "רואי ההילות").

פרס בסך מליון דולר עדיין עומד ומחכה למי שידגים את יכולות קריאת ההילה שלו (או כל יכולת על טבעית אחרת). משום מה התור אינו ארוך…

לסיכום החלק הזה:
ראינו שראיית הילות ע"י יחידי סגולה לא עמדה במבחנים פשוטים, מקורה כנראה בליקויים נוירולוגיים כאלה או אחרים והיא לפיכך סובייקטיבית לחלוטין. בודאי לא מומלץ לסמוך על הזיות כאלה כעל בסיס לאבחון רפואי או נפשי. לא של הלקוחות לפחות.
בגרסת "הילה להמונים", ראיית הילה היא למעשה אפקט בסיסי של מערכת הראייה –"AfterImage", שאין בינו ובין "מימדים לא פיזיקליים של המציאות" שום קשר שאפשר להעלות על הדעת, גם אם מימדים כאלה קיימים.

האם מישהו שמע על טכניקה או סגנון אחרים של ראיית הילות ללא אמצעי עזר?

בחלק הבא אסקור את הנושא של "צילום הילות".

על "אנרגיה" חמקמקה מסוג אחר תוכלו לקרוא כאן: קרני N החמקמקות

Advertisements

44 מחשבות על “הילה של מסתורין I – על ראיית הילות

  1. כן, אבל זה לא פוסל את האפשרות שההילות הן מניפסטציות חושיות אידיוסינקרטיות שמקורן באינטראקציה מנטלית עם המימד האסטרלי כאשר הרואה והנראה נמצאים בפרוקסימיות פיזיו-סומטית 🙂

    רוח הרפאים מהספר העלתה גם לי זכרונות ילדות… מעניין אם הוא השפיע באותו אופן על כל מי שקרא אותו!

    אהבתי

  2. לא הייתי מזלזלת באהוד אברהמסון. הוא מצליח איפה שהרבה מאוד נכשלים כבר שנים רבות והאינטראקציה שלו עם המטופל בזמן הטיפול אינה כוללת דיבור כך שזה לא שכנוע או היפנוט. יש כאן משהו אחר שקורה תוך עשר דקות של טיפול באי טראקציה מינימלית עד לא קיימת. שווה בדיקה.

    אהבתי

    • הוא אומר דברים די ברורים:
      "מדובר בטיפול דרך ההילה של הבן אדם. את ההילה אפשר לראות. זה לא מדע בדיוני ולא מיסטיקה. היום אפשר לצלם את זה, יש מכשור שמצלם הילות".
      "אני ממש רואה את ההילה של המטופל. אני רואה עננים בצבעים, גוונים, תנועה של דברים. זה דומה קצת למראה של הזוהר הצפוני, צעיפים של אור, של גוונים מתחלפים. היום אני יודע לגשת מייד למקום שצריך לטפל בו, כי זה תמיד חוזר על עצמו אצל כל מטופל."

      לגבי צילום הילות, אנחנו יודעים כבר שאין דבר כזה. אז זה לא נכון.
      כל מה שנשאר זה שהוא ידגים לנו שהוא באמת רואה הילות.
      אולי אפנה אליו בהצעה למחקר. מכיוון שהוא הכשיר עוד 15מטפלים, יהיה אפשר גם להשוות אבחונים של מטפלים שונים על אותם פציינטים.

      אהבתי

  3. לא קראתי את הפוסט על צילום הילות כך שאין לי דעה בעניין.
    אני יכולה לומר לך שגם אני רואה מדי פעם דברים *שלא* ניתן להסביר אותם על ידי דמות גרר (גם אני נהניתי מאוד מהספר נסה ודע שעשועי מדע 🙂 וחקרתי ולמדתי על צבעים מנוגדים כדי לוודא שזה לא מה שאני רואה).

    מצד שני, אני ממש לא מיומנת בזה וזה מאוד נתון לשינויים אז אני לא מתיימרת לטעון משהו לגבי בריאות או כל דבר אחר. אני כן יודעת שיש _משהו_ שאני רואה מעבר לראייה רגילה, זה עדיין לא עקבי מספיק כדי להסיק מסקנות, אבל גם לא שולי מספיק כדי להתעלם. אז אני מתבוננת ונהנית בינתיים.

    ממליצה בחום על הצעה למחקר.
    אני מכירה את אהוד, אם כי לא נפגשנו כבר שנים, אני מוכנה לתווך אם תרצה.

    אהבתי

    • הי, קודם כל את מוזמנת לקרוא. הוא אינו ארוך במיוחד.
      יש עוד תופעות רבות בראיה שיכולות להסביר "כתמים" או הילות כאלה ואחרות.
      כך שקודם כל צריך להבין מה בדיוק רואים, ואח"כ לבדוק אם יש לזה קשר למשהו אחר (כמו בריאות האדם הנצפה, מצב רוחו, או מצבו הנפשי של הצופה למשל).

      אני מוכן לבדוק אפשרות לבצע מחקר איתו. יכול להיות מעניין.
      נשמע קודם כל מה הוא טוען שהוא מסוגל לבצע, ואז נגדיר ניסוי שיבדוק אם זה גם נכון.
      רוצה לנסות ליצור איתו קשר?

      אהבתי

      • אני יודעת ולכן אני לא מתיימרת לטעון שזה אומר משהו. מה גם שזה לא תמיד משוייך לאדם אחר, הרבה מאוד פעמים זה קורה כשאני לבד (אוווו, הרגשתי רוח פרצים?!) 🙂

        אנסה שבוע הבא ליצור קשר ואודיע לך כשיהיה משהו רלוונטי.
        סוף שבוע נעים.

        אהבתי

  4. יש כמובן הרבה תמונות שבהם העיגולים הם תופעות הנובעות מצורת הצילום או חלקיקים באוויר, אבל יש הבדלים בין כתמי אבק, שלג, טיפות מים, הבהקי אור ממקורות שונים וחרקים לבין ה-Orbs – שנקרא להם כרגע "האמיתיים" מחוסר הגדרה אחרת.

    מהתנסויות אישיות, יש כאלה שמופעים במקום בו מבקשים מהם להופיע, יש צבעוניים (כל הצבעים לא רק Purple Fringing) יש כאלה שיופיעו רק בתמונה אחת מתוך סדרת תמונות שצולמו אחת אחר השנייה בהפרשי זמן קצרים ויש גם פלסמואידים, שכאשר אין בסביבה עשן או ערפל וזה לא הבל הפה של המצלם (וכל זה נשלל), זה ממש מוזר.

    חוץ מזה, ראית אותם פעם מצולמים בוידאו?

    כשתחליט להתעמק, אני יכולה להפנות אותך לכל מיני מקורות.

    אהבתי

    • את אומרת "מהתנסויות אישיות" – האם תוכלי לפרט את התנאים בהם התנסית בכך?
      לגבי כאלה שמופיעים רק בתמונה אחת מתוך סדרה – זה בדיוק מה שצפוי שיקרה אם מדובר בחלקיקים קטנים שזזים כל העת.
      לגבי "פלסמואידים (?) שכאשר אין בסביבה עשן או ערפל" – בכל מקרה לא מדובר במצבים ברורים שיש בסביבה עשן או ערפל, אלא על חלקיקים כמעט מקרוסקופיים שחולפים במקרה ממול עדשת המצלמה ומחזירים את אור הפלש.
      מכיוון שיש הסבר פשוט לתופעה, ואף שיחזורים והדגמות של האפקטים הללו כנובעים מההסבר הזה, אני לא רואה טעם להתעסק בזה בכלל, אלא אם יש ראיות שמדגימות באופן ברור שלא מודבר באפקט כזה.

      למה את מתכוונת ב- "מופיעים במקום בו מבקשים מהם להופיע"? אולי זה יכול לשמש בסיס לניסוי.

      אהבתי

  5. התנסיתי בזה במצבים רבים, סדנאות, צילומים בגינה הפרטית שלי ועוד.

    תמונה אחת מתוך סדרה – זה לא צפוי בכלל כשמדובר על חדר (למרות מה שאומרים הספקנים). ראית פעם חלקיקי אבק נעים בקרן שמש שחודרת לחדר סגור? הם ממש לא זזים מהר. מכיוון שלא ראיתי אף ספקן שטרח להוכיח את הטענה הזאת, אני לא מקבלת אותה.

    פלסמואידים – ראה כאן: http://a5.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/149795_3842898034893_1351350414_3653453_963559720_n.jpg
    צולם באחה"צ קייצי בגינה שלי. זה לא הבל פה (קיץ, חם) וגם לא ערפל או עשן.
    זה לא היה שם תמונה לפני ולא תמונה אחרי. ותאמין לי שניסיתי. אף אחד גם לא עומד שם עם מקטרת. הגינה הייתה ריקה. לא רואים את הקרקע בתמונה הזאת כי לא כיוונתי לצלם את העץ אלא דווקא את השמיים של הבית שמאחור. אבל אני כמובן לא יכולה להוכיח כלום…
    וגם כאן, תקריב של צילום בלילה: http://a4.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/206364_2007026619255_1351350414_2431823_1898387_n.jpg

    מופיעים במקום בו מבקשים מהם להופיע – על היד, מעל הראש וכו'. יש מקרה אחד בו צולם אחד ירוק גבוה בתקרה ואז הצלם ביקש ממנו להופיע קרוב לראשי – וזה מה שקרה. תמונה אחת למעלה, תמונה שנייה אותו אחד מעל ראשי.
    יכול לשמש בסיס לניסוי – אולי, אבל מכיוון שהם לא מצייתים לפקודות לא בטוח שזה יהיה עקבי…

    האם יצא לך לצלם תמונות עם Orbs?

    אהבתי

    • אני מוכרח לומר שאני ממש לא מבין על מה ההתרגשות.
      קודם כל, בתור ילד שיחקתי הרבה עם אור שמש שחדר לחדר, בכוונה הייתי מחשיך כמה שאפשר ומנסה להכניס אלומה צרה של שמש בשביל לשחק איתה. (דרך אגב – הצילום שמופיע ברשומה הזו נולד מקרן שמש כזו שנכנסה לחדר). הייתי רואה המוני גרגרי אבק מרחפים להם בתוך הקרן, לאט, או מהר, תלוי כמה זרימת אויר היתה באזור. מכה אחת על הספה היתה מפריחה אלפי גרגרי אבק חדשים שהיו מתערבלים בתוך הקרן. אני לא ממש מבין מה טענת, שאין אבק בתוך חדר סגור? שהוא אמור לזוז מהר? למה זה משנה? גם גרגירים עומדים יכולים ליצור אורבס.
      אנשים שרוצים שלא יהיה אבק יכולים לדאוג לכך. מתקינים מערכת בעלות של כמה עשרות אלפי שקלים ששואבת ומסננת את האויר כל הזמן בלופים סגורים. קוראים לזה "חדר נקי" – משתמשים בזה בתעשייה במפעלים של צ'יפים למשל, שם כל גרגר אבק יכול לגרום להרס בלתי הפיך של רכיב שלם.
      אני מתערב איתך שבתוך חדר כזה כמות התמונות של אורבס שתצלמי תיפול קרוב לאפס.

      לגבי התמונה הראשונה – קודם כל, מה זה בפינה הימנית התחתונה של התמונה? לי זה נראה כמו עשן סיגריות. זה כבר מחשיד מאוד את הסיטואציה, לעניות דעתי. מלבד זאת, קשה לי לשפוט לפני שאני בודק קצת את המצלמה שלך. זה יכול להיות משהו בתוך המצלמה, משהו על פני העדשה שהואר מהצד קלות, משהו ממש לפני המצלמה (האם השתמשת בפלש בתמונה הזו? לפי העשן הלבן בפינה הימנית נראה שכן, או לפחות שהיתה תאורה משמעותית שמגיעה מאחוריך. האם יש תמונות עוקבות? האם גם בהן רואים משהו? האם באותו מקום? מה היה מפתח הצמצם כשצילמת? כל השאלות הללו חשובות כדי להתחיל להבין מה יכול להיות בתמונה שלך.
      לגבי התמונה השלישית, זה נראה לי כמו פרפר קלאסי. את יכולה לשלוח את הצילום המלא בבקשה? זה יכול להיות גם חפץ נקודתי, שבגלל יד רועדת עשה מסלול שכזה. אבל זה אפשר לשפוט רק לאור הצילום המלא – כמה גדולה התזוזה? האם גם חפצים נוספים ביצעו את אותה המריחה? (כלומר שזו תזוזה של המצלמה ולא של האוביקט?)

      אם הם לא מצייתים לפקודות, מה גורם לך לחשוב שזה לא מקרי? ואם את חושבת שזה לא מקרי, מדוע אי אפשר לעשות ניסוי? לי זה נשמע צירוף מקרים קלאסי + תשומת לב סלקטיבית לתמונות בהן זה יצא לעומת אלה בהן זה לא יצא. באותה מידה את יכולה לטעון שכאשר הבן אדם שמצלמים אותו חושב על משהו רע, התמונה יוצאת מטושטשת. לפעמים זה באמת יקרה.
      הטענה שלי פשוטה. אם אי אפשר לבדוק את זה, כי יש לזה "רצון משלו", אז לעולם לא תוכלי לדעת אם זה נכון. זה לעולם ישאר אמונה טהורה חסרת כל אישוש במציאות.

      אז מה אפשר לנסות? מכיוון שהתאוריה היא שמדובר בהחזרי אור מפלש של מצלמה, מחלקיקי אבק או יצורים מעופפים קטנים, אפשר לנטרל את הגורמים, ולהשוות כמות גדולה של צילומים באזורים מנוטרלים לעומת לא מנוטרלים.
      הייתי משווה סדרת צילומים גדולה שבוצעה בחצר למשל, לסדרת צילומים שבוצעה בחדר נקי.
      הייתי משווה סדרת צילומים שבוצעה בחדר עם פלש לעומת בלי פלש.
      אם הייתי רואה יתרון מובהק לכמות האורבס במצבים הראשונים לעומת השניים, זה כמובן מחזק מאוד את התיאוריה שלי.
      אם לא, הייתי ממשיך לבדוק מה יכול להיות מקור העצם שנקלט במצלמה.
      "אורבס" זו לא תשובה תקפה מבחינתי. זה כמו לומר "עב"ם". זה לא אומר כלום. זה רק מביע בורות לגבי מהות הדבר שהצטלם לי.
      אשמח לעזור לך לבדוק את זה.

      אבל האמת, השאלה שבמיוחד מעניינת אותי היא, למה? מה המוטיבציה להאמין שיש כאן משהו? ממה זה נובע? מדוע? מה גורם לאדם ליחס משמעות למה שלפי כל הסימנים הוא גרגרי אבק?

      אהבתי

  6. אבק – הטענה של הספקנים היא שאורבס מופיעים בתמונה אחת מתוך סידרה משום שזה אבק (או חלקיקים אחרים) שזזים מהר ולכן יופיעו בתמונה אחת ואחרת לא. אני טוענת שבחדר סגור (בלי מכות על הספה ותנועות חדות) אבק לא זז מהר ולכן צריך להצטלם בצורה זו ביותר מתמונה אחת. הטענה שלך על חדר נקי מעניינת, לא שמעתי על ניסוי כזה.

    פלסמואיד – זה מה שאתה קורא לו "עשן סיגריות" זו תופעה שבה מופיע "משהו מרוח" כזה בתמונה. כפי שאמרתי מכיוון שאני צילמתי את התמונה בגינה שלי, אני יודעת שזה *לא* עשן סיגריות זה משהו שהופיע פתאום ונעלם. אני מניחה שאנחנו מסכימים על כך שאני אדם ישר והעדות שלי על כך שלא היה שם אף אדם נוסף או מקור עשן ברור – תקפה. אני לא מוצאת את התמונות שצילמתי לפני ואחרי, פשוט לא שמרתי את כל התמונות.

    אני בהחלט לא היחידה שצילמה צורות כאלה. זה קשור בצורה כלשהיא לתופעת האורבס. לפעמים מתייחסים לפלסמואידים כרוחות רפאים… 🙂 הגינה שלי לא רדופה אני יכולה להבטיח לך – לפחות לא במובן הקלאסי.

    תמונה שלישית – שים לב שמשמאל יש חלקיק אבק (אמיתי) שאינו מרוח. לצערי אין לי את התמונה ללא התקריב.
    אבל הנה עוד אחד כאן: http://a6.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash3/166201_1789601103753_1351350414_2066503_2096749_n.jpg
    וזה התקריב שלה: http://a7.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/166284_1789601263757_1351350414_2066504_4977889_n.jpg

    זה לא חרק, יש להם צורה הרבה יותר בלתי סדירה (כנפיים רגליים וכו'), ראה כאן: http://a1.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash3/578454_3845885229571_1351350414_3655163_74347011_n.jpg
    וכאן: http://a6.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc7/576697_3846038913413_1351350414_3655228_137756200_n.jpg

    פקודות – ראיתי מספיק פעמים שבהן "ביקשו" מהם להופיע במקום מסויים והם הופיעו, נכון זה לא 100% עקבי משום שכפי שאמרתי הם כנראה לא מצייתים לפקודות אבל יש אנשים (ספציפיים) שביקשו והם הופיעו, וכשאני כותבת "ביקשו" הכוונה לא לתחינה ותפילה אלא פשוט מיקוד פנימי מאיזשהו סוג. לא הצלחתי לרדת לסוף העניין אבל זה זה בהחלט מעורר תהייה.

    המילה אורבס מבחינתי היא אכן מילה נייטרלית כמו עב"מ. אני משתמש בה כדי לא להמציא משהו משלי. (בעברית דרך אגב קוראים להם ישויות אור).
    התופעה הזאת מדהימה אותי מכיוון שתקופה ארוכה ראיתי אנשים סביבי מצלמים את הדברים האלה וכאשר ניסיתי לצלם באותה מצלמה, לא תפסתי כלום. ואז פתאום (עם אותה מצלמה פשוטה) התחילו להופיע המון אורבס. הייתה תקופה לפני שנה שצילמתי עשרות תמונות בגינה מדי יום, יש לי ספרייה ענקית של צילומים, וזו הסיבה שלא את כולם שמרתי מפאת הקיבולת…

    שוב – צילמתי יום יום בגינה, *בכל* התמונות הופיעו אורבס לפעמים מעט לפעמים המונים. למה זה לא קורה לאנשים אחרים? ודרך אגב, אפשר לצלם אותם בכל מצלמה דיגיטלית, ואנשים סביבי מצלמים אותם גם במצלמות אחרות. לפי מה ששמעתי הדבר היחיד שמונע את זה זה פילטר אינפרא-אדום שיש היום לחלק מהמצלמות. לא ניסיתי גם בכזאת וגם כזאת, אני עדיין משתמשת באותה מצלמה, זאת שפעם לא צילמה והיום כן… FujiFilm FinePix S2500HD – אם זה מעניין.

    אני שואלת שוב – ואם אורבס הם רק חלקיקים באוויר או כל אפקט צילומי נייטרלי אחר, האם ראית אותם בתמונות שאתה מצלם כשגרה? אם תעשה סקר בין חבריך או בין קוראי האתר הזה – האם הם מצלמים אורבס? אם נשווה בין כל משתמשי המצלמה שאני משתמשת בה, כמה מהם מצלמים אורבס כדבר שבשגרה?

    כל ההסברים שקראתי על איך ולמה "הם, או האפקט הזה" מופיעים, לא סיפקו אותי.
    אתה אומר – "שלפי כל הסימנים זה גרגר אבק" – לא, לדעתי זה לא גרגר אבק. לא בכל התמונות ולא כל הזמן. אני לא יודעת מה זה כן, יש לי תאוריה אבל אני מחפשת תשובה ודרך לוודא אותה.

    אהבתי

  7. 1) לגבי מהירות התנועה, אני לא מבין מדוע את חושבת שהם צריכים לזוז מהר כדי לא להופיע בתמונה הבאה.
    לפי מיטב הבנתי מדובר בחלקיקים שחולפים במרחק ס"מ בודדים מהמצלמה. מספיק תנועה איטית בכדי שבתמונה הבאה כעבור שניה אפילו, הם כבר לא יהיו ממול לפלש, ולא יופיעו. רק אלה שנמצאים ממש ממול העדשה, ובזוית מתאימה כדי להחזיק מספיק אור מהפלש – מתקבלים בתמונות.

    2) אני מאמין לך שאינך משקרת במכוון. אני רק יודע, שעדויות של אף אחד לא יכולות להיות מלאות, ועלולות להיות מוטעות ביותר. ספרים שלמים כתובים על זה, אז נעזוב את הנקודה הזו.

    3) גבי עשן הסיגריות ,אני מתכוון לתמונה הראשונה ששמת כמדומני – האם את טוענת שמה שיש בצד ימין למטה זה לא עשן סיגריות? אני חשבתי שאת מתכוונת לעיגולים הבהירים שרואים על רקע השמים בכלל. מה הם לדעתך?

    4) לגבי הפס המרוח שרק תקריב שלו צירפת – כאמור, זה נראה לי כמו שובל קלאסי של חרק שעף לפני המצלמה, ובגלל החשיפה הארוכה יחסית בחושך הותיר שובל, בעודו משנה את מסלולו. מה שרואים זה את קטע המסלול שהוא עבר במשך חלקיק השניה בו הבזיק הפלש.

    5) בוודאי שרבים מצלמים את זה. לרבים יש מצלמה, רבים מצלמים בלילה עם פלש, ורבים שמאמינים שיש בזה משהו מעניין מצלמים עשרות ומאות תמונות, מתוכן בכמה מופיעים חלקיקי אבק מוארים.
    זה כמו שתגידי לי שלרבים האצבע מסתירה לפעמים את העדשה, לרבים יש flare של העדשה בתוך הצילום, או לרבים (אך פחות) משתרבבת הרצועה של המצלמה מול העדשה ויוצא להם עב"ם ממש מוזר בצילום, שהם נשבעים שלא היה שם כשצילמו את זה.

    6) התמונה השלישית – שוב, פרפר קלאסי. לא הבנתי מה זה החלקיק האבק שאינו מרוח? אותו עיגול עגול שמופיע בקצה השמאלי של הגירסה המוגדלת?

    7) לגבי שתי התמונות שהבאת אחרי "זה לא חרק". לא הבנתי, אלה תמונות של חרקים לדעתך? או של אורבס?

    8) פקודות – מצויין. לא צריך 100% הצלחה בשביל להוכיח מתאם. מספיק 70% למשל?
    קדימה, נעשה ניסוי מבוקר. מישהו שממש מצליח לו לזמן אותם יזמן אותם (דיברנו על זה כבר פעם – עשית את הניסוי?).
    בכל פעם הוא יטיל מטבע שיגיד לו האם לזמן אותם לצילום הבא או לא. ואז את מצלמת צילום, ורושמים את מספר הצילום ומה היתה הוראת המטבע.
    אחרי 100 תמונות כאלה ניגשים למחשב, ובודקים. חישוב אחד קצר יחשוף מיד אם יש מתאם או לא. מה הבעיה?
    אחרי שתוכיחי מתאם מובהק בצורה מבוקרת, זה יתחיל בכלל לעניין.

    9) ישויות אור? זה מסביר את השם של הפורום ההזוי שאני מציץ בו לפעמים כדי לקבל השראה – "תקשור וריפוי עם ישויות אור". לא ידעתי שלזה הכוונה.

    10) "צילמתי יום יום בגינה, *בכל* התמונות הופיעו אורבס לפעמים מעט לפעמים המונים. למה זה לא קורה לאנשים אחרים?" – קודם כל מצוין, זה שאת יכולה לצלם אותם לעיתים קרובות אומר שיהיה קל לבצע ניסויים.
    למה זה לא קורה לאחרים? קודם אמרת שרבים מצלמים את זה. זה כנראה קורה לאחרים.
    יתכן מאוד שמבנה המצלמה (המרחק בין הפלש לעדשה) משפיע על תדירות ההתרחשויות הללו. יתכן כמובן שיש סיבות נוספות, שעד שלא נתחיל לנסות, לא נדע על מה לחשוב.

    11) לא זכור לי שראיתי אורבס במצלמה שלי. זה יכול להיות בגלל שאני כמעט בעיקרון לא מצלם עם פלש.
    זה רק מחזק כמובן שמדובר בישויות חושך – כלומר, ברור שהאור לא נובע מהן אלא מוחזר מהפלש (כי לדעתי כמעט בלי יוצא מן הכלל אנשים מצלמים אותם עם פלש – לא?) שזו צורת צילום ממש תמוהה אם מנסים לתפוש משהו שמאיר בחשיכה. (הפלש גורם למצלמה לצלם לזמן קצר הרבה יותר).

    12) לא תמיד זה גרגר אבק, לפעמים זה חרק.

    ניסויים נוספים:

    א) נסי לצלם אותם בלי פלש, ובלי תאורה אחורית. לפי התיאוריה שלי לא תקבלי כלום כמעט אף פעם. – ניסוי קל ביותר. צלמי 100 תמונות עם פלש, 100 בלי, והשווי את מספר האורבס.

    ב) ניסוי ה"זימון" – גם מאוד פשוט לביצוע. יש מתאם? נבדוק יותר לעומק. זה יפתיע אותי מאוד (כדאי לודא שהמזמן יעשה זאת מבלי שהצלם יודע האם הוא זימן הפעם או לא).

    אם בניסוי הראשון את רואה שאין אורבס בכלל כשאין פלש, זה ישכנע אותך?
    אם בניסוי השני לא יהיה שום מתאם, זה ישכנע אותך?

    לכל תיאוריה שיש לך, נסי לבנות ניסוי שיכשיל אותה, ובצעי אותו.
    זו הדרך המהירה להתקדם לאמת.

    אהבתי

    • מצטערת שלא הייתי ברורה מספיק…

      1 – ההסבר שלך לא נראה לי נכון. איך אתה יודע מה מרחק העצם המצולם מהמצלמה? זה נוח מאוד לטעון שכל צילומי האורבס הם כאלה. איך מוכיחים את זה?

      2 – בסדר… מן הסתם אני לא יכולה להוכיח שאין לי אחות…

      3 – בתמונה השנייה אני אכן מדברת על מה שנראה כעשן סיגריות ולא על העיגולים בשמיים, שעשויים להיות כל דבר. ה"עשן"=פלסמואיד וזה מה שמעניין בתמונה הזאת. זה לא עשן סיגריות, לא הבל פה ולא ערפל או שום דבר אחר בדומה. הגינה הייתה ריקה, לא הייתה אפילו רוח, היה קצת אור וזהו.

      4 – זה לא חרק. כפי שכתבתי, לחרקים יש צורה הרבה פחות סדירה (ראה ההתייחסות ל-7)

      5 – אני לא בטוחה בכלל שאתה צודק. רוב האנשים שהראיתי להם את התמונות האלה לא ראו מעולם צילום כזה. אתה מכיר אנשים (מתחום הספקנות…) שצילמו אורבס כעניין שבשגרה? וכמה כאלה אתה מכיר? (בוא נשמיט צילומים בגשם, בשלג או בסופת אבק כי זה לא רלוונטי).

      6 – מתייחס לתמונה הזאת: http://a4.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/206364_2007026619255_1351350414_2431823_1898387_n.jpg מצד שמאל יש חלקיק אבק לא מרוח.אבל אין לי את התמונה השלמה כך שנעזוב את זה.

      7 – אלה בדיוק שתי התמונות שהן כן של חרקים – הבאתי אותן כדוגמא לצילום של חרקים עם פלאש.

      8 – נשמע מעניין. אתה בטוח שדיברת על זה איתי? לא זכור לי משהו כזה. בכל אופן, צריך לחשוב איך לעשות את זה, אני חושבת שמי שמזמן צריך גם לצלם. תסמוך על התוצאות שלי?

      9 – לא בטוח שלזה הכוונה, כל התחום הזה מלא בעיות סמנטיות. בוא נשאיר את המינוחים במרחאות כי לדעתי לא הרבה אנשים יודעים על מה הם מדברים ואם כן, האם המונחים שהם משתמשים בהם זהים לאלה של מי שמדברים איתו. אני יכולה לומר לך שזו בעיה רצינית מאוד ומקור להרבה מאוד אי הבנות.

      10 – יאללא בסדר…

      11 – מצלמים גם בלי פלאש ובמצלמת וידאו אינפרא אדומה. יש לי קטע וידאו כזה שאני יכולה לשלוח לך (אחתוך אותו שיתאים למייל). אם אתה מעוניין.

      12 – לפעמים – חרק, אבק, שלג, טל, ליכלוך על המצלמה, גשם, הבל פה, ערפל, עשן וכו' וכו' – אז מה?
      אם אתה לא יודע מה זה, זה בסדר להגיד שזה אחד מאלה בלי לבדוק? לכל ה"חלקיקים" אלה יש צורה די מובחנת ועם זאת בחלק מהמקרים מופיע משהו שונה.

      שאלות לגבי הניסויים:
      א) האם מספר האורבס בהשוואה בין שתי השיטות זה מה שקובע?
      ב) אני מניחה שאתה מדבר על 8?

      אהבתי

      • 1) זה מרחק שנותן טישטש מתאים, ומאפשר החזרת אור מספקת מהפלש. פרפרים וכד' יכולים להיות רחוקים יותר כי הם גדולים ומחזירים הרבה אור.
        3) באמת שאני לא יכול להתיחס למשהו שצולם בתנאים לא ידועים, במקום לא מוכר, במצלמה שלא ראיתי מימי וכו'. כאן אני צריך להוכיח שאין לי אחות… רואים שם איזו מריחת אור, זה יכול להיות המון דברים.
        4) מה זה צורה סדירה ? זה תלוי במסלול המעוף, במרחק מבמצלמה, בסוג החרק, במשך החשיפה וכו.
        5) ספקנים אינם מצלמים אורבס, הם זורקים את התמונות שלא יצאו להם, או שמבינים שצילמו גשם/טיפות מים/עשן/ חרקים/אבק/וכד'. מה את מנסה לטעון? שהאורבס מתגלים רק למי שמאמין שזה לא אבק? אני לא מבין. יש המון תמונות כאלה באינטרנט. זה שמישהו טוען שזה ישויות אור עדיין לא הופך את הדברים האלה לישויות אור, נכון?
        6) חרק כנראה.
        7) מה בדיוק הופך את התמונה הראשונה לחרק ולא לאורב שעמד קצת במקום? הרי אנשים רבים מצביעים על כל כתם אור (כולל אלה שאת קוראת להם אבק) ואומרים – אורבס. לא מבין איפה עובר הגבול אצלך בין משהו שיש לו הסבר למשהו שמשום מה אין לו הסבר.
        8) אולי אני מתבלבל, וניהלתי שיחה ממש דומה עם מישהי אחרת. בכל מקרה, זה ניסוי פשוט שאפשר לעשות.
        9) כאן אני חייב להסכים איתך. הרבה אנשים לא יודעים על מה הם מדברים, כל אחד מדבר על הזיה אחרת וכולם חושבים שהם מדברים על אותו הדבר "מתקשרים למשל". אבל נעזור את זה.
        11) שמעי, זה לא ממש יעזור לי, כי באינפרא יכולים להיות החזרות באותה מידה (המצלמה מאירה בד"כ באור אינפרא משלה ,שיכול להיות מוחזר מאוד חזק, בדיוק כמו פלש). לגבי צילומים ללא כל תאורה, צריך לראות במה מדובר. אבל זה לא יעזור, כי ממילא אני לא יכול לחקור ולשחזר את התנאים.
        12) אם יש תיאוריה פשוטה שמסבירה יפה את הרוב המכריע של הממצאים, צריך עדויות מאוד משכנעות שכנגד, כדי לנטוש אותה ולאמץ תיאוריה חליפית שמניחה קיום ישויות ומושגים לא מוכרים ושאינם נתמכים בשום צורה בידע הקיים. זה עיקרון בסיסי.
        אז עד שלא תגדירי מה זה המקרים המיוחדים, ותדגימי שזה לא יכול להיות חרקים או אבקים שמחזירים את אור הפלש/תאורה אחרת, התיאוריה הזו היא התיאוריה שצריך להחזיק בה. מה גם שאנשים משחזרים את על האפקטים הללו בצורה מלאכותית.
        אני באמת לא מבין, למה להניח שמדובר במשהו על-טבעי, כשזה יכול להיות פרפר. מה גורם לך לחשוב שזה לא יכול להיות פרפר?

        לגבי הניסויים.
        יש את התיאוריה המובילה שלי (עד שלא אזדקק לתיאוריה חליפית, או להרחבה של התאוריה למקרים נוספים), שטוענת שמדובר בהחזרי אור מעצמים רגילים שנעים באויר לפני עדשת המצלמה (ובמקרים רבים – די קרוב אליה).
        התיאוריה הזו מסבירה יפה את כל הממצאים. אם את רוצה להפריך אותה, את צריכה לבצע ניסוי שיראה מצב בו ניבוי של התיאוריה שלי לא מתקיים.
        אז התיאוריה שלי מנבאת שבלי פלש או תאורה כלשהי (בחדר חשוך לחלוטין למשל) – לא תקבלי כלום. או שאם כן, מסיבות שעדיין לא מובנות לי, זה בוודאי יהיה נדיר לאין שיעור.
        אז ניסוי שיכול להבחין בין התיאוריה שלי, לבין שלך (אולי, אני לא יודע מה התיאוריה שלך, אולי את טוענת שאין להם אור טבעי, ואז חייבים להאיר אותם בשביל שהם יצטלמו, אני לא יודע, זה את צריכה לומר לי) – ניסוי שיכול להבחין הוא כזה בו מצלמים כמה עשרות תמונות עם פלש בחדר חשוף וכמה עשרות בלי, ומשווים. זה יכול להפריך את תיאורית הפלש שלי.
        * ואריאציה לאותו ניסוי, אם לפי התיאוריה שלך נדרשים לאור כדי להאיר אותם (כי הם חסרי אור משלהם) – לצלם בחדר מואר מלמעלה, או די ממול למצלמה, לעומת אותו חדר עם פלש.
        כמובן שאת התמונות צריך לקחת לסירוגין, עם פלש ובלי פלש, רצוי ע"י הטלת מטבע (אבל אני לא בטוח שהכרחי), כדי לנטרל שינויים לאורך זמן בכמות האבק שמסתובב בחדר למשל.

        ניסוי שני, שתיארתי בקוים כלליים ב-8, יכול להפריך את התיאוריה שלי שטוענת שאין שום קשר בין רצונו של הצלם לבין מה שיצא לו בתמונה. צריך לוודא בקרה טובה כמובן, כדי שלא תהיה שום אפשרות להשפיע על התוצאה בצורה מודעת או לא מודעת כלשהי.
        אם נתכנן יחד את הניוסיים ונסכים על פרוטוקול מוגדר היטב, אני סומך עליך שתבצעי אותם בעצמך. אם יצא משהו מעניין, כנראה שארצה לבדוק את הדברים יותר מקרוב.

        אם תאמרי במה הניבויים של התיאוריה שלך שונים משלי, אפשר יהיה לתכנן ניסויים נוספים.
        אם אין הבדל בין התיאוריות מבחינת ניבויים, אז שלי טובה יותר, כי היא פשוטה יותר ואינה נדרשת להמצאת מושגים נוספים.

        !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
        והנה, תראי מה מצאתי בשבילך – המדריך המלא לאורבס, צילום אורבס מוצלחים וכל ההסברים המפורטים, ועוד מארגון שחוקר תופעות על טבעיות, ואינו גוף "ספקני" בהגדרה (קראתי עליהם כאן – http://www.skepdic.com/paranormalinvestigator.html).

        הנה – http://www.assap.ac.uk/newsite/htmlfiles/Orb%20FAQ.html
        יש תפריט בצד שמאל למטה.
        אני רק ריפרפתי, אבל את מוזמנת לשקוע בזה ולספר לי אם נשאר משהו לא ברור.

        והנה עוד אחד, שכבר נמאס לו לגמרי מזה:
        http://paranormal.about.com/od/ghosthuntinggeninfo/a/Enough-With-The-Orbs-Already.htm
        ולא תגידי ציניקן. הוא מכריז על עצמו:
        "I belong to a ghost hunting group, so I know how eager members are to find evidence of a haunting. Seeing that unexpected orb in a photo gets them excited. "Proof!""

        שבוע טוב.

        אהבתי

  8. אלא שההנחה שאיתה פתחת את הרשימה עומדת בניגוד מוחלט לשאיפה ולעניין ולכיוון הכי מהותי של המדע ובכלל של החקירה האנושית,כי הרי עצם המדע מתבסס על נסיון מתמיד,ומוצלח לעתים,למדוד ולהמחיש ואף להשמיש את מה שנחשב למופשט ותיאורתי וכזה שמשייך לספרות עליונות,כל קסמו של המדע שהוא יודע לחבר את השמיים לאדמה,מי שמפריד בנוקשות בין ספרות עליונות ותחתונות זה הדת,בקיצור,התבלבלת,ובילבלת,וחבל.

    אהבתי

    • המדע חוקר את מה שיש, את המציאות.
      מושגים מופשטים הם יצירי המוח האנושי. הם יכולים לתאר דברים שקיימים במציאות שמחוץ למוח, או דברים שאינם קיימים מחוץ למוח. כדי לדעת אם משהו קיים במציאות או לא, צריך לבדוק. המדע מספק כלי בדיקה כאלה.
      לפי הראיות שאני מכיר, אין אדם שמסוגל לראות הילות, ואין מכשיר שמסוגל לצלם הילות. אנשים מייחסים מושגים מופשטים לתופעות פיזיקליות / פיזיולוגיות מוכרות ופשוטות יחסית, או ליצירי מוח שמופיעים מסיבות נדירות יותר.
      גם מדענים עלולים לדמיין דברים, ראה את הרשומה על קרני N:
      http://wp.me/p1K6uX-f6
      כולנו נופלים בפח הזה לעיתים. כשמדובר באומנות, השראה וחוויה, אפשר להתמוגג מיצירי מוח. אין בהם שום דבר רע, להיפך זו יכולת מופלאה. אבל כשרוצים לדעת כיצד נראה ומתפקד העולם החיצון, כדאי להיצמד לכלים המדעיים. זו השיטה הטובה ביותר שיש לנו לדעת דברים.

      אהבתי

  9. ממש הכי לא נכון,המדע חוקר את מה שאין,המציאות,לפחות עד היום כוללת בעיקר דברים שמבחינתנו נחשבים ל"אין",כי הם נמצאים מחוץ לטווח החושי והשכלי והתפישתי שלנו,המדע,כשהוא מוצלח,מצליח לחלץ את הדברים האלה מהתחום המופשט והרוחני כביכול להעניק להם חיים גשמיים,מישהו באמת מאמין שאפשר לקיים מדע ללא הפשטה,הרי כל המדע מבוסס על הפשטה של הפשטה של הפשטה…וכמה שיותר מופשט כך יותר טוב וראה זה פלא כמה שאנחנו יותר מפשיטים ככה אנחנו מצליחים גם למדוד את החומר בצורה יותר מדוייקת,זו פשוט טעות לצייר את הדברים האלה כסותרים,ואפילו טעות מהותית.מדענים פורצי דרך כמו איינשטיין ביססו את רוב ההעבודה שלהם על הפשטה,על היופי וההגיון של רעיונות מופשטים,על מגדלים עצומים שהם בנו באוויר,ככה עושים מדע מתקדם,ככה עושים מטמטיקה שכולה הפשטות ברמות שאין מטורפות ממנה,ואיך שהוא בסופו של דבר מתברר שדווקא אלה נוגעות במציאות הרבה יותר מכל מה שנחשב למציאותי בעיני האדם ברחוב.

    אהבתי

    • נראה לי שאתה מבלבל בין מה שלא מובן / לא ידוע / לא מוכר, לבין מה שאין. המדע חוקר את מה שיש. לא יעזור לך. לא ניתן לגלות מה שאין. ניתן לגלות רק מה שלא ידוע.
      המדע לא מחלץ שום דבר מתחום המופשט והרוחני, אלא בונה מודלים מופשטים לתיאור דברים ממשיים.
      אלה לא דברים שאני המצאתי, אתה יכול לקרוא על "מדע" או "השיטה המדעית".

      אהבתי

  10. אגב,אני סינסטט,מוכר ונבדק ככזה על ידי נויורוגים(אל תשאל אותי איך הם יודעים את זה)ואני באמת רואה הילות,אין לי מושג איך לצלם אותם אבל יכול מאוד להיות שיום אחד זה יהיה אפשרי,הרי הרזולוציות של מכשירי המדידה והתיעוד משתפרת ואפילו מאיצה כל היום לרמות ממש מטורפות,המדע לא צריך לקבור את עצמו בעבר אלא להתכוון ולהתכונןן לעתיד,מדע זה לא דת ואין עניינו להתקיים על ידי פסילת האחרים,להפך,כל עיניינו זה בעיקר ביקורת עצמית

    אהבתי

    • אתה לא יכול לצלם את ההילות שאתה רואה, כי צילום מצלם דברים פיזיקליים שנמצאים "שם בחוץ" ואילו ההילות שאתה רואה, מקורן בתוך המוח שלך. אין שום קשר לרזולוציה ולשום דבר טכני אחר.
      ביום שנוכל לחבר אלקטרודות ולתרגם את הזרמים החשמליים שמוח שלנו למראות ויזואליים, אז נוכל לראות את מה שאתה רואה, כולל ההילות, שהן פרי מוחך. זו בדיוק ההבחנה שאני מנסה לעשות כאן, והדגמת אותה בצורה מעולה.

      אהבתי

  11. ואני בהחלט יכול להבחין דרך "התנודה" שמגדירה את הזהות האנושית את מיקומו ויחסו של האדם למרחב שסביבו,אין לי מושג איך זה קורה ואיך להגדיר את זה וגם לא עוסק בכך הרבה אבל הנסיון מראה שלרוב אני צודק בהרבה,בהרבה יותר מאנשים שמסתייעים במתודות שנחשבות כמדעיות,אולי יום אחד המדע ידע לתעד גם את זה,אולי בעזרת מטמטיקה של טנסורים או כל תפישת מרחב שהיא קצת יותר משוכללת ממה שמתאפשר כיום,לפסול את כל מה שאינך יכול למדוד זה הכי לא מדעי,המדע מתבקש ומתעקש למדוד דווקא את מה שלא נמדד בקלות

    אהבתי

  12. המדע גם לא ניצמד לכלים מדעיים אלא משכלל אותם כל הזמן,עצם הטלת הספק בתהליך שגורם למשהו להיחשב כראייה מהווה את אבן היסוד של המדע,שוב,נדמה לי שאתה מתבלבל בין מדע לדת

    אהבתי

    • לא הבנתי איך זה קשור במשהו למה שנאמר ברשומה הזו, שהילות, לפי כל הידוע היום, בהתאם לכלים המדעיים שיש היום, הינן או במוחו של הרואה אותן בלבד, או פרשנות שגויה של תופעות פיזילוגיות/ פיזיקליות מוכרות.

      אהבתי

  13. אבל הכלים המדעים שיש היום זה לא הכלים המדעים שיהיו בעתיד,אתה באמת רוצה להשוות את המטוטלת של גלילאו לשעון אטומי ?זה מוזר בעיני שמצד אחד אתה מדבר על מדע ומצד שני נאחז במה שיש היום כאילו הוא חזות הכל בעוד שמדע ממהותו זה שכלול מתמיד,ובמסגרת השכלול הזה גם מה שנחשב לדברים שנובעים מבפנים בהחלט יכול להתברר כדברים שבאים מבחוץ,זה אחד הקטעים הכי מקסימים במדע,שעצם הדיוק העולה של כלי המדידה מגדיר לנו כל פעם מחדש את הגבול בין האובייקטיבי לסובייקטיבי,בין הפנים ובין החוץ,ולכן כשאתה קובע בביטחה שההילות שאני רואה הן רק תוצרים של מוחי ואין להם שום ביטוי אמיתי במציאות האובייקטיבית אתה מבצע בעצם מעשה מגונה במדע,שעיניינו,גם,בתזוזה המתמדת של הקוו המפריד בין הפנים לבין החוץ,בין המופשט ובין הקונקטי,בין החושי לבין האינטלקטואלי,מה זה בהתאם למה שידוע כיום ? זה דיבור של איש דת ולא דיבור של מדען,איש דת לעולם לא יתייחס למה שידוע כיום כאמת מידה קבועה אלא רק יחסית וזמנית

    אהבתי

    • אני מזמין אותך לניסוי מדעי לגבי ראיית ההילות שלך, ונוכל לבדוק האם הן ביטוי למשהו שקיים במציאות החיצונית, או רק למשהו שקיים בתוך המוח שלך. נצטרך להגדיר את הניסוי יחד, ואם תוכיח לי, בצורה מדעית מקובלת, שאתה רואה משהו במציאות החיצונית שאחרים לא מסוגלים לראות, אני מבטיח לפרסם את זה בבלוג, אם כמובן תהיה מעוניין בכך.

      זה מעבר ולמרות הניסויים שכבר נעשו עם אנשים שטענו שהם רואים הילות, ומצאו שאין כל קשר בין מה שהם רואים למציאות. קרא שוב על הניסויים שמוזכרים בכתבה.

      רוצה להגדיר ניסוי כזה יחד?

      אהבתי

      • אני יכול לנסות להגדיר ניסוי כזה בדרך שגם תפצה מה על הרמה הנמוכה להפליא של כלי המדידה הזמינים כיום,למשל,מקובל להסכים שעצם היכולת לחזות פעולה דיה להעניק אמינות מדעית לטענה,שים אותי מול קבוצה של אנשים ועל סמך ההילות שלהם אני אחזה את הנטייה שלהם לסוג מסויים של פעולות והתבטאויות ובחירות ויחסים ברמה שתעלה על כל ניתוח סטאטיסטי,בשבילי עד היום זה עבד ממש מעולה,
        אולי מה שאתה מחמיץ בקשר להילות ולכן נטפל רק להוכחות הנסמכות על מכשירי מדידה כמו מצלמות זה שהילה זה לא בדיוק ביטוי אופטי טהור,בדיוק להפך,ערכי האינופרמטיבי של מה שנקרא הילה זה ביכולת שלה לבטא מידע רב היבטי כחיבור ספונטני ומיידי בין ערוצים שבדרך כלל נחווים כנפרדים,כמו למשל הערוץ הקולי מהערוץ הוויזואלי,אצל הסינסטט הערוצים האלה מחוברים מיידית,למשל אני,כמו סינסטטים אחרים,שןמע תמונות ורואה קולות,התוצאה היא הילה,רובד שלם של מציאות וחוויה שמבטאת מציאות שלא נראית ולא נחווית על ידי אנשים נורמטיבים אבל עדיין יכולה לשקף מציאות במידה הרבה יותר מדוייקת בדיוק בגלל שהיא מבטאת רמה יותר טובה של אינטגרציה בין ערוצי מידע,שזה בדיוק מה שעושה מדע,ואגב,ברור לי שכל הזמן מתפתחים מכשירים שיותר ויותר מתקרבים ליכולת הזאת

        אהבתי

        • הסינסתזיה שלך היא מרתקת, בלי קשר לכל ה"ויכוח" הזה, ואשמח ללמוד יותר על סוג החוויות שאתה חווה.
          הניסוי לא אמור למדוד את מה שאתה חווה. הניסוי אמור להראות קשר סטטיסטי בין מה שאתה חווה לבין פרמטרים מדידים בעולם החיצוני, שאינם נגישים לאנשים / מכשירים אחרים בדרכים מקובלות.
          למשל, אם אתה יכול לאבחן מחלות במבט בפציינט בלבד, ניתן לבצע ניסוי שיבדוק זאת.
          רצוי, לשם הפשטות, שנבדוק מתאם בין החוויה שלך לבין משהו מדיד ומוגדר היטב בהווה. "עתיד" מסרבל מאוד את הניסוי.
          אם אתה באמת מעוניין להשקיע בזה זמן ומאמץ, אפשר להתחיל לנסות להגדיר משהו.
          מנסיון קודם, שלב ההגדרות דורש הרבה אינטראקציה, ולא נראה לי שזה המקום והמדיום המתאים לנהל אותה.
          אתה מוזמן לפנות אלי במייל אישי להמשך התהליך:
          sharp.thinking.skills@gmail.com
          השלב הראשון הוא להבין מה שלל הדברים שראיית ההילות מאפשרת לך לעשות שחורג מיכולות רגילות של אנשים. מתוך רפרטואר זה ננסה להתמקד במשהו מוגדר היטב שניתן להגדיר עבורו ניסוי.

          אהבתי

  14. אגב,אין טעם לדבר על מה שהצילום עושה,כי כל מי שמצוי מעט במדע יודע שהמצלמות כל הזמן משתכללות בטירוף,גם מבחינת הרזולוציה וגם מבחינת המהירות,היום אתה יכול לצלם אפילו התפשטות של קרן אור ,דבר שהיה נחשב בלתי יאומנ עד לפני שנים מעטות,זה מה שקורא שהתפתחויות בשדות מדע שונים נפגשים למען יצירת טכנולוגיה וכלים חדשים,וזה קורה כל הזמן

    אהבתי

    • אני חושב שאתה מפספס את הנקודה העיקרית: יש דברים שהם יצירי המוח שלנו. אותם אי אפשר לצלם. כי הם לא קיימים בחוץ. חלומות [בהקיץ] למשל, לא ניתן לצלם, לא משנה איזו מצלמה תבנה. למעט אם תפותח טכנולוגיה כפי שתיארתי לעיל.
      דרך אגב, כדי להגיב לתגובה מסוימת, עמוד על הכותרת שלה ומצד שמאל יופיע כפתור "להגיב".

      אהבתי

      • זה נכון לחלוטין,רק שזו תהיה יומרנות הכי לא מדעית לקבוע בפסקנות את ההבדל בין הפנים והחוץ,בין האובייקטיבי והסובייקטיבי,רק על סמך מתודות המחקר והכלים העומדים לרשותנו כיום,יותר מזה,הדיון נחוץ,השורה התחתונה עוד ממש לא הגיעה זמנה,ונראה שאתה,בניגוד מוחלט לספקנות הבריאה הנחוצה לקיומו של הליך מדעי תקין,מתעקש להתחיל דווקא מהשורה התחתונה

        אהבתי

        • רוצה מדע? בבקשה. הזמנתי אותך למעלה לניסוי מדעי שנגדיר יחד, בו נבחן את ראיית ההילות שלך.
          אני פתוח לכל תוצאה.
          רוצה להגדיר ניסוי יחד?

          אהבתי

  15. אני יודע שאתה ואנשים אחרים מאבדים אותי כשאני מדבר על זה ולכן איני מדבר על זה וגם לא מציג את זה כמדע,אני יודע שגם מבחינת מה שנחשב כהוכחה מדעית אני נמצא במקום ממש לא רע כי עד עכשיו תמיד הצלחתי לנבא לא רע את הכיוונים והפעולות שאנשים מסויימים יעשו,וגם קבוצות,אבל אני יודע שאין טעם להעמיד את זה לבחינה מדעית וגם אין לא רצון לכך,זה גם לא משנה,מה שחשוב זה העיקרון,ואגב,אם תבדוק את השפה והמונחים של פיזיקה תאורטית יתכן ותמצא שהיא משתמשת במונחים דומים למדי כשהיא מנסה להגדיר את יחסו ומיקומו של גוף במרחב,

    אהבתי

  16. אולי נראה לך שאני מבלבל אבל אני יכול להבטיח לך שאין מדען ראוי לשמו שאפילו ינסה לפסוק בבטחון בדבר ההבדל בין מה שלא ידוע למה שמוגדר כאין,שוב ,זו שאלה מרכזית ומהותית שלכן מטבעה שהיא עדיין פתוחה,ופתיחותה מעניקה חיוניות ויופי ואמינות לתהליך המדעי,מאפיינים שאתה גוזל ממנו כשאתה מתיימר לחרוץ בהם בבטחון שאין בינו לבין ספקנות מדעית בריאה כלום.
    חוץ מזה,זה ממש לא מקרי שההבדל בין לחלץ מהתחום המופשט לבין להשתמש בהפשטה ככלי הוא רק סמנטי,כי זה פשוטו אותו הדבר

    אהבתי

  17. פינגבק: מזל טוב, יומולדת שנה לבלוג! « חשיבה חדה – הבלוג

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s