והפעם משהו קליל ואקטואלי, שמדגים יפה לדעתי איך ידיעות מדעיות מתנפחות ומשתנות עד שהן מגיעות אלינו.

*

אתמול רעשה התקשרות המקומית (בעקבות סערה עולמית) לגבי ניסוי מסוים. ניתן לכותרות לדבר בעד עצמן ונערוך ניסוי משלנו. מה אפשר להבין מקריאת הכותרות בלבד?

(באופן מפתיע אולי, דווקא Ynet סיפקו את המידע המדויק יותר כבר בכותרת).

קריאת גוף הכתבות מספקת רמזים נוספים לגבי מה שנעשה באותו ניסוי, אבל הדברים עדיין מעורפלים ביותר.

ב-Ynet מספרים כי "לפי ה"דיילי מייל", ברגע שהאדם במומבאי התבקש לחשוב על ברכות השלום "צ'או" ו"הולה", דיווח חברו בפריז על הבזקי אור במוח. הוא אמנם לא קלט את המילה עצמה, אך הדיווח שלו תאם את הרגע המדויק שבו עמיתו חשב על המילים."

והשאלה שנשאלת היא כמובן – מדוע לסמוך על מה שהדיילי מייל כותב, אם ההודעה הרשמית לעיתונות ואפילו המאמר המקורי המלא נמצאים במרחק הקלקה?

אז מה באמת עשו שם?

בהפשטה, ה"שולח" חבש קסדה שמודדת פעילות חשמלית של המוח. אחרי אימון מסוים הצליח השולח לגרום לעיגול שמופיע על המסך לנוע למעלה או למטה בהתאם לכך שדמיין כי הוא מניע את ידיו או את רגליו. באופן כזה נשלח רצף של ביטים לאדם ה"קולט" (0 או 1, אם חשב על 'יד' או על 'רגל'), באמצעות האינטרנט. כמובן שהמרחק אינו משחק כאן שום תפקיד – אינטרנט זה אינטרנט. הניסוי היה מעניין באותה המידה אם האדם הקולט היה יושב ממש מאחוריו.

את הביטים "שדרו" למוחו של מקבל המסר בעזרת פולסים מגנטיים שכוונו לאזור הראייתי בחלקו האחורי של המוח. אם התקבל ביט '0' שודר פולס מסוג אחד אשר גרם לנבדק לראות נצנוצים מסוימים בשדה הראייה (למרות שעיניו היו מכוסות), ואם התקבל ביט '1' שודר פולס מהסוג השני שלא גרם לנצנוצים. החוקרים הקפידו שהנבדק לא יקבל שום רמזים חושיים לגבי המידע המשודר, כמו למשל תחושה פיזית או רמזים צליליים לגבי שינוי זוית הסלילים המגנטיים בין שני מצבי השידור.

באופן כזה הועברו כמה סדרות של כמה עשרות ביטים כל אחת, והתהליך כולו הצליח באמינות גבוהה יחסית. זה הכל.

כמובן שהמילה טלפתיה לא מוזכרת בכלל לא במאמר המקורי, ולא בהודעה המקורית לעיתונות.

כאן אפשר לראות את הכותרת המקורית של המאמר, בליווי צילומים מתוכו שממחישים מה נעשה בניסוי:

בוידאו הבא תוכלו לראות מה לפרופ' אילון ועדיה יש לומר בנושא. ושוב, שאפו ל-Ynet על ההתייחסות המקצועית הזריזה לידיעה. חבל רק שהדבר לא נעשה לפני הפרסום הראשוני.

*

כצפוי, היו אנשים שמאוד התלהבו מהגילוי המדהים:

כשהערתי לכותבת על כך שנחפזה קצת להסיק מסקנות מהפרסום, הודתה כי לא קראה כלל את הכתבה. "הספיקה לי הכותרת כדי להנגיש את המידע למרחב שבו אנשים כן יביעו בו עניין. אני מבחינתי לא צריכה שום הוכחה גשמית לידע שאני יודעת…"

אנחה.

נסיים בקריקטורה מוצלחת בנושא:

 

ונעבור לדבר המפרסם:

לכבוד החגים המתקרבים אפשר לרכוש כעת את ספרי "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה" במחיר מוזל. הספר יכול לשמש מתנה מצוינת לחג לקרובים וחברים – כי חשיבה חדה זה לא רק ספר, זה גם מסר!

הנה ריאיון איתי על הספר, ששודר בתוכנית "עושים סדר" עם בן כספית:

כאן תוכלו לראות מה חשבו קוראים שסיימו כבר לקרוא את הספר.