בפוסט קודם סקרתי את נושא ההזיות והקשר שלהן לחוויות מסטיות. סיימנו שם ברעיון של יצירת הזיות באופן מלאכותי, ובדיקת החוויות שהדבר מעורר בקרב הנבדקים. על כך בדיוק אספר הפעם.

מיכאל פרסינגר – פרופ' רב פרסומים מקנדה – חקר במשך שנים את הקשר בין הפרעות בתפקוד המוח לבין חוויות מיסטיות-דתיות רוחניות. בהכירו את הקשר בין התקפי אפילפסיה רקתית לבין תאורי חוויות מסטיות, החליט פרסינגר לבדוק מה קורה כאשר מייצרים במוח "מיני-התקפים" כאלו באופן מלאכותי. לשם כך השתמש פרסינגר בקסדת אופנוע שעליה הורכבו סלילים קטנים היוצרים שדות מגנטיים משתנים חלשים באזור האונות הרקתיות של חובש הקסדה.

במהלך הניסוי ישבו הנבדקים בחדר סגור ושקט, כשעיניהם מכוסות והקסדה לראשם, השדות המגנטיים הופעלו ובתום כשעה תיארו הנבדקים את חוויותיהם. כ-80% מהנבדקים תיארו תחושות מיוחדות: כמה מהנבדקים, בעיקר אתאיסטים, דיווחו רק על "תחושות מוזרות". אחרים תיארו התעלות רוחנית, תחושת אחדות עם היקום, אקסטזה, חוויה חוץ־גופית, חוויה שלאחר המוות (דוגמת מה שמתארים אלה ש"חזרו" ממוות קליני), תחושה שמישהו ניצב מאחוריהם ומתבונן אל נשמתם, ואחדים הגדירו את תחושתם כשהייה במחיצת אלוהים. "התוצאה היתה שחזור כל מרכיב בחוויה האלוהית שאי פעם תועד בהיסטוריה" מסכם פרסינגר.

מעבר לכך, מצא פרסינגר מתאם בין האמונות בהן החזיקו הנבדקים לבין סוג ועוצמת החוויות שחוו בחובשם את הקסדה. הקסדה קיבלה את השם "קסדת אלוהים" (למרות שרק כ-1% מהנבדקים העידו כי חשו שהם נמצאים במחיצתו של אלוהים בכבודו ובעצמו).

לאחר שתוצאות המחקרים של פרסינגר התפרסמו, הגיעו אנשים ידועי שם למעבדתו, אחוזי סקרנות לבדוק באלו חוויות יתנסו כשירכיבו את הקסדה לראשם.

הביולוג האבולוציוני והאתאיסט הלוחם ריצ'ארד דוקינס דיווח רק על תחושות מינוריות בגפיים ורגיעה כללית, בעוד החוקרת סוזן בלקמור דיווחה על "אחת מהחוויות היוצאות דופן ביותר שחוותה מימיה":

"במשך 10 הדקות הראשונות לא קרה שום דבר מיוחד… ואז, לפתע הרגשתי שאני כאילו מתנדנדת על ערסל. לפתע הרגשתי כאילו שתי ידיים אוחזות את כתפיי ומושכות אותי כלפי מעלה… הרגשתי כאילו משהו מעוות את אחת מרגלי ומושך אותה לעבר הקיר. הרגשתי כאילו אני נמתחת לכיוון התקרה.
ואז הגיעו התחושות, לגמרי משום מקום, באופן עוצמתי ומלא חיות הרגשתי לפתע כעס עצום, בהיר ונחוש שדוחף לפעולה, רק שלא היה מישהו לכעוס עליו. לאחר כעשר שניות זה נעלם, אבל מאוחר יותר התחלף בפחד וחרדה אדירים, שוב – ללא כל גורם נראה לעין. מעולם בחיי לא הרגשתי רגשות כל כך חזקים ללא משהו שיכול לגרום אותם.
מובן שידעתי שאלה תוצאות השפעת השדות המגנטיים, אבל מה הייתי עלולה לחשוב אם הייתי מתעוררת באמצע הלילה וחווה כל זאת? אני יודעת שהייתי רוצה, מעל הכל, למצוא הסבר – מי או מה גרם לי את זה. לחוות חוויה כזו ללא כל הסבר זה נורא, אתה מרגיש שאתה משתגע. אם מישהו היה אומר לי שחוצנים הם האחראים לכך ומזמין אותי להצטרף לקבוצת תמיכה של נחטפי-חוצנים, סביר שהייתי מעדיפה להאמין בזה, מאשר לחשוב שאני מאבדת את שפיות דעתי."

הנה סרטון שממחיש את הדברים וכולל גם התנסות אישית של הספקן הידוע מיכאל שרמר:

המחקרים זכו, כצפוי, לפרסום גדול בתקשורת העולמית. ההדגמה כיצד מתעוררות חוויות רוחניות ודתיות בלחיצת כפתור מחזקת מאוד את הטענה כי מקור חוויות אלה הוא ב"תעתועי מוח", ללא ספק טענה מעוררת מחלוקת.

אבל הטוויסט הגדול עדיין לפנינו!

קבוצה של חוקרים שוודים החליטו לחזור על הניסויים (2004), אך המחקר שלהם היה שונה בגורם אחד משמעותי – הוא היה מחקר בסמיות כפולה (double blind) – במהלכו לא הנבדקים ולא החוקרים ידעו מי מהנבדקים יזכה לפעולת השדות המגנטיים ומי ישב כשקסדה כבוייה על ראשו. פרוטוקול  double blind הוא הכרחי בכל מקרה בו יש חשד שעצם הציפיות של הנבדק או של החוקר לגבי העומד להתרחש, עלולות להשפיע על תוצאות הניסוי. בתחומי הרפואה האלטרנטיבית והתפישה העל-חושית, הוספת אלמנט מחקרי זה לפרוטוקול הניסויי מנפצת כמעט תמיד ממצאים קודמים שנראו חיוביים.

התוצאות היו מפתיעות: מצד אחד לא נמצא כל קשר בין השדות המגנטיים לבין דיווחים של חוויות רוחניות (כמות דיווחי הנבדקים על חויות כאלה היתה דומה, בלי קשר אם קסדותיהם הופעלו או לא)!
מצד שני, כ-30% מהנבדקים עדיין דיווחו על חוויות מיסטיות-רוחניות כאלה ואחרות!

האם יש גורם אחר שמנבא מי הנבדקים ידווחו על חוויות כאלה ומי לא? שאלוני אישיות שהנבדקים מילאו לפני הניסוי הצביעו על מתאם ברור: נבדקים בעלי רמת סוגסטיביליות גבוהה (ניתנים להשפעה בקלות ע"י אחרים) וכאלה שמחזיקים בגישות רוחניות שונות הם אלה שחוו את החוויות המיוחדות.

מסקנה זו קיבלה חיזוק נוסף בניסוי שערכה קבוצת פסיכולוגים בלונדון (2009). הפרסום שלהם זכה לשם המסקרן: "נסיון לבנות חדר רדוף רוחות ע"י הפעלת שדות אלקטרומגנטיים וצלילים בתדרים שמתחת לסף השמע". החוקרים בנו חדר לבן לחלוטין שבתוך קירותיו הותקנו סלילים המסוגלים לייצר שדות מגנטיים וכן רמקולים שהשמיעו צלילים בתדרים שמתחת לסף השמע האנושי (שמקובל היה לחשוב שהם גורמים לתחושות חרדה בלתי מוסברות אצל אנשים שנחשפים להם). 79 נבדקים התבקשו לשוטט בחדר במשך כשעה ולדווח על כל תחושה מוזרה שיחושו. כמו בניסוי שערכו השוודים, גם כאן השתמשו בפרוטוקול double blind – השדות המגנטיים והצלילים הופעלו רק לחלק מהנבדקים מבלי שאף אחד ידע למי. שוב, למרות שרבים מהנבדקים דיווחו על תחושות מוזרות לא נמצא כל קשר להפעלת השדות המגנטים והצלילים המיוחדים.

כלומר, אנשים שנוטים להיות מושפעים, ומצפים להיות מושפעים אכן חווים חוויות, וסוג החוויות מתאים לציפיותיהם. קסדת האלוהים התגלתה כפלסבו רוחני. או במילים אחרות – "אם תרצו, אין זו אגדה!"

האם יתכן שההבדלים בנטיה של אנשים שונים להאמין "בדברים שמעבר" (ולחוות חוויות בהתאם) נובעים מהבדלים נוירולוגיים? הורמונליים? אולי נגלה פעם את "גן האמונה"?

בכל מקרה, נראה שמקור כל החוויות המיוחדות (ובעיקר פרשנותן) נמצא אי שם בתוך מוחנו המופלא, ולא מחוצה לו.

 מקורות והרחבות:

• http://en.wikipedia.org/wiki/God_helmet (וכל הקישורים המצורפים שם)
• הניסוי מ-2004: http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0304394004013473
• הניסוי מ-2009: http://www.cortexjournal.net/article/S0010-9452%2808%2900129-9/abstract