שרלוק הולמס ותעלומת העב"מים המקסיקניים

שרלוק הולמס ותעלומת העב"מים המקסיקניים

ביום שישי, 5 במרץ 2004 צילם צוות חיל האויר המקסיקני 11 עב"מים טסים בשמיים במבנה מסודר. כעבור כחודשיים, ב-12 במאי, פרסם משרד ההגנה הצהרה לעיתונות לגבי הארוע, והקרין בפניהם את הוידאו שצילם צוות המטוס. הוידאו צולם במצלמת אינפרה-אדום (IR) שמותקנת בתחתית המטוס, במהלך משימת מעקב שמטרתה היתה איתור מטוסים של מבריחי סמים. העצמים נראו טסים במקביל למטוסים בגובה של 11,500 רגל (3.5 ק"מ).

"האם פחדתי? כן. קצת פחדתי מכיוון שנתקלנו בדבר שלא קרה עדיין מעולם" אמר מפעיל המכ"מ, שהבחין בחלק מהעצמים.

"לא יכולתי לומר מה זה היה… אבל אני חושב שזה אמיתי לגמרי" אמר מפעיל מצלמת ה-IR.

קברניט הטיסה אמר כי מטוסי הצבא רדפו אחר האורות וכי הוא "מאמין שהם יכלו לדעת שאנו רודפים אחריהם". הוא הוסיף שכאשר הפסיקו לעקוב אחריהם, העצמים נעלמו.

חברי הצוות לא יכלו לראות את העצמים בעין בלתי מזויינת, אך הם נראו בבירור במסכי מצלמת ה-IR.

הנה הצילומים המקוריים. מה דעתכם?

וההמולה שהארוע עורר בחדשות:

"זו הפעם הראשונה שעדות מצולמת כזו משוחררת לציבור" – אומר בהתרגשות מומחה העב"מים שמרואיין בכתבה.

חוקר עב"מים אחר בשם Jaime Maussan הציג את הצילומים כהוכחה לביקור חוצנים:
"אלה חדשות היסטוריות. מאות סרטוני וידאו קיימים, אבל אף אחד מהם לא קיבל את חותמת הצבא של שום מדינה."

אני מוכרח להודות שגם אני התבלבלתי לנוכח הסרטון. סרקתי בראשי בזריזות את כל ההסברים הנדושים לאורות בשמיים אבל אף אחד מהם לא התאים למה שרואים כאן. כוכב לכת? לווין? מטאור? בלון כלשהו? פצצות תאורה? שום דבר לא התאים למבנה הברור הזה, שמחזיק לאורך זמן, ונראה כאילו טס במהירות במקביל למטוסים. האם מדובר בדבר האמיתי – חלליות חוצנים?

שרלוק הולמס מגיע לזירה

כמה פעמים כבר אמרתי לך שכאשר אתה פוסל את הבלתי אפשרי,
מה שנשאר, בלתי סביר ככל שיהיה, חייב להיות האמת.

האמנם?

משפט זה נכון כל עוד מצויה בידינו רשימת ההסברים המלאה לתופעה שנצפתה. אבל זה אף פעם אינו המצב! למעשה הלוגיקה הפגומה הזו משמשת חוקרי על-טבעי רבים מאז ומתמיד. הם מתחילים בהנחה (מוצהרת או לא מוצהרת) כי ההסבר שלהם נכון (חוצנים מבקרים אותנו, אנשים מסוגלים לקרוא מחשבות, פיות קיימות וכד'), מבצעים ניסוי או מתעדים ארוע כלשהו, עוברים על מספר הסברים מקובלים, מדגימים כי הם אינם יכולים להסביר את המקרה ומבצעים את הקפיצה הפזיזה – מכיוון שמספר הסברים ידועים אינם מסבירים כראוי את התופעה, הרי שההסבר שאני מחזיק בו מלכתחילה חייב להיות הנכון!

על עיקרון זה בדיוק בנויים גם קסמים מוצלחים:  הקוסם דואג לפסול (באופן מפורש או עקיף) כל הסבר טריוויאלי שעשוי לעלות במוחנו לגבי הדרך בה הקסם התבצע, ואנחנו נאלצים להשאר נדהמים. אם מדובר באישה מרחפת למשל, הוא יעביר חישוק ש"יוכיח" שאין שום חבל או מוט שמחזיק אותה במקומה. אם מדובר בקסם קלפים הוא יערבב את הקלפים, יבקש מתנדב מהקהל שיבחר קלף כרצונו, יציע לו לשנות את בחירתו ברגע האחרון, יבקש ממנו לשמור את הקלף בידו, וכד'. הצופה שמנסה לשחזר את מהלך הקסם נאלץ לפסול את כל ההסברים שעולים בדעתו ונותר עם המסקנה שהבלתי אפשרי התרחש, משמע – קסם אמיתי!

מעניין אם צורת חשיבה זו היא שהביאה את ארתור קונן דויל, יוצרו של שרלוק הולמס, להאמין כי צילומי הפיות שפרסמו הילדות הן הדבר האמיתי, או כי הספיריטואליסטים השרלטנים (שחשף הקוסם בן זמנו הודני) אכן מתקשרים עם המתים.

ניפרד מהולמס, ונחזור לפרשה שלנו.

ההסבר הנוסף

לא חלף זמן רב ובמוחו הקודח של מישהו הבזיק רעיון!

מסתבר שבמפרץ מקסיקו, לא רחוק מהאזור בו חלפה טיסת חיל האויר, פזורות אסדות קידוח נפט רבות. כך הן נראות מקרוב:

אסדות מסוימות אחדות נמצאו בדיוק במרחק ובכיוון שהתאימו לנתוני הטיסה לעיל. מצאו את ההבדלים:

מימין – שניים מהאורות שנצפו ע"י חיל האויר. משמאל – תמונת הקידוחים. אפילו ההשתקפות במים זהה.

לחצו כאן כדי לראות את אסדות הקידוח החשודות כפי שהן נראות בטיסת לילה באזור.

James C. Smith הגדיל לעשות והשיג תמונת לווין של הקידוחים באזור, כפי שצולמה כמה שנים לפני הארוע:

על סמך הצילום והערכות גובה של להבות הקידוח הוא בנה מודל תלת מימדי. ההתאמה לעצמים שצולמו בסרטון מרשימה ביותר:

חישוב המרחק הראה שהקידוחים היו במרחק של כ-185 ק"מ, בעוד האופק נמצא בטווח של 210 ק"מ עבור צופה שנמצא בגובה בו טס המטוס. במילים אחרות, העצמים היו קרובים מאוד לאופק.
נתון זה מסביר מדוע העצמים נראו כאילו הם משייטים בגובה זהה למטוס ולא מתחת לו: האופק תמיד נראה כאילו הוא נמצא באותו הגובה כמו המטוס, לא משנה מה גובה הטיסה. הנה תמונה להמחשה:

במהלך הטיסה השתנתה מעט זוית הראיה ביחס לאסדות הקידוח, מה שמסביר שינויים קלים במיקום היחסי של נקודות האור זו ביחס לזו. שתי להבות קידוח שהיו מאוחדות בתחילת הסרטון מתפצלות בהדרגה לקראת סופו:

מדוע לא הבחינו הטייסים בלהבות הקידוח בעין? משתי סיבות פשוטות. הראשונה היא כי הצילום בוצע מבעד לעדשה טלסקופית. שדה הראיה של מצלמת ה-IR מצומצם ביותר ונע בין מעלות בודדות לחצי מעלה, בתלות במידת הזום, כלומר, בערך כרוחב אצבע של יד מתוחה קדימה. בנוסף, רוב האנרגיה הנפלטת מהלהבות היא בתחום ה-IR ולא בתחום הנראה.

מדוע נראו העצמים כאילו הם מלווים את המטוסים במעופם? בדיוק מאותה סיבה שהירח מלווה אותנו בנסיעת לילה, בעוד העצים הקרובים חולפים על פנינו במהירות. להבות הקידוחים המרוחקות פשוט נותרו באותו הכיוון בעוד העננים הקרובים חלפו על בני המטוס במהירות.

*

הנה כי כן, עוד הוכחה ניצחת לביקור חוצנים התגלתה כסערה בכוס תה.

זכרו: "ראיתי עב"ם = ראיתי עצם בלתי מזוהה = לא יודע מה ראיתי

אל תפלו בכשל –

i-dont-know-therefore-aliens

מקורות:

רשומות נוספות בנושא:

____________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

צילמתי עב"מ!

צילמתי עב"מ!

ברשומה הראשונה בנושא סקרתי תופעות אחדות, טבעיות ומלאכותיות, שמסבירות חלק גדול מדיווחי העב"מים.
ברשומה זו נעסוק בצילום עב"מים. לעיתים קרובות צילומי עב"מים חושפים פרטים חדשים שהצופה לא הבחין בהם בעין בלתי מזוינת. צילום גם נתפש כאמין יותר מכל עדות ראיה. שהרי –

עדות אישית של מישהו היא לעיתים קרובות תיאור פשטני ולא מדויק, של זיכרון לא מדויק, של פרשנות מוטית מוטיבציה, דעות ואמונות, של משהו שהוא לא ראה היטב מלכתחילה, מוגש בהרבה בטחון עצמי.
(פרפרזה שלי על דברים של Ian Rowland).

צילום לעומת זאת, מנציח את הארועים באופן שאינו חשוף לפגיעות הזמן. ניתן לחזור ולנתח את הארועים שוב ושוב, להקפיא תמונות, להגדילן, וכד'. "תמונה אחת שווה אלף מילים", הלא כן?

אז זהו, שלא תמיד. מסתבר שתהליך הצילום עצמו יוצר תופעות לוואי, תופעות אשר עלולות להפוך למרכז תשומת הלב של חובבי העב"מים. ברשומה זו אציג ואדגים את הנפוצות שבהן.

*

הנה כאן מספרים לנו על עב"מ שמפוצץ מטאור, חומק במהירות ואף מפעיל מגן מיוחד נגד נזקי ההתפוצצות!
(לחצו על התמונה לסרטון וידאו קצר):

UFO&metero

האמנם?

מסתבר שיש הסבר קצת יותר פשוט.

הבהק (lens flare) הינה תופעה ידועה שמתרחשת כאשר מצלמים עצמים בוהקים במיוחד ביחס לסביבה כמו השמש, הירח, פנסי רחוב ושאר נקודות אור בהירות.
התופעה מתבטאת בשתי צורות עיקריות. האחת מהן היא הילה מעורפלת של אור מסביב לחפץ הבהיר, והשניה, המעניינת יותר בהקשר שלנו, היא החזרים נוספים של העצם הבהיר. החזרים אלה מופיעים באזורים מנוגדים למקור האור (ביחס למרכז התמונה), בעוצמה חלשה בהרבה ובמהופך. לעיתים קרובות ההחזרים מעוותים ו"מרוחים".

בתמונה הבאה אפשר לראות הדגמה משולבת של שתי התופעות. בפינה השמאלית העליונה נמצאת השמש, עטופה בבוהק מעורפל. העיגולים הוורדרדים והירוקים שנפרשים לעבר הפינה הימנית התחתונה הינם ההחזרים המדוברים:

אם היינו מסיטים את המצלמה שמאלה, כך שהשמש היתה נעה לאורך החלק העליון של התמונה ימינה, העיגולים הצבעוניים היו מטיילים לעבר הפינה השנייה (משהו בדומה לזה):

הסיבה להבהקים אלה נעוצה בעובדה שעדשות המצלמה אינן מושלמות, ומלבד שבירת אור הן גם מחזירות חלק קטן ממנו. קרני האור שחודרות למצלמה מוחזרות הלוך ושוב בין האלמנטים האופטיים הרבים שמרכיבים את עדשת המצלמה. במקרים של מקורות אור בהירים במיוחד, הבהקים אלה מופיעים כחלק בלתי נפרד מהתמונה.
טריוויה: עדשת זום טובה מכילה כ-10-20 אלמנטים אופטיים נפרדים, כפי שאפשר לראות בתרשים הזה ששלפתי ממש באקראי מהאינטרנט:

הנה תמונה שנשלחה ע"י צלם במקצועו (!) במסגרת דיווח על עב"מ ל-MUFON, עמותה מפורסמת לחקר עב"מים. שימו לב לאורות המסתוריים בשמיים:

ניתוח גיאומטרי פשוט שביצע הבלוגר הזה חשף מיד כי מדובר בהשקפויות פנסי הרחוב (אותה תבנית אורות בדיוק, רק במהופך):

מספיק שצלם יחתוך תמונה כזו (במקרה או בכוונה) באופן שמקורות האור המקוריים אינם נראים בה, בכדי להפוך את ההשתקפות לתעלומה מסתורית.

כאן מדגים מישהו אחר את אותו אפקט בדיוק, בעוד בצילום לילה רגיל:

*

אני זוכר את הפעם הראשונה בה חזרתי מטיול והבחנתי בעיגולים אפורים כאלה על רקע השמיים.להק עב"מים?

בחינה מדוקדקת יותר של התמונות גילתה כי הכתמים נופלים באותם אזורים בדיוק בתמונות שונות ומכך הסקתי כי מקורם במצלמה עצמה. בתחילה חשבתי שמדובר בלכלוך על העדשה אך בדיקה פשוטה של סיבוב העדשה הוכיחה כי הכתמים נשארים קבועים במקומם ביחס למסגרת התמונה, מה שהצביע כי מקור הבעיה הוא התלכלכות החיישן עצמו. חיפוש קצר באינטרנט גילה שהתופעה מוכרת וידועה לשימצה בעולם הצילום הדיגיטלי – גרגירים שנדבקים לחיישן המצלמה הדיגיטלית יוצרים כתמים אפורים על גבי התמונה. לאחר ניקוי החיישן (חינם אין כסף במעבדת שירות קרובה) הכתמים נעלמו.

*

מהם עיגולי האור המסתוריים הללו (מכונים Orbs) שמופיעים בצילומי בתי קברות, חדרים אפלים וטירות נטושות?

ברוב המקרים מדובר בצילומי סטילס שצולמו במצלמה דיגיטלית, עם פלש (או לחילופין, בתאורת אינפרא-אדום של המצלמה). יש הסבורים כי מדובר בישויות אור תבוניות מסתוריות, או בגשושים של חלליות חוצנים. הנה כך למשל נכתב באתר כלשהו:

הישויות שאנחנו מצלמים ורואים הן תודעות של אנשים (גם חייזרים הם יצורים בעלי תודעה לצורך העניין) שעזבו את הגוף בכל מיני דרכים בין עם בחוויה חוץ גופית, בין אם מוות, בין אם תודעות גבוהות שהגיעו כדי להתבונן.
הן מתאספות ומופיעות באירועים שמחים, סביב ילדים משחקים, סביב אנשים שעושים עבודה רוחנית ולפעמים מגיעות כדי לעזור לרפא כאב וסבל. אין בהן שום דבר מרושע או מפחיד כמו שחלק מהאנשים חושבים – אלה פשוט אנחנו כשאנחנו עוברים למימד גבוה יותר (תדר גבוה יותר). הן גם מגיעות להראות את עצמן לאנשים שמודעים אליהם – אם תתחילו לצלם באופן קבוע בשעות ערביים תגלו שהן מופיעות יותר ויותר. אנחנו מעניינים אותן.

יתכן.

ההסבר הפשוט יותר הוא כי מדובר בחלקיקי אבק, טיפות מים (רסס, גשם), אבקני פרחים או חרקים למיניהם אשר חולפים ממש סמוך לעדשת המצלמה (מילימטרים עד סנטימטרים בודדים), מוארים באור הפלש ומחזירים אותו בצורה לא ממוקדת אל חיישן המצלמה. במידה והתנועה של העצם מהירה יחסית לזמן החשיפה הוא יותיר אחריו שובלי אור, בהתאם למסלול תנועתו.

התופעה נפוצה במיוחד בשימוש במצלמות קומפקטיות בהן הפלש קרוב מאוד לעדשה, דבר שמאפשר הארת עצמים קרובים מאוד לעדשה וכן החזרת אור טובה מהם אל עדשת המצלמה.

מההסבר לעיל ברור מדוע אותם Orbs לא נראים בשטח בזמן אמת, אלא מתגלים רק בצילומים.

הנה שתי דוגמאות לצילום מבוקר של "Orbs". מימין – טיפות גשם. משמאל – גרגירי קמח:

לעיתים נראה בצילום כאילו כתם האור נע מאחורי עצמים רחוקים ובהירים יותר שנמצאים בפוקוס. מדובר בתעתוע צילומי בלבד. ראו דוגמה:

הנה Orbs (פתיתי שלג) שהנצחתי במצלמתי בביקור חורף בהר מירון:

Orbs-Miron

כאן מדגים הבחור כיצד סיב מיקרוסקופי של הסוודר שלו הופך בתנאים הנכונים ל-Orb מסתורי:

נעבור כעת ל-Orbs בקנה מידה קוסמי. הנה "ארוע" חוצני מאוד מוכר, וללא ספק אחד התיעודים המרשימים ביותר שקיימים:

בסביבות 2:00 תשמעו את מומחה העב"מים הדגול מסביר: "אני מעריך שקוטר העב"מ הזה הוא 2-3 מייל… הספירלה הזו, לדעתי, היא גל-כבידה חזק יותר מהאור. זו הוכחה, בפיזיקת הקוונטים, שעב"מים אלה משתמשים בצורה מאוד מתקדמת של אנרגיית גרוויטציה ואנרגיית נקודת האפס" (אני מתנצל אם משהו בתרגום מעוות את כוונת המשורר המקורית).

וכעת להסבר הפשוט. מדובר בחלקיקי קרח שמשתחררים מהמעבורת בעת הפעלת מנועי התימרון שלה. כאשר המנועים מופעלים שוב ושוב, חלקיקים שהשתחררו קודם מקבלים דחיפות לכיוונים שונים בהתאם. לא נשמע הגיוני? הנה הדגמה:

*

איבוד פוקוס. משיטוטי ביו-טיוב וצפייה בסרטוני עב"מים, עולה כי תקלת הצילום הנפוצה ביותר היא איבוד פוקוס בעת ביצוע תקריב (zoom-in). מצלמות מתקשות מאוד לשמור על פוקוס בתנאי תאורה גרועים, במיוחד כאשר מבצעים פעולת תקריב מהירה. העצם הנקודתי הבוהק, יהיה אשר יהיה (כוכב הלכת נוגה/לווין/בלון הליום), הופך לעיגול אור גדול.

בנוסף לכך, בתוך הכתם נראים לעיתים "לכלוכים" משונים ואף צלליות של צורות גאומטריות מוגדרות כגון עיגולים, מלבנים וקוים ישרים. מה ההסבר לכך?

הכתמים מקורם בגרגירי אבק על פני העדשות, והצורות הגיאומטריות הסדורות יותר נובעות מהסתרות של האור אי-שם בין עדשות המצלמה, בתלות במבנה הפנימי שלה.

הנה למשל, כך נראה כוכב דרך טלסקופ, כאשר מוציאים אותו מפוקוס (משמאל). הצללים הם צללי מראת הצד הקטנה שבטלסקופ והמוטות המחזיקים אותה (מימין):

ומהי הנטיה המוזרה של עב"מים להצטלם בצורת משולשים ומעויינים?

הדבר נובע ממבנה הצמצם שבתוך המצלמה, אותו "תריס" שמווסת את כמות האור המגיעה אל החיישן. כאשר מקור האור בהיר יחסית, הצמצם נסגר, ומעניק לכתם האור שנמצא מחוץ לפוקוס צורות כאלה בדיוק.
ולראיה, הנה תוצאות ניסוי קצר שערכתי בלילה עם מצלמת הוידאו שלי. כיוונתי אותה לעבר פנסים רחוקים, הוצאתי אותם מפוקוס, סגרתי ידנית את הצמצם במידות שונות – וראו זה פלא:

*

נצנוצים והבהובים מהירים בכתם האור גם הם אינם מעידים בהכרח על משהו שמקורו בעצם עצמו, אלא על תלאות הדרך שעבר האור עד שהגיע אלינו. קרני האור מתעקמות ומתעוותות כשהן עוברות דרך שכבות אויר בטמפרטורות וצפיפויות שונות. מערבולות אויר קטנות גורמות למסלול האור להשתנות פעמים רבות בשניה והדבר גורם לאפקט הנצנוץ. ככל שהעצם קרוב יותר לאופק הוא עובר שכבת אויר עבה יותר, וצפוי לנצנץ ביתר שאת. זו בדיוק הסיבה לנצנוץ הכוכבים (הסבר פשוט לתופעה וניסוי ביתי – כאן).

תופעה זו כשלעצמה אינה קשורה בצילום, אולם בתנאים מסוימים, כמו בריחה של העצם מפוקוס, הנצנוצים הללו נהיים ברורים במיוחד.

הסרטון הבא שערכתי, מדגים את תעתועי הצילום האחרונים שסקרתי בשתיים וחצי דקות. בחלקו הראשון – לקט צילומי עצמים בלתי מזוהים. בחלקו השני – לקט עצמים מזוהים אשר בטעות או בכוונה יצאו מפוקוס.
מצאו את ההבדלים!

*

לסיכום, ראינו כי תהליך הצילום עשוי לתרום תרומות לוואי משל עצמו לתמונה המצולמת. צלם שאינו מכיר תופעות פשוטות אלה עלול להעניק להן פרשנויות מרחיקות לכת.
בפרק הבא בסדרה נטעם קצת מעולם זיופי העב"מים. הזינו את המייל שלכם בראש הדף מימין כדי לא לפספס את החלקים הבאים בסדרה!

* תודה לצלם ארסניי גורביץ' שהתנדב לעבור על הרשומה ולוודא שאין בה טעויות מקצועיות.

לקריאה נוספת:

ראיתי עב"מ!

ראיתי עב"מ!

נתחיל בסיפור אישי.

זה היה בשנת 1975, אני הייתי בן 6. אני זוכר את הארוע באופן כללי, אך לא את שראו עיני. הנה פרטי הארוע כפי שמתאר אותם אבי:

"ערב שבת, השעה שש לפנות ערב, השמש זה עתה שקעה, השמים עדיין מוארים מכדי לראות כוכבים. גלעד מבחין בכוכב בוהק בכוון צפונית-מערבית (הים) ובזוית של כ-45 מ' מעל האופק. אני שם לב כי נקודת האור הזו אינה נעה – דבר שנראה לי תמוה כי זה פוסל אפשרות של לוויין. אני רץ הביתה להביא משקפת (8X30) ומבחין בצורה ברורה של גוף דמוי בננה הנמצא במרכז כנף גדולה בצורת דלתה בעלת קודקודים מעוגלים (1). חומר הכנף נראה שקוף כמו פרספקס כשהאור מתנקז לאורך השפה הפריפרית. הבננה שבמרכז נראית כולה מוארת. גוף מוזר זה נראה עומד על מקומו במשך שלושת-רבעי שעה מאז שהבחנו בו. גון האור הלך והאדים עם הזמן – מה שמעיד על כך שהוא החזיר את אור השמש השוקעת. ואז, לפתע השתנה ההיטל של הגוף כאילו החל להסתובב על צירו (2), תוך שהוא מתרחק (3) והופך במשקפת לנקודה כמו כוכב, ונעלם (4). כל זה תוך כחמש שניות.

אין אפשרות לאמוד את גודלו או מרחקו של גוף זה פרט לעובדה שמשקפת פשוטה איפשרה לראות בברור את שראינו.
בחדשות לא הוזכר דבר. במשטרה אמרו כי לא דווח אירוע כזה. מאוניברסיטת ת"א הפנו אותי לאוניברסיטה בירושלים לחוג לחקר השמים. תיארתי הכל לראש החוג והוא אמר שינסה לברר והבטיח ליידע אותי. לא שמעתי ממנו מאז. כעבור יומים הזדמן לי לפגוש את ראש מינהל התעופה האזרחית בנתב"ג אשר לקח את הדברים ברצינות, הבטיח לבדוק אצל חיל-האויר באם נקלט משהו במכ"ם. למחרת התקשר ואמר כי שום דבר לא נקלט. בזאת נסתיימה הפרשה."

מה ראינו באותו הערב?

*

המדיה גדושה בעדויות של אנשים שראו עב"מים, כלומר, עצמים בלתי מזוהים, כלומר, דברים שאין להם מושג מהם.
בד"כ מתפרסמות העדויות הללו בתור קוריוז, ללא כל בדיקה נוספת. בתוך כמה ימים הפרשה נשכחת ודפי העיתון מוכנים ומזומנים לעדות המסתורית הבאה.

כאשר מקרים כאלה נחקרים ביתר יסודיות, רק אחוזים בודדים מהם נותרים ללא הסבר פשוט (לא נובע מכך כי מדובר בחלליות חוצנים כמובן). רוב רובם של הדיווחים הם פרשנויות שגויות של תופעות פרוזאיות.

ברשומה זו אסקור בקצרה את התופעות השמיימיות שמזוהות לעיתים קרובות כ… עצמים בלתי מזוהים.
הכרות עם תופעות אלה תצמצם בצורה דראסטית את כמות הדיווחים על עצמים בלתי מזוהים, ותאפשר חקירה ממוקדת יותר של המקרים המעניינים באמת.

הנה לפניכם, 'מגדיר העב"מים לצופה המתחיל'.

*

מטוס בדרכו לנחיתה שזרקוריו דלוקים והוא טס בדיוק לעברנו, יראה כנקודת אור קבועה בשמיים במשך דקות ארוכות. עננים או ערפל יכולים להוסיף אפקטים מעניינים – אורות המטוס עשויים להעלם ולהופיע לסירוגין, להתפזר בערפל או להיות מוחזרים מהעננים בצורות שונות ומשונות. היות ואורות כאלה נראים כבר ממרחק קילומטרים רבים, המחזה יהיה דומם.
מקום מומלץ לצפיה בתופעה – חופי ת"א הדרומיים: ניתן להבחין במטוסי נוסעים שמגיעים בזה אחר זה מכיוון הים בדרכם לנתב"ג.

*

כוכב לכת בהיר, בד"כ נוגה או צדק, עשוי למשוך תשומת לב רבה מצד הצופה הלא מיומן. בתקופות מסוימות ניתן להבחין בהם סמוך לשקיעה או לזריחה, כשהשמיים עדיין מוארים למדי. כוכב לכת כזה יראה כנקודה בהירה קבועה בשמיים. שוב, משחק עם העננים יכול ליצור אשליה של תנועה וכמובן לגרום לנקודת האור להבהב, לשנות עוצמה ואף להעלם לפתע.

כאן תוכלו להוריד את התוכנה החינמית סטלריום, המציגה את תמונת השמיים לכל מקום ולכל זמן.

נוגה וצדק בשמי הבוקר

*

לווין מלאכותי נראה כנקודת אור שחולפת על פני השמיים בקו ישר ובמהירות אחידה, סמוך לשקיעה או לזריחה. לאחר דקות ספורות הלוויין עשוי להכנס לצל שמטיל כדור הארץ ואז, תוך שניות אחדות, הוא ידעך ויעלם (שכן לא יחזיר עוד את אור השמש).
אלפי לוויינים מקיפים את כדור הארץ ברגע זה ממש! כאן תמצאו את רשימת הלווינים הבהירים שניתן לראות מהארץ בתאריך רצוי.

תחנת החלל הבינלאומית נראית בזמנים מסוימים ככוכב בהיר ביותר שחולף בשמיים במשך דקות אחדות. כאן תמצאו הסברים מלאים בעברית מתי וכיצד לצפות בתחנת החלל. כך זה נראה, במקרה הזה בשעות דמדומים:

*

בלון הליום או להקת בלוני הליום שהשתחררו למישהו, כשהם מנצנצים בשמש ונתונים לשגיונות הרוח, יוצרים לפעמים מחזות מוזרים. אם כלי טיס יחלפו במקרה הרחק "מאחורי" הבלון, עשוי להיווצר הרושם המוטעה כאילו מתבצע כאן מרדף צבאי אחר עב"מ, בעוד שלמעשה אין שום קשר בין הארועים.

הבלבול עלול להיות גדול במיוחד אם מדובר בבלון הליום ענק שמעוצב בצורת "חללית חוצנים".

הסיפור מאחורי הבלון הבא מרתק כשלעצמו:

במשך שעות עקבו מיליוני אנשים בחרדה אחר מעופו של הבלון הענק, לתוכו נקלע ילד בן 6 חסר אונים! כשנחת סוף סוף הבלון השברירי, הילד כבר לא היה עליו
מאוחר יותר הוא נמצא מתחבא בעליית הגג של ביתו. הסיפור היה מתיחה משפחתית צינית, על חשבון הרשויות, המדיה והציבור כולו. אביו הגיע לכלא בעקבות כך.

עוד סיפור על בלוני הליום שתעתעו בתושבים אפשר לקרוא כאן.

balloons-city

הנה סרטון שמציג להקה של עב"מים, כמו גם להק הליקופטרים על רקע עב"מ בהיר בודד. האם לא סביר שמדובר בבלוני הליום פשוטים?

*

בלוני חיזוי מזג אויר משולחים לעיתים תכופות מתחנות חיזוי מזג אויר ומבסיסים שונים של צה"ל. הם מגיעים לגובה של עשרות ק"מ בטרם יתפוצצו (מפאת הפרשי לחצים). הבלונים נושאים איתם ציוד מדידה ומשדרים את הנתונים אל תחנת המעקב שעל הקרקע. רוח צד פתאומית ותנאי תאורה מיוחדים עשויים ליצור אפקטים מעניינים, למשל כאשר קרני השמש האחרונות מאירות את הבלון בצבע אדמדם בזמן שעל פני הקרקע השמש כבר שקעה.

כאן תוכלו לראות עצם מסתורי שהתברר כבלון מיוחד לחקר קרינת-גמא, שנאס"א שילחה. עוד מקרה דומה מתואר כאן.

baloons

האם נצפה יצור חוצני דמוי מדוזה מרחף באציליות בשמי מקסיקו-סיטי המעופשים? (אפשר לדלג ל-1:15)

או שאולי בכל זאת מדובר בבלון חיזוי מזג-אויר? (הבלונים משולחים כשהם מנופחים חלקית, והם הולכים ומתנפחים ככל שהם עולים לשכבות בהן לחץ האויר החיצוני נמוך יותר).

*

בלוני תצפית צבאיים הינם מחזה שמיימי קבוע באזורים מסוימים של ארצנו. ביום הם נראים כנקודה לבנה קטנה בשמים.
לעיתים רחוקות בלון תצפית כזה עלול להשתחרר מסיבה כזו או אחרת, ונסיונות לצוד אותו (ואת המכשירים המסווגים שעליו) יכולים לייצר מחזות שמימיים מדהימים שהיו מכים בתדהמה אפילו את הנביא יחזקאל. סביר כי פרשיות כאלה לא תזכינה לחשיפה תקשורתית והמסתורין סביבן ימשיך לחגוג בקרב הצופים שלא הבינו במה חזו.

*

פצצות תאורה נקשרות גם הן לא פעם לדיווחים על עב"מים. אורן כתום בד"כ והן עשויות לרחף במשך דקות ארוכות בשמיים, כשהן נעות בעצלתיים, מותירות מאחוריהן שובלי עשן. בשלב מסוים אורן פשוט כבה והן נעלמות.
פצצות התאורה מצוידות במצנחים שמאטים את נפילתן ומחזירים את אורן. מקור התאורה (בד"כ מגנזיום בוער) מחמם את האויר סביבו והמצנח עשוי לכלוא אויר חם זה, בדומה לכדור פורח, דבר שמאפשר לפצצות לרחף בגובה די קבוע לאורך זמן.
פצצות תאורה מוטלות/משוגרות בד"כ בצרורות והן נעות יחד בשמיים בתבניות המשתנות באיטיות. הדבר עשוי ליצור אשליה שמדובר במבנה מוצק חשוך כלשהו (חללית חוצנים?) משובץ בגופי תאורה שמתקרב / מתרחק / מתפצל וכד'.

התמונה צולמה ע"י אדי, בעל הבלוג "מנקודת מבט אחרת" ומופיעה כאן באישורו

לעיתים נורי תאורה כאלה מחוברים לעצמים בלתי צפויים, כמו למשל… לרגלי צנחנים! כך היה במקרה הזה שגרר המולת UFO טיפוסית:

*

מטאור גדול (מכונה גם "כדור אש") נצפה לעיתים נדירות כשהוא חוצה את השמיים ומותיר מאחוריו שובל עשן ארוך. מדובר בסלע שמגיע מן החלל, חודר את אטמוספירת כדור הארץ במהירות של עשרות ק"מ בשניה ומתלקח עקב החיכוך הרב. המטאור עשוי להתפצל לכמה חלקים בעת מעופו, ואף להתפוצץ בפתאומיות. מאחר ומטאורים יכולים להיראות גם ממרחק של 80-100 ק"מ ויותר, תנועתם לעיתים נראית איטית מאד. מטאור שנע היישר לכיוון הצופה ייראה כנקודת אור קבועה. מטאורים עשויים להופיע בצבעים שונים (בהתאם לחומרים המרכיבים אותם), לשנות את בהירותם, ולהשאיר שובל של אור שנעלם רק לאחר מספר שניות. כך זה נראה:

*

עצמים מעשה ידי אדם חוזרים לעיתים מן החלל. לוויינים "זקנים" נופלים לפעמים חזרה אל כדור הארץ. יש שנשרפים לגמרי באטמוספירה ויש כאלה שחלקים מהם מצליחים לשרוד את המסע הלוהט. לא נותר אלא לקוות כי יתרסקו באזורים לא מיושבים. במקרים אחרים מדובר בחזרה מתוכננת ונשלטת, כמו בשני המקרים הבאים.

בסרטון הבא רואים את החללית Hayabusa חוזרת ממסע של 7 שנים אל אסטרואיד ובחזרה, כשהיא נושאת איתה גרגירים שאספה מהאסטרואיד, ומכוונת להתרסק באוסטרליה (הדגימות נשמרו בקפסולה מיוחדת שנאספה בהצלחה).

והנה עוד חזרה מרשימה, של חללית אחרת. ועוד מקרה שיוחס כמובן לעב"מים.

בנוסף ללווינים שסיימו את תפקידם, מסתובבת בחלל גם הרבה פסולת: שברים של לווינים, שלבים של טילים ועוד. עצמים אלה חוזרים לאטמוספירה מדי פעם כשהם מותירים מאחוריהם שובלי אש (אם אין חשש שיגיעו לקרקע מיושבת, לא מודיעים על חזרתם מראש).

*

עננים לנטיקולריים נוצרים בתנאים אטמוספריים מאוד מיוחדים. אני לא בטוח שבארץ נראו כאלה, אבל אני משוכנע כי במקומות בהם הם נצפים, מגיעים דיווחים מבוהלים על פלישת חלליות ענק. (עוד תמונות והסברים כאן).

*

פנסים סיניים גם הם כנראה אינם נפוצים במיוחד בארץ, אבל אני יכול להעיד לפחות על הפרחה אחת שהתרחשה בישראל לפני 35 שנה בערך. אבי הכין אחד כזה מנייר משי וצמר גפן ספוג באלכוהול. חיכינו לערב ללא רוחות, יצאנו לשדה הגדול ליד ביתנו ושילחנו אותו אל השמיים.
כך נראית הפרחה המונית של פנסים סיניים:

*

אני מקווה שרשימה זו תהפוך את העצם הבלתי מזוהה הבא שתראו בשמיים למזוהה, או לפחות תציע הסברים אלטרנטיביים סבירים למה שראיתם.  את "ההסבר" כי מדובר בחללית חוצנים שהגיעה מקצה הגלקסיה במיוחד לשכונה שלכם, מומלץ לאמץ רק לנוכח ראיות מוצקות במיוחד. טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן.

וזכרו: ראיתי עב"ם = ראיתי עצם בלתי מזוהה = לא יודע מה ראיתי

אל תפלו בכשל –

i-dont-know-therefore-aliens

ברשומה הבאה בסדרה אגיש את 'מגדיר העב"מים לצלם המתחיל', בו אסקור שלל תקלות צילומיות שיוצרות עב"מים יש מאין. הזינו את המייל שלכם בראש הדף מימין כדי לא לפספס את החלקים הבאים בסדרה!

* תודה ליואב לנדסמן – מהנדס חלל וגאו-פיסיקאי מוסמך, אסטרונום חובב ועובד בתעשיית החלל הישראלית, שעבר על הרשומה והעיר הערותיו. אתם מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק שלו, הכולל עדכונים מרתקים מעולמות אחרים.

לקריאה נוספת:

ראיתי זאת בבהירות

היום אציג כמה אשליות תפישה שקשורות בהשפעת הבהירות על תפישת מימדים אחרים.

קחו פיסת נייר ורשמו את תשובותיכם לכל אחת מהשאלות הבאות. אל תתמהמהו יותר מדי, המטרה היא לבדוק את ההתרשמות הראשונית – הקדישו כמה שניות לכל שאלה ועברו הלאה. (מנסיון קצר, לא לכולם זה עובד במידה שווה).

גלים גלים

איזה מה"גלים" נראים רחבים יותר? (ראו חיצים)

1 – הכהים

2 – הבהירים

3 – לא רואה הבדל ברוחב

מעוינים

מאיזו שורת מעוינים נלקח המעוין שמשמאל?

1 – הכהים

2 – ה"הבינוניים"

3 – הבהירים

אריחים גלמודים

איזו משתי הצורות גבוהה יותר?

1 – הכהה

2 – הבהירה

3 – לא רואה הבדל בגובה

לוח השח

באיזו משבצת האלכסון ארוך יותר?

1 – הכהה

2 – הבהירה

3 – לא רואה הבדל באורך

זהו.

גלגלו מטה לתשובות הנכונות.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

אני מקווה שלפחות חלקכם לא הכיר את האשליות, כי אז ההפתעה תהיה די גדולה:

מטרת השאלות היתה להסיח את דעתכם מהתעתוע העיקרי – בכל המקרים, הצורות שנשאלתם עליהן הן באותה בהירות בדיוק! ה"כהות" וה"בהירות" – זהות בבהירותן.

הנה הוכחה לגבי תמונת הגלים. אשליות רבות נוספות בסגנון, בליווי הסברים קצרים תוכלו למצוא כאן – מומלץ.

[אם אתם חושדים שגם בהוכחה חבויה רמאות כלשהי, אתם מוזמנים להדפיס את הציורים, לגזור את החלקים הרלוונטיים ולהשוות. דרך פשוטה ומדויקת יותר היא לבצע את אותה בדיקה תוך שימוש בתוכנות בסיסיות לעריכת תמונה, כמו paint]

לגבי המעוינים, כולם, כולל זה שמחוץ למסגרת – זהים לחלוטין. כל אחד מהם מדורג בבהירותו מלמעלה (בהיר) למטה (כהה). כשהחלק התחתון (הכהה) של שורת מעוינים אחת נושקת לחלק העליון (הבהיר) של שורת מעוינים אחרת, נוצר הרושם כאילו השורה התחתונה בהירה יותר. הרקע הלבן מעל השורה העליונה גורם לחלקי המעוינים העליונים להראות כהים יותר.
הנה הוכחה שכולם זהים:

כאן תמצאו את המקור לאריחים הגלמודים + הדגמה שבהירותם זהה. וכאן עוד המון אשליות גוון ובהירות מרהיבות של אותו יוצר – מומלץ ביותר!

זה המקור לאשליית לוח השח.

למעשה תעתועי התפישה הללו (כמו רבים אחרים) מדגימים את כוחו המופלא של המוח האנושי לנתח קלט חושי ולהעניק לו פרשנות ומשמעות שימושית. המוח לוקח בחשבון רמזים רבים מהסיטואציה הנקלטת, ומפצה ומתקן את התפישה שלנו בהתאם. כך, למשל:

1)  המוח מבין שצל גורם לחפצים להראות כהים יותר מאשר אם היו תחת תאורה מלאה, ומפצה על כך בתפישת אזורים מוצלים כבהירים יותר ממה שהם נראים לעין.

2)  המוח מפרש בהירויות בצורה יחסית לסביבה. אזור שמוקף באזורים כהים ממנו נתפש יותר בהיר מאשר אותו אזור אם היה מוקף באזורים בהירים ממנו.

3)  במקרים רבים המוח נוטה להתעלם משינויים מדורגים בבהירות, בהניחו כי מדובר בשינויי תאורה ולא בשינוי הגוון של החפץ עצמו.

4)  במקרה בו יש רמז על תאורה מלאכותית או מסננים צבעוניים דרכם רואים את החפצים השונים, המוח מבצע תיקון בהירות וצבע (בדומה לפעולת ה-"white balance"  שיש במצלמות דיגיטליות של היום). הנה דוגמה מצוינת לאשלית צבע.

את האשליה הבאה יצרתי בעצמי, כוואריאציה על אשליית השח. הוספתי אלמנט של לוח חצי שקוף כדי ליצור אפקט כפול:

האם זה עבד לכם (עליכם)? שתפו בחוויות.
תרגיל בית: מהם האלמנטים שהנדסתי פנימה כדי ליצור את האשליה ולהעצימה?

נסיים בהרצאת TED של Beau Lotto בנושא. (ניתן לבחור כתוביות בעברית).

____________________________________________________________________

רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שמתפרסמת רשומה חדשה? הרשמו למטה משמאל (תמיד אפשר לבטל).