ד"ר צ'ופרה ומחוללי הבולשיט

אייל פוזניאקאיל פוזניאק, פסיכולוג בוגר תואר שני במגמה הקלינית באוניברסיטה העברית, חוזר להתארח בבלוג בצמד רשומות. והפעם על המוקד: ד"ר דיפאק צ'ופרה, בולשיט ותנועת הניו-אייג'.

 

*

בנובמבר 2015, פורסם בז'ורנל מדעי מאמר תחת הכותרת "On the reception and detection of pseudo-profound bullshit". זה היה המאמר הראשון שהתמקד במאפיינים אישיותיים של אנשים הנוטים לקבל 'בולשיט'. הוא עורר לא מעט עניין בקרב חברי הקהילה הספקנית, בין אם בזכות הנושא או הכותרת הפרובוקטיבית ובין אם עקב ההתייחסות הישירה לד"ר צ'ופרה – אדם שבנה קריירה משגשגת מכתיבת טקסטים שרבים היו מגדירים כפסאודו-מדע.

"כשאת אומרת בולשיט – למה את מתכוונת?"

מילון אוקספורד האנגלי מגדיר בולשיט כ-Rubbish, או Nonsense (קשקוש/שטויות). פרק המבוא של המאמר מציג את הכתיבה הפילוסופית סביב המושג בולשיט, המייחסת לו משמעות שונה וממוקדת יותר מהמשמעות המילונית שלו. 'שטויות' או 'קשקוש' הן הגדרות שאפשר לייחס גם לאוסף מילים חסר משמעות לחלוטין, לטקסט חסר מבנה תחבירי או כזה שאינו מתיימר לבטא שום רעיון. בולשיט, על פי המבוא של המאמר, הוא אמירה המתיימרת להעביר תוכן בעל משמעות אך אינה עושה זאת. מעניין לציין ש-'ויקימילון' בעברית מוסיף להגדרה את המונח "בלבול שכל", באופן שלדעתי קולע יותר למהות המושג.

ההגדרה הזו שונה מההגדרה של שקר. שקר צריך להיות מבוסס על ידיעת האמת; דובר שקר חושב שהוא יודע מהי האמת ומציג טענה הסותרת אותה. בולשיט, לפי ההגדרה המוצעת, אינו מצריך דעה מגובשת לגבי האמת ואינו מתייחס לאמירה הסותרת את האמת, אלא מהווה טענה חסרת תוכן אמיתי. כלומר, המונח בולשיט מכיל בתוכו מיצג שווא של משמעות.

במחקר הנוכחי, החוקרים התמקדו בסוג ספציפי של מיצג שווא שכזה: משפטים חסרי תוכן אמיתי, המתיימרים לייצג תובנה פילוסופית מעמיקה לגבי העולם (Pseudo-profound bullshit). בפועל, מדובר באמירות מעורפלות העושות שימוש במונחים מעולם התוכן הניו אייג'י.

איך מודדים בולשיט?

אחת המטרות המרכזיות של המחקר הייתה לבנות מדד אמין לבחינת הנטייה של אנשים לקבל בולשיט. לשם כך השתמשו בשלושה מקורות לבולשיט. הראשון היה אוסף אמירות אמיתיות שפרסם דיפאק צ'ופרה בחשבון הטוויטר שלו. החוקרים בחרו במכוון את האמירות המעורפלות ביותר, כמו למשל "Attention and intention are the mechanics of manifestation". הם מדגישים שהאמירות שבחרו לא מייצגות בהכרח את כלל כתביו של צ'ופרה. השני היה "מחולל הבולשיט של ד"ר צ'ופרה"– אתר אינטרנט שמושך מונחים ניו אייג'יים מחשבון הטוויטר של צ'ופרה ומייצר באופן אקראי משפטים נכונים תחבירית שיכולים להישמע כאילו הושקעה מחשבה בחיבורם. השלישי הוא אתר דומה הנשען על תוכן מילולי ניו אייג'י שאינו קשור בצ'ופרה באופן אישי. [פגשנו את האתרים האלה בבלוג בעבר, ברשומה "אתגר הטיפול ההזוי" – גלעד]

החוקרים בחנו שני מדדים של הערכת בולשיט:

  1. קבלת בולשיט (רצפטיביות לבולשיט) – עד כמה בולשיט נתפס כבעל משמעות ועומק. נבדקים קראו משפטים מעורפלים אלה ונשאלו עד כמה הם תופסים אותם כבעלי עומק ומשמעות. המדד היה הציון הממוצע של הדירוגים.
  2. רגישות לבולשיט – היכולת לזהות בולשיט, כלומר להבחין בין בולשיט לבין משפט בעל משמעות ועומק אמיתיים. כדי למדוד זאת, ביקשו מהנבדקים לדרג גם משפטי מוטיבציה אמיתיים שלא כללו מילים מעולם התוכן הניו אייג'י. ציון הרגישות חושב על פי ההפרש בין ציון הערכת המשמעות של המשפטים המעורפלים לבין ציון הערכת המשמעות של המשפטים בעלי העומק והתוכן הברור. הפרש קטן בין שני הציונים מעיד כי הנבדק מתייחס למשפט הבולשיט כאילו היה בעל עומק ומשמעות. הפרש גדול מעיד על יכולת הבחנה טובה בין המשפטים נטולי המשמעות לאלה בעלי המשמעות.

מי אמר למי ובאיזה הקשר?

לפני שממשיכים, אתם מוזמנים לנסות את כוחכם. ארבעה מבין המשפטים הבאים נהגו על ידי צ'ופרה. היתר הומצאו על ידי מחולל הבולשיט. האם אתם מסוגלים לזהות את האמירות האותנטיות? עד כמה הן עמוקות בעיניכם? תשובות בסוף הרשומה.

1 – Your consciousness gives rise to a jumble of neural networks.

2 – Every material particle is a relationship of probability waves in a field of infinite possibilities. You are that.

3 – The unexplainable undertakes intrinsic experiences.

4 – We are in the midst of a self-aware blossoming of being that will align us with the nexus itself.

5 – Mind and matter are subtle and dense vibrations of consciousness (spirit).

6 – Nature is a self-regulating ecosystem of awareness.

7 – We are not an emergent property of a mechanical universe but the seasonal activity of a living cosmos.

8 – Today, science tells us that the essence of nature is joy.

מהלך המחקר

המחקר כלל ארבעה ניסויים, שהתבססו על מטלות קוגניטיביות ושאלוני דיווח עצמי. בניסוי הראשון דירגו סטודנטים את המשפטים המומצאים (הכלי למדידת קבלת בולשיט), וכן מילאו שאלונים ומטלות למדידת אינטליגנציה, נטייה לחשיבה אינטואיטיבית, טעויות אונטולוגיות ואמונות בתחום הדת. שלושת הניסויים הבאים היו על מתנדבים מכלל האוכלוסייה. בניסוי השני נוספו למשפטים המומצאים גם אמירות אותנטיות ומעורפלות של צ'ופרה מחשבון הטוויטר שלו. הפעם הנבדקים נשאלו ישירות אם הם מכירים את צ'ופרה והאם הם עוקבים אחר פרסומיו. בנוסף לשאלות בתחום הדת נוספו שאלות הנוגעות לאמונה בתחום העל טבעי, כגון אמונה ביכולת לתקשר עם המתים. בניסוי השלישי הוכנס הכלי למדידת רגישות לבולשיט ונבדקה הנטייה לחשיבה אינטואיטיבית. הניסוי הרביעי הרחיב את הניסוי השלישי בכך שסדר העברת השאלות בשאלון הרגישות לבולשיט שונה ונוספו שאלונים למדידת אמונות שאינן מבוססות ראיות, כולל אמונה בקונספירציות וטיפולים אלטרנטיביים.

הממצאים

החוקרים מסכמים את ממצאיהם:

  1. יש צידוק להתייחס למושגים 'רצפטיביות' ו-'רגישות' לבולשיט כמושגים מחקריים, במובן שאפשר למדוד אותם בצורה אמינה ובמובן שאנשים בעלי רצפטיביות גבוהה ורגישות נמוכה לבולשיט הם בעלי מאפיינים קוגניטיביים המבחינים אותם מאנשים אחרים. בניית המדדים לרצפטיביות (קבלה) ורגישות (יכולת לזהות) לבולשיט הייתה אחת ממטרות המחקר החשובות יותר, מכיוון שהוכחה כי כלים אלו הם יעילים תאפשר מחקרי המשך. החוקרים טוענים שהכלים נמצאו כבעלי מהימנות טובה. הכוונה במהימנות טובה היא שעבור כל אחד מהכלים קיים מתאם גבוה בין המענה על פריטי השאלון השונים (אלפא של קורנבך) – מה שתומך בהשערה שהם מודדים קונספט משותף, ושטווח התשובות על השאלון היה רחב מספיק כדי שאפשר יהיה להיעזר בו לניתוחים סטטיסטיים באופן אמין.
  2. נבדקים דירגו משפטים אמיתיים של צ'ופרה כבעלי עומק ומשמעות גבוהים יותר מאשר המשפטים האקראיים, אך רק בהפרש קטן: המתאם בין המשפטים המומצאים לבין המשפטים של צ'ופרה היה גבוה, דפוס הקשרים עם המשתנים האישיותיים השונים היה זהה עבור משפטים אלה ועבור המשפטים המומצאים וההפרש בציונים היה קטן – מה שמצביע על כך שהמשפטים של צ'ופרה ששולבו במחקר קרובים באיכותם לבולשיט מוחלט.
  3. ככל שהנבדק נטה יותר לחשיבה אנליטית, כך הוא נטה לקבל פחות בולשיט והיה טוב יותר בזיהוי בולשיט. הקשר בין חשיבה אנליטית/אינטואיטיבית לבין הקניית עומק למשפטים היה קיים עבור אמירות בולשיט בלבד, ולא עבור אמירות בעלות משמעות ברורה. השוואה זו (לאמירות בעלות משמעות ברורה) חשובה, כדי לפסול את האפשרות לפיה אנשים בעלי חשיבה אנליטית מוצאים פחות משמעות בכל סוגי המשפטים, יהיו אשר יהיו.
  4. נמצאו שני מנגנונים התורמים לקבלה גבוהה ורגישות נמוכה לבולשיט. הראשון הוא הקושי להבחין בצורך בחשיבה לוגית ומעמיקה כאשר נתקלים במסר עמום ומעורפל. השני, שהיה נכון רק לחלק מהנבדקים, הוא נטייה כללית לקבל מסרים כנכונים או כבעלי משמעות.
  5. התמונה הכללית היא שאנשים בעלי רצפטיביות וחוסר רגישות לבולשיט נוטים יותר לחשיבה אינטואיטיבית, לכשלים וטעויות הנובעים מחשיבה זו, מראים תוצאות נמוכות יותר במבחני אינטליגנציה ונוטים יותר לקבל אמונות נטולות בסיס ראייתי בתחומי הדת, העל טבעי, הקונספירציות והטיפולים האלטרנטיביים.

קצת פרטים על הדרך שבה מדדו את הפרמטרים השונים:

חשיבה אינטואיטיבית נמדדה בשני אופנים. הראשון הוא שאלוני דיווח עצמי (אמירות בסגנון "אני נוטה להסתמך על האינטואיציה שלי" / "חשוב לי להבין דברים לעומק"), והשני הוא בעזרת מטלות מתמטיות ומילוליות בהן חשיבה אינטואיטיבית תביא לטעויות נפוצות. כדי להימנע מטעויות אלה המשיב צריך לעבור לחשיבה מבוקרת ולוגית, ונמצא שככל שהנבדקים היו טובים יותר בתהליך הזה, כך הם גם נטו פחות לתפוס את אמירות הבולשיט כבעלות תוכן משמעותי. (דוגמה לשאלה: מחבט וכדור עולים יחדיו $1.10. המחבט עולה דולר יותר מהכדור. כמה עולה הכדור?)

סוג נוסף של כשל הקשור בחשיבה אינטואיטיבית מתואר כ-"טעות אונטולוגית". מדובר בטעות הנובעת מתפיסת קשר בין שני ממדים של מונח שבמציאות אין קשר ביניהם. בלבול בין תכונה פיזית ותכונה/תהליך מנטאלי ייחשב כטעות אונטולוגית. האנשה היא דוגמה קלאסית לטעות שכזו, למשל, הנטייה לתפוס הר גדול כבעל כוח רצון חזק. טעות אונטולוגית יכולה לעבוד גם בכיוון ההפוך – כשאנו מייחסים השפעות פיזיות לתהליכים מנטאליים, כמו האמונה שמחשבה 'רעה' יכולה כשלעצמה לפגוע באחר. (להסבר במילותיה של כותבת השאלון). כדי לבחון עד כמה נבדקים נוטים לסוג זה של טעויות הם התבקשו להבחין בין הממד הריאלי לממד המטאפורי של פתגמים (למשל, הנבדקים קראו את המשפט 'אדם הוא אסיר של החרדות שלו' והיו צריכים להעריך עד כמה הוא אסיר במובן האמיתי והיבש של המילה). גם כאן, הנטייה לטעות הייתה במתאם לקבלה גבוהה של בולשיט.

אמונות שאינן מבוססות ראיות נמדדו בעזרת שאלוני דיווח עצמי. בתחום הדת נכללו אמונות בדבר קיומם של גן עדן, גיהינום, ניסים, מלאכים וכו'. בתחום העל טבעי נכללו אמונות בדבר קיום תופעות כגון קריאת מחשבות, כישוף ותקשורת עם המתים. בתחום החשיבה הקונספירטיבית נכללו אמונות כגון האמונה שקבוצה קטנה וסודית של אנשים אחראית על כל ההחלטות החשובות ברמה הבינלאומית. כמו כן נבדקה האמונה בטיפולים אלטרנטיביים שונים. אמונה רבה יותר בכל אחד מהתחומים הללו נמצאה קשורה בקבלה גבוהה יותר של בולשיט.

אינטליגנציה נבדקה על ידי מטלה מילולית מקוצרת, מטלה חשבונית מקוצרת, ומטלה המבוססת על השלמת מטריצות. הקשר בין אינטליגנציה ואמונות שאינן מבוססות ראיות נבדק עבור תחומי הדת והעל טבעי בלבד, ואמונה חזקה יותר בשניהם נמצאה קשורה בציונים נמוכים יותר במטלות אינטליגנציה (דבר העולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים).

ביקורת על המחקר

מעניין ככל שיהיה, המחקר הזה לוקה בפגמים משמעותיים:

  • החוקרים לא השתמשו במדד לבולשיט באופן אחיד, ודפוס הממצאים לא שוחזר בניסוי האחרון. לאורך ארבעת הניסויים במחקר החוקרים ניסו 'לכוונן' את הכלים, על ידי הוספת והשמטת פריטים מהשאלונים. כלומר, לא נעשה שימוש עקבי בכלים על פני הניסויים, כך שלמרות שארבעת הניסויים מצביעים על דפוס תוצאות דומה, בפועל אין כאן שחזור אמיתי של שימוש בכלי לשם תיקופו. מדד הרגישות לבולשיט הראה תוצאות טובות בניסוי אחד, אך בניסוי העוקב, בו השתמשו בגרסה מקוצרת של השאלון, דפוס התוצאות לא שוחזר. כרגע אי אפשר לדעת אם הסיבה לכך היא השינוי בכלי, או האפשרות שלתוצאות אין אחיזה במציאות בפועל.
  • החוקרים הניחו שמשפט המורכב באופן אקראי על ידי מחשב הוא נטול משמעות, אך נכון היה לוודא שנבדקים שונים לא מסכימים ביניהם על משמעות ספציפית למשפט, שאולי נוצרה במקרה.
  • הקשר שבין אינטליגנציה לבין אמונות חברתיות הוא נושא רגיש למחקר, וצריך לגשת אליו במשנה זהירות. מצד אחד, כאמור, הקשר הזה אינו חדש ויש לו בסיס מחקרי קודם. מצד שני, יש מקום לביקורת לגבי הכלים שבהם בחרו החוקרים לבדיקת אינטליגנציה. מטלת המטריצות היא מטלה המבוססת על חשיבה אנליטית, ומציאת קשר בינה לבין זיהוי בולשיט אינה מפתיעה ואינה מוסיפה בהכרח ידע לגבי אינטליגנציה כללית. המטלה המילולית שבה עשו שימוש אינה נפוצה ככלי לבחינת אינטליגנציה כללית ונועדה לבחינת אוצר מילים. יכולת אנליטית, מילולית וחשבונית הן רק חלק מהמושג אינטליגנציה, שהוא מושג רחב. האם ייתכן, למשל, שאנשים שזיהו יותר משמעות במשפטים העמומים היו בעלי יצירתיות גבוהה יותר ויכולת טובה יותר לחשיבה סמלית ומופשטת?

לפיכך, למחקר הזה יש להתייחס לכל היותר כאל מחקר ראשוני שצריך עדיין לעדן ולנסות לשחזר את תוצאותיו במחקרים נוספים. יהיה מעניין לראות מה קורה כאשר מאלצים את הנבדק לעבור מהערכה סובייקטיבית שטחית של משמעות המשפט לתהליך אנליטי מאומץ יותר, כמו למשל ניסיון לנסח את תוכנו במילים אחרות. כמו כן, יהיה מעניין לראות אם קוראיו הקבועים של צ'ופרה יצליחו יותר להגיע להסכמה ביניהם לגבי התוכן והמשמעות של משפטיו בהשוואה לנבדקים שלא עוקבים אחר פרסומיו.

*

עד כאן סקירת המחקר. בחלק השני של הרשומה ארחיב את הדיון ואבחן את מערכת היחסים בין צ'ופרה ותנועת הניו אייג' שהוא מייצג (לדעתי) לבין הקהילה הספקנית-מדעית.

מי אמר למי – תשובות

משפטים מספר 2,5,6,7 הם ציוצי טוויטר אותנטיים של צ'ופרה. מחולל הבולשיט המציא את 1,3,4,8

 

Advertisements

31 מחשבות על “ד"ר צ'ופרה ומחוללי הבולשיט

  1. מעניין, ובהחלט מחכה לחלק השני! רציתי רק לשאול האם כל הנבדקים במחקר היו דוברי אנגלית כשפת אם? ייתכן שכדוברי אנגלית כשפה שנייה אנשים פחות רגישים לשים לב לדקויות ולהבדליםבין משפט שנכתב ע"י אדם לבין כזה שנכתב ע"י מחולל. בנוסף, האם המשפטים, הן של ד"ר צ'ופרה והן של מחולל הבולשיט נדגמו באופן אקראי או נבחרו באופן מכוון ע"י עורכי המחקר? הרי אם נבחרו במכוון, ייתכן והחוקרים בחרו בכוונה משפטים היותר מעורפלים של צ'ופרה והיותר ברורים של המחולל על מנת ליצור סוג של תחרות שווה.

    אהבתי

      • הי זאק' תודה.
        התשובה לשאלה הראשנה היא כן. המחקר כלל 4 ניסויים. הראשון על סטודנטים, שכלל רק אנגלית כשפת אם. יתר הניסויים דגמו נבדקים מהאוכלוסיה הכללית ודרשו אנגלית "שוטפת".
        לגבי השאלה השנייה, החוקרים מדגישים שעשו שימוש במשפטים מעורפלים במיוחד של צ'ופרה. בסופו של דבר המחקר בא לבדוק השערה לגבי בולשיט, ולא לשפוט את צ'ופרה עצמו. אין ספק שהשימוש בו עשה hype למחקר, אבל הניגוח שלו לא היה המטרה המוצהרת של המחקר.

        Liked by 1 person

  2. הערה: האבחנה המוזכרת בסיפא המאמר, לגבי ההשוואה בין "תנועת הניו אייג'" לבין "הקהילה הספקנית-מדעית", מופרכת ושרירותית, לדעתי (ובכלל, דיכוטומיות הן דבר די בעייתי). לצערי, גם ב"קהילה המדעית" (הפסיכולוגית) קיימת בבירור מגמת הבולשיט והיא שלטת (או לפחות ניכרת) במושגים, תאוריות וגישות שונות (ולא רק בגישות הפסיכודינאמיות הקלאסיות, אם כי שם הבולשיט תופס מקום נכבד).

    לכן, לא נראית לי האבחנה (או הניגוד) בין ניו-אייג' למדע כאבחנה מוציאה וממצית ובעלת תוקף מושגי (ובוודאי שלא תוקף אמפירי או מעשי). בגדול, האבחנה בין מדע לפסיאודו-מדע נראית לי משמעותית יותר.

    Liked by 1 person

    • הי עזי
      הקהילה הספקנית והקהילה הניו אייג'ית מובחנות זו מזו, בשל ההגדרה העצמית של חבריה ובשל הכתיבה האקדמית עליהן. זה פשוט המצב, מדובר בשתי קהילות בעלות מאפיינים שונים והגדרה עצמית שונה. אם הנושא מעניין אותך, אני מציע שתחזור אחרי החלק השני (שבטח יפורסם בקרוב) ואז השיחה הזו תהיה יותר ממוקדת.

      אהבתי

      • איל,
        אני מבין (ומסכים עם) האבחנה שעשית, אבל לדעתי, כאמור, הדיכוטומיה שהגדרת גסה מדי ולכן מפספסת את הבולשיטיות (המוסווית או הברורה) המצויה דווקא בתוך "הקהילה הספקנית" כביכול. כלומר, אותה "קהילה ספקנית" אינה בנויה כמקשה אחת (במיוחד במדעים "הרכים", כמו פסיכולוגיה) וההטרוגניות בה רבה מאד, לפחות במימד הבולשיטיות. אני רואה את הצורך שלך באבחנה זו לצורך הכתיבה, אך לדעתי אתה מפספס משהו חשוב בהתייחסות הדיכוטומית (לעומת רצף) בכך שאתה מחטיא את תופעת הבולשיטיות הקיימת (ועוד איך!) גם בקרב "הקהילה הספקנית" ובכך, לדעתי, נפגעת איכות הדיון ביחד עם המסקנות המתבקשות.

        אהבתי

        • אני לא בטוח שאני מסכים עם מה שאתה כותב כאן. נדמה לי שאתה מתייחס למושג 'בולשיט' הקיים במדעים הרכים במובן שטענות רבות בתחומים האלה אינן מבוססות כראוי. עד כאן, אני אתך. המושג בולשיט במחקר הנוכחי מתייחס למשהו אחר לגמרי: ניסיון הדובר להימנע מלטעון טענה ברורה ובעלת משמעות. זה הבדל משמעותי מאוד. גם בתחומים הרכים באקדמיה, כולל הפסיכולוגיה שאליה אתה מכוון (היות וזה המקצוע שלי, אני מניח?) ישנו ניסיון ברור לעמוד על טיב המציאות. אפשר להתווכח םל הטענות ולהגיד שהן לא מבוססות, הכל טוב ויפה. אבל הניסיון להגיע לחקר המציאות הוא שמנחה את השיח. זה המאפיין המרכזי של האקדמיה המחקרית ושל התנועה הספקנית. .

          אהבתי

  3. שלום,
    אם מותר, ובמילים הבאות יש משום בחינה ומחשבה.
    לדידי, אין גישה רחבה מוכרת אחת!! המביאה דברים 'אמיתיים'. כל גישה מביאה, על סמך אקסיומות, סדרת הצעות. מסע השכנוע לקבל תפישה מסוימת, נמצא ברוב, אם לא בכל, התפישות. לאורך ההיסטוריה, קמו וירדו פרדיגמות. אולי ומתאים לבחון את הכמיהה של האדם להפיק את השלב הבא בחשיבה האנושית. הדתות, הניו אייג'ית, וגם המדע, עדיין לא מצאו דרך ליצור הרמוניה וטוב בעולם. לכולם!! יש אמות מידה שמחכים שתממשנה. שאני אשכנע את האחרים ללכת בדרכי. שהאחרים לא מספיק טובים / אני טוב יותר. בינתיים מה לעשות העולם גרוע בגלל…. זה ממשיך את ההפרדות, מצדיק את הניכור ומחייב להישאר במקום שטחי. כן שטחי, מכיוון שהעולם הרציונלי מציע לכאורה מתת חסד מוחלטת לעולם. כלומר משאיר עצמו מנוכר / מעל אחרים.
    מה שמוצע לבחון איך לומדים, בונים יחד, כן יחד, עם בעלי הדעות האחרות לנו – כולל אלו שאנו מרגישים שהם נמוכים בהבנותיהם, ליצר סט חדש של מהלכי חברה. לא כמונו. לא כמותם. כמו החדש שנלמד יחד ליצור.
    מעניין לבחון אפשרות כזו בפרספקטיבה כנה. פחות נמהרת.

    אהבתי

    • יורד לסוף התגובה, מחפש את המשפט "וזה היה דוגמה לבולשיט". לא מוצא.

      נ.ב. מקווה שאני לא מלעיז, אבל מעיון זריז בתגובה באמת לא הבנתי מה רוצים ממני ובאיזה הקשר זה נאמר.

      Liked by 1 person

    • מוכרח לציין שגם אני לא הצלחתי להבין "למה התכוון המשורר".
      האם הכוונה שבעולם "מתוקן" יש מקום גם למשפטים בעלי משמעות אמיתית וגם למשפטים שרק מתחפשים לכאלה? גם לרעיונות קוהרנטיים וגם לבליל מילים שכל אחד מפרש אותן באופן אחר, אם בכלל?
      האם שילוב כזה ייצור רעיונות קוהרנטיים למחצה? מעורפלים למחצה? האם זאת הכוונה? המטרה?

      אהבתי

  4. בניסיון לחדד לעצמי מה משמעותו של כל משפט נראה לי שמצאתי משמעות ברורה ל3 משפטים של המחשב ול2 מאלו של צ'ופרה.
    כתבתי תגובה ארוכה
    אני לא חושב שאם משפט נוצר ע"י מחשב הוא חסר משמעות, אין סיבה שחיבור לפי כללי דקדוק של מילים המייצגות רעיונות ולקוחות מאותו תחום לא ייצור משפט בעל משמעות.
    (בפרט אם החוקרים בחרו במכוון תוצאות משמעותיות יותר או בנו תוכנה שמכוונת להרכבת משפטים משמעותיים באופן שמכיל מעבר לכללי דקדוק בלבד)

    להדגמת כוונתי במשמעות המשפטים (תרגום חופשי שלי ואז הסבר):

    1. ההכרה שלך מצמיחה ג'ונגל של רשתות עצביות-
    ההכרה(שמשתמע שאינה רק חומר, לפחות לא כפי שהוא נתפס בדר"כ) מפעילה את המוח(הרשתות העצביות).

    3. הבלתי ניתן להסבר דורש ניסיון ישיר-
    יש דברים שלא ניתן להסביר ולכן ניתן להכיר אותם רק ע"י חוויה ישירה (לדוגמה, טעם מתוק למי שטעם רק דברים מלוחים וכו')
    5. נפש(מיינד) וחומר הם ויברציות עדינות וגסות של ההכרה(נפש).
    וריאציה של מה שקרוי בפילוסופיה תפיסה אידיאליסטית- לחומר אין קיום עצמאי, מה שקיים אלו התודעה/ות
    בלבד (ניתן להבין פה את קיום החומר בשני אופנים- משהו שנוצר מתוך התודעה באיזה אופן או שפשוט לא
    קיימת מציאות של חומר אלא רק התחושות שאנחנו חשים (ומקורן למעשה הוא תודעתי. המשפט מתאים יותר
    לדעתי לתת הבנה הראשונה)
    את 2,6 לא הבנתי (או שאין להם משמעות). על 7 ו8 אדלג כי מאוחר ונראה לי שהבהרתי את הרעיון

    אהבתי

    • הי אריק
      אתה נוגע בביקורת חשובה על המחקר, אבל לדעתי לא מדייק. לפי ההגדרות שמנחות את החוקרים, משפט יפסיק להיות בולשיט אם יהיו לו משמעות ותוכן ברורים. זה שאדם ספציפי מצליח להסיק משמעות אדיוסינקרטית ממשפט לא הופך את המשפט הזה לבעל משמעות ברורה. לעומת זאת, אם כל או רוב הנבדקים במחקר היו מסכימים ביניהם על משמעות אחת משותפת למשפט שהורכב באופן רנדומאלי, זו בהחלט הייתה ביקורת חמורה על מהחקר. החוקרים הניחו שהמשפטים הרנדומאליים לא יביאו לפרשנות אחת ברורה ולא בדקו זאת, וכמו שגלעד כתב זו אחת הביקורות שלי על המחקר.
      נסה לדמיין את המצב הזה במציאות: אתה יושב בהרצאה שבה הדובר אומר משהו עמום לחלוטין. בעקבות זאת אתה עובר תהליך של פרשנות עם עצמך ומפיק מהמשפט הזה משמעות. דמיין שכל אחד מהמאזינים מפיק פרשנות שונה למשפט: עבור כל אחד מהמאזינים ההרצאה יכולה להיות מעניינת, *אבל זה לא אומר שהדובר אמר משהו בעל משמעות על המציאות*.

      אהבתי

      • איל- אני מסכים שעשיתי רק חצי עבודה כי לא הראיתי שתהיה הסכמה על ההבנה הזו.
        עם זאת, לפחות במסגרת ההבנה שלי, אני מרגיש שללפחות בחלק מהמשפטים לא לקחתי משהו לא ברור וכיוונתי אותו איכשהו לאיזושהי משמעות אלא הבהרתי משפט שיש לו משמעות די מובנת.
        בהתאם לכך אני מעלה השערה שנראית לי סבירה, לפיה אחוז ניכר ואולי רוב האנשים בעלי היכרות שטחית עם הפילוסופיה של התודעה ועם התפיסה האידאיליסטית (לאו דווקא עיון מעמיק או קריאה בהגות פילוסופית, מספיק שהבינו בגדול את עיקרי הרעיונות) יפרשו בדומה לי (או יסכימו לפרשנותי לאחר שזו תוצג בפניהם) את משפטים 1 ו-5 ואחוז ניכר מכלל האוכלוסייה את משפט 3.

        ואם כבר שאלה לקוראי התגובה:
        לכם לא נראה שההסברים שלי למשפטים הללו עולים מהם?

        אהבתי

  5. האם אפשר למדוד בולשיט בצורה אובייקטיבית ?

    ההגדרה של בולשיט מבוססת על המילה משמעות, ומשמעות היא סובייקטיבית.

    – האם החומר שנלמד בכיתה ב׳ ייחשב כבולשיט בעיניי תלמידי כיתה א׳, כי היכולת האינטלקטואלית שלהם לא מאפשרת להם להבין את החומר, ולכן הוא חסר משמעות מבחינתם ?

    – האם החומר שנלמד בכיתת פיזיקה באוניברסיטה ייחשב כבולשיט בעיניי רוב האנשים כי הם לא מבינים את המושגים שמשתמשים בהם ?

    אהבתי

    • הי תמיר
      אני לא בטוח שאני 'בנוי' לשיח הפילוסופי, בטח יש טובים ממני לעניין. בכל אופן, המחקר עוסק בנבדקים ולא במי שהגה את המשפט. אם עבור האוכלוסייה שאתה בודק מדובר במשפט שאינו בר הבנה, אז כן, הוא ככל הנראה עומד בהגדרה *המחקרית* של בולשיט. על בסיס ההגדרה הזו, החוקרים מצאו שנבדקים שזיהו משפטים עמומים כבעלי עומק ומשמעות היו שונים במדדים מסוימים ונבדקים שזיהו משפטים אלה כעמומים וחסרי משמעות ברורה.

      אהבתי

  6. טור נהדר! תודה!
    א. בנוגע ל'טעות אונטולוגית'- נדמה לי שהאנשה של חיה או חפץ דומם צריכה להיות בקטגוריה שונה מאמונה שהנפשי יכול להשפיע על הפיזי. על פניו הדרך שלהם לקבוע אם יש לך נטיה לעשות טעות אונטו' (לבדוק את היכולת שלך להבין מטאפורות) בודקת רק את החלק הראשון. לא?
    ב. האם היתה התיחסות במאמר למה מקנה משמעות למשפט מבחינתם? זה נושא דיי מפותח בפילו' של השפה וקשה לי להבין איך מחקר כזה יכול להמנע מהגדרה כלשהי. אם הם רוצים להעמיד נבדקים ביחס אחד לשני על בסיס התגובה שלהם למשמעותיות של המשפטים שבחרו, חייבת להיות נקודת מוצא ברורה שקובעת כמה משמעותיים המשפטים האלה מלכתחילה (אחרת אולי הם מודדים משהו אחר בכלל – הקניית משמעות על סמך המצלול של המשפט, האורך של המילים, המוכרות של מבנה המשפט ועוד).

    אהבתי

    • מסכים בהחלט לגבי א', אבל לגבי ב': אני מניח ש"משמעות" למשפט מדברת פחות על "המשמעות" שהמשפט מכיל ויותר על "מספר המשמעויות" שניתן להפיק מהמשפט, כאשר ככל שמספר המשמעויות גדול יותר כך "משמעות המשפט" נמוכה יותר. אחרת, אכן ישנה בעיה פנדמנטלית במחקר עצמו, מכיוון שהגדרת "משמעות למשפט" עשויה להיות ניתנת לוויכוח…

      אהבתי

      • אם הבנתי אותך נכון – המאמר מניח שמשמעותיות של משפט עבורי היא בקשר ישיר למספר המשמעויות שאני מצליחה לשייך לו. כלומר זה מבחן פרקטי שקובע אם הצליחו לזהות אם יש כאן משמעות או לא, ובכלל לא נכנסים להגדרות מעבר לזה של משמעות.
        אז קודם כל, אם זה משמעותיות בעינהם זה דורש לשלב את זה במחקר עצמו באופן מסודר (במקום לשאול אנשים 'האם משפט זה משמעותי?' יש לשאול 'מה מס' המשמעויות המובחנות שאתה יכול לשייך למשפט זה?') כי ברור שזה לא מובן מאליו קודם כל עבור הנבדקים.
        חוץ מזה – הבעיה העליתי קודם עדיין קיימת: כל עוד הם לא מגדירים מראש מה הופך משפט ליותר משמעותי ולפי זה בוחרים את המשפטים, אולי הסיבה שאני מצאתי משמעות אחת למשפט ולא שלוש זה מסיבות שבכלל לא קשורות למה הופך משפט למשמעותי אלא לכל מיני דברים שלא רלוונטיים למחקר שלהם.

        אני אנסה להדגים את הבעיתיות בדרך אחרת- ממה שאני זוכרת הפילוסוף גרייס טוען שהמשמעות של משפט קשורה לכל מיני גורמים שהמחקר התעלם מהם – ההקשר שבו המשפט נאמר, ההבנה של בני השיח לגבי המטרות אחד של השני בשיחה, ההנחה שבן השיח רוצה להבין אותך ומנסה שתבין אותו ועוד.. המחקר מתעלם מהתנאים האלה ולכן בודק אלמנט מאד מסוים במשמעות שאולי אפילו אי אפשר לבודד עבור כל המשפטים. אולי אפילו עבור 90% מהמשפטים שהם השתמשו בהם במחקר (אני לא יודעת כי הם לא בדקו!)… אז אולי יצא להם מתאם סטטיסטי שאומר שהם מדדו משהו ספציפי, אבל מי אמר שהדבר הזה קשור למשמעותיות של המשפטים

        אהבתי

        • כן, אני מבין את הבעייתיות…. טוב, אז במקרה הזה אני מניח שאני אצטרף לשאלה השנייה שלך: האם היתה התייחסות במאמר למושג משמעות…

          אהבתי

    • הי איילת,
      לגבי א' – צודקת. חזרתי להסבר שלהם במאמר ולהבנתי השאלון כולל התייחסות לשתי הקטגוריות שאת מציינת, אך הציון הכללי הוא שילוב של שניהם ללא הפרדה.
      ב' – זו באמת הייתה אחת הביקורות המשמעותיות יותר על המחקר לדעתי. אם זה מעניין אותך, המבוא של המאמר מפנה לכתיבה הפילוסופית בתחום.
      תודה

      אהבתי

    • המחקר מראה שאנשים רצפטיביים לבולשיט, בהשוואה לאנשים שאינם רצפטיביים לבולשיט, נוטים יותר לחשיבה אינטואיטיבית, לאמונות ללא ביסוס ראייתי ולתוצאות נמוכות יותר במבחני אינטליגנציה.

      אהבתי

      • התגובה שלי לא באה לקנטר, חלילה. כמעט כל מה שכתוב בתיאור המחקר נראה לי כמו "להוכיח" דברים מובנים מאליהם, כיוון שהם נובעים מההגדרות.

        לדוגמה, הנוטים לחשיבה אנליטית יזהו בולשיט טוב יותר מהנוטים לחשיבה אינטואיטיבית.
        זה לא מובן מאליו? הרי בשביל לזהות שמשפט הוא בולשיט זה בדיוק מה שנדרש – לנתח אותו אנליטית.
        זה לא בדיוק כמו "לגלות" שאנשים שחזקים יותר בחשבון יפתרו טוב יותר משוואות?

        תוצאות נמוכות יותר במבחני אינטליגנציה – שוב, האם יש משהו שאינו מובן מאליו בגילוי שככל שאדם יותר "טיפש" (סליחה על חוסר ה-PC) הוא יתקשה יותר לבצע פעולה אנליטית? (ניתוח המשפט בשביל לזהות שאין בו משמעות) זה לא חלק מההגדרה של אינטליגנציה נמוכה?

        דתות, על טיבעי וכו' – אמונות ללא ביסוס ראייתי כפי שקראת להן – על מה הן כן מבוססות? בחלקן הגדול על טענות בולשיט. אז למצוא שהמאמינים בהן הם יותר רצפטיביים לבולשיט – איך יתכן שלא? הרי זה חלק גדול ממה שנדרש בשביל להאמין.

        שוב, מקווה שהתגובה שלי לא תתפס כקינטור.
        תוצאות של מחקר לא חייבות להיות מפתיעות ולעיתים מוכיחים דברים *שנראים* מובנים מאליהם, אך לא חייבים להיות נכונים. במקרה שלפנינו אני לא מוצאת גילוי אמיתי. אולי פיספסתי.

        אהבתי

        • הי טוענת, לא תפסתי זאת כקנטור. יכול להיות שעבור רבים אלה מסקנות 'מתבקשות', אבל הן לא היו מבוססות עד היום, ולדעתי הן עדיין לא מבוססות מספיק טוב גם אחרי המחקר הזה. החלק השני פורסם עכשיו, את מוזמנת לתגובות שם. יש לי הרגשה שיתפתחו דיונים טעונים סביב מה שנראה לספקנים מובן מאליו.

          אהבתי

  7. גלעד, רק רוצה לוודא: כאשר אתה מאזכר "מושגים מעולם{?} הניו אייג'" אתה מתכוון למושגים מעורפלים, לא מוגדרים היטב וחסרי השפעה מוכחת על המציאות, נכון?

    אהבתי

      • מתנצל, השימוש היה במילה "מונחים", ובמשפט הזה גם השאלה שלי נענתה…. הציטוט הוא (והפעם מדויק): "אתר אינטרנט שמושך מונחים ניו אייג'יים מחשבון הטוויטר של צ'ופרה ומייצר באופן אקראי משפטים נכונים תחבירית שיכולים להישמע כאילו הושקעה מחשבה בחיבורם. " בפסקה המדברת כמובן על "מחולל הבולשיט {?}"

        אהבתי

  8. פינגבק: לינקים ספרותיים לסוף השבוע – 10/06/2016 | קורא בספרים

  9. מובנה ומסודר, מי שיודע שזה זה בולשיט לא צריך אפילו את הניתוח המלומד. ומי שנוטה לתחום הבולשיט לא יטרח לקרוא כי לפי שיטת צופרה זה הרי בחירה קוונטית גם מה שאתה קורא לא? בכל מקרה זה גל שאינו ניתן לעצירה זה פשוט לאנשים עם השכלה יחסית סבירה אך אסור לשכוח שדורנו הוא דור של עובדי אלילים החי בעולם כל כך רציונלי לכאורה שנזרקו את הצורך בשליטה אומינפוטנטית כדי לא להגיע לנחוזות אי הודאות. לכן הצורך בבטחון מחשבתי ורגשי לא יעזוב את בני האדם זה החיים בפחד. מעט מאוד אנשים מוכן לצאת למסע גילויי ללא פחד ללא מתכונית ונוסחאות. לכן המלצה למי שבכל זאת מתעניין בפשטות מבוא לפסיכולוגיה ופסיכופתולוגיה לימודי חובה כדי שתיהיה לכם יכולת התמצאות במי שמוכר לכם מה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s