ב-3 במרץ 1968, קצת לפני עשר בלילה, חזו מאות אמריקאים במשהו מוזר נע בשמיים.
"ראינו משהו שנראה כמו מטוס סילון ארוך ללא כנפיים. הוא בער מלפנים ומאחור. כולם ראו חלונות רבים… אם מישהו היה נמצא בעב"מ ליד החלונות היינו רואים אותם."
"היתה לו צורה של סיגר שמן, לפי ההערכה שלי היו לו חלונות די מרובעים לאורך הצד שפנה אלינו… נראה היה לי שגוף הכלי מורכב מהמון פיסות או יריעות שטוחות מחוברות יחד במסמרות. החלונות הרבים נראו מוארים מבפנים."
"לא נראו להבות אלא ניצוצות זהובים… לדעתי זה היה כלי טיס בצורת טיל עם שלושה אורות או שלושה כלי טייס מאורכים בצורת צלחת."
"הם טסו במבנה אוירי מושלם. נראה כאילו עצם אחד רדף אחרי האחר, שנראה מנסה לחמוק ממנו במהירות גבוהה יותר. הרודף נראה כאילו עשה ניסינות ליירט אותו."
"אני באמת רציתי לראות עב"מ. אני זוכר שאמרתי בקול רם "זו לא תופעה טבעית. אלה באמת עב"מים"… עשיתי ניסיון לתקשר איתם. היה לי פנס ואותתי בקוד מורס… לא היתה תגובה… אחרי שנכנסתי לבית, היה לי דחף בלתי נשלט לישון… הכלבה הסתובבה בין שני פחי האשפה, ייבבה, נשכבה ביניהם ונראתה מבוהלת עד מוות… אולי היה צליל בתדר גבוה מעל סף השמע שלנו?"
מה זה היה באמת
ממש באותו היום התקבל דיווח מסוכנות הידיעות של ברית המועצות כי החללית זונד-4 (Zond IV) מנמיכה במסלולה ומתקרבת לכדוה"א. החללית החלה להתפרק במהלך חדירתה לאטמוספירה. החלקים שנראו בשמיים זוהו ע"י NORAD כחלקים מהחללית או מרקטות ההאצה שלה וזיהוי זה אושר סופית ב-1 ביולי 1968.
האירוע הזה משמש כמקרה בוחן מעניין מכיוון שידוע לנו מה ראו העדים. מגוון התיאורים והסתירות הרבות ביניהם מדגימים עד כמה קשה לסמוך על עדויות ראיה. ניתוח המקרה מופיע בדו"ח Condon, החל מעמ' 949.
מה נראה בשמיים באותו הלילה? לא הצלחתי להשיג צילום וידאו של האירוע, ואני בספק אם יש כזה בנמצא. אבל הנה צילום של אירוע דומה (אפשר לדלג לאמצע הסרטון):
בין מציאות לפרשנות
נניח לרגע כי מישהו רואה שלוש נקודות אור נעות לאורך שמי הלילה במרווחים שווים ביניהם. הנה מה שיתארו צופים בדרגות פרשנות הולכות וגדלות:
- 3 נקודות אור נעות בהפרדה זוויתית קבועה
- 3 נקודות אור עפות בהפרדה זוויתית קבועה
- 3 אורות עפים במבנה
- 3 כלי טייס טסים במבנה
- כלי טיס מוארך עם 3 אורות לאורכו
- כלי טיס מוארך עם 3 חלונות מוארים מבפנים
הנתונים שנאספו לגבי מקרה זה במסגרת פרוייקט הספר הכחול (Project Blue Book) כללו 78 תיאורים, כשרק 30 מהם היו מפורטים דיים כדי שאפשר יהיה לנתח את תוכנם באופן השוואתי. 17 מהם נמסרו ע"י אנשי חיל האויר האמריקאי.
רבע מהדיווחים היו אמינים למדי, עם תאימות גבוהה למדי ביניהם. רבע היו מאוד לא אמינים. הנותרים היו מאוד לא ברורים וקשה היה להבין מהם מה בדיוק נצפה.
נתעכב על כמה מאפיינים עקרוניים של התיאורים.
אפקט החללית הדמיונית
הדיווחים על עצם בודד שהאורות מקובעים בו (בין אם כפנסים ובין אם כחלונות) נובעים מהנטייה של המוח שלנו "לחבר בין הנקודות" ולראות את התמונה השלמה.
בדוגמה הזו אנו רואים משולש שחור באופן כה ברור, עד כי יהיו כאלה שיהיו משוכנעים כי הם מבחינים בקוי הגבול בין צלעות המשולש השחור לרקע השחור (הסתירו את האיזורים הצהובים ותיווכחו כי קוי גבול כאלה לא קיימים):
נטיה זו חזקה במיוחד אם הנקודות זזות כמקשה אחת. הנה דוגמה שמבודדת את אלמנט התנועה (במקרה הזה ללא תנועה לא ניתן להבחין באובייקט הנפרד):
אין ספק כי במצבים רבים, יכולת זו של המוח "לחבר בין הנקודות" ולראות "מעבר" היא יעילה ביותר. ראו כמה מעט מידע ויזואלי נדרש למוח כדי להבין מה קורה כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=1F5ICP9SYLU#t=5m18s
הנה הדגמה נוספת לנושא:
שימו לב לתיאור בתחילת הסרטון: "צילמתי עב"ם בצורת משולש…", וכאן: "שימו לב כיצד קידמת כלי הטיס מוסווית ראשונה" למרות שבבירור מדובר ב-3 נקודות אור נפרדות – רואים את הכוכבים חולפים ביניהן!
הציפייה לראות כלי טייס יחיד, בצורת "סיגר" (צורה מקובלת בתרבות העב"מים) מגדילה מאוד את הסיכוי שהמוח שלנו יפרש שורה של נקודות אור כחלקים של עצם מוארך יחיד. אנחנו פשוט "נראה סיגר". בדיוק כפי שאנו רואים את המשולש השחור למעלה.
טעויות בהערכת גודל, מרחק ומהירות
מעניין לבחון את הדיווחים שנמסרו מפי האנשים שאמורים להיות היותר מיומנים בנושא, הן מבחינת היכרות עם תופעות שמיימיות מגוונות והן מבחינת רמת הדיווח שלהם – אנשי חיל האויר. 12 שאלונים זהים מולאו וכן נמסרו 5 דיווחים מפורטים מאוד נוספים. לגבי הגודל הזוויתי היתה הסכמה טובה (על פני איזו זווית ראייה נפרשו הנקודות בשמיים – הערכה שכל צופה מיומן יכול לתת בדיוק די טוב).
אולם לגבי הגודל, המרחק והמהירות ההערכות שהתקבלו ע"י צופים שונים היו סותרות באופן קיצוני, עד כדי פערים של פי 10 במספרים.
נחשוב על עיגול אור קטן שאנו רואים חולף על פני השמיים. ללא ידע מוקדם או הנחות מוקדמות לגבי טיבו של אותו עצם, אין לנו שום דרך להעריך את מרחקו. יתכן שמדובר בעצם בגודל מטר שחולף במרחק ק"מ מאתנו במהירות של 1 קמ"ש, ויתכן באותה מידה שמדובר בעצם גדול פי 10, במרחק גדול פי 10 שנע במהירות גבוהה פי 10. בשני המקרים נראה בדיוק את אותו המחזה.
מסיבה זו, הערכה של גדלים אלו בדיווחי עב"מים היא משוללת כל יסוד, ולראיה – כל אותם חרקים קטנים שחולפים כמה מטר או ס"מ מעדשת המצלמה ונתפשים ככלי טיס אימתניים שנעים במהירויות דמיוניות. (פגשנו אותם כאן)
העובדה המצערת היא שרק 4 מתוך 12 אנשי המקצוע שמסרו את עדותם הודו שאין להם כל דרך להעריך את מהירות העצם שראו. מתוך 17 עדויות חיל האויר ארבעה תיארו את שראו כ"מבנה" ושניים ציינו "חלונות", ללמדנו שגם מוחם של אנשי חיל האויר מבצע פרשנויות לא מודעות.
אפקט ההתרגשות
ממצא מעניין נוסף שעולה מהדיווחים הוא שככל שהעד היה נרגש יותר ובטוח יותר שראה תופעה מיוחדת, כך הדיווח שלו היה ארוך, מפורט ופחות מדוייק. אלה שהבינו נכון מה ראו, התרגשו הכי פחות והדיווח שלהם היה קצר ותמציתי.
מדובר בהטית-פרסום לטובת הפרשנויות השגויות. אנשים שלא הבינו מה ראו הם בעלי המוטיבציה הגדולה ביותר לדווח, בעוד שאלה שהבינו מה ראו לעיתים קרובות בכלל לא טורחים לדווח.
ברור גם אילו מבין הסיפורים תמצא לנכון המדיה רודפת הסנסציות והרייטינג לפרסם. מן הסתם זה יהיה הסיפור העסיסי והנרגש על כלי טיס דמוי סיגר שחלף במהירות עצומה בשמיים כשאור בוקע מחלונותיו, ולא תיאור קצר ויבשושי בסגנון "זה נראה כמו שברי חללית שנשרפו באטמוספירה".
*
מקרה זה, שבו היה ידוע מה באמת ראו העדים, מלמד אותנו מה רב עלול להיות המרחק בין הדיווחים שהתפרסמו לגבי מקרים אחרים של עב"מים לבין מה שהתרחש במציאות.
פוסט זה הוא הרחבה של סעיף בפרק "המשמעות היא בעיני המתבונן" בספרי "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה".
מקורות והרחבות:
- http://files.ncas.org/condon/text/s6chap02.htm#S7
- http://kevinrandle.blogspot.co.il/2010/04/meteorite-men-and-ufos.html
- http://en.wikipedia.org/wiki/Condon_Committee
פוסטים נוספים בנושא עב"מים:
- ראיתי עב"מ!
- צילמתי עב"מ!
- זייפתי עב"מ!
- תעלומות בשחקים ומומחים מפוקפקים
- שרלוק הולמס ותעלומת העב"מים המקסיקניים
- מעגלי תבואה – מתיחה, אומנות סביבתית או מסרים תבוניים?
פינגבק: דת VS מדע – החושב הלא נורמלי