כך מתחילים להאמין

היום התפרסמה כתבה במדור הבריאות של Ynet. הכתבה מדגימה את ההטיות שאני מדבר עליהן כאן בבלוג בצורה כל כך קלאסית, שהחלטתי להקדיש לכך רשומה בפני עצמה. להלן מצוטטים קטעים נרחבים מהכתבה.
ההדגשות שלי, והערותי [בסוגריים מרובעים].

בהמשך אני מביא את דבריה של ד"ר קרן לנדסמן, מתמחה באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, לגבי הכתבה.

חשוב להדגיש – מטרת הפוסט היא לא לקבוע אם מור חולה בטרשת נפוצה או לא, וגם לא לדבר על הומאופתיה (עשיתי זאת כאן וכאן). המטרה היא להדגים עד כמה קל לקפוץ למסקנות פזיזות, ללא כל ראיות מספקות, וכיצד אמונה, מרגע שהיא אוחזת בנו, משפיעה על הדרך בה אנו מפרשים את הארועים.

מור בטוחה: 'נרפאתי מטרשת בזכות הומיאופתיה'

מור קריאף, בת 30 מראש העין ואמא לילד, רגילה להתמודד עם הרבה סקפטיות סביבה: בכיתה י"א היא החלה לסבול מבעיות בשיווי המשקל, "זרמים" ברגליים וסחרחורות, ונאלצה לשכנע במשך שנים את החברים, הצוות הרפואי ואפילו המשפחה שהיא אינה מעמידה פנים ושלא מדובר בבעיה פסיכולוגית.

כל הבדיקות שנערכו לקריאף בבית החולים חזרו תקינות, והיא שוחררה לביתה להמשך בירור בבית החולים שניידר בפתח תקווה. בינתיים מצבה המוטורי לא השתפר. "לא הצלחתי ללכת אפילו כמה צעדים", היא נזכרת, "והיו צריכים להחזיק אותי משני הצדדים לתמיכה".

לדברי קריאף, בשבוע האשפוז בשניידר היא נשלחה לפסיכולוגית שאמרה לה שהיא עושה את עצמה ושהכל נובע מלחץ נפשי. גם בבדיקות נוירולוגיות לא ראו דבר.

[בדיקות קונבנציונאליות לא מעלות דבר. חשד לתופעות פסיכוסומטיות]

"אחרי שבוע התופעה פשוט נעלמה, והלכתי הביתה", היא מספרת.

[שיפור ספונטאני במצב, ללא כל טיפול, למשך שנתיים]

לאחר שנתיים של שקט חוותה שוב קריאף התקף דומה. "הרגשתי זרמים ברגליים וסחרחורות, וידעתי שאם אקום – אפול. גם בצבא שלחו אותי פעמיים לקב"ן כי חשבו שאני מעמידה פנים. עם זאת, שלחו אותי גם ל-MRI, שם גילו במוח נגעים שהעלו חשד לטרשת נפוצה.

[חשד בלבד]

"הרופאים עדיין לא היו בטוחים באבחנה ואמרו שהיא נעשית בעיקר על דרך השלילה, והחליטו להחזיר אותי לצבא. אחרי חודש הגיע עוד התקף דומה, והפעם שלחו אותי ישר למרפאה לטרשת נפוצה. בכל חודשיים-שלושה חוויתי התקף, והיו להם זיקה ללחצים נפשיים, למשל לאחר פרידה מחבר או תאונת דרכים שעברתי. אפילו אמא שלי אמרה לי שהיא יודעת שאני לא עושה את עצמי, אבל שככה זה נראה מבחוץ.

[חיזוקים להשערת תופעות פסיכוסומטיות]

"ההתקפים התגברו וסבלתי גם מטשטוש בראייה ונימול בידיים. בכל פעם הגיע עוד סימפטום. האבחון לקח כמה חודשים טובים, ובזמן הזה כולם היו בטוחים שאני מעמידה פנים. כשהחליטו שזאת האבחנה המדויקת – שחררו אותי מצה"ל".

לאחר ההתקף השלישי נקבע כאמור כי קריאף לוקה במחלה, והיא החלה לקבל טיפול תרופתי וסטרואידים בכל חמישה שבועות.

[נראה שהרופאים לא לוקחים צ'אנס ומתחילים טיפול בהנחת עבודה של טרשת נפוצה]

"גם כשהתחלתי כבר בטיפולים אמרתי לכולם סביבי שהם טועים באבחנה", מספרת קריאף, "כי לא רציתי להאמין שאני חולה. אחרי ההלם הראשוני הגיעה ההכחשה, ובפנים משהו אמר לי שהכל בסדר איתי ושאני בריאה. אז כל מי שחשב מי שאני מסכנה ישר תיקנתי אותו ואמרתי שהכל בסדר.

[מור לא מאמינה שהיא חולה, למרות שהרופאים חושדים שכן. ההרגשה הפנימית שלה אומרת לה שהיא בריאה]

לאחר שנה של טיפולים התברר כי התרופות לטרשת אינן מביאות להטבה במצב, וקריאף עברה לזריקות יומיות.

[אולי התרופות אינן מביאות להטבה כי מור לא באמת לוקה בטרשת נפוצה?]

בשלב הזה הגיעה הצעה מפתיעה ממקור אחר לחלוטין, והיא החליטה לנסות.

"אחד הלקוחות של אבא שלי הוא רופא ילדים שמטפל בהומיאופתיה", היא אומרת, "והוא המליץ לו שאנסה את זה לפני שאני ממשיכה בטיפול הקונוונציונלי. הלכנו לפגישה אצל הומיאופת שנחשב אחד הטובים בעולם – זה עלה הון, אבל ההורים שלי רק רצו שאהיה בריאה".

לדברי קריאף השיפור במצבה היה מיידי, מה שגרם לה לבחור להפסיק לחלוטין את הטיפול הרפואי הקונוונציונלי ולהתמקד בהומיאופתיה בלבד. "עדיין היו נפילות במהלך הטיפול הזה", היא מסייגת, "בעיקר כי לא נמנעתי לחלוטין מאלכוהול ומקפה כמו שההומיאופת הנחה אותי לעשות, אבל ההתקף הבא הגיע רק לאחר שנתיים".

לאחר שנתיים נוספות חוותה שוב התקף, ואז התברר לטענתה שמשהו אינו תקין ברמדי שהכינו לה בבית המרקחת ההומיאופתי.

[שוב פער של שנתיים, בדיוק כמו בהתחלה, הרבה לפני שקיבלה טיפול הומאופתי. אבל עכשיו ההפוגה מיוחסת להצלחת הטיפול, ואילו חזרת הסימפטומים מיוחסים למעקב לא טוב אחרי הוראות המטפל או לרמדי לא תקין]

אבא שלי חשב שבגלל שיש עדיין התקפים ההומיאפותיה לא עובדת, [הגיון בריא?] אבל כשהגעתי לבית החולים עשו לי שוב MRI וניקור מותני, והתברר שלמרות שאחרי ההתקפים היו צריכים להיות הרבה יותר נגעים במוח – יש דווקא פחות.

[אולי בכל זאת היה מדובר באבחון שגוי?]

"גם בנוזל חוט השדרה היה צריך להית חלבון מסוים שמעיד על טרשת, והוא לא נמצא בבדיקה".
גם בבית החולים הופתעו מתוצאות הבדיקה של קריאף, ולדבריה אמרו לה כי ייתכן שהאבחנה הראשונה שלהם הייתה שגויה.

[אבחון שגוי, כבר אמרנו?]

"לאורך כל התקופה ההיא חשבתי שאף אחד עוד לא אבחן נכון את המחלה שיש לי. היום התפכחתי ואני יודעת שזאת הייתה טרשת נפוצה – ושהחלמתי ממנה. היום במחשבים בקופת החולים אני מוגדרת כמטופלת עם חשד בלבד לטרשת". "מבחינתי הבראתי מטרשת נפוצה, ובלי שום ספק כל זה מההומיאופתיה. זה תהליך של שנים ולא משהו שקורה מהרגע להרגע.

[גם עכשיו מור לא מקבלת את דעת הרופאים. בניגוד לתגובתה הראשונית, בשלב זה היא מתעקשת שהיא כן היתה חולה במחלה, ונרפאה ממנה בזכות ההומאופתיה]

"אני יודעת שיהיו עוד עליות וירידות, אבל ככל שהזמן עובר ההומיאופתיה הופכת אותי לבריאה יותר, וגם אלרגיות ובעיות במערכת העיכול שמהן סבלתי עברו".

 [מור מכשירה את השטח לעתיד, לנפילה הבאה]

אז מה היה לנו כאן? תסמינים שנמצאים בעליות וירידות כל הזמן, בלי שום קשר לטיפול הקונבנציונאלי, וגם בלי קשר לטיפול ההומאופתי.
מה השתנה? רק הפרשנות: לפני הטיפול ההומאופתי מור היתה חולה בטרשת נפוצה, אחריו, ובזכותו, היא הבריאה.

ההמשך המתבקש לא איחר להגיע:

קריאף, שחוותה על בשרה לדבריה את סגולות ההומיאופתיה, החליטה ללמוד בעצמה את הנושא כדי להושיט יד לאנשים אחרים הסובלים ממצבים רפואיים שונים.

קריאף החלה לקבל מטופלים לפני יותר משנה. "זאת התחושה הכי מדהימה בעולם. אני רואה את ההומיאופתיה עובדת כל יום על עצמי ועל אנשים אחרים, ואי אפשר להתווכח עם זה. כשעושים את זה בצורה נכונה – זה פשוט עובד.

"הילד שלי מעולם לא ראה תרופה של רופא, רק הומיאופתיה. אני הולכת לרופא כדי לקבל אבחון, למשל אם מדובר בדלקת אוזניים, ואחרי שאני מטפלת בו אני חוזרת לרופא כדי שיגיד אם זה עבר. אני צריכה את הרפואה הקונווציונלית כדי שתאבחן את המצב".

[למה? יש המון שיטות אבחון אלטרנטיביות נהדרות!]

"אני מכירה הרבה שהתאכזבו מטיפול הומיאפותי, אבל זה קורה כי אולי הם לא בחרו במטפל הנכון או ברמדי הנכון.
כשעושים את זה נכון – זה עובד."

  *  *  *

אני חושב שהסיפור הזה מדגים יפה את ההיפך. לגבי המאמינים, כשזה עובד – סימן שעשינו את זה נכון. כשזה לא עובד, משהו כנראה לא היה בסדר: אולי המטפל, אולי הכנת התכשיר, אולי צייתנות לקוייה מצד המטופל, אולי התחלה מאוחרת מדי בטיפול, או הפסקה מוקדמת מדי, אולי אפילו האמונה של המטופל בטיפול לא היתה מלאה.
בדבר אחד אין ספק – הטיפול עובד!

סביר להניח, שבתוך שנים אחדות הפרטים הקטנים ידהו וישכחו, והסיפור שיסופר יהפך פשוט יותר:
"חליתי בטרשת נפוצה, טיפולים קונבנציונליים לא עזרו, הומאופתיה הצילה אותי – הבראתי לחלוטין". עוד אנקדוטה מדהימה לאתרי ההומאופתים.

כך או אחרת, מאחל למור בריאות מלאה!

על טרשת נפוצה – ד"ר קרן לנדסמן

טרשת נפוצה היא מחלה שפוגעת במערכת העצבים המרכזית. אם משווים את העצבים לחוטי חשמל, טרשת נפוצה פוגעת בבידוד שלהם, וכך גורמת לפגיעה בהולכה העצבית (בדיוק כמו חוטי חשמל ללא בידוד). טרשת מאופיינת בעליות ומורדות, עם התקפים שבאים והולכים בתדירות לא ידועה. התקף יכול להיות בעיית ראיה, אבדן שיווי משקל, הפרעות במתן שתן, או כל דבר אחר. לאחר ההתקפים לרוב המחלה "נעלמת", והאדם נראה כחוזר לבריאות שלמה, עד ההתקף הבא. הטיפול בטרשת נפוצה מיועד להפחית את תדירות ההתקפים וחומרתם. משך הזמן בין ההתקפים יכול לנוע משבועות ועד שנים.

על מנת לאבחן טרשת נפוצה יש צורך בסוללת בדיקות ארוכה מאד, בין השאר בדיקה של נוזל חוט השדרה ובדיקות הדמיה של המוח (MRI). האבחנה של טרשת נפוצה נקבעת רק אחרי שלילת אבחנות אחרות, מכיוון שיש מחלות רבות שיכולות לגרום לאותם סימנים. אי אפשר להכריז שאדם הוא חולה בטרשת נפוצה לפני השלמת כל מסלול הבדיקות, אם כי לעיתים מתחילים טיפול במטרה למנוע את ההתקפים גם לפני השלמת מסלול הבדיקות המלא.

בחולי טרשת נפוצה ה-MRI יכול להראות את האיזורים הפגועים במוח. בשלבים הראשונים של המחלה לא תמיד ניתן לראות את הנגעים ב-MRI, ולעיתים גם בשלבים מאוחרים לא תמיד מזהים אותם. הסיפור המתואר בכתבה של נגעים לא ברורים שנראו ב-MRI ולאחר מכן נעלמו לא מתאים כל כך לטרשת נפוצה. זוהי מחלה שבה הנגעים לרוב לא נעלמים. אפשרות אחת היא שה-MRI פוענח על ידי אנשים שונים, ללא אפשרות להשוות בין הבדיקות ולכן לא ניתן היה להסיק מה קרה לנגעים שתוארו בהדמיה הראשונה. אפשרות אחרת היא שלא מדובר בטרשת נפוצה בכלל.

לעומת זאת, חשוב לדעת שהאופי של המחלה דומה למה שמתואר בכתבה, כלומר, מחלה שמופיעה, גורמת לנזק חמור, ואז כביכול נעלמת. ללא מעקב נוירולוגי מסודר אי אפשר לדעת האם באמת ההתקפים שתוארו נובעים מטרשת נפוצה או ממחלה אחרת שגורמת להתקפים כאלה. רק לדוגמה, התקפי סחרחורת כמו שמתוארים כאן יכולים גם לנבוע מבעיה באוזן הפנימית (האחראית על שיווי המשקל), בעיה שחולפת מעצמה וחוזרת מעצמה, ללא השלכות רפואיות חמורות.

אין ברשותי מספיק מידע על מנת לדעת מה האבחנה האמיתית של הכותבת. אי אפשר לדעת האם מדובר בטרשת נפוצה, האם האבחנה אושרה, והאם פענוח ה-MRI השני נעשה בהשוואה ל-MRI הראשון (על מנת לזהות את השוני בין התצלומים יש להשוות ביניהם).

האם אפשר להגיד שהטיפולים האלטרנטיביים ריפאו את הכותבת?

בפשטות – לא.

בפירוט – מכיון שאין מעקב נוירולוגי מסודר, מכיון שבשום שלב לא ניתנה אבחנה סופית של טרשת נפוצה, מכיוון שלא ברור האם נעשתה השוואה בין ה-MRI הראשון לשני, ובעיקר, מכיוון שאופי המחלה של טרשת נפוצה הוא התקפי, אי אפשר להסיק כי הכותבת אכן נרפאה, או כי סבלה אי פעם מהמחלה.

לקריאה נוספת:

    על טרשת נפוצה –

    רשומות קשורות –

 אתם מוזמנים לבקר בבלוג של קרן – סוף העולם – מבט מהיציע (על מציאות ומחלות אחרות).

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק

כפתור תמיכה

מודעות פרסומת

71 מחשבות על “כך מתחילים להאמין

  1. אני רואה את "הכשלים" שאתה מדבר עליהם אבל אני גם רואה שיש כאן כיסוי של כל העמדות מצידך, בקיצור:
    כנראה שאין מחלה – ואז היא סתם סבלה ממשהו שעבר לבד
    אבל אם הייתה מחלה – לא יכול להיות שהומאופתיה עזרה

    ואפשר לרדת לפירוט יותר עמוק של:
    אם זו הייתה טרשת נפוצה אז יש לה עליות ומורדות משלה אז זה לא באמת שההומאופתיה עזרה,
    בטרשת נפצה לא ניתן לראות את הנגעים בהתחלה והם גם לא נעלמים לבד – אז כנראה זאת לא טרשת נפוצה וזה עבר לבד
    וכו'.

    אני מבינה שאין כאן תיעוד רפואי מדוקדק, זו סתם כתבה בעיתון, אבל זה מעורר אי נוחות כאשר כל הפרטים בסיפור משמשים לחיזוק העמדה שלא יכול להיות בשום פנים שההומאופתיה עזרה, גם המסקנה של קרן "בפשטות לא" קצת החלטית מדי לטעמי – הרי אין כאן תיעוד רפואי שהיא יכולה להסתמך עליו, רק סיפור יפה.

    אם היית מכניס את המילים – סביר שלא ההומאופתיה עזרה, או ייתכן שהיה כאן פלצבו מוצלח או צורה כלשהי של זהירות בניסוח, היה לי קל יותר לקבל את עמדתך. בטח כשמובא סיפור כזה ללא פרטים.

    אהבתי

    • לא נראה לי שהכוונה הייתה לאמר שלא יתכן שההומאופתיה עזרה לה(בהנחה שהיא כן עוזרת בכלל) אלא שאין שום סיבה להניח שהיא עזרה ולא נראה כאן שום דבר שמצביע על זה שהיא עזרה ולפיכך אין מכאן שום ראיה שהומאופתיה עוזרת.

      אהבתי

    • לחידוד מהכתבה:
      "האם אפשר להגיד שהטיפולים האלטרנטיביים ריפאו את הכותבת?

      בפשטות – לא.

      בפירוט – … אי אפשר להסיק כי הכותבת אכן נרפאה, או כי סבלה אי פעם מהמחלה."

      אי אפשר להגיד ואי אפשר להסיק לא שניתן להסיק שלא.

      אהבתי

    • אכן, ברגע האחרון הוספתי את משפט הפתיחה: "חשוב להדגיש – מטרת הפוסט היא לא לקבוע אם מור חולה בטרשת נפוצה או לא, וגם לא לדבר על הומאופתיה. המטרה היא להדגים עד כמה קל לקפוץ למסקנות פזיזות, ללא כל ראיות מספקות, וכיצד אמונה, מרגע שהיא אוחזת בנו, משפיעה על הדרך בה אנו מפרשים את הארועים."
      בדיוק כדי להימנע מעוד ויכוח על הומאופתיה – כן או לא.

      הרי זו אנקדוטה, ובכל מקרה היא חסרת משמעות, בהיותה אנקדוטה (ועוד ללא תיעוד מלא) גם לכיוון של הפרכת ההומיאופתיה.

      אהבתי

  2. בשמת, אז את רואה את הכשלים אבל יש לך בעיה עם זה שגלעד מצביע עליהם?
    המסקנה מהסיפור שהובא בוואינט, כמו שגלעד גם טרח לציין, אינה נוגעת ליעילות הומיאופתיה או אם היה לה טרשת נפוצה או לא. אין כאן דבר זולת הפניית זרקור לכמה קל לשגות וליפול תחת הטיות.
    וכן, לפי מה שאפשר להבין מהסיפור, או שלא היתה לא טרשת ולכן הומיאופתיה לא עזרה או שכן היתה לה והומאופתיה לא עזרה. אני יודע שאת לא אוהבת סבירויות וכאלה, אבל כמה פעמים צריך להראות לך את הכשלים בטענות של ההומאופתיה, כמה פעמים להביא עוד ועוד ניסויים ומחקרים שלא מוצאים דבר? כמה קרוב יותר לידיעה אפשר להגיע? עד כמה דבר צריך להיות בלתי סביר כדי שתסכימי להגיד, וואלה, כנראה שאין דברים בגו? (אינבו, או בלעז, פלסבו).

    אהבתי

    • אילן, בתחומים כה שנויים במחלוקת, יש לבדוק את התמונה הכללית.
      אתה מוזמן לחפש את המחקר שלך ברשימה המאוד לא מקרית הזו:
      http://apgaylard.wordpress.com/2007/11/19/the-evidence-for-homeopathy/
      ולהיווכח שמדובר באחד מ-3 מחקרים שהראו תוצאות חיוביות כלשהן מתוך 43 מחקרים ברמה מספקת:

      The comment on homeopathy was based on "…1 crossover RCT with 30 patients …"
      The CRD also noted that "… The level of supporting evidence was generally overstated and the authors' conclusions may not be reliable."

      אהבתי

  3. אילן, במקום להתייחס לעיקר התייחסת לטפל. זה לא פוסט על הומאופטיה אלא על הדרך בה אנשים תופסים את המציאות ואיך המוח האנושי עושה קישורים בין תופעות ומסביר אותן בצורה שגויה.

    אהבתי

  4. אני רוצה להוסיף עוד נקודה. בתוך הכתבה בקטן מתחבאת העובדה שהיא לא השתמשה רק בהומאופתיה. נכון, שההומאופתים עכשיו מדברים על טיפול "כולל" שמשתמש בעוד תחומים שקשורים ל"ריפוי", אבל ברגע שהיא משנה את התזונה (נמנעת מקפה ואלכוהול, ואולי היו הוראות נוספות) אז זה לא רק ההומאופתיה.
    אולי התפתחה לה רגישות לאלכוהול וקפה וזה מה שגרם להתקפים? מי יודע?

    אני לא אומרת שזה המצב כמובן. רק שזו אפשרות, ולא נעשה בידוד בין ההנחיות התזונתיות למתן הרמדי. התהליך שהיא עברה לא כלל רק הומאופתיה נטו.

    ואני מאחלת למור הרבה בריאות. לא חשוב למה ואיך היא הבריאה – העיקר שהיא בריאה היום, ולא סובלת מטרשת נפוצה, שזו מחלה איומה.

    אהבתי

  5. זוטה שאינה קשורה לנושא הדיון: כשרופא אומר שמקור המחלה הוא פסיכוסומטי, הוא לא מתכוון לומר שהחולה או המטופל "עושה את עצמו" או מעמיד פנים. הכאב אכן שם, והאדם אכן סובל, לא מסוגל ללכת, או כל תופעה שהיא, אבל אין אפשרות למצוא מקור אורגני או פיזי לבעיה. מתח, לחץ, או תופעות נפשיות אחרות יכולים לגרום לתופעות פיזיות אמיתיות לגמרי ללא מקור אורגני ברור.

    אהבתי

  6. יש בכלל מקרים של אנשים שהחלימו מטרשת נפוצה שאובחנה בוודאות? עד כמה שאני יודע יש רק טיפולים למניעת התקפים והאטת ההתדרדרות, אבל אין טיפול לחידוש המיאלין והעלמות התופעות האוטואימוניות. רק העובדה הזו כבר צריכה לפסול את הנחת היסוד שבכלל הייתה פה טרשת נפוצה מלכתחילה.

    אהבתי

  7. זה הקיבעון, אם הרפואה הקונבנציונלית לא יכולה לטפל – אין טיפול
    בדיוק כמו הטייטל שהם נותנים : "מחלה כרונית"
    אתה יודע כמה מקרים ראיתי של ויטיליגו, פסוריאזיס, אפילפסיה,אפילו של טורט… שנרפאו אחרי טיפול הומיאופתי

    אהבתי

  8. כאלו:
    Treatment of acute childhood diarrhoea in Nicaragua
    This trial involved 81 children aged from 6 months to 5 years in a randomised, double-blind trial of
    intravenous fluids plus placebo versus intravenous fluids plus homeopathic remedy individualised to
    the patient. The treatment group had a statistically significant decrease in duration of diarrhoea.
    Jacobs J. Treatment of acute childhood diarrhoea with homeopathic medicine: a randomized clinical
    trial in Nicaragua. Pediatrics 1994; 93: 719-725.
    Treatment of acute childhood diarrhoea, repeated in Nepal
    In a replication of a trial carried out in Nicaragua in 1994, 116 Nepalese children aged 6 months to 5
    years suffering from diarrhoea were given an individualised homoeopathic medicine or placebo.
    Treatment by homoeopathy showed a significant improvement in the condition in comparison to
    placebo.
    Jacobs J., Jimenez M., Malthouse S., Chapman E., Crothers D., Masuk M., Jonas W.B., Acute
    Childhood Diarrhoea- A Replication., Journal of Alternative and Complementary Medicine, 6, 2000,
    131-139

    אהבתי

  9. או כאלו:

    Homeopathy versus conventional treatment in recurrent acute rhinopharyngitis in children
    Prospective pragmatic study, comparison of homeopathy versus antibiotics in the treatment of
    recurrent acute rhinopharyngitis in children (18 months to 4 years) over a 6 month period. Results
    showed that homeopathy was significantly better than antibiotics in terms of episodes of
    rhinopharyngitis (2.71 vs 3.97, p<0.001), number of complications (1.25 vs 1.95, p<0.001) and quality
    of life (global score: 21.38 vs 30.43, p<0.001). Homeopathic treatment also contributed to lower
    medical costs (88 Euros vs 99 Euros, p<0.05) and significantly less sick-leave (9.5% of parents vs
    31.6% of parents, p<0.001).
    Trichard M, Chaufferin G, Nicoloyannis N. Pharmacoeconomic comparison between homeopathic
    and antibiotic treatment strategies in recurrent acute rhinopharyngitis in children. Homeopathy. 2005
    Jan;94(1):3-9

    Homeopathy versus conventional treatment in otitis media
    Prospective observational study, comparison of homeopathy versus conventional treatment in acute
    otitis media. Conclusion: homeopathy should be first line treatment in acute otitis media. Results
    showed median duration of pain of 2 days in the homeopathy-group and 3 days in the conventional
    medicine group. 70.7 % of the children receiving homeopathic treatment did not have another ear
    infection the next year and 29.3 % had a maximum of three ear infections within one year. 56.5 % in
    the conventional medicine group did not have another ear infection the next year and 43.5 % had a
    maximum of six ear infections the next year. Results showed that in the group receiving homeopathic
    treatment only 5 out of 103 children needed antibiotics.
    Friese K-H, Kruse S, Ludtke R, Moeller H "Homeopathic treatment of otitis media in children:
    comparisons with conventional therapy". Int J Clin Pharmacol Ther. 1997; 35: 296-301.

    אהבתי

    • נ ע מ ה מ ה, אני מצדיע לך, את עונה לעניין.
      אבל ראי לאן הגענו? 2 מחקרים דבל בליינד משוחזרים ועכשיו גם זה נקרא כאן "אנקדוטה".
      פשוט מצחיק.
      כל שחברות התרופות צריכות לעשות זה להוציא כך וכך מחקרים שליליים בכדי לבלוע את מסקנות המחקרים ההוגנים במטא אנליזות. זה טריק ידוע.
      הדבר היחיד שמפריע לי בכל הדיון הזה שהם מרשים לעצמם להחזיק את תואר הספקנות.
      זו לא ספקנות זו פסודוספקנות .

      אהבתי

    • לגבי "Homeopathy versus conventional treatment in recurrent acute rhinopharyngitis in children":
      "The effectiveness data were derived from a single study and no other source. The study design, a post hoc cohort study, was not appropriate for the hypothesis as the authors acknowledged that the patients in each treatment group were not randomly selected and no sample size was determined in the planning phase of the study. The patients' parents had chosen a particular type of treatment, which was probably correlated with many social, economic and cultural variables. Although the authors did try and test for some of these social variables, they did not test for differences in education, income level or size of housing, which could have a strong association with choice of treatment and health outcome. In addition, some baseline parameters were differently distributed in the two groups and such confounding factors were not taken into account in the analysis of effectiveness. The authors acknowledged that this non-homogeneity may have skewed the medical effectiveness results in favour of the patients in group H or in group A depending on the parameters."

      אהבתי

      • שלום עידית, אני לא מטפלת אבל ראיתי מס' מקרים של נסיגה של הויטיליגו אחרי טיפול הומיאופתי, האחרון שבהם היה די מזמן שנת 2006 בבית החולים תל השומר נערה עם ויטיליגו בצוואר שנסוג אחרי טיפול הומיאופתי
        אבל אני מכירה המון מטפלים טובים אם את מעוניינת

        אהבתי

  10. הפסיקו להסתובב סביב הבעיה וגשו אליה ישירות.
    ובכן, הומאופטיה יכולה לרפא בדיוק כמו שמים מזוקקים יכולים לרפא. תרופה בדרגת מיהול הנהוגה בהומאופטיה לא מכילה אפילו מולקולה אחת בבקבוק שאינה מולקולת מים אלא עם כן לא ניקו הבקבוק היטב ואז יש שם מולקולות אחרות אך לא תרופה. צריך גם לדעת שמים לא "זוכרים" את מה שהיה בהם. לא קיים ניסוי בו מים "זכרו" את שהיה בהם.
    במכון הבריאות העולמי לא מצאו בניסויים רבים במשך שנים רבות שהומאופטיה מרפאת יותר מאשר פלסבו דהיינו מרפאת כמו מים מזוקקים ההבדל הוא שמים מזוקקים עולים פחות ולא צריך להעסיק הומאופט לשם כך.
    לדעתי, מי שרוצה להאמין בזה הוא תמים, או שאינו מבין מהו מדע, מהו ניסוי מדעי ומהו פנטזיה או שמדובר פשוט בנוכל
    האדם שטען שהוכיח ש "מים זוכרים" קיבל את פרס ה איג-נובל ועשו ממנו צחוק פעמיים בבוסטון. אז מים לא "זוכרים" ואף ניסוי מדעי לא הוכיח שמים "זוכרים" ההומאופטיה היא לדעתי בלוף אדיר שמסכן את הבריאות של התמימים ומכניס כסף לא מעט לעוסקים בו
    הסיפורים חסרי הביקורת על מי שהבריא מטיפול שכזה היו יכולים גם להיות מסופרים כ "לא עשיתי כלום והמחלה עברה" זה אכן יכול לקרות במקרים רבים בגלל חוזקה של המערכת האימונולוגית שלנו.
    לו הייתי במקום המטופלים בהומאופטיה הייתי מגיש תביעה משפטית על רמאות וזוכה בקצת מהכסף שגבו ממני אך לא אעשה זאת כי מעולם לו טופלתי ולא אטופל בהומיאופטיה .

    אהבתי

  11. גלעד יקר,
    תודה על פוסט מעלף ומאלף.
    מאחלת למור כמובן בריאות שלמה.

    מאמינה שאני מצליחה להבין את הכיוון.

    כח ה אמונה, כח הכוונה ותוצאות השתיים על חיי.

    שנה אזרחית נפלאה, נשמה טובה.(למרות שאני לא חוגגת זאת 🙂 )

    ת ו ד ה

    רחל

    אהבתי

  12. אני מעריכה מאוד את פועלך ואת הזהירות שמאפיינת אותך בדרך כלל וחסרה לי בספקנים אחרים (גם ספקנים נגועים בנטיה האנושית להטיל ספק באמונות של אחרים יותר בקלות מאשר באמונותיהם). חורה לי אם זאת שרמזת פעמיים שייתכן שמדובר בתופעות פסיכוסומטיות. רופאים לא יודעים הכל. שמעתי ממקור ראשון על מקרה שבו מישהי שבאמת חלתה בטרשת נפוצה טופלה במשך חודשים בפרוזק בטענה שהבעיה שלה "נפשית". הנטיה של רופאים לסווג כל מה שהם לא יודעים כבעיה "פסיכולוגית"/"נפשית" מאוד מסוכנת לדעתי.
    בכלל יש דבר כזה תופעות "פסיכוסומטיות"? הרבה דברים שייחסנו בעבר ל"נפש" התגלו בעלי בסיס אורגני איתן. היום דכאון נחשב מחלה אם כי רבים מהסובלים ממנה מואשמים גם כיום בזה שהם "לא משתדלים מספיק".

    אני אשמח מאוד אם תקדיש פוסט לשאלה שלי. מה זה אומר "תופעות פסיכוסומטיות"? האם זה אומר שהמחלה בשליטת החולה? האם זה אומר שהחולה מעמיד פנים? האם המדע הוכיח מעל לכל ספק סביר שלתופעות כאלו אין בסיס אורגני? ואם אכן כך. האם זה אומר שיש לנו "נפש"?

    אהבתי

    • האמת שבקרוב אפרסם פוסט בנושא קשור.
      השפעות סוגסטיות הן מרחיקות לכת. אנשים חשים כאב או מפסיקים לחוש כאב רק כי הם מאמינים בסוגסטיה (וראי פלצבו). הם בהחלט לא עושים את עצמם, אם כי לפעמים יש בזה גם מרכיב רצוני של שיתוף פעולה עם הסוגסטיה. ארחיב בזה מאוד בעתיד, כשאעסוק בהיפנוזה. המשיכי לעקוב!

      אהבתי

      • מכתבי תשובה הם לא שולחים כי מן הסתם הם די מוצפים בפניות… אבל במחשבה שנייה יש כאן בעייתיות מסויימת, כי סגנון הכתיבה שלך כאן בפוסט מתאים הרי לקוראים שכבר מכירים אותך ויודעים למה לצפות. למי שקורא אותך בפעם הראשונה ייקח קצת זמן "לעכל" כזה פוסט, ובצירוף העובדה שהוא ארוך ומעמיק (לא בדיוק הצדדים החזקים של ynet) אולי אפשר להבין את הרתיעה של העורכים. לדעתי כדאי לנסות שוב, אולי עם מאמר זה או עם מאמרים אחרים, אבל חשוב לעשות עריכה מתאימה לפני ששולחים, וגם הצגת הבלוג באור הנכון מאוד תעזור (לא שיש לי מושג איך עושים דבר כזה..). עוד ערוצים ששווה לנסות הם חורים ברשת ובמיוחד עידו קינן שהרבה פעמים מתעניינים בדברים כאלו.

        מאוד הייתי שמח אם הבלוג שלך היה מקבל יותר חשיפה, הוא כתוב וערוך מצוין, מעביר מסר חשוב ותמיד תמיד מהנה לקרוא.

        אהבתי

  13. "אני חושב שהסיפור הזה מדגים יפה את ההיפך. לגבי המאמינים, כשזה עובד – סימן שעשינו את זה נכון. כשזה לא עובד, משהו כנראה לא היה בסדר: אולי המטפל, אולי הכנת התכשיר, אולי צייתנות לקוייה מצד המטופל, אולי התחלה מאוחרת מדי בטיפול, או הפסקה מוקדמת מדי, אולי אפילו האמונה של המטופל בטיפול לא היתה מלאה.
    בדבר אחד אין ספק – הטיפול עובד!"

    גישה זהה מצאתי גם לגבי המאמינים בתקפותה של פסיכולוגיה קלינית. אלו שוטים ואלו בורים. אבל הנזק מהפסיכולוגים הקליניים גבוה בהרבה מאשר הכסף הנזרק על טיפולי הומאופתיה.

    אהבתי

    • אני מאוד מזדהה אם מה שאמרת לגבי פסיכולוגיה קלינית. גם אני חושבת שזה המצב. וזה מרגיז אותי הרבה יותר מהומאופטים כי הם מקבלים את התעודות שלהם מאונ' קונבנציונאליות.

      אהבתי

      • בנוגע לפסיכולוגיה וכדי לחסוך לך את הזמן: אין הרבה דימיון בין תיאוריות פסיכודינמיות ארכאיות שמתארות שטויות ולא היו עומדות באף קריטריון מדעי כיום, לבין פסיכולוגיה עדכנית מבוססת מחקרים איכותיים. לומר 'פסיכולוגיה' זה כמו לומר 'גסטרונומיה'. יש מאכלים מכל הסוגים והטעמים, חלקם עשויים רע ואחרים לא. חלקם שייכים להיסטוריה, וכבודם במקומו מונח כמו כל תיאוריה שפינתה את הבמה.

        אהבתי

  14. הבעיה העיקרית בכתבה הזו היא שסיפור המבוסס כולו אך ורק על עדות אישית של בעלת אינטרס (מטפלת בהומיאופתיה בעצמה) מובא במדור בריאות כעובדה מוגמרת ללא שום ערעור. אם היתה אומרת שנרפאה בזכות הילינג חייזרים, קמע של הרב כדורי או טיפולי טלקינזיס אצל אורן זריף גם היו מפרסמים את זה ככה? כנראה שלא. אבל משום מה להומיאופתיה כמו גם לטיפולים תזונתיים למיניהם ("נרפאתי בזכות הטבעונות!") נוצרה הילה לא מוצדקת של אמינות על פני טיפולי פלסבו אחרים.

    אהבתי

  15. פינגבק: תרופות בהתאמה אישית « SciPhile

  16. כל הכבוד למי שכתבה את הכתבה ושיווקה את עצמה ביצירתיות. חבל שלא משווקים טיפולים רפואיים מבוססים מחקרית בכזו רמה של מוטיבציה ולהט דתי, וחבל עוד יותר שזה כנראה לא יעזור לאנשים חולים.

    אהבתי

  17. אבוי! היום פורסם בלמה-נט עוד "מחקר" הומיאופטי: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4324804,00.html
    על טיפול לזיהום בקנדידה. עוד פרטים על המחקר כאן: http://www.boazron.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%93%D7%94.html
    (זה האתר של ה"חוקר").
    שימו לב שאין שום סמיות, אין קבוצות ביקורת (פלסבו או טיפול רפואי) ואין שום התייחסות לפרמטרים אחרים (כמו טיפולים או שינויי תזונה מקבילים, מחלות מקבילות ועוד). כל שכן, אין שום הסבר באיזו רמה נוכחות קנדידה בצואה נחשבת לזיהום (האם כבר מרמת חלש?) שדורש טיפול. נקודות נוספות – כמה חזרות היו על כל דגימה? (מנסיון אישי בזריעת שמרים וחיידקים, הבדלים בין דגימות יכולים להיות של סדרי גודל – בגלל טעות קטנה. זה נכון גם במעבדות מהימנות – פעם דגימת שתן של הבת שלי אבחנו פסיאודומונס בכמות רבה, נשלחנו למיון שם התברר שאין כלום, אפס).

    שימו לב שמצורף שם מכתב של ד"ר ישראלה ברדיצקבסקי מהטכניון. אני מכיר אישית את ישראלה (הייתי מדריך בקורס מעבדה בבקטריולוגיה ומיקולוגיה לרפואנים שהיא העבירה), ופניתי אליה לגבי זה כי זה נראה לי קצת מוזר. אני ממתין לתשובה שלה.

    בנוסף, יש טעות חישובית פשוטה – התוצאות מראות שיש 4 נבדקים שלא הגיבו (3 "מסיבים" ואחד "בינוני") אבל בחישוב היעילות מתייחסים רק לשלושת ה"מסיביים" שלא הגיבו.

    אהבתי

  18. עוד פוסט מצויין, עם ניתוח מדוייק של הכשלים הלוגיים בסיפור. אני באמת מקווה שמישהו ב-ynet יסכים לפרסם את הפוסט הזה למען ההגינות, אבל לאור הגישה הכללית שלהם לרפואה אלרנטיבית אני מניח שאין מקום להרבה אופטימיות.
    ואני עדיין מחכה לפוסט על פסיכולוגיה 🙂

    רק חבל לי קצת על מגיבות מסויימות שמאוד אוהבות לקטול כל מילה שאתה אומר בלי לכתוב אפילו משפט הגיוני אחד, או להתייחס לעובדות…

    אהבתי

  19. כרגיל גלעד פוסט נהדר
    רציתי לציין שמנסיוני כחייל סביר מאוד שמידע רפואי על חייל יעבור בין גורמים שונים שלעולם לא יראו אותו
    במלואו.
    נכון ישנה מערכת מידע ממוחשבת שבה יש גישה לכל המפגשים שהחייל עשה עם גורמים רפואיים אבל צילומים לא מועלים אליה

    אהבתי

    • שירתה איתי בצבא מישהי שבתקופת השירות החלה לסבול מכאבי בטן עזים. עשו לה בדיקות ולא מצאו כלום, רק טרטרו וייאשו אותה. בשלב כלשהו נשבר לה אז היא גנבה את התיק הרפואי שלה ולקחה את הממצאים לרופא אזרחי שאבחן אותה כחולת קרוהן (מה שהוביל לשחרורה).

      אחת הבעיות במערכת הרפואה הצבאית היא שהיא מנוצלת לרעה (להוצאת גימלים כמובן) ולכן היא חשדנית מאוד כלפי לקוחותיה, מה שמוביל לא פעם להאשמה בהתחלות ולפספוסים באבחון. בפרט, לא פעם גם המפקדים עצמם שותפים למחדל ואף מונעים מהחייל לראות רופא בזמן כי הם מניחים שהוא רק עושה את עצמו…

      אהבתי

  20. כרגיל- פוסט מצוין, דיון עינייני ותגובות מעניינות- שאפו לכולם.
    הערה אחת: ההומאופטיה צולחת דרכה יותר מטיפולי חוצנים או טיפולי חרצנים מסיבה פשוטה: הרבה רוקחים, רופאים וחברות תרופות משתפים פעולה ומוכרים מוצרים הומאופטים , מסיבה מצוינת אחת שעימם- הביטחון בצידקת הכסף. בכסף- כולם מאמינים.

    אהבתי

  21. פינגבק: הומיאופתיה נגד קנדידה. פה חשדתי. « SciPhile

  22. פינגבק: הומיאופתיה נגד קנדידה. פה חשדתי. | הידען

  23. חקרתי בתואר טרשת נפוצה במוח וספציפית ב-MRI. הנגעים הללו יכולים בהחלט לבוא וללכת ולהשתנות, והם גם לא בקורלציה עם הבעיות בתפקוד. נשמע בהחלט כאילו באמת יש לה טרשת נפוצה שנמצאת בשלב של Relapsing-Remitting- כלומר התקפים שהולכים ובאים, ויכול לעבור הרבה מאוד זמן ביניהם. כמובן שהקשר להומאופתיה הוא בולשיט.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s