פלצבו 2 – מיתוס?

פלצבו 2 – מיתוס?

ברשומה הקודמת התחלנו בהבנה כי השוואת מקבלי טיפול לכאלה שאינם מקבלים טיפול היא בעייתית, שכן השיפור במצבם של מקבלי הטיפול עלול להיזקף במידה רבה לאפקט הפלצבו של הטיפול ולא לטיפול עצמו.

אך בתוך ההתלהבות הגדולה (או החשש הגדול) מאפקט הפלצבו, נראה כי נשכחה הטיה משמעותית אחרת: כיצד נדע אם השיפור במצב כל אחת מהקבוצות אינו נובע מהחלמה טבעית או שיפור זמני טבעי במחלה? ההשוואה לקבוצה שאינה מקבלת טיפול כלשהו מוסיפה מידע חשוב ביותר!

חישבו על המצב הבא: נניח שאנו בודקים תרופה חדשה נגד נזלת. קבוצת הניסוי מקבלת את התרופה והנזלת שלהם עוברת תוך שבוע. קבוצת הביקורת מקבלת תרופת-דמה, והנזלת שלה עוברת תוך… שבוע. האם אנו עדים לאפקט פלצבו מדהים? או שאולי גם קבוצת אנשים שלא היו מקבלים שום טיפול היתה מחלימה תוך שבוע? לפחות במקרה של נזלת, זה המצב.

במילים אחרות, כדי לקבל תמונה מלאה עלינו לבצע ניסוי שמכיל שלוש קבוצות: כאלה שמקבלים טיפול אמיתי, כאלה שמקבלים טיפול דמה וכאלה שאינם מקבלים טיפול כלל. לפי ההפרשים בין שיעורי ההחלמה בקבוצות השונות ניתן לדעת מה גודל אפקט הפלצבו ומה היתרון היחסי של הטיפול הנבדק מעבר לפלצבו.

התרשים הבא ממחיש את מצב הדברים (שיעורי ההחלמה הם רק דוגמה כמובן. המספרים שונים בכל מקרה):

מכה ניצחת לאפקט הפלצבו

כאשר נפל האסימון, שמרוב התלהבות מאפקט הפלצבו "נשכחה" בצד ההשוואה לאנשים שלא קיבלו טיפול כלל, חזרו החוקרים לבדוק את מסקנות העבר לגבי עוצמתו של האפקט.

Kienle ו-Kiene בחנו מחדש את המאמר המכונן של ביצ'ר משנת 1955, אותו מאמר שייסד למעשה את המחקר המודרני של הפלצבו. הם בדקו את הנתונים עליהם הסתמך כשהגיע למסקנתו בדבר כוחו האדיר של הפלצבו, והגיעו למסקנה כי אין שום עדות לשום אפקט פלצבו באף אחד מהמחקרים עליהם ביסס את מאמרו! השיפורים בבריאותם של מקבלי הפלצבו היתה אמיתית, אך נבעה משלל גורמים אחרים עליהם נפרט עוד מעט.

כדי לברר את המצב יותר לעומק ליקטו החוקרים הדניים Asbjørn Hróbjartsson ו- Peter C Gøtzsche כ-200 מחקרים מבוקרים ב- 60 תחומי טיפול שונים, בהם נכללה בניסוי גם קבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול.
באופן כללי לא נמצא יתרון משמעותי לטיפולי הפלצבו בהשוואה לאלה שלא קיבלו טיפול כלל!
בראיון לעיתונות אומר Hróbjartsson: "לדעתנו, הרמות הגבוהות של אפקט פלצבו שדווחו פעמים כה רבות במאמרים רבים, הם תוצאה של תהליכי מחקר פגומים".

טענות לכשל מחקרי מאותו הסוג הושמעו גם כנגד הממצאים הסנסציוניות בדבר אפקט הפלצבו האדיר בתחום התרופות נוגדות הדכאון. הטענה היא כי מסקנות אלה התבססו בעיקר על השוואות בין מקבלי תרופה למקבלי פלצבו, אך לא בין מקבלי פלצבו לכאלה שאינם מקבלים טיפול כלל, כלומר, למעשה מה שהמחקרים שקירש התייחס אליהם מראים הוא שגם הפלצבו וגם התרופה הינם בעלי השפעה מועטה, וכי מצבי הדכאון בעיקר חולפים מעצמם (מסקנה מדכאת לא פחות לגבי התרופות נוגדות הדכאון).
מעבר לפרשנות השגויה לגבי כוחו של הפלצבו, עבודותיו של קירש סובלות מליקויים מתודולוגיים רבים נוספים, ורחוקות מלהיות אובייקטיביות. נראה כי התרופות נוגדות הדכאון בכל זאת עוזרות. אולי הן אינן יעילות כפי שחברות התרופות היו רוצות שנאמין, אבל הן בהחלט יותר יעילות מכפי שקירש היה רוצה שנאמין. המעוניינים בפרטים נוספים מוזמנים לקרוא כאן, כאן וכאן למשל.

ומה לגבי ניתוחי הברכיים וניתוח קשירת עורק החזה? מה המסקנה הנכונה במקרים הללו? האם הפלצבו חזק באופן מדהים? או שהניתוח פשוט חסר תועלת באופן מדהים ומדובר בהחלמה טבעית בשני המקרים?
רק פרוצדורות כירורגיות מעטות עומדות למבחן מדעי (בארה"ב לפחות). מי יודע כמה הליכים ניתוחיים נוספים חסרי תועלת מונהגים כיום…

לא טיפול ולא פלצבו

זה המקום להזכיר שלל סיבות אפשריות לקבלת דיווח על שיפור במצב הרפואי, סיבות שאינן נובעות מטיפול כלשהו, וגם לא מאפקט הפלצבו, לפחות לא בהגדרתו המקובלת.

שיפור טבעי במצב

אבחון מקורי שגוי – אחוז מסוים מבין אלה שמאובחנים כלוקים בבעיה רפואית כלשהי, מאובחנים כך בשוגג, כלומר מדובר באנשים בריאים. אם אנשים כאלה מקבלים טיפול כלשהו, ובבדיקה נוספת עולה כי הם בריאים (כמה מפתיע), קל לטעות ולייחס את "הבראתם" לטיפול.

החלמה טבעית – לגוף שלנו יש מערכות מתוחכמות ביותר לתיקון וריפוי עצמי. הוא עושה זאת ללא הרף, בד"כ ללא ידיעתנו, וברוב המקרים יצליח להתמודד עם הבעיה גם ללא עזרה חיצונית. קל לטעות וליחס השפעה מיטיבה לטיפול (אמיתי או מדומה), במקרים בהם האדם מבריא באופן טבעי.

תנודות טבעיות במחלה / What Comes Down Must Go Up – הסימפטומים של מחלות כרוניות רבות מחמירים ומשתפרים בגלים. כאבי גב יכולים להעלם לכמה חודשים ואז לשוב ולהופיע. כאבי פרקים, מיגרנות – כל אלה אינם קבועים בד"כ. באופן טבעי, אנשים פונים לטיפול כשהסבל מרבי, כלומר, בתקופת שפל של המחלה. זה גם יהיה המועד בו הם ינטו לפנות ולהשתתף בניסויים של תרופות חדשות. ומנקודת שפל המצב יכול רק להשתפר. שוב, קל לטעות ולייחס את השיפור במצב לטיפול (אמיתי או דמה) שניתן במקביל, למרות שאין הדבר כך.

השפעת ידיעתו של הנבדק כי הוא חלק מניסוי

משפחת הטיות מעניינת נוספת נובעת מעצם העובדה שהאדם יודע כי הוא משתתף במחקר. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בכמה צורות.

שינוי הרגלי חיים – הנבדקים עשויים להקפיד יותר על תזונה, להגביר פעילות גופנית, להקפיד על נטילת תרופות אחרות באופן צייתני יותר וכד'. גורמים אלה עשויים לשפר את בריאותם ללא קשר לטיפול הספציפי אותו הם מקבלים במהלך הניסוי.

הידיעה כי הם נצפים – היא לבדה עשויה לחולל שינויים. התופעה התגלתה לראשונה במפעל הות'ורן (Hawthorne) של חברת  Western Electric בארצות הברית בניסוי שנערך בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת. החוקרים בדקו אילו שינויים רצוי לבצע בסביבת העבודה על מנת להגדיל את תפוקת העובדים. בניסוי אחד גילו כי הגברת עוצמת האור מעלה את התפוקה. בניסוי אחר גילו כי הפחתת עוצמת האור גורמת לעליה בתפוקה. החוקרים המבולבלים המשיכו לבדוק פרמטרים רבים, ולבסוף הגיעו למסקנה כי אין למעשה חשיבות לשינוי שיבצעו. עצם העובדה שהעובדים במפעל ידעו שהם משתתפים בניסוי וניתנים תחת מעקב כלשהו היא שהביאה לעליה בתפוקה.

רצון לרצות את המטפל/חוקר – לעיתים נבדקים מנסים לרצות את החוקר, בגלל הערכה, יראת כבוד, רצון כללי לסייע, למצוא חן, וכד'. כששואלים נבדק כזה אם חל שיפור במצבו הוא עשוי לענות בחיוב, למרות שלמעשה לא חל שיפור של ממש. בד"כ השאלות אינן שאלות כן/לא, ואז קל עוד יותר "לדחוף" את ההערכה ציון אחד למעלה, רק כדי לרצות. והתוצאה – גם הטיפול האמיתי וגם טיפול הדמה צוברים פער גדול יותר בהשוואה לאלה שלא קיבלו טיפול (או בהשוואה לחולים שיקבלו טיפול בנסיבות חיים רגילות, ולא כחלק ממחקר).

בניגוד להטיות הראשונות שהזכרנו, אותן ניתן לקזז אם משווים לקבוצת אנשים שלא קיבלה טיפול כלל, את ההטיה הזו לא ניתן לקזז כך. היא קיימת מעצם קיומו של המחקר.

המוטיבציה להרגיש טוב יותר – תשומת לב סלקטיבית ופרשנות – אנשים שמודעים לכך שהם מקבלים טיפול (אמיתי או מדומה) עשויים לייחס תשומת לב רבה יותר ולזכור רגעים של שיפור, ולשים לב פחות ולשכוח רגעים פחות מוצלחים. גם מטפלים חדורי מוטיבציה יכולים לתרום רבות לאשליה שהטיפול אכן מצליח. "אתה נראה הרבה יותר טוב מאשר בביקור הקודם", "לדעתי יש שיפור, אני לא זוכר שהכאבים הופיעו כל כך הרבה בשבוע האחרון", וכד'. האם זה חלק לגיטימי ממה שהיינו קוראים לו אפקט פלצבו? לדעתי זהו מקרה גבולי. לא מדובר בשיפור אובייקטיבי במצב, ואף לא בשיפור סובייקטיבי, אלא בזיכרון סלקטיבי ופרשנות מוטית לגבי הצלחת הטיפול.

הטיות מתודולוגיות

לעיתים נוטים לשכוח זאת, אך מחקרים לא מעטים אינם מתוכננים כהלכה, אינם מבוצעים כהלכה תוצאותיהן אינן מנותחות כהלכה, והמסקנות לא תמיד נובעות מהתוצאות. לא כל המחקרים שווים באמינותם.

אך הסיפור לא תם

האם גורמים והטיות אלה מסבירים את כל אפקט הפלצבו כפי שתועד במשך שנים רבות? האם כל הרעש הגדול סביב אפקט הפלצבו היה חסר ביסוס? כפי שראינו, יש הסבורים שכך הדבר.

ויש שלא. לא מעט חוקרים הקדישו את מרצם ללמוד על אפקט הפלצבו מתוך ניסויים שזו היתה מטרתם, ולא כמסקנות לואי מתוך ניסויים קליניים שמטרתם לבחון יעילות של תרופות וטיפולים חדשים.

והם דוקא גילו דברים מעניינים. על כך בחלק הבא.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

מגיפת רואי הנסתר

מגיפת רואי הנסתר

בהמשך ישיר לרשומה על ניסויי חישת העתיד, אני רוצה להביא בפניכם סיפור אישי מרתק ששלח לי אחד מקוראי הבלוג (שהעדיף להישאר בעילום שם). תודה על השיתוף!

*

לפני שלוש שנים השתתפתי בסדנא בה דיברו רבות על צורת החיווט במוח וכיצד הוא מתפתח. אחת ההרצאות המעניינות ששמענו הייתה על הדרך בה מתחדשים תאי עצב במוח. נאמר שם, שאם בעבר חשבו שאנחנו נולדים עם מערך מסוים של תאי מוח שרק מתים עם השנים, הרי שלאחרונה גילו שהמוח מייצר מיליארדים של תאי עצב חדשים מדי יום (Neuro Genesis), אך לרוב הם מתים בהמוניהם. הדרך היחידה לגרום להם להמשיך לחיות, להתחבר לאחרים וליצור רשתות עצביות היא ע"י איתגור של המוח. במילים אחרות – תאי העצב יצמחו וייצרו רשתות עצביות לקליטה ועיבוד של מידע רק אם נלמד משהו שמאתגר את היכולות הקוגנטיביות או נעשה משהו חדש הדורש מאמץ מוטורי למשל (כמו ללמוד לרכב על אופניים).

הסדנא, שהייתה רוחנית באופייה, התבססה על העקרון הזה כדי להסביר איך ניתן לפתח יכולות תפישה על-חושית (ESP) החבויות במוח, שהרי הכל עניין של חיווט ואימון.

השיטה בה הדבר התבצע הייתה פשוטה יחסית: לוקחים חבילת קלפי משחק רגילים (פוקר), מערבבים אותם, עורמים אותם כשפניהם כלפי מטה ואז מנסים "לקרוא" אותם, אחד אחד, כל פעם את הקלף הנמצא בראש החבילה.

שניים מהמשתתפים הוותיקים בסדנאות שתרגלו את היכולת הזו במשך תקופה ארוכה, הצליחו להדגים באופן עקבי זיהוי מדויק של 48-52 קלפים מתוך 52 קלפים שיש בחבילה!
הם גם לימדו את המשתתפים האחרים את הטכניקה. לפי ההסבר שלהם, מביטים בקלף (ומנסים לשמור על מוח שקט עד כמה שאפשר ללא הסחות דעת פנימיות וחיצוניות) עד ש"מופיע" על גב הקלף צל שמתעצב לסמל ולמספר של הקלף ההפוך.

פה ושם צצו ועלו סימני שאלה. שני ה"קוראים" המיומנים ביותר הצליחו "לקרוא" רק את החבילה שלהם. אם היו צריכים להחליף חבילה או לנסות אחת חדשה, אחוזי הקריאה שלהם צנחו פלאים, ועלו רק לאחר פרק זמן כלשהו (שבוע או יותר) של אימון עם חבילת הקלפים החדשה.

תרבות עניפה התפתחה סביב הנושא. מפגשים שלמים הוקדשו לתרגול היכולת לקרוא בצורה מדויקת את הקלף לפני הפיכתו. היתה תחושה של מרוץ אל התהילה – מי יצליח לזהות יותר קלפים לפני כולם. העניין זכה לפרסום נרחב כל-כך עד שאחת מאלופות ה"קריאה" אפילו זומנה לבדיקה מעמיקה של יכולותיה במעבדת מחקר מכובדת.

שנה לאחר מכן, בסדנא נוספת, הופתעתי לגלות שעשרות ממשתתפי הסדנא מגיעים לשיעורי הצלחה מדהימים של 40 קלפים ויותר, עד כדי "קריאת" חבילת קלפים שלמה ברצף ללא אף טעות!

אם בני ה"דור הקודם" של קוראי הקלפים נדרשו לכ-20-30 שניות בממוצע לזיהוי כל קלף, ולפעמים היו מניחים מספר קלפים בצד כי לא הצליחו לזהות אותם כלל, הרי שבני ה"דור החדש" הצליחו לקרוא כל קלף ב-3 שניות בממוצע. ממש עברו על החבילה כרוח סערה…

אחד המשתתפים שהדגים מול כולם את שליטתו המופלאה במלאכה סיפר שלימד את עצמו לעשות זאת בשישה ימים! משתתפת אחרת, שזיהתה נכון 30 קלפים במפגש שנעשה ביום הראשון לסדנא, הצטרפה תוך יומיים לנבחרת האלופים עם טעות אחת בלבד לחבילת קלפים שלמה! מישהי סיפרה שהצליחה לפתח את היכולת הזאת בזמן שהיתה מאושפזת לשבועיים בעקבות שבץ ולא יכלה ללכת. לטענתה זה העמיד אותה על הרגליים במהירות רבה וללא עקבות כלשהם לשבץ!

מצד אחד זו הייתה תגלית משמחת עבורי, ומצד שני – מזעזעת.
משמחת – שהרי אם הם יכולים, זה נמצא בתחום היכולת האנושית, וכל מה שצריך לעשות זה רק להתאמן בשקידה.
מזעזעת –  משום שהתאמנתי באדיקות (פחות או יותר) אבל נותרתי הרחק מאחור עם זיהוי של משהו כמו 3 קלפים מתוך 52… והיה גם עניין הכבוד הרב שקיבלו אותם אנשים, (שזכו לקללות עסיסיות בתוך ראשי) והחגיגה שנמשכה סביבם בהערצה מוחלטת.

אקטע לרגע את שטף הסיפור כדי לשתף אתכם במחשבות שהתרוצצו במוחי למקרא הדברים.

האם מדובר בכוחות על טבעיים?

כנראה שלא.

למרות שהמחקר הפראפסיכולוגי נמשך כבר למעלה ממאה שנה, עדיין אין שום ראיות לביצוע דבר מסדר גודל כזה בתנאים מבוקרים (ראו למשל כאן). גם התוצאות המרשימות ביותר בהם מנפנפים חוקרי העל-טבעי מדברות על סטיות זעירות מהצפוי באקראי, סטיות שלא ניתן להבחין בהן כלל אלא אם מבצעים סטטיסטיקות על מספר רב של נסיונות.
לא סביר שלראשונה בהיסטוריה התקבצו המוני אנשים בעלי יכולות על טבעיות במקום אחד (או ליתר דיוק – אנשים רגילים אשר פתחו מיומנות זו תוך ימים ספורים).
(עוד על ענייני סבירות תוכלו לקרוא כאן: "ידיעה, טענות משונות ומוחות נשפכים").

האם מדובר במקריות? מה צפוי באקראי?

נניח לרגע כי קוראי הקלפים לא יודעים או לא זוכרים אילו קלפים כבר נפתחו כשהם מנסים לנחש את הקלף הבא בתור. נגדיר קריאה של חבילה שלמה כניסיון אחד. כמה קלפים צפוי שאדם ינחש נכון, באקראי?

חישוב מראה כי בשליש מהנסיונות לערך לא יהיה אף לא זיהוי נכון אחד. הצלחה בניחוש 2 קלפים או יותר תתרחש באחד מכל 4 נסיונות. אחת ל-13 נסיונות יצליח מישהו לנחש 3 קלפים או יותר מהחבילה.
הסיכוי לנחש 5 קלפים נכונים או יותר צונח כבר לשליש האחוז. כלומר, אחת ל-300 חבילות בממוצע. הסיכוי לנחש נכון 15 קלפים או יותר הוא בערך 1:20,000,000,000,000. אם כל אדם שחי על פני כדור הארץ יקרא 10 חבילות ביום, ארוע כזה יתרחש פעם אחת בשנה, אי שם על פני האדמה, לבר מזל אחד.

אך הסיכויים לניחוש מוצלח בפועל היו גבוהים יותר. מהסיפור משתמע כי הקלפים נחשפו מיד לאחר כל נסיון ניחוש. ברור כי זכירת הקלפים שנפתחו כבר (בין אם נקראו בהצלחה ובין אם לאו) משפרת את הסיכויים לניחוש הקלפים הנותרים, שכן מספר האפשרויות הולך ומצטמצם ככל שמתקדמים במורד החבילה. למעשה, אם ה"קורא" זוכר את כל הקלפים שנפתחו באופן מושלם, הקלף האחרון ידוע בודאות. את הקלף הלפני האחרון ניתן לנחש בסיכוי של 50% (שהרי אז נותרים רק שני קלפים שעדיין לא נפתחו ובעל הזכרון המושלם יודע מי הם השניים).

בגרף מוצגת ההסתברות לניחוש N קלפים או יותר בחבילה, בשני המצבים שתוארו – חוסר זכרון מוחלט, וזכרון מושלם של הקלפים שנפתחו. אפשר להניח כי ההסתברות הרלוונטית לתנאים המדוברים נמצאת איפשהו בין שני המצבים הקיצוניים המתוארים בגרף.

* הערה למתמטיקאים מבין הקוראים: את ההסתברויות למצב ללא זיכרון חישבתי ע"י שימוש בנוסחת התפלגות בינומית מצטברת.
מציאת ההסתברויות למצב עם זכרון היתה מאתגרת יותר, ונאלצתי לכתוב תוכנית קטנה שהגרילה הלכה למעשה חבילות קלפים, ניחשה אותם תוך שימוש בזכרון מושלם של הקלפים שנפתחו עד לכל רגע, וספרה את כמות הניחושים הנכונים. הנתונים מקורבים, ומתבססים על 100,000 נסיונות. אם מישהו חושב שיש טעות במספרים, אנא ידעו אותי.

כך או אחרת, הסיכוי לנחש 20 קלפים או יותר שואף לאפס.  לא יתכן שאנשים זיהו 40-50 קלפים בסדנה שוב ושוב, במקרה.

מסקנה: לא מדובר במקריות.

אז במה כן מדובר?

מכיוון שלא מדובר בסטיות קלות מאקראיות (מה שיכול להיות מוסבר ע"י הטיות ניסיוניות דקות כאלה ואחרות) אלא בממצאים אדירי מימדים, יש לכוון את אור הזרקורים אל אחד משני ההסברים הבאים:

הונאה עצמית / הונאה מכוונת (או כמובן שילוב של שניהם).

נחזור לסיפור כעת:

אותה בחורה שנבדקה במעבדת המחקר והדגימה להם קריאה ללא דופי, קיבלה מהחוקרים את ההסבר הבא: זה לא שהיא מרמה אבל משום שהיא מתאמנת עם אותה חבילת קלפים במשך זמן ממושך, המוח שלה לומד לשנן בצורה תת-סיפית (Subliminal) את הסימנים הזעירים הנמצאים בגב הקלפים וכך היא מסוגלת לזהות אותם.

היא לא בהכרח מודעת לעובדה שהיא מזהה סימנים על גב הקלף, אבל היא קולטת ומעבדת אותם תת הכרתית. הם הציעו לה לשנות את הצורה בה היא מתאמנת, ולכסות את הקלפים שהיא קוראת כך שלא תיחשף לסימנים הייחודיים הנמצאים על גב כל קלף. הם גם ביקשו ממנה לחזור אם תצליח להגיע לרמת מובהקות דומה בשיטה החדשה.

ובחזרה לסדנא. משהו קצת הריח לי…

לקח לי יומיים לגלות שאותם אנשים שהפכו לכוכבים וזכו לחמש-עשרה דקות התהילה שלהם באור הזרקורים, למעשה למדו בצורה מודעת את הסימנים בגב כל קלף, וחלקם, רחמנא לצלן, אפילו ייצרו סימנים ייחודיים כאלה לכל קלף בעצמם, שיהיה יותר קל.

כשהבנתי את זה, לימדתי את עצמי תוך שעה לקרוא חצי מחבילת הקלפים שלי – נדרשו רק זכרון ושינון תבנית הפגמים הזעירים בגב הקלף. עכשיו הבנתי למה כולם היו צריכים פנסים חזקים כדי לבצע קריאה נכונה…

כמובן שכעסתי מאוד, הרי מדובר כאן על רמייה מודעת, לפחות לגבי חלק מהאנשים.
חלק מהמשתתפים (ואני ביניהם) התחילו לשאול שאלות קשות, ומכאן לשם, כל הנושא נפתח והביקורת זרמה.

מכאן ואילך, ההוראות החדשות היו להתאמן לפי הנחיות מעבדת המחקר – כשהקלף אותו מנסים "לקרוא" נסתר מן העין.

עד היום, אף אחד מהמשתתפים בסדנאות לא הצליח להגיע לאותה רמה של מובהקות.
אבל זה כמובן לא אומר שום דבר לגבי העתיד 🙂

דברים אינם כפי שהם נראים

אני חושב שהסיפור מדגים יפה, בין השאר, עד כמה לעיתים דברים אינם כפי שהם נראים, וביותר מרמה אחת.

ברמה הפיזיולוגית, יכולות "על טבעיות" לכאורה התבררו כמשחק זכרון המבוסס על קליטה מודעת/לא-מודעת של רמזים טבעיים לחלוטין.
פרשה היסטורית מרתקת באותו נושא היא הסיפור על הסוס שידע חשבון. מי שלא מכיר– מומלץ בחום! קלאסיקה של חשיבה חדה.

ברמה הפסיכולוגית-חברתית, לאחר שאנו מקלפים את קליפת הרוחניות וההתפתחות האישית, מתגלים לעינינו המניעים העמוקים יותר: רצון להרגיש מיוחדים ("יש לי כוחות על-טבעיים!"), השפעה וסחיפה חברתית ("למה לכולם זה מצליח ולי לא? אני חייב לעזור לזה לקרות…"), תחרותיות ("אוף, גם האחרים כאן מיוחדים, אני חייב להיות אפילו יותר מיוחד!"), מניעים שמובילים אנשים להונאה עצמית ואף הונאה מכוונת כלפי אחרים בכדי להשיג את מטרתם האמיתית – יוקרה והערכה חברתית במקרה הזה, כמו גם, מן הסתם, שיפור הדימוי העצמי.

*

חושבים שיש לכם תפישה על-חושית?

קחו חבילת קלפים חדשה, בקשו מחבר שיערבב אותה היטב ויתחיל לדפדף את הקלפים בתוך ארגז קרטון כך ששניכם לא תראו את הקלפים (ואתם גם לא תגעו בהם). רישמו את ניחושיכם על דף עד שתסיימו לדפדף את כל החבילה (בזהירות – לא לערבב את סדר הקלפים שמניחים בצד).

כשתצליחו לנחש 10 קלפים או יותר מתוך חבילת קלפים סטנדרטית (מבלי לרמות) שילחו לי מייל נרגש, ואני מבטיח ליצור איתכם קשר ולבדוק את הנושא בצורה יותר מבוקרת.

אם תצליחו בכך פעמים נוספות בתנאים מבוקרים, אפרסם את התוצאות בבלוג (אנונימית או לא, לבחירתכם), ואודיע קבל עם ועדה שדבר מאוד מוזר קרה, שאין לי כל הסבר סטנדרטי עבורו, ויתכן שאנו אכן עדים, לראשונה בהיסטוריה, לתפישה על חושית משמעותית, ניתנת לחזרה, בתנאים מבוקרים.
כשאהיה גדול אולי אציע גם פרס כספי.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

מלאך נתפס במצלמות האבטחה!

מלאך נתפס במצלמות האבטחה!

ישות מסתורית תועדה כשהיא מתעופפת ברחבי תחנת הדלק:

מה לעזאזל זה יכול להיות? שד? רוח רפאים? מלאך? OMG… איזה מסתורין!

אולי קפטן אי-שליה יציל אותנו הפעם…

למי שדילג על הסרטון (למה לעשות דבר כזה?) – מדובר בחרקים שמסתובבים על עדשת המצלמה, או על כיסוי המגן השקוף שלעיתים קרובות מגן על המצלמה מנזקי מזג האויר.

* דרך אגב, לגבי הצבע הכחלכל המוזר של היצור, נשים לב כי גם הכתבת נראתה די כחולה מבעד למצלמת האבטחה עד שהגיחה מבעד לדלת בבגד אדום בוהק. כנראה שקשה לסמוך על אמינות הצבעים במצלמה זו.

נס גלוי – מלאך נתפס במצלמות האבטחה!

הנה סיפור הנס כפי שהוא מתואר כאן, מלווה בטיעונים לוגיים איתנים כסלע (שגיאות העברית במקור, ההדגשות שלי):

"התאריך היה 30.12.2008 למניינם שעה 11:20 בבוקר. אני ראיתי זאת בחי ("בלייב") כשזה קרה מעל גבי מצלמות האבטחה ותוך פחות ממספר שניות, יצאתי החוצה לפקידה שלי, שהייתה בחדר ולא ראתה כלום בעין בלתי מזוינת. וגם אני לא ראיתי כלום בחדר בטח לא פרפר ולא ציפור, בוידאו רואים אותו בבירור עף מול אור השמש שנכנסת דרך הדלת. את האירוע צילמו שני מצלמות אבטחה ובשנייה לא היה כלום ורק מצלמה אחת הראתה המלאך, דבר הבא ללמד שזה לא היה משהו מהעולם הזה. מה גם שבבירור רואים שזה לא משהו שניתן לזהות מהעולם הזה. המצלמות נבדקו ונמצאו תקינות לחלוטין.

למען קידוש שם שמיים החלטתי לזכות הרבים ולחשוף את הנס המצולם הנ"ל של המלאכים שקרה לי ולא אחר.

כן, הבנתם נכון. המלאך הוא הכתם המטושטש בצד ימין למעלה.
חד משמעית מלאך. מה לא?

בתמונה רואים אותו בצורה של משולש עם גוף כהה וכנפיים בהירות וראש מזדקר והכנפיים מוטות לאחור. זכרו שזה 11:20 בבוקר לכן לא יכול להיות שזה שד שכן אלו פעילים רק בלילה ומכאן במיוחד לאור החלום שחלמתי ברור שזה מלאך ולא אחר.

מכאן צאו ולמדו, יש מלאכים! יש עולם הבא! ויש נשמות! סיפורי ממחיש קודם כל את ההבנה שתורתנו הקדושה כולה אמת.

לחצו כאן לראות את הסרטון המדהים בו מופיע המלאך במצלמהלראות ולא להאמין!"

מה לא יעשה אדם כדי לאשש את אמונותיו. גם צללית של חרק מסכן תהווה הוכחה נחרצת לחיים שלאחר המוות ולקיום האל.

גם אני רוצה לצלם מלאכים!

חשבתי לסיים כאן את הרשומה, אבל ידעתי שאז יקפצו ספקני הספקנים ויאמרו – "רגע, מניין לך שככה באמת נראים חרקים שמתעופפים ליד המצלמה? זה לא הגיוני, כי..."

אז לא היתה ברירה. הייתי חייב לצוד חרק, ולכלוא אותו מול עדשת המצלמה (שקף שהדבקתי סמוך לעדשה לא אפשר לו לברוח). במשך חצי שעה לפחות מצאתי את עצמי מכה במצלמה חזור והכה, תוך שאני רוטן – "נו, עוף כבר! זוז, יאללה, אני מרגיש מפגר. בוא נגמור עם זה, תן לי מטס מרשים מול העדשה ואשחרר אותך!" (מסיבה זו אין פסקול לסרט).

בסופו של דבר, הנה הסרטון עם הוכחות לקיום מלאכים. אה כן, וכמובן גם לעולם הבא, לנשמות, ולקיומו של האל.

"המלאכים" (חרקים) שלי:

"המלאך" המקורי:

מצאו את ההבדלים…

לקריאה נוספת:

*  האם כבר פגשתם אנשים מרחפים, אנשים מגנטיים, ואנשים שמסוגלים להעיף את היריב בכח המחשבה?

*  "איך אתה יכול להיות בטוח שבמקרה ההוא זה לא באמת מלאך?" –  ידיעה, טענות משונות ומוחות נשפכים

עוד על מקומות רדופי שדים ורוחות

צילומי "רוחות" נוספים

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

האיש שהאניש את היקום

האיש שהאניש את היקום

לאחרונה דברנו על פנייה לסמכות. עסקנו בעיקר במומחים מדומים, או במומחים אמיתיים אבל כאלה שמייעצים לא בתחום מומחיותם. היום נעלה דרגה ונפגוש מומחה שמעלה טענות במסגרת מומחיותו. גם במקרה כזה, חשוב להפעיל חשיבה חדה. לעיתים הדברים באמת מעל להשכלתנו או יכולותינו האינטלקטואליות, אך לא תמיד. אל תמעיטו ביכולותיכם. חישבו, ושאלו שאלות!

לפני ימים אחדים שלח לי אחד מקוראי הבלוג את המאמר המעניין הזה. הוא נפתח בהקדמה דרמטית מאת מנהל האתר בו פורסם המאמר:

מה קורה כשמדען וחוקר מוערך מגיע למסקנה שהיקום מגיב בקורלציה מדהימה להתנהגות האנושית ושהדבר מוכח ונתמך ע"י מודלים מתמטיים? נכון, הממסד האקדמי מתעלם ממנו לחלוטין ומונע ממנו לפרסם את ממצאיו בעיתונים המדעיים. דוקטור אלון ר' הוא מדען שכזה.

הכתבה שלפניכם פורצת דרך ומדהימה בכל קנה מידה. המסקנות שנובעות ממנה מבוססות על תצפיות ומודלים מתמטיים ומדעיים.

מדובר בעבודה של דוקטור אלון ר' – בוגר הפקולטה לפיסיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית שבירושלים.
הוא סיים את המאסטר שלו בהצטיינות בפיסיקה תיאורטית (יחסיות כללית) באותה האוניברסיטה וקיבל את הדוקטורט שלו בפיסיקה נסיונית (אסטרונומיה) מאוניברסיטת ת"א. הוא פירסם 60 מאמרים שעברו שיפוט בעיתונים מדעיים, … השתתף ב-20 כנסים מדעיים, רואיין לכמה עיתונים ורשתות טלוויזיה מהמובילים בעולם, הוביל מספר פרויקטי מחקר בינלאומיים…  [הרשימה המלאה באתר].

בקיצור, יש לו את הסמכות והנסיון.

אני מוכרח להודות שכמעט התפקעתי מסקרנות. אסטרונומיה היתה תחביב נעורים שלי ואת התואר הראשון עשיתי בלימודי פיזיקה, כך שמושגים בסיסיים בתחום הספקתי לרכוש.

המדען פותח בדברים (ההדגשות שלי):

כתבה זו מציגה תפיסת עולם אבסורדית, הטוענת שהמדען הצופה אינו נפרד מהיקום. מוצגת הקבלה מדהימה בין בני אדם והתנהגויות אנושיות לבין עצמים ותופעות אסטרונומיות. דמיון מפתיע זה מתבטא גם בהתפלגויות ובמספרים, והוא בעל מובהקות סטטיסטית גבוהה מ-99.9%!
מועלית הטענה ההזויה, שעל סמך התנהגויות אנושיות ניתן לנבא תופעות אסטרונומיות.
התפיסה והתוצאות המובאים במחקרים אלו הם כל כך מוזרים, עד כדי כך שהמדע מסרב לקבלם, ועד כה הוא חסם אותם לחלוטין. תחזית אחת של המודל כבר התגשמה, וכמו מהפכות מדעיות קודמות בעבר, הזמן כנראה יעשה את שלו בעניין זה.

הנה כמה מההקבלות שמצא המדען:

  • כוכבים מרוכזים בצבירי כוכבים, גלקסיות וצבירי גלקסיות כמו שבני אדם נמצאים בכפרים, ערים וארצות.
  • יש כוכבים צעירים ואנרגטיים וגם כוכבים זקנים, כמו ננסים לבנים, כוכבי ניוטרונים וחורים שחורים. כוכבים זקנים פעילים פחות מכוכבים צעירים.
  • כוכבים רגילים (כוכבי סידרה ראשית) מחולקים בצורה גסה לשני סוגים – כוכבים חמים וקרים בדומה לנשים וגברים.
  • כוכבים רבים נמצאים במערכות כפולות, כמו זוגות בני אדם, אך יש גם כוכבים בודדים ואפילו מקרים מועטים של מערכות עם שלושה כוכבים ויותר. סימולציות מראות שכאשר כוכב שלישי מתקרב למערכת כפולה הוא גורם לתגובה, שבסופה הוא יכול להמשיך בדרכו ללא הפרעה לזוג, לפרק את המערכת הזוגית, או לתפוס את מקומו של אחד מבני הזוג. ההקבלה לבני אדם ברורה.
  • פלנטות מושוות לילדים. יש שני סוגי פלנטות – מוצקות כמו כדור הארץ, וגזיות – כמו צדק. זאת בדומה לבנים ובנות.
  • גילוי פלנטות מחוץ למערכת השמש, שקיבל תאוצה בשני העשורים האחרונים, הראה שיש פלנטות סביב כוכבים בודדים (משפחה חד הורית) וגם סביב מערכות כפולות – משפחה רגילה.
  • סביב כוכב או מערכת כפולה יכולים להיות פלנטה אחת או יותר כמו מספר ילדים אצל בני אדם.

וכעת, להקבלות המספריות:

הדמיון בין המערכות האסטרונומיות והאנושיות אינו מבני ואיכותי בלבד, אלא אף כמותי. מאמר משנת 2008 בדק את הכפילויות ב-4500 הכוכבים הבהירים הקרובים לשמש, ומאמר נלווה העריך כמה פוספסו בגלל גורמים תצפיתיים. התפלגות זו הושוותה עם מספר האמריקאים המבוגרים בגילאי 18-65 שנים מאתר לשכת הסטטיסטיקה האמריקאי. ההתאמה יפה מאוד והמספר הממוצע של ההתפלגויות כמעט זהה – 2.04 אצל כוכבים מול 2.03 אצל בני אדם. סימולציות מונטה-קרלו הראו ששתי ההתפלגויות זהות בהסתברות שמרנית הגדולה מ- 92%.

קראתי בשקיקה גם את המאמרים המצורפים. תוך כדי קריאה צפו ועלו בי עוד ועוד שאלות. למרות שחככתי בדעתי האם לכלות זמן יקר מחיי הקצרים (ביחס לכוכבים לפחות) על הנושא, ההזדמנות לנהל שיחה עם הדוקטור בכבודו ובעצמו קרצה לי.
קפצתי אם כן קפיצת ראש לשלולית, תוך שאני משנן לעצמי ציטוט מפי איינשטיין:

"הדבר החשוב הוא לא להפסיק לשאול שאלות"

לפניכם לקט נבחר וערוך קלות של חילופי הדברים בינינו (אני בכחול, הדוקטור באדום, ההדגשות שלי). חילופי הדברים במלואם מופיעים כאן בתפזורת בלתי נמנעת.

הערה טכנית: המונחים בעברית מבלבלים מאוד. star ו-planet תורגמו בעברית ל-כוכב וכוכב לכת, בהתאמה. מדובר בגרמי שמיים שונים מאוד במהותם. כדי לא להתבלבל אשתמש במונח פלנטה ולא ב"כוכב לכת", ובמונחים שמש או כוכב כשאני מתייחס ל-star.

היוהרה האנושית

מדוע בעצם האנלוגיה היא לבני אדם? ולא לדולפינים? או עכברים? או דבורים?
או 476 תרבויות אינטליגנטיות אחרות שאולי מפוזרות ברחבי היקום, עם אורחות חיים שאנו אפילו לא יכולים לדמיין?

  • האנלוגיה היא דווקא לבני אדם ולא לחיות ממין אחר כי לאדם יש תודעה. הוא פאר היצירה. האדם הוא היחיד שחושב. היחיד שמסוגל להבין את הסינגולריות. קוף לא יכול לעשות זאת. היקום מופיע בתודעתך, שהיא הסינגולריות, אך לא בתודעת הקוף או הדג.
    לגבי צורות חיים אחרות ביקום, אין לנו מידע כיום. יתכן שיש – הסתברותית צריך להיות, יתכן שאין – אין צורך בכך. יש מספיק מגוון תודעתי על פני כדור הארץ.
    מי אמר שהמספרים אצלם יהיו שונים? על סמך מה אתה מניח זאת? מי אמר בכלל שהם ייראו אותו יקום כמו שאנו רואים?

האבולוציה היא תהליך בסיסי ביותר על פני כדור הארץ, במסגרתו התפתחו כל סוגי היצורים החיים וכן יצורי ביניים שכבר אינם מסתובבים בינינו. מה המקביל האסטרונומי?

  • גם ביקום יש אבולוציה. אם אתה מכיר את הנושא של קרינת הרקע הקוסמית, אז היקום היה אטום לקרינה לפני כן, ושקוף לקרינה אחר כך. דמיון מדהים לאדםהיקום אטום לעובר בזמן ההריון ושקוף אחרי הלידה. אני מקביל את קרינת הרקע הקוסמית לטבור – עדות ללידה. גלקסיות וצבירי גלקסיות נוצרו מאוחר יותר. קווזרים, גלקסיות בהירות מהעבר שכיום לא קיימות, יכולים להיות מושווים עם דינוזאורים.

רומזים לנו שיש סקס אחר

אלמנט בסיסי ומרכזי בחיי האדם הוא רבייה. מה האנלוגיה האסטרונומית של זה?

  • במערכת זוגית חומר עובר מכוכב לשני דרך דיסקת ספיחה. יש דמיון לסקס. כאשר הספיחה גבוהה מאוד, יכול להופיע סילון – כלומר חומר הנזרק מהכוכב. לדעתי, יתכן שחומר זה יכול ליצור פלנטה.

בסוף כולם מתים

מהו מוות לפי התיאוריה שלך? מה הפרופורציה בין גיל האדם לגיל כוכבים? מה קבוע ההמרה? כל שנה של אדם, כמה שווה במונחים אסטרונומיים?

  • יש שלושה סוגים של כוכבים זקנים – חורים שחורים, כוכבי ניוטרונים וננסים לבנים. חורים שחורים הוא המקרה הקיצוני בו לא הכוכב לא יראה כלל, לכן ציינתי אותו בתשובה לשאלתך אם כוכבים מתים ונעלמים. גם כוכבים זקנים אחרים הם בד"כ פחות פעילים מכוכבים צעירים. המקרה של חור שחור מקביל למוות פתאומי ומהיר, וננס לבן מקביל למוות איטי. מהו קבוע ההמרה?" – מי אמר שיש בכלל קבוע המרה? אולי יש. עדיין לא מצאתי אותו. אולי הוא לוגריתמי?

דור בא ודור הולך

מכיוון שנכדים הם ירחים, ילדים הם פלנטות ובוגרים הם שמשות, ומכיוון שכל הילדים הופכים בוגרים, הרי התיאוריה שלך מנבאת מצב בו כל הירחים וכל הפלנטות הופכים לשמשות. זה ממש לא מה שאנחנו רואים בשמיים, כיצד אתה מסביר את הפערים העצומים? ובכלל, אנשים רבים הם גם הורים לילדים, וגם ילדים להורים בו זמנית. כלומר, הם גם פלנטות וגם כוכבים בו זמנית. ראית פעם דבר כזה בשמיים?

  • התיאוריה חוזה הפיכה של רוב הפלנטות בשלב מסוים לשמשות. חלק יכולות למות קודם, וחלק יראו כמו ילדים גם בבגרותם (אנורקסיה). ידוע שפלנטות יכולות לספוח מסה ולהפוך לכוכבים. יש גם מאמר של מריו ליביו שמדבר על כך שבמערכת עם כוכב ופלנטה, הפלנטה יכולה לספוח חומר, להפוך לכוכב, והמערכת תהפוך להיות מערכת כפולה. זה צריך לקרות בסקלות זמן אסטרונומיות גדולות. אם כל המדענים לא מאמינים בכך, זה אומר שזה לא נכון? הרי הדעות המדעיות השתנו לגמרי עם התפתחות המדע.
    לגבי ירחים, כל הנושא של פלנטות הוא עדיין בחיתוליו, ואתה רוצה שנדבר על דורות של ירחים? למיטב ידיעתי, לא ידוע עדיין על ירחים מחוץ למערכת השמש. האם מישהו יודע משהו על ההתפתחות שלהם? אם אתה כבר שואל, אז התפתחות של ירח בהחלט יכולה להיות ספיחת חומר והפיכה לפלנטה.

    אגב, לגבי ירחים, אני דווקא התחלתי בהקבלה לחיות מחמד, אבל קרטר הציע את הרעיון של נכדים, שנראה לי יותר מתאים.

נשים חמות ומוצקות, גברים קרים ונפוחים

לטענתך שמשות חמות מתאימות לנשים, וקרות – לגברים. תוכל לגבות טענתך במחקרים פסיכולוגיים? או שהכוונה לטמפרטורה פיזיולוגית?

  • התפיסה שאני מכיר היא שנשים חמות ורגשיות יותר מגברים שהם יותר שכלתניים וקרים מבחינה רגשית. זו כמובן הכללה. אתה מכיר תפיסה אחרת? לא ראיתי טעם לגבות את הטענה הנ"ל, שאפילו לא ציינתי אותה במאמר במחקרים פסיכולוגים. היא גם לא טענה חשובה. גם אם טעיתי בזיהוי המינים (ואני לא חושב כך), הטענה העיקרית היא שיש שני מיני כוכבים כמו אצל אנשים.

התכונות המיוחסות נובעות ישירות מכתביו של החוקר, בשילוב ידע אסטרונומי מבוסס (לחצו על התמונה למידע נוסף)

פלנטות גזיות הן בנים, ופלנטות מוצקות – בנות. למה? בנים דלילים יותר? מתפשטים יותר? מפליצים יותר?

  • יתכן שההקבלה של פלנטות גזיות כבדות לבנות ופלנטות סלעיות קלות לבנים מוטעית וצריכה להיות הפוכה, אבל בין השאר היא התבססה על כך שבמערכת השמש  4 הפלנטות הקרובות לכוכב ההורה הן סלעיות, ובנות בד"כ קרובות יותר להורה. אגב, שים לב שבמערכת השמש מספר הבנים (4 פלנטות הגזיות הכבדות) = מספר הבנות (4 פלנטות סלעיות קלות) כמו אצל בני אדם. מזל? מקריות? אולי.
    • "בנות בד"כ קרובות יותר להורה" – אתה יכול להביא קישורים למחקרים פסיכולוגיים רלוונטיים?

משפחות חד הוריות

כשליש מהשמשות הן שמשות יחידות כמו במערכת השמש שלנו, ולא זכור לי שהיתה עוד שמש במערכת השמש שלנו (אם כי הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה פעם). כלומר, התיאוריה שלך צריכה להסביר כיצד נולדים ילדים להורה בודד. האם בעזרת רוח הקודש? או שזרעונים קוסמיים נודדים מכוכבים בודדים רחוקים ומפרים את זה את זה ברביה ללא חיים משותפים? תרומת זרע אולי?

  • יש תיאוריה שלשמש יש או היה כוכב כפול רחוק. בכל מקרה, עקב סקלות הזמן הארוכות בכוכבים, לא ניתן לשלול תיאוריה זו. כשאתה מתבונן במשפחה חד הורית עם ילדים, האם תמיד אתה רואה הורה בסביבה? זה בדיוק אותו הדבר בכוכבים.
    לגבי מספרים  – אם אין מספרים, לא ניתן לבדוק. לא ידוע לי על מספרים של כוכבים שנאספו,  ננטשו וכו'. אני חושב שקיימות רק סימולציות, ואני לא מכיר את המספרים.

גרושים-גרושות

מה האנלוגיה שלך לזוג שמתגרש? לפי הידוע לי קרוב ל-50% מהזוגות בארה"ב מתגרשים. האם הדבר אומר שלפי התחזית שלך כמחצית ממערכות כפולות השמשות תתפרקנה לשתי מערכות שמש נפרדות, בחלקן הפלנטות ישארו עם שמש אחת, בחלקן האחר עם השניה, וברובן הפלנטות ינדדו בין מערכת שמש אחת לשני בכל שני ורביעי אחה"צ, ובכל סוף שבוע שני?

  • צריך לזכור שהתפתחות בכוכבים איטית מזו של בני אדם, כי סקלות הזמן ארוכות יותר. סימולציות מראות שכאשר כוכב בודד מתקרב למערכת זוגית הוא יכול להמשיך ללא הפרעה, להרוס את המערכת הזוגית או אפילו לתפוס את מקומו של אחד הכוכבים במערכת. ההקבלה לאנשים ברורה – גירושין אפשריים. בהתפתחות כוכבים כפולים ידוע שהמרחק ביניהם משתנה בשלבים שונים, ולכן יתכן שהם "מתגרשים" גם ללא עזרה מכוכב שלישי.
    במערכת כפולה פלנטות יכולות להקיף אחד המכוכבים או את שניהם, לכן האפשרויות שציינת תקפות, אם כי לא תהיה הקבלה מלאה בלוחות הזמנים, שיכולים להיות ארוכים יותר.

    • מצד אחד אתה מציג גרפים, מתלהב מהדיוק שלהם,ומלווה את זה בניתוחים סטטיסטיים מתקדמים, ומצד שני אתה פתאום מתעלם מהמספרים לחלוטין.
      מה אחוז המקרים המתועדים, או המשוערים של כוכב בודד שעובר במערכת של כוכב כפול ומפריד ביניהם? מה אחוז הכוכבים הכפולים שנפרדים מעצמם? אם נחבר כעת את שני המספרים – האם נקבל 40-50%? אני בספק רב. כיצד תסביר את הפער המספרי העצום בין מה שחוזה התיאוריה שלך לבין המציאות? ומה לגבי פלנטות שנודדות מאחד לשני בפרקי זמן קצובים?

      •  אני יודע שהנושא קיים, אבל לא יודע אם יש נתונים. הנה לך נושא למחקר עתידי. אגב, האם אתה חושב שהמדע יודע את המספרים שאתה דורש במדויק?

זוגיות ומשפחה – פרק ב'

מתגרשים מקימים פעמים רבות משפחות חדשות. כלומר, התיאוריה שלך צריכה לנבא משהו מורכב הרבה יותר מאשר שתי שמשות שמתרחקות קצת אחת מהשניה: מדובר בשתי שמשות שמתרחקות מרחק ניכר זו מזו, שמש נוספת מתקרבת לאחת מהן או לשתיהן (בני זוג חדשים) שגם היא יתכן ועזבה מערכת זוגית אחרת, פלנטות חדשות נוצרות לאחר השידוך הזה, והפלנטות מהזוגיות הקודמת ממשיכות לנדוד בפרקי זמן קצובים בין מקומן החדש עם זוג השמשות החדש, לבין השמשות המקוריות מהן נפרדו, אך הפלנטות החדשות מקיפות רק את הזוג החדש.
זה מצב סטנדרטי אצל בני אדם. האם שמעת על מקרה אחד בודד כזה ביקום כולו? האם אתה מכיר סימולציה שמראה שמצב כזה אפשרי מבחינה פיזיקלית? תן לי לנחש. לא. כלומר, התיאוריה שלך קורסת לא רק לגבי מספרים וכמויות, אלא אפילו ברמה האיכותית הפשוטה ביותר.

  • לגבי הנושא של פגיעת כוכב בודד ומערכת זוגית, קראתי כמה מחקרים כאלו ואף ראיתי סרטי סימולציות שמתארות התנגשויות בין כוכבים, ו"גירושין" ו"נישואין" בין כוכבים בדיוק כפי שתיארתי. למעשה, רק לפני מספר ימים ביקשתי מאחד המומחים בעולם שישלח לי סרטים כאלו להדגמה בהרצאה. פה במפורש טעית בניחוש.

מקרה בוחן: מערכת השמש שלנו. חלוקה לבנים ובנות ותכונות מיוחסות – בהתאם לכתבי החוקר. הילדים של הפלנטות, שעדיין ילדים בעצמם (שהרי הם פלנטות) הם הירחים (לחצו על התמונה לקבלת פרטים מלאים על ירחים במערכת השמש). השמש היא אבא, בהתאם לחלק אחר של התיאוריה (כוכב מסוג G). לא ידועים כל פרטים על אם המשפחה.
* הריון גברי מרוח הקודש הסינגולרית הוא הצעת שכלול שלי לתיאוריה.

בין חביתה לסלט

לפני שאציג את שאלותי לדוקטור בנוגע להתאמה המספרית המדויקת שמצא בין מספר נפשות בגילאים 18-65 בבית אמריקאי, לבין כמות כוכבים שמקובצים יחד, אספר קוריוז נחמד:

במהלך ארוחת הערב הצגתי לבתי בת התשע את התיאוריה המדוברת ושאלתי אותה בצורה הכי ניטרלית שיכולתי, מה דעתה. האנלוגיות הבסיסיות לא עוררו בה רושם רב. למעשה היא אפילו שחררה צחקוק נבוך אחד או שניים. כשסיפרתי לה על ההתאמה המספרית המדהימה אמרה (תוך לעיסת החביתה) – "נו…בטח סתם צירוף מקרים".
כשהבינה שהחוקר ישראלי ואילו הנתונים נלקחו מארה"ב קראה בקול של גילוי  –
"אה! בטח הוא בדק בכל מיני ארצות ובחר את הארץ שזה יצא הכי דומה. הוא בטח עשה קודם את כל התחקירים, בדק קודם כמה יש מכל סוג, מה יותר, מה פחות, ממוצעים, ואז החליט מה מתאים למה!" בחיי שאלה היו מילותיה.

אני לא חושב שיש לה מושג באסטרונומיה, או בדמוגרפיה, או מה זה בדיוק "ממוצע", אבל את עקרונות החשיבה החדה היא ללא ספק קלטה!

נחזור לשיחתי עם הדוקטור.

התאמה מספרית מדויקת?

מדוע השווית לאוכלוסיה אמריקאית? יש משהו קוסמולוגי עדיף באמריקאים? אני מניח שאם נשווה לאוכלוסיות בסין, או באפריקה נקבל מספרים שונים לגמרי. מה יהיו המספרים?

  • עלית על נקודה חלשה במאמר שהודגשה על ידי מספר פעמים. ההשוואה נעשתה מול ארה"ב כי הנתונים שלהם הכי זמינים והכי טובים. אני מאמין שארה"ב מהווה מדגם סטטיסטי מייצג לעולם, ועל ארצות עם מספר ילדים רב כמו ארצות ערב ואפריקה, תחפה סין עם מספר ילדים מצומצם.
    בכל מקרה, אם ההתפלגות תזוז מעט ימינה או שמאל עדיין תהיה התאמה טובה לכוכבים, ועצם ההתאמה היא מפתיעה ומדהימה. אגב באותה צורה יכולת לשאול מדוע לקחתי רק את ה-4500 הכוכבים הקרובים הבהירים, ולא את כל הכוכבים. התשובה פשוטה: זה מה יש.

    • אתה אומר שהשתמשת בנתונים לגבי אמריקה, כי זה מה שמצאת, אבל מניח שזה מייצג את כל העולם, בלי שהראית חישובים כלשהם שמראים שלהנחה הזו יש תוקף. זה מאמץ מאוד קטן יחסית לטענות כל כך מרחיקות לכת ו"הזויות" כפי שאתה מגדיר אותן.
      כלומר, במילים אחרות, אחד הנתונים המספריים היחידים שאתה מביא (וכזה אשר הקדשת לו מאמר שלם) אינו מבוסס כלל על ראיות אלא על ניחושים, הנחות ובחירות שרירותיות

מדוע החלטת לנקות מהמדגם את הגילאים מחוץ לטווח 18-65 (ההסבר שנתת במאמר רחוק מלהניח את הדעת)? מה בתיאוריה שלך מגדיר דווקא את המספרים 18 ו-65? למה לא 13 ו-70 למשל? מה קורה להתאמה כאשר משנים את הגיל של "מבוגר" מ-65 ל-55 למשל, או ל-80. עד כמה ההתאמה מתקלקלת? אותו דבר לגבי ילדים. נראה שבחרת באופן מכוון תנאים כאלה שיראו התאמה מספרים טובה, מבלי שיש לך הסברים בעלי משמעות עניינית כלשהי.

  • גילאי 18-65 מצוינים באתר הלשכה הסטטיסטית האמריקאי כמבוגרים. זוהי ההשוואה ההוגנת לכוכבים. ילדים מושווים לפלנטות ואנשים זקנים לכוכבים זקנים –  ננסים לבנים, כוכבי ניטרונים וחורים שחורים. אם הגבולות ישתנו מעט (מדוע לשנותם?) ברור שההתאמה תשתנה מעט, אך היא עדיין תהיה קיימת. בכל מקרה, אני מפנה אותך לאתר של US Census Bureau ממנו לקחתי את הנתונים.
    בהנחת פילוג אחיד, בגילאי 18-65 יש 47 שנים בסה"כ, כך שאם תגדיל את הסף העליון והתחתון ב-5 שנים תשנה את הממוצע בפחות מ-20%. במפורש, הממוצע לא יגיע ל-3. גם אם הממוצע גדול יותר לילדים בגילאי 13-18, הוא יצטמצם עם אוכלוסיית זקנים קטנה יותר בגילאי 65-70. אגב, מה ההגדרה שלך לילד ולמבוגר? 18 ו-65 שנים לא נשמע הגיוני?
    אתה יכול להאמין לי או לא, אבל לא בחרתי את הנתונים הכי מתאימים. בחרתי מה שנראה לי נכון. למעשה, הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה בחרה לי את הגבלת גיל המבוגרים ל-18-65 שנים.

    • האם פלנטה הופכת לכוכב כאשר היא עוברת את "גיל 18" או כאשר היא עוזבת את בית ההורים? אני חושב שזה אמור לשנות לחלוטין את הספירה של נפשות לבית אב, לא?
      כלומר, אם בחור בן 27 גר עם ההורים, הרי שהוא מוסיף למניין הנפשות בבית. אבל אם אתה סופר אותו בתור כוכב נפרד, הרי שזה יוריד בצורה דרמטית את מספר הנפשות הממוצע לבית אב. לא? למעשה המספר חייב להיות משהו בין 1 ל-2 (בין אדם שחי לבד, לבין זוג), כי הילדים עד גיל 18 לא נספרים, ואחרי גיל 18 גם לא – הם כבר שמשות.
      המספר הגיע ל-2 רק בזכות ילדים רבים שנשארים בבית ההורים עד גיל מאוחר. או שלא הבנתי את הנתונים עליהם אתה מסתמך. אשמח אם תבהיר את הנקודה.

      • לפי המודל, פלנטה הופכת לכוכב "בהתבגרותה".
        בצפיה בכוכבים, אין לי דרך לדעת אם מערכת זוגית היא זוג או הורה וילד שהתבגר. לכן, ההשוואה היא פשוט לפי מה שרואים. ילד מתבגר נחשב כמו מבוגר. במאמר, ההקבלה היא למספר נפשות בבית בגיל 18-65. מספר הילדים הממוצע הוא ילדים עד גיל 18, כלומר ילד שעבר גיל 18 נחשב מבוגר. המספר הממוצע של מבוגרים בבית הגיע ל-2 גם בזכות ילדים (רבים? לא בטוח) שנשארים בבית ההורים עד גיל מאוחר.
        אגב, לקח לי הרבה זמן להבין איך צריך לעשות את ההקבלה, ומה להשוות, אבל כשמבינים ההשוואה טריוויאלית.

"אה! הוא בטח עשה קודם את כל התחקירים, בדק קודם כמה יש מכל סוג, מה יותר, מה פחות, ממוצעים, ואז החליט מה מתאים למה!" – המשיך המשפט של הבת שלי להדהד באוזני.

אני בטוח שבמוחו של הקורא החושב קפצו ועלו עוד שאלות וקושיות רבות, שחושפות צדדים נוספים רבים בהם המשל האסטרו-סוציולוגי קורס לחלוטין. הסתירות הפנימיות באנלוגיה הקלושה הזו רבות מכדי שאפשר יהיה למנותן. ניתן להמשיך ולהתעמק בהתאמה המספרית "המדויקת" היחידה עליה נשענת כל "התיאוריה" הזו ולמוטט אותה משם (התאמה שמבוססת על הנחות לא בדוקות לגבי אוכלוסיית העולם ומוגדרת כ"נקודה חלשה" ע"י החוקר). הבקיאים באסטרופיזיקה בוודאי זינקו לא פעם למשמע ספקולציות היפותטיות חסרות כל בסיס.

אני הרגשתי שמיציתי.

האם מדובר במדע?

"המאמר המקורי והמפורט בנושא אסטרו-סוציולוגיה לא התקבל לעיתונים מדעיים בנימוק (הלא מדעי) – לא מתאים. גם ניסיונות לצמצמו ולנקות את המיסטיקה מהנושא לא צלחו. לפיכך, המאמרים הועלו לאתר של מאמרים שנדחו ממקומות אחרים".

במקומות שונים בשרשור התגובות הביע אלון את דעתו לגבי רמת המדעיות של עבודתו:

  • אני מסכים איתך שכרגע יש וויכוח אם זה מדע או לא. לדעתי זה מדע –  התבוננות בטבע, מציאת חוקיות, ניסוח חוקים, ונתינת תחזיות שניתנות לבדיקה ולאימות או להפרכה. לדעתך, ולדעת רבים אחרים, כולל רוב המדענים, הייתי אומר, זה לא מדע. ההיסטוריה הוכיחה שתיאוריות חדשות נתקלות בתחילה בספקנות רבה ואף בעוינות.
    התיאוריה שאני מציג היא מוזרה ביותר, ונראית חסרת היגיון לחלוטין בתחילה. אין זה אומר שהיא שגויה.
    …אני רוצה להזכיר לך, ותסלח לי על ההשוואה, שהתיאוריות של איינשטיין, כולל הרעיון של ניסוי מחשבתי, התקבלו בתחילה בלגלוג ובספקנות רבים, ואנחנו יודעים איך זה נגמר.
  • המאמרים והרעיונות שלי הם כרגע בשולי המדע או בעצם מחוץ לו. אני מאמין שבשנים הבאות הם יכנסו למדע התקני. נחיה ונראה.

ניתן ליחס את ההקבלה המרשימה הזו לדמיון ילדותי פורה של המחבר ולהתיחס אליה כאל אנקדוטית וילדותית…

– כך כותב אלון לקראת סוף אחד המאמרים שלו בנושא (עמ' 12 למטה), ומוסיף:
יש לציין כי אנחנו לא חושבים שההתאמה בין העצמים האסטרונומיים לאנשים היא מוחלטת. אל למישהו לצפות למצוא את "הכוכב האישי שלו". למעשה אנחנו יכולים להצביע על הבדלים מרובים בין כוכבים לאנשים. למשל … הכוכבים כמעט כדוריים, ואילו אנשים, באופן ברור אינם כאלה. בנוסף, האנלוגיה בין אסטרונומיה ואנשים אינה מדויקת ולעיתים נראה שהיא תלויה בפרשנות. אנחנו לא בטוחים האם ההתאמה הטובה ביותר של ירחים היא לחיות מחמד או נכדים.
עדיין, הדמיון הנרחב בין עולם האסטרונומיה לעולם האנשים הוא מטריד ודורש הסבר.
ניתן לטעון כי הטבע פעל באותה דרך כאשר היקום, הכוכבים והאנשים נוצרו. זה פתרון נאה, אך אנו סבורים כי התוצאות שלנו מצביעות על משמעות יותר עמוקה. אנחנו מאמינים שהרעיונות שמוצגים בעבודה זו מצביעים באופן חזק על כך שהתפישה האנושית מקושרת עם היקום ואינה נפרדת ממנו. הביטוי של היקום ובאופן יחודי החברה האנושית מובנים כהשתקפויות וביטויים של התודעה שאינה באה לידי ביטוי – הסינגולריות.

[אני מקווה שהתרגום שלי לא עיוות את כוונת המשורר המקורית].

או שמא מדובר בדת?

באחת התגובות מסביר אלון:

התפיסה במאמרים שלי מבוססת על האדוויאטה, שהיא בעצם הבסיס לכל הדתות. אין שניים, יש רק אחד. תודעה אחת חסרת צורה שמופיעה בכל מיני צורות. היא לפני הזמן ומעבר למרחב, אך מכילה את כל הזמנים והמקומות. לכל בן אדם יש כאילו את הסרט שלו, אבל אנחנו בעצם המסך האחד שעליו מוקרן הסרט. אנחנו האוקינוס שמבוטא ע"י הגל, האגו. אפשר לצאת מהאגו, להתעורר, ולראות מה קורה כאן באמת.

והרי מבזק מיוחד ממאגר המידע הבריאתי:

בעודי עורך את הדברים לרשומה זו, התחולל משהו שנראה כמו פריצת דרך במדע הקוסמולוגיה! אחד הגולשים העביר לאלון מידע:

המידע שאתן לך לא הגיע מתצפיות מדעיות אלא דרך תקשור דרך אדם שמתקשר את תודעת העל שהיא מאגר מידע בריאתי. כחלק מהמידע המורחב והמרתק שהיא מעבירה לנו בני האדם, היא גם העבירה לנו מידע על אסטרופיזיקה – בין היתר על חורים שחורים ולבנים.

הבריאה שלנו היא מעבדת מחקר ענקית שנושא מחקרה הוא חיבורי אנרגיות מסוגים שונים ולימוד השימוש בתדרים השונים.
לצורך זה היה צורך לבנות מערך שיכניס לתוך המעבדה את האנרגיות הנדרשות לצורך מחקר, מתוך שדות האנרגיה העצומים שנמצאים מחוץ לבריאה.
הפתח דרכו נכנסות האנרגיות הגולמיות הללו – הנקראות גם החומר האפל – הוא החור הלבן. תפקידיו רבים ולא אעמוד עליהם עכשיו.
הבריאה בנויה בצורת 2 קונוסים שמחוברים בחלקם הרחב. זה אומר שישנם 2 חורים לבנים בקדקודם של כל אחד מהקונוסים הללו. הבריאה עצמה נמצאת בתנועה מתמדת מהחור הלבן הראשון לחור הלבן השני, כאשר אנו כרגע נמצאים בשיא ההתרחבות של הקונוס הראשון ובכניסה להצטמצמות של הקונוס השני.
זו גם הסיבה שאנו לא מזהים את החור הלבן השני כי הוא נמצא "מעבר לאופק". זו גם הסיבה שהמדענים לא יכולים לזהות שהיקום (בריאה) יפסיק את התרחבותו ויחל את צמצומו.

אלון הודה לו על ההסבר מאיר העיניים והודיע כי הוא פתח אצלו ראיה שונה:

במודל של היקום עליו אני עובד כעת יש גם שני קונוסים, אם כי מחוברים בנקודה ולא בבסיס. שני החורים הלבנים שנפרדים אצלך, הם אחד אצלי.
בזכות הראיה השונה שלך, הבנתי שעשיתי טעות במודל ונפתחה הבנה חדשה. הפכתי כיווני שני ווקטורים. זה כנראה עדיין לא המודל הסופי, שפותר את כל הבעיות, אבל מזמן לא היתה לי התקדמות כזו ניכרת בהבנת המודל.

ונסיים בחידה

"מתי יבוא המשיח?" שאל הרצל
"אין לי מידע בנושא. כשיהיה אני מבטיח לעדכן" – עונה אלון.

והחידה: האם התשובה ניתנה בבדיחות-הדעת או שמא ברצינות?

בין הפותרים נכונה תוגרל ערכת תיקשור, לקידום המדע בישראל.

*     *

*

האנשה "ציור לשוני המייחס תכונות, רגשות ופעולות אנושיות לטבע, לחפצים ולמושגים. ההאנשה נפוצה מאוד בשירה ובספרות בכלל, והיא מלמדת, כנראה, על הנטייה האנושית הטבעית (והאגוצנטרית?) לראות את עולם הטבע והדומם במושגים אנושיים".

*

עוד על התאמות מדומות בין אנשים וגרמי שמיים תוכלו לקרוא כאן – אסטרולוגיה במבחן

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

לא הגיוני, אך נכון

לא הגיוני, אך נכון

בשבוע שעבר חשבנו קצת על דברים שנשמעים הגיוניים אך אינם נכונים. תודה על כל הרעיונות היפים שהעלתם!

בהמשך ישיר מתבקשת הרשומה הנוכחית – "לא הגיוני, אך נכון".

לי היה הרבה יותר קל למצוא דוגמאות מהסוג הזה. הנה כמה, מנוסחות בכוונה באופן פשוט ככל האפשר (גם אם במחיר פשטנות):

א.     היבשות זזות זו ביחס לזו.

ב.     אנרגיה יכולה להפוך לחומר ולהיפך.

ג.     מכונות ששוקלות אלפי טונות יכולות להמריא ולטוס.

ד.     יצורים קטנים בלתי נראים יכולים להרוג מיליוני אנשים.

ה.     אנשים יוכלו לדבר זה עם זה מקצה העולם לקצהו השני, בעזרת מתקן קטן שלא מחובר לשום דבר.

ו.     יש מצבים בהם צופה אחד מודד את ארוע א' כמתרחש לפני ארוע ב' וצופה שני מודד את ארוע ב' כמתרחש לפני א' באותו ניסוי עצמו (המדידות של שניהם מדויקות כמובן).

ז.        תינוק נוצר ממפגש של תא-זרע וביצית. תודו שזה אחד הדברים הכי לא הגיוניים שיש!

האם תוכלו לתת דוגמאות נוספות לדברים "לא הגיוניים" שהתגלו כנכונים?

אז איך נדע אם משהו נכון או לא? "נשמע הגיוני / לא נשמע הגיוני" אינו כלי אמין במיוחד, כפי שאפשר להיווכח.

יתכן כי חלק מהמוגבלות של הכלי נובעת מכך שאינו מוגדר היטב. למה בדיוק הכוונה ב-"לא הגיוני"?
אפשר להבחין בין דרגות שונות של "לא הגיוני":

1)      רמה סובייקטיבית – לא תואם את הרגלי המחשבה שלנו, את התרשמות החושים שלנו, את נסיון חיינו האישי.

2)      רמה טכנולוגית – בלתי אפשרי מבחינה טכנולוגית (לטוס במהירות הקרובה למהירות האור למשל), אך לא סותר שום חוק פיזיקלי ידוע.

3)      רמה פיזיקלית סותר את חוקי הפיזיקה המוכרים (ריחוף באויר בכח המחשבה, מכונה שמפיקה יותר אנרגיה מאשר מושקעת בה).

4)      רמה לוגית סותר את חוקי הלוגיקה (התגלה "ריבוע עגול" וכנראה גם "מדענים הצליחו לשקול את הנשמה שהיא ישות לא חומרית").

התחושה הסובייקטיבית כי משהו "לא הגיוני" היא כלי בעייתי מאוד להבחנה בין נכון ללא נכון, מכיוון שתפישתנו מועדת לטעויות, דרך חשיבתנו מושפעת מאוד מעולם המושגים בו גדלנו, אנו נוטים לפרש את המציאות באופן סובייקטיבי, וכד'. דוגמאות לכך פזורות בכל רחבי הבלוג שלי.

ברמה הטכנולוגית – העובדה כי משהו בלתי אפשרי כרגע כמובן לא אומרת שבעתיד הדבר לא יהיה אפשרי. מספיק להסתכל כיצד נראה העולם לפני 100 שנה בלבד, או לקרוא שוב את "והרי תחזית המומחים" כדי להשתכנע עד כמה הקריטריון הזה בעייתי. במובן הזה טיעון כמו "לא יתכן שחוצנים ביקרו בכדור הארץ כי אין שום דרך טכנולוגית שיכולה להביא אותם לכאן בפרק זמן סביר" אינו טיעון מספק כדי להפריך את הטענה. כלומר גם זה לא נראה לי קריטריון יעיל במיוחד להבחין בין "נכון" ל"לא נכון".

לגבי סתירה לוגית – אין משמעות לכל טענה שמכילה סתירה לוגית פנימית. אם היינו מקבלים טענות כאלה, היו אובדים המשמעות והטעם לכל מחשבה שהיא, ולכל חיפוש אחר "אמת" או "ידיעה", באשר הם. פתח לסתירות לוגיות הוא סוף הנסיון לדעת משהו, ומי שמתיר סתירות לוגיות כורת את הענף עליו הוא יושב, שכן גם טענתיו חסרות כל משמעות בעולם שכזה. כלומר סתירה לוגית היא קו אדום שאין לחצות.

ומה לגבי הקריטריון "סותר את חוקי הפיזיקה"? האם הוא כלי טוב להבחנה בין נכון ללא נכון? כאן העסק נעשה מעניין באמת.

גם קריטריון זה בעייתי. האם תפישה על-חושית (טלפתיה למשל) סותרת את חוקי הפיזיקה? יש הטוענים שכן, ומגבים את דבריהם בטיעונים כאלה ואחרים. יחד עם זאת, אני בטוח כי אנשי מדע ידעו לנמק בזמנו, באופן משכנע, מדוע גם לא יתכן שיבשות זזות זו ביחס לזו, מדוע מכונות ששוקלות אלפי טונות לא תוכלנה להתרומם באויר לעולם, מדוע הזמן חייב להיות מוחלט ומשותף לכולם, וכד'. שהרי אם לא כן, לא היה מדובר בתגליות חדשניות ובמהפכות של ממש במדע. כבר לפני כ-50 שנה טען תומס קון כי מהפכות במדע מתחוללות בדיוק בנקודות בהן מדענים מזהים ועוסקים בדברים שנראים כחורגים מ"הנורמלי", ממסגרת הידע והמושגים המקובלים במדע באותה העת.

כלומר, עלינו להיות זהירים כשאנו טוענים כי משהו פשוט לא יתכן "כי הוא סותר את חוקי הפיזיקה". מסנן כזה כנראה יעיל לצורך סינון רוב הדברים שאינם נכונים, אך מדי פעם מסנן זה יעצור גם משהו נכון, ועצירה כזו פוגעת בקדמה.

האם זהו מחיר שאנו מוכנים לשלם? סיכון שאנו מוכנים לקחת?

נקודה חשובה נוספת היא ההבחנה בין תופעות לבין פרשנויות של תופעות. כאן זה נהיה ממש טריקי, אז צריך להתרכז טוב: תופעות עצמן אינן יכולות לסתור את חוקי הטבע. רק פרשנות של תופעות יכולה לסתור את חוקי הטבע. מה שקורה קורה.  הפרשנות של מה שקורה עלולה לא להתאים למודל שלנו לגבי מה יכול לקרות בעולם. אבל זה משהו אחר.
הפילוסוף והתיאולוג הנוצרי אוגוסטינוס עשה את ההבחנה הזו בשנת 400 לספירה בקירוב, כשאמר: "נס אינו נוגד את הטבע כפי שהוא באמת, אלא רק את הטבע כפי שאנו מבינים אותו כעת".

לדוגמה, אם נתעקש להסביר תפישה על-חושית באמצעות מנגנונים פיזיקליים של העברת אינפורמציה/אנרגיה, אנחנו עשויים להשתכנע מהר מאוד כי הדבר אינו אפשרי, אבל יתכן שבמערכות מושגים אחרות (סתם לדוגמה – מתאמים לא לוקליים ברמה הקוונטית) הדברים פתאום אינם עומדים בסתירה. כלומר, במערכת מושגים אחרת (עתידית אולי), יתכן ואותה תופעה תקבל פירוש אחר ופתאום לא יראה שיש סתירה, וכך משהו שנראה "לא הגיוני" בעבר (כי סתר את חוקי הפיזיקה) הופך ל"הגיוני" ואולי אף מתבקש (כי עולה בקנה אחד עם מערכת מושגים חדשה וקיומו אף נובע ממנה). התופעה נשארה אותה תופעה, רק הפרשנות שלה השתנתה.

למישהו יש דוגמה פשוטה מההיסטוריה להדגים את הרעיון הזה?

התחלנו משאלה פשוטה, והסתבכנו לא מעט… מה זה "הגיוני"? מה זה "נכון" בכלל?

נראה לי שהבסיס המוצק היחיד להשען עליו ולהתחיל לבנות מעליו את בניין הידע, הוא עולם התופעות, כפי שהן נמדדות בצורה מבוקרת שמנטרלת עד כמה שאפשר את ההטיות והפרשנויות הסובייקטיביות שלנו. ללא ראיות, אנחנו מאבדים מהר מאוד קשר עם המציאות.
נחזור לדוגמה של תפישה על-חושית. האם יש בכלל ראיות משכנעות לקיום התופעה? אין טעם לוויכוחים אם משהו הגיוני או לא, אם ההסבר שלו משכנע או לא, אם קיימים הסברים חליפיים, אם הוא סותר את חוקי הפיזיקה וההגיון, כל עוד לא הוכחנו שיש בכלל תופעה שאפשר להתייחס אליה.

כאן מגיע תפקידן של שיטות המחקר המודרניות, שמנסות להפריד בין תופעות אמיתיות לבין מה שרק נראה כמו תופעות, או אם תרצו, בין תופעות חיצוניות אובייקטיביות לבין תופעות פנימיות סובייקטיביות שמתחוללות רק כפרשנויות במוחם של האנשים המעורבים (ראה אסטרולוגיה למשל, או הסיפור המופלא על קרני ה-N). כלומר, אפילו ברמת התופעות הדברים אינם כה פשוטים כפי שהם נראים, עוד לפני שפונים לרובד ההסברים.

לפני שדנים בשאלה "האם זה הגיוני" או "האם זה נכון", מן הראוי לדון בשאלה הבסיסית יותר והיא – "האם זה קיים", ואם כן, באיזה מובן.

אולי בזה בעצם עוסק הבלוג שלי? מה בכלל קיים, ובאיזה מובן?

מה דעתכם? האם יש לכם קריטריונים נוספים להבחנה פוטנציאלית בין נכון ללא נכון? דוגמאות נגדיות? השגות? חידודים?

המרדף הנואש אחר משמעות (+סקר קטן)

לפני כמה חודשים נתקלתי בידיעה על סופת טורנדו שהיכתה בארה"ב.

נכנסתי כדי לקרוא קצת פרטים, אך מה שהדהים אותי במיוחד היו תגובות הגולשים. הנה לקט נבחר (לחצו להגדלה):

אחד המפגשים בסדנאות שלי נקרא "ממלכת המשמעויות המדומות" ובו אני עוסק בהטיות תפישתיות שונות: אשליית "אחרי ולכן בגלל", אשליית "בהתאמה ולכן בגלל", "אשליית המקבץ", "נסיגה לממוצע", ועוד – הטיות אלה גורמות לנו לזהות משמעויות במקומות בהם הן אינן נמצאות.

אך דוגמה זו מעניינת בעיני במיוחד, דוקא בגלל שהיא מדגימה שלא נדרשים שום צירופי מקרים, מתאמים או מקבצים, כדי שאנשים ימצאו משמעויות נסתרות בארוע אקראי לחלוטין.

נראה כי מוחנו ממש מתוכנת לזהות משמעויות בכל דבר.

הכנתי סקר קטן כדי לנסות ולחדד קצת את הדברים. זה בפירוש לא מחקר מדעי, סתם בשביל ההתרשמות והסקרנות. אשמח אם תקדישו 2 דקות למילויו.

אנא נסו לענות על השאלון בכנות, התייחסו לתחושות הראשוניות שעולות בכם, לא למה שההגיון היה מכתיב לכם לאחר רגע או שניים, או למה שהייתם מוכנים להכריז עליו בפומבי. הכוונה היא לנסות ולאתר את אותן נטיות בסיסיות שטבועות בכולנו, ולהבין מתי הן חזקות פחות, ומתי יותר.

נראה אם אפשר יהיה להסיק משהו מעניין מהתפלגות התשובות.

אילו מהמצבים הבאים היו מעוררים בך תחושה שזה לא קרה "סתם", אלא שיש משמעות כלשהי לדברים? (ניתן לסמן יותר מתשובה אחת).

לקריאה נוספת:

והיום נלמד לנבא את העתיד

והיום נלמד לנבא את העתיד

לפני שנתחיל, אנסה את כוחי בנבואה אישית לגביך. הקלקה על התמונה תחשוף את דבר הנבואה:

רבים מאיתנו היו רוצים "לדעת מה צופן לנו העתיד". חיפוש משפט זה בגוגל מחזיר מאות-אלפי תוצאות, מתוכן המוני מציעי שירותים בתחום.

לאורך ההיסטוריה ומסביב לעולם המציא האדם מאות שיטות שונות ומשונות לחיזוי העתיד, הכוללות פרט לשיטות המוכרות של אסטרולוגיה, קריאה בכף יד, בקפה וכד, גם שיטות אקזוטיות יותר המבוססות על: קרקורי בטן, שבילים שמותירה חיפושית שהולכת על קבר הקורבן, קוים לאורך הישבן, ניקור גרגירים מעל אותיות ע"י תרנגול, תנועות מפתח התלוי בחוט מהאצבע השלישית של בתולה צעירה, ועוד כיד הדמיון הטובה (רשימה ענפה אפשר למצוא כאן).

מגוון השיטות העצום לחיזוי העתיד מעיד מצד אחד על הצורך האדיר של האדם להרגיש שליטה בחייו, ומצד שני על חוסר היעילות של כולן, שהרי אם אחת מהן היתה מוכיחה עצמה באופן נחרץ, כולם היו משתמשים בה כדרך קבע, והחיפוש הקדחתני אחר שיטות נוספות היה נפסק. (אני מנסה לדמיין עולם בו התגלה כי דוקא uromancy היא הדרך המנצחת – חיזוי עתיד ע"י התבוננות בבועות הנוצרות בעת השתנה לסיר).

מעבר לכך, במבחן המציאות, לא ידוע לי על אף שיטה שהוכיחה עצמה כטובה יותר מניחוש גרידא (או ניחוש מושכל), ומי מהקוראים שמכיר מחקר שהראה יכולת נבואית כלשהי – מוזמן להגיב, ולצרף קישור למחקר.

אי אפשר כמובן להוכיח בוודאות שלא קיים פלוני בישוב נידח שניחן ביכולת ממשית של חיזוי-עתיד.
יחד עם זאת מוזר כי אותם אנשים מתחמקים מפרסום כוחותיהם ומתרומת יכולותיהם למדע או לאנושות בכלל: התראות בדבר אסונות טבע, קידום מסחרי של חברות, יעוץ בטחוני והתראות מפני פיגועים, תאונות ומעשי פשע – כל אלה יכולים להיות מעשים מועילים מאוד, וכל גוף ציבורי יהיה מוכן לשלם סכומי עתק עבור אינפורמציה אמינה מסוג זה, שכן היא תחסוך סכומי כסף גדולים אף יותר.

אפשר לעומת זאת להדגים כיצד עושים זאת ללא כוחות על-טבעיים, וכפי שמעיד הנסיון – להשיג תוצאות לא פחות מרשימות מ"בעלי המקצוע" בתחום.

אחד המומחים העולמיים בתחום זה הוא איאן רולנד. איאן מתפרנס בין השאר מהופעות בתקשורת, ולאחר שהוא מהמם אנשים בקריאותיו המדויקות כמתקשר/אסטרולוג/קורא בקלפים, הוא חושף את האמת – הכל טריקים פשוטים שאינן קשורים לקלפים, לכוכבים או לישויות מעולמות אחרים. זו טכניקת הקריאה הקרה שהרחבתי עליה את הדיבור בעבר כאן.

בספר שכתב, פורש איאן את כל הטכניקות והטריקים שיכולים להפוך כל אחד מאיתנו (בעל כישורי ניסוח ואלתור סבירים) לרואה-נסתר מצליח.
להלן תמצית דבריו בנושא "חיזוי עתיד".

הערה: חיזוי עתיד הוא החלק הקל ביותר במפגש עם הלקוח (קל יותר מ"גילוי" תכונות אופי, ארועים שהתרחשו בעבר או מצוקות שמטרידות את הלקוח כרגע), מכיוון שהוא מתייחס לדברים שעדיין לא קרו, ולכן לא ניתן לאמת או לסתור אותם בזמן המפגש עצמו. בהמשך חייו, נוטה הלקוח להזכר רק בנבואות ש"התגשמו" במובן כזה או אחר, ולשכוח לחלוטין את אלה שלא התרחשו (עדיין).

 
פירשו אם כן את המפה, הציבו עליה כדור בדולח, הניחו בצד חבילת קלפי טארוט שהשגתם מהדודה, החשיכו את החדר, הדליקו נר וקטורת, והכי חשוב –
מיצאו חבר במצוקה שהגיע למצב כל כך נואש שהוא מוכן אפילו להקשיב לכם.

השתמשו בכמה מהטכניקות הבאות בערבוביה, והלקוח שלכם ידאג כבר לכל השאר, בלי שיהיה מודע לכך בכלל:

 

נבואות בטוחות

דוגמאות: "אדם חדש עומד להכנס לחייך" / "אני רואה פציעה או מחלה קלה" / "תיתקל בבעיות בנוגע להשקעה או רכישה שביצעת". "מבנה הכוכבים בהורוסקופ של מדינת ישראל מעיד על כך שבעיות יחזרו ויציפו אותנו פעם אחר פעם. יהיה צורך לאתר כיוונים חדשים, שיאפשרו מציאת פיתרונות לאותן הבעיות הצצות בזו אחר זו."
עקרונות פעולה
: חיזויים כלליים ביותר שמכסים מגוון עצום של מקרים סבירים. שים לב לא לציין זמן. התגשם מהר?  הצלחה. כעבור זמן רב? ראיה לעתיד הרחוק. לא התגשם במהלך חיי הלקוח? לא ידרוש את הכסף חזרה.

נבואות סבירות

דוגמאות: "בחודש הקרוב תקבל פניה ממישהו שלא שמעת ממנו תקופה די ארוכה" / "אני רואה חופשה או נסיעת עבודה בקיץ הקרוב" / "בשנה הקרובה אני רואה אותך או מישהו מבני משפחתך מעורבים בתאונה, עם זכוכיות נופלות או נשברות". "מבנה הכוכבים על מפת מדינת ישראל, מזהיר מפני חתימה על הסכמים, בעיקר עד חודש אפריל 2011. הכוכבים אומרים שכל הסכם על כל סעיפיו לא יוכיח את עצמו לטווח הארוך."
עקרונות פעולה
: כמו נבואות בטוחות, אך מכיוון שהן קצת יותר ספציפיות, אם הן מתרחשות האפקט "הנבואי" חזק יותר. זהו משחק של עוצמת האפקט לעומת הסיכוי להתגשמות.

נבואות כן/לא

דוגמאות: "תיוולד בת" / "תעבור את מבחן הנהיגה הקרוב" / "תתחתני עם החבר הנוכחי".
עקרונות פעולה
: חצי מהן יתגשמו, את השאר הלקוח כבר ישכח (זיכרון סלקטיבי). אם מתעדים את זה, אפשר לצבור סיפורי הצלחה רבים (מחצית מהניחושים יתגלו כנכונים)!

נבואות בלתי סבירות

דוגמאות: "בעוד 4 שבועות תפגוש מישהו ששמו הפרטי וגם שם משפחתו מתחילים באותן אותיות כשלך".
עקרונות פעולה
: שרבב נבואה אחת כזו בכל מפגש. הסיכוי להתגשמות אכן קלוש, אך אם זה קורה (אחת לכמה עשרות לקוחות) – האפקט עצום, המלצה עליך עוברת מפה לאוזן ואתה יכול לצטט את המקרה בפני ספקנים, שישארו הלומים וחסרי יכולת להסביר את המקרה

נבואות על שיפור בתחום שנמצא בשפל

לאחר שזיהית תחום כואב במיוחד בחייו של הלקוח, נבא שיפור או הצלחה בתחום זה בתקופה הקרובה (בחר מתוך אחד התחומים הפופולריים: אהבה, בריאות, כסף, קריירה, נסיעות, השכלה ושאיפות).
דוגמאות
: "מבחינה כלכלית, אפשר לומר שהדרך היתה רצופת מהמורות בשנתיים האחרונות, אבל אני רואה סימנים שמצביעים על שיפור במצב עוד בשנה הזו."
עקרונות פעולה
: נסיגה לממוצע – משהו בשפל מקומי כמעט בהכרח ישתפר בקרוב, היאחזות ברצוי – הלקוח ישמח לאמץ לליבו עתיד רצוי.

נבואות שמגשימות את עצמן

דוגמאות: "בתקופה הקרובה תפתח דף חדש: תהיה חבר טוב יותר של עצמך, תראה נכונות גדולה יותר להתחבר עם אחרים ובמהרה המעגל החברתי שלך יתרחב".
עקרונות פעולה: נבואה שמגשימה את עצמה – תופעה פסיכולוגית ידועה ומתועדת היטב, ראה גם "אפקט פיגמליון". מרגע שאנו מאמצים אמונה מסוימת לגבי עצמנו, אנו מתחילים להתנהג באופן שונה, דבר שגורר התנהגות שונה של הסובבים ובכך מגשים למעשה את האמונה המקורית. מעגל זה ממשיך להתחזק עוד ועוד. מכיוון שהתהליך הוא בד"כ לא מודע, במבט לאחור האמונה המקורית נתפסת כנבואה.

ראיון עם "בעל כוחות נבואיים"

מראיין: "אולי אתה יכול לנבא מה אני הולך להגיד עכשיו?"
נביא: "מדהים, ממש לא יאמן."
מראיין (נרגש ונסער): "מדהים, ממש לא יאמן!!!"

(מתוך מערכון של "מה יש" ששודר בגלי צה"ל בסביבות 1986)

נבואות מעורפלות

דוגמאות: "אני רואה מקור חדש של סיפוק בחייך" / "חייך יכנסו לשלב חדש של התקדמות". "כוכב סאטורן על ציר 4-10 יגיע בחודש דצמבר 2011 ויחזק את התחושה של כולם למען כולם, והחל מחודש פברואר 2012, מגיע מבנה כוכבים המעיד שיש אור בקצה המנהרה"
עקרונות פעולה: השאר ללקוח את עבודת הפרשנות. כמעט כל דבר יכול להתאים לנבואות אלה, אם רק רוצים. ראיית הצפוי, ראיית הרצוי.
מישל נוֹסטרָדָמוּס, רוקח ואסטרולוג צרפתי בן המאה ה-16 הוא אולי ה"נביא" המודרני המפורסם ביותר. הוא עצמו הסביר כי ניסח את נבואותיו באופן "שהן לא יכולות להיות מובנות עד שהן מפורשות לאחר האירוע, ובאמצעותו".

נבואות שלא ניתן לוודא

דוגמאות: "מישהו שאתה מכיר יחשוב עליך רעות, ינסה להערים מכשולים בדרכך, אבל אתה תתגבר עליהם אפילו בלי לשים לב לכך" / "במקום עבודתך יהיו מהלכים חשאיים שאינם נוגעים לך, אך כאלה שישחקו לטובתך בטווח הרחוק".
עקרונות פעולה: נבואות מסוג זה תשמענה עמוקות ומדויקות למרות שהן חסרות כל ערך מעשי. ראיית הרצוי – בעתיד, אם הלקוח ירצה בכך, הוא יוכל לאלץ כל מיני התרחשויות שנודע לו עליהן בדיעבד כך שיתאימו לנבואה.

נבואות שניתן לוודא רק אם הן מתקיימות

דוגמאות: "חבר יתכנן להתקשר אליך ולבשר לך חדשות שעלולות להשפיע על הקריירה שלך, אבל עשוי ברגע האחרון להחליט שלא להתקשר"
עקרונות פעולה: בתוך בליל האמירות הלקוח לא יזהה את האבסורדיות של נבואות כאלה. אופיין הלא סימטרי מבטיח הצלחה אם האמירה מתרחשת, אך ללא הסכנה של כישלון, מכיוון שאפשרות לאי התרחשות כלולה כבר בנבואה עצמה.

האם למישהו יש חוויות אישיות בנושא? נבואות שקיבל והתגשמו? כאלה שלא התגשמו?