משקפי הפלא

משקפי הפלא

נא להכיר: אסתר ומשקפי הפלא.

אסתר - sml

"ד"ר אסתר אמיתי בעלת יכולות ריפוי ייחודיות, נטורופטית, מומחית בעלת שם ברפואה הסינית, הילינג, שיאצו, רייקי, פרחי באך, הומאופתיה רפלקסולוגיה ובשינוי אורחות חיים, נמצאת בחזית הריפוי ההוליסטי עם פתרון אלטרנטיבי לבעיות רבות".

אסתר מספרת: "לפני כ-15 שנה לאחר תהליך ממושך של עבודה עם דבורים, חיי הדבורים עניינו אותי ועקבתי אחריהן ובהשראת הסגולות המיוחדות של עיניהן פיתחתי משקפיים לשיפור הראייה שרשומים כפטנט, לאחר שהוכח שהן ייחודיות ולא דומות למשקפיים אחרים שקיימים בעולם".

"בעזרת המשקפיים האלה … כמעט כל אחד יכול לחדש את נעורי העין".

"בעיניים יש שרירים כמו בשאר הגוף ועם הזמן השרירים נחלשים והשימוש במשקפיים מחזקים את השרירים וע"י כך גורמים לראייה טובה יותר" – היא מסבירה.

וכאן כותבת אסתר:
"רשם הפטנטים קובע: משקפי הפלא מחזירות את יכולות הראייה לאותן שהיו לכם בצעירותכם, ומונעות התדרדרות ראייה".

כאן רומזת אסתר כיצד מתרחש הפלא: "...הוכח שרק אלה שאני פיתחתי מצליחים 'ליצור' בעין עדשה חדשה ועוזרים לכל טווחי הראייה ולכל הבעיות". "השילוב בין המשקפיים האלה, העין והאוויר – 'יוצרים' אצל כל אחד עדשה אישית. בעיקרון, הסוד טמון בזוויות המסוימות (בצורת קונוס) של החורים. לשמחתי, הוכיח הניסיון שאותו זוג משקפיים מתאים לכל אחד ולכל בעיית ראייה – גם לילדים קטנים. משך הזמן ואופן התרגול הנחוץ כדי לתרגל בעזרתם את העין, תלוי בסוג הבעיה ובגיל".

כאן תוכלו לקרוא את מסמכי הפטנט (חפשו בקשה מס' 123111), שגם בהם אסתר טוענת כי שימוש יומיומי במשקפיים יש בכוחו לחזק את שרירי העין ולשפר את הראיה:
הצהרה בפטנט

מסקרן.

תחקיר קצר (שעזרו בו גם חברי קבוצת "חשיבה חדה") העלה ממצאים מעניינים.

מדובר במשקפיים מחומר אטום שמחורר בהרבה חורים קטנים. כך נראים משקפיים מסוג זה מקרוב:

1024px-Rasterbrille

מקור: ויקיפדיה

הרעיון הבסיסי מוכר כבר מאות רבות של שנים, ונעשה בו שימוש עוד לפני שהומצאו המשקפיים בעלי העדשות. זהו גם עיקרון פעולתה של ה"קמרה אובסקורה" (Camera Obscura) – מתקן אופטי שמטיל את תמונת העולם על משטח דו ממדי ע"י מעבר האור דרך חריר קטן, שמשמש כתחליף לעדשה. הסרטון בסוף הפוסט מסביר את עיקרון הפעולה.

משקפיים כאלה אכן מחדדים את הראייה, בזמן הרכבתם בלבד. אך יש גם חסרונות: שדה ראייה מצומצם, תמונה כפולה שנוצרת באזורי חפיפה בין חורים סמוכים וכן ירידה משמעותית בקונטרסט ובבהירות.

משקפיים כאלה יכולים להזיק אם משתמשים בהם לאורך זמן בחוץ כמשקפי שמש, משום שבניגוד לעדשות משקפי שמש תקניות שמסננות קרינת UV, החורים כמובן מעבירים אותה. יתרה מזאת, עקב אפקט ההחשכה האישון של העין גדל, ויותר קרינת UV מזיקה חודרת לעין. כמובן שעקב הצמצום המשמעותי בכמות האור והפגיעה בשדה הראיה אסור לנהוג או לעבוד עם מכשור מסוכן בעת הרכבת משקפיים כאלה.

כבר ב-1993, לפני 21 שנה (6 שנים לפני שאסתר המציאה את המשקפיים שלה) קבע ה-Federal Trade Commission בארה"ב כי:

*  השימוש במשקפי-חריר אינו מביא לשיפור ראייה לטווח ארוך.
*  המשקפיים אינם מרפאים, מתקנים או משפרים בעיות ראייה ספציפיות.
*  הם לא מהווים תחליף ראוי למשקפיים אופטיים או עדשות מגע.
*  התוכניות לאימון עיניים שחברות ויחידים מציעים אינן מחזקות שרירים או משפרות ראייה, וכן אין הן מפחיתות את הצורך בפתרונות אופטיים מקובלים.

יתרה מזאת, כתבי אישום הוגשו כנגד חברות ואנשים פרטיים שטענו טענות לגבי שיפור הראייה בזכות השימוש במשקפיים מסוג זה, כתבי אישום שבעקבותיהם נאסר עליהם לטעון טענות כאלה בעתיד וחלקם חויבו להציע החזר כספי מלא לכל הרוכשים. תביעות דומות הוגשו בבריטניה באותן השנים ממש.
ומה מחיר החורים? אסתר מציעה זוג משקפיים במחיר של 480 ₪. באיביי אפשר להזמין משקפי-חריר ב-8 ₪. זול פי 60. אסתר מזהירה מפני חיקויים.

פניתי לאסתר במייל עם השאלות הבאות:

  1. הייתי שמח לראות את המסמך של רשם הפטנטים, עד כמה שידוע לי רשם הפטנטים לא נוהג לחוות דעה על מוצרים שמתוארים בפטנטים.
  2. האם תוכלי לשלוח לי את מספר הפטנט? אשמח לעיין בו.
  3. אשמח לקבל קישור למחקרים קליניים מבוקרים שמראים כי המשקפיים מחזירים את יכולות הראייה ומונעים הדרדרות הראייה.
  4. אני רואה שמחיר זוג משקפיים אצלך 480 ₪ ליחידה. באיביי אפשר להזמין משקפיים כאלה ב-8 ₪. האם תוכלי להסביר מה הסיבה להבדל של פי 60 במחיר? אם לדעתך יש הבדל באיכות המוצר – אנא פרטי מהו בדיוק.
  5. מתברר שכבר ב-1993 הגיש ה- Federal Trade Commission בארה"ב אישומים כנגד חברות ואנשים פרטיים שטענו טענות לגבי שיפור הראייה עקב השימוש במשקפיים מסוג זה. נאסר עליהם לטעון טענות כאלה בעתיד וחלקם חויבו להציע החזר כספי מלא לכל הרוכשים. תביעות דומות הוגשו בבריטניה באותן השנים. האם תרצי להתייחס לנושא?

במשך כמה שבועות לא קיבלתי כל התייחסות במייל מאסתר. התקשרתי אליה, אך השיחה נקטעה בטרם עת מצדה. שלחתי מייל נוסף – הפעם עשיתי זאת עם בקשה לקבל התראה ברגע שההודעה נקראת. Outlook דיווח לי שהיא נקראה למחרת שליחתה, שבועות רבים חלפו מאז אך אסתר שומרת על שתיקתה.

מקורות והרחבות:

*******************************************************************************************************************

מספר עדכונים לקראת השנה החדשה

הנה סיכום מצב, עבור מי שלא עוקב אחר העדכונים בפייסבוק.

במהלך החודשים האחרונים פעילותי בתחום החשיבה החדה זכתה לסיקורים רבים בתקשורת: ריאיונות ברדיו, בטלויזיה ובעיתונות. בנוסף, הספר זכה לשתי סקירות במוסף ספרים של הארץ, מה שפרסם אותו באופן משמעותי. אני רוצה להודות בהזדמנות זאת לארז מירנץ ולמיה הירש מ"דיוניסוס יחסי ציבור" שעזרו מאוד לכל זה לקרות.

במקביל, החלטתי שהגיע הזמן לצאת עם הספר לחנויות. החל משבוע זה הספר אמור להופיע בעוד ועוד חנויות ברחבי הארץ, הן ברשתות הגדולות והן בחנויות הפרטיות.
את הספר יהיה אפשר להמשיך ולהזמין דרך האתר במחיר מוזל (שכולל גם את המשלוח). 

בזמן האחרון אני שם דגש על תחום ההרצאות/סדנאות, ומופיע בפני תלמידים, מורים, חיילים (גם בהתנדבות), ארגונים, באירועים פרטיים ועוד. אם אתם מחפשים הרצאה חוויתית בתחום החשיבה החדה לארגון בו אתם עובדים, לכיתה של הילד/ה שלכם, וכד' – אשמח אם תצרו איתי קשר.
יחד נפיץ את הבשורה.

     שתהיה שנה פוריה ומוצלחת לכולנו!

*******************************************************************************************************************

 

ועוד משהו לסיום, בהקשר של ה"קמרה אובסקורה". כך נראה צילום דרך מצלמת חריר שצילמתי יחד עם הבת שלי, במסגרת הפעלה מגניבה לילדים לפני כמה שנים בנמל ת"א. המצלמה: פחית קפה שבדופן שלה חורר חור בקוטר מילימטר ובתוכה נייר צילום. לאחר שהכנסנו את נייר הצילום לתוך הפחית בחדר החושך, סגרנו את המכסה, אטמנו את החריר בפיסת איזולירבנד שחור ויצאנו החוצה לצלם. כל אחד הניח את ה"מצלמה" שלו על משטח יציב, פתח את החריר למספר שניות וסגר חזרה. חזרנו לחדר החושך ופיתחנו את הצילומים. זה מה שיצא לנו (אותי רואים בצל מצד ימין):
קמרה אובסקורה

אלוהים מסתתר בפרטים הקטנים

אלוהים מסתתר בפרטים הקטנים

לפני ימים אחדים הובא לקבוצת הפייסבוק "חשיבה חדה" סרטון שזכה לאלפי שיתופים ברחבי הפייסבוק. קל להבין למה: הד"ר ישעיהו רובינשטיין טוען כי מצא את האותיות "י ה ו ה" חוזרות שוב ושוב בתוך ה-DNA!

המשתפים בסרטון נדהמים:

"למי שהיה ספק… רק אניח את זה פה!!!"

"לא שהיה לנו ספק, אבל זה עדיין מדהים!!!!"

"תגלית שאינה מפתיעה, רק מעוררת בי התרגשות ושימחה"

הסבריו של רובינשטיין שובי לב, אך גם ציוריים ומעורפלים במקצת (לנוחיות הקוראים – תקציר דבריו מובא מתחת לסרטון):

…יש תוכנה במחשב שמדברת איתי. אני שואל את המחשב – 'מיקרוסקופ יקר, הסלילים האלה [של ה-DNA], כשנפתחים, מה קורה?' אם הסליל נפתח – אומר לי המחשב – התא מתפוצץ, וזה גורם למחלה.

שאלתי שאלה שנייה: מה קורה פיזיולוגית כדי שהסליל לא ייפתח? אומר לי המחשב שמדי פעם, (sometimes, התוכנה באנגלית) יש גשר של גופרית שמחזיק את הסליל ועושה שהוא לא ייפתח.

ועכשיו שאלתי את שאלת אלף הדולר: מתי מופיע הגשר? … הגשר של גופרית הופיע ככה: כל 10 חומצות – גשר, כל 5 חומצות – גשר, כל 6 חומצות – גשר, כל 5 חומצות – גשר. אתם יודעים מה זה, כן? 10, 5, 6, 5 – גשר של גופרית שגורם שהסליל לא יפתח. אמרתי בה בה בה בה בה בה!
ילדים, מה זה 10, 5, 6, 5? גימטרייה של… י  ה  ו  ה. בתוך ה-DNA!
כמו רמברנט שעושה ציור וכותב למטה 'רמברנט', אני עשיתי אותך! הקב"ה חתם את החתימה שלו, את השם שלו, בתאים שלך, בכל הגוף! … זה לא פילוסופיה, אני הוכחתי את זה מדעית.

רובינשטיין מספר כי פרסם את תגליתו באוקטובר 1986 גם ב-Nature וגם ב-Science (בסביבות 4:43 בסרטון, ושוב לגבי נייצ'ר בשניות האחרונות של הסרטון).

כמובן שהתגלית המרעישה הכתה גלים בעולם. לא חלפו אלא שבועיים, כך לפחות מספר רובינשטיין, והטלפון במשרדו צלצל. מעברו השני של הקו – קרדינל בוותיקן, שראה את הפרסום בנייצ'ר באינטרנט, וביקש מכבוד הד"ר לשלוח את המחקר כדי שיוכל להעבירו לכהן הגדול של העבודה הזרה (האפיפיור). רובינשטיין אישר למזכירת המחלקה לשלוח את החומר לוותיקן. שבועיים לאחר מכן מתקבלת שיחה נוספת, הפעם מראש הממשלה יצחק שמיר – השיחה הדרמטית מתוארת בסרטון (6:05).

*

אין כמעט משפט בסיפור הזה שאינו מעלה תהיות.

לגבי התפוצצות תאים בזמן שהסליל הכפול של ה-DNA נפתח: היפרדות כזו מתרחשת על בסיס קבוע בעת שעתוק מקטעים של ה-DNA לצורך יצירת חלבונים, ובמהלך שכפול ה-DNA בעת חלוקת התא. למותר לציין ששום תא לא מתפוצץ עקב כך;

לגבי חקר מבנה ה-DNA באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים: יומירן ניסן, סטודנט לתואר שני באפיגנטיקה מולקולרית בפקולטה לביולוגיה בטכניון (ועורך הדף "אני בעד לימודי אבולוציה"), מעיר שבכלל אי אפשר לראות את מבנה ה-DNA ברמת הפירוט שרובינשטיין מדבר עליה במיקרוסקופ אלקטרונים. הנה כאן למשל מבחינים אך בקושי בצורתו הסלילית של ה-DNA, וזאת רק לאחר פריצת דרך טכנולוגית מהשנים האחרונות:

dn22545-1_300

כיצד ראה רובינשטיין את הגשרים המסתוריים לפני קרוב ל-30 שנה? לא ברור.

וכעת ניגש ללב התגלית. מכיוון שאינני מומחה במבנה ה-DNA, פניתי לפרופ' רותם שורק מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. הנה מה שהיה לו לומר:

מדובר, כמובן, בעורבא פרח. המבנה המולקולרי של הדנא פתור מאז העבודה של ווטסון וקריק בתחילת שנות החמישים. המדע מבין את המבנה הזה לפרטיו. אין שום גשרי גופרית בין סלילי הדנא, כפי שטוען רובינשטיין בסרט. אין גם שום מחזוריות אחרת של 10,5,6,5.

בשנת 1986 לא התפרסם כל מאמר ב-Nature או ב-Science ע"י כותב ששמו רובינשטיין. יתרה מזאת, בשנה הזו לא התפרסם בעיתונים אלה שום מאמר (מאיזשהו כותב) ממכון וייצמן.

חיפושים קדחתניים נוספים שביצעו אחרים גם הם לא העלו דבר. הנה למשל מה שמצא ד"ר ארז גרטי:

הפרסום היחיד ב-Nature של אדם בשם Rubinstein E היה ב-2010 בהקשר של פסיכיאטריה, ב-1986 היו עשרה פרסומים של Rubinstein E כלשהו בכל הספרות המדעית, אף אחד מהם לא ב-Nature או על DNA, ויש שני פרסומים בלבד של Rubinstein E ממכון ויצמן ב-1996 ו-2010, אף אחד מהם לא ב-Nature או על DNA. אם הוא אי פעם פרסם משהו בסגנון, זה לא נמצא בארכיונים המקובלים.

יומירן הגדיל לעשות, טרח וניגש לספריה המדעית הסמוכה, ועילעל בכל המהדורות המודפסות של Nature ו-Science שהתפרסמו באוקטובר 1986, שמא נשמט משהו בדרך לארכיוני האינטרנט, או הוסר מהם במועד מאוחר יותר. גם שם לא נמצא זכר למאמר המדובר.

10589608_701805369854749_1690665180_n

*

מעניין מה יהיה לד"ר רובינשטיין לומר בעניין, אולי נפלה כאן איזו אי הבנה. התקשרתי אליו.

בשיחת הטלפון הנינוחה שניהלנו חזר רובינשטיין וטען כי מאמר שלו התפרסם בנייצ'ר באוקטובר 1986 תחת השם Rubinstein E. לדבריו מדובר במאמר של עמוד אחד שבו הופיעה סכמת ה-DNA של ווטסון וקריק, מאמר אותו חתם בהערה – "דרך אגב, זה שמו של אלוהים בתוך DNA".
כדי לוודא שלא נפלה אי הבנה כלשהי לגבי מיקומם של גשרי הגופרית המסתוריים, שאלתי אותו במפורש אם הם משולבים ממש בתוך הרצף של הקוד הגנטי. הוא אישר שאכן כך הדבר. הם משולבים ברצף ה-DNA לכל אורכו, בין הנוקלאוטידים, במחזוריות של 10,5,6,5 (טענה שכאמור אינה נכונה בעליל).
עדכנתי אותו שאין כל זכר למאמר שלו באינטרנט, ושאלתי אם יש לו עותק מודפס שיוכל לשלוח לי. למרבה האכזבה הוא ענה כי חילק את כל העותקים של המאמר שהיו ברשותו, עד האחרון שבהם.

מצב מוזר: מאמר שלא ניתן לאיתור, שמתאר גילוי מבנים שלא ניתנים לגילוי בציוד המוזכר, מבנים שאינם קיימים כלל במציאות.

מה יכול להסביר מצב מוזר שכזה? אני משאיר את השאלה פתוחה, אך יהיה ההסבר אשר יהיה, טענותיו של האיש פשוט אינן נכונות.

כמה אירוני הוא, שערוץ היוטיוב שמארח את הסרטון נקרא "מציאת האמת" ומתהדר בסלוגן "בעולם שכולו שקר תחפש את האמת". לא נראה כי מישהו מבעלי הערוץ או מהמגיבים הנלהבים באמת מחפש את האמת; הם מחפשים רק חיזוק חיצוני לאמונתם, יהיה מפוקפק, תלוש מהמציאות ומביך ככל שיהיה.

 

* אם למישהו יש ראיות נוספות ששופכות אור חדש על הפרשה – אשמח לראותן.

 

תודה לכל האנשים שהיו שותפים בעבודת התחקיר, במה שכתוב בו, ובמה שלא 😉 חלקם מוזכרים בו וחלקם תרמו את תרומתם מאחורי הקלעים. זאת הייתה עבודת צוות מהנה וראויה לציון!

הרחבות:

*     *     *

טרם נרשמתם לקבלת עדכונים במייל? אתם מוזמנים לעשות זאת כעת,
כדי שלא תחמיצו פרסומים עתידיים בבלוג. הרשמה פשוטה בתחתית הטור משמאל

בין  מתמטיקה לנומרולוגיה

בין מתמטיקה לנומרולוגיה

גדי-smlוהיום, פוסט אורח מאת גדי אלכסנדרוביץ',
בעל תואר ראשון במתמטיקה ותואר שלישי במדעי המחשב מהטכניון
וכותב הבלוג המושקע והמומלץ "לא מדויק".

*

*

בואו נדבר על מתמטיקה.

בבואנו לדבר על מתמטיקה, בראש ובראשונה אנו מקבלים כי מתמטיקה הינה שפה. שפה שעשויה להסביר תופעות, שפה שבה ניתן להסביר תופעות, שפה בעזרתה ניתן להיכנס לנבכי הבריאה על מנת ללמוד קצת מהידע בעולם, ידע בו חולקים איתנו מתמטיקאים ידועי שם, ואת ההסברים שלהם לתופעות, מבנים מקודשים, מבנה החומרים, מבנה דנ"א, מבנה הגלקסיה ותיאוריות של שדה תודעה אחיד.

רגע, מה?

עד איזה שלב הצלחתי להוליך אתכם שולל וגרמתי לכם לחשוב שאנחנו עומדים לדבר על מתמטיקה? אני מנחש שב"נבכי הבריאה" הרמתם גבה ותהיתם לגבי הסגנון המליצי, ב"ידע בו חולקים איתנו מתמטיקאים ידועי שם" כבר התחלתם לדאוג, וכשהגעתי ל"מבנים מקודשים" היה ברור שאיבדתי את זה לגמרי. המהפך חל כנראה בשורה האחרונה, וכשהגעתי ל"שדה תודעה אחיד" הבנתם כי אני רק מתלוצץ.

אני נתקעתי כבר ב"בראש ובראשונה אנו מקבלים כי מתמטיקה הינה שפה". לפני שנצלול לתהומות, הייתי רוצה לומר כמה מילים על תפישה זו – של המתמטיקה כשפה – תפישה שלדעתי היא שגויה, אבל רווחת מאוד בקרב הציבור הרחב (ואני משער שגם בקרב לא מעט אנשים שבקיאים במתמטיקה).

ההתייחסות למתמטיקה כ"שפה" אינה משוללת בסיס לגמרי; המתמטיקה כוללת אינספור מושגים שונים ומשונים, שניתן להשתמש בהם כדי לתאר תופעות מציאותיות (לתאר, לא להסביר). המושג המוכר ביותר הוא זה של מספר שבו אנחנו משתמשים כל הזמן, בכל מקום; ודוגמה אחת למושג שימושי ביותר שמגיע ממתמטיקה מתקדמת יותר הוא נגזרת, שמאפשרת לנו לתאר בצורה מדויקת תנועה של אובייקטים (ה"מהירות הרגעית" של אובייקט נע היא נגזרת לפי הזמן של הפונקציה שמתארת את המקום שלו, כלומר למעשה – קצב שינוי המקום).

אני חושב שכל כך הרבה אנשים מתייחסים למתמטיקה כ"שפה" מכיוון שהאופן המודרני שבו אנו עוסקים במתמטיקה כולל שימוש נכבד בסימונים והגדרות שנראים חסרי פשר למי שאינם מכירים אותם, כמו שכתב סיני נראה חסר פשר למי שאינו מכיר אותו. זה לא תמיד היה כך; בעבר מתמטיקה תוארה בצורה מילולית מאוד, ולטעמי בשל כך הייתה מובנת הרבה פחות דווקא. הסימונים המתמטיים הם פשוט דרך לתאר את המתמטיקה בצורה ברורה יותר וקלה יותר לעיכול; זה עדיין לא הופך את המתמטיקה ל"שפה".

principa

מהפרינקיפה מתמטיקה של ראסל ו-ויטהד (שימו לב לשורה התחתונה)

לרוב, המושגים המתמטיים מגיעים מתוך הפשטה של מושגים קיימים מחיי היום יום שלנו וחקירה של התכונות שלהם, שנעשית פשוטה יותר לאחר ההפשטה הזו. למשל, המשותף ל"שני כדורים" ו"שני ילדים" הוא המספר 2, שמהווה הפשטה של שתי הסיטואציות הללו. המשוואה 2=1+1 היא דרך מופשטת לומר "כדור ועוד כדור נותן לנו שני כדורים" וגם "ילד ועוד ילד נותן לנו שני ילדים" בלי שיהיה צורך לדבר על הפרטים הלא רלוונטיים של האם יש לנו שני כדורים, או שני ילדים דווקא. כלומר, התכונה 2=1+1 היא משהו שמתקיים תמיד כשסופרים יחד שני עצמים זהים.

ולמה אני מספר לכם על קצה המזלג מהי כן מתמטיקה לדעתי?
שכן אני רוצה לדבר איתכם כאן על מה מתמטיקה היא ממש לא, על ידי בחינת מקרה קיצוני, וזאת בתקווה לסייע לכם להבחין בין מתמטיקה לדברים אחרים לגמרי, גם בסיטואציות פחות קיצוניות.

הפסקה ההזויה איתה פתחתי את המאמר אינה המצאה שלי; היא לקוחה ממאמר שמתיימר להיות רציני לגמרי.

אני רוצה לשכנע אתכם שהמאמר עוסק למעשה בנומרולוגיה, כלומר, בתחום הפסאודו-מדעי שעוסק בייחוס תכונות למספרים ונסיון להסקת מסקנות מכך על המציאות. על כך שהתחום הזה אינו קשור כלל למציאות אני מוכן לסלוח; מה שמפריע לי הוא שהתחום מתעקש להתחזות למתמטיקה.

המאמר מצהיר "אין כותבי שורות אלה מתיימרים להיות מתימטיקאים או להבין יותר מהממוצע. עם זאת, המתימטיקה בה אנו נוגעים הינה פשוטה יחסית ומצביעה על צורות גיאומטריות ומבנים טבעיים אותם ניתן להבין בעזרת מעט פתיחות והגיון". אז יאללה, בואו נגלה פתיחות והגיון ונראה לאן המאמר יוביל אותנו. החלק במאמר שאדבר עליו מציג רעיונות של אחד, מרקו רודין, שאין לי מושג מי הוא אבל אני כבר מודיע שאני לא מחבב אותו.

המאמר דווקא נפתח טוב, בהצגת תופעה מתמטית מעניינת. אמנם, הוא מקדים לה כמה אמירות הזויות כמו "אנו ננסה להתרכז בחשבון פשוט, חשבון פיתגורי" (אין לי מושג מה זה "חשבון פיתגורי") ו-"צריך לזכור שיש רק 9 מספרים אמיתיים, את הספרה 0 המציא האדם כשומר מקום. כל המספרים בעולם מורכבים רק מ-9 ספרות" שמגלה חוסר הבנה בסיסי ביותר לגבי העובדה ששיטת הספירה הנוכחית שלנו, שבה יש 10 ספרות, היא דבר שרירותי לחלוטין, ובמקומות שונים בעולם השתמשו בעבר גם בשיטות ספירה אחרות. הבבלים השתמשו ב-60 ספרות; בני המאיה השתמשו ב-20; היוונים והרומאים – וגם היהודים – השתמשו בשיטות ספירה שונות לגמרי באופיין מזו שלנו כיום; ועוד כהנה וכהנה, נושא לדיון מרתק בפני עצמו.

אבל מילא. כעת המאמר מציג תופעה: הוא מסתכל על חזקות של 2, כלומר על המספרים 1,2,4,8,16,32 וכן הלאה (1 הוא 2 בחזקת 0 ולכן הוא מופיע כאן). לכל חזקה, לוקחים את הכתיב העשרוני שלה ומחברים את הספרות עד לקבלת מספר. אם המספר שהתקבל הוא חד ספרתי, עוצרים כאן; אחרת מחברים שוב את הספרות וחוזר חלילה. כך למשל עבור 2 בחזקת 12 מקבלים את 4096. נחבר את הספרות ונקבל 19=4+0+9+6. נחבר שוב את הספרות ונקבל 10=1+9. נחבר שוב את הספרות ונקבל 1. לעומת זאת, עבור 2 בחזקת 13 נקבל את 8192, ואחרי חיבורי הספרות נקבל 2. המאמר מציג רשימה ארוכה להחריד (הרבה יותר מהנדרש) של חזקות כאלו והערכים שמתקבלים מסיכומי הספרות, ואנחנו שמים לב לכך שצצה תבנית מחזורית: …1,2,4,8,7,5,1,2,4,8,7,5,1,2,4,8,7,5 וכן הלאה.

קסם!

זה השלב שבו הנומרולוג והמתמטיקאי נפרדים זה מזה. המתמטיקאי בוהה בסדרת המספרים ומנסה להבין – מה הולך כאן? מה ההגיון? מהיכן המחזוריות מגיעה? למה 3,6,9 אינם מופיעים בסדרה? האם יש דרך פשוטה לתאר את הפעולה "נחבר שוב ושוב את הספרות עד שנקבל מספר חד ספרתי"? האם זו תופעה שמתרחשת רק בבסיס 10 או שגם אצל הבבלים הם היו רואים משהו דומה? מה קורה לחזקות של מספר שונה מ-2? ובכן, על כל השאלות הללו אני מתכוון לענות מיד;
אני רק רוצה להבהיר שהשאלות הללו, בעיני, הן מהות המתמטיקה. כדאי לציין במפורש שהמספרים כאן הם על תקן "הנה אובייקט מעניין עם תופעה מעניינת, בואו נחקור אותו מתמטית!"  – אנחנו 'עושים פה מתמטיקה' לא בגלל שאנחנו מדברים על מספרים דווקא, אלא בגלל אופי השאלות שאנחנו שואלים.

מה עושה הנומרולוג? ובכן, הוא לא מנסה להבין את התופעה; הוא מנסה לייחס משמעות שרירותית לתופעה:

"אפשר לראות סדרת מספרים שחוזרת על עצמה 1,2,4,8,7,5. אפשר גם לראות שהמספרים 3,6,9 אינם נמצאים.
המספרים 1,2,4,8,7,5  עפ"י רודין, מייצגים את המימד השלישי, כשהמספרים 3,6,9 הינם וקטור למימד הרביעי
"

מה קורה פה? מאיפה נכנס לתמונה "המימד השלישי" פתאום? למה "המימד השלישי" קשור דווקא לסדרת מספרים שצצה כשלוקחים חזקות של 2 (למה 2?) וסוכמים להם ספרות (למה לסכום ספרות?) בבסיס 10 (למה בסיס 10)? המאמר לא עונה על כך, רק זורק את ה"עובדה" הזו. ומה זה "וקטור למימד הרביעי"? אני מכיר מספר משמעויות של "וקטור" במתמטיקה, אבל "וקטור למימד הרביעי" נשמע לי כמו צירוף מילים חסר משמעות. ועל איזה מימד רביעי מדובר? זמן? ואיך 3,6,9 הם "וקטור" שקשור למימד הרביעי? אין למאמר תשובה לשאלות הללו. תחת זאת, הוא ממשיך לזרוק "עובדות" על הקהל הנדהם.

כך לא עובדת מתמטיקה.

טקסט מתמטי אמיתי תמיד מגדיר את המושגים שהוא מדבר עליהם; טקסט מתמטי אמיתי תמיד מוכיח את הטענות שהוא טוען, או מספק הפניה למקום שמוכיח (טוב, זה לא נכון; טקסט שמיועד לקהל מקצועי לרוב ישאיר חורים בהוכחות באותם מקומות שבהם הקורא המיומן מסוגל להשלים את ההוכחה בעצמו, אבל לא על זה אנחנו מדברים כאן).

תנו לי להדגים לכם איך טקסט מתמטי אמור לטפל בתופעת ה-1,2,4,8,7,5 המסתורית. מה שנעשה הוא פשוט מאוד. ניקח את מה שעל פניו נראה כמו פעולה סבוכה למדי – לקחת מספר, לחבר את הספרות שלו, לראות אם קיבלנו משהו גדול מ-9 ואם כן, לחבר שוב את הספרות וכו' – ונראה שהוא בסך הכל תיאור מסובך של פעולה פשוטה יותר, וחשוב מכך – נפוצה יותר במתמטיקה; פעולה שנחקרה מכל כיוון אפשרי ויש לה שימושים מעשיים רבים – פעולת המודולו.

נתחיל עם דוגמה: 17 מודולו 6 הוא מה שמתקבל כשמחלקים את 17 ב-6 ולוקחים רק את השארית. המספר 6 נכנס פעמיים בשלמותו ב-17 (2 כפול 6 הם 12) והשארית שנותרת היא 5. על זה אומרים ש-17 מודולו 6 שווה 5. באופן דומה, 17 מודולו 8 הוא 1 ואילו 8 מודולו 6 הוא 2.

באופן כללי המתמטיקאים מסמנים זאת כך: כדי למצוא למה שווה המספר a מודולו המספר n כותבים את a בתור a=nq+r כאשר r הוא מספר שקטן מ-n וגדול או שווה לאפס, ואז r הוא תוצאת פעולת המודולו. צריך כמובן להוכיח שאפשר לכתוב את a בצורה כזו, אבל כדי לא להלאות אתכם לא אכנס להוכחות פורמליות כאן (אמרתי שטקסט מתמטי אמיתי תמיד מוכיח או מפנה למקום שמוכיח, אז לכל דבר מתמטי בפוסט הזה אני מפנה את הקוראים ל-Abstract Algebra של Dummit ו-Foote, שהוא מספרי המתמטיקה החביבים עלי – אגב, באופן הולם למדי, את הטענה הספציפית הזו הספר מציג בתחילתו, אבל מוכיח אותה רק בשלב הרבה יותר מתקדם, כחלק מתורה כללית הרבה יותר).

עכשיו להגדרה: אומרים ששני מספרים a,b הם שקולים מודולו n אם השארית של חלוקת כל אחד מהם ב-n זהה. טענה שקולה לחלוטין, שהיא קצת יותר שימושית בפועל, היא שההפרש שלהם מתחלק ב-n, כלומר, כפולה שלמה של n מפרידה בין שניהם. למשל, 19 שקול ל-7, מודולו 6 (שניהם משאירים שארית 1 כשמחלקים אותם ב-6; ההפרש של שניהם הוא 12, שמתחלק ב-6), ולמשל, 10 שקול ל-1, מודולו 9. ולמשל, 100 שקול ל-1 מודולו 9, כי 100 פחות 1 הוא 99 שמתחלק ב-9; וגם 1000 שקול ל-1 מודולו 9 כי ההפרש שלהם הוא 999, ובאופן כללי… הבנתם את הרעיון. כל חזקה של 10 שקולה ל-1 מודולו 9.

יש דרך מתמטית יפה יותר להסביר זאת: אם a שקול ל-b מודולו n, וגם c שקול ל-d מודולו n, אז a+c  שקול ל-b+d מודולו n. (במילים אחרות, אם כפולה שלמה של n מפרידה בין a ל-b, וכפולה שלמה של n מפרידה בין c ל-d, ברור שגם כפולה שלמה של n תפריד בין a+c  ל-b+d).
הדבר יהיה נכון גם לגבי פעולת כפל – במקרה זה גם ac יהיה שקול ל-bd מודולו n, כלומר, פעולות החיבור והכפל "עובדות" גם במשוואות של שקילות מודולו n, מה שמאפשר לנו לעשות חשבון כמעט כרגיל כשהכל נעשה מודולו n; לחשבון הזה קוראים המתמטיקאים חשבון מודולרי.

עכשיו לפאנץ' שקושר את מה שדיברתי עליו לתופעה שראינו קודם. מה זה אומר לקחת מספר ולהחליף אותו בסכום הספרות שלו? בואו נראה דוגמה. המספר 627 שווה בעצם לסכום הבא: 6*100 + 2*10 + 7*1. כלומר, אפשר להציג אותו בתור סכום של הספרות שלו, כשכל ספרה מוכפלת בחזקה כלשהי של 10. ראינו כבר קודם שכל חזקה של 10 שקולה ל-1 מודולו 9, ולכן במסגרת החשבון המודולרי אפשר להחליף את כל החזקות הללו ב-1 ולקבל מספר ששקול ל-627 מודולו 9: המספר 6+2+7, ששווה ל-15. האמנם 15 ו-627 שקולים מודולו 9? ובכן, 69 כפול 9 הוא 621, ולכן 627 כשמחלקים אותו ב-9 מחזיר שארית 6, וכך גם 15. מעניין.

עכשיו, אפשר לחזור על אותו התהליך גם עבור 15: הרי 15 שווה ל-5*1 + 1*10, ולכן מספר שקול לו מודולו 9 יהיה 5+1, כלומר 6. הפעם הגענו למספר חד ספרתי ולכן אפשר "לעצור", אבל האם בכלל היה צורך לעבור "דרך" 15? התשובה שלילית – היה מספיק לנו לחלק את 627 ב-9 ולראות מה השארית.

אם כן, זה האופן שבו המתמטיקאי רואה את התהליך שתיאר המאמר: לוקחים מספר כלשהו ומחליפים אותו במספר אחר שמחושב מתוכו באיזו צורה מסובכת ולא מעניינת. הצורה שבה החישוב מתבצע לא רלוונטית; כל מה שמעניין את המתמטיקאי הוא שמתקיימות שתי תכונות: ראשית, המספר החדש קטן מהמספר המקורי (נסו להסביר לעצמכם למה זה תמיד נכון, כל עוד יש לנו מספר שאינו חד ספרתי), ושנית – המספר החדש שקול מודולו 9 למספר המקורי. על התהליך הזה חוזרים שוב ושוב, ולכן מקבלים שרשרת של מספרים שכולם שקולים זה לזה מודולו 9 (מתחבאת כאן טענה מתמטית נוספת שלא הוכחתי: שאם a שקול ל-b מודולו 9 ואילו b שקול ל-c מודולו 9, אז a שקול ל-c מודולו 9; די קל להוכיח את הטענה הזו – נסו להבין איך!). השרשרת מסתיימת במספר שהוא בין 1 ל-9, כאשר 9 יתקבל עבור מספר שמראש התחלק ב-9 (ולכן שקול מודולו 9 ל-0, כי השארית בחלוקה ל-9 היא 0; אבל זו גם שקילות ל-9 באותה מידה).

לכן אפשר לשכוח מהפעולה של "לחבר את הספרות שוב ושוב". היא לא רלוונטית. היא מסך עשן. היא דרך מסובכת לומר "קחו את המספר מודולו 9 והחזירו את התוצאה, ואם קיבלתם 0 החזירו 9". בנוסף, ברור שהתופעה הזו אינה ייחודית לבסיס 10; למשל, בבסיס 8 יקרה אותו דבר בדיוק, אבל מודולו 7. כך למשל המספר "ארבעים וארבע" נכתב בבסיס 8 בתור 54, וסכום הספרות הוא המספר "תשע" שבבסיס 8 נכתב בתור 11, וסכום הספרות שלו הוא 2. נחשו מה? ארבעים וארבע מודולו 7 הוא 2! וזה, כמובן, לא מקרי: בבסיס b, עבור כל מספר b שגדול מ-1, נקבל שתוצאת ה"חבר שוב ושוב את הספרות" תהיה המספר המקורי מודולו b-1.

כל זה אמנם מסביר לנו את פעולת החישוב המוזרה, אבל עדיין לא מסביר לנו מהיכן צצה הסדרה הקדושה 1,2,4,8,7,5. התשובה הזריזה היא שזו ההתנהגות של החזקות של 2 כאשר מסתכלים עליהן מודולו 9. החזקות הראשונות, עד 8, נראות כמו החזקות הרגילות של 2; החזקה הבאה של של 2 היא 16, ומודולו 9 היא שווה ל-7; החזקה הבאה היא 32 אבל לא באמת צריך לזכור את זה – אפשר לכפול את 7 ב-2 באותה מידה ולקחת את התוצאה מודולו 9. נקבל 14 מודולו 9, כלומר 5. ועכשיו נכפול את 5 ב-2 ונקבל 10 מודולו 9, כלומר 1, והנה חזרנו להתחלה. זה מסביר למה קיבלנו סדרה מחזורית ולמה המחזור נראה בדיוק כפי שהוא נראה (ולא, נניח, ממוין לפי סדר עולה).

*

עכשיו, אחרי שהבנו את העיקרון הכללי יותר שעומד מאחורי הדברים, אפשר לענות על השאלה "מה היה קורה אם היינו לוקחים חזקות שאינן של 2?". למשל, אם היינו מתחילים עם 3, החזקה הבאה הייתה 9, והחזקה שאחריה הייתה 27 שהיא 0 מודולו 9, כלומר היא מייצגת גם את 9 אצלנו, ומכאן קל לראות שהיינו "נתקעים" על 9. ומה קורה עם 4? החזקה הבאה של 4 היא 16 ששקול ל-7 מודולו 9; ו-7 כפול 4 הוא 28 ששקול ל-1 מודולו 9, ואז היינו מקבלים שוב 4. כלומר, היינו מקבלים את הסדרה המחזורית 1,4,7,1,4,7 וכן הלאה.

מסתבר ש-2 הוא כן בעל תכונה "נחמדה" בהקשר הזה, מהסיבה הבאה:
מבלי להכנס לכל התיאוריה כרגע, מה שקורה כאן הוא שגילינו אובייקט שנקרא החבורה הכפלית מודולו 9 וכולל את כל המספרים הטבעיים שהם קטנים מ-9 וזרים לו. מספר הוא "זר" ל-9 אם אין לו מחלק משותף עם 9. המספרים שקטנים מ-9 ואינם זרים לו הם 3 ו-6 (בשני המקרים המחלק המשותף להם ול-9 הוא 3). זה משפט מתמטי ידוע (ולא מיידי להוכחה) שלכל n טבעי, קיים מספר שיוצר את החבורה הכפלית מודולו n, במובן זה שיש מספר שהחזקות שלו, מודולו n, נותנות (באופן מחזורי) את כל המספרים הקטנים מ-n שזרים לו. ניתן גם להוכיח (וזה פחות קשה) שאם ניקח מספר שזר ל-n ונסתכל על החזקות שלו מודולו n, לעולם לא נוכל להגיע למספר שאינו זר ל-n. זה מסביר באופן מלא את התופעה שראינו: 2 הוא פשוט היוצר של הסדרה 1,2,4,8,7,5 של כל המספרים שקטנים מ-9 וזרים לו; והמספרים 3,6,9 לא מופיעים בסדרה הזו כי אינם זרים ל-9. והמספר 9 כל כך רלוונטי כאן כי אנחנו בבסיס 10.

בבסיסים אחרים תהיה תופעה דומה, אם כי אולי עם מספרים אחרים. בבסיס 8 התופעה למעשה נחמדה יותר, כי אז אנחנו מדברים על החבורה הכפלית מודולו 7, ו-7 הוא מספר ראשוני ולכן כל מספר שקטן ממנו זר לו. אם נסתכל על החזקות של 2 מודולו 7 נראה שהן 1,2,4,1, כך ש-2 אינו יוצר , אבל חזקות של 3 מתנהגות נחמד יותר: 1,3,2,6,4,5.

במילים אחרות, אם היינו סופרים בבסיס 8 ולא בבסיס 10, כל התיאוריה הנומרולוגית היפה של "המימד השלישי" ו"וקטור למימד הרביעי" קורסת ואפילו לא היה אפשר למצוא שום אנלוג שדומה לה. כדי שמרקו רודין ישכנע אותי בכל המיסטיקה שלו, הוא צריך קודם לשכנע אותי שהבחירה שלו בבסיס 10 כבסיס ספירה היא לא שרירותית, כלומר, אינה נובעת מכך שזו הנורמה שהשתרשה אצלנו (כי יש לנו 10 אצבעות?).

סיכום מסע

ראינו כיצד אפשר להתחיל מאותה תגלית – חוקיות מספרית מסקרנת – ולהתפצל לשני כיוונים שונים לגמרי.

הניתוח המתמטי מחפש ומוצא את ההגיון והחוקיות שעומדים מאחורי התופעה, ובכך מצליח לא רק להסביר אותה אלא גם להרחיב ולהכליל את הבנתנו למקרים רבים נוספים (ולעיתים אף למצוא לדברים שימושים מפתיעים בחיי היום יום).
הגישה הפסאודו-מתמטית לעומת זאת, לא רק שאינה מצליחה להסביר את אותה חוקיות בסיסית, אלא מתעקשת להצמיד לה פרשנות מאגית שרירותית לגמרי, חסרת כל אחיזה במציאות, שקורסת ברגע שמשנים את אחת מהנחות היסוד השרירותיות עליהן היא נשענת. (וראו נומרולוגיה).

הבדל זה בין הגישות אינו מפתיע, שכן המטרות שונות בתכלית, וכך גם קהל היעד. אחרי הכל, נראה שמטרתם של כל אותם מתחזי-מתמטיקאים ומתחזי-מדענים למיניהם היא ייצור מסתורין ומיתוסים, לא הבנה וידע.

לקריאה נוספת:

כאן תוכלו לחזות בעילוי בכבודו ובעצמו. ארבע וחצי שעות. בהצלחה…

NLP – ראיון עם מאסטר

NLP – ראיון עם מאסטר

ברשומה הקודמת הבאתי את תוצאות התחקיר שערכתי בנושא ה-NLP. התמונה הכללית שעלתה היתה בעייתית, בלשון המעטה.
למרות זאת, עדיין קינן במוחי הספק, שמא מתחת לשכבות הפסאודו-מדע, ההשערות הלא מבוססות, השרלטנים, ההכרזות המוגזמות והאנקדוטות הקיצוניות, אולי בכל זאת נמצא גרעין אפקטיבי?

במהלך שיטוטי במרחבי האינטרנט הגעתי לפורום דמיון מודרך ו-NLP בתפוז, שם נוצר קשר ביני לבין אריק ברץ, בעל תעודת “NLP Master Practitioner”, בוגר הטכניון בפקולטה למדעי המחשב ועובד בחברת תוכנה. התכתבנו ארוכות. הנה הדברים לפניכם.

שלום אריק. האם תוכל לפרט מה הרקע וההסמכה שלך ב-NLP?

העיסוק שלי בתחום החל לפני 17 שנים בערך, כשקראתי ספר בתחום בתור סטודנט והנושא מצא חן בעיני. למדתי בקורס מסודר בשנת 2007 ויש לי הכשרה של "NLP Master Practitioner" אם זה משנה, מאחר ואין שום סטנדרט להכשרות… אבל יש לי תעודה עם כזה עיגול מוזהב. מגניב. אני לא עוסק בהנחיית אנשים אבל יוצא לי מדי פעם – חברים וכד'. אני עוסק במכירות, והידע עזר לי בצורה בלתי רגילה… אבל הכי חשוב – החיים שלי אישית השתנו בצורה משמעותית לטובה בעקבות מה שלמדתי.

איך אתה מגדיר NLP? כפי שראית, התקשתי מאוד למצוא הגדרה ברורה…

ההגדרה של NLP בעייתית, מכיוון שהמון אנשים מתייחסים ל-NLP כאוסף של טכניקות, כשיטה. אפילו מנחי ה-NLP קוראים לעצמם Practitioner – עוסקים – תחת הנחת היסוד שמדובר בשיטה.

NLP זו גישה, תפישה מסוימת, הבנה של אנשים, הבנת הדרך שבה הם לומדים ומעבדים מידע והדרך שבה נוצרים אצלם זכרונות ותחושות. אחת ההגדרות שאני הכי אוהב היא כדלקמן: לימוד מבנה החוויה האנושית הסובייקטיבית (או באנגלית  – The study of the structure of subjective human experience). ישנם ספרים שמסבירים את NLP בצורה כזו, אבל הקורסים מלמדים טכניקות ולא את התפישה הזו.

למה לא מלמדים בהם את התפישה?

אני חושב שיש כאן שילוב של פרקטיות – הטכניקות עצמן עובדות פחות או יותר גם בלי הבנה של התיאוריה שמאחוריהן (לפחות הפשוטות יותר), עם ההנחה שאחרי שלמדת מספיק טכניקות וראית אותן עובדות, אתה מקבל הבנה מסוימת שהיא מעבר לטכניקות עצמן (כמו שנהיגה במכונית היא תחושתית מעבר להסבר הפשטני שסיבוב ההגה לצד שמאל יגרום למכונית לפנות שמאלה כשהיא בתנועה).

במהלך התחקיר שבצעתי ניסיתי להבין, אם מדובר כאן בשיטת פלאים שהמדע פספס לחלוטין, או בקשקוש מוחלט שמשמש מאחזי עיניים למיניהם. מה אתה אומר?

לא מדובר בשיטת פלאים.
NLP התחיל בהתבסס על הרעיון הבא: ישנם (או לפחות היו) אנשים בתחום בריאות הנפש שהם מאד אפקטיביים יחסית לבני דורם. שלושת האנשים שנבחרו לצורך העניין הם: מילטון אריקסון, וירג'יניה סאטיר ופריץ פרלס – כל אחד מהם יוצא דופן בתחומו. הנחת היסוד היא שלאנשים האלה הבנה יוצאת דופן, אבל שההבנה הזו אינה מודעת, כלומר, הם יודעים איך לעשות את מה שהם עושים אבל לא יודעים איך הם עושים זאת. מייסדי ה-NLP, שהגיעו מתחום של מדעי המחשב ובלשנות ולא מתחום בריאות הנפש, ישבו עם אותם אנשים, ניתחו לפרטים את מה שהם עושים והגיעו למסקנות.

סיפור ששמעתי פעם על וירג'יניה סאטיר, מספר שבנדלר ניגש אליה אחרי אחד מהסשנים שלה (תרפיית משפחה מתרחשת בקבוצות גדולות וניתן להשתתף כצופה) ושאל אותה שאלות לגבי השימוש שלה ב"עוגנים". היא לא הבינה על מה הוא מדבר אז הוא הסביר לה מה הם העוגנים (כמונח מ-NLP). היא טענה שהיא בכלל לא משתמשת בעוגנים אבל בנדלר טען שהוא ראה אותה משתמשת בעוגנים בלי הפסקה… היא התעצבנה ואמרה שהיא לא משתמשת בעוגנים ואין לה כוונה להשתמש בעוגנים. בסשן הבא היא נמנעה במפורש משימוש בעוגנים כפי שבנדלר תיאר והסשן שלה היה גרוע במיוחד. היא לא השיגה את התוצאות שהיא רגילה להשיג. זו הכוונה ב"דיגום" או באנגלית modeling.

לסיכום הנקודה: NLP התחיל באמצעות לימוד מה בדיוק גורם למישהו מוצלח במיוחד בתחומו להיות מוצלח. זה לא קסם, לא קשקוש, אבל גם לא מדעי. הרעיון הוא להפוך את אותו "כישרון" יוצא דופן לבר-שיכפול.

מה אתה אומר על מסקנת התחקיר שלי כי הראיות המחקריות שתומכות ב-NLP הן אפסיות? האם פיספסתי מחקרים איכותיים שתומכים ב-NLP?

NLP לא נבדק מדעית בצורה מספקת. לפחות לא מספיק על מנת לשכנע אדם שיש לו מידה בריאה של ספקנות.

מדוע בעצם לא נחקר יותר?

אני יכול רק להגיד את דעתי האישית בנושא. לא כל העוסקים בתחום יסכימו איתי כמובן. הסיבות הן:

1)  התרחקות מכוונת מתחומים מדעיים. אחד משני האנשים שיסדו את השיטה – ריצ'רד בנדלר – אדם כריזמטי מאד וכוחני מאד. במודע או שלא במודע הוא רצה ליצור "גאוות יחידה" לשיטה שאותה הוא המציא, ולכן הוא הפליג בסיפורים על גבי סיפורים איך NLP יותר טוב מפסיכולוגיה ומפסיכיאטריה ואיך הוא היה צריך ללמד פסיכולוגים ופסיכיאטרים איך לעשות את העבודה שלהם וכו' וכו'. הספרות מלאה באנקדוטות מפיו ומפי אחרים. מוסדות בריאות הנפש הם ה"אחר" שלא מוכן כביכול ללמוד ולהשתפר ואילו NLP הוא התחום החדש ששובר את המוסכמות ופורץ דרך חדשה. מאד הִיפִי, מתאים לקליפורניה של שנות ה-70.

2) רקע העוסקים ב-NLP. אחוז גדול מאד מהעוסקים ב-NLP מגיעים מעולם בלתי מדעי. בקורס שעשיתי אולי שליש היו בעלי השכלה אקדמאית, והשאר הגיעו מתחומים שונים – הילינג אנרגטי, הומאופתיה, סיינטולוג אחד לשעבר ועוד מיני אנשים מתחומים שונים, כל אחד מסיבותיו הוא. אחת היתה שם מתקשרת עם מלאכים, ארכי מלאכים ו"מקור" (source).
האנשים האלה לא מעוניינים במחקר מדעי ואפילו ניתוח בסיסי למאמרים מדעיים הם לא מסוגלים לעשות. זה לא אומר שהם לא יכולים לעזור לאנשים – למעשה כל האנשים שהיו איתי בקורס הם אנשים טובים שמעוניינים לעזור לזולתם ככל יכולתם וקיבלו כלים שיכולים לעזור להם במשימתם. הם פשוט לא אנשים שנוטים לבחון חומר בצורה מדעית או ספקנית.

3) פסאודו-מדע. אנשים שמשתמשים ב-NLP ובמיוחד אלה שמשלבים אותו עם תחומים אחרים כמו תקשור, הילינג אנרגטי וכדומה, משתמשים במונחים הלקוחים מעולם המדע אבל משתמשים בהם בהקשר שאינו קשור למקור במטרה להקנות למושא שיחתם נופך מדעי או ידעני.
למשל, בכל פעם שאני שומע את המונח "אנרגיה" בהקשר הזה אני מצטמרר. ריצ'רד בנדלר שהזכרתי לעיל חטא בזה המון – הרגע קופצת לי לראש הרצאה שלו שבו הוא מדבר על שינוי והוא אומר "it's genetic" או "a change in the cellular level"  – כביכול השינוי מתבצע ברמה התאית. אין לי ספק שהשינוי לא מתרחש ברמה התאית ושמדובר במטפורה, אבל כשאיש מדע שומע את המונחים האלה הוא עושה אחורה-פנה קדימה-צעד ופוטר את תחום ה-NLP כשטויות במיץ. למה שירצה לעשות מחקר?
והמילה האהובה עלי: "קוונטי". אנשים רבים מהתחום – ומספרם בוודאי חומש בעקבות הסרט האומלל "הסוד" – מנכסים לעצמם תיאוריות מתחום המכניקה הקוונטית כדי להסביר את הרעיונות שלהם. הם מדברים על יקומים מקבילים כאילו הרגע חזרו מאחד.

4) NLP טוב מדי. רגע! תן לי להסביר. השימוש ב-NLP אפקטיבי מספיק כדי להבטיח פרסום מפה לאוזן וכדי לכלכל אנשים שעוסקים בהנחיה ב-NLP. ההנחיה לא כפופה לשום רגולציה או קנה מידה, העלות של ההנחיה גבוהה יחסית למה שבעלי השכר הממוצע במשק יכולים להרשות לעצמם והדבר נובע מדרישה לא קטנה, או לפחות מספיק גדולה, כך שהמנחים יכולים להעלות את המחיר בהתאם לתנאי השוק. באופן סינרגטי, אפקט הפלצבו משתפר ככל שהמונחה משלם יותר כסף עבור ההנחיה וכך תוצאות המנחים משתפרות וכן המוניטין. בסביבה כזו אין לאף אחד אינטרס לבסס את ה-NLP כתחום מחקר מדעי. אין לאף אחד אינטרס להפסיק לדבר בבליל הבלים פסאודו-מדעיים ואין לאף אחד אינטרס לחבור לפסיכולוגיה או פסיכיאטריה.
אני מכיר פסיכיאטרית שלמדה NLP והיא פשוט לא אומרת לאף אחד בתחומה שהיא נעזרת ב-NLP (למרות שבחוגי ה-NLP היא זוקפת חלק גדול מההצלחה שלה לתחום). המצב סטטי והסטטוס קוו נשמר.

אישית הייתי רוצה לראות מחקרים רבים בתחום, ואת ה-NLP מופיע כחלק מסל הבריאות, לצד הפסיכולוגיה. לצערי אני פסימי ביחס לסיכוי שזה יקרה.

אתה אומר ש-NLP  אפקטיבי. אפקטיבי למה? אני עדיין לא מצליח להבין.

לפני כן, יש לי הערה לגבי כמה דוגמאות שהבאת בתחקיר שלך. אתה נוטה לבחור את האתרים היותר הזויים שעולים לך כמו הגדלת חזה וכו'. NLP אינו תחום שכפוף לרגולציה ולצורך העניין כל אחד יכול לכתוב NLP על כל דבר, ואף אחד לא יוכל לעשות לו כלום. אתה יכול באותה מידה למצוא אתר שאומר שאפשר באמצעות כימיה להפוך עופרת לזהב ולהגיד שהכימיה טוענת שאפשר להפוך עופרת לזהב.
אני חושב שנתת לדעות האלה משקל גבוה בהרבה ממשקלן בקונצנזוס שקיים פחות או יותר בקרב האנשים שהרוב מכירים בהם כמומחים בתחום. קח את קבוצת האנשים שאין עליהם מחלוקת – רוברט דילטס, סטיב אנדריאס, ג'ון גרינדר, בייטסון ואני רוצה להגיד בנדלר אבל האישיות שלו היא כל כך צבעונית שהוא עצמו בעייתי. אם תיקח רק את העבודות של האנשים האלה תקבל תמונת מצב הרבה יותר רצינית לגבי NLP.

כן, סברתי שזו תהיה התגובה של עוסקים בתחום. אבל התיחסתי לכך כבר בגוף הכתבה, ולכן אשאל אותך את השאלה המתבקשת, שכבר שאלתי שם בעצם: אוקי, NLP כנראה לא יכול להגדיל את איברי המין, אבל מה לגבי שינוי הרגלים (עישון, תזונה, פעילות ספורטיבית וכדומה), פתרון בעיות שמקורן בילדות, מצבים של חרדה ודיכאון, פתרון או תמיכה בבעיות בריאותיות רבות, טיפול באלרגיות, בפוביות, בתלות. טיפול מעמיק ביחסים בין אישיים (בין הורים לילדים, יחסים זוגיים, בעיות בתפקוד מיני, קשיים ביצירת אינטימיות וכדומה), דיכאון, חרדה וכפייתיות. האם לזה NLP אפקטיבי? (אני מצטט ממה שכותב המוסד הגדול והוותיק בארץ בו ניתן ללמוד את כל דרגות ה-NLP).

אוקיי – אתייחס לתחומים שהעלית אחד אחד:

שינוי הרגלים – כן. מדובר על הרגלים שהמונחה רוצה לשנות (לא כאלה שמישהו אחר בחיים של המונחה רוצה שהמונחה ישנה).
פתרון בעיות שמקורן בילדות – זו מלכודת. יש בהגדרה הזו הנחת יסוד – שיש בעיות שמקורן בילדות, אך ללא פירוט של אילו בעיות אלה. אני לא מוכן להתחייב בלי לדעת למה התכוון המשורר.
חרדה – חרדה היא סימפטום של משהו. הייתי מסתכן ואומר שחלק מהסיבות לחרדה ניתנות לשיפור באמצעות NLP.
דיכאון – לא כל דיכאון נובע מסיבות נפשיות, ישנם מקרי דיכאון שנובעים מבעיות איזון כימי גרידא. למקרי הדיכאון שנובעים מסיבות נפשיות – כן.
בעיות בריאותיות רבות – אילו בדיוק?
אלרגיות – שאלה טובה. הרבה אנשים כולל אנשים שאני מעריך בתחום ה-NLP ונמצאים במרכז הקונצנזוס טוענים שכן, ואפילו צפיתי באישה *שאמרה* שהיא אלרגית לאבקנים של לילך עוברת הנחיה שמטרתה טיפול באלרגיה ואז מריחה לילך ממש מקרוב בלי שום בעיה. מצד שני כשאני עברתי את אותו תהליך האלרגיה שלי לאבק לא השתנתה. הייתי אומר שאני מוכן להגיד "אולי".
פוביות – זה עניין של הגדרה, אבל אם ההגדרה היא פחד חריף ולא רציונלי מגורם כלשהו – אני אומר כן.
תלות – הייתי בהרצאה עם אדם שמטפל בתלות בשיטה שהוא פיתח סביב עקרונות ה-NLP והיא נראית לי לגיטימית, ויש לנושא תמיכה בקרב אנשים במרכז הקונצנזוס. בוא נאמר כן לגבי תלות נפשית (גם בסמים), וכנראה שאפשר לעזור במידת מה לתלות פיזית.
יחסים בין-אישיים – כן חד משמעי, NLP היא גישה שמסביבה מודל תקשורת אחרי הכל.
בעיות בתפקוד המיני – אם מקורן גופני – לא. אם לדעת רופאים מקור הבעיה אינו גופני והמונחה מעוניין לטפל (ולא מלחץ של שותפים לחיים) – כן. ספציפית בעיות ביצירת אינטימיות כן.
כפייתיות – שמעתי מאנשים שהם מטפלים בכפייתיות ועוזרים, אבל לא נתקלתי בכך בקרב אנשים בקונצנזוס. אני משאיר את זה ברמת "אולי".

מאוד מבלבל…
איך בעצם אני, הלקוח התמים, יכול להבדיל בין מטפלים "מוסמכים" ב-NLP לבין שרלטנים, כשאין שום רגולציה בנושא?

לצערי אתה לא ממש יכול, אלא בשיטה הבדוקה של המלצות מפה לאוזן. הרבה אנשים נכנסים לפורומים רק כדי לקבל המלצות על מנחה.

אני עדיין לא מצליח להבין איך נראית הנחיית NLP בתכלס, ואיך שימוש ב-NLP מסייע בחיי היום-יום. תוכל לתת כמה דוגמאות מוחשיות?

אני יכול לתת לך את הדוגמה שלי – אני עברתי מתחום של פיתוח תוכנה לתחום של מכירות. NLP עזר לי בראש ובראשונה להקשיב ולהבין אנשים מסביבי. לראות את העולם מנקודת המבט של אדם אחר ולחשוב מה מניע אותו. בתור איש מכירות זה נותן לך אפשרות לתקשר ברמה הרבה יותר גבוהה כשאתה מבין את הצרכים והרצונות של בן שיחתך.

תוכל לראות דוגמה נהדרת בשני סרטי הוידאו הבאים של סטיב אנדריאס, בהם הוא עוזר למישהי להתמודד עם פחד מדבורים. שים לב שהוא לא ידע בכלל ממה היא מפחדת, היא לא אמרה לו… ולמרות זאת תוך מספר דקות נוצר שינוי שנמשך 25 שנה – ממישהי שלא היתה מסוגלת להמצא עם דבורה באותו הבית (שים לב לתגובה שלה ברגע שהוא מבקש ממנה בסרט הראשון לדמיין את מה שהיא מפחדת ממנו), למצב שהוא מביא אליה הביתה צנצנת עם דבורים ומשחרר אותן בבית.

מפגש ראשון:

מפגש מעקב אחרי 25 שנים:

דוגמה נוספת: ישבתי יום אחד בבית קפה עם מישהי וכל מספר דקות היא הרימה את הטלפון לבדוק משהו. שאלתי אותה לגבי זה והיא אמרה שזה כפייתי אצלה – היא מרגישה צורך לבדוק כל כמה דקות. אחרי תרגיל שנמשך 5 דקות היא הפסיקה לחלוטין להרים את הטלפון.

ועוד דוגמה: חזרתי ברכבת מאיזה אירוע עם חבר. דיברנו על הא ועל דא, והשיחה התגלגלה לנושא של התעוררות בבוקר. הוא סיפר שהוא מתעורר בבוקר כל יום בבהלה, הלב שלו דופק בחוזקה ולוקח לו כמה דקות להירגע מההתעוררות. כל בוקר. התחלנו לברר למה. אחרי 15 דקות הסתבר לו שהתחושה הזו היתה מאד דומה למה שהיה מרגיש כשאמא שלו היתה מעירה אותו בבוקר עם שואב אבק אם לא התעורר בזמן (היא היתה מפעילה שואב אבק וכביכול "מנקה" אותו). המשכנו בשיחה עוד 5-10 דקות עד שנאלצנו להיפרד כי הרכבת הגיעה ליעדה. לאחר מספר שבועות נפגשנו שוב והוא סיפר לי שהוא מתעורר כל בוקר רגוע מאז אותו יום.

מעניין. אם אני מבין נכון, ולאור הדוגמאות שנתת של דברים שכן "עובדים", אנחנו מדברים כאן למעשה על מפגש בין מטפל למטופל, בו בעזרת טכניקת תקשורת מסוימת המטפל משנה, לעיתים תוך זמן קצר מאוד, את הדרך בה המטופל תופש את הדברים, וע"י כך מושג אצלו שיפור סובייקטיבי .

בז'רגון של NLP הם נקראים מנחה ומונחה (באנגלית guide and explorer).
אנסח מחדש את מה שכתבת: ישנו מפגש בין המנחה למונחה ובו המנחה מוביל את המונחה לביצוע שינוי בדרך בה המונחה תופס את מצבו. המנחה מנתח את מצבו של המונחה תוך שימוש ב-NLP כטכניקת תקשורת ועוזר למונחה לשנות את תפיסתו. חלק מהשינוי מתבצע תוך כדי שיחה וחלקו תוך כדי תרגיל מסוים שהמנחה מבקש מהמונחה לבצע. שינוי התפיסה יכול להתבטא בשינוי אמונות או התניות (מה שנקרא בשפת ה-NLP עוגנים) או על ידי חשיפת דרכי פעולה שלא היו גלויות למונחה לפני ההנחיה.

מה ההבדל בעצם מכל שאר הגישות הטיפוליות הפסיכולוגיות, בחלקן קצרות מועד? הרי זה הבסיס לכל הטיפולים בתחום ה"נפש", לא? האם אין עוד טכניקות שמשיגות את אותן התוצאות? ואם כן, מה המיוחד ב-NLP בעצם? האם כל התיאוריה שעומדת מאחורי זה (ואינה מגובה בצורה מדעית) אינה מיותרת למעשה? אולי מדובר בטכניקת תקשורת טיפולית מסוימת שהוכיחה את עצמה וזהו?

אני לא חושב שיש הבדל משמעותי יחסית לשיטות קצרות מועד אחרות בטווח הבעיות שחופפות בין השיטות. מה שמבדיל בין NLP לחלק מהשיטות האחרות הוא גישה פרגמטית שבנויה מסביב למודל שימושי של תקשורת. בנוסף, מודל התקשורת עצמו יותר רחב מההקשר הטיפולי. אני למשל משתמש בו בהקשר עסקי. הצורה שבה אני מנתח מה שאנשים אומרים השתנתה, הצורה שבה אני מגיב השתנתה.

עד כמה לדעתך טיפול ב-NLP מצליח בזכות המטפל הספציפי, ועד כמה בזכות השיטה?

שאלה טובה. אני חושב שרוב ההצלחה תלויה בכמה המנחה הפנים את העקרונות, יודע לקרוא אנשים ואיך הם מגיבים אליו. מי שלומד טכניקה בתור אוסף של פעולות יצליח בכמה דברים אבל בלי להבין את העקרונות תהיה לו בעיה.

במידה מסוימת סגרנו מעגל. הרי כל הרעיון של NLP נולד מתוך נסיון לזקק את הרכיבים הבסיסיים שעומדים ביסוד אינטראקציה טיפולית טובה, ולמדל את זה, כך שיהיה ניתן להעביר הלאה את היכולות הטיפוליות המצוינות הללו, "להפוך את אותו כישרון יוצא דופן לבר-שכפול" – כדבריך.

אך כמו שעולה מדבריך, נראה כי בסופו של דבר המטרה לא הושגה: לא כל מנחי ה-NLP מצליחים במידה שווה. הכשרון יוצא הדופן לא באמת משוכפל. דבר זה מעמיד בסימן שאלה את חוזקם של המודלים עליהם מבוסס ה-NLP (שכזכור לא זכו לתמיכה מחקרית עד כה). אולי בסופו של דבר ההצלחה מתחבאת במקום אחר? אולי הרכיבים הסודיים לאינטראקציה טיפולית מוצלחת הם אחרים בכלל? אישיות המטפל? מידת הביטחון העצמי שהוא מקרין?

אני חוזר למשהו שציינתי כבר קודם: בקורס מלמדים טכניקה, אבל מי שלומד את הטכניקה ומשקיע בהבנה של העקרונות שמאחורי הטכניקה כבר לא צריך את הטכניקה מכיוון שהיא נובעת מהעקרונות. נכון, זה דורש אנשים שלא מסתפקים במה שעל פני השטח ורוצים להבין איך דברים עובדים – אבל זה כן הופך את ההצלחה לברת-שכפול – אולי לא אצל כל אחד שלומד אבל בהחלט אצל אלה שלומדים ומוכנים ללמוד לא רק את הטכניקה אלא מה שעומד מאחוריה. ושוב, גם מי שלומד את הטכניקה יזכה במידה מסוימת של הצלחה. הבעיה עם העקרונות האלה היא שלהגיד לך מה העקרונות לא יעזור לך להבין ולהפנים אותם. לכן הדגש בלימוד הוא על טכניקה ומתוך הטכניקה מי שבאמת מתנסה ומנחה ומשקיע מגלה את מה שמאחורי הטכניקות.

*

תודותי לאריק על הזמן וההשקעה הרבים שהשקיע בהתכתבות איתי!

אני חושב שהצלחתי לקבל תמונה קצת יותר טובה לגבי תחום ה-NLP.

אני מודה, האנקדוטות השפיעו גם עלי, אבל אנקדוטות מרשימות ניתן למצוא תמיד, ואין הדבר מהווה הוכחה ליעילות ההתערבות.

נראה כי שנינו מסכימים שהתחום זקוק להגדרה טובה יותר, לסטנדרטיזציה ורגולציה וכן למחקר שיגבה באופן מדעי את ההצלחות המיוחסות לו, בטרם יוכל לזכות בהכרה מצד הממסד הרפואי/מדעי. בהעדר מחקרים לא ניתן לדעת עד כמה ה-NLP אפקטיבי בהשוואה לצורות אחרות של טיפול/הנחיה. עד אז, אני מוצא מצב בו תעשיית ענק בתחום הנחיה/טיפול פורחת ללא כל סטנדרטים ופיקוח, כמצב מטריד בהחלט.

בנוסף, הייתי רוצה להפנות את הקוראים לתגובתו של תום על הרשומה המקורית, תגובה שהאירה את עיני. ____________________________________________________________________

הזינו את המייל שלכם בראש הדף לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

NLP – מרעיון לממון

NLP – מרעיון לממון

קוראים אחדים בקשו ממני לבדוק את נושא ה-Neuro-Linguistic Programming, או בקיצור NLP (תכנות עצבי-לשוני, או כפי שתרגמו זאת לעברית – "ניתוב לשוני פיזיולוגי").

הפשלתי שרוולים ויצאתי למשימה.

מסתבר שמדובר בתחום שמשגשג כבר למעלה משלושים שנה, וכולל תוכניות לפיתוח אישי, קורסים, הנחיות וטיפולים. פרסומים למוסדות NLP מופיעים בעיתוני מדע-פופולרי, סטודנטים לפסיכולוגיה משתלמים בתחום, אימוני NLP ניתנים לעובדים בחברות ענק כמו HP, IBM מקדונלדס ו-NASA ואינם נפקדים גם מצבא ארה"ב ומנבחרות אולימפיות. גם מוסדות ממשלתיים ומוסדות חינוך ציבוריים שולחים אנשים להשתלמויות NLP. בישראל קורסים ב-NLP ממומנים חלקית ע"י צה"ל, ומוכרים לצורך קרנות השתלמות, כך לפחות כתוב כאן.

מה זה בעצם?

אחד האתגרים הקשים ביותר בתחקיר היה להבין מה זה בעצם NLP, ובמידה מסוימת, מה הוא אינו. חיפשתי תשובות במקורות רשמיים (או לפחות כאלה שנראים רשמיים). האגודה ל-NLP מגדירה כאן למשל:

"ה-NLP מכונה לעיתים קרובות 'חוברת הוראות ההפעלה של המוח (mind) שלך'. NLP בוחן את הדרך שבה אנו חושבים ומעבדים את מחשבותינו (עצבי), תבניות השפה בה אנו משתמשים (לשוני) וההתנהגויות שלנו (תכנות) וכיצד כל אלה פועלים יחד כדי ליצור אפקט חיובי (או שלילי) עלינו כפרטים. זהו אוסף של מגוון רחב של שיטות ומודלים היוצרים הבנה של תהליך החשיבה וההתנהגות. הבנת הטכניקות הללו יכולה לחולל שינוי חיובי עבורך ועבור אחרים."

נציץ בעוד כמה הגדרות שהאתר שמח לספק לנו:

ריצארד בנדלר (Richard Bandler), אחד משני מייסדי התחום מגדיר: "NLP היא גישה של סקרנות שאינה יודעת גבול לגבי בני אדם, עם מתודולוגיה שמשאירה מאחוריה שובל של טכניקות."

שותפו, ג'ון גרינדר (John Grinder), מוסיף: "האסטרטגיות, הכלים והטכניקות של ה-NLP מייצגים הזדמנות שאין דומה לה לחקר התפקוד האנושי, או ליתר דיוק, אותו תפקוד נדיר ובעל ערך אשר ידוע כגאונות."

ועוד הגדרה: "האומנות והמדע של הדרך בה אנשים מתקשרים ומשפיעים זה על זה." – Trevor Graeme Wilkins.

נשמע שעלו כאן על משהו ענק!

אבל משהו בהגדרות קצת מעורפל וחמקמק מדי לטעמי. נראה שלכל אחד יש הגדרה משלו לנושא. רגע, מסתבר שאני מתפרץ לדלת פתוחה! כאן הם כותבים: "כל אחד שמעורב ב-NLP יכול ליצור הגדרה משלו למשמעות של NLP עבורו."

לי זה נשמע כמו יסודות די רעועים לתחום עיסוק שמכבד את עצמו. נורת אזהרה ראשונה נדלקה: הגדרות מעורפלות ורב משמעיות.

הנה נסיון הסבר נוסף של בנדלר:

איך פיתחו את זה?

לפני הסקירה הרצינית יותר, הנה קטע “סטנדאפ” של בנדלר בו הוא מספר איך הכל התחיל:

בשנות ה-70 של המאה ה-20 העלו ריצ'רד בנדלר וג'ון גרינדר רעיון מבריק כיצד ליצור מודל טיפולי (פסיכולוגי) יעיל ומעשי. הם הניחו שאם יצליחו לבודד את מרכיבי התקשורת היחודיים של מטפלים מצטיינים בני זמנם, יהיה בידיהם המפתח לשיפור התקשורת.

עבודתם פותחה על בסיס תצפיות בארבעה אישים בולטים בארצות הברית באותה תקופה: מילטון אריקסון – אבי ההיפנותרפיה המודרנית, וירג'יניה סאטיר – עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, פריץ פרלס – אבי טיפול הגשטלט וגריגורי בייטסון – אנתרופולוג נודע. הם צפו בהם מבעד למראה חד כיוונית, צילמו טיפולים וראיינו מטופלים, כולל את ארבעת המודלים עצמם. לאחר צפייה וחקירה ממושכת היה בידיהם חומר הגלם שממנו 'זיקקו' את ההשערות והעקרונות הבסיסיים של ה-NLP.
על בסיס המודל שלהם יצרו גרינדר ובנדלר תהליכים טיפוליים קצרי מועד. בתוך זמן קצר החלה שיטתם להתפרסם, תחילה ברחבי ארצות הברית ואחר כך גם בשאר העולם.

הרעיון יפה. הגישה מעניינת. אך מי שם לב מה השלב החסר?

חסר שלב האימות האמפירי של ההשערות. קל מאוד ליפול בפח ההונאה העצמית ולזהות חוקיות מדומה כזו או אחרת במערכת מורכבת. לעיתים החוקיות באמת קיימת, אך רק לגבי הנתונים הספציפיים שעומדים לרשות החוקר בזמן פיתוח ההשערה שלו. כדי לוודא שהרעיונות אכן תקפים באופן כללי יש לבחון אותם על מדגם נתונים חדש (כמובן תוך לקיחה בחשבון של גורמי הטיה אפשריים – שימוש בקבוצת ביקורת וכו'). דנתי בנושא בהרחבה בהקשר של המחקר הנומרולוגי.

נורה אדומה גדולה נוספת נדלקת: מדובר בהשערה בלבד, אשר אינה מגובה בראיות אמפיריות.

אפילו בסוגיות ספציפיות עד מאוד, כמו למשל, "האם קפה מזיק לבריאות" או "האם קרינה סלולרית מסרטנת" נדרשים למחקרים עתירי תקציבים שמנטרים אלפי נבדקים, וגם לאחר עשרות שנים של מחקר עדיין ניטשים ויכוחים מרים בין חוקרים שונים. והנה, שני בחורים מנתחים התנהגות של נבדקים בודדים ומסוגלים תוך זמן קצר וללא כל אישוש מחקרי לגלות את "חוברת הוראות ההפעלה של המוח" של כל אחד מאיתנו? אני בספק. עוד נחזור לראיות הניסיוניות בהמשך, וניווכח שהספק הזה מוצדק.

ובכל זאת, במה המדובר?

אחד הרעיונות הבסיסים של ה-NLP מנוסח במשפט "המפה אינה הטריטוריה", כלומר, כל אחד מאיתנו פועל על בסיס הייצוג הפנימי שלו של העולם (המפה) ולא על בסיס העולם עצמו (הטריטוריה). המפות שאנחנו יוצרים מאוד מוגבלות ומעוותות. לפי ה-NLP ניתן ללמוד "להיכנס לנעליו" של האחר ולראות לרגע את המפה שלו. יכולת זו מאפשרת פתיחות, קבלה ושיפור התקשורת. משימתו של המטפל היא להבין את המפה האישית של המטופל ולפעול על פיה.

מפות העולם שאנשים יוצרים יכולות להיות מבוססות על "סגנונות חישה" שונים: חזותי, הרגשתי-תחושתי (שילוב שנקרא "קינסתטי"), שמיעתי, ריח, וטעם. כל חוויה בעולם החושים היא שילוב של כל אלה.

לטענת הוגי ה-NLP, כל אחד מאיתנו מעבד את מרבית המידע תוך שימוש במערכת יצוג מועדפת (Preferred Representational System – PRS) מסוימת.

המערכת היצוג המועדפת מתבטאת בשפה. אדם חזותי ישתמש יותר בביטויים כמו "לא נראה לי הגיוני", "תראה, לדעתי… " לעומת אדם שמיעתי למשל, שיאמר "לא נשמע לי הגיוני,"שמע, לדעתי…".

גילוי נוסף שהסב גאווה גדולה למייסדים היה כי ניתן לקבל רמזים עקיפים לגבי מערכת היצוג המועדפת של מישהו לפי תנועות העיניים הלא רצוניות שלו בזמן שהוא חושב על דברים מסוימים.

כדי לעבוד באופן יעיל עם מטופל יש צורך לשמור על התאמה עם המערכת היצוג המועדפת שלו. כשהמטפל שומר על התאמה כזו עם המטופל, יחוש המטופל שהמטפל "מדבר בשפתו", שיש ביניהם "כימיה". הנה דוגמה שנותנים כאן: "אם רוצים לתאר בעת ההרפיה את חוף הים: כשמדובר באדם חזותי יש לתאר לו את צבע הים והחול, את קו האופק, את הסירות שעוגנות מרחוק וכדומה. לאדם שמיעתי יש לתאר את רחש הגלים, קריאות השחפים, צפירת האוניות והמיית הרוח. לתחישתי יש לתאר את מגע החול, טמפרטורת המים, רפרוף הרוח על העור וחמימות השמש."

השערות נוספות של ה-NLP מתבססות על עקרונות יסוד אלה. על צורת הטיפול הקלאסית אפשר לקרוא כאן.

נשים לב כי גם אם ההשערות הראשונות מתגלות כנכונות בניסויים, כלומר, לאנשים אכן יש מערכת יצוג מועדפת, והיא אכן נותנת אותותיה בצורת הדיבור ובתנועות העיניים, עדיין אין הדבר אומר שאדם אחר שיפעל באותו "סגנון" ישיג משהו חיובי באינטראקציה ביניהם. זו טענה נפרדת שאינה נובעת לוגית מהטענות הראשונות. יתכן שלא תהיה כל השפעה, ויתכן שתהיה אף השפעה הפוכה. מי יודע? אם לא בודקים, לא יודעים.

מה זה לא

למרות ההקשר הטיפולי במסגרתו פותח ה-NLP, מדגישה האגודה ל-NLP כי: "NLP אינה פסיכותרפיה, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, יעוץ, טיפול בהיפנוזה, טיפול."

הופ, עוד נורה אדומה נדלקה: הערות כסת"ח.

לי זה נשמע קצת כמו: "אל תתבלבלו, למרות שזה עשוי להישמע כמו טיפול, להראות כמו טיפול ולהרגיש כמו טיפול – זה לא טיפול". נתקלנו בעבר בהערות כאלה לגבי הנומרולוגיה והקריסטלים, אך ניתן להתקל בהן בכל מקום בו מנסים לאכול את העוגה (לטעון ליכולות ריפוי/שיפור/טיפול נפשי/פיזי) ולהשאיר אותה שלמה (להמנע מהסתבכות משפטית).

האם זה המקרה? נמשיך ונחקור.

למה זה טוב בעצם?

הנה ציטוטים נבחרים מתוך האתר של "המוסד הגדול והוותיק בארץ בו ניתן ללמוד את כל דרגות ה-NLP":

"ה-NLP מאפשר לפתור בעיות בזמן קצר, תוך הגדרת מטרה באופן ברור ושימוש בכוחו המופלא של הדמיון. ה- NLP מתאים לכל אדם. מי שהוסמך לטפל ב- NLP יוכל בקלות להתאים תהליכי NLP לנושאים טיפוליים שונים כגון שינוי הרגלים (עישון, תזונה, פעילות ספורטיבית וכדומה), לפתרון בעיות שמקורן בילדות, למצבים של חרדה ודיכאון, לפתרון או תמיכה בבעיות בריאותיות רבות, לטיפול באלרגיות, בפוביות, בתלות.
ה-NLP מאפשר טיפול מעמיק ביחסים בין אישיים (בין הורים לילדים, יחסים זוגיים, בעיות בתפקוד מיני, קשיים ביצירת אינטימיות וכדומה). ניתן באמצאות המודל לטפל בבעיות שמקורן בילדות, בדיכאון, חרדה וכפייתיות.
ניתן להתאים הנחיית NLP גם לאנשים המוגבלים בשכלם וגם לילדים."

אנחנו מתבשרים גם כי "פרופסור ג'ון גרינדר, מפתח שיטת ה-NLP, מגיע לארץ עם קוד חדש להסרת פוביות ב-20 דקות".

ואיך זה מתיישב בדיוק עם הכרזת האגודה לעיל? האם רק לי זה נשמע כמו טיפול בבעיות נפשיות ופיזיות? אנסח את נורת האזהרה הבאה בזהירות: טענות לסיוע/פתרון בעיות בריאות גוף/נפש, בתחום בו פעילים אחרים הצהירו כי אינם מתיימרים לעשות זאת. בנוסף, נדלקו נורות האזהרה הבאות: * טוב לכל אחד, לכל דבר, בכל מצב. ו – פתרון קל ומהיר לבעיות קשות וכבדות.

בנדלר, אחד משני המייסדים כאמור, טען בין השאר כי תלמיד אומנות לחימה מתחיל יכול לנצח לוחם מיומן ושאפשר לפתח זכרון צילומי בעזרת שימוש בטכניקות NLP (מקורות 19, 23 כאן). במהלך השנים פותחו טכניקות שונות המשתמשות בעקרונות ה-NLP לסיוע בתחום העסקים, ספורט, אומנות הפיתוי, מכירות ולכישורי משא ומתן.

*** הורים, נא להרחיק את הילדים עד חלוף הפסקה הבאה ***

לגברים, רוצים להיות מצוידים היטב? תוכלו להגדיל את איברכם ב 2-7 ס"מ ע"י תרגול NLP, תמורת 120 ₪ בלבד. תוך יומיים-שלושה כבר תבחינו בהבדל. הכסף מוחזר במלואו תוך חודשיים למי שאינו מרוצה (מי שניסה והצליח לו, שיספר לכולם, כן?) נשים, לא לדאוג, יש גם משהו בשבילכן!

נורת ה-כסף, כסף כסף! מהבהבת במהירות…

אני מניח שתומכי NLP אחדים קופצים כעת בצעקות – "שטויות! אלה סתם שרלטנים שמנכסים את ה-NLP האמיתי לצרכיהם. מי שבאמת מבין מה זה NLP לא טוען בכלל דברים כאלה!" לא אתפלא אם הם צודקים. אבל אני מניח שחלק מהמזנקים כן יטענו "לפתרון בעיות שמקורן בילדות, למצבים של חרדה ודיכאון, לפתרון או תמיכה בבעיות בריאותיות רבות, לטיפול באלרגיות, בפוביות, בתלות".
איך האדם הפשוט יכול להבחין בין שרלטנים לבין מטפלים רציניים ב-NLP? על סמך השתייכותם למוסד מוכר ורשמי? אבל רגע, במוסד השני היה כתוב ש "NLP אינו פסיכותרפיה, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה, יעוץ, טיפול בהיפנוזה, טיפול", אז איזה מוסד מוסמך יותר? מי קובע איזה מוסד מוסמך ואיזה לא?

העיניים שלי מוצפות כבר באור אדום כואב. אבל מי יודע, אולי זה עובד?

יש רק דרך אחת לדעת עם משהו עובד: בדיקה. וכשאני אומר בדיקה, אני לא מתכוון לליקוט סלקטיבי של אנקדוטות מאנשים שמאמינים ש-NLP עזר להם. אני מתכוון לניסויים מבוקרים.

האם הראיות המחקריות תומכות בעקרונות ה-NLP?

אז זהו, שלא ממש.

הנה סקירה תמציתית של מחקרים שנעשו בתחום, בליווי קישורים למעוניינים להעמיק.

מחקרים לגבי הקשר בין א-סימטריה של אונות-המוח לבין תנועות עיניים התבצעו עוד לפני פיתוח ה-NLP. יחד עם זאת, התמיכה בטענות הסציפיות של יוצרי ה-NLP היו זעומות ובמקרה הטוב – חלקיות בלבד. Wertheim ושות' למשל בחנו ב-1986 את ההשערה כי תנועות עיניים משקפות עיבוד חושי. בהתאמה לטענות ה-NLP, נמצאה עדות למבטים מוגברים למעלה כשנבדקים התבקשו להיזכר במידע חזותי, אבל ממצאים לגבי האופנים השמיעתיים והתחושתיים לא היו עקביים. ובנוסף, רמזים שיוחסו ב-NLP לייצוג שמיעתי היו נפוצים בכל סוגי הגירויים (שמיעתי, חזותי ותחושתי).

Sharpley ביצע ב-1984 סקר ספרות ואיתר 15 מחקרים לגבי המערכת היצוג המועדפת, ומצא "עדות מחקרית מועטה שתומכת בשימושיות שלה ככלי יעוץ אפקטיבי".

Einspruch and Forman ערערו ב-1985 על המסקנות שלו, וטענו כי חלק מהמחקרים עליהן ביסס את מסקנותיו היו לקויים מבחינה מתודולוגית והצביעו על חוסר הבנה של החוקרים בתורת ה-NLP.

Sharpley חזר עם סקירה מחודשת ב-1987 שכללה 7 מחקרים נוספים, ביניהם מחקר שבדק את הקשר בין תנועות העיניים, הביטויים הנאמרים והדימויים הפנימיים – לא נמצא קשר כזה. Sharpley מסיק כי לא ניתן לאבחן את ה-PRS (מערכת היצוג המועדפת) באופן אמין, כשמאבחנים אותה היא משתנה בזמן ולפיכך כלל לא בטוח שהיא קיימת, ובנוסף לא נראה שהתאמה ל-PRS של אדם אחר מסייעת ליועצים באיזשהו אופן שניתן להדגים בבירור. הוא מסכם כי "נתוני המחקר אינם תומכים בעקרונות ה-NLP או ישומיהם בסיטואציות של יעוץ".

בשנת 1988 הוכנה סקירה עבור צבא ארה"ב אשר בדקה שלל "טכניקות לשיפור היכולת האנושית", ה-NLP היתה אחת מהן. בנוסף לסקירת המחקרים הזמינים בנושא הם גם דברו עם בנדלר. הנה כמה מהערות הסיכום שהם ניסחו:

"בקצרה, מערכת התבניות של העין, יציבה, טון ושפה כמקודדים תבניות יצוגיות אינה נגזרת או יכולה להיגזר מעבודות מדעיות ידועות. המחקרים כשלו לספק בסיס אמפירי לתמיכה בהשערות ה-NLP… או ביעילותה. הוועדה אינה יכולה להמליץ על אימוץ טכניקות כל כך לא מאומתות. כל המבנה המפואר של טכניקות השפעה ואמפתיה במקום להיות מעוגן בתאוריה נוירולוגית עדכנית ונתמכת מדעית, מבוסס על מטפורות לא עדכניות של תפקוד המוח ומשובץ בטעויות עובדתיות מרובות".

באותה שנה (1988) פרסם גם Michael Heap מאמר סקירה בנושא, כשהוא מתמקד בפוטנציאל כגישה טיפולית. מסקנתו היתה: "טענות הכותבים בתחום ה-NLP לגבי המערכת הייצוגית נבחנו בצורה הגונה ואובייקטיבית, ונמצאו לוקים בחסר… ראוי יהיה להסיק כעת כי אין ולא היה מעולם איזשהו בסיס להנחה כי אנשים מחזיקים ייצוג של העולם באופן מועדף כלשהו עליו ניתן להסיק מהביטויים בהם הם בוחרים או מתנועות עיניהם."

סקירה עדכנית ומקיפה במיוחד בוצעה ב-2009. מתוך 315 מחקרים שבוצעו בין השנים 1975-2009 רק חמישית (63) פורסמו בכתבי עת "מכובדים" (אשר מופיעים ברשימת ISI), רובם משנות השמונים בהם פרח המחקר בתחום, ומתוכן רק 33 מחקרים אמפיריים. בחינת 33 המחקרים העלתה כי תשעה מתוכם תומכים בטענות ה-NLP, שמונה-עשר מפריכים, ובששה הנותרים התוצאות לא היו חד משמעיות. כשמשקללים גם את איכות המחקרים, התמונה עגומה עוד יותר. מסתבר כי המחקרים התומכים היו באיכות נמוכה יותר מאלה המפריכים. כמה מהם לא כללו כלל קבוצת ביקורת! כל שנעשה בהם היה להשוות בין מצבם של המטופלים לפני סדרת הטיפולים לבין מצבם לאחריה, ללא כל השוואה למטופלים שעברו תהליך דומה בגישה אחרת, או לכאלה שלא עברו שום תהליך. מובן שלא ניתן ללמוד הרבה מנתונים כאלה על יעילות ה-NLP. (וראו גם סדרת הרשומות על הפלצבו).

בסיכום הסקירה מביע החוקר את דעתו באופן ברור ביותר: "האנליזה שלי מובילה באופן שלא ניתן להכחישו להצהרה כי NLP הינו קישקוש פסאודו-מדעי, אשר צריך להיות מאוכסן בנפטלין לעולמים. יש שעשויים לחשוב כי האנליזה שלי היתה מאמץ לחינם. אחרי הכל, היא הניבה את אותן התוצאות כמו אלה שהגיעו אליהן Sharpley ו-Heap בסוף שנות השמונים. ללא ספק, NLP הינה הצעה עסקית אשר מפתה אנשים בעזרת "שינויים מדהימים", "התפתחות אישית", וגרוע מכל – טיפול. אנליזה זו … מספקת טיעונים מספיקים כדי לענות על שאלה אתית: האם שימוש במשהו בלתי קיים ובלתי יעיל, ומכירתו, הם דבר מוסרי?"

נורה גדולה נדלקה: לא נתמך מחקרית.

ומה אומרים תומכי ה-NLP להגנתם?

התעלמות

בד"כ הם אינם אומרים דבר, הם פשוט מוכרים את מרכולתם בהתלהבות. נראה שמרבית המטפלים כלל אינם מודעים לקיומם או אי קיומם של מחקרים בתחום, וגם אם כן, זה לא ממש מעניין אותם. הטיעון הרווח הוא "מנסיון אישי, זה עובד נהדר! אני לא זקוק למחקרים מדעיים שיוכיחו לי את זה".

הודאה במצב

אחרים מודים שהמצב לא כפי שהיו רוצים שיהיה: אחד מהמוסדות היוקרתיים יותר ללימוד NLP (לפחות לפי הטענות שלו)  מכיר בהגדרות העמומות של התחום: "כדי שמחקר נאות יתבצע, צריכים קודם כל להגדיר את המודלים של ה-NLP באופן ברור, מפורט וניתן לבדיקה אמפירית. כדי שזה יקרה חייבת להיות הסכמה על ההגדרות בקרב קהילת ה-NLP."

כאן כותבים: "המחקר האקדמי בתחום ה-NLP קלוש. המחקרים האמפיריים שנעשו עד היום סובלים ממגבלות שונות. אנחנו מאמינים שיש צורך דחוף למחקרים נוספים במתודולוגיות שונות."

מתקפה

בחור בשם Andy Bradbury לא מסתפק במגננות. הוא יוצא למתקפות חסרות מעצורים על כל מחקר שמראה ש-NLP חסר בסיס. מהתרשמותי, אפשר לסכם עשרות עמודים של מתקפות באוסף המשפטים הבא:

*   הפרכתם גרסה לא מקובלת של NLP ("זו לא הגרסה הקלאסית" או לחילופין "NLP התפתח מאז").

*   המחקרים המפריכים אינם באיכות טובה.

*   תקפתם אנשים שאינם מייצגים כלל את תחום ה-NLP.

*   לא הבנתם בכלל מה זה NLP ולכן הפרכתם טענות שבכלל לא נטענו. הנה ציטוט לדוגמה:
"מבלי שהטרידו את עצמם באיזשהו סוג של דייקנות, כמעט כל החוקרים, כולל Sharpley, הצליחו לא להבין כלל את הטענות האמיתיות שנטענו ע"י מייסדי התחום, במיוחד את ההגדרה המורחבת למערכת הייצוג המועדפת."

אז מה זה כן NLP ואיפה המחקרים התומכים? רק להזכיר, חובת ההוכחה היא על הטוען.

התחכמות

הנה טיעון ששמעתי בפורום NLP כלשהו, לאחר ששלב הצגת מחקרים תומכים הסתיים בהודאה מצד מנהל הפורום "אני מסכים שאין ראיות מאד מרשימות בעד ה-NLP". נאמר לי: "הרבה מהעוסקים בתחום לא רוצים להפיץ אותו כדי לשמור על היתרון. הכוונה לאנשים שלא מלמדים או מנחים בעזרת NLP, אלא משתמשים בו בחיי היומיום ובמקום העבודה." אם נניח לרגע כי יש תועלת כלשהי ב-NLP, אני יכול לראות כאן בעיה אתית מסוימת. האם מדובר בתחום ידע שמטרתו ביצוע מניפולציות על אנשים אחרים לצורך השגת יעדים אישיים?

מדע, פסאודו-מדע, או אפילו לא זה?

אני מניח שכולנו השתכנענו שמדע – זה לא. היות ופעילי התחום משתמשים בהמון מושגים שנשמעים מקצועיים ואשר מעניקים נופך מדעי להשערות שלהם, הרי שיש לנו כאן מועמד קלאסי למתחזה-מדע, כלומר, פסאודו-מדע.

עצם השם – Neuro Linguistic Programming, הוא התחזות למדע, שכן מומחים בכל שלושת התחומים המוזכרים בו מצהירים כי אין שום קשר בין המקצועות שלהם לבין טענות ה-NLP.
פרופ' למדעי המוח Michael Corballis אומר: "NLP הינה כותרת מזויפת לחלוטין, אשר מתוכננת לתת את הרושם של מכובדות מדעית".
פרופ' Singer אומר: "NLP משייך עצמו לעיתים קרובות למדע בכדי להעלות את היוקרה שלו."
האנתרופולוג פרופ' Winkin מחשיב את קידום הנושא כ"הונאה אינטלקטואלית" ומשווה את הקשר בין NLP למדע לקשר בין אסטרולוגיה לאסטרונומיה (מקורות – כאן).

יתרה מזאת, NLP זוכה למעמד הכבוד המפוקפק של להיות מנותח בקורסים של פסיכולוגיה, פילוסופיה, מדע וחשיבה ביקורתית כדוגמה קלאסית לפסאודו-מדע (ציטוטים ומקורות בנושא זה אפשר למצוא כאן). מה שמדליק באופן טבעי את נורת ה-פסאודו-מדע.

אבל גם לכך יש לתומכי ה-NLP תשובת מחץ: זה לא פסאודו-מדע, כי זה מעולם לא התיימר להיות מדע. הנה דבריהם של מייסדי ה-NLP:

"כבוני מודלים, אנחנו לא מתעניינים בשאלה האם מה שאנחנו מציעים לך נכון או לא, מדויק או לא או אם ניתן להוכיח באופן נוירולוגי שמדובר ביצוג מדויק וממשי של העולם האמיתי. כל מה שמעניין אותנו זה שזה עובד."  (Frogs into Princes, Bandler & Grinder, עמ' 18).

בעמ' 7 הם מצהירים שהם אינם פסיכולוגים, תאולוגים או תיאורטיקנים, שאין להם מושג לגבי טבע הדברים כפי שהוא באמת ושלא מעניין אותם במיוחד מה נכון. מטרתם היא לתאר משהו שהינו שימושי. "אם הזכרנו משהו שאתה יודע ממחקר מדעי או מסטטיסטיקה שאינו מדויק, עליך להבין שדרגה שונה של נסיון מוצעת לך כאן. אנחנו לא מציעים לך משהו שהוא נכון, רק דברים שימושיים".

מרעיון לממון

ההיסטוריה של ה-NLP מדגימה תהליך קלאסי שמתרחש עבור אינספור "שיטות" אחרות.

זה מתחיל באדם או שניים ש"מגלים" (או ממציאים) דרך חדשה שיכולה להועיל לבני אדם באופן כלשהו. טענתם עשויה להיות בעלת הגיון כלשהו (או שלא), מבוססת במידה מסוימת על ידע קיים (או שלא). בכל מקרה רצוי מאוד שהשיטה תבטיח פתרון קסם לבעיות גדולות ומציקות בשלל תחומים, שתתאים לפלחים נרחבים באוכלוסיה (רצוי לכל אדם) ושתהיה נטולת סיכונים ותופעות לוואי.

המייסדים מתחילים להתנסות בשיטה שהמציאו על מטופליהם ועד מהרה כוחות הסוגסטיה, הפרשנות האישית וכמה אנקדוטות מרשימות עושים את שלהם וכולם מתרשמים "שהשיטה עובדת". תוך שהם מדלגים באלגנטיות על שלב המחקר והאימות, המייסדים כותבים ספרים, מתחילים להעביר קורסים ואם הכל מתגלגל כהלכה צצים מוסדות להכשרת הדור הבא של המטפלים בתחום. לפני שאתה מספיק לומר "תכנות-תודעתי-קוונטי" או כל צירוף מילים מרשים דומה, התחום כבר משגשג ופורח.

בשלב כלשהו מישהו מתעורר ומחליט לבדוק את הדברים בצורה מדעית, אבל זה כבר מאוחר מדי. יותר מדי אנשים כבר מושקעים בשיטה ויותר מדי מטפלים "יודעים שזה עובד".

במקביל, שלל שרלטנים מזהים את הפוטנציאל המסחרי הגואה וממציאים פיתוחים, שיפורים ויישומים חדשים ומפתיעים לשיטה המקורית. דבר זה מעורר כמובן התנגדויות ומאבקים בינם לבין תומכי השיטה המקורית שמתרעמים על נשיאת שם השיטה לשווא (למרות שלא פעם גם המייסדים ממציאים את עצמם מחדש כעבור כמה שנים).

*

הרבה נורות אדומות נדלקו, אך עדיין נותרתי עם תחושה שיתכן ומשהו מכל זה בכל זאת "עובד".

אולי אם נקלף את כל הקליפות הפסאודו-מדעיות, ניפרד מההשערות הלא מבוססות, נבעט הצידה את השרלטנים, נמחק מהפרוטוקול את ההכרזות המוגזמות ונניח בצד את האנקדוטות הקיצוניות שיתכן ואינן קשורות כלל לנושא, אולי בכל זאת נמצא גרעין אפקטיבי?
אולי. אך עד שהנושא לא יוגדר ויחקר בצורה מבוקרת ומקובלת על כל הצדדים, לא נדע את התשובה לכך.

ברשומה הבאה תוכלו לקרוא ראיון שערכתי עם אדם שלמד את התחום ומחזיק בתעודת NLP Master Practitioner. האם הדברים יוארו באור אחר?

מקורות והרחבות:

כמו כן, אולי תתעניינו בסדרת הרשומות על היפנוזה.

____________________________________________________

הזינו את המייל שלכם בתחתית הטור משמאל לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

כך תהפכו לשרלטנים מצליחים

כך תהפכו לשרלטנים מצליחים

לפניכם תרגום של הרשומה "How to become a charlatan" שפורסמה בערב חג המולד 2012 ע"י פרופ' Edzard Ernst, אחד משני מחברי הספר "ריפוי או פיתוי". ארנסט נתן את אישורו לתרגום הטקסט ופרסומו בבלוג שלי.
תודה לבשמת על התרגום!

*

בזמנים עגומים וקשים אלה, זו חובתי, אני חושב, להפנות את תשומת ליבם של חברי האזרחים, למקור אפשרי של הכנסה נוספת שכמעט כל אחד יכול להתחבר אליה: היו לשרלטנים, ורוב הסיכויים שהקשיים הכלכליים שלכם יהיו נחלת העבר. כדי להשיג מטרה זאת, אני [עם לשוני תחובה עמוק בלחיי] מציע גישה פשוטה וישירה, צעד אחר צעד.

מצאו שיטת טיפול אטרקטיבית והעניקו לה שם פנטסטי

האם אמרתי "פשוטה וישירה"? ובכן, הצעד הראשון אינו כה פשוט, אחרי הכל. רוב הרעיונות הפסיכיים באמת כבר תפוסים: נרות אוזניים, הומאופתיה, עיסוי הילתי, הילינג אנרגטי, תרפיית שתן, כירופרקטיקה וכו'. כשרלטנים אמיתיים, אתם רוצים שתהיה לכם תרמית משלכם. תאלצו לפיכך לחשוב על רעיון חדש.

משהו שהוא באמת מופרך לגמרי יהיה אידיאלי, כמו הטענה שהאוזן היא מפה של הגוף האנושי המאפשרת לכם לטפל בכל המחלות על ידי ביצוע מעשה מוזר באותו חלק של האוזן – אופס, הטריטוריה הזאת כבר נתפסה על ידי בריגדת אקופונקטורת האוזן. מה לגבי הטענה שיש לכם כוחות על-אנושיים המאפשרים לכם לשלוח 'אנרגיות ריפוי' לתוך גופם של מטופלים כדי שהם יוכלו לתקן את עצמם? גם זה בעייתי: מרפאים ברייקי עשויים להאשים אתכם בפלגיאט.

אבל אתם מבינים את הכיוון, אני בטוח, ותהיו מסוגלים להמציא משהו. כאשר תעשו זאת, תנו לזה שם בלתי נשכח, השם יכול להרים או להפיל את היוזמה החדשה שלכם.

המציאו היסטוריה מרתקת

ברגע שהגדרתם את הטיפול שלכם ונתתם לו שם פנטסטי, אתם זקוקים עכשיו לסיפור טוב כדי להסביר איך הכל הגיע לידי מימוש. המשימה הזאת אינה כה קשה, ועשויה אפילו להתגלות כמהנה. תוכלו לחשוב על משהו נוגע ללב כמו – שהטיפול שלכם הציל את אחותכם הקטנה שנטתה למות בגיל 6, או שקיבלתם השראה בחלום מדודתכם הקשישה שבדיוק עברה מהעולם הזה למקום טוב יותר, או אולי תרצו ליצור איזשהו הקשר דתי [האם ביקרתם אי פעם בקבר מאיר בעל הנס?].

אין שום צורך להגביל את הדמיון שלכם, רק ודאו שהסיפור שלכם מרתק – יום אחד, אולי יעשו עליו סרט.

הוסיפו קורטוב של פסאודו-מדע

אם זה מוצא חן בעיניכם ואם לאו, אנו חיים בעידן בו איננו יכולים להתעלם לחלוטין משיקולים מדעיים. לכל הפחות, אני ממליץ לזרות מעט טרמינולוגיה "מדעיסטית" בין השורות, והיות ואינכם רוצים להחשף, בחרו משהו שרק מעט מומחים מבינים. פיזיקת קוונטים, שזירה, תאורית הכאוס וננו-טכנולוגיה כולן אפשרויות מעולות.

זה עשוי להיות משכנע יותר אם תרמזו שמדענים מובילים אוהבים את הרעיונות שלכם, או שצוותים שלמים מאוניברסיטאות במקומות רחוקים עובדים על המנגנונים שעליהם מבוססת ההמצאה, או שוועדת פרסי הנובל מתעניינת, וכו'.

אם זה אפשרי, הוסיפו קצת היי-טק להמצאה החדשה שלכם, איזשהו מכשיר חדש ונוצץ עם אורות מהבהבים ותצוגות דיגיטליות יעשה את העבודה. המכשיר יכול להיות ריק מתוכן – כל עוד הוא נראה מרשים, זה בסדר.

אל תשכחו לתבל בקמצוץ של חוכמה עתיקה

עם כל המדע הזה – סליחה, פסאודו-מדע – אל לכם לשכוח שעליכם להישאר מעוגנים חזק במסורת. הטיפול שלכם צריך להיות מבוסס על חוכמה עתיקה שגיליתם מחדש, שיניתם ושכללתם. אני ממליץ לציין שחלק מהתרבויות העתיקות ביותר על הפלנטה כבר הכירו את היסודות המרכזיים עליהם ניצבת היום בגאווה ההמצאה שלכם.
כל דבר שהוא כה עתיק – עמד במבחן הזמן, מה שאומר שהטיפול שלכם גם יעיל וגם בטוח.

טענו שיש לכם תרופה לכל המחלות

כדי למקסם את הכנסתכם, אתם רוצים לקוחות רבים ככל האפשר. זה לא יהיה חכם לפיכך, למקד את מאמציכם במצב רפואי אחד או שניים. מבחינה מסחרית, עדיף בהרבה להצהיר במילים שאינן משתמעות לשתי פנים, שהטיפול שלכם הוא מרפא לכל, פנקיאה. אל תהיו מודאגים מאי-הסבירות של טענה כזאת. בממלכת ההונאה, זה בהחלט מקובל, ואפילו נפוץ להתנהג בצורה תמהונית.

התמודדו עם בעיית הראיות והספקנים המציקים

זה מדכא, אני יודע, אבל אפילו על השרלטנים המוכשרים ביותר נגזר למשוך ספקנים למיניהם. במוקדם או במאוחר ספקנים ידרשו מכם ראיות. למעשה, הם אחוזי אובססיה לגבי זה. אך אין צורך להילחץ – זה בהחלט לא חמור כפי שזה נראה. הפתרון הברור הוא לספק עדות אישית אחר עדות אישית.

תצטרכו אתר שבו לקוחות מרוצים מספרים סיפורים מרשימים על הדרך שבה הטיפול שלכם הציל את חייהם. אם במקרה אינכם מכירים לקוחות מסוג זה, המציאו אותם. בממלכת ההונאה, יש מסורת ארוכת יומין ומכובדת של כתיבת עדויות אישיות בעצמכם. אף אחד לא יהיה מסוגל להבחין בהבדל!

הדגימו את שליטתכם באומנות המעודנת של רמאות עם סטטיסטיקה

חלק מהספקנים עשויים שלא להתרשם, וכאשר הם יתחילו לבקר את ה'עדויות' שלכם, אתם עשויים להידרש ללכת צעד נוסף. שיטה מצויינת לעכב אותם לפחות לזמן מה, היא לספק סטטיסטיקות. הקונצנזוס הכללי בקרב שרלטנים הוא שכ-70% מהמטופלים שלהם חוו תועלת יוצאת דופן מכל פלצבו שלא יהיה שנזרק עליהם.
אז עצתי היא לשפר זאת במעט ולצטט סדרה של לפחות 5,000 מקרים של מטופלים שמתוכם 76.5% הראו שיפור מובהק.

מה, אין לכם סדרת מקרים כזו? אל תהיו שוטים, היו יצירתיים!

זכו בנקודות עם ביג פארמה

אתם חייבים לדעת מי (יהיו) הלקוחות (העתידיים) שלכם: הם מבוססים, זכו להשכלה טובה (אין ספק שללא הצלחה יתרה), והם בני גיל העמידה, נוטים להאמין בקלות ושקועים עמוק באלטרנטיבי. חשבו על הנסיך צ'ארלס! ברגע שהתחברתם לדפוס החשיבה הזה, תוכלו לנצל בצורה רווחית את תסביך הרדיפה של אנשים אלה.

דרך קלה להשיג זאת היא לטעון שאנשי חברות התרופות שמעו על החידוש שלכם, הם חוששים בבירור מהפסד של מיליונים, ולכן עושים כל שביכולתם להשתיק את זה. לא רק שזה יזכה אתכם באמון המטורפים שבשולי החברה, זה גם יספק הסבר מושלם לסיבה בגללה התגלית פורצת הדרך שלכם לא פורסמה בכתבי העת המובילים של ענף הרפואה: העורכים נמצאים כולם בכיסים של חברות התרופות, כמובן.

בקשו כסף, הרבה כסף

השארתי את הדבר החשוב ביותר לסוף. זכרו: מטרתכם היא להתעשר! לכן, גבו מחירים גבוהים, אפילו מופקעים.

אם הטיפול שלכם הוא מוצר שאתם יכולים למכור (למשל דרך האינטרנט, כדי להתחמק מפיקוח), מכרו אותו ביוקר.
אם זהו טיפול שדורש פגישה פנים אל פנים, גבו מחירי ייעוץ מרקיעי שחקים וטענו לבלעדיות.
אם זוהי טכניקה שניתן ללמד אותה, התחילו להכשיר מטפלים אחרים במחירים גבוהים ודרשו תמלוגים מההכנסות העתידיות שלהם.

גביית-יתר היא הסיכוי הטוב ביותר שלכם להתפרסם – האם שמעתם אי פעם על שרלטן שהתפרסם בזכות מחיריו הנוחים? זה גם יפטור אתכם מהאספסוף שאינכם רוצים לראות במרפאה שלכם. אנשים עניים עלולים אפילו להיות חולים! לא, אינכם רוצים אותם, אתם רוצים את 'העשירים הבריאים והמודאגים' שיכולים להרשות לעצמם לראות רופא אמיתי כאשר דברים יתחילו להשתבש.
אך החשוב ביותר, מחירים גבוהים יעשו ממש טוב לחשבון הבנק שלכם.

כעת אתם מוכנים. אך כדי למנוע מכם למעוד במשוכה הראשונה, הנה מספר תשובות שימושיות לשאלות שתקבלו באופן בלתי נמנע מספקנים, מהזן המציק הזה שלעולם אינו מאושר. התשובות אינן מיועדות לשכנע אותם, אלא כדי להתפרסם בציבור. הן יבטיחו שהדעה הכללית תהיה לצידכם, ולכך יש חשיבות עליונה בממלכת ההונאה.

ש: הטיפול שלך עשוי לגרום לנזק ניכר, האם זה אחראי מצידך?
ת: נזק? האם יש לכם מושג על מה אתה מדברים? ברור שלא! בכל שנה, מאות אלפי אנשים מתים מתרופות שהם מקבלים מהרופאים הקונבנציונאלים. זה נזק!

ש: מומחים טוענים שהטיפול שלך אינו סביר מבחינה ביולוגית, מהי תשובתך?
ת: ישנם דברים רבים שהמדע אינו מבין עדיין ודברים רבים שלעולם לא יבין. בכל מקרה, ישנן דרכים נוספות לידיעה, והמדע הוא רק אחת מהן.

ש: היכן המחקרים המבוקרים שתומכים בטענתך?
ת: מחקרים קליניים הם בעלי ערך מוגבל מאוד, הם קטנים מדי בהיקפם, מוטים לעיתים קרובות ולעולם אינם מדמים מצבים אמיתיים מהחיים. זו הסיבה שמומחים רבים מצדדים בדרכים טובות יותר להדגמת ערכן האמיתי של התערבויות רפואיות.

ש: פרופסור ארנסט אמר לאחרונה שהטיפול שלך אינו מוכח, האם זה נכון?
ת: לא ניתן לבטוח באדם הזה, הוא נמצא בכיסה של תעשיית התרופות! ברור שהוא יגיד את זה, לא?
בכל מקרה, האם ידעתם שרק 15% מהטיפולים הקונבנציונאלים הם באמת מבוססי ראיות?

ש: מדוע הטיפול שלך כל-כך יקר?
ת: שנים של הכשרה, תוכנית מחקר מלאה, ביקורת מתמידה, התאמה לרגולציה, וצוות גדול של עמיתים – אתם חושבים שכל זה מגיע בחינם? באופן אישי, אשמח לטפל בכל המטופלים שלי בחינם (וזה קורה לעיתים) אך יש לי התחייבויות לאחרים, אתם יודעים.

*  *  *

עד כאן המדריך.

אם אתם עצמכם אינכם זקוקים להכנסה נוספת, אתם מוזמנים להפיץ את המדריך בקרב יקיריכם שכן זקוקים לכך.

רעיונות לטיפולים שרלטניים העלנו כבר כאן לא מזמן, ומתגובות הקוראים ניכר שכל אחד מהם היה יכול לשטות בהמונים באותה המידה. הכל רק עניין של יצירתיות, יוזמה ואומץ.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק

חדר מיון הומאופתי

חדר מיון הומאופתי

בהמשך לרשומה הכללית על הומאופתיה, בחרתי להתמקד הפעם בסוג מסויים של טענות בהן נתקלתי לאחרונה, שנראו בעיני מקוממות ומסוכנות במיוחד.

זוכרים את הסרטון הסאטירי בנושא? (אפשר לבחור כתוביות בעברית באייקון ה-Captions בתחתית הסרטון)

ובכן, מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון.

אם תגגלו "עזרה ראשונה הומאופתית" תתקלו באינספור אתרים שמציעים ערכות עזרה ראשונה הומאופתיות.
לא מדובר כאן במיגרנות, כאבי פרקים, חוסר אנרגיה ושאר תופעות כרוניות כאלה ואחרות. מדובר במצבים אקוטיים, הכוללים:

  • חתכים או חדירות עצמים לגוף
  • כל סוגי חבלה למשל: פגיעת ראש, זעזוע מוח, שבר, נקע, מתיחת שריר, ריפוי לאחר לידה, ניתוחים, מצבי הלם.
  • נקעים או מתיחת רצועות בפרקי כף היד, כף הרגל, קרסול, מרפק וכתף.
  • דימום חיצוני/ פנימי, דימום מאסיבי או מתמשך, פגיעה בעין שיצרה שטף דם מאסיבי.
  • הרעלת מזון קשה
  • מצבי אלרגיה חמורים שמלווים ב "שוק אנפילקטי", עור חם, אדום, בצקתי, קשיי נשימה עקב היצרות דרכי הנשימה. אחרי עקיצת בע"ח כמו אלרגיה לדבורים.
  • פגיעה בעצבים, כמו למשל כשדלת נסגרת על קצות האצבעות, נשיכת לשון, נפילה וחבטה על עצם הזנב ומצבים שמוחצים את קצות העצבים.
  • כל סוגי הכוויות: שמש, מים רותחים וכד' הגורמים אחר כך להיווצרות שלפוחיות, בועיות וכיבים שטחיים.

מתקשים להאמין? אתם מוזמנים להציץ כאן, כאן, כאן וכאן, רק לצורך ההדגמה.

בחלק מהמקרים מדובר בהומאופתים שאינם רופאים, אחרים הינם גם רופאים בהכשרתם. בחלק מהמקרים מצוין כי בכל מקרה יש לקבל טיפול רפואי קונבנציונלי במקביל (החייאה, חבישה, קיבוע וכד') אך במקרים רבים לא מזכירים זאת כלל. הנה כאן למשל הוסיפו רק את ההתראה הבאה: "בכל מקרה יש להתייעץ עם הומאופת לגבי המשך טיפול לאחר סיום הטיפול הראשוני". איזו אחריות.
עדכון יולי 2014 – מתישהו מאז פרסום הפוסט הזה נוסף דיסקליימר ראוי בתחילת העמוד.

סופר-פארם מתגאים בכך שהם מוכרים גם ערכות עזרה ראשונה הומאופתיות לנסיעות וטיולים, ללידה, לבית ולמשפחה, לתינוקות וילדים. הערכות מיועדות לטיפול הומאופתי עצמי במצבים של חום, כאבי אוזניים, גזים, צמיחת שיניים, שלשולים, נזלת, שיעול, בחילות, הקאות, חבלות, חרדות, פריחות, אלרגיה, לידה שלא מתקדמת, צלקות, הפרעות בדרכי השתן, עקיצות, התכווצות שרירים, חבלות, שפעת, דלקת בגרון ועוד.
"יתרון הערכות הינו במתן מענה רפואי הומיאופתי מיידי לבעיות יומיומית למבוגרים, לילדים ולתינוקות ללא תופעות לוואי. הערכות אינן דורשות ידע מוקדם בהומיאופתיה וההוראות קלות לביצוע." מדהים מה שהקידמה מביאה לנו.

נתקלתי לא אחת בטענה כי "מצבים אקוטיים הם בדרך כלל קלים יותר לטיפול מאשר בעיות כרוניות". כאן יש גם הסבר לכך: "במצב אקוטי הסימפטומים מאוד בולטים וזועקים לשמיים. לכן גם קל יותר להומאופת לראות אותם, לתעד אותם ולבסוף למצוא את ההכנה ההומאופתית המדוייקת והמתאימה ביותר שתוכל לסייע לאותו המצב."

הארניקה כמקרה בוחן

ניקח למשל את הארניקה. נאמר כאן על ארניקה כי היא "התרופה הראשונה הניתנת לאחר טראומה מכל סוגוכאן מכנים אותה "תרופת הפלא ההומאופתית". בנוסף מוסבר כי "בד"כ תרופה הומאופתית מותאמת באופן אינדיבידואלי לאדם. הארניקה היא היוצא מהכלל.…..זוהי תרופה הומאופתית שרצוי לתת באופן מיידי בכל אחד מהמצבים הבאים…" ואז מגיעה שורה ארוכה של תרחישים מהסוג המתואר לעיל.

מדובר אם כן במצב בו הומאופתיה אמורה להיות יעילה באופן מיוחד ואף לא נדרשת התאמה ספציפית לאדם (אחת הביקורות הנפוצות של הומאופתים על מחקרים קליניים מבוקרים). הייתי מצפה למצוא הררי מחקרים שתומכים ביעילותה של הארניקה ההומאופתית.

מסתבר שארניקה היא התכשיר ההומאופתי שנחקר יותר מכל במחקרים מבוקרי פלצבו (לפחות נכון ל-1998). ומה מראים המחקרים? סקירה זריזה שבצעתי מעלה כי התמונה הכוללת היא שאין הבדל מהותי מפלצבו:

  • 1998סקירה שיטתית של 8 הניסויים היותר איכותיים שבוצעו עד אותה העת, ועדיין רובם לוקים מאוד באיכותם. בשקלול כולל ארניקה אינה נבדלת מפלצבו ביעילותה.
  • 2003 – ארניקה לא נמצאה יעילה יותר מפלצבו בהפחתת כאבים ונפיחות בחולים שעברו ניתוחי יד.
  • 2005 – (תוצאות ראשוניות) לגבי דימומים 72 שעות לאחר לידה. רמות ההמוגלובין בקרב מקבלות התכשירים ההומאופתיים ירדו מעט פחות מאשר בקרב מקבלות הפלצבו. לא איתרתי את המחקר השלם בנושא (לא ברור אם נערך).
  • 2006 – החלמה מצלקות ניתוח להרמת פנים – לא נמצא הבדל מובהק בין מקבלי הארניקה לבין מקבלי הפלצבו כמעט בשום פרמטר שנבדק.
  • 2006 – סיכום של 3 מחקרים לגבי שימוש בארניקה לאחר ניתוחי ברכיים. לא היה הבדל בנפיחות בהשוואה לפלצבו ב-2 מתוך 3 המחקרים.
  • 2007 – לאחר ניתוח כריתת שקדים מקבלי הארניקה דיווחו על כאבים נמוכים במעט ממקבלי הפלצבו, אך לא היה הבדל בצריכת משככי הכאבים, זמן ההחלמה ומספר הביקורים אצל הרופא, וכן לא ברמת הדימום והזיהומים לאחר הניתוח.
  • 2009 – לא נמצא כל הבדל ברמת הדימום, הדלקת או הכאב בין קבוצת מקבלי ארניקה (בתוספת רמדי נוסף) לבין מקבלי פלצבו, לאחר ניתוח לב.
  • 2010 – לא נמצאה כל יעילות בהפחתת שטפי דם פנימיים בעקבות ניתוח להרמת עפעפיים.
  • 2010 – קבוצת מקבלי הארניקה סבלו מכאבי שרירים גבוהים יותר ביממה הראשונה שלאחר אימון גופני. לאחר מכן לא נמצא הבדל משמעותי יחסית למקבלי הפלצבו.

אולי פספסתי משהו? אולי מצאתי מחקרים לא מייצגים?
מטפלים שממליצים על שימוש בתכשיר מסויים במצבי חירום רפואיים כמו דימומים מאסיביים, כוויות, מצבי אלרגיה חמורים והרעלות מזון קשות, מן הסתם וידאו היטב כי הוא נבדק בבדיקות המחמירות ביותר ונמצא יעיל ובטוח לשימוש.
מה, יתכן שלא?

יוצאים לשטח

הצגתי את השאלה הבאה בכמה פורומים הומאופתיים:

"לאחרונה נתקלתי במספר מטפלים שמציעים תרופות הומאופתיות ספציפיות לטיפול במצבים אקוטיים כגון: <כאן צירפתי רשימת מצבים לדוגמה >.
בחלק מהמקומות מזכירים שיש לגשת לטיפול קונבנציונלי במקביל, ובחלק מהמקומות זה לא מוזכר אפילו. רציתי לדעת מה המלצות הפורום בנושא."

בפורום של ynet ענו לי: "מנסיוני ומניסיון של קולגות לאורך השנים, הומאופתיה נכונה וכשניתנת בזמן, יכולה לסייע רבות במצבי עזרה ראשונה השונים תוך כדי האירוע ולאחריו. כמובן שכשנדרש לקבל סיוע רפואי יש לפנות לגורם המתאים ללא דיחוי." בתגובה ביקשתי הפניות למחקרים קליניים מבוקרים שבדקו את יעילות התכשירים למצבי חירום. ההומאופת חזר אלי עם מחקר אחד (ראשוני) שהראה יתרון על פני פלצבו (הוספתי לרשימת המקורות לעיל), ומחקר אחר שנעשה בארץ ללא קבוצת ביקורת וללא סמיות. כמו כן, הפנה אותי למקורות כלליים של מחקרים הומאופתיים.

בפורום ההומאופתיה של Doctors ענו לי באופן דומה: "אם יש לך רמדי מתאימה למצב הזה תן אותה במקביל להזמנת אמבולנס והגעה לחדר מיון. שני הטיפולים יכולים ללכת במקביל. הומאופתיה לעזרה ראשונה עובדת מצוין אם יודעים להשתמש בה." ברגע שהעליתי את בקשתי למחקרים קדרו השמיים, התחלנו לשוטט בנבכי "תרשים הוויכוח ההומאופתי האופייני" ובסופו של דבר לא קיבלתי הפניה למחקרים תומכים כלשהם.

בפורום מדירוז להומאופתיה נותרה שאלתי ללא מענה במשך שבועות ארוכים (היחידה שלא זכתה למענה). גם מייל אישי שנשלח אל דוקטור חיים רוזנטל (לכתובת המייל המצוינת באתר) לא זכה לתגובה כלשהי.

בפורום ההומאופתיה של BeOK אישר הומאופת קלאסי מוסמך כי "ניתן לטפל בהומאופתיה גם במצבים אקוטיים". לא היתה כל התיחסות לצורך לפנות במקביל לטיפול רפואי. בתגובה שאלתי אם יוכל להפנות אותי למחקרים תומכים. לא חלפו מספר שעות ובקשתי נמחקה! לרגע לא הייתי בטוח שהדבר אכן קרה, ולכן חזרתי על בקשתי (הפעם כבר תיעדתי אותה מבעוד מועד) גם הפעם התפוגגה פנייתי כלא היתה! כעבור יומיים נעלם כל השירשור. במקביל הופיעה הודעה מטעם מנהל הפורום בזו הלשון:
"הפורום נועד להתייעצות עם מומחים בהומיאופתיה ולא לדיונים האם ההומיאופתיה נכונה אם לאו. דיונים כאלה מתקיימים במקומות אחרים ברחבי הרשת ושם מקומם. פורום זה מטרתו לשרת את האנשים שבוחרים או שוקלים לבחור בטיפול הומאופתי, מנהלי פורום זה ימשיכו לתת הכוונה, עצות ולנסות לעזור כמיטב יכולתם."
אני מבין כי לדעת מנהל הפורום, השאלה אם הומאופתיה עובדת או לא אינה רלוונטית עבור אלה "השוקלים לבחור בטיפול הומאופתי"? מוזר.

שני הומאופתים פרטיים נוספים אליהם שלחתי מייל ענייני ומנומס בבקשה לראיות תומכות, לא חזרו אלי עד היום.

עמדתו של משרד הבריאות בנושא

מסמך התקנות שהוצא בנושא נפתח במילים הבאות:

"גישת משרד הבריאות לשימוש בתכשירים הומאופתיים מושתתת על העיקרון שהטיפול בתכשירים הומאופתיים אינו מהווה תחליף לטיפול הרפואי המקובל, וזאת בהתבסס על הקביעה כי יעילותם של התכשירים ההומאופתיים לא הוכחה בשיטות המקובלות ברפואה."

בסעיף שעוסק ב"ייחוס סגולות ריפוי" נאמר:

אין לייחס התוויה רפואית או סגולת ריפוי לחומר גלם ו/או תכשיר הומאופתי על-גבי אריזת המוצר. בכל פרסומת לציבור הרחב יש להוסיף את הכיתובים הבאים באופן מודגש וברור בגודל שלא יפחת משני שליש (2/3) גודל שם התכשיר: "תכשיר הומאופתי ללא התוויה רפואית מאושרת. מוצר זה אושר על-ידי משרד הבריאות מהיבט הבטיחות בלבד". אם הפרסומת הנה למספר מוצרים יופיע הכיתוב בסמוך לכל מוצר המוצג בפרסומת.

הסעיף הבא דורש כי על גבי האריזה הפנימית והחיצונית של התכשיר יצויין בין השאר:

"תכשיר הומאופתי ללא התוויה רפואית מאושרת. יש להוועץ ברופא או ברוקח טרם השימוש בתכשיר ובמידה שסימני המחלה אינם עוברים או מוחמרים"

בנוסף שלחתי פקס למשרד הבריאות-האגף להבטחת איכות-פניות ותלונות הציבור בו ביקשתי התייחסות לגבי כמה מאתרי ההומאופתים בהם לא היתה הסתייגות רפואית כלשהי מההצהרות. לאחר שבועות רבים של המתנה (בהם פנייתי הלכה לאיבוד במערכת לפחות פעמיים), הגיעה לבסוף תגובתם. מעבר לציון נוסח החוק לעיל, התבשרתי כי פנייתי הועברה לדיון בועדה להטעיית הציבור. נחכה להתפתחויות!

>עדכון 1.1.2013: התקבל מכתב נוסף ממשרד הבריאות, לגבי האתר של ד"ר חיים רוזנטל. הנה הוא לפניכם:

מכתבך הועבר לתגובת ד"ר חיים רוזנטל ואני מעביר לעיונך את תשובתו שהתקבלה בימים אלה.
אין ברצוני להתייחס לכל תוכן מכתב התשובה מאחר ומדובר בשיטות ריפוי שאינן עומדות באמות המידה של evidence based medicine – רפואה המבוססת על ראיות מוצקות.

לצערי, כל עוד המחוקק לא מצא לנכון להסדיר את מקומה של הרפואה ההומאופתית בחוק, אין באפשרותי להגדיר מתי רופא מסוים עובר על החוק.
בינתיים אני נאלץ לקבל את תשובתו של ד"ר רוזנטל, שזכותו של כל אדם לחשוב שהטיפול ההומאופתי אינו יעיל, וגם זכותו שלא לפנות לרופא הומאופת.
בכבוד רב,

פרופ' ח. הרשקו, נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים.

>עדכון 9.3.2013: היום הבחנתי שאתרו של רוזנטל עודכן, ונוספה בו ההבהרה הנדרשת בצבע אדום בראש העמוד. כאן תוכלו לראות כיצד נראה העמוד במקור.

תגובת סופר-פארם

פניתי למחלקה הרלוונטית בסופר-פארם לגבי הערכות שהם מפרסמים. בין השאר ציינתי כי לא הבחנתי בשום מקום בעמוד שלהם בהנחייה לפנות לרפואה קונבנציונלית בטרם פונים לתכשירים שיעילותם לא הוכחה (או שהוכחו כלא יעילים).

הנה תגובתם:

המעבדה פועלת בהתאם לנוהל הומיאופתיה של אגף הרוקחות במשרד הבריאות. כל הערכות מסומנות כחוק בהתאם לנוהל. כל המידע על רמדיס הומיאופתיים נלקח מהספרות ההומיאופתית המקובלת בארץ ובעולם.
יש להיוועץ ברופא וברוקח במידה וסימני המחלה אינם עוברים או מוחמרים.
אתר האינטרנט אינו  אתר למכירה ישירה, אלא מפנה לבתי מרקחת, שם הניפוק וההנחיה מבוצעים  ע"י רוקח  בלבד!
בברכה,  מעבדת "פרופשונל הומיאופתיה"

במקביל הבחנתי כי הם הזדרזו להוסיף את משפטי ההבהרה המחויבים על פי החוק בתחתית העמוד. כאן תוכלו לראות כיצד נראה הדף לפני שפניתי אליהם.

לא הסתפקתי בתשובתם, והמשכתי להקשות:

"תודה על התשובה. אך לא קיבלתי עדיין התייחסות לאספקט החשוב ביותר בכל הפרשה – יעילות התכשירים.
אני מבין שאתם רוקחים מים לפי החוק, מדביקים עליהם מדבקות לפי התקנות ומייחסים לזה תכונות ריפוי כאלה ואחרות, כמקובל בקרב ההומאופתים.
יש רק בעיה אחת: ככל הידוע למדע הרפואה, הומאופתיה אינה עוזרת יותר מפלצבו. זה מה שעולה מהמחקרים.

"יש להיוועץ ברופא וברוקח במידה וסימני המחלה אינם עוברים או מוחמרים" – מדובר במצבים רפואיים אקוטיים. כל דקה שחולפת מבלי שהנפגע מקבל טיפול שהוכח כיעיל, עלולה לפגוע בבריאותו ואף לסכן את חייו.
האם ניתנת הנחייה גורפת וחד משמעית מצד הרוקחים ללקוחות שרוכשים את הערכה לגשת ולקבל את כל הטיפולים הקונבנציונליים במקביל, או לא? האם זה תלוי בדעתו של הרוקח הספציפי?
אשמח לשמוע אם קיימות הנחיות בנושא זה, מטעם משרד הבריאות או מטעמכם, וכיצד הן נאכפות אצלכם."

על כך כבר לא קיבלתי מענה.

*

לסיכום,
ערכות מים וסוכר נמכרות בישראל לטיפול במצבי חירום כגון חתכים, דימומים, כוויות, שברים וזעזוע מוח. הראיות המחקריות מצביעות על כך שיעילות התכשירים אינה שונה מקצת מים וסוכר. אותי זה מקומם.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למטה משמאל (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק