סיפור החייזר הממוחזר

סיפור החייזר הממוחזר

לאחר תקופה ארוכה של בניית מתח וצפייה, יצא הסרט "סיריוס" לאור. מאתר הסרט:

כדור הארץ ידע ביקורים של תרבויות בין כוכביות מתקדמות, היכולות לנוע דרך מימדים אחרים במהירות גבוהה ממהירות האור. הן משתמשות במערכות הנעה אנרגטיות שיכולות לקדם אותנו לעידן חדש.  גם בני האדם פיתחו מערכות כאלה, אך בעלי השררה דחקו אותם על מנת להשאיר אותנו נתונים לחסדי דלק-מאובנים. הגיע הזמן שתדעו זאת…

חכו, אל תברחו. אין בכוונתי לעסוק בסרט הזה כאן, אלא רק בגולת הכותרת שקידמה את שיווקו – חשיפת זהותו של היצור המסתורי הבא:

חייזר-3

ברשומה זו, אנסה להתמקד בעובדות: פרי תחקירים עיתונאיים וחוות דעת מקצועיות של מומחים שבדקו את היצור. את הקריינות הדרמטית, המוזיקה המרטיטה ושלל הספקולציות הפרועות סביב הנושא נשאיר ליוצרי הסרטים ומקדמי המסתורין למיניהם.

יונת אשחר דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה ובעלת תואר שני בביולוגיה ממכון וויצמן, ונעם לויתן בעל דוקטורט בביולוגיה ממכון וייצמן היו שותפים מלאים בתחקיר ובכתיבה. תוכלו לקרוא כתבות שלהם בבלוג SciPhile , וכן במגזין "גליליאו".

מסעותיו של הגמד החוצני הנורא

סיפורינו מתחיל במדבר אטאקאמה שבצ'ילה, בעיר רפאים ששימשה לכריית ניטרייט טרם מלחמת העולם הראשונה.

La-noria

בוקר קריר אחד, שוטט לו תושב מקומי בחורבות העיר הנטושה כשהוא מחפש מטבעות, בקבוקים ושאר חפצים בעלי ערך היסטורי כלשהו. כשחפר סמוך לכנסיה נתקל בבד לבן עטוף בסרט סגול, ובתוכו, הס פן תעיר, שכב לו בשקט יצור זעיר! ללא רוח חיים כמובן.

4-La-Noria-ET-22הסיפור התפרסם בצהובון מקומי באוקטובר 2003 תחת הכותרת "גילויו של גמד חוצני נורא גורם למהומה באיקיקה!".

ההשערה הראשונה היתה שמדובר בעובר אנושי. עב"מולוג אחד לא השתכנע שמדובר בעובר אדם והוסיף – "דעתי האישית היא שזה דבר מאוד מוזר. אני לא יכול לקבוע שזה חוצן". עב"מולוג צ'יליאני אחר טען כי הבחין במה שנראה כמו שאריות של חבל טבור ובסימן בעצם הקודקוד השמאלית שיכול להסביר את הצורה המוזרה של הגולגולת. לדעתו אין למקרה שום קשר לחוצנים. ביולוג מקומי אמר שאין כל ספק שמדובר ביונק וכמעט בוודאות באדם. כולם הסכימו שקשה להתקדם ללא בדיקה מעמיקה יותר של היצור.

כך זה נראה בטלויזיה המקומית בזמנו (בעיקר לחובבי סרטונים דוברי ספרדית. מתראיינים שם המוצא המקורי, חברו שצילם את היצור לראשונה ועב"מולוג מקומי ידוע):

מוצא היצור מכר אותו לאיש עסקים מקומי תמורת כמה עשרות דולרים, וזה, לאחר שגבה כסף תמורת הזכות לצלמו, מכר אותו ליזם עשיר מברצלונה שעומד בראש IIEE – "המכון לחקר ולימוד חיים חוץ ארציים". ביולי 2004 הוצג היצור בפני האקדמיה המלכותית למדעים של ברצלונה.

דו"ח אחד, חתום ע"י שני רופאים, תיאר את היצור ושלל אפשרות שמדובר במתיחה פשוטה.

הדו"ח השני נכתב ע"י Francisco Etxeberria Gabilondo, פרופסור לרפואה משפטית שגורס כי מדובר בגוף חנוט עם כל המאפיינים הטיפוסיים של עובר אנושי. "כשלוקחים הכל בחשבון, הפרופורציות של המבנים האנטומיים (שלד וחלקים רכים יותר), דרגת ההתפתחות של כל אחת מהעצמות והמבנים המאקרוסקופיים שלה – אפשר לקבוע ללא צל של ספק שמדובר בעובר חנוט… הן בהתבסס על אורכו של הגוף וכן על אורך העצמות ניתן להעריך שמדובר בעובר בן כ-15 שבועות."

הפרופ' הסביר שבשל העדרם של חיידקי הפלורה במערכת העיכול של העובר (מקום בו ריקבון גוויות מתחיל בד"כ), עוברים יכולים להשמר טוב יחסית לאורך זמן. הוא מעריך את וותק הגופה בעשרות עד מאות שנים. בנוסף יש להזכיר כי מדבר אטאקאמה הוא אחד האזורים היבשים ביותר על פני כדה"א, מה שמספק תנאי שימור מושלמים. האזור מפורסם בזכות מומיות בנות 10,000 שנה שנמצאו בו (עתיקות יותר בהרבה מאלה של מצרים).

נראה כי הפרשה באה אל סיומה. הקץ למסתורין. שנים חלפו והעובר המשיך לנוח על משכבו בשלום.

אולי בכל זאת חוצן?

אז נכנס לתמונה Steven Greer, רופא שהפך לעב"מולוג במשרה מלאה. בשנת 2009 הגיע לברצלונה כדי לחזות ביצור. כעבור שלוש שנים נוספות, בשלהי 2012, יצאה לדרך סדרת בדיקות מדעיות נוספת.

בוצעו סריקות רנטגן ו-CT. דגימות רקמה הוצאו ממח עצם של שתי צלעות, כמו גם מתוך הגולגולת. כל הדגימות נלקחו ונשמרו בתנאים סטריליים והובאו למעבדות החוקרים בסטנפורד.

בדיקות

Ralph Lachman, מומחה בתחום עיוותי שלד, ניתח את הצילומים. דו"ח הבדיקה שלו מופיע כאן.

מדובר באדם, בעל 10 צלעות בלבד (במקום 12 באדם נורמאלי), וגולגולת במבנה חריג (ככל הנראה עברה מעיכה לאחר המוות).

הקביעה המפתיעה של הד"ר היא כי גילו (במותו) היה 6-8 שנים. הוא מסיק זאת ממצב סחוס הגדילה בברכיים. ממצא זה אינו מתיישב כמובן עם גודלו של הגוף (כ-14ס"מ בלבד). לחמן מציין כי ראה בחייו עיוותים רבים, אך מקרה זה אינו נופל לשום קטגוריה של גמדות או עיוות שהוא מכיר. הסבר אפשרי לסתירה הזו בין גודלו של העובר לבין מצב הסחוסים והעצמות יכול להיות תסמונת של הזדקנות מואצת. מסיבות שלחמן לא מפרט הוא חושב שהסבר זה אינו סביר במקרה זה.

בסוף הדו"ח מונה לחמן שורה של ליקויים גנטיים שמקושרים לעיוותים שמצא, ממליץ לבדקם ומציין כי אף אחד מהם לבדו אינו מסוגל להסביר את כל מגוון העיוותים שנמצאו.

חייזר-4

Garry Nolan, מומחה לגנטיקה מסטנפורד, היה אחראי על הניתוח הגנטי (הדו"ח שלו מופיע כאן). נכון להיום בוצעה רק בדיקה חלקית של ה-DNA.

תהליך בדיקת DNA מתחיל בלקיחת דגימה מהאורגניזם. מכיוון שה-DNA בכל התאים זהה (מלבד במקרים מיוחדים), ניתן בעיקרון לקחת דגימה מכל מקום בגוף. במקרה הזה, נלקחה דגימה משתי צלעות.

הצעד הבא הוא הפקת ה-DNA מהדגימה. נולאן הפיק 12.5 מיקרוגרם (מיליוניות הגרם) של DNA גנומי, כלומר DNA המצוי בגרעין של התא. כאשר לוקחים דגימה מאורגניזם שמת לפני זמן רב ה-DNA עשוי להיות פגום – המולקולה מתפרקת עם הזמן. במקרה זה, למרות שלא ברור כמה זמן עבר מאז מותו של היצור, ה-DNA, לפי עדותו של נולאן, היה באיכות טובה.

בשלב הבא יש לרצף את ה-DNA שהופק, כלומר למצוא מה רצף הנוקלאוטידים שבו (את ה-DNA מרכיבים ארבעה סוגי נוקלאוטידים שמסומנים באותיות A,T,C,ו-G). למשל, ACCCGATT הוא רצף של 8 נוקלאוטידים. הגנום האנושי "קצת" יותר ארוך, וכולל בסה"כ 3 מיליארד נוקלאוטידים, שמחולקים ל-23 מולקולות ארוכות הנקראות כרומוזומים.
המכונות בעזרתן מרצפים DNA עושות זאת ע"י בנייתו מחדש. כל מולקולת DNA מורכבת משני גדילים משלימים, והריצוף נעשה ע"י הפרדה של מקטע DNA ובנייה של גדיל אחד לפי הגדיל המשלים שלו. המכונה מוסיפה כל פעם נוקלאוטיד אחד לגדיל ההולך ונבנה, ויכולה לזהות איזה נוקלאוטיד הוסף. ע"י חזרה על הצעד הזה אלפי או מאות אלפי פעמים, מקטעי DNA באורך של אלפי ועשרות אלפי נוקלאוטידים מרוצפים. את הרצפים שהתקבלו שומרים כקובץ נתונים במחשב.

בתהליך הריצוף מתרחשות לעיתים שגיאות כשנוקלאוטיד אחד מזוהה בטעות כנוקלאוטיד אחר. כדי להקטין את השפעת שגיאות אלו ולוודא שבסופו של דבר זהה את הנוקלאוטיד הנכון מקובל לרצף את אותו DNA יותר מפעם אחת.

השוואת הרצפים שנמצאו לגנום האנושי שמופה כבר במלואו מתבצעת באמצעות המחשב, ודומה לחיפוש קטעי משפטים או פסקאות בתוך מסמך ענק. מכיוון שהדגימה מכילה תאים רבים וחזרות רבות, כלומר עותקים רבים של הגנום, המקטעים המרוצפים מכילים בסופו של דבר את הגנום כולו עם חפיפות ביניהן (במקרה של הבדיקות שביצע נולאן כוסה כל הגנום כ-18 פעמים).

sequencing

מקטעים מרוצפים מותאמים לגנום האנושי המלא הידוע. חפיפות רבות נוצרות (ויקיפדיה)

למעשה אין צורך לרצף את הגנום כולו על מנת להגיע למסקנה אם מקור הדגימה אנושי, שכן אנחנו יודעים אלו אזורים בגנום הינם ייחודיים לאדם. עד כמה שהגנום שלנו קרוב לאלו של בעלי חיים אחרים, ההבדלים גדולים מספיק כדי לזהות זאת בקלות (מספר הכרומוזומים, למשל, שונה אפילו בינינו לבין השימפנזים).

המיפוי הראשוני שערך נולאן מצא התאמה יפה לגנום האנושי (91% מהרצפים מופו בהצלחה). למרות ש-9 אחוז מהרצפים שנמצאו לא מופו בהצלחה לגנום האנושי, ככל הנראה בגלל טעויות בריצוף או שינויים שהתרחשו ב-DNA המקורי במשך השנים, אין הדבר אומר שרק-91% מהרצף הוא אנושי, אלא ש-9% מהמקטעים שרוצפו (הכוללים כאמור מספר עותקים רב של הגנום) אינם ראויים לשימוש. השאר מרכיבים את הגנום כולו (בחפיפה של כ-18 פעמים) כך שניתן בקלות לקבוע את מוצאו.

בנוסף לגנום הנמצא בגרעין, תאים של בעלי חיים וצמחים מכילים גם DNA נפרד, הנמצא באברונים תוך-תאיים הקרויים מיטוכונדריה. נולאן וצוותו רצפו גם את ה-DNA הזה, ומצאו אצלו מאפיינים הנפוצים אצל בני-אדם מהחוף המערבי של דרום-אמריקה (מה שתומך בכך שמקורה של הדגימה אכן מצ'ילה).

בניתוח ראשוני לא נמצאו מוטציות ידועות שיכולות להסביר את העיוותים השונים. יתכן שמדובר במוטציות לא ידועות, שההפרעה נובעת משילוב של מוטציות בכמה גנים במקביל או שמיפוי ה-DNA ברזולוציה טובה יותר יחשוף מוטציות ידועות.

נולאן מתכנן ניתוח מעמיק וטוב יותר בהמשך, ומבטיח פרסום מאמר מבוקר-עמיתים בכתב עת מכובד.

עדכון 2018 – הנה המאמר המובטח.

הסוגיה העיקרית שנותרה עדיין פתוחה היא הסתירה בין הערכת הגיל שנתן ד"ר לחמן (כמה שנים) לבין גודלו המזערי של הגוף. או שמדובר בצורה קיצונית של גמדות, או שהערכת הגיל שגויה. נמתין בסבלנות למאמר הרישמי שבוודאי יתייחס לנושא.

אז אולי לפחות חצי חוצן?

גריר לא מוותר בקלות, ומעלה את ההשערה כי מדובר ביצור כלאיים, תוצר של זיווג בין אדם לחוצן. הנה מה שיש ליונת לומר בעניין:

ישנם כמה מאפיינים בדרך שבה בנויים התאים שלנו, כיצד בנוי הגנום וכיצד הוא מתורגם לחלבונים, המספקים עדות חזקה מאוד לכך שכל החיים על פני כדה"א – כולל חיידקים, צמחים וכל בעלי החיים – התפתחו ממוצא אחד, כלומר כולנו קרובי משפחה. הגנום שלנו דומה מאוד לזה של עכבר, ומכיל דמיון לא מבוטל לזה של רקפת.
יצור שהתפתח על כוכב לכת עשוי להיות שונה לחלוטין. גם אם הוא בנוי מתאים הדומים לאלו שלנו, ואפילו אם החומר הגנטי שלו בנוי מ-DNA, אין שום סיבה שהמכניזם התוך תאי יהיה דומה לזה שלנו.
סטיבן גריר מעלה את האפשרות – הלא לחלוטין בלתי-סבירה – שמקור החיים בכדה"א הוא בחיידקים שהגיעו ממקור אחר, ולכן ייתכן שהחיים כאן ובכוכבי הלכת האחרים התפתחו ממוצא משותף. גם אם אנו מניחים שזה נכון, החיים על פני כוכבי הלכת האחרים התפתחו בנפרד משלנו במשך מיליארדי שנה, והחייזרים שיגיעו מהם עדיין יהיו קרובים אלינו הרבה פחות מאשר, למשל, דג זהב, או אפילו עץ אורן. הרעיון שצורת חיים כל כך שונה תוכל לא רק לקיים יחסי מין עם אדם, אלא להוליד צאצא, הוא לפיכך מגוחך. ולסיום, לא נותר לנו אלא לצטט את קרל סגאן, אשר כשנשאל על נושא זה ענה שיהיה לו קל בהרבה לתאר לעצמו היבריד מאדם ופטוניה.

Edunia

הכלאה גנטית של אדם ופטוניה. לא בדיחה!
יחד עם זאת, צאצאים עדיין לא נולדו…

עדכון 8-מאי-2013:

אוצר במוזיאון הורנימן בלונדון שאחראי לאוספי מאובנים ועצמות, מעלה את הסברה כי מדובר בעובר בן כ-15 שבועות שעבר הפלה בלתי חוקית, הושאר במדבר ונחנט באופן טבעי. [חוקי ההפלה בצ'ילה הם מהמגבילים בעולם, מה שמביא לשיעור גבוה מאוד של הפלות בלתי חוקיות, ולשיעור תמותה גבוה מאוד של היולדות כתוצאה מסיבוכים בזמן ההפלה].

העיוותים בגולגולת יכולים לנבוע מתהליך ההפלה עצמו. עיוותי שלד נוספים נובעים כנראה מהצטמקות והתקשחות הרקמות הרכות במהלך תהליך החניטה. גיל עובר כזה מסביר גם את המצאותן של 10 צלעות בלבד – הנוספות עדיין לא התפתחו.

בנוסף, העובדה כי במהלך תהליך החניטה צפיפות העצם גדלה היא זו שהטתה כנראה את הערכות הגיל (שהיו מבוססות על בדיקת השלד) לכדי 6-8 שנים. מקרה דומה של קושי בקביעת גיל של מומיית ילד מצרי מתואר כאן.

סטיבן נובלה מתיחס גם הוא למקרה, ומפנה למקורות לעיל.

*

מקורות, הרחבות והמלצות לקריאה נוספת:

____________________________________________________

הזינו את המייל שלכם בראש הדף לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!