המחקר הנומרולוגי ותוצאותיו

המחקר הנומרולוגי ותוצאותיו

הקדמה

בתחילת 2012 פרסמתי שתי רשומות בנושא נומרולוגיה. כזכור, למרות חיפושים ותשאולים רבים, לא הצלחתי לאתר ולו מחקר אחד שהראה תוקף כלשהו לטענה כלשהי באסכולה כלשהי של נומרולוגיה.
מנגד נשמעות טענות מרחיקות לכת בדבר כוחם של המספרים להשפיע על חיינו, לטוב ולרע, להצלחה ולאבדון, ובדבר יכולות אבחון מועילות כאלה ואחרות.

יצאתי בקריאה נרגשת לכל נומרולוג/ית באשר הם, לבצע מחקר משותף כדי לנסות לאשש ולו טענה נומרולוגית מסוימת אחת. מספר נומרולוגיות פנו אלי בעקבות הפרסום. עם שלוש מהן הנסיונות להגדיר בדיקה קונקרטית לא עלו יפה. הרביעית, מתי היליה שטרנברג, היתה מדויקת ואמיצה מספיק לטעון טענה מוגדרת היטב וניתנת למדידה. העבודה איתה היתה זורמת, נעימה ופרודוקטיבית, לכל אורך הדרך.

הנה תאור המחקר שבצענו יחד, ותוצאותיו. (הדברים נכתבו ב"סגנון חופשי" ולא כמאמר מדעי).

אני ממליץ לקרוא הכל, ולא לדלג ישר לתוצאות ולהסתפק בהן. התובנות והמסרים החשובים נמצאים בדרך, לא בתוצאה.

מטרת המחקר

הנומרולוגית מתי היליה שטרנברג ואני ערכנו מחקר משותף במהלך מרץ-יוני 2012.
עידו גנדל, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית (מחקרית), יעץ בענייני מתודולוגיה וניתוחים סטטיסטיים.

מטרת המחקר היתה בדיקת תקפות אבחון נומרולוגי לזיהוי לקויות קוגניטיביות, מאחת המשפחות הבאות:

  • לקויות למידה – דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה.
  • הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).
  • הספקטרום האוטיסטי (PDD).

תחום הלקויות נבחר ע"י מתי למרות צדדים בעייתיים מסוימים שבו (אליהם נתייחס בסוף).
על פי המתודה לפיה מתי עובדת, ה"מפה הנומרולוגית" המלאה של אדם מושפעת מרכיבים רבים מעבר לנתוני המאובחן עצמו, למשל שם הוריו, מפת הלידה של האם ומפות הלידה של ילדיו. עם זאת, מהבחינה הנומרולוגית, בתחום הלקויות לא אמורות להיות השפעות חיצוניות ולפיכך אין צורך להתחשב בנתונים של אנשים נוספים.
בנוסף, הלקויות אינן נובעות מבחירה אישית (כמו למשל מקצוע, מקום מגורים וכד') ובכך אנו נמנעים מהיבט בעייתי לא פחות – פוטנציאל נומרולוגי שלא התגשם בגלל או בזכות גורמים בלתי תלויים.

השיטה

הפרטים שנאספו מהמשתתפים במחקר היו: שם מלא, תאריך לידה לועזי, והצהרה שלהם לגבי קיום אבחון של אחת מהלקויות הנ"ל. פרטים נוספים שנאספו היו מגדר, שם חיבה (לא נעשה בהם שימוש כלשהו במחקר הנוכחי), שם אמצעי (אם קיים) ומקום להערות.

השאלונים הופנו להורים לגבי ילדיהם, מכיוון שהנומרולוגית היתה מעוניינת בשנתונים צעירים יחסית, משתי סיבות:

  1. האבחונים בדור ההורים היו מועטים הרבה יותר ויש חשש למצבים בהם אנשים עם לקויות פשוט אינם מאובחנים – דבר שייטה את תוצאות המחקר.
  2. פחות ברור מה השם המקורי. אנשים מחליפים שמות, מעברתים, שוכחים, מוסיפים שמות – דבר שייצור כמובן הטיות מבחינה נומרולוגית.

בניית גליון החישוב

עוד בטרם התחלנו לאסוף את הנתונים, מתי הגדירה בדיוק מה הנוסחאות בעזרתן היא מחשבת את הסיכוי ללקות, בהתבסס על השם ותאריך הלידה. הנוסחאות מורכבות ביותר, במובן שאין שום דרך בה אדם שאינו מומחה בנומרולוגיה יכול להתחיל לנחש בכלל מהי הבדיקה שמתבצעת. מדובר בשלבי חישוב אחדים שמבוססים זה על זה, עד אשר מגיעים לחיזוי הנומרולוגי הסופי: יש/אין לקות.

מתי הגדירה שלוש בדיקות נפרדות שכל אחת מנבאת לקות על סמך שיקול נומרולוגי שונה. הניבוי הסופי הוא איחוד של שלוש הבדיקות, כלומר, מספיק שאחת מהבדיקות תצביע על פוטנציאל ללקות, כדי שהאבחון הנומרולוגי ינבא לקות.

אני בניתי גליון אקסל שמחשב את הנוסחאות עבור כל משתתף פוטנציאלי, מתי בדקה היטב את הנוסחאות, ולאחר כמה מעברים על גליון החישוב הגענו לגרסה בדוקה ומאושרת ע"י מתי. כל אחד מאיתנו מחזיק עותק של הגיליון ויכול לבדוק את החישובים בעצמו.

איסוף הנתונים

הנתונים נאספו ע"י מילוי טפסים מקוונים. הנה טופס לדוגמה.

הטפסים מומשו באמצעות מסמכי-גוגל, דבר שהקל מאוד על מלאכת האיסוף: קישור לטופס מופץ, אנשים לוחצים על הקישור, ממלאים את הפרטים והם נאגרים בטבלה דמוית אקסל באופן אוטומטי, תוך ציון זמן מדויק.

קישורים לטפסים פורסמו במקומות אחדים, ע"י כל אחד מאיתנו בנפרד. כל אחד עשה שימוש בשני טפסים נפרדים אותם פרסם במקומות שונים, באופן שנתן בקרה מסוימת לגבי ההענות של המשיבים מכל מקום בו פורסם הטופס הספציפי.

בנוסף, ההפרדה של הטפסים בינינו אפשרה בקרה על הנתונים שכל אחד מאיתנו הצליח לאסוף, כדי להפיג חשדות היפותטיים עתידיים לגבי הטיות שנובעות מאופי האוכלוסייה שמלאה כל שאלון (לדוגמה, חשש שספקנים או חובבי נומרולוגיה ינסו להטות את התוצאות באופן כלשהו).

כמות הנתונים הנדרשים לא הוגדרה במדויק מראש, פרט לשיקול של מינימום הדרוש לניתוח הסטטיסטי. היעד היה כמה עשרות נתונים מכל סוג (ילדים שאובחנו באחת מהלקויות הנ"ל / ילדים שלא אובחנו).
כל אחד עשה כל מאמץ להפיץ את השאלונים כדי לצבור כמה שיותר נתונים. בפועל, נראה שההענות היתה משמעותית רק בחוג המכרים (גם אם "ווירטואליים") של כל אחד מאיתנו. פורומים אחדים שעוסקים בלקויות למידה לא נאותו לפרסם את המחקר, כל אחד מסיבותיו הוא. נותר היה לנו רק לקוות שנאגור מספיק נתונים בפרק זמן סביר.

במהלך איסוף הנתונים לא נערכו עליהם בדיקות או חישובים כלשהם, והפסקת איסופם היתה בהסכמה מלאה של שנינו, לאור הדלדלות סופית של זרם הנתונים ומקורות הפרסום הפוטנציאליים הנוספים.

סה"כ נאספו נתונים לגבי 170 אנשים.

ניקוי הנתונים

עוד בטרם נאספו הנתונים הוגדרו כללי סינון ברורים, שמטרתם להקטין אי ודאויות ורעש עד כמה שאפשר. ואלו כללי הסינון:

  1. כל נבדק משנת לידה 2005 ואילך – כדי להמנע עד כמה שאפשר ממצב של "טרם אובחן".
  2. כל נבדק משנת לידה 1986 ואחורה – כדי להמנע מתת-אבחון וכדי להקטין אי ודאות לגבי שינוי שם, החלפת שם בנישואין וכד'.
  3. כל מי שסימן "לא אובחן אבל נראה שיש לקות".
  4. נתונים לא מלאים או מכילים מידע סותר (שני שמות פרטיים, סימון "לא אובחן ולא נראה שיש לקות" במקביל לסימון אחת מהלקויות מהרשימה, וכד').
  5. בעלי שם אמצעי. הדבר משנה את החישובים הנומרולוגיים לגבי הלקויות, ומכיוון שהחלטנו לא להכנס לזה במחקר הנוכחי, נאלצנו להפרד בצער רב גם מבעלי השם האמצעי.

תהליך הניקוי בוצע ע"י שנינו במקביל, תוך בקרה הדדית מלאה. במקרים בודדים של אי בהירות כלשהי נהגנו במידת ההחמרה, והוצאנו את הנתון.

בסוף התהליך נותרו 81 משתתפים שענו על כל הקריטריונים. 39 מאובחנים, ו-42 שאינם מאובחנים (ולא נראה להורים שיש לקות). החלוקה טובה ולפיכך הסתפקנו בנתונים שנאגרו.

ניתוח הנתונים

כל המשתתפים שענו על תנאי המחקר נכנסו לטופס החישוב הנומרולוגי, וחולקו לארבע הקטגוריות הבאות:

א)     מאובחנים (לפי המידע שנמסר)               וגם       מאובחנים נומרולוגית

ב)      מאובחנים (לפי המידע שנמסר)                וגם       לא מאובחנים נומרולוגית

ג)       לא מאובחנים (לפי המידע שנמסר)           וגם       מאובחנים נומרולוגית

ד)      לא מאובחנים (לפי המידע שנמסר)          וגם       לא מאובחנים נומרולוגית

מצבים א+ד הם מצבים בהם יש הסכמה בין האבחון הנומרולוגי לבין המצב בשטח, ואילו מצבים ב+ג הם מצבים בהם אין הסכמה.
הצלחה מסחררת תהיה אם רוב הנתונים יפלו בקטגוריות א+ד כמובן. "כשלון חשוד" יתרחש אם כל הנתונים יפלו בקטגוריות ב+ג (כי אז ע"י הפיכת הנוסחאות אפשר לקבל אבחון נומרולוגי מושלם).

המצב הצפוי אם אין שום קשר בין הנוסחאות הנומרולוגיות לבין המציאות הוא שמאובחנים נומרולוגית יתפזרו במידה פרופורציונאלית בין המאובחנים רשמית לאלה שאינם מאובחנים (במקרה שלנו, כמעט חצי-חצי).

התוצאות

להלן התפלגות הנתונים:

הבדיקה הסטטיסטית המתאימה למקרה כזה (ואשר נבחרה מראש) נקראת חי-בריבוע, ובמקרה שלנו היא בודקת עד כמה התפלגות הנתונים שהתקבלה תואמת את ההתפלגות שהיתה מתקבלת אם לא היה קשר בין שתי צורות האבחון.
הצלחת האבחון הנומרולוגי פירושה חריגה משמעותית מתוצאה אקראית, וזו תתבטא בערך p נמוך במבחן חי בריבוע. בד"כ, תוצאה שההסתברות לקבלתה קטנה מ-5% נחשבת מובהקת סטטיסטית (פירוש הדבר שתוצאה כזו או טובה ממנה תתקבל רק באחד מ-20 ניסויים כאלה, אם היא פרי המזל בלבד).  כלומר p<0.05 תחשב תוצאה מעניינת.

ערך ה-p שהתקבל עבור נתוני המחקר הוא 0.3, ערך שמשמעותו חוסר מובהקות סטטיסטית לתוצאות, כלומר, על סמך נתונים אלה האבחון חסר תוקף, וכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט.

רק כדי לסבר את העין, בואו נבדוק מה היתה מידת ההצלחה בניסוי אם האבחון הנומרולוגי היה מצליח להפריד בין אוכלוסיית המאובחנים ללא מאובחנים במידה מסוימת. אפילו לא מרשימה, נניח שכ-70% מאלה שאובחנו באופן רשמי כבעלי לקות היו מאובחנים גם ע"י הנומרולוגיה, וכ-70% מאלה שלא אובחנו כבעלי לקות היו מאובחנים כך גם ע"י הנומרולוגיה. ההתפלגות היתה כזו:

כאן מתקבל  p=0.0005 וזו כבר היתה נחשבת הצלחה מסחררת! כלומר, בהחלט אין צורך שהאבחון הנומרולוגי יתאים לאבחון הפורמלי בכל המקרים כדי שהמתאם יצא מובהק. רחוק מכך.

מתוך סקרנות נציץ בשלוש תוצאות הביניים של החישוב (שלוש הבדיקות), כפי שהתקבלו לאחר הצבת הנתונים.

אף אחת מהן אינה מובהקת סטטיסטית.

המרכיב השני כשל כשלון חרוץ. היה תת-אבחון קיצוני: רק 2 אנשים אובחנו כבעלי לקות, אחד מהם באופן נכון ואחד מהם באופן שגוי. מעניין לציין כי לטענת מתי זה המבחן הנומרולוגי הידוע/מקובל מבין השלושה.

שלב המשחקים

באופן מובן, היה פיתוי גדול לשחק ו"למשמש" קצת את הנוסחאות, כדי לבדוק האם ניתן ע"י שינוי כזה או אחר לשפר את מובהקות האבחון.

כמובן שהדבר אסור בתכלית האיסור לביצוע במסגרת המחקר הנוכחי, שכן כל שינוי, קטן ככל שיהיה, משמעותו "נסיון קליעה" חדש. מכיוון שמטרת המחקר היא לבדוק האם האבחון הנומרולוגי טוב יותר מניחוש, כל שינוי, גם אם מדובר בשינוי פרמטר בנוסחה הקיימת, סילוק אחת הבדיקות וכד', מהווה ניחוש חדש לחלוטין. ככל שמספר הניחושים שנבחן גדול יותר, הסיכוי רב יותר שאחד מהם יניב תוצאות טובות במקרה. בסופו של דבר, תמיד נוכל להצליח למצוא נוסחה שתאבחן את האנשים באופן מדהים.

למה הדבר דומה? נניח תלינו על הקיר מטרה והמשימה היא לקלוע לשטחים השחורים בלבד. מגיע מתחרה, זורק כמה עשרות חיצים ו… פוגע במידה דומה באזורים לבנים וכהים, בקיצור לא מרשים ביכולותיו כקלע.

הקלע המתוסכל שלנו לא מוותר. הוא בוחן את תבנית הקליעה שלו היטב: "מה היה קורה אילו הייתי זורק קצת יותר למעלה את כל החיצים שלי? ממש קצת? אולי ימינה? אולי אם הייתי ממקד את כולם טיפה יותר למרכז? אם הכל היה מסובב קצת בכיוון השעון?"
לבסוף הוא מגלה שאם היה זורק את כל החיצים רק טיפה שמאלה, אחוזי הקליעה שלו היו מרשימים.

אך מה יכולה להיות הסיבה לכך שכל החיצים שזרק פגעו קצת ימינה מהרצוי? בודאי יש סיבה הגיונית לכך. הממ… רוח כמובן! מן הסתם נושבת רוח קלה מצד שמאל, אשר סוחפת את כל החיצים קצת ימינה. ובאמת, אם נזיז את המטרה מעט ימינה נקבל פגיעות מרשימות!

משמאל – קליעה בפועל: 5 מתוך 11 חיצים פגעו באזורים שחורים.
מימין – קליעה אם נזיז את המטרה רק מעט ימינה: 10 מתוך 11 חיצים היו פוגעים באזורים שחורים.

עד כאן הכל טוב ויפה. אך האם היינו מסתפקים בהשערה זו ומעניקים לקלע את מדליית הזהב בתחרות הקליעה? אני מניח שלא.

מה היינו מבקשים ממנו לעשות? לזרוק שוב את החיצים כמובן, תוך שהוא לוקח בחשבון את כל גורמי התיקון שעולים על דעתו אשר יבטיחו לו הפעם קליעה מדויקת למטרה. אם בפעם השניה הוא אכן יקלע היטב למטרה, הרי שניחן ככל הנראה בכישורי קליעה אמיתיים. אם לעומת זאת יפספס שוב ויטען הפעם (לאחר שיבדוק את מצב קליעותיו) כי נדרש תיקון אחר, רובינו כבר לא נתייחס אליו ברצינות.

וחזרה למחקר הנומרולוגי.

אכן התגלה, כי אם נפטרים מהבדיקה הקלאסית שלא הראתה כל תועלת, ובנוסף משנים את ערכו של פרמטר מסוים בבדיקה אחרת, מקבלים תוצאה מרשימה של p=0.01!

האם עלינו על תגלית מדעית אמיתית, או שרק ציירנו מחדש את המטרה סביב החיצים?

יש רק דרך אחת לברר זאת: צריך להפעיל את הנוסחאות החדשות על מדגם חדש של נבדקים.

שינסנו מותניים, ויצאנו לאסוף מדגם חדש. (זו גם אחת הסיבות לזמן הממושך שחלף בין תחילת המחקר עד לרגע זה של פרסומו).

המדגם השני

הפעם הצלחנו לאסוף נתונים של 272 אנשים חדשים. כאשר הדלדל סופית זרם המשיבים החלטנו על סיום שלב האיסוף.

לאחר ניקוי הנתונים באותו אופן בדיוק כמו בחלקו הראשון של המחקר, נותרנו עם 105 משתתפים.
(116 נוקו על סמך גילאים לא מתאימים – בעיקר צעירים מדי, 20 מהנותרים ציינו כי הילד לא אובחן אך נראה שיש לו לקות – כפי שהוחלט ניקינו גם את אלה. 20 מהנותרים היו בעלי שם אמצעי, ו-11 מהנותרים היו שמות לא תקינים – 6 הזנות כפולות של נתונים, שם אחד בראשי תיבות 3 בעלי יותר משם אחד בשדה השם הפרטי ואחד החשוד שמכיל כינוי חיבה בשדה "שם משפחה").

תוצאות המדגם השני

להלן התפלגות הנתונים לארבע הקטגוריות:

נשים לב כי האבחון הנומרולוגי מנבא חוסר בלקות בכ-3/4 מהמקרים (80 מתוך 105). אחוז זה זהה הן לגבי אלה שלא אובחנו כלקויים באופן רשמי (תוצאה טובה) אך הן לגבי אלה שכן אובחנו כלקויים (תוצאה עגומה).
למה הדבר דומה? להגרלת מספרים בין 1 ל-4, והכרזה על ליקוי למידה בכל פעם שיתקבל 1, ועל אי-לקות בכל פעם שיתקבלו המספרים 2, 3 או 4.

(דרך אחרת לראות את כישלון האבחון היא להסתכל למשל על אלה שאובחנו נומרולוגית כבעלי לקויות: היו 25 כאלה. ההתפלגות שלהם בין אלה שאובחנו רשמית לאלה שלא אובחנו רשמית היא בדיוק כהתפלגות המאובחנים / לא-מאובחנים (2/3 ו- 1/3), כלומר תוצאה זהה היתה מתקבלת ע"י ניחוש פשוט).

ואכן p=0.87 עבור נתונים אלה, כלומר אין כל תוקף סטטיסטי לאבחון.

כמו בחלק הראשון של המחקר, גם הפעם אף אחד מחישובי הביניים המרכיבים את הנוסחה הסופית לא התקרב להניב תוצאות מובהקות כשלעצמו.

הנחות וגורמי הטיה אפשריים

להלן כמה מההנחות שעומדות בבסיס המחקר, וגורמי הטיה אפשריים לתוצאות.

ערפול בכל הקשור לאבחון לקויות:

האבחונים אינם חד משמעיים, ויש מקרים גבוליים רבים. רף האבחון משתנה עם השנים. ילדים עלולים להיות לא מאובחנים מתוך התכחשות של הוריהם למצב. ילדים עלולים להיות מאובחני-יתר ע"י הורים בכדי להשיג להם הקלות בלימודים.
יחד עם זאת, אנחנו מניחים כי בכל זאת קיים מתאם גבוה בין היות ילדים מאובחנים או לא מאובחנים, לבין לקויות.

הטיות מדגם כתוצאה מבחירה עצמית של משתתפים

בהחלט יתכן שהיו הטיות כאלה. אולי הורים לילדים בעלי לקויות ששו יותר להשתתף במחקר; אולי דוקא הססו יותר. אולי ההזמנה להשתתפות במחקר הופצה ביתר יעילות בקרב הורים לילדים בעלי לקויות. יתכן שחלק מהאנשים שילדיהם אינם בעלי לקות הבינו בטעות כי המחקר לא רלוונטי עבורם ולא השתתפו בו משום כך.
כך או אחרת, במבנה המחקר הנוכחי הטיות כאלה לא אמורות להשפיע על התוצאות. כל שנדרש הוא שיהיה מספר גדול מספיק של משתתפים בכל אחת מארבע הקטגוריות.

נסיון רמאות מכוונת ע"י משתתפים

קשה להאמין שציבור שלם ינסה לחבל בתוצאות בכוונה. נניח לרגע שהדבר בכל זאת קרה: מכיוון שהמשתתפים לא יודעים מהי הנוסחה, אין באפשרותם לדעת אם ע"י שינוי פרט כזה או אחר הם יקטינו את תוקף האבחון הנומרולוגי או דוקא יגדילו אותו.
גם אם מספר אנשים "ירמו" או לצורך העניין פשוט יתבלבלו בהזנת הנתונים, ההשפעה תהיה מינורית, ולא תטה את תוצאות המחקר מ"אבחון מובהק" לחוסר תוצאה מובהקת.

כדי להסיר חשד ל"רמאות המונית", בדקנו לחוד את הנתונים שנאספו דרך הפרסום בבלוג "חשיבה חדה" ולחוד את הנתונים שנאספו דרך הפרסום באתר של מתי (כזכור, הנתונים נאגרו בקבצים נפרדים). הבדיקה הראתה כי אין לכך כל סימן בנתונים.

נסיון חבלה בנתונים מצד החוקרים

כל הנתונים היו זמינים לשני הצדדים בכל רגע במהלך איסופם. כל צד היה רשאי כמובן לגבות את הנתונים בכל רגע למחשב הפרטי שלו ולוודא בהמשך שלא חל בהם שום שינוי.

כמה מילים על הטיות מחקריות ופרסום סלקטיבי

רצה הגורל, המחקר הנוכחי הדגים כמה נקודות בצורה מאוד מוחשית:

חישבו עד כמה קל היה לחוקר נומרולוגיה נלהב לפרסם את המחקר בשלב שלאחר המשחק בנוסחאות. אחרי הכל, השינוי היה באמת מינורי. רק סילוק אחד המרכיבים בחישוב ושינוי פרמטר תמים במרכיב אחר, והוקוס פוקוס, p=0.01!
לא היתה התעסקות בנתונים עצמם. לא נמחקו שמות, לא זויפו ערכים. רק שינוי קל בנוסחת החישוב, שממילא לא הוצהר עליה מראש. מי יכול לדעת?

יתכן שחוקרים תומכי נומרולוגיה אחרים ערכו מחקרים דומים אך קיבלו תוצאות שליליות ובחרו שלא לפרסם אותן. חוקרים שאינם תומכי נומרולוגיה מן הסתם לא יבזבזו זמן ותקציבים על ביצוע מחקר שכזה מלכתחילה.

סיכום

לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין האבחון הנומרולוגי לבין אבחון רשמי של לקויות למידה.

גם הנוסחאות ה"משופרות", שהניבו מתאם מרשים על בסיס הנתונים הראשונים, כשלו לחלוטין לגבי נתונים חדשים.
מסקנה:  השיפור היה "ציור המטרה סביב החיצים", אחרי הכל.

כמובן שלא ניתן להסיק ממחקר זה שום מסקנה כללית לגבי התוקף של הנומרולוגיה. כל שניתן להסיק הוא שהשיטה הנומרולוגית הספציפית בה נעשה שימוש, למטרה הספציפית הזו (אבחון לקויות למידה) בשימוש בנוסחאות הספציפיות הללו – חסרת כל תוקף.

ספק אם אקדיש זמן נוסף בעתיד לבדיקת טענה נומרולוגית אחרת, אבל אני מקווה שהתרגיל הזה הדגים מה הרמה המינימלית שנדרשת כדי לבדוק אם לטענה כלשהי מסוג זה יש קשר למציאות. אני בטוח שעם תקציבים גדולים יותר מאלה שעמדו לרשותנו (אפס), אפשר יהיה להגיע לניסויים ברמה גבוהה יותר ולתוצאות אמינות אף יותר.

אם בניסויים חוזרים ונשנים, ע"י חוקרים שונים ולגבי השערות מחקריות שונות ומגוונות תתבהר ותעלה תמונה אחרת, לפיה אבחונים נומרולוגיים הינם בעלי תוקף, תהיה סיבה טובה להתחיל להתייחס ביתר רצינות לתחום פעילות זה.

דברי הסיכום של מתי

הנומרולוגיה הקבלית שייכת לעולם רוחני-מיסטי, אשר רב הנסתר בו על הגלוי, והגדרות "מובהקות" אינן מתאימות לו בהגדרה. גם כאשר אנו מנסים לדייק עולם זה באמצעות נוסחאות וחישובים [כפי שהנומרולוגיה עושה], הרי שהמכלול הרחב של מרכיבי המפה הנומרולוגית המשפיעים על דרך חייו של האדם, התנהגותו, בריאותו וכד', בצירוף אלמנט הבחירה האישית, מקשים על דיוק מובהק כפי שנדרש בעולם המדעי. זו הסיבה מדוע עד היום כמעט ולא נערכו מחקרים בתחום ומרבית הקולגות שלי נמנעים מכך, וזהו בדיוק הפתח דרכו נכנסים הספקנים ומעלים את ספקותיהם.

על אף הקושי האובייקטיבי, מצאתי במחקר זה בעיקר אפשרות מעניינת לניסוי כלים ושכלולם בדרך שאף פעם לא התאפשרה לי, ואולי חיבור, ולו לרגע, בין מאמינים לספקנים… זו היתה דרך מיוחדת לטעמי לייצר דיון משותף עם קהל שהנושא כל כך זר לו. מלכתחילה הנחתי כי את הספקנים שבחבורה אתקשה לשכנע, כך שגם במקרה ותתקבל תוצאה מובהקת אדרש לבדיקות נוספות, בעוד שאת המאמינים גם תוצאה שאינה מובהקת לא תסיט מאמונתם… וכך, על אף הסיכון הגבוה שתתקבל תוצאה "שאינה מובהקת" כפי שחששו קולגות ואשר רק תשרת את הספקנים, בחרתי להרים את הכפפה שזרק גלעד.

כפי שציין גלעד בפרק ההנחות וגורמי ההטיה האפשריים, קיים ערפול מסויים בתחום אבחון הלקויות, אך בחרתי בו, מאחר והוא בין הנושאים הבודדים החפים מהשפעות חיצוניות בהיבט הנומרולוגי. העמדתי למבחן הסטטיסטי שלושה כלים [כלי = חישוב בעל משמעות נומרולוגית או נוסחה הבודקת הימצאות או מינונים של מספרים מסויימים במיקומים ספציפיים במפה הנומרולוגית]. מאחר וגם הכלים מורכבים מאוד וניתנים להרצה במספר ואריאציות [למשל קביעת הרף המסנן מבחינת מינון של גורם מסויים במפה], לקחתי בחשבון כי הסיכון לסטייה בתוצאות מאוד גבוה.

מטרתי לשכלל את האבחון הנומרולוגי בנושא הושגה בחלקה. מבין שלושת הכלים הצלחתי לפסול כלי אשר "חשדתי" בדיוקו זה זמן רב, ומאידך זיהיתי כיצד אני יכולה לדייק יותר בשניים האחרים גם אם התוצאות אינן מובהקות דיין. מאחר וכל נסיון לדייק יותר את הכלים מצריך הרצה חדשה על קהל מאובחנים חדש, היכולת שלי להגיע לתוצאות חדשות טובות יותר מבחינה סטטיסטית הוגבלה. במצב אופטימלי, בדיוק כפי שחוקר במעבדה מריץ ניסוי שוב ושוב, הייתי שמחה לאפשרות להריץ את הכלים במספר ואריאציות נוספות, אולם נאלצנו להסתפק בשני מדגמים בלבד לאור הקושי בהשגת רשומות חדשות.

לתחושתי, קיים סיכוי גבוה כי גם גודל המדגם השפיע על המובהקות, מאחר ולכל נתון יש משקל רב יותר במדגם של 80-100 רשומות לעומת 1000 רשומות למשל. כדי להמחיש זאת אתייחס לנתון של גודל כל אחת מהקבוצות במדגם. אם בריצה הראשונה כלל המדגם 81 רשומות מתוכן 39 סווגו על ידי ממלאי השאלון כ"בעלי לקות" ו-42 כ"ללא לקות", הרי שבמדגם השני שכלל 105 רשומות, רק 35 סווגו כ"בעלי לקות" ו-70 כ"ללא לקות". אחד ההיבטים המעניינים שרציתי לבחון בתוצאות היה, האפשרות כי האבחון מדייק יותר בשלילת לקות, אך מאחר וגודל הקבוצה שסווגה במקור "ללא לקות" היה פי שניים מהקבוצה של "בעלי לקות", הרי שהמחקר השני הקשה עלי לבדוק זאת. וכך, גם אם גודל המדגם מספק מבחינה סטטיסטית, הרי שחוסר הסימטריה בחלוקה הפנימית של הסיווגים גורם לכך שכל טעות אבחונית, שאפשרית בדיוק כמו בעולם המדעי, מקבלת משקל גדול יותר ומטה את התוצאות לרעה. כאמור, בהיבט זה נאלצתי להשלים עם כורח המציאות. עצרנו לאחר שני מדגמים קטנים יחסית עם חלוקה לא סימטרית [לאחר שניפינו רשומות לא תקינות], ואין לי אפשרות להוכיח טענה זו.

וכך, על אף תוצאה "מאכזבת" לעת עתה, אני יוצאת עם שלל רב להמשך עבודתי. תובנות לגבי שכלול האבחון שאני עורכת, וכלי חישובי שיאפשר לי לעשות זאת עבור קהל לקוחותי ותלמידי ואולי אף להריץ מחקר נוסף בעתיד. אבחונים מוצלחים והכוונות מדייקות ללקוחותי הם המדד היחיד מבחינתי לתקפות הנומרולוגיה [הגדרה שכמובן אינה מקובלת על קהל הספקנים המבקשים הוכחות מובהקות, ואני מקבלת זאת בהבנה], אך איני מרימה ידיים לגבי האפשרות לזקק בעתיד את האבחון בהיבט הסטטיסטי, כך שגם הספקנים יאלצו להטיל ספק בספקותיהם.

אסיים בתודה לגלעד שהיה פרטנר נהדר לעבודת המחקר, סבלן ביותר לשאלותי בתחום הסטטיסטי, רהוט ביותר בתשובותיו והסבריו, ורב יכולות בהיבט של בנית הכלי המחקרי.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

האיש שהאניש את היקום

האיש שהאניש את היקום

לאחרונה דברנו על פנייה לסמכות. עסקנו בעיקר במומחים מדומים, או במומחים אמיתיים אבל כאלה שמייעצים לא בתחום מומחיותם. היום נעלה דרגה ונפגוש מומחה שמעלה טענות במסגרת מומחיותו. גם במקרה כזה, חשוב להפעיל חשיבה חדה. לעיתים הדברים באמת מעל להשכלתנו או יכולותינו האינטלקטואליות, אך לא תמיד. אל תמעיטו ביכולותיכם. חישבו, ושאלו שאלות!

לפני ימים אחדים שלח לי אחד מקוראי הבלוג את המאמר המעניין הזה. הוא נפתח בהקדמה דרמטית מאת מנהל האתר בו פורסם המאמר:

מה קורה כשמדען וחוקר מוערך מגיע למסקנה שהיקום מגיב בקורלציה מדהימה להתנהגות האנושית ושהדבר מוכח ונתמך ע"י מודלים מתמטיים? נכון, הממסד האקדמי מתעלם ממנו לחלוטין ומונע ממנו לפרסם את ממצאיו בעיתונים המדעיים. דוקטור אלון ר' הוא מדען שכזה.

הכתבה שלפניכם פורצת דרך ומדהימה בכל קנה מידה. המסקנות שנובעות ממנה מבוססות על תצפיות ומודלים מתמטיים ומדעיים.

מדובר בעבודה של דוקטור אלון ר' – בוגר הפקולטה לפיסיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית שבירושלים.
הוא סיים את המאסטר שלו בהצטיינות בפיסיקה תיאורטית (יחסיות כללית) באותה האוניברסיטה וקיבל את הדוקטורט שלו בפיסיקה נסיונית (אסטרונומיה) מאוניברסיטת ת"א. הוא פירסם 60 מאמרים שעברו שיפוט בעיתונים מדעיים, … השתתף ב-20 כנסים מדעיים, רואיין לכמה עיתונים ורשתות טלוויזיה מהמובילים בעולם, הוביל מספר פרויקטי מחקר בינלאומיים…  [הרשימה המלאה באתר].

בקיצור, יש לו את הסמכות והנסיון.

אני מוכרח להודות שכמעט התפקעתי מסקרנות. אסטרונומיה היתה תחביב נעורים שלי ואת התואר הראשון עשיתי בלימודי פיזיקה, כך שמושגים בסיסיים בתחום הספקתי לרכוש.

המדען פותח בדברים (ההדגשות שלי):

כתבה זו מציגה תפיסת עולם אבסורדית, הטוענת שהמדען הצופה אינו נפרד מהיקום. מוצגת הקבלה מדהימה בין בני אדם והתנהגויות אנושיות לבין עצמים ותופעות אסטרונומיות. דמיון מפתיע זה מתבטא גם בהתפלגויות ובמספרים, והוא בעל מובהקות סטטיסטית גבוהה מ-99.9%!
מועלית הטענה ההזויה, שעל סמך התנהגויות אנושיות ניתן לנבא תופעות אסטרונומיות.
התפיסה והתוצאות המובאים במחקרים אלו הם כל כך מוזרים, עד כדי כך שהמדע מסרב לקבלם, ועד כה הוא חסם אותם לחלוטין. תחזית אחת של המודל כבר התגשמה, וכמו מהפכות מדעיות קודמות בעבר, הזמן כנראה יעשה את שלו בעניין זה.

הנה כמה מההקבלות שמצא המדען:

  • כוכבים מרוכזים בצבירי כוכבים, גלקסיות וצבירי גלקסיות כמו שבני אדם נמצאים בכפרים, ערים וארצות.
  • יש כוכבים צעירים ואנרגטיים וגם כוכבים זקנים, כמו ננסים לבנים, כוכבי ניוטרונים וחורים שחורים. כוכבים זקנים פעילים פחות מכוכבים צעירים.
  • כוכבים רגילים (כוכבי סידרה ראשית) מחולקים בצורה גסה לשני סוגים – כוכבים חמים וקרים בדומה לנשים וגברים.
  • כוכבים רבים נמצאים במערכות כפולות, כמו זוגות בני אדם, אך יש גם כוכבים בודדים ואפילו מקרים מועטים של מערכות עם שלושה כוכבים ויותר. סימולציות מראות שכאשר כוכב שלישי מתקרב למערכת כפולה הוא גורם לתגובה, שבסופה הוא יכול להמשיך בדרכו ללא הפרעה לזוג, לפרק את המערכת הזוגית, או לתפוס את מקומו של אחד מבני הזוג. ההקבלה לבני אדם ברורה.
  • פלנטות מושוות לילדים. יש שני סוגי פלנטות – מוצקות כמו כדור הארץ, וגזיות – כמו צדק. זאת בדומה לבנים ובנות.
  • גילוי פלנטות מחוץ למערכת השמש, שקיבל תאוצה בשני העשורים האחרונים, הראה שיש פלנטות סביב כוכבים בודדים (משפחה חד הורית) וגם סביב מערכות כפולות – משפחה רגילה.
  • סביב כוכב או מערכת כפולה יכולים להיות פלנטה אחת או יותר כמו מספר ילדים אצל בני אדם.

וכעת, להקבלות המספריות:

הדמיון בין המערכות האסטרונומיות והאנושיות אינו מבני ואיכותי בלבד, אלא אף כמותי. מאמר משנת 2008 בדק את הכפילויות ב-4500 הכוכבים הבהירים הקרובים לשמש, ומאמר נלווה העריך כמה פוספסו בגלל גורמים תצפיתיים. התפלגות זו הושוותה עם מספר האמריקאים המבוגרים בגילאי 18-65 שנים מאתר לשכת הסטטיסטיקה האמריקאי. ההתאמה יפה מאוד והמספר הממוצע של ההתפלגויות כמעט זהה – 2.04 אצל כוכבים מול 2.03 אצל בני אדם. סימולציות מונטה-קרלו הראו ששתי ההתפלגויות זהות בהסתברות שמרנית הגדולה מ- 92%.

קראתי בשקיקה גם את המאמרים המצורפים. תוך כדי קריאה צפו ועלו בי עוד ועוד שאלות. למרות שחככתי בדעתי האם לכלות זמן יקר מחיי הקצרים (ביחס לכוכבים לפחות) על הנושא, ההזדמנות לנהל שיחה עם הדוקטור בכבודו ובעצמו קרצה לי.
קפצתי אם כן קפיצת ראש לשלולית, תוך שאני משנן לעצמי ציטוט מפי איינשטיין:

"הדבר החשוב הוא לא להפסיק לשאול שאלות"

לפניכם לקט נבחר וערוך קלות של חילופי הדברים בינינו (אני בכחול, הדוקטור באדום, ההדגשות שלי). חילופי הדברים במלואם מופיעים כאן בתפזורת בלתי נמנעת.

הערה טכנית: המונחים בעברית מבלבלים מאוד. star ו-planet תורגמו בעברית ל-כוכב וכוכב לכת, בהתאמה. מדובר בגרמי שמיים שונים מאוד במהותם. כדי לא להתבלבל אשתמש במונח פלנטה ולא ב"כוכב לכת", ובמונחים שמש או כוכב כשאני מתייחס ל-star.

היוהרה האנושית

מדוע בעצם האנלוגיה היא לבני אדם? ולא לדולפינים? או עכברים? או דבורים?
או 476 תרבויות אינטליגנטיות אחרות שאולי מפוזרות ברחבי היקום, עם אורחות חיים שאנו אפילו לא יכולים לדמיין?

  • האנלוגיה היא דווקא לבני אדם ולא לחיות ממין אחר כי לאדם יש תודעה. הוא פאר היצירה. האדם הוא היחיד שחושב. היחיד שמסוגל להבין את הסינגולריות. קוף לא יכול לעשות זאת. היקום מופיע בתודעתך, שהיא הסינגולריות, אך לא בתודעת הקוף או הדג.
    לגבי צורות חיים אחרות ביקום, אין לנו מידע כיום. יתכן שיש – הסתברותית צריך להיות, יתכן שאין – אין צורך בכך. יש מספיק מגוון תודעתי על פני כדור הארץ.
    מי אמר שהמספרים אצלם יהיו שונים? על סמך מה אתה מניח זאת? מי אמר בכלל שהם ייראו אותו יקום כמו שאנו רואים?

האבולוציה היא תהליך בסיסי ביותר על פני כדור הארץ, במסגרתו התפתחו כל סוגי היצורים החיים וכן יצורי ביניים שכבר אינם מסתובבים בינינו. מה המקביל האסטרונומי?

  • גם ביקום יש אבולוציה. אם אתה מכיר את הנושא של קרינת הרקע הקוסמית, אז היקום היה אטום לקרינה לפני כן, ושקוף לקרינה אחר כך. דמיון מדהים לאדםהיקום אטום לעובר בזמן ההריון ושקוף אחרי הלידה. אני מקביל את קרינת הרקע הקוסמית לטבור – עדות ללידה. גלקסיות וצבירי גלקסיות נוצרו מאוחר יותר. קווזרים, גלקסיות בהירות מהעבר שכיום לא קיימות, יכולים להיות מושווים עם דינוזאורים.

רומזים לנו שיש סקס אחר

אלמנט בסיסי ומרכזי בחיי האדם הוא רבייה. מה האנלוגיה האסטרונומית של זה?

  • במערכת זוגית חומר עובר מכוכב לשני דרך דיסקת ספיחה. יש דמיון לסקס. כאשר הספיחה גבוהה מאוד, יכול להופיע סילון – כלומר חומר הנזרק מהכוכב. לדעתי, יתכן שחומר זה יכול ליצור פלנטה.

בסוף כולם מתים

מהו מוות לפי התיאוריה שלך? מה הפרופורציה בין גיל האדם לגיל כוכבים? מה קבוע ההמרה? כל שנה של אדם, כמה שווה במונחים אסטרונומיים?

  • יש שלושה סוגים של כוכבים זקנים – חורים שחורים, כוכבי ניוטרונים וננסים לבנים. חורים שחורים הוא המקרה הקיצוני בו לא הכוכב לא יראה כלל, לכן ציינתי אותו בתשובה לשאלתך אם כוכבים מתים ונעלמים. גם כוכבים זקנים אחרים הם בד"כ פחות פעילים מכוכבים צעירים. המקרה של חור שחור מקביל למוות פתאומי ומהיר, וננס לבן מקביל למוות איטי. מהו קבוע ההמרה?" – מי אמר שיש בכלל קבוע המרה? אולי יש. עדיין לא מצאתי אותו. אולי הוא לוגריתמי?

דור בא ודור הולך

מכיוון שנכדים הם ירחים, ילדים הם פלנטות ובוגרים הם שמשות, ומכיוון שכל הילדים הופכים בוגרים, הרי התיאוריה שלך מנבאת מצב בו כל הירחים וכל הפלנטות הופכים לשמשות. זה ממש לא מה שאנחנו רואים בשמיים, כיצד אתה מסביר את הפערים העצומים? ובכלל, אנשים רבים הם גם הורים לילדים, וגם ילדים להורים בו זמנית. כלומר, הם גם פלנטות וגם כוכבים בו זמנית. ראית פעם דבר כזה בשמיים?

  • התיאוריה חוזה הפיכה של רוב הפלנטות בשלב מסוים לשמשות. חלק יכולות למות קודם, וחלק יראו כמו ילדים גם בבגרותם (אנורקסיה). ידוע שפלנטות יכולות לספוח מסה ולהפוך לכוכבים. יש גם מאמר של מריו ליביו שמדבר על כך שבמערכת עם כוכב ופלנטה, הפלנטה יכולה לספוח חומר, להפוך לכוכב, והמערכת תהפוך להיות מערכת כפולה. זה צריך לקרות בסקלות זמן אסטרונומיות גדולות. אם כל המדענים לא מאמינים בכך, זה אומר שזה לא נכון? הרי הדעות המדעיות השתנו לגמרי עם התפתחות המדע.
    לגבי ירחים, כל הנושא של פלנטות הוא עדיין בחיתוליו, ואתה רוצה שנדבר על דורות של ירחים? למיטב ידיעתי, לא ידוע עדיין על ירחים מחוץ למערכת השמש. האם מישהו יודע משהו על ההתפתחות שלהם? אם אתה כבר שואל, אז התפתחות של ירח בהחלט יכולה להיות ספיחת חומר והפיכה לפלנטה.

    אגב, לגבי ירחים, אני דווקא התחלתי בהקבלה לחיות מחמד, אבל קרטר הציע את הרעיון של נכדים, שנראה לי יותר מתאים.

נשים חמות ומוצקות, גברים קרים ונפוחים

לטענתך שמשות חמות מתאימות לנשים, וקרות – לגברים. תוכל לגבות טענתך במחקרים פסיכולוגיים? או שהכוונה לטמפרטורה פיזיולוגית?

  • התפיסה שאני מכיר היא שנשים חמות ורגשיות יותר מגברים שהם יותר שכלתניים וקרים מבחינה רגשית. זו כמובן הכללה. אתה מכיר תפיסה אחרת? לא ראיתי טעם לגבות את הטענה הנ"ל, שאפילו לא ציינתי אותה במאמר במחקרים פסיכולוגים. היא גם לא טענה חשובה. גם אם טעיתי בזיהוי המינים (ואני לא חושב כך), הטענה העיקרית היא שיש שני מיני כוכבים כמו אצל אנשים.

התכונות המיוחסות נובעות ישירות מכתביו של החוקר, בשילוב ידע אסטרונומי מבוסס (לחצו על התמונה למידע נוסף)

פלנטות גזיות הן בנים, ופלנטות מוצקות – בנות. למה? בנים דלילים יותר? מתפשטים יותר? מפליצים יותר?

  • יתכן שההקבלה של פלנטות גזיות כבדות לבנות ופלנטות סלעיות קלות לבנים מוטעית וצריכה להיות הפוכה, אבל בין השאר היא התבססה על כך שבמערכת השמש  4 הפלנטות הקרובות לכוכב ההורה הן סלעיות, ובנות בד"כ קרובות יותר להורה. אגב, שים לב שבמערכת השמש מספר הבנים (4 פלנטות הגזיות הכבדות) = מספר הבנות (4 פלנטות סלעיות קלות) כמו אצל בני אדם. מזל? מקריות? אולי.
    • "בנות בד"כ קרובות יותר להורה" – אתה יכול להביא קישורים למחקרים פסיכולוגיים רלוונטיים?

משפחות חד הוריות

כשליש מהשמשות הן שמשות יחידות כמו במערכת השמש שלנו, ולא זכור לי שהיתה עוד שמש במערכת השמש שלנו (אם כי הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה פעם). כלומר, התיאוריה שלך צריכה להסביר כיצד נולדים ילדים להורה בודד. האם בעזרת רוח הקודש? או שזרעונים קוסמיים נודדים מכוכבים בודדים רחוקים ומפרים את זה את זה ברביה ללא חיים משותפים? תרומת זרע אולי?

  • יש תיאוריה שלשמש יש או היה כוכב כפול רחוק. בכל מקרה, עקב סקלות הזמן הארוכות בכוכבים, לא ניתן לשלול תיאוריה זו. כשאתה מתבונן במשפחה חד הורית עם ילדים, האם תמיד אתה רואה הורה בסביבה? זה בדיוק אותו הדבר בכוכבים.
    לגבי מספרים  – אם אין מספרים, לא ניתן לבדוק. לא ידוע לי על מספרים של כוכבים שנאספו,  ננטשו וכו'. אני חושב שקיימות רק סימולציות, ואני לא מכיר את המספרים.

גרושים-גרושות

מה האנלוגיה שלך לזוג שמתגרש? לפי הידוע לי קרוב ל-50% מהזוגות בארה"ב מתגרשים. האם הדבר אומר שלפי התחזית שלך כמחצית ממערכות כפולות השמשות תתפרקנה לשתי מערכות שמש נפרדות, בחלקן הפלנטות ישארו עם שמש אחת, בחלקן האחר עם השניה, וברובן הפלנטות ינדדו בין מערכת שמש אחת לשני בכל שני ורביעי אחה"צ, ובכל סוף שבוע שני?

  • צריך לזכור שהתפתחות בכוכבים איטית מזו של בני אדם, כי סקלות הזמן ארוכות יותר. סימולציות מראות שכאשר כוכב בודד מתקרב למערכת זוגית הוא יכול להמשיך ללא הפרעה, להרוס את המערכת הזוגית או אפילו לתפוס את מקומו של אחד הכוכבים במערכת. ההקבלה לאנשים ברורה – גירושין אפשריים. בהתפתחות כוכבים כפולים ידוע שהמרחק ביניהם משתנה בשלבים שונים, ולכן יתכן שהם "מתגרשים" גם ללא עזרה מכוכב שלישי.
    במערכת כפולה פלנטות יכולות להקיף אחד המכוכבים או את שניהם, לכן האפשרויות שציינת תקפות, אם כי לא תהיה הקבלה מלאה בלוחות הזמנים, שיכולים להיות ארוכים יותר.

    • מצד אחד אתה מציג גרפים, מתלהב מהדיוק שלהם,ומלווה את זה בניתוחים סטטיסטיים מתקדמים, ומצד שני אתה פתאום מתעלם מהמספרים לחלוטין.
      מה אחוז המקרים המתועדים, או המשוערים של כוכב בודד שעובר במערכת של כוכב כפול ומפריד ביניהם? מה אחוז הכוכבים הכפולים שנפרדים מעצמם? אם נחבר כעת את שני המספרים – האם נקבל 40-50%? אני בספק רב. כיצד תסביר את הפער המספרי העצום בין מה שחוזה התיאוריה שלך לבין המציאות? ומה לגבי פלנטות שנודדות מאחד לשני בפרקי זמן קצובים?

      •  אני יודע שהנושא קיים, אבל לא יודע אם יש נתונים. הנה לך נושא למחקר עתידי. אגב, האם אתה חושב שהמדע יודע את המספרים שאתה דורש במדויק?

זוגיות ומשפחה – פרק ב'

מתגרשים מקימים פעמים רבות משפחות חדשות. כלומר, התיאוריה שלך צריכה לנבא משהו מורכב הרבה יותר מאשר שתי שמשות שמתרחקות קצת אחת מהשניה: מדובר בשתי שמשות שמתרחקות מרחק ניכר זו מזו, שמש נוספת מתקרבת לאחת מהן או לשתיהן (בני זוג חדשים) שגם היא יתכן ועזבה מערכת זוגית אחרת, פלנטות חדשות נוצרות לאחר השידוך הזה, והפלנטות מהזוגיות הקודמת ממשיכות לנדוד בפרקי זמן קצובים בין מקומן החדש עם זוג השמשות החדש, לבין השמשות המקוריות מהן נפרדו, אך הפלנטות החדשות מקיפות רק את הזוג החדש.
זה מצב סטנדרטי אצל בני אדם. האם שמעת על מקרה אחד בודד כזה ביקום כולו? האם אתה מכיר סימולציה שמראה שמצב כזה אפשרי מבחינה פיזיקלית? תן לי לנחש. לא. כלומר, התיאוריה שלך קורסת לא רק לגבי מספרים וכמויות, אלא אפילו ברמה האיכותית הפשוטה ביותר.

  • לגבי הנושא של פגיעת כוכב בודד ומערכת זוגית, קראתי כמה מחקרים כאלו ואף ראיתי סרטי סימולציות שמתארות התנגשויות בין כוכבים, ו"גירושין" ו"נישואין" בין כוכבים בדיוק כפי שתיארתי. למעשה, רק לפני מספר ימים ביקשתי מאחד המומחים בעולם שישלח לי סרטים כאלו להדגמה בהרצאה. פה במפורש טעית בניחוש.

מקרה בוחן: מערכת השמש שלנו. חלוקה לבנים ובנות ותכונות מיוחסות – בהתאם לכתבי החוקר. הילדים של הפלנטות, שעדיין ילדים בעצמם (שהרי הם פלנטות) הם הירחים (לחצו על התמונה לקבלת פרטים מלאים על ירחים במערכת השמש). השמש היא אבא, בהתאם לחלק אחר של התיאוריה (כוכב מסוג G). לא ידועים כל פרטים על אם המשפחה.
* הריון גברי מרוח הקודש הסינגולרית הוא הצעת שכלול שלי לתיאוריה.

בין חביתה לסלט

לפני שאציג את שאלותי לדוקטור בנוגע להתאמה המספרית המדויקת שמצא בין מספר נפשות בגילאים 18-65 בבית אמריקאי, לבין כמות כוכבים שמקובצים יחד, אספר קוריוז נחמד:

במהלך ארוחת הערב הצגתי לבתי בת התשע את התיאוריה המדוברת ושאלתי אותה בצורה הכי ניטרלית שיכולתי, מה דעתה. האנלוגיות הבסיסיות לא עוררו בה רושם רב. למעשה היא אפילו שחררה צחקוק נבוך אחד או שניים. כשסיפרתי לה על ההתאמה המספרית המדהימה אמרה (תוך לעיסת החביתה) – "נו…בטח סתם צירוף מקרים".
כשהבינה שהחוקר ישראלי ואילו הנתונים נלקחו מארה"ב קראה בקול של גילוי  –
"אה! בטח הוא בדק בכל מיני ארצות ובחר את הארץ שזה יצא הכי דומה. הוא בטח עשה קודם את כל התחקירים, בדק קודם כמה יש מכל סוג, מה יותר, מה פחות, ממוצעים, ואז החליט מה מתאים למה!" בחיי שאלה היו מילותיה.

אני לא חושב שיש לה מושג באסטרונומיה, או בדמוגרפיה, או מה זה בדיוק "ממוצע", אבל את עקרונות החשיבה החדה היא ללא ספק קלטה!

נחזור לשיחתי עם הדוקטור.

התאמה מספרית מדויקת?

מדוע השווית לאוכלוסיה אמריקאית? יש משהו קוסמולוגי עדיף באמריקאים? אני מניח שאם נשווה לאוכלוסיות בסין, או באפריקה נקבל מספרים שונים לגמרי. מה יהיו המספרים?

  • עלית על נקודה חלשה במאמר שהודגשה על ידי מספר פעמים. ההשוואה נעשתה מול ארה"ב כי הנתונים שלהם הכי זמינים והכי טובים. אני מאמין שארה"ב מהווה מדגם סטטיסטי מייצג לעולם, ועל ארצות עם מספר ילדים רב כמו ארצות ערב ואפריקה, תחפה סין עם מספר ילדים מצומצם.
    בכל מקרה, אם ההתפלגות תזוז מעט ימינה או שמאל עדיין תהיה התאמה טובה לכוכבים, ועצם ההתאמה היא מפתיעה ומדהימה. אגב באותה צורה יכולת לשאול מדוע לקחתי רק את ה-4500 הכוכבים הקרובים הבהירים, ולא את כל הכוכבים. התשובה פשוטה: זה מה יש.

    • אתה אומר שהשתמשת בנתונים לגבי אמריקה, כי זה מה שמצאת, אבל מניח שזה מייצג את כל העולם, בלי שהראית חישובים כלשהם שמראים שלהנחה הזו יש תוקף. זה מאמץ מאוד קטן יחסית לטענות כל כך מרחיקות לכת ו"הזויות" כפי שאתה מגדיר אותן.
      כלומר, במילים אחרות, אחד הנתונים המספריים היחידים שאתה מביא (וכזה אשר הקדשת לו מאמר שלם) אינו מבוסס כלל על ראיות אלא על ניחושים, הנחות ובחירות שרירותיות

מדוע החלטת לנקות מהמדגם את הגילאים מחוץ לטווח 18-65 (ההסבר שנתת במאמר רחוק מלהניח את הדעת)? מה בתיאוריה שלך מגדיר דווקא את המספרים 18 ו-65? למה לא 13 ו-70 למשל? מה קורה להתאמה כאשר משנים את הגיל של "מבוגר" מ-65 ל-55 למשל, או ל-80. עד כמה ההתאמה מתקלקלת? אותו דבר לגבי ילדים. נראה שבחרת באופן מכוון תנאים כאלה שיראו התאמה מספרים טובה, מבלי שיש לך הסברים בעלי משמעות עניינית כלשהי.

  • גילאי 18-65 מצוינים באתר הלשכה הסטטיסטית האמריקאי כמבוגרים. זוהי ההשוואה ההוגנת לכוכבים. ילדים מושווים לפלנטות ואנשים זקנים לכוכבים זקנים –  ננסים לבנים, כוכבי ניטרונים וחורים שחורים. אם הגבולות ישתנו מעט (מדוע לשנותם?) ברור שההתאמה תשתנה מעט, אך היא עדיין תהיה קיימת. בכל מקרה, אני מפנה אותך לאתר של US Census Bureau ממנו לקחתי את הנתונים.
    בהנחת פילוג אחיד, בגילאי 18-65 יש 47 שנים בסה"כ, כך שאם תגדיל את הסף העליון והתחתון ב-5 שנים תשנה את הממוצע בפחות מ-20%. במפורש, הממוצע לא יגיע ל-3. גם אם הממוצע גדול יותר לילדים בגילאי 13-18, הוא יצטמצם עם אוכלוסיית זקנים קטנה יותר בגילאי 65-70. אגב, מה ההגדרה שלך לילד ולמבוגר? 18 ו-65 שנים לא נשמע הגיוני?
    אתה יכול להאמין לי או לא, אבל לא בחרתי את הנתונים הכי מתאימים. בחרתי מה שנראה לי נכון. למעשה, הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה בחרה לי את הגבלת גיל המבוגרים ל-18-65 שנים.

    • האם פלנטה הופכת לכוכב כאשר היא עוברת את "גיל 18" או כאשר היא עוזבת את בית ההורים? אני חושב שזה אמור לשנות לחלוטין את הספירה של נפשות לבית אב, לא?
      כלומר, אם בחור בן 27 גר עם ההורים, הרי שהוא מוסיף למניין הנפשות בבית. אבל אם אתה סופר אותו בתור כוכב נפרד, הרי שזה יוריד בצורה דרמטית את מספר הנפשות הממוצע לבית אב. לא? למעשה המספר חייב להיות משהו בין 1 ל-2 (בין אדם שחי לבד, לבין זוג), כי הילדים עד גיל 18 לא נספרים, ואחרי גיל 18 גם לא – הם כבר שמשות.
      המספר הגיע ל-2 רק בזכות ילדים רבים שנשארים בבית ההורים עד גיל מאוחר. או שלא הבנתי את הנתונים עליהם אתה מסתמך. אשמח אם תבהיר את הנקודה.

      • לפי המודל, פלנטה הופכת לכוכב "בהתבגרותה".
        בצפיה בכוכבים, אין לי דרך לדעת אם מערכת זוגית היא זוג או הורה וילד שהתבגר. לכן, ההשוואה היא פשוט לפי מה שרואים. ילד מתבגר נחשב כמו מבוגר. במאמר, ההקבלה היא למספר נפשות בבית בגיל 18-65. מספר הילדים הממוצע הוא ילדים עד גיל 18, כלומר ילד שעבר גיל 18 נחשב מבוגר. המספר הממוצע של מבוגרים בבית הגיע ל-2 גם בזכות ילדים (רבים? לא בטוח) שנשארים בבית ההורים עד גיל מאוחר.
        אגב, לקח לי הרבה זמן להבין איך צריך לעשות את ההקבלה, ומה להשוות, אבל כשמבינים ההשוואה טריוויאלית.

"אה! הוא בטח עשה קודם את כל התחקירים, בדק קודם כמה יש מכל סוג, מה יותר, מה פחות, ממוצעים, ואז החליט מה מתאים למה!" – המשיך המשפט של הבת שלי להדהד באוזני.

אני בטוח שבמוחו של הקורא החושב קפצו ועלו עוד שאלות וקושיות רבות, שחושפות צדדים נוספים רבים בהם המשל האסטרו-סוציולוגי קורס לחלוטין. הסתירות הפנימיות באנלוגיה הקלושה הזו רבות מכדי שאפשר יהיה למנותן. ניתן להמשיך ולהתעמק בהתאמה המספרית "המדויקת" היחידה עליה נשענת כל "התיאוריה" הזו ולמוטט אותה משם (התאמה שמבוססת על הנחות לא בדוקות לגבי אוכלוסיית העולם ומוגדרת כ"נקודה חלשה" ע"י החוקר). הבקיאים באסטרופיזיקה בוודאי זינקו לא פעם למשמע ספקולציות היפותטיות חסרות כל בסיס.

אני הרגשתי שמיציתי.

האם מדובר במדע?

"המאמר המקורי והמפורט בנושא אסטרו-סוציולוגיה לא התקבל לעיתונים מדעיים בנימוק (הלא מדעי) – לא מתאים. גם ניסיונות לצמצמו ולנקות את המיסטיקה מהנושא לא צלחו. לפיכך, המאמרים הועלו לאתר של מאמרים שנדחו ממקומות אחרים".

במקומות שונים בשרשור התגובות הביע אלון את דעתו לגבי רמת המדעיות של עבודתו:

  • אני מסכים איתך שכרגע יש וויכוח אם זה מדע או לא. לדעתי זה מדע –  התבוננות בטבע, מציאת חוקיות, ניסוח חוקים, ונתינת תחזיות שניתנות לבדיקה ולאימות או להפרכה. לדעתך, ולדעת רבים אחרים, כולל רוב המדענים, הייתי אומר, זה לא מדע. ההיסטוריה הוכיחה שתיאוריות חדשות נתקלות בתחילה בספקנות רבה ואף בעוינות.
    התיאוריה שאני מציג היא מוזרה ביותר, ונראית חסרת היגיון לחלוטין בתחילה. אין זה אומר שהיא שגויה.
    …אני רוצה להזכיר לך, ותסלח לי על ההשוואה, שהתיאוריות של איינשטיין, כולל הרעיון של ניסוי מחשבתי, התקבלו בתחילה בלגלוג ובספקנות רבים, ואנחנו יודעים איך זה נגמר.
  • המאמרים והרעיונות שלי הם כרגע בשולי המדע או בעצם מחוץ לו. אני מאמין שבשנים הבאות הם יכנסו למדע התקני. נחיה ונראה.

ניתן ליחס את ההקבלה המרשימה הזו לדמיון ילדותי פורה של המחבר ולהתיחס אליה כאל אנקדוטית וילדותית…

– כך כותב אלון לקראת סוף אחד המאמרים שלו בנושא (עמ' 12 למטה), ומוסיף:
יש לציין כי אנחנו לא חושבים שההתאמה בין העצמים האסטרונומיים לאנשים היא מוחלטת. אל למישהו לצפות למצוא את "הכוכב האישי שלו". למעשה אנחנו יכולים להצביע על הבדלים מרובים בין כוכבים לאנשים. למשל … הכוכבים כמעט כדוריים, ואילו אנשים, באופן ברור אינם כאלה. בנוסף, האנלוגיה בין אסטרונומיה ואנשים אינה מדויקת ולעיתים נראה שהיא תלויה בפרשנות. אנחנו לא בטוחים האם ההתאמה הטובה ביותר של ירחים היא לחיות מחמד או נכדים.
עדיין, הדמיון הנרחב בין עולם האסטרונומיה לעולם האנשים הוא מטריד ודורש הסבר.
ניתן לטעון כי הטבע פעל באותה דרך כאשר היקום, הכוכבים והאנשים נוצרו. זה פתרון נאה, אך אנו סבורים כי התוצאות שלנו מצביעות על משמעות יותר עמוקה. אנחנו מאמינים שהרעיונות שמוצגים בעבודה זו מצביעים באופן חזק על כך שהתפישה האנושית מקושרת עם היקום ואינה נפרדת ממנו. הביטוי של היקום ובאופן יחודי החברה האנושית מובנים כהשתקפויות וביטויים של התודעה שאינה באה לידי ביטוי – הסינגולריות.

[אני מקווה שהתרגום שלי לא עיוות את כוונת המשורר המקורית].

או שמא מדובר בדת?

באחת התגובות מסביר אלון:

התפיסה במאמרים שלי מבוססת על האדוויאטה, שהיא בעצם הבסיס לכל הדתות. אין שניים, יש רק אחד. תודעה אחת חסרת צורה שמופיעה בכל מיני צורות. היא לפני הזמן ומעבר למרחב, אך מכילה את כל הזמנים והמקומות. לכל בן אדם יש כאילו את הסרט שלו, אבל אנחנו בעצם המסך האחד שעליו מוקרן הסרט. אנחנו האוקינוס שמבוטא ע"י הגל, האגו. אפשר לצאת מהאגו, להתעורר, ולראות מה קורה כאן באמת.

והרי מבזק מיוחד ממאגר המידע הבריאתי:

בעודי עורך את הדברים לרשומה זו, התחולל משהו שנראה כמו פריצת דרך במדע הקוסמולוגיה! אחד הגולשים העביר לאלון מידע:

המידע שאתן לך לא הגיע מתצפיות מדעיות אלא דרך תקשור דרך אדם שמתקשר את תודעת העל שהיא מאגר מידע בריאתי. כחלק מהמידע המורחב והמרתק שהיא מעבירה לנו בני האדם, היא גם העבירה לנו מידע על אסטרופיזיקה – בין היתר על חורים שחורים ולבנים.

הבריאה שלנו היא מעבדת מחקר ענקית שנושא מחקרה הוא חיבורי אנרגיות מסוגים שונים ולימוד השימוש בתדרים השונים.
לצורך זה היה צורך לבנות מערך שיכניס לתוך המעבדה את האנרגיות הנדרשות לצורך מחקר, מתוך שדות האנרגיה העצומים שנמצאים מחוץ לבריאה.
הפתח דרכו נכנסות האנרגיות הגולמיות הללו – הנקראות גם החומר האפל – הוא החור הלבן. תפקידיו רבים ולא אעמוד עליהם עכשיו.
הבריאה בנויה בצורת 2 קונוסים שמחוברים בחלקם הרחב. זה אומר שישנם 2 חורים לבנים בקדקודם של כל אחד מהקונוסים הללו. הבריאה עצמה נמצאת בתנועה מתמדת מהחור הלבן הראשון לחור הלבן השני, כאשר אנו כרגע נמצאים בשיא ההתרחבות של הקונוס הראשון ובכניסה להצטמצמות של הקונוס השני.
זו גם הסיבה שאנו לא מזהים את החור הלבן השני כי הוא נמצא "מעבר לאופק". זו גם הסיבה שהמדענים לא יכולים לזהות שהיקום (בריאה) יפסיק את התרחבותו ויחל את צמצומו.

אלון הודה לו על ההסבר מאיר העיניים והודיע כי הוא פתח אצלו ראיה שונה:

במודל של היקום עליו אני עובד כעת יש גם שני קונוסים, אם כי מחוברים בנקודה ולא בבסיס. שני החורים הלבנים שנפרדים אצלך, הם אחד אצלי.
בזכות הראיה השונה שלך, הבנתי שעשיתי טעות במודל ונפתחה הבנה חדשה. הפכתי כיווני שני ווקטורים. זה כנראה עדיין לא המודל הסופי, שפותר את כל הבעיות, אבל מזמן לא היתה לי התקדמות כזו ניכרת בהבנת המודל.

ונסיים בחידה

"מתי יבוא המשיח?" שאל הרצל
"אין לי מידע בנושא. כשיהיה אני מבטיח לעדכן" – עונה אלון.

והחידה: האם התשובה ניתנה בבדיחות-הדעת או שמא ברצינות?

בין הפותרים נכונה תוגרל ערכת תיקשור, לקידום המדע בישראל.

*     *

*

האנשה "ציור לשוני המייחס תכונות, רגשות ופעולות אנושיות לטבע, לחפצים ולמושגים. ההאנשה נפוצה מאוד בשירה ובספרות בכלל, והיא מלמדת, כנראה, על הנטייה האנושית הטבעית (והאגוצנטרית?) לראות את עולם הטבע והדומם במושגים אנושיים".

*

עוד על התאמות מדומות בין אנשים וגרמי שמיים תוכלו לקרוא כאן – אסטרולוגיה במבחן

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

תקשור, בירבוז ודרקונים בלתי נראים

תקשור, בירבוז ודרקונים בלתי נראים

לא מזמן נפתחה קבוצה חדשה בפייסבוק שעוסקת בתקשור כדרך חיים.

מכיוון שהוזמנתי להצטרף לקבוצה חשבתי שיהיה נבון, לפני שאני מאמץ את התקשור כדרך חיים, לנסות ולברר מהו תקשור בכלל.

כזכור, הנסיון הקודם שלי להבין מהו תקשור הוביל למחוזות מרתקים. אבל לפני שאני מאפשר לחבורת ישויות להשתמש בי כדובר הארצי שלהן, ולפני שאני מקדיש את זמני לשיחות עם מכוניות ואף מזרנים, חשבתי שכדאי לברר קצת יותר לעומק במה דברים אמורים.

להלן ציטוטים כמעט מדויקים מחילופי הדברים שהתנהלו בקבוצה זו, תוך השמטת שמות המשתתפים ועריכה בסיסית שתאפשר קריאה שוטפת יותר של הדברים.

המשפטים שאני אומר צבועים באפור (מה לעשות, אדם רציונלי וחסר מעוף שכמוני), ואילו דברי האחרים מובאים בצבעים ססגוניים, כל דובר והצבע בו זכה. הוספתי כמה משפטים [בסוגריים מרובעים] פרי דמיוני הטהור, לצורכי תיבול בלבד.

חשבתי שיכול להיות מעניין (ואולי אף מעט משעשע) לשתף אתכם במחזה הזה, לא משום פרטי המידע שנמסרים בו (לא נמסרים בו שום פרטי מידע), אלא כדוגמה לדינמיקה המיוחדת שנרקמת במפגשים הללו, בין אנשים משני צידי המתרס.

מערכה ראשונה: מהו תקשור בעצם?

במהלכה מוצעות הגדרות לתקשור במספר העולה על מספר המגדירים, בה ממליצים לי לחוות, לפתוח את הראש, מאשימים אותי שאיני מקשיב, ממליצים לי לעזוב פסיכולוגים שכליים ולעבור למומחים האמיתיים, מוכיחים את קיומו של גלגול נשמות ועוד.

[מנהלת הקבוצה עומדת במטבח, מכניסה מגש עמוס עוגיות קינמון לתנור, מסתובבת אל הקהל, מיישרת את הסינר ופונה בטון חם ואמהי:]
תקשור, מילה מפחידה. אבל בעצם כולנו מתקשרים בחיינו…
כשמשהו מרגיש נכון בבטן, זה תקשור.
כשפוגשים מישהו ויש קליק מיידי איתו, זה תקשור.
כשחולמים בלילה וזוכרים את החלום, זה תקשור.
כשמקשיבים לתוך תוכנו וחיים את החיים בתשומת לב, זה תקשור.
אז למה כל כך הרבה אנשים מפחדים מתקשור???
הרי אנחנו מתקשרים כל יום בחיינו.

[מתיישב בהיסוס ליד שולחן המטבח הקטן, מבטו מהורהר ומבולבל. לבסוף הוא מתעשת ופונה אליה בטון החלטי]:
אני מוכרח להסתייג מההגדרה הזו.
* כשאני מרגיש משהו בבטן, זו תחושה. לא תקשור.
* כשיש קליק עם מישהו, אלה מנגנונים פסיכולוגיים לא מודעים, או חוש ריח שמגיב לפרומונים שהאדם השני מפריש, לא תקשור.
* כשזוכרים חלום, זה זיכרון. לא תקשור.
* כשחיים את החיים בתשומת לב, זו מודעות לסביבה ולמתחולל בראשינו. לא תקשור.

לפי ההגדרה שלך האם יש משהו שאינו תקשור? ואם לא, אז בשביל מה צריך את המושג הזה, אם הוא כל כך ערטילאי ומתאים לכל חוויה אנושית בערך?

[פונה אליו במבט מלטף, מנסה להגיע]:
לא כל דבר חייב להבין, יש דברים שאנחנו לא יכולים להבין עם כל הרציונל שבנו… אפשר פשוט להרפות ולקבל…

אז מה הטעם לדבר על נושא שאי אפשר להבין, וגם לא מנסים להבין? האם מדובר בחוויה כלשהי?
אם כן – האם תוכלי לחדד לאיזו חוויה את מתכוונת? ואם לא, אז בכלל אני לא מבין על מה מדובר…

תראי, אני יכול להמציא מושג חדש, לקרוא לו למשל… "בירבוז", להגיד שזה דבר נפלא, שיש אותו בכל מקום, שהוא מאוד עוצמתי, אבל בו בזמן אינו ניתן להסבר, כל אחד חווה אותו אחרת, ולא חייבים כל דבר להגדיר. נו אז?

[דמות נשית נוספת נכנסת למטבח, מניחה כוס ריקה בכיור ומצטרפת לשיחה]:
סליחה על ההתפרצות לשיחה אבל, גלעד, זה בדיוק הרציונל שמשתלט עליי. ברוב הפעמים אני מגיבה כמוך לדברים, אבל לפעמים מרשה לרוחניות להשתלט עליי ואז מבינה דברים אחרת קצת. תפתח את הראש ובעיקר את הלב ואז אולי תבין למה היא מתכוונת.

כנראה שאתה באמת לא מבין, כי ההתעסקות הבלתי פוסקת שלך בלהבין דברים מעוורת אותך מלראות את היופי האמיתי. אי אפשר להסביר תחושות. ותקשור זה תחושות מאוד עמוקות מתוך תוכנו. כאשר אנחנו מרגישים את התחושות העמוקות מתוכנו, אנחנו פותחים לנו פתח למימדים רחבים יותר מסביבנו.

תראו חברים, תחושות זה דבר נפלא. אבל מה זה אומר? למה אתם מתכוונים?
אני חש פחד לפעמים – זה תקשור?
אני חש כעס לפעמים – זה תקשור?
אני חש שמחה לפעמים – זה תקשור?
אני חש אהבה לפעמים – זה תקשור?
אני לא מדבר כרגע על הסברים. אני מדבר על הגדרה. על מה מדובר?

לא לכל דבר צריך הגדרות – זה לא מדע מדויק ולא מתמטיקה.

הגדרות, הסברים, כל אלו זה רציונל, זה ראש. תקשור בא ממקום נקי של רגש. לא חייבים להגדיר כל דבר.

עזבו מדויק. בערך. מישהו יכול להסביר לי בערך על מה הוא מדבר כשהוא אומר "תקשור"?
אני בטוח שזה קצת פחות ערטילאי מאשר "כל דבר כלשהו שמישהו הרגיש אי פעם". לא?

[לפתע נכנסת אישה נוספת למטבח כרוח סערה]:
תקשור הוא קשר…קשר עמוק עם עצמך ומזה קשר עם אנרגיות אחרות (לאו דווקא בני אדם) – שעוזרות לך אם זה בריפוי ואם זה ע"י מסרים מסוימים העוזרים לך להבין אירועים שאתה עובר. בד"כ התקשור מתבצע כשאתה בתהליך מדיטטיבי, ואדם שמתאמן ומחובר לזה יותר יכול לקבל גם ללא כניסה לשקט. התקשור גם יכול להיות דרך אנשים אחרים אם זה ביומיום, או מתקשרים המיומנים לכך. כל אחד יכול ללמוד ולהתאמן.
תחושות באות מרגשות, לא תמיד כתוצאה מתקשור 🙂 המסרים שבאים כתוצאה מתחושות אלו יכולים להיות מתקשור, וכן הריפוי. ממליצה לך גלעד יקר לחוות כניסה אל עצמך בשקט, לעבור איזה תהליך מדיטטיבי ולקבל. יותר ממוח ימין. נסה, יש המון כלים, אם דרך האינטרנט או דרך ספרים. הזז את הרציו. התחבר לשקט ולרגש…וראה מה עולה 🙂 ב ה צ ל ח ה 🙂

בואו נפריד בין כמה דברים שונים שאתן אומרות לי:

  1. קשר עמוק עם עצמי – מצוין. קוראים לזה מודעות עצמית, הקשבה עצמית, התמקדות, וכד'.
  2. עוזר לי להבין ארועים שאני עובר – מצוין. קוראים לזה ניתוח דברים, או מאידך – פרשנות של ארועים באופן שמתחשק לי. רציונליזציה, לטוב ולרע. הענקת משמעות אחרת, הסתכלות על החצי המלא של הכוס.
  3. הרגעות – סבבה. היכולת להרגיע ולהשקיט היא יכולת פסיכולוגית-מנטלית מבורכת.
  4. קשר עם אנרגיות אחרות – מעולם לא הוכח קיומן של אנרגיות "אחרות" שאינן מהסוגים שהמדע כבר מכיר. מדובר בדמיונות בלבד של החווים אותן.
  5. עוזר בריפוי – קל וחומר, מעולם לא הוכח ריפוי באמצעות אותן אנרגיות לא קיימות.

[מרימה את קולה מעט, אך מיד מחזירה אותו לתלם הנעים]:
אתה ממשיך להתעקש להגדיר דברים. ולא ממש מקשיב. תתחיל להקשיב לאחרים ולעצמך קצת יותר ♥ המלצה חמה מכל הלב.

אני חושב שהתייחסתי בצורה מאוד עניינית לדברים שנאמרו, מה שמעיד על הקשבה. למעשה התייחסתי לכל מילה ומילה, ומחכה להתייחסות רצינית בחזרה.

גלעד אתה אדם העובד עם מוח שמאל בעיקר. כל הכבוד!!! זה מתאים למתמטיקה כלכלה מדעים וכו…ראית הסרט The Blip? ממליצה לך מאודדדד ואגב יש היום הוכחות ואפילו מדעיות…

ראיתי את בליפ, ואף כתבתי על אפיזודה אחת ממנו כאן. אני ממליץ בחום לקרוא. באמת. מאיר עיניים.
האם תואילי לשלוח לי קישור להוכחה מדעית למשהו בתחום הזה?

ישנו ספר של ד"ר מייקל ניטון שהוא פסיכיאטר. שם הספר מסע הנשמות.

יש הבדל בין הקשבה להפנמה…

הפנמה זו פעולה שאני עושה לאחר בדיקה של הנאמר. קודם אני מנסה להבין על מה מדברים, אח"כ בודק את זה, בין אם בצורה חווייתית ובין אם בצורה אנליטית, ואח"כ, אם אני מוצא לנכון, אני מפנים.
בינתיים, מבחינתי עדיין לא עברנו את השלב של להגדיר על מה אנחנו מדברים… אז בוודאי שאין לי מה להפנים, רק לשאול ולהקשיב.

גלעד אני לא מנסה לשכנע. איש באמונתו יחיה. מה שאני מנסה לומר לך הוא: נסה להזיז ההגיון. בכל דבר נסה להיות ראש פתוח open mind…. מה אתה מרגיש???

גלעד, עניין ההגדרות לא רלוונטי לעולם הרוחני, רק כשתחווה, תוכל להבין. ובשביל לחוות עליך להזיז את ההגיון הצידה ולפתוח את הראש. אז אם אתה באמת רוצה להבין, תחווה. גם אני לא מנסה לשכנע אף אחד, בחירה חופשית שלך.

ראש פתוח זה דבר נפלא. אבל ראש פתוח יותר מדי, זה דבר מסוכן.
העולם מלא באשליות עצמיות, זה אולי עושה הרגשה טובה לפעמים, אבל יש לזה גם השלכות שליליות רבות.
כמאמר המשורר: "היה ראש פתוח, אבל לא עד כדי כך שמוחך ייפול החוצה".

כשמדברים על אנרגיות ועל ריפוי, אנחנו עוזבים את ממלכת האמונה, ועוברים לממלכת הטענות הניתנות לבדיקה.
טענות מרחיקות לכת כאלה צריך לאשש בראיות תומכות. או שאנרגיות כאלה קיימות, או שלא. או שמשהו כזה יכול לרפא או שלא. אין כאן מה להאמין או להרגיש.

כתבתי לך שם של ספר- עיין בו. ושנית, קרא על תחום שנקרא תטא-הילינג, שם תוכל למצוא עדות של אנשים שחוו ריפוי ויותר מזה… ולא דיברתי על ראש פתוח יותר מידיי איש יקר אלא בפשוטו ראש פתוח. ונכון, העולם מלא באמונות שאנו יכולים לשחרר מעצמנו אם אנו רוצים.

רשמתי את שם הספר ואנסה לעיין בו בקרוב. אין עדויות מחקריות כי הילינג בצורה כלשהי עוזר למשהו.

את (וכולם) מוזמנים לקרוא את הכתבות הבאות, בהן מובאות ראיות מחקריות רבות לכל דברי כמובן: "מחשבה יוצרת מציאות" – מה עובד, מה לא; "אשליות יכולות להרוג" – שם אני מסביר על דרכים שונות בהן אדם יכול לחשוב שטיפול עזר לו, בזמן שאין הדבר כך. אתם מוזמנים לקרוא בראש פתוח. העולם מלא באמונות שאנו יכולים לשחרר מעצמנו אם אנו רוצים.
אתם מוזמנים להביא ראיות שכנגד, להצביע על כשלים לוגיים בטיעונים, וכד'. אני פתוח לביקורת עניינית.

אתה מבלבל בין תחומים רבים, אני לא אמרתי מעולם שתקשור מרפא מחלות. אני אומרת שתקשור, מדיטציה והילינג כדרך חיים, מובילים אותנו לשלווה פנימית, להנאה מהדברים הקטנים, לתבונה, להבנה אמיתית שלנו מבפנים, לאהבה. להוכיח את זה מחקרית אני לא יכולה ולא מעוניינת. לי זה עושה טוב אז אני מספרת לאחרים, כל אחד יעשה עם המידע כראות עיניו.

אני לא מבלבל, אתם אלה שהעלתם את כל הרשימה הארוכה הזו, שאני חילקתי לדברים סובייקטיביים – איתם אין לי מטרה, רצון וכוונה להתווכח, וטענות אובייקטיביות – שניתנות לבדיקה, ושם "מרגיש לי שזה עובד" אינה התייחסות רצינית.

נראה שכל אחד מכם מגדיר את הנושא אחרת, וזו בדיוק היתה הסיבה ששאלתי, קודם כל, מה ההגדרה של תקשור, הגדרה שעדיין לא נראה שאתם מסכימים עליה בכלל. את לא אמרת שתקשור מרפא מחלות, היא כן אמרה.

במאמר שכתבת מרגישה המון בלבול… יש לי שאלה: אתה מאמין בקיומו של אלוהים בורא כוח עליון מקור הטבע… או תקרא לזה איך שתקרא?

לגבי אלוהים, או "תקרא לזה איך שתקרא" – אנא הגדירי לי למה הכוונה באלוהים, ואומר לך אם אני מאמין בזה או לא.
אנחנו נופלים בפח של אשליות עצמיות ללא הרף. תחושת "תודעה צלולה" "חיבור מיסטי", "אחדות עם הבורא" וכד' יכולות להיווצר ע"י סמים מסוימים או גירויים חשמליים באונה הרקתית, למשל. זה לא מוכיח כלום, לחיוב או לשלילה, אך מעלה ספקות לגבי "האמת" שמאחורי התחושות הללו, מעבר לחוויה החזקה.

[בפטרוניות מתקתקה, של אלה שראו את האור, לעומת אלה שעדיין שרויים בחשיכה:]
ואולי אתה אותו אדם שעדיין לא הצליח לפתוח הדלת…וזה בסדר. כל אחד ושלבי התודעה והמודעות שבו. הכל בסדר.. ♥
[הנשים יוצאות מן המטבח]

[גבר נכנס למטבח, דרך מרפסת]:
תקשור הוא דבר מבורך, כאשר אין אדם יודע מה קורה? למה? ואיך יוצאים מזה? ואז מבקשים תקשור ממדריך רוחני שנותן הסבר ויעוץ. נכון גלעד, מידע וידע אפשר לקבל מכל יועץ מומחה בתחום הנדרש, ומאידך ניתן לקבל מידע וידע ממדריך רוחני שמכיר אותנו, מרגע שירדנו עם גורל נבחר לחיים הללו ועד שהמדריך מסיים את תכנית הלימוד עבורנו. וכמובן שהוא מכירנו טוב יותר ויתן הדבר המתאים ביותר עבורנו ללא תשלום וללא ספקות וללא חיפוש מיותר.

האם מישהו בדק יעילות טיפול אצל מדריך רוחני לעומת פסיכולוג או קאוצ'ר? מניין לנו שזה יותר מועיל?

מה זה קאוצ'ר? אלה שאין להם קשר עם מדריך רוחני – ממילא שאלה זו אינה רלונטית לגביהם ויצטרכו להיעזר בבני אדם בלבד, פעם בהצלחה טובה ופעם בהטעיה ויעוץ שגוי, ואלה שכן נעזרים במדריך אישי יכולים להיעזר בכל תחום ובהבנות הנכונות עבורנו ולדרך החיים שבחרנו.

איש במדריכו יבחר, אך כיצד אתה יכול לקבוע שהדרכה מסוג מסוים היא הנכונה בלבד, או הנכונה תמיד? הרי אתה ניגש לנושא באמונה מוחלטת מלכתחילה, ובעצם מניח את המבוקש, שכל מה שיאמר נכון, ולטובה. בודאי שלא ניתן לשפוט כך אם יעוץ נכון או לא, מועיל או לא. בסופו של דבר זה הכל עניין של פרשנות אישית בדיעבד. ומי הם אותם "לא אנשים" שאפשר להתייעץ איתם?

למשל כשאדם שנמצא בדרך הרוחנית הולך לפסיכולוג, הפסיכולוג אינו מבין במושגים הרוחניים ועלול להצביע על בעיה הנובעת מכך שאביו היכה אותו לפני שנתיים, בעוד הסיבה המדויקת זה כשהוא עצמו היכה את אביו בגלגול הקודם, ולכן הטיפול הפסיכולוגי יהיה חלקי ולא ממצה ולא משפיע במלואו וימשיך לחפש תשובות ויבזבז הרבה שנים יקרות.

ומניין לנו שגלגול קודם אינו המצאה? רעיון גרידא?

ומאין לנו שזה שייך למלפני שנתיים בלבד כאילו אין השפעה מגלגול קודם?

לא הבנתי. מה זה גלגול קודם, ולמה אתה חושב שזה קיים?

ואיך אתה חושב שאצליח להסביר לך שרוח האדם חיה חיים אחר חיים שוב ושוב במחזור של לידה ומוות שוב ושוב וכך התודעה שלה מתפתחת?

אתה צריך להסביר רק מה שקיים. מניין לך שמה שאמרת נכון?

אני יכול להמליץ לך על פסיכולוגים שמחקריהם הקליניים הביאו אותם להבנות על החיים בגלגולים קודמים ויש ספרים אלה שהופצו ברבים. ואתה מבין שפסיכולוג שלא הגיע לידע הזה הוא מוגבל בתרומתו למטופל שזקוק לרגרסיה?

עדיין לא נכנסתי לחקור את נושא גלגול הנשמות לעומק, אבל אני יכול לומר לך שיש כאן מקום להטיות חמורות. קודם כל, בהיפנוזה או טיפולים דומים לה, אפשר לשתול כמעט איזה סיפור שרוצים אצל המטופל, אף לא במודע. אין כמעט שום מקרה שאומת באופן חד משמעי מול העובדות. אבל עוד אחקור את זה.

וכאשר תגיד לפסיכולוג מומחה ברגרסיה "אתה חייב להוכיח לי", אז אינו חייב להוכיח לך מאומה ואולי גם לא יכול להוכיח לך, אתה תעשה מה שאתה רוצה במודעות של השכל הידוע בלבד.

ברור שאינו חייב להוכיח, ואני לא חייב לקבל דברים שאינם נתמכים בראיות כלשהן.

ולכן יהיו שני מטופלים באותה הבעיה, אחד שהלך בדרכך לאיזה פסיכולוג שכלי שטיפל בו מלפני שנתיים, והשני הלך לפסיכולוג מומחה שמבין בגלגול קודם וריפא שם טראומה ישנה יותר, ואז נקבל שני אנשים: אחד קיבל ריפוי חלקי ועדיין מתלונן על הרופאים חסרי אונים, והשני קיבל ריפוי מלא והפסיק להתלונן ויודע יותר מבעבר ולא זקוק להוכחות כמוך. האם ההוכחות בשכל ריפאו אותו?

כל מה שאתה אומר מבוסס על אמונה שיש דבר כזה גלגול קודם, שאפשר לשחזר אותו, שאפשר לרפא דרכו משהו. אולי. אבל זו אמונה בלבד.

צר לי לאכזב אותך. פסיכולוגים מומחים אומרים שזו אינה אמונה אלא ממצאים קליניים דרך טיפולים רבים במטופלים. ממליץ לך לקרוא מעט ספרים בנושא שנכתבו ע"י הפסיכולוגים עצמם, למרות שחלק מחבריהם לא למד את זה באוניברסיטה.

אנשים רבים אומרים דברים רבים, גם דוקטורים אומרים דברים רבים, לא כולם נכונים.
אני לא יכול להתייחס לנושא הספציפי הזה כרגע, כי כאמור עדיין לא חקרתי אותו, אבל אתה מוזמן לעיין בבלוג שלי, בנושאים שכן חקרתי, ותראה הרבה דברים שאנשים אמרו שהם נכונים, ומסתבר שלא כך הדבר…

כן אבל אתה מבין שגם למחקרים יש חסרונות כאשר תודעת החוקרים משפיעה על המחקרים עצמם, ומה שהילר מצליח לרפא ללא מחקר, אינו מצליח לרפא כאשר יש מחקר של אנשים שלא מאמינים בזה. כן זה יכול להיות תירוץ לזה שבמילא לא יכול להשפיע, אבל מאידך זה יכול להיות אמיתי כאשר רופא מתנגד וספקן כן משבש את הנבחן באנרגיות שלו.

כן, זה אכן תירוץ ידוע… כל הכוחות נעלמים כשמישהו מנסה לבדוק את קיומם. מעניין שגם חסידים של התחום, כשהם מנסים לבדוק את הדברים כמו שצריך, לא יוצא להם כלום. ולראייה- 130 שנה של מחקר פארא-פסיכולוגי לא העלו למעשה דבר.

כמו שנאמר, מי שמעדיף להאמין בדברים שלא ניתן להראות את קיומם האובייקטיבי, מוזמן לעשות כן. אבל אין לטעון שהם "קיימים" או "אמיתיים". את משל הדרקון של קרל סייגן אתם מכירים?

 אני יכול להגיד לך שהספקן תמיד ימצא את הכשלונות, והמאמין ימצא את ההצלחות. כי דומה מושך דומה.

הספקן יתקרב לאמת, והמאמין ישאר דבוק למשאלות הלב.

אני למשל פגשתי בחור שאמר לי כי הייתה לי חברה בשם מ' והיה שם כך וכך שהוכיח את עצמו, ובמקום אחר שאלתי מישהו ואמר לי אותו הדבר בדיוק למרות שלא הכירני. ולכן אני ממליץ לבעלי השליטה השכלית קצת ענווה.

ראה, 130 שנה חוקרים אוהדי פארא-פסיכולוגיה מנסים להוכיח שקיים משהו, כלשהו, ולא מצליחים.
קיימים פרסים על סך קרוב ל-3 מיליוני דולרים סביב העולם שיוענקו למי שיבוא וידגים יכולת על טבעית אחת, והם נשארים תלויים באויר כבר עשרות שנים. היכן הן כל בעלי הכוחות הללו? איכשהו הם קיימים רק בסיפורים…

אני לא צריך מאות מחקרים. הבאתי דוגמא אחת קטנה של אדם שידע את שמה של חברתי שפגעה בי.
[ הגבר יוצא החוצה, דרך מרפסת].

^ ^ ^  סוף מערכה ראשונה  ^ ^ ^

מערכה שניה: מהו תקשור בעצם?

בה מקדישים לי סיפור אישי נוגע ללב, ההגדרות לתקשור ממשיכות להתרחב ולהתערפל, ישויות מלאכים ואלים עולים לבמה, ברגע של יאוש מפנים אותי לקלפים מצוירים – אולי דרכם אחוש סוף סוף מהו תקשור, מצוטטת הגדרה לתקשור (אך כזו שמשתמשת בעשרה מושגים אחרים שאינם מוגדרים), נביאים מתגלים בעירנו וקריאה נוספת שלי לניסוי נותרת תלויה באויר (אך התירוצים לכשלון אפשרי כבר ניתנים).

[הסצנה מתרחשת בגינה, הדמויות כבר מכירות קצת זו את זו. כולם יושבים עם קפה ועוגיות קינמון. ממשיכים את השיחה]:
עבור גלעד וכולם סיפור אמיתי מהחיים של אדם שקרה הבוקר 🙂

היום נסעתי לבקר בן משפחה המאושפז בבית חולים.
ויצאתי לפינת העישון, ובה אני רואה איש מבוגר בעגלה ובנו מאחוריו,ובמבט בנו כמו שכפאו שד להימצא במקומו זה.
ואני מביט בעיני האב המבוגר בכיסא,מתעמק במעמקי עיניו,וחש כמו מדבר אלי האיש מתוך עיניו,ועיניו כמו מבקשות למסור לבנו,ואני חש את מילותיו אלו:
"בני יקר לי, ביום שהזדקנתי ואיני עוד מי שאני, אזור נא סבלנות להבין אותי, כשאני שופך על חולצתי אוכל, או מתקשה לרכוס את נעלי, זכור את השעות שלימדתי אותך איך עושים דברים אלו. אם אחזור על אותן מילים שוב ושוב, אל תפסיק אותי, חשוב על אותם לילות, שעל מנת שתירדם נאלצתי לספר לך אינסוף פעמים אותו סיפור. קבל אותי וסלח לי כי עכשיו אני הילד"
ופתאום מתוך חוויית המסר בעיניים, פונה אלי הבן ושואל "על מה אתה מסתכל?"
ואני עונה לו מבלי לחשוב – אביך חולק איתי דרך עיניו את ילדותך, ומבקש לו מעט מאותה אהבה שבה עטף אותך כשהיית ילד.
לא הצלחתי לעמוד בפרץ דמעות הבן.

[בולס את עוגת הבראוניז המצויינת, מרגיש תחושת דז'ה-וו קלה]:
הסיפור אכן מרגש. אבל מה הקשר לתקשור? האם תקשור הוא אמפתיה לאדם האחר?

[צעקה נשמעת מכיוון הסלון]:
הקשר לתקשור הוא, שהאב תקשר דרך מבט עיניו עם אדם אחר.

מדוע תקשר? אדם רואה מבט של מישהו, עולות בו כל מיני מחשבות. זה כל מה שנאמר שם.
האם להוסיף לרשימת ההגדרות הארוכה שלנו גם את "מחשבות שעולות כתוצאה מהתבוננות באדם אחר"?

כבר נאמר לך בתכתובת הקודמת, עד שלא תחווה תקשור לא תבין. אי אפשר להסביר תקשור. תקרא לזה דמיון, מחשבה, אינטואיציה. כשחווים את זה יודעים שזה הרבה מעבר לתיאור או הגדרה, שהרציונל יכול לתפוס.

האם אין איזו הגדרה רשמית לנושא התקשור באיזה אתר? ספר? אנציקלופדיה? לא סביר שמדובר בהמצאה שלכם, לא? מישהו בודאי ניסה להגדיר זאת כבר.

אולי ניסו להגדיר. אבל לא הצליחו. אכן תקשור זו קשת רחבה של תחושות ויכולות.

אין איזה אתר רשמי? משהו?

אני אישית לא חיפשתי אם הגדירו או לא. האמת זה גם לא מעניין אותי אם הגדירו.

מוזר…
אז אם אין שום הגדרה לזה איך את יודעת שכאשר את מדברת על תקשור, זה קשור למה שמישהו אחר מתכוון אליו כשהוא מדבר על תקשור? דרך אגב, זה בדיוק מצב הדברים שמתחיל להתברר כאן. כל אחד נתן הגדרות שונות לחלוטין ומדבר על משהו שונה לגמרי.

הנה, בויקיפדיה כתוב: "תקשור בפאראפסיכולוגיה הוא שם כולל לתקשורת לכאורה בין בני אדם וישויות אחרות, שלא מקובל לחשוב כי ניתן לתקשר עמן. בדרך כלל הכוונה לתקשורת בין בני אדם חיים למתים, אך לעתים המילה משמשת גם על מנת לציין תקשורת עם חוצנים, אלים או ישויות נוספות."
לאן באמת נעלמו כל הישויות? המלאכים? החוצנים?

גלעד, כל אדם ויכולותיו שלו. יש הרבה סוגים של תקשורים. אצלי רוב התקשורים מגיעים בוויז'נים כתמונה או כסרט לעיתים רחוקות בחלום, לרוב בעיניים פתוחות. בזמן האחרון פיתחתי את התקשור יותר ואני גם שומעת תקשורים. תקשור יכול להיעשות גם עם אנשים וגם עם מימדים אחרים. כגון: ישויות, נשמות, מלאכים ואפילו אלוהים.
כל אחד והיכולות שלו, גם אתה יכול לתקשר זה רק עניין של לתרגל התבוננות פנימה ע"י מדיטציה או כל דרך אחרת של שלווה פנימית.

הממ… עוד לא הבנתי מה זה תקשור עם אנשים, אז בואו נשאיר רגע את כל היישויות הדמיוניות בצד.
את אומרת לי שעד שלא אחווה את זה, לא אבין מה זה. מה אני אמור לחוות? אולי מכאן נמצא הגדרה.

התחברות לרגשות, להתבונן פנימה, לתרגל שיחרור מחשבות ורציונל. להבין דברים מהבטן ומהלב, לא מהראש.

להבין דברים מהבטן ומהלב, או להרגיש דברים מהבטן ומהלב?

להרגיש ואז מגיעה ההבנה שהיא התקשור.

תני לי דוגמה להבנה.

נתנו לך דוגמה מעולה למעלה. זה מתחיל כבר להתיש, תקרא הכל מחדש.

מה, שאני מסתכל על מישהו וצצות לי מחשבות שלא בדקתי אם הם נכונות או סתם אסוציאציות שעלו לי בראש?
זה נקרא תקשור?

כן. כשאתה מתקשר אתה מבדיל בין מחשבה שלך לבין תקשור.

מה ההבדל?

מחשבה זה מהראש, תקשור מגיע נקי. קשה להסביר פשוט לומדים עם הזמן להבדיל.

אבל אם לא תסבירי לי מה ההבדל, איך אדע שיום אחד המחשבה שלי פתאום לא מגיעה מהראש?
אולי אני רק מחליט שהיא לא מגיעה משם, כתוצאה משכנוע עצמי, ומאותו יום מתחיל לקרוא לעצמי מתקשר?

אני יכולה לדבר רק בשם עצמי, אני קיבלתי כמה מסרים שהתאמתו כנכונים אח"כ וכך הגיעו התובנות שזה מעבר לרגיל. חוץ מזה שהתחלתי לדבר עם הישויות ישירות ושם אתה לא טועה עם מחשבות, זה ברור מאוד.

אהה! אז עכשיו את כבר לא מדברת על חוויות, על דברים סובייקטיביים, אלא על דברים אובייקטיבים – מסרים שהתאמתו.
האם את או מישהו מהמתקשרים האחרים מוכן להדגים לי כי המסרים שהוא מקבל מתאימים למציאות? אני אשמח.

[חוזרת לגינה במרוצה כשדף מודפס בידה וחיוך של ניצחון על פניה]:
הנה הגדרה לתקשור:

http://www.ima-adama.co.il/channeling/channeling_ilan_aviv17_definition.htm

[מרפרף על ההגדרה, נאנח קלות]:
תודה על ההגדרה.
עכשיו נותר רק להגדיר את המושגים הבאים שהופיעו בה:
1) ישויות
2) מדריכים רוחניים
3) עולמות רחוקים
4) אני עליון
5) אנרגיית התמרה
6) מסר טלפתי גבוה
7) תת מודע
8) רמת הרטט שלו (ויברציה)
9) תיאום תדר
10) עולמות עליונים

מישהו יכול להגדיר כל אחד מהמושגים הללו? רק כדי שנהיה בטוחים שאנחנו מדברים על אותו הדבר.

גלעד אני חושבת שמפה לא נוכל לעזור לך להבין…עליך להתנסות בעצמך. אגב גם קריאה בקלפים היא דרך לתקשר ממליצה לך לנסות ללמוד תחום זה בקלפים – יש ידע, יש ציור יש דברים מוחשים יותר. אולי משם תחוש… באהבה רבה ♥
ישנה גם ספרות מקיפה והדרכות בנושא תקשור, והדעה הרווחת בקרב אנשים שמתקשרים או שחוו תקשור היא שהחויה נגישה עבור כל אדם. על פי רב, תקשור עם ישויות של אנשים שנפטרו ( דוגמת סיאנס), נתפס גם בעיני מתקשרים כחוויה לא רצויה, בעוד תקשור עם ישויות אחרות גבוהות יותר כגון מלאכים, מדריכים, ישויות אור וכד' היא חויה רצויה ואף מומלצת.

את מבינה, ששום דבר מהדברים האלה לא הוכח מעולם כקיים, מחוץ לראשו של המתקשר?

אני מבינה גלעד שאתה אדם שמגדיר כל דבר ותוחם בקופסא.
עכשיו הסבר לי ,האם אתה רואה ,והדגש על רואה, את החשמל שעובר בצנרת כדי שיהיה לנו אור??? האם אתה רואה אהבה בין אנשים??? האם אתה רואה זרמים שקיימים באויר??? ועוד ועוד… שאלת הגדרה לאלוהים…מהי הגדרתך לאלוהים?? לאהבה?? לאנרגיה?? הגדרתך!! לא על סמך הכתוב בכל מיני. מעניין אותי לשמוע הגדרותיך….

‎* חשמל אני לא רואה, אבל יכול למדוד את זה בקלות ובמדויק.
* אהבה אני יכול להעריך בסולם אישי כזה או אחר, אבל יש סממנים חיצוניים לכך שאדם מאוהב, כולל סממנים פיזיולוגיים שניתן למדוד (כמו רמות דופאמין בדם).
* זרמים באויר? זרמים של מה? אנא הגדירי.
* אלוהים הוא מושג לא קיים מבחינתי, אז אני לא נזקק להגדרתו.
* אנרגיה? איזה סוג אנרגיה, יש הרבה סוגים. תגידי לי איזה סוג, אומר לך באיזה יחידות מודדים אותה, ובאיזה מכשירים.

טוב ענית לי על שאלת השאלות בסדר… הבנתי הכל – אהבה היא רק סממנים פיסיולוגים???

איפה כתבתי שאהבה היא רק סממנים פיזיולוגיים? כתבתי שניתן לשער את קיומה, ואף לנחש זאת בהצלחה לא מבוטלת, על פי סימנים פיזיולוגיים, כלומר, מדובר בתופעה שקיימת בעולם במובן מסוים, תהיה הגדרתה אשר תהיה. ישויות למינן אינן קיימות ברמה הזו.

אני חוזר ומתעניין, האם למישהו יש דרך להדגים לי, באופן ישיר (לא ע"י סיפורים של אחרים), שהוא מסוגל לתקשר עם ישות שנמצאת מחוץ לדמיונו?

מה הכוונה שלך להדגים באופן ישיר???

כוונתי למשל לקבל אינפורמציה לגבי ארוע או אדם שלא היה ניתן להשיג בדרך רגילה. לוודא את זה ולראות שזה נכון.

אני חזיתי בחלום מותו של בן זוג של מורה שלי ובאמת לאחר מספר ימים זה קרה. זוכר את תקופת הפיגועים?? אז היה לי חזיון ובו ראיתי שלט מואר באדום כאות אזהרה בית חולים מאיר כפר סבא למחרת היה פיגוע קשה ליד הבית חולים. עוד דוגמאות….אולי יעלו בהמשך….

אם יש לך חזיונות שמנבאים עתיד, זה אמור להיות די קל לבדוק את זה. האם תהיי מוכנה לחשוב על ניסוי כזה שנגדיר יחד?
אני רק יכול להבטיח לך, שאם זה מצליח, את זוכה לתהילת עולם, כי עד היום אף אחד לא הצליח להראות משהו בסגנון.

ישנם מתקשרים שהצליחו לאמת. ואני לא צריכה תהילת עולם אני לא חושבת שאפשר להוכיח תקשור אלא רק על סמך זאת שהדברים אכן קורים 🙂

האם תוכלי לשלוח לי לינק למחקרים (לא סיפורים) שאימתו מישהו? ואפשר לוותר על תהילת העולם אם את מעדיפה.
אתן לך דוגמה לניסוי, אם את אומרת לי למשל שאת מקבלת מסרים נבואיים.
בכל פעם שאת מקבלת מסר כזה, את שולחת לי אותו. כשלדעתך הארוע מתקיים, ובכל מקרה אחרי תקופה שנגדיר כסוף הניסוי, נבדוק מי מהם התאמת ומי לא.

נשמע לי דוגמא טובה לניסוי… אך שוב, לידיעתך ישנו משפט: "הכל צפוי והרשות נתונה", בטח אתה מכיר זאת. ושנית קשה להגדיר זמן בתקשור כי באותו רקיע אין זמן… הזמן קיים פה. לינק למחקרים אנסה לחפש עבורך…

מכיוון שאת מאמינה, אני יוצא מתוך הנחה שלדעתך קיים קשר בין המסרים לעולם המציאות, ולכן, לדעתך לפחות צריך להיות סיכוי לניסוי כזה להצליח.
כמובן שאני מכיר כבר את כל התירוצים של "אם בודקים את זה, זה לא יכול להצליח" או "אם בודקים את זה, יתכן וישויות הגורל ישנו את מהלכו בכוונה" או "אם בודקים את זה, הם דווקא לא יעבירו מסרים" או "אם בודקים את זה, הם יעבירו מסרים שגויים בכוונה".
אם את מאמינה שאחת מהאפשרויות הנ"ל תתרחש, אז כמובן שאין טעם לבצע את הניסוי והמסקנה תהיה שאין שום דרך לבדוק את זה. ואם זה המצב, מה גרם לך לחשוב שיש בזה משהו מלכתחילה?
האם יש דברים אחרים שאת יכולה לקבל "מהם" ביתר וודאות? תשובות לשאלות שניתן לבדוק בהווה? ככל שתציעי דבר קונקרטי יותר, כך כמובן יהיה קל יותר לבדוק אותו וסיכויי ההצלחה גדולים יותר. מה את אומרת? שננסה להתקדם?

[ואז הגיע המשפט האלמותי. פגשנו בו ברשומה על הקריסטלים, בזו על הנומרולוגיה, נתקלתי בו שוב ושוב בשיחות עם אנשים מהצד השני של הירח, ומן הסתם ניתקל בו עוד פעמים רבות בעתיד.
אפקט קולי: רשרוש תופים מתמשך… צאח! מכת מצלתיים]:

גלעד, אני לא צריכה הוכחות שזה באמת עובד כי אני יודעת ויש לי הוכחות.
מאתגר לי לעבוד עם אדם שלא מאמין לכן אני לא ממש יודעת איך זה יהיה. לדעתי עלינו להיפגש… שבוע טוב בינתיים.

[נותר לבדו בגינה, מהורהר ומבולבל עוד יותר מאשר בתחילת המחזה. האם הוא מפספס משהו בגדול? עולמות שלמים ומופלאים של מלאכים, ישויות אור מופלאות? חיבור עוצמתי אמפתי וטלפתי? האם חצי המוח הימני שלו מנוון? חסר בכלל? או שאנשים אלה, שהרעיפו עליו כל כך הרבה אהבה (וירטואלית לפחות), ממציאים לעצמם את העולם, מפזרים אבקת קסמים על כל חוויה טריוויאלית, ושוקעים באשליות עד כי אינם יכולים להבחין עוד בין דמיון למציאות?]

^ ^ ^  סוף מערכה שניה  ^ ^ ^

המסך יורד

השארתי לירוקה את המייל שלי, אך מאז לא נודעו עקבותיה.

לדעתי שיחה זו ממחישה יפה את המפגשים הבלתי אפשריים הללו, בין אנשי החשיבה החדה, לבין אנשי… אנשי ה…
לא. אנחנו לא מגדירים דברים בעולם השני. אנחנו רק חשים אותם.

אה, רגע,

   רק עוד שאלה אחת –

      המממ…

         מה זה תקשור בעצם?

אסטרולוגיה במבחן V – הסבר אפשרי לאפקט מרס, ומה נותר?

אסטרולוגיה במבחן V – הסבר אפשרי לאפקט מרס, ומה נותר?

כפי שראינו ברשומה הקודמת שעסקה במפעל חייו המרשים של גוקלין, עבודתו הפריכה את האסטרולוגיה המוכרת, והחליפה אותה במתאם חלש בין מיקום כוכבי לכת אחדים לבין תחום עיסוקיהם של קמצוץ מצטיינים באוכלוסיה, פרקטיקה חסרת כל ערך מעשי בעליל.

למרות זניחות אפקט-מרס, עוררו הממצאים מחלוקת עצומה לגבי השאלה האם המתאם הזה אכן אמיתי (ולא תוצר לואי של הטיות במחקר) ואם כן, מה יכול להיות ההסבר לו. דעות החוקרים היו חלוקות: הם ראו את האפקט כבלתי ניתן להסבר / ראוי למחקר נוסף / ניתן לחזרה / מוטל בספק / משמעותי / בלתי מתקבל על הדעת / אמיתי / תוצר לואי של הטיות מחקריות, ועוד.

הטיות חברתיות

Geoffrey Dean, אחד מחוקרי האסטרולוגיה המובילים של התקופה האחרונה העלה כיוון חדש ומקורי להסבר, שאינו קשור להשפעת גרמי שמיים על האדם. (סעיף זה הוא תקציר ערוך ומתורגם מתוך המקור שהוזכר לעיל, ואישור ניתן לי מבעלי האתר להשתמש בתמונות והתרשימים מתוכו).

הרעיון להטיות ממקור סוציולוגי עלה במוחו לאחר שיחות שניהל עם גוקלין עצמו, Suitbert Ertel (אחד התומכים הנלהבים של גוקלין), ו- Rudolf Smit ב-1991, 4 חודשים לפני מותו של גוקלין. באותו הזמן לא שיער ג’פרי כי העבודה תדרוש 8 שנים להשלמתה, "אבל זה כנראה גודל האתגר שמציבות חידותיו של גוקלין", אמר.

במהלך מחקריו בנושא חשף ג’פרי עוד ועוד חלקי-פאזל, שהצטרפו יחד לכדי תמונה מעניינת: בהחלט יתכן, כי חלק מההורים זייפו את שעות הלידה של ילדיהם לשעות בהן כוכבי לכת אלה נמצאים מעל האופק או ברום השמים. שוב סיפור הביצה והתרנגולת (בדומה לממצאים החיוביים בנושא מזלות השמש – ראה כתבה ראשונה בסדרה).

מסתבר כי באותה תקופה, האסטרולוגיה המקצועית כפי שאנו מכירים אותה היום כמעט ולא היתה קיימת באירופה. אנשים הכירו את האסטרולוגיה ה"עממית", שתיאור שלה אפשר למצוא בלוח השנה (אלמנך) הפופולרי שנקרא "Le Compost". הנה ציטוט ממנו: "השפעת גרם השמים חזקה ביותר כאשר הוא זורח מעל האופק או מגיע לשיא גובהו בשמיים". מעניין. כלומר האמונה הזו היתה ידועה ורווחת מאות שנים לפני שנמצא אפקט מרס.

 

למעשה אין צורך להזדקק ללוחות שנה כדי לייחס משמעויות סמליות לזריחתו של גרם שמיים, או להגיעו לשיא מסלולו. הפרשנות מאוד אינטואיטיבית (ומן הסתם זה גם מקור האמונה הזו). לגבי התכונות המיוחסות לגרמי השמים השונים, גוקלין עצמו מציין בספרו Neo-Astrology כי הן לא השתנו הרבה מאז התקופה הבבלית, ועובדה זו אכן משתקפת בתיאורים המצויים באותו אלמנך.

אבל מה הטעם לזייף את שעת הלידה? זיוף זה לא יזיז את הכוכבים ממסלולם! אם מיקומם לא היה מיטבי בשעת הלידה, דבר לא יוכל לשנות זאת, ולכן השפעתם המשוערת לא תתרחש בכל מקרה. טיעון הגיוני, אבל נראה כי הגיון אינו מסוג הדברים שמנחים את האנשים במקרים כאלה. שכן אם נמשיך באותו קו מחשבה, מה הטעם לדלג על המספר 13 במניין הקומות ולקרוא לה "קומה 14"? את מי בדיוק אנחנו מנסים לרמות?

עדויות לזיופים נוספים "חסרי הגיון" אפשר למצוא בנתונים של תאריכי הלידה.
ג’פרי בחן את מאגר נתוני הלידה בו השתמש גוקלין וגילה פערים מוזרים במספר הלידות שדווחו בתאריכים "רצויים" לעומת תאריכים "לא רצויים" לפי המסורת באותה תקופה. בהשוואה ליום שלפני ואחרי, היה זינוק בלידות בימי חג נוצריים, בימים של ירח מלא, בתאריך ה-7 בחודש, וכד'. לעומת זאת היתה נפילה נקודתית בדיווחי הלידות ב-13 בחודש, ב"ימי מכשפות", וכד'.
הפערים יכולים להיות מוסברים אם מעבירים 1 מכל 25 לידות בימים הסמוכים ליום המועדף, או לחילופין מסיטים 2 מכל 25 לידות מיום לא מועדף לאחד משני הימים הסמוכים לו.

נראה שזיופים אלה נועדו בעיקר כדי לשפר את התפישה העצמית של הילד בעתיד ותפישת החברה אותו, בבחינת זריעת "נבואה שמגשימה את עצמה". אם החברה רואה את המספר 13 כמביא מזל רע, עדיף לילד שלא יוולד בתאריך זה. על אותו משקל, אם ההורים רוצים לכוון את הילד להצטיינות בספורט למשל, עדיף שהוא והחברה יחשבו כי הוא נולד כשמאדים נמצא באזור השמיים שעוזר להצטיינות בספורט. למה לא לעזור קצת למזל אם אפשר?

בתקופה המדוברת, מקצועות "נשארו במשפחה". הורים ציפו כי ילדיהם "ימשיכו את המסורת" והיו להוטים על כך הרבה יותר מאשר בימינו. גוקלין הסיק על פי עבודותיהם של אחרים שחלק נכבד מהאנשים המפורסמים מגיעים מקומץ הורים שהם העשירים או בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר. לא מפתיע אם כן כי האפקט הופיע רק אצל בעלי מקצוע מצטיינים. הם היו בנים להורים מצטיינים במקצועות דומים, שהיו להוטים מאוד לעזור בכל דרך אפשרית לילדיהם להמשיך את דרכם (גם בעזרת שינוי קל בשעת הלידה). מצב זה תומך כמובן גם בתופעת "הורשת המקצועות" שגילה גוקלין.

אבל כיצד יכלו ההורים לדעת מתי גרמי השמיים השונים זורחים או מגיעים לשיא גובהם בשמיים? ראשית דבר, אלה בדיוק גרמי השמים שנראים בבירור בעין (כוכב חמה קשה מאוד לזיהוי בשל סינוור אור השמש סמוך אליה הוא מצוי תמיד בשמים, ואוראנוס נפטון ופלוטו חלשים מכדי שיהיה אפשר להבחין בהם בעין בלתי מזוינת). אך ההורים לא היו צריכים אפילו להיות חובבי אסטרונומיה. מסתבר שנתונים אלה סופקו בלוחות שנה פופולריים באותה העת. כעת גם מובן מדוע האפקט התגלה רק בכוכבי לכת מסוימים ולא בשאר הגורמים האסטרולוגיים: כוכבי הלכת המרוחקים יותר לא נראו בעין ולא פורטו בלוחות השנה, והשמש לעומת זאת נתפשה כגורם בעל משמעות שנתית (עונות שנה). מזלות הם דבר ממושך מדי מכדי שניתן לזייפו.

זמני זריחה ושקיעה של כוכבי הלכת, כפי שמפורטים בלוחות מהמאה ה-19 מלייפציג, פריס ובוסטון

כיצד מזייפים נתוני לידה? בקלות. באותה העת דיווחו ההורים בעצמם על מועד הלידה למשרדי הרישום שבעיריה המקומית (האב היה ניגש  לשם בלווי שני עדים). הממצאים מראים כי שינוי תאריכי לידה (העדפת תאריכים מסוימים והמנעות מאחרים) לא היה מעשה נדיר. יותר מכך, לא נדרשים "זיופים" רבים כדי לייצר את הנתונים של גוקלין. למעשה זיוף נתונים של 1 מ-30 לידות יספיקו.

חיזוק לטענה בדבר זיוף שעת לידה עולה גם מהממצא הבא: כשבודקים את הנתונים של גוקלין רואים שאפקט מרס גדול יותר עבור שעות לידה עגולות, והולך וקטן ככל ששעת הלידה מדויקת יותר. זה מוזר, ואפילו הפוך מההגיון אם היה מדובר בהשפעה אמיתית כלשהי. במקרה של זיוף, סביר להניח כי ההורים יבחרו שעה עגולה בה מצוי כוכב הלכת באזור הרצוי בשמיים, ולא יטרחו לדייק יתר על המידה. כלומר, אחוז הזיופים במקרים בהם שעת הלידה עגולה צפוי להיות גדול יותר, וזה אכן עולה בקנה אחד עם הממצאים כי אפקט מרס גדול יותר עבור המקרים בהם שעת הלידה המדווחת עגולה.

תאורית הזיופים מסבירה יפה גם את הדעיכה באפקט-מרס לקראת שנות ה-50: עם השנים יותר ויותר לידות דווחו ע"י רופאים ולא ע"י ההורים, מה שהקטין מן הסתם את כמות הזיופים בשעות הלידה. בנוסף, התרבות מקרי ההתערבות הרפואית בתהליך הלידה (ניתוחים קיסריים למשל) הגדילה את כמות המקרים בהם שעת הלידה מתועדת במדויק וללא שליטת ההורים.

האם האמונה היתה חזקה מספיק כדי שיטרחו לזייף? אנשים מבצעים פעולות מרחיקות לכת לאור אמונתם באסטרולוגיה גם היום: לפי האסטרולוגיה הסינית, אישה שנולדה בשנת סוס-אש תזכה לנישואים לא מאושרים, ועלולה אף לרצוח את בעלה. בשנת הסוס-אש האחרונה (1966) צנחו הלידות ביפן ב-25% לעומת השנים הסמוכות, באופן חלקי ע"י ביצוע הפלות מרובות. לעומת זאת, שנת דרקון-אדמה נחשבת ברת מזל לנישואין, פריון ועסקים חדשים. בשנה האחרונה מסוג זה (1988) לידות של סינים במלזיה ובסינגפור זינקו בכ-25% לעומת השנה שקדמה לה. לא התגלה אפקט דומה אצל האוכלוסייה הלא-סינית.
אם אנשים מגיעים עד להפלות בהתבסס על אמונות אסטרולוגיות, קל וחומר יהיו מסוגלים להזיז קצת את שעת הלידה המדווחת.

לסיכום, יתכן מאוד ואפקט מרס מבטא תופעה חברתית תקופתית, ולא אמת אסטרולוגית. בהתאם לאמונות שהיו רווחות בתקופה, זייפו הורים מהמעמד הגבוה את שעת הלידה כדי "לעזור" לדחוף את ילדיהם לעסוק במקצועות המשפחתיים ולהצטיין בהם. את הנתונים לקחו מלוחות שנה שהיו מצויים אז. הסבר זה מסביר מדוע רק גרמי שמיים מסוימים "השפיעו", מדוע היה מתאם בין גרמי שמיים למקצועות אך לא לתכונות אופי, מדוע מצב גרמי השמיים עבר "בירושה", ומדוע הוא דעך ונעלם כאשר רישומי הלידה הפכו מדויקים יותר ומבוצעים בעיקר בבתי החולים.

האם ההשערה של הטיה חברתית נשמעת מאולצת? קודם כל יש לזכור כי מספיק ששעת לידה אחת מ-30 תעודכן כדי ליצור את האפקט. יתרה מזו, האם ההסבר האסטרולוגי מאולץ פחות?
מה יותר סביר, שאמונות חברתיות ייצרו הטיה קלה בקרב אוכלוסיה מאוד מצומצמת, או שגרמי שמיים אחדים בלבד ישפיעו על מקצועות מסוימים בלבד של קומץ אנשים בלבד, במשך תקופה מסוימת בלבד, וללא כל מכניזם אפשרי ע"י כל הידוע במדע עד כה?

ג'פרי מציין בזהירות, כי אחרי הכל, זו רק תיאוריה. למרות שהיא מתאימה יפה לכל המוזרויות שהתגלו בנתונים, עד שלא יתבצע ניסוי חדש בו לא תהיה אפשרות לזייף את שעת הלידה, מדובר רק בספקולציה.

יש הסבורים כי לאור מצב העניינים אין טעם להשקיע עוד בחקר אפקט מרס. אחרים מאמינים כי יתכן ומתחבאת אמת אסטרולוגית או מהפיכה מדעית מאחורי הממצאים, וכי בפירוש צריך להמשיך ולחקור את הנושא.

אני בעד!

חוקרי האסטרולוגיה ששמרו על ראש פתוח

לפני שנסיים את סדרת הכתבות הזו, הייתי רוצה לחזור ולהפנות את הזרקורים לאנשים שמאחורי המחקרים.

הנה לקט ציטוטים מתוך ראיון רחב יריעה שנערך במשך כשנה (!) עם 5 חוקרי אסטרולוגיה מובילים, כל אחד מהם בעל למעלה מ-20 שנות נסיון במחקר אסטרולוגי. שניים מהם אסטרולוגים מקצועיים ושניים – פרופסורים באקדמיה. יחד פרסמו למעלה מ-200 מאמרים וכמה ספרים בנושא.  Geoffrey Dean אותו פגשנו לא פעם ו-Rudolf Smit היו אסטרולוגים במשרה מלאה ואף לימדו אסטרולוגיה. ג'פרי ייסד את סניף WA של איגוד האסטרולוגים האוסטרלי. סמית ייסד את אגודת האסטרולוגים הראשונה בהולנד. שניהם הרצו בכנסים בינלאומיים וב-1988 קיבלו פרס בינלאומי על תרומתם המחקרית לאסטרולוגיה.

"התחלנו באותה דרך בה מתחיל כל אסטרולוג: חישבנו מפות לידה, התרשמנו שהן עובדות ו"ננעלנו". אסטרולוגיה הפכה להיות התשוקה שלנו. בכל רגע פנוי הקדשנו את עצמנו למענה. קראנו עוד ועוד ספרים, הכנו עוד ועוד מפות לידה לאנשים ויצרנו קשרים עם עוד ועוד אסטרולוגים (שנסיונם היה דומה לשלנו). השתכנענו יותר ויותר שאסטרולוגיה עובדת. שום דבר ממה שראינו או סיפרו לנו לא הראה אחרת. אסטרולוגים היו בד"כ אנשים נחמדים, נראו אינטליגנטיים ומלומדים, הם דיברו מהלב וביססו הכל על נסיונם המעשי. למעט טורי האסטרולוגיה השטחיים בעיתונים אותם דחו רובם, לא נראה שיש על מה להתלונן. לא הבנו מדוע אנשים מסוימים עוינים כלפי האסטרולוגיה. למרות זאת צצו מדי פעם בעיות – מפות לידה התאימו גם כשבטעות השתמשנו במפה של האדם הלא נכון…

אלה היו ימים בהם מחקרים מדעיים היו נדירים בתחום. התחלנו לבצע את המחקרים שלנו בעצמנו, כלומר, לשלוט על גורמי הטיה ומקורות שגיאה אפשריים, דבר שאסטרולוגים עשו לעיתים נדירות בלבד.

אלה היו הקוים שהנחו אותנו במחקר:

1) להיות זהיר, כי מלכודות והטיות אורבות בכל פינה.
2) לחפש ולשקול הסברים חלופיים לממצאים שמיוחסים לאסטרולוגיה.
3) לבחון את כל הרעיונות שנראים מבטיחים.
4) ללכת בעקבות ממצאי החקירה, לא משנה לאן יובילו, גם אם הם מובילים לכיוון שנמצא בסתירה לאמונות הקיימות.

קוים מנחים אלה נראים די מובנים מאליהם, אבל למיטב ידיעתנו אסטרולוגים בודדים פועלים לפיהם. נראה שאפילו המומחים ביותר אינם מודעים למלכודות האפשריות, הם אינם שוקלים הסברים חלופיים ואינם הולכים עם הממצאים עד הסוף.

השאלות שאנו חוקרים הן למשל – האם נכון שנפטון בזוית מסוימת מעודד תכונה מסוימת? האם טורי האסטרולוגיה בעיתון תקפים? האם מעברים מסוימים של מאדים מנבאים תאונות? כמה חשוב מרכיב הנסיון של האסטרולוג, האינטואיציה שלו, הדיוק בתאריך הלידה? האם אסטרולוגים משיגים תוצאות טובות יותר מאשר תוכנות מחשב / קוראים בכף יד / גרפולוגים? וכו'.
אך השאלה החשובה ביותר היא שאלה שאסטרולוגים מעזים לשאול לעיתים נדירות בלבד: האם יתכן שאנו משטים בעצמנו? האם יתכן שאסטרולוגיה רק נראית עובדת, אבל מסיבות שאינן קשורות לאסטרולוגיה?

אנחנו רוצים להמנע ממצב בו אנו משלים את עצמנו, ולהמנע מהונאה עצמית זה אחד מהאלמנטים הבסיסיים של "להיות מדעי". אם לא נהיה זהירים ומודעים למקומות בהם אנו עלולים למעוד, אנחנו יכולים להסתכל על האדמה ולהסיק שכדור הארץ שטוח. דברים אינם תמיד כפי שהם נראים, נקודה שרוב האסטרולוגים כנראה לא מודעים לה.

נחרדנו לגלות שהטיות וטעויות ניסוייות הסבירו את כל התוצאות ה"חיוביות" שהתקבלו בניסויים!

בנקודה זו התחיל עולם האסטרולוגיה שלנו לקרוס. למשל כאשר ג'פרי הפך את הפרשנויות במפות הלידה שנתן לקבוצת מתנדבים והם לא הבחינו כי משהו אינו כשורה. [מקרה זהה תיארתי בעבר לגבי קריאה בכף יד].

סך כל המחקר נכון להיות מסתכם במאות מחקרים, כמה מהם הראו תוצאות חיוביות אך רובם – תוצאות שליליות. גם המחקרים התומכים מדברים על אחוזי הצלחה הגבוהים רק במעט מהצפוי במקרה – בפירוש לא רמות ההצלחה גבוהות שניתן לצפות מהן כאשר קוראים את ספרי האסטרולוגיה. כדי להתגבר על משקל כה נכבד של מחקרים מפריכים תידרש מפולת של מחקרים חדשים בהם התוצאות חיוביות באופן דרמטי. בדיקת המגמה הכללית מראה שזה בפירוש לא מה שצפוי לקרות.

בסופו של דבר, לנוכח הצטברות העדויות הפסקנו לתת שירותים אסטרולוגיים, כמו שעשו כמה אסטרולוגים אחרים כמו david Humblin, Terry Dwyer, Jan Kampherbek. ברור שפניות פרסה כאלה עלולות להיות טראומטיות. סמית למשל היה בתחילת דרכו ספקן ביותר כלפי האסטרולוגיה, לפיכך "המרתו" לאסטרולוג היתה בעלת משמעות אישית נכבדת. כאשר הבין כי לאסטרולוגיה אין בסיס עובדתי, חייו האסטרולוגיים העשירים והמתגמלים איבדו לפתע את משמעותם. הוא שקע בדכאון שנמשך כמה שנים, אשר היה כנראה הגורם העיקרי לגירושיו. אפילו היום כואב לו להבין כי הספקנות המקורית שלו לגבי האסטרולוגיה היתה כנראה מוצדקת, למרות שמסיבות חזקות יותר מאשר אלה המוזכרות בספרי האסטרונומיה. נסיונו מדגים את התשוקה שיכולה להיות לאסטרולוג לגבי המקצוע שלו. לפטור את האסטרולוגים כשרלטנים (כמו שכמה ספקנים עושים) זה לפספס את העיקר. "

אז מה נשאר לנו?

במהלך מסענו הארוך נאלצנו להפרד בזה אחר זה מכל עקרונות האסטרולוגיה. מזלות השמש לא הראו כל קשר למציאות, וכך גם לא מפות לידה מפורטות ואישיות (לפחות לא באופן שמישהו מסוגל להבחין בקשר הזה). לאחר עשרות שנים של מחקר נמצא רק מתאם חלש מאוד ולא רלוונטי לאוכלוסיה הרחבה שנוגע לכוכבי לכת אחדים (אפקט-מרס), וגם תקפותו ומשמעותו מוטלים בספק.

ראינו כיצד הטיות תפישתיות ותוצרי-לואי שונים ומשונים מסבירים את כל התוצאות החיוביות לכאורה. אסטרולוגיה אובייקטיבית רק "נראית" עובדת. היא לא באמת עובדת. אם רוצים להסתפק באסטרולוגיה סובייקטיבית זה כמובן אפשרי, אבל אז אין מקום לטעון לקשר כלשהו לעולם החיצוני, אלא לדבר רק על משמעות אישית, חוויה אישית, העצמה אישית וכד' (מטרות ראויות כשלעצמן).

נראה כי הגיע הזמן לנקות את ספרי האסטרולוגיה מכל המידע השגוי והלא מבוסס שמצוי בהם, לפתוח דף חדש, כפי שהציע גוקלין בעצמו, ולהקים את מה שהוא קרא לו: האסטרולוגיה החדשה. היא תכלול רק אלמנטים שהוכיחו עצמם במחקרים.

כרגע ספר "האסטרולוגיה-החדשה" ריק. כל דפיו לבנים, והוא מחכה לחוקרים רציניים שימלאוהו בידע בדוק, ולא רק במסורות עתיקות שמקורן לא ברור ושכל קשר בינן לבין המציאות, כפי שראינו, מקרי בהחלט.

* מקור נפלא לכל הקשור בחקר האסטרולוגיה נמצא כאן: http://www.astrology-and-science.com/hpage.htm

אסטרולוגיה במבחן IV – ממצאיו של גדול חוקרי האסטרולוגיה

אסטרולוגיה במבחן IV – ממצאיו של גדול חוקרי האסטרולוגיה

(למי שעדיין לא קרא, הנה שלוש הרשומות הראשונות בסדרה. מומלץ לקרוא את הדברים לפי הסדר: חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי).

Michel Gauquelin היה החוקר המדעי המוביל של האסטרולוגיה (1928-1991), ומחקריו הם מהמעולים ביותר בתחום. הרבה מהצלחתו יש לזקוף לזכות אשתו פראנסואז (1929-2007) שהיתה גם שותפתו למחקר עד 1985 (אז נפרדו). האסטרולוגיה עוררה את סקרנותו כבר בגיל צעיר והובילה אותו ל-45 שנה של מחקר שפירותיו התפרסמו בתריסר ספרים פופולריים, 30 ספרי נתונים וכ-150 מאמרים מדעיים.

ב-1955, לאחר שנים של עבודה מאומצת פרסם גוקלין את ספרו הראשון L'Influence des Astres. כ-100 העמודים הראשונים פירטו את נתוני הלידה של קרוב ל-6,000 רופאים, ספורטאים מצטיינים, אנשי צבא, ציירים, שחקנים, פוליטיקאים, מדענים וכמרים – היקף עבודה חסר תקדים במחקר האסטרולוגי.

בספרו מותח גוקלין ביקורת חריפה על כמה מהאסטרולוגים המובילים בתקופתו, ומבקר אותם על חובבנות המחקרים שביצעו. מחקריו הקפדניים של גוקלין מפריכים כמעט כל טענה אסטרולוגית: החל מהקשר בין מזלות השמש לאישיות, השפעת זויות בין כוכבי הלכת, ועוד. גוקלין: "הכרחי להדגיש שהתוצאות ממוטטות את האסטרולוגיה יותר ממה שנראה, היות והם תוקפים לא רק טענות של אסטרולוגים מסוימים אלא את הבסיס העמוק של כל תחום האסטרולוגיה עצמו" (עמ' 62).

יחד עם זאת, להפתעתו הוא מזהה חוקיות מוזרה בנתונים הרבים שאסף. בהקדמה לספר הוא מציין כי כשהתחיל במחקריו היה בטוח שהספר לא יכיל דבר פרט לביקורת על האסטרולוגיה, אבל במהלך עבודתו נתקל בממצאים מדהימים שההקפדה המדעית מחייבת לבדוק יותר לעומק. הוא מוסיף כי תגליותיו הכריחו אותו להתגבר על סירובו להאמין בהן.

אפקט מרס (מאדים)

גוקלין מצא כי אלופי ספורט נולדו לעיתים קרובות יותר מהצפוי במקרה, כאשר מאדים בדיוק זרח מעל האופק או כאשר עבר את שיא גובהו בשמים (אזורים 1-2 ו-6-7 בשרטוט, בהתאמה). הקו הירוק מציין את התדירות הצפויה אם לידות אלופי ספורט היו מפוזרות באופן אקראי (בפועל מאדים היה באזורים המדוברים ב-22% ממפות הלידה של ספורטאים מצטיינים, לעומת כ- 17% הצפויים מפיזור אקראי).

אפקט מרס כפי שהוצג לראשונה

באופן דומה נמצא קשר בין בעלי מקצועות אחרים לכוכבי לכת אחרים שנמצאו באותם אזורים בעת הלידה. כך למשל נמצא קשר מחזק בין מאדים גם לרופאים ואנשי צבא, קשר מחזק בין צדק לבין שחקנים ובין שבתאי למדענים. לאחר מחקרים נוספים סיכם גוקלין את חמשת גרמי השמיים לגביהם נמצא מתאם בין מיקומם בשעת הלידה לבין המקצוע, והם: הירח, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. מעניין כי השמש, כוכב חמה, אוראנוס נפטון ופלוטו אינם כלולים ברשימה.

גוקלין הבין כי הצעד הבא הוא לחזור על הניסוי בהיקף גדול יותר, וגם לחרוג מגבולות צרפת. הוא אסף את פרטי לידתם של 15,000 איש נוספים ופרסם יחד עם אשתו (שהיתה כבר שותפה פעילה במחקרים באותה העת) את ספרו השני – Les Hommes et les Astres. Denoel, Paris 1960. המסקנות היו חד משמעיות: המחקר הניב אותן תוצאות על פני 5 מדינות שונות ועבור תאריכי לידה שהשתרעו בין 1800 ל-1930, למרות הבדלי שפה, תרבות והיסטוריה.

מצד אחד נמצאו התאמות מסוימות בין הממצאים לבין מאפיינים טיפוסיים שהאסטרולוגיה מייחסת לכוכבי הלכת השונים, אך מצד שני היו גם הבטים רבים בהם לא היתה התאמה לאסטרולוגיה המסורתית, למשל, רק כוכבי לכת מסוימים נמצאו קשורים ולא אחרים (אפילו לא השמש), רק מיקומים מסוימים בשמיים נמצאו קשורים ולא אחרים (כפי שטוענת האסטרולוגיה), וכאמור לא נמצא גם כאן שום קשר למזלות השמש ולזויות בין גרמי השמיים השונים.

גוקלין הבחין בכמה מאפיינים שלא היה להם הסבר: הקשר נמצא רק לגבי אנשים מאוד בולטים בתחומם, למשל ספורטאים אלופים, ולא לגבי אנשים "ממוצעים" או אפילו "ספורטאים מן השורה". ומוזר מכך – הקשר נעלם לגבי אלה שנולדו לאחר שנת 1950 בקירוב (Truth about Astrology 1983:176).

גוקלין מציג את ממצאיו בניו-יורק 1976

"הורשת מקצועות"

גוקלין ניסה למצוא הסבר לתופעה, וחקר האם יש קשר בין מצב גרמי השמים בזמן לידת בעלי מקצוע מצטיינים לבין מצב גרמי השמיים בזמן לידת הוריהם. ושוב, בעבודה סיזיפית אסף עוד 25,000 נתוני לידה של ילדים והוריהם. המאמצים השתלמו, ופורסמו בספרו L'Heredite Planetaire Planete, Paris 1966: אכן, הורים שהירח/נוגה/מאדים/צדק/שבתאי היו באחד מאזורי המפתח בזמן לידתם נטו יותר "להוריש" את אותו גרם שמים באזור מפתח גם בזמן לידת צאצאיהם!
אפקט ה"הורשה" הזה גדל אם לשני ההורים היה אותו גרם שמיים באזור מפתח. לא התגלה כל קשר אחר בין הורים לילדיהם (לא מזלות שמש, לא זויות בין כוכבים, וכד'). עוצמת אפקט ה"הורשה" היתה בערך מחצית מאפקט-מרס המקורי.

נתוני לידה ומיקום כוכבי הלכת תועדו ונשמרו בכרטיסיות. בסופו של דבר הצטברו יותר מחצי מיליון כרטיסים!

מעבר לכך שלא נמצא כל הסבר הגיוני ל"הורשה הכוכבית" הזו, עוד משהו לא ממש הסתדר. סביר יותר תכונות אופי, ולא תחום עיסוק הם שיעברו בין הורים לילדיהם.

"הורשת תכונות אופי?"

גוקלין הפשיל שרוולים שוב, ובמשך 10 השנים הבאות אסף כ-2000 ביוגרפיות של סופרים (עבורם ירח נמצא באזורי מפתח יותר מהרגיל), ספורטאים (מאדים), שחקנים (צדק) ומדענים (שבתאי), וחילץ בעזרת אישתו ועוזרים נוספים תכונות אופי מתוכן. כ-50,000 תכונות אופי חולצו יחד מכל הביוגרפיות. כעת נותר למצוא האם קיים קשר סטטיסטי כלשהו בין תכונות האופי לבין מיקום כוכבי הלכת הרלוונטיים. למזלו של גוקלין, הפעם החישובים בוצעו כבר בעזרת מחשבים. ב-1978 התקבלו התוצאות: חיוביות!
נמצא קשר בין התכונות לבין מצב גרמי השמיים, גם ללא צורך במקצועות כמתווכים. יותר מכך, האפקט שנמצא היה בערך כפול בעוצמתו!

בני הזוג גוקלין, 1981

אבל סדקים החלו להופיע.

חזרה על ניסוי ה"הורשה" המקורי ב-1976 עם קרוב ל-20,000 זוגות חדשים של הורים וילדיהם הניב תוצאות חלשות. חזרה נוספת ב-1984 עם 33,000 זוגות לא הראתה שום אפקט. במילים אחרות, לא ברור אם בכלל קיים אפקט הורשה.

בנוסף, לאחר שגוקלין הבין כי משהו בצורת ביצוע החישובים לגבי התכונות היה שגוי, הוא חזר עליהם והאפקט כמעט שנעלם.

יתרה מזו, את התכונות תרגמו מצרפתית לאנגלית, עובדה שהשאירה מקום לפרשנות. כמו כן, התכונות חולצו מהביוגרפיות לאחר שגוקלין ידע כבר מה מצב הכוכבים המתאים לכל מקרה. שני אלמנטים אלה עשויים לגרום להטיות בתרגום ובבחירה, גם אם לא במודע. גוקלין הודה כי יתכן מאוד שהיתה הטיה במחקר על תכונות האופי. מספיק כי רק אחת מכל 12 תכונות תתורגם באופן שונה, כדי ליצור את כל האפקט שנמצא. Suitbert Ertel , חוקר אחר (שדוקא תמך בנחישות בממצאיו של גוקלין לגבי אפקט מרס המקורי לאורך כל הדרך) אישש במחקרים משלו כי במקרה זה אכן התרחשה הטיית בחירה סלקטיבית של התכונות, וכי הטיה זו לבדה יכולה להסביר את כל הממצא.

אז מה נשאר לנו? נשאר לנו אפקט מרס המקורי ואפקט הורשה חלש יותר, המתייחסים לתחומי עיסוק בלבד ולא לתכונות אופי.

על גודל האפקט

עד כה הממצאים יכולים להשמע מדהימים. אבל חשוב לשים לב לגודל האפקט, ולא רק למובהקותו הסטטיסטית (הגבוהה). גודלו של אפקט מרס, שקול להטלת מטבע בסיכוי הצלחה של 52% לעומת 50% הצפוי במקרה. אם ניקח בחשבון את האחוז המזערי של אנשים לגביהם גוקלין מצא כי האפקט תקף (רק המצטיינים ביותר, בערך 0.006% מהאוכלוסייה) אנחנו מקבלים גודל אפקט של 50.0001% בלבד. בנוסף נראה שהאפקט נעלם בסביבות 1950.

במילים אחרות, אם נשתמש ב"אסטרולוגיה החדשה" הזו (ונתחשב במיקום 5 גרמי השמים הללו ברגע הלידה), נקלע טוב יותר מניחוש רק לגבי לקוח אחד מתוך מיליון, (אם הוא נולד לפני 1950).
לא שימושי במיוחד. אך נראה כי זה הדבר היחיד שנותר לאסטרולוגיה האובייקטיבית להציע…

המצב היה מוזר. הממצאים היו עלובים ביותר עבור האסטרולוגים, אך יחד עם זאת היו הדבר האחרון שעמד במבחן המציאות – הם לא יוותרו על כך בקלות.

מצד שני גם המדענים והספקנים הקיצוניים ביותר היו מוטרדים לנוכח תוצאות מובהקות, בלתי הגיוניות, וכאלה שאם מפרשים אותן כהשפעה כלשהי של גרמי שמיים על בחירת מקצועות, יטלטלו את המדע טלטלה רצינית.

ואכן, במשך כ-40 שנה סערו הרוחות סביב מחקריו של גוקלין.

מספר מחקרים דומים בוצעו מסביב לעולם בנסיון לאשש או להפריך את הממצאים של גוקלין. ומה היו תוצאותיהם?

תלוי את מי שואלים…
קשה אפילו לסכם מה היו ממצאיהם, מכיוון שהויכוחים שניטשו סביבם לאורך שנים גרמו לא פעם להיפוך המסקנות. נראה שכל הצדדים נכנסו לסוג של התלהמות, וגם הספקנים חטאו בדיוק באותם "חטאים" בהם האשימו את גוקלין.

כאן אפשר לקרוא כיצד מסכם גוקלין את המהומות סביב ממצאיו, וכאן אפשר לקרוא סיכום של אחד הספקנים המובילים שניסו להפריך את ממצאיו. מדהים לראות כיצד מתוארים אותם ארועים בצורה כל כך שונה.

חשדות בקשר למניפולציה של הנתונים ע"י גוקלין מתוארים כאן. הטענה שעולה שם היא כי בכמה עשרות מקרים בהם נתוני הלידה היו שנויים במחלוקת בדיוקם, גוקלין בחר לכלול את אלה שתורמים לאפקט, ולפסול את אלה שאינם מחזקים את האפקט. הבדל זה, של כמה עשרות אנשים, מספיק כדי להסביר את האפקט שהתגלה (השטן אוהב להתחבא בפרטים הקטנים).

אינני מוצא טעם להכנס לכל פרטי הוויכוחים, היות ומן הסתם רק אסטרולוגים מקצועיים (ומתוכם רק אלה שבכלל טורחים להתייחס לראיות מחקריות) יתעניינו בהם, בנסותם לעצור את המסמר האחרון מלהינעץ בארון הקבורה של האסטרולוגיה המוכרת.

רק כדי להמחיש את היקף הפולמוס, המסמכים שעסקו בנושא השתרעו על פני לא פחות מ-3 מטר על מדפי הספרים של גוקלין!
(Neo-Astrology 1991:36)

לאחר קריאת חומר רב בנושא, והתרשמות מטיעוני כל הצדדים, בחרתי לאמץ את הדעה כי ממצאיו של גוקלין היו אמיתיים, כלומר, אי אפשר להסביר את הממצאים בעיבוד שגוי של הנתונים או בשרלטנות. התופעה קיימת. עכשיו, ורק עכשיו מגיע השלב הבא – מה יכול להיות ההסבר לממצאים המשונים?

האם מישהו יכול להעלות בדעתו הסבר לממצאים המוזרים של גוקלין, וכזה שלא מניח השפעת גרמי שמיים על אנשים? (נניח שעיבוד הנתונים שלו נכון ושהוא לא עיקם או רימה בשום צורה, גם לא בלי בשגגה). רמז – שימו לב טוב מתי האפקט "עובד" ומתי לא.

בפעם הבאה אספר על הסבר אפשרי כזה לממצאים. (זו תהיה גם הרשומה האחרונה בסדרה על האסטרולוגיה).

* המקור העיקרי לרשומה זו הוא – http://www.astrology-and-science.com/g-hist2.htm. (בעלי האתר נתנו אישורם לשימוש בתמונות).

(כדי לקבל את כתבות ההמשך ישר למייל שלכם – הירשמו למעלה מימין. תוכלו להסיר עצמכם מהעדכונים בכל עת).

אסטרולוגיה במבחן III – תאומים אסטרולוגיים

אסטרולוגיה במבחן III – תאומים אסטרולוגיים

בחלק הראשון בסדרה ראינו כי מחקרים חוזרים ונשנים לא הצליחו למצוא כל קשר בין מזל השמש של האדם לבין תכונות האופי שלו, או מאורעות בחייו. בחלק השני ראינו כי גם כאשר לוקחים בחשבון את מפת הלידה המלאה והמדויקת, התוצאות שעולות מן המחקרים עלובות ומביכות.
היום נפגוש כיוון שונה ואלגנטי לבדוק את הדברים.

תהיה האסכולה האסטרולוגית אשר תהיה, תהיינה התכונות אשר מיוחסות לכל גרם שמיים אשר תהיינה, בדבר אחד חייבת להיות הסכמה: אנשים שנולדו בטווח של כמה דקות זה מזה (ולפיכך תחת השפעת מערך גרמי שמיים זהה) צריכים להיות דומים באופן מפתיע באופיים ובמהלך חייהם. זה לפחות הרעיון הבסיסי של האסטרולוגיה.

אם נחשוב לרגע, חיי היום יום אינם מאששים את טענת האסטרולוגיה. תאומים זהים אכן ניחנים בתכונות דומות רבות (היות והמטען הגנטי שלהם זהה), אך תאומים שאינם זהים גנטית אינם דומים זה לזה יותר מאשר אחים (שאינם תאומים). כיצד מסבירה זאת האסטרולוגיה? אם מצב גרמי השמיים הוא הקובע את אישיות האדם היינו מצפים לראות דמיון רב גם בין תאומים שאינם זהים. מובן שאפשר לטעון שקיים שילוב של השפעות: מטען גנטי, סביבה ומערך השמים ברגע הלידה, אבל טענה כזו צריך לבדוק מחקרית: האם השפעת גרמי השמיים מהווה תוספת משמעותית, זניחה, או בכלל לא קיימת לשני הגורמים האחרים?

ישנן אנקדוטות רבות בנושא זה. חוקרים השוו דמויות מפורסמות שנולדו באותו תאריך (למרות שמבחינה אסטרולוגית הפרש של כמה שעות מתבטא בהבדל עצום במפת הלידה), ומצאו קווי דמיון מפתיעים.

ב-2009 פרסמה ד"ר אליזבטה לוין את ספרה "תאומים שמימיים" בו היא מפרטת השוואות בין ביוגרפיות של 18 זוגות אנשים ידועים שנולדו בהפרש של עד 48 שעות זה מזה. 18 דוגמאות אלה לוקטו מתוך מאות זוגות שהיא בדקה.
קטעים מהספר ניתן לקרוא כאן. אין ספק שהושקעה עבודה רבה בכתיבת הספר, אך האם היא יכולה להעיד על קיומה של תופעה כלשהי? הנה כמה נקודות למחשבה:

"כולנו תאומים אסטרולוגיים!"

* בכל יום נולדים על פני כדוה"א כמה מאות אלפי אנשים, כלומר בכל יום נוצרים מאות אלפי תאומים שמימיים חדשים! ללא ספק 18 דוגמאות שלוקטו מ-100 השנים האחרונות אינן מדגם מספק.

* המדגם רחוק מלהיות מדגם מייצג. עצם העובדה שאנשים הפכו מפורסמים יכולה להעיד הרבה על תכונות אופי דומות, או גורמי מוטיבציה משותפים. זה קצת כמו להסיק שכל האנשים נוטים מאוד לשתף פעולה, על סמך סקר אינטרנטי. יש להניח כי עצם בחירתם של אנשים אלה ולא אחרים לענות על הסקר כבר מבדילה אותם מאנשים אחרים שבחרו לא לענות, ואין פלא שתכונות כמו "שיתוף פעולה" תתבטאנה באוכלוסייה זו במידה שאינה מייצגת את כלל האוכלוסייה.

* אך הטענה החזקה ביותר נגד סוג כזה של מחקר היא שהחוקר בוחר בו הכל, בדיעבד, בהתאם לתיאוריה שמנחה אותו. הוא בוחר את הזוגות לבדיקה, בוחר איזה סוג של קווי דמיון הוא מחפש (לאחר שקורא את הביוגרפיות), ומפרסם מן הסתם את הזוגות שתמכו יותר בתיאוריה שלו (18 מתוך כמה מאות במקרה שלנו). באופן כזה ניתן למצוא קווי דמיון בין עשרות דמויות מפורסמות אחרות שלא נולדו באותו תאריך. (באופן כזה מפרשים גם את נבואות נוסטרדמוס למשל – לאחר שארוע מתרחש חוזרים ונוברים בכל מאות הנבואות המעורפלות שפרסם, ולבסוף מוצאים משהו, שבפרשנות מסוימת נראה מתאים).

אליזבטה עצמה אומרת: "הרגשתי שאני מעין צייד של תבניות סמויות ולעיתים נעתקה נשימתי מחשיפת דמיון פנימי בין דברים שמעולם לא קושרו". "הכרנו אותם שנים רבות ולא שמנו לב לקשר ביניהם – המשפט הזה חוזר על עצמו בשיחות עם קוראים שהופתעו לגלות בעצמם את נפלאות התיאום השמימי אצל קרוביהם, אצל מכריהם או אצל אנשים מפורסמים" – כלומר, במקרים רבים אף אחד לא הבחין בדמיון כלשהו, אלא רק לאחר שהניח כי אמור להיות דמיון כזה, חיפש, ולבסוף מצא קווי דמיון מסוג כזה או אחר. שנאמר: "יגעת ומצאת – תאמין".

המוח האנושי מתמחה בזיהוי תבניות, מתאמים וסדר. הוא הותאם לכך במשך מיליוני שנות אבולוציה, כדי להבטיח את השרדותנו בעולם המורכב והמסוכן בו אנו חיים. המוח שלנו מתמחה בזה עד כדי כך, שלעיתים אנחנו מזהים תבניות, מתאמים וסדר באופן אינסטינקטיבי גם במקומות בהם אינם קיימים. על אחת כמה וכמה נמצא אותם אם נחפש "בכוח"!

אמשיל משל קצר כדי להדגים עד כמה לא ניתן ללמוד דבר מעבודה כזו.
אני טוען כי כל התלמידים שלומדים באותה כיתה בבית הספר הם זהים (או מאוד דומים, נכנה אותם זהים לצורך הפשטות). ואני אוכיח לכם זאת!
הנה, קחו את משה ואת יוסף מכיתה ג'1 – שניהם בדיוק באותו הגובה: 125 ס"מ. קחו את מרים ואת חבצלת מכיתה ד'2 – המשקל של שתיהן זהה: 31.4 ק"ג. ראובן ויותם קיבלו בדיוק אותו ציון במבדק הארצי בחשבון, והם באמת לומדים באותה כיתה – ה'3. נמרוד ויובל מא'2 – שניהם מאחרים כרוניים.
באופן כזה אני מספק לכם עוד 20 דוגמאות, (או 2000, אם תתנו לי מספיק זמן), מוציא ספר, מתראיין בטלויזיה, וזהו. הוכחנו. תלמידים שלומדים באותה כיתה בבית הספר הם זהים. השתכנעתם?

כיצד נבצע ניסוי כזה כמו שצריך?

נצטרך להגדיר מראש אם אנחנו משווים גובה, משקל, ציון במבדקי חשבון ארציים או מידת האיחורים (או שילוב כלשהו שלהם), נצטרך לבחור באקראי זוגות רבים מכל בית הספר, לתת ציון למידת הדמיון ביניהם בכל המשתנים שנבחרו תחילה, ורק לאחר מכן לבדוק מאיזה כיתות הם מגיעים. בעזרת ניתוח סטטיסטי מקצועי נבדוק האם יש קשר בין כיתות המוצא למידת הדמיון במשתנים שבדקנו.

באותו אופן בדיוק, אם נרצה לבדוק את הטענה לגבי דמיון בין "תאומים אסטרולוגיים" יש לבצע מחקר על כמות גדולה הרבה יותר של אנשים, כאלה שזמן לידתם ידוע ברמת דיוק של דקות ולא ימים, וכאלה שנבחרו באקראי מהאוכלוסייה (שלא הפגינו השתלשלות חיים מיוחדת, כמו היותם מפורסמים למשל).
מעבר לכך, יש לדאוג שמי שמעריך את מידת הדמיון בין כל זוג נבדקים לא ידע אם הם נולדו באותו תאריך או לא, וכן שהגורמים המושווים יהיו מוגדרים מראש ולא יבחרו לאחר שידוע כי נולדו באותו תאריך. רק כך אפשר לנקות את ההטיה של "ראיית הרצוי".

נעבור אם כן מתיאורי אנקדוטות למחקרים.

המחקר השיטתי הראשון על תאומים התפרסם ב-1994. החוקרים אספו 128 אנשים שנולדו ב-6 תאריכים שונים אך לא מצאו קוי דמיון בולטים בתוצאות מבחני האישיות, מראה, כתב יד, שמות, תחומי עניין, מקצוע או ארועים בחיים. יחד עם זאת טענו החוקרים כי היה דמיון יחסי רב יותר בין אלה שנולדו סמוך יותר אחד לשני. סקירה מחודשת של ממצאיהם ע"י חוקרים אחרים הראתה כי התוצאות ה"חיוביות" מקורן באופן הלא נכון בו עובדו הנתונים. כאשר בוצע העיבוד באופן מקצועי יותר, נעלמו האפקטים שתמכו ולו במעט באסטרולוגיה.

Geoffrey Dean, חוקר בריטי שהיה גם אסטרולוג במקצועו, ביצע גם הוא מחקר כזה בהיקף נרחב (מתחיל בעמ' 187). ג’פרי  איתר מאגר נתוני לידה מדויקים של מעל 2,000 אנשים שנולדו בלונדון בין 3 ל-9 במרץ 1958. המאגר נבנה ע"י קבוצת חוקרים אחרת שעקבה אחר האנשים הללו בגילאים 11, 16 ו-23, ואספה לגבי כל אחד מהם 110 משתנים שונים שכללו לדוגמה רמת אינטליגנציה, הישגים בלימודים, רמת חרדה, חברותיות, אגרסיביות, משקל, גובה, תחביבים, תאונות ומצב משפחתי. איזה אוצר למחקר!

ג’פרי חישב את מידת הדמיון בין כל שני אנשים במאגר בהתאם לערכי המשתנים הנ"ל, ואח"כ בדק האם אנשים שנולדו בהפרש של דקות זה מזה (בעלי מפת כוכבים זהה) דומים יותר מאשר אלה שנולדו בהפרש של כמה ימים זה מזה, כפי שמצופה שיקרה אם יש ממש באסטרולוגיה.

התוצאה היתה שלילית. תאומים אסטרולוגיים לא היו דומים יותר מאשר כאלה שאינם תאומים אסטרולוגיים.

כלומר, גם מבחני התאומים שבוצעו לא הראו כל תוקף לאסטרולוגיה, תהיה האסכולה שלה אשר תהיה. אנשים שנולדו תחת אותו מערך גרמי שמיים אינם דומים יותר מאשר אנשים שנולדו תחת מערכי שמים שונים.

ברשומה הבאה בסדרה נציג את ממצאיו של חוקר האסטרולוגיה המוביל, לדעת כל הצדדים, הן אסטרולוגים והן ספקנים: Michel Gauquelin. מצד אחד הפריך גוקלין במחקריו כמעט כל טענה אסטרולוגית. מצד שני הוא גילה אפקט מסוים שהסעיר את טובי החוקרים במשך עשרות שנים.

(כדי לקבל את כתבות ההמשך ישר למייל שלכם – הירשמו למעלה מימין. תוכלו להסיר עצמכם מהעדכונים בכל עת).

אסטרולוגיה במבחן II – מבחני התאמה

אסטרולוגיה במבחן II – מבחני התאמה

ברשומה הראשונה בסדרה ראינו כי מחקרים חוזרים ונשנים לא הצליחו למצוא כל קשר בין מזל השמש האסטרולוגי בו נולד האדם, לבין תכונות האופי שלו, או מאורעות בחייו. הטיעון הרווח (אך הלא תקף) של האסטרולוגים בעניין זה הוא שרק על בסיס מפת לידה מלאה שמבוססת על תאריך ושעת לידה מדויקים ניתן לראות את כוחה האמיתי של האסטרולוגיה.

ברשומה זו נתמקד במחקרים שבדקו בדיוק זאת.

מפת לידה אישית (של מהטמה גנדי)

סימני אזהרה ראשונים – טעויות מביכות

כל בעל מקצוע טועה לעיתים. מהנדסים טועים לעיתים וגשרים מתמוטטים, רופאים טועים לעיתים ואנשים מתים כתוצאה מדיאגנוזה שגויה או קמים מעל שולחן הניתוחים לאחר שנותחו ברגל הלא נכונה. לעיתים הטעויות פחות הרות אסון. המשלוח מגיע ליעד שגוי, מכשיר שחובר למתח הלא נכון נשרף, וכד'.

אך לעיתים לטעות גדולה אין כל השפעה נראית לעין. מקרים אלה לא פחות מעניינים. הנה כמה ווידוים אישיים של אסטרולוגים:

Donald Bradley אמר בגליון 1964 של American Astrology: "כמה פעמים קרה לכם שעבדתם עם נתוני לידה שגויים ומצאתם התאמות מדהימות לחייו של הלקוח? כולנו התנסינו בחוויה המזעזעת הזו. תנו לי נתונים שקריים והסיכויים הם טובים שאהיה מסוגל למצוא פרמטרים תומכים בכך במפת הלידה, ועוד עם חיזוקים רבים, שמראים עד כמה נפלא האסטרולוגיה עובדת. יותר מדי פעמים גילינו שמישהו נולד בעצם ב-1923 ולא ב-1924, או שבזמן הלידה נרשם PM במקום AM, או שזמן הלידה נרשם בשעון קיץ במקום בשעון חורף, וכו'. אך למרות שהמידע היה שגוי מיסודו, גלגלי מפת הלידה תקתקו בהצלחה לא פחותה. האם זה מדע? זו שאלה גדולה, ועליה יושב כל הערך של האסטרולוגיה".

Rob Hand אומר בגליון NOV-DEC 1989 של Astrological Journal: "אני בטוח שכולכם חוויתם את התופעה הנוראית ומורידת המורל של הענקת קריאה מבריקה על בסיס תאריך לידה שגוי! זה אחד מהדברים הקטנים והמביכים הללו שאנחנו לא אוהבים לדבר עליהם. למרות זאת עלינו להודות ששגיאות כאלה הן תופעה אמיתית."

או כמו שאמר Geoffery Cornelius  בספרו  The moment of astrology משנת 1994: "ההורוסקופ השגוי לחלוטין שמופק על בסיס מידע שגוי עובד לעיתים לא נדירות (אם כי לא תמיד) בדיוק כאילו היה ההורוסקופ הנכון".

כפי שאני טורח להדגיש שוב ושוב, אנקדוטות הן לא דבר שניתן ללמוד ממנו הרבה, לא משנה לאיזה כיוון הן מצביעות. אך הן בהחלט יכולות להצביע על כיוון מעניין למחקר רציני ומבוקר.

ואכן, חוקרי אסטרולוגיה רבים התגייסו למשימה ותכננו ניסויים שמטרתם בדיוק זו – לברר האם המקרים שצוינו לעיל הם הכלל או היוצא מן הכלל.

מבחני התאמה

הרעיון פשוט, ואפשר לבצע אותו משני כיוונים שונים:

מכיוון הלקוח: נניח שאתם מקבלים ניתוח אסטרולוגי מדויק וספציפי שהכין אסטרולוג מוכר ומכובד על בסיס פרטי הלידה המדויקים שלכם. אך יחד עם התיאור שנכתב עבורכם, אתם מקבלים שני ניתוחים נוספים שנכתבו לאנשים אחרים (שנולדו בתאריך אחר לגמרי).
האם תוכלו לזהות את התיאור שלכם מתוך שלושת התיאורים? כל מי שמאמין באסטרולוגיה משוכנע כי אין משימה קלה מזו. גם אם לא תהיה הצלחה של 100% בקרב קבוצה גדולה של אנשים שינסו זאת, בוודאי הצלחה ניכרת מעבר לניחוש אקראי. ברור, לא?

מכיוון האסטרולוג: נניח שאסטרולוגים מכובדים ומוכרים מקבלים נתוני לידה מדויקים של כמה אנשים. במקביל הם מקבלים תיאורי אופי מפורטים של כל משתתף. האם יצליחו האסטרולוגים להתאים את תאריכי הלידה לתיאורי האופי?
אם יש ממש באסטרולוגיה, נצפה ליכולת התאמה מרשימה מצד האסטרולוגים, ולהסכמה רבה ביניהם. אולי תהיינה טעויות פה ושם, אבל בהחלט ניתן לצפות לתוצאות טובות משמעותית מניחושים גרידא. ברור, לא?

ועכשיו נראה מה עלה בתוצאות מחקרים שביצעו בדיוק זאת.

הניסוי של קרלסון

אחד המחקרים המפורסמים ביותר מהסוג הזה התפרסם ע"י Carlson בכתב העת Nature ב-1985. כדי למנוע ויכוחים (עד כמה שאפשר) לגבי המחקר ותוצאותיו, עבד קרלסון בצמידות עם אסטרולוגים לאורך כל הדרך. הם היו שותפים מלאים בתכנון הניסוי ואישור הפרוטוקול שלו. ארגון לחקר האסטרולוגיה בשם NCGR בחר בעצמו את מיטב האסטרולוגים שישתתפו בניסוי. האסטרולוגים גם הכריזו מראש מה אחוז ההצלחה שהם מצפים לו. קרלסון הקפיד הקפדה יתרה על נהלי הניסוי, כדי לנהלו ברמה הגבוהה ביותר האפשרית (פרטים במאמר המקורי). שני מבדקים בוצעו במסגרת המחקר.

מבדק ראשון: מפות אסטרולוגיות הוכנו ל-83 אנשים בהתבסס על נתוני הלידה המדויקים שלהם. כל נבדק קיבל 3 תיאורים, אחד מהם שיועד עבורו ושניים שיועדו לאחרים. התוצאה: רק ב-28 מקרים מתוך ה-83 בחרו הנבדקים את התיאור שיועד עבורם, בדיוק כפי שהיה קורה אם היו בוחרים אחד מ-3 התיאורים בעיניים קשורות. האסטרולוגים ציפו להצלחה של 50% לפחות (לעומת ה-34% שהושגו בפועל).

מבדק שני: 116 נבדקים מילאו שאלונים פסיכולוגיים סטנדרטיים וסיפקו את נתוני הלידה שלהם. כל אסטרולוג קיבל תיאור אישיותי של שלושה נבדקים כפי שעלה מהשאלונים הפסיכולוגיים שמילאו, ותאריך לידה של אחד משלושת האנשים הללו. המשימה היתה לגלות מי משלושת תיאורי האופי מתאים לתאריך הלידה שסופק. התוצאה: רק ב-40 מתוך 116 המקרים בצעו האסטרולוגים שיוך נכון, שוב, לא טוב יותר מאשר ניחוש. גם כאן ציפו האסטרולוגים להצלחה של למעלה מ-50%.

קרלסון מסכם: "מאמצים ניכרים הושקעו כדי להבטיח שהניסוי לא יהיה מוטה לשום צד ולכך שהאסטרולוגיה תקבל את כל הסיכויים להצליח. למרות שעבדנו עם כמה מהאסטרולוגים הטובים ביותר במדינה שהומלצו ע"י האסטרולוגים עצמם איתם עבדנו, למרות שהתחשבנו בכל המלצה של האסטרולוגים בתכנון הניסוי, האסטרולוגיה נכשלה לתת תוצאות הטובות מניחוש פשוט."

כמובן שהתנגדויות וטענות רבות (שלא לדבר על התקפות אישיות) לא איחרו להגיע. אחד מקווי ההתנגדות התייחסו לשאלונים האישיותיים הפסיכולוגיים בהם נעשה שימוש, שכן אם יש פגם בתקפות, בפרשנות או ברלוונטיות שלהם, הדבר יטה את תוצאות הניסוי לרעת האסטרולוגיה (למרות שלאסטרולוגים שהיו מעורבים בתכנון המחקר לא היו כל טענות נגד השימוש בהם, כזכור).

הניסוי של McGrew ו-  McFall

כדי להסיר כל ספק בנושא, קמו חוקרים נוספים והחליטו לספק לאסטרולוגים כל פיסת מידע שרק עולה בדעתם והנדרשת לקבלת תמונה מלאה על כל משתתף בניסוי. בסופו של דבר נבנה שאלון שמכיל 61 שאלות לגבי פרטים ותחומים בחיי האדם, כגון: גובה, משקל, תחביבים, אמונות דתיות, כישורים והשגים אישיים, תאריכים של ארועים מרכזיים בחיים, בעיות בריאותיות, דעות לגבי סמכות מין ומחויבות, צבעים מועדפים, מקרי מוות במשפחה, ואפילו שתי תמונות של כל נבדק (מלפנים ומהצד) – כדי לאבחן מבנה-גוף אסטרולוגי. בנוסף, לבקשת האסטרולוגים, נבחרו המשתתפים מקשת תחומי עיסוק רחבה ככל האפשר והיו כולם מעל גיל 30 (כדי להבטיח כי תכונות האופי שלהם הגיעו למימוש מלא).

איגוד האסטרולוגים של אינדיאנה (IFA) היה מעורב בכל שלבי התכנון והביצוע של המחקר, והכל התבצע באישורו המלא. כולם היו מלאי התלהבות לקראת הניסוי.

מהלך הניסוי היה פשוט: 6 אסטרולוגים שנבחרו ע"י ארגון האסטרולוגים כמוכשרים ביותר למשימה התאימו בין תיאורי 23 נבדקים לבין תאריכי הלידה שלהם. אדם נוסף שאינו מבין באסטרולוגיה ניסה לבצע את אותה המשימה, כביקורת.

התוצאות: האסטרולוגים לא הצליחו טוב יותר מאשר ניחוש. למעשה האדם שאינו מצוי באסטרולוגיה הצליח באותה מידה כמו האסטרולוג שהצטיין יותר מכולם (3 קליעות מתוך 23). גם מידת ההתאמה בין האסטרולוגים לבין עצמם היתה מקרית בלבד.

יש להדגיש כי משימה זו קלה יותר מאשר האתגר בפניו עומדים אסטרולוגים בחיים האמיתיים. כאן יש למצוא התאמה מול מספר לא גדול של אפשרויות, ולא מול אינסוף האפשרויות, כפי שקורה בפרקטיקה המעשית (חישבו על שאלה אמריקאית מול שאלה פתוחה). אם אסטרולוגים נכשלו בביצוע המשימה הקלה, קשה לצפות שבתנאי אמת התוצאות תהיינה טובות יותר.

התוצאות כמובן הפתיעו את האסטרולוגים שהיו מעורבים בניסוי ואת חבריהם למקצוע. בדו"ח שסקר את הפרויקט ופורסם ע"י ה-IFA הופיעה בין השאר התגובה המביכה: "כמו ברפואה, במשפטים ובתאולוגיה, אסטרולוגיה לא תמיד מספקת תוצאות ניתנות לכימות אבל היא עובדת בכל זאת".

הניסוי של Rob Nanninga

ניסוי ברוח זהה התבצע ב-1994 בהולנד. הפעם המשימה היתה קלה בהרבה.

44 אסטרולוגים שהתנדבו לניסוי ניסו להתאים תיאורי אישיות (שפרטיהם ענו על דרישות 8 אסטרולוגים מנוסים) לתאריכי לידה של שבעה נבדקים בסה"כ. פרס כספי של כ-2500$ הובטח למי שיצליח להתאים את כל השבעה. מחצית מהאסטרולוגים ציפו לזכות בפרס בעקבות הצלחה מלאה. רק שישה ציפו להשיג פחות מארבע התאמות מתוך השבע.

והתוצאות: מקריות מוחלטת בהתאמת התיאורים לפרטי הלידה. מקריות מוחלטת בהתאמה בין בחירות האסטרולוגים השונים, למרות שכולם קיבלו אותם פרטים בדיוק. מחצית מהאסטרולוגים לא הצליחו להתאים אף אחד מהתיאורים לנבדקים! המצליח מכולם השיג 3 התאמות.

כפי שניתן לראות בנתונים הבאים, התמונה המצטברת של עשרות מחקרים מסוג זה היא בדיוק כפי שתואר – שום דבר שסוטה משמעותית מניחוש מוחלט.

המקור: http://www.astrology-and-science.com ובאישור בעלי האתר

הנה עוד שני ניסויי התאמה משעשעים:

רוצחים מלידה-I

ב-1979 פרסם Gauquelin מודעת פרסומת ב-"Ici-Paris" שמציעה הורוסקופ חינם. מקבלי ההורוסקופ (שסברו כי הוא נכתב עפ"י נתוני הלידה שלהם) התבקשו לומר עד כמה התיאור הולם אותם, לדעתם ולדעת חבריהם. מתוך 150 המשיבים הראשונים, 94% אמרו כי התאור היה מדויק, וכך חשבו גם 90% מחבריהם/בני משפחותיהם.
לרוע המזל כולם קיבלו את אותו ההורוסקופ, זה של Dr. Petiot – רוצח סדרתי ידוע לשימצה!

רוצחים מלידה-II

חבר באגודת הספקנית של קנזאס פנה לכמה אסטרולוגים ידועים באזורו בקשר ליעוץ מקצועי. "אני חושב לעבוד עם ילדים ובני נוער" סיפר להם, וביקש לקבל חוות דעת על אישיותו והכוונה מקצועית על סמך נתוני הלידה שהעביר להם. אך אותו בחור חמד לו לצון, וסיפק לאסטרולוגים את נתוני הלידה של John Gacy. אותו Gacy היה רוצח סדרתי סדיסטי במיוחד, שקיבל 12 גזרי דין מוות ו-21 מאסרי עולם על עינוי ורצח 33 אנשים ובני נוער (אחסוך מכם את התיאורים המזוויעים). בזמנו הפנוי היה מופיע כליצן במסיבות ימי הולדת של ילדים.

John Gacy – הרוצח הסדרתי

מה אם כן חשבו האסטרולוגים לאחר שפענחו את מפת הלידה של אותו רוצח סדרתי? מה המליצו לו (למתחזה) כשהביע רצון לעבוד עם ילדים?

אסטרולוג ידוע אחד יעץ לו "להרגע בקשר לחרטות על דברים שהיה יכול לעשות יותר בעבר" הוא תיאר "חוסר באגרסיביות" ועודד אותו לעבוד עם צעירים כי "יוכל להוציא מהם את תכנותיהם הטובות ביותר".
אסטרולוג אחר החמיא לו כי הוא "נולד לשרת אנשים" והוסיף: "בעבר ניצלת את האנרגיות שלך בצורה טובה מאוד ולכן בחיים אלה יש לך הרבה מה לתרום. חייך יהיו מאוד מאוד חיוביים".

משפטים נוספים שאמרו לו כללו: "רק הנוכחות שלך לבדה יכולה לספק לאנשים אחרים, אפקט מרגיע ממשי…", "אתה יכול לשמש דוגמה", "עדין, נחמד ומתחשב בצרכי אחרים". וכו, וכו…

אז איך כולם משוכנעים כל כך שאסטרולוגיה עובדת, אם היא לא עובדת?

נניח לצורך הדוגמה כי "בני מזל אריה הם חמים, נדיבים, עצמאיים, ושונאים כשאומרים להם מה לעשות". אתה שואל 100 בני מזל אריה אם התאור הזה מתאים להם. 90 אומרים שכן, והשאר אומרים שתלוי, אבל בד"כ כן.

אתה ממשיך לחקור. אסטרולוגים אומרים (נניח) שצמידות מאדים-נפטון מציינת אדם שהוא אידאליסט וחשובים לו ערכים כמו התחשבות בזולת. אתה שואל 100 אנשים שיש להם צמידות כזו במפת הלידה שלהם מה דעתם על אמירה כזו. 95 אומרים שזה נכון עבורם.
אתה ממשיך במחקר. נותנים לך פרשנות של מפת הלידה שלך. האסטרולוג אומר לך דברים כמו למשל שיש לך חוש הומור טוב, ושלעיתים אתה מוטרד מעניינים כספיים. באופן מדהים הכל מתאים. אתה משוכנע עכשיו שאסטרולוגיה עובדת. אין לך מושג איך היא עובדת, אבל זאת עובדה. אתה מסיק כי אלה שאינן מאמינים פשוט לא יודעים על מה הם מדברים. לגבי האסטרולוגים – זה סוף הסיפור. מיליוני אנשים בדקו את האסטרולוגיה בצורה זו, ומיליונים השתכנעו כי היא עובדת, ללא ספק!

אבל מדענים אינם משוכנעים. הם יודעים שאנחנו יכולים לשטות בעצמנו כתוצאה מפעולה של הטיות תפישתיות ומחשבתיות רבות. הם יודעים גם כי התרופה לכך פשוטה: עשה מה שאסטרולוגים לא עושים אף פעם, כלומר החלף את הנתונים עם נתוני בקרה. הם שואלים גם את אלה שאינם בני מזל אריה ואלה שאינם עם צמידות מאדים-נפטון עד כמה התיאורים מתאימים להם. התוצאות מאשרות את החשדות שלהם: בעוד ש-90% מבני מזל אריה חשבו שהתאור מתאים להם, גם 90% מבני המזלות האחרים חשבו כך. וכו'. ללא השוואה כזו, המבחן חסר ערך. לגבי המדענים זה סוף הסיפור. לפחות עד אשר הראיות יראו אחרת.
(הנטייה שלנו להתרשם שטקסט כללי שנכון לגבי כל אדם מתאים לנו באופן מיוחד נקרא "אפקר פורר" ופגשנו בו כבר ברשומה על קריאה קרה.)

הבדלים אלה בין הגישות לבדיקת האסטרולוגיה הם אלה שמובילים למסקנות המאוד שונות: גישת ה"התרשמות האישית", שלוקה בהטיות תפישתיות רבות, לעומת הגישה המדעית – שמנקה את ההטיות הללו.

כוחה של "התרשמות" מודגם יפה בסרטון הבא. שימו לב עד כמה האנשים נדהמו מדיוק חוות הדעת האישית שקיבלו, עד שגילו כי…

והנה גירסה ישראלית:

ניתן לטעון גם שאנשים פשוט אינם מכירים את עצמם, ולכן הם בוחרים תיאורים שמיועדים לאחרים באותה מידה כמו את אלה שמיועדים להם. יתכן שזה נכון, אבל זה רק מחזק את הנקודה ש"התרשמות" לקוחות מכוחה של אסטרולוגיה לא מעיד דבר וחצי דבר על תקפותה.

אך יתכן שהאסטרולוגיה פשוט לא מדויקת דייה, עדיין. קיימות אסכולות רבות ושונות לאסטרולוגיה שגוזרות כל אחת פרשנות אחרת של אותם נתוני הלידה. יש להניח כי חלק מהן מדויקות יותר וחלק פחות (לא יתכן כי כולן מדויקות באותה מידה, אם קיימות סתירות ביניהן). אולי מורכבות זו היא שטשטשה את התוצאות החיוביות בניסויים שנעשו? אולי אם רק היו משתמשים באסכולה שונה במעט היו התוצאות טובות יותר?

ועד לפעם הבאה – חידה לכם הקוראים: האם מישהו יכול לחשוב על ניסוי שיכול לבדוק אם יש ממש באסטרולוגיה, יהיו חוקיה אשר יהיו? כלומר, לוודא אחת ולתמיד האם מצב השמיים ברגע הלידה קשור לאופי האדם, בלי קשר לאופן בו נבחר לפרש את מפת הלידה?

על ניסויים מסוג זה – ברשומה הבאה.

(כדי לקבל את כתבות ההמשך ישר למייל שלכם – הירשמו למעלה מימין. תוכלו להסיר עצמכם מהעדכונים בכל עת).