מים חיים

הגיעו מים (חיים) עד נפש
מאת

הגיעו מים (חיים) עד נפש

שימו לב, שימו לב!

לאחר שנים של מחקר מתמשך שהחל בשנת 1995, פותחה הטכנולוגיה המתאימה להביא לכדי מהפיכה שמשמעותה היא החזרת מי הברז למרכז הבמה, לשתיה, לבישול ולכל מטרה. חברת Aquanity מציעה לך מגוון רחב של פתרונות, במחירים הוגנים לטובת החייאת המים בביתך או בכל מקום אחר.

יתרונות המים החיים:

  • טעם משופר
  • ריח משופר
  • מרקם משופר
  • מגע נעים יותר
  • העלאת יעילות הניקיון וחומרי הניקיון
  • העלאת אנרגיית החיים והדגשתה
  • הגברת שתיית מים חיים מהווה מצע בסיסי לאיזון ובריאות לכל משתמש

במה מדובר? מאוד פשוט. טבעת פלסטית שכזו, שמרכיבים על גבי צינור המים, מבחוץ. כאן תוכלו להתרשם ממגוון האפשרויות ושלל המחירים.

מים חיים

ה- AQUALIZER אינו דורש כל תחזוקה או חידוש, אינו צורך אנרגיה מכל סוג ותקף לחמש שנים. משביח את המים הזורמים בצינור על ידי החייאתם, השבת חיותם הטבעית באמצעות העשרה אנרגטית המשלבת תהודות של אנרגיית החיים, מקורות מים טהורים וצמחים שעניינם טהור מים.

לפני שנמשיך, כדי שלא תהיינה אי הבנות מצערות, חשוב להדגיש: ה-Aqualizer איננו מסנן כלל, פעולתו היא תוספת אנרגטית.

על "פיתוח" המתקן

העקרון הבסיסי שעומד ביסוד הטכנולוגיה, מסביר צפריר, מבוסס על פעולת פרחי באך.
[מדובר בתחום אלטרנטיבי שהומצא על בסיס אינטואיציות בלבד, אינו עולה בקנה אחד עם הידע המדעי וכושל שוב ושוב בניסויים להוכיח את השפעתו מעבר לפלצבו. לא בסיס טכנולוגי מוצק במיוחד. נתקלנו בפרחי באך בסוף הרשומה על כישופולוגיה].

וכיצד מגיעים מתמציות מים+ברנדי+זכרונות עמומים של פרחים, לגוש פלסטיק שמותקן על הברז?

בשלבים.

הנה תקציר שלבי הפיתוח כפי שהם מתוארים באתר:

תחילה שיכלל צפריר את שיטת פרחי הבאך כך שתכלול גם פרחי בר ישראלים. לאחר מכן יצר "תליונים אנרגטיים" ואף גילה כי "נשיאת התמציות איננה פחותת ערך מבליעתן. להפך, לעתים קרובות עוצמתה גדלה."

השלב הבא בפיתוח היה לוותר על האלכוהול בתהליך המיצוי, ולעבור לתמציות על בסיס מים בלבד. במקביל פיתח "פורמולה המשלבת בין מקורות מים שונים וצמחים שונים שעניינם טיהור מים. שיטה המוכרת כיום כשיטת חותם זפיר".

אמפולה עם ההרכב הזה היתה למעשה ההתקן הראשון של מים חיים (1999). ב-2010 הגיעה פריצת הדרך הבאה – מציאת דרך להחתים ולהטמיע את התהודות האנרגטיות במוליכים אנרגטיים נוספים מלבד מים: מינרלים שונים, מתכות ובמקרים מסוימים גם צבע. כך הגענו למוצר המוגמר שמשווק היום.

בסרטון שלפניכם נזכה להכיר את ממציא השיטה, ולשמוע הסברים נוספים על תהליך הפיתוח. ב-2:30 תבינו סוף סוף איך בעלי החיים, בכל העולם, יודעים להימנע מאכילת צמחים רעילים [לא נכון. בעלי חיים רבים מתים כתוצאה מאכילת צמחים רעילים.  במאמר מקיף זה תוכלו ללמוד כיצד בעלי חיים נמנעים, לומדים לזהות ואף מסתגלים לצמחים רעילים].

למרות השכלתי המסויימת במדע, אני מוכרח להודות שלא הצלחתי להבין מה אופן פעולתו של המתקן.

הנה כאן מצאתי פירוט נוסף, אולי הוא ישפוך אור על הנושא:

"במתקן החייאת המים של אקווהניטי, 'אפקט זפיר' מיושם ע"י מכלול של מוקדי אנרגיה, אשר מהדהדת מתוך אבקת קוורץ מטוהרת ומוחתמת בהרכבי תדרים שונים. ההדף האנרגטי של תדרים אלו וסידורם ביחסים נכונים ביניהם, מכוון להזכיר למים את זרימתם, תנועתם וחיותם הטבעית, את מקורם; אותו מעיין או באר מים חיים, את מקוריותם ואת אחידותם, את יכולת החייאתם – שהרי מביאים חיים לכל אשר פונים."

מצטער. אני עדיין לא מבין כלום. למעשה אני מבין עוד הרבה פחות מקודם. פניתי לצפריר בבקשה להסברים:

לצערי מעולם לא שמעתי על מנגנונים פיזיקליים כגון "העשרה אנרגטית המשלבת תהודות של אנרגיית החיים, מקורות מים טהורים וצמחים שעניינם טהור מים", "ההדף האנרגטי של תדרים אלו וסידורם ביחסים נכונים ביניהם, מכוון להזכיר למים את זרימתם, תנועתם וחיותם הטבעית, את מקורם…", וכד'.

1)  האם תוכלו בבקשה להפנות אותי למקורות מדעיים מוכרים שמסבירים למה הכוונה?
2)  מהם המנגנונים הפיזיקליים שעומדים מאחורי פעולת המכשיר? האם הם מוכרים לעולם המדע?
3) בנוסף, נטען כי המכשיר "מעשיר את המים אנרגטית", ויחד עם זאת "אינו צורך אנרגיה מכל סוג". האין זו סתירה לחוק שימור האנרגיה?

להלן התייחסותו של צפריר, כפי שניתנה כאן:

ראה, עבודתי איננה מדעית, איננה משתמשת במונחים מדעיים ואיננה יכולה להיבחן בכלים מדעיים, לפחות לא עד לנקודת הזמן הזו. טוב להדגיש כי מעולם לא התיימרתי לעסוק במדע ואיני רואה את עבודתי כיכולה להתייחס או לקבל התייחסות מאנשי המדע, שכן המדע אינו יכול לקבל את הנפש כפרמטר ובעבודתי איני יכול שלא להתייחס אל הנפש כעיקר.
אין מנגנונים פיזיקליים ידועים שעומדים מאחורי המכשיר. אין בנמצא אף אדם שיכול לתת לפעולת המכשיר הסבר מדעי כזה או אחר.

תשובה כנה ועניינית.

דברים דומים כתובים גם באתר:

"המדע לא יכול למדוד את השפעת ה- Aqualizer היות ומדובר על תהודות אנרגטיות שעדיין מחוץ לטווח המכשירים המדעיים. לפיכך, אין הוכחות מדעיות שיאששו את השפעת ה- Aqualizer מאידך אין גם הוכחות מדעיות שסותרות את עבודתו. מחלקת המו"פ שלנו עובדת ללא לאות למציאת הוכחה מדעית לעבודת ה-Aqualizer."

מדובר אם כן, במוצר שאף אחד לא מסוגל למדוד את השפעתו. רגע… אם זה המצב, איך צפריר יודע שהמוצר עובד?!
יתרה מזאת, איך אפשר לטעון את הטענות האמפיריות-אובייקטיביות הבאות? הנה הטענות כפי שהן מופיעות בפרסומים באינטרנט, ותמצית התייחסותו של צפריר אל כל אחת מהן, כפי שנמסרה בשיחת טלפון שערכתי עימו:

* מגביר יעילות של סבונים תכשירי שיער ועור, מעודד התחזקות של הציפורניים:
"לפני שהתקנתי את ה-Aqualizer הייתי צריך לשים טבלית שלמה למדיח וכוס שלמה של אבקת כביסה. אחרי שהתקנתי את ה-Aqualizer נדרשה מחצית הכמות, והכלים נקיים לגמרי, הכל בסדר. הורדתי את המתקן והלכלוך חזר. אנשים אחרים דיווחו על דברים דומים."

* מפחית הצטברות אבנית:
"הייתי צריך לנקות כל חודש-חודש וחצי את הקומקום מאבנית על מנת שיהיה יעיל. מרגע ששמתי את ה- Aqualizer אני לא מנקה אותו בכלל. מדי פעם אני מנער את הקומקום ומסובב, וכל חתיכות האבנית שנשארו שם מתפרקות, אני זורק את זה החוצה ואני רואה את תחתית הנירוסטה שלו. קיבלתי דיווחים דומים גם מאנשים אחרים. זה השינוי הדרמטי היחיד שרואים בעין. ועדיין, בדקנו את הנושא של אבנית במעבדה – ולא קיבלנו אישור לזה. לכן אני אומר שאין שום סימוכין מדעיים. הלכנו לפרופ' יורי מאוניברסיטת ירושלים – לא מצא כלום. דרך אגב הוא הרגיש את ההבדל בטעם, אבל לא מצא את ההבדלים ברמה הכימית."

* בבדיקות מעבדה נמצא שה- Aqualizer כמו מתחריו מנדף מהר יותר את הכלור שבמים:
"נעשו בדיקות במעבדה, והם הופתעו לראות שכמות הכלור יורדת יותר עם המתקן לעומת הכמות בלעדיו. אח"כ ביקשנו מהם עוד בדיקה אבל הבנתי מהשאלות שלהם שהם אולי לא מספיק מקצועיים. אני לא זוכר בדיוק אצל מי עשינו את זה. החלטנו לרדת מהסיפור המדעי, התייאשנו אחרי יורי."

* לפי בדיקתנו השפעת ה Aqualizer לבית (3/4") ניכרת ותקפה למרחק של 300 מטר:
"היה איזה קומפלקס של צימרים, בצימר הרחוק לא הרגישו שזה עובד, וזה באמת לא עבד, ראינו שההשפעה על האבנית שולית. הוספנו עוד מתקן בדרך וזה עבד."

* עבודת ה Aqualizer היא רציפה ואחידה. תהליכי כיול קובעים את תוקף האחריות.  המכשיר תקף לחמש שנים:
"הטכנולוגיה בת 5 שנים, ועדיין עובדת, ומכאן המספר."

במילים אחרות, כל הטענות האמפיריות-אובייקטיביות שפורסמו מסתמכות על התרשמות אישית של ממציא השיטה ומשתמשים אחדים נוספים, ולא על ניסוי מבוקר כלשהו. בדיקות מדעיות לא הצביעו על הבדל כלשהו במים, למעט בדיקות כלור שלא זכור היכן בוצעו.

במהלך שיחת הטלפון (הנעימה והלבבית), ציין צפריר באחריות ראויה להערכה, גם כי הוא "לא כותב על כל ההשפעות הגופניות הטובות שזה נותן – ויש. לא מעט אנשים דיווחו לי על הורדה בתרופות, על שינוי בלחץ דם, אבל היות ואני לא מתכוון כרגע להשקיע את הכסף בבדיקות של זה, וזה המון כסף, אני לא כותב את זה, כי זו טענה שדורשת סימוכין מדעיים ואני לא רוצה לרמות את הציבור, שלא ירגישו שאני מרמה אותם."

על טעם וריח

נחזור לטענות כי שימוש במתקן מעניק למים טעם משופר, ריח משופר, מרקם משופר, מגע נעים יותר. במקרה כזה לא נדרשים מכשירי מדידה מיוחדים. כל שנדרש הוא לקבל את חוות דעתם של המשתמשים.

כמובן שלא סתם נשאל אנשים האם המים שיוצאים מברז משודרג שכזה טעימים להם יותר. ברור כי התשובה תהיה חיובית ברוב המקרים, מעצם הציפייה שלהם כי כך יהיו הדברים. (על חווית המצופה תוכלו לקרוא כאן). כדי להתגבר על חווית המצופה, צריך לדאוג שהטועמים לא ידעו למה לצפות בכל טעימה. זה הכל.

כל שיש לעשות הוא לתת למספר מתנדבים לטעום כמה דוגמיות מים כל אחד, חלקן מברז עליו מותקן ההתקן, וחלקן מאותו הברז ללא ההתקן, מבלי שידעו באיזה משני סוגי המים מדובר בכל טעימה (גם מגיש המים אסור שידע זאת – סמיות כפולה – כדי שלא ישפיע ברמזים כאלה או אחרים על התוצאות). עבור כל טעימה יציינו הטועמים האם לדעתם מדובר במים חיים, או רגילים. מתאם גבוה בין הצהרות הנבדקים לבין מקור המים יצביע על השפעה ממשית.

המכשול המקובל לניסוי כזה, הוא הטענה כי אנרגיות שליליות של החוקרים תפגענה בביצועים הרוחניים ותבטל את ההשפעה החיובית של התהודות האנרגטיות. לשמחתי זה לא המקרה. הנה כך מסבירים באתר:

שאלה: האם האנרגיות לא מושפעות מתנאים חיצוניים, רגשות ומחשבות של אנשים?
תשובה: התהודות האנרגטיות הקיימות ב-Aqualizer חתומות, לא מושפעות מתהודות חיצוניות. מוגנות.

מעודד מכך שניסוי כזה אפשרי, שאלתי את צפריר האם נעשתה בדיקה כזו.
"עשינו את כל הבדיקות הכי מדוייקות. נתנו 3 כוסות, בשתיים היו מים חיים, באחת לא, כל הסיפור זה."

יש לך את התוצאות של הניסוי הזה? יעניין אותי לראות.
"תראה, אין לי פרטים על זה. שוב, הכל אצלנו זה ברמה האמפירית, לא המדעית. אין לנו מדען… אני יושב עם עשרה אנשים, בודק, בערב של מפגשים. לא עשיתי את זה אף פעם ברמה של לקחת טועמי-מים, דוקטור שיבדוק את זה, וכו'."

כלומר, אין תיעוד של ניסוי כזה. האם צפריר מוכן שנבצע בדיקה כזו יחד?

לשמחתי לא הייתי צריך אפילו לבקש. בסיומה של שיחת הטלפון הציע צפריר ביוזמתו שישלח לי כמה תחתיות מטהרות לכוסות, כדי שאוכל לבצע ניסויים כאוות נפשי.

החלפנו מיילים.

כדי שאוכל לתכנן ניסוי שתוצאותיו תהיינה מקובלות גם על ממציא הטכנולוגיה, ניסחתי כמה וכמה שאלות לגבי אופן פעילות המתקן, כגון: כמה זמן נדרש לצורך טעינה אנרגטית, בתוך כמה זמן ההשפעה פגה, לאיזה מרחק מגיעה ההשפעה (כדי שלא אטען בטעות את כוסות הבקרה), מה כמות המים המקסימלית שניתן לטעון על תחתית אחת, והאם הטעינה האנרגטית נשמרת גם לאחר מזיגה של המים לכלי אחר, וכיוצא באלה שאלות שנדרשות לצורך תכנון מהלך הניסוי.

לצערי בזאת ניתק הקשר בינינו. חבל, זה יכול היה להיות ניסוי מעניין…

*

לקריאה נוספת:

____________________________________________________

כדי לקבל עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג הזינו את המייל שלכם בראש הדף (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שתפו!