בלבולי מוח – בלונדיניות אוהבות מספרים?

בלבולי מוח – בלונדיניות אוהבות מספרים?

בפוסטים קודמים על נומרולוגיה, ציטטנו מתוך ספרה של סוניה דוסי את הטענה הבסיסית הבאה:

"הנומרולוגיה היא מדע במובן המודרני."

דנו בכך בקבוצה וגם בבלוג, והועלו הסברים מדוע נומרולוגיה היא מדע, כנובע מהשימוש שהיא עושה במספרים.

            "למספרים אינטליגנציה גבוהה שעדיין לא נחקרה מספיק ואם נחקרה, מעט מדי לטעמי."

האתר הזה למשל טוען:

"נומרולוגיה היא מדע של 'מתמטיקה גבוהה'."

הנומרולוגית הזו טוענת בספרה נומרולוגיה משולבת:

"אף שהמדע המודרני צעד צעדי ענק מאז פיתגורס והתקדם בהבנתו את סודות היקום, הוא טרם הצליח למצוא תיאוריה המאחדת את הכול, אבל גם כיום מאמצים מדענים מפורסמים דוגמת סטיבן הוקינג וריצ'רד פיינמן את התפיסה הפיתגוראית של המספרים ככלי החזק ביותר למציאת האמת: מתמטיקה, פיזיקה קלאסית, פיזיקת הקוונטים והמיתרים, קוד ד.נ.א. (D.N.A.), קוד שפת המחשב, אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, כימיה מולקולרית וכיוצא באלה, כולם משתמשים בשפה הסימבולית של המספרים, שהיא גם שפה אנושית אוניברסלית וגם מפתח לגילוי הסודות של הטבע."

או בניסוח קצר וקולע:

"הנומרולוגיה מסתמכת על מספרים כמדעים אחרים (למשל מתמטיקה), ולכן היא מדעית כמותם."

מתי מטיקה?

בפוסט הזה לא נעסוק שוב בנומרולוגיה, אלא רק ננסה להבין כיצד בדיוק הטיעון לעיל מנסה להראות שהנומרולוגיה היא מדעית. מה בעצם נטען? נפרק להנחות, טיעונים, ומסקנות, בצורה יותר פורמלית:

טיעון ראשון:

  • הנחה: מתמטיקה היא מדעית*.
  • הנחה: מתמטיקה מסתמכת על מספרים.
  • מסקנה: כל מה שמסתמך על מספרים הוא מדעי.

* לא נכנס כרגע לויכוח המעניין בפני עצמו, האם מתמטיקה היא האמא של המדעים, חברה מן המניין או בכלל בת חורגת.

טיעון שני:

  • הנחה: נומרולוגיה מסתמכת על מספרים.
  • הנחה: כל מה שמסתמך על מספרים הוא מדעי (המסקנה של הטיעון הראשון).
  • מסקנה: נומרולוגיה היא מדעית.

סילוגיזם אתה באמא'שך

כפי ששמתם לב, בנינו את הטיעונים בצורה מאוד מסוימת, הנקראת סילוגיזם. צורה זו הוגדרה כבר ע"י היוונים בלוגיקה הקלאסית לפני כ-2400 שנה ומאפייניה:

  • שתי הנחות: הנחה ראשית והנחה משנית (אפשר גם יותר, לסילוגיזם קטיגורי בדיוק שתיים).
  • מסקנה אחת.
  • המסקנה נובעת מן ההנחות.

תקפותו של טיעון מסוג סילוגיזם תלויה בצורתו. צורות מסוימות תקפות תמיד, וצורות אחרות אינן. כאן אפשר למצוא רשימה של צורות טיעונים תקפות. ניתנו להם שמות שונים בימי הביניים כדי להקל על הזכירה, כאשר שלוש אותיות הניקוד באנגלית מתארות את סוג הטיעון. האות A מתארת היגד כולל מהצורה: 'כל X הוא גם Y'. אותיות נוספות משמשות לשלילה גורפת: 'אף X הוא לא Y', למשל: "אף דג לא עף" (האם זה נכון? תשובה בסוף הפוסט); או היגד חלקי: 'כמה X הם גם Y', למשל "חלק מהצמחונים אוכלים דגים".

נתמקד למשל בטיעון שנקרא ברברה – או Barbara:

  • הנחה: כל X הוא Y
  • הנחה: כל Y הוא Z
  • מסקנה:כל X הוא Z

חידה: האם ברברה היא הבלונדינית?

טיעון ברברה מכיל הנחות ומסקנות שכולן היגד כולל (שימוש במילה "כל" בכל אחת מן ההנחות ובמסקנה) ולכן שלוש פעמים A. איך זה קשור אלינו? אפילו אני עוד רגע הולך לאיבוד…

אז ככה. נגדיר:

  • X = נומרולוגי
  • Y = מסתמך על מספרים
  • Z = מדעי

נציב במשוואה, ממש כמו בבי"ס יסודי, לפני הצבא, ואחרי הצבה:

טיעון שני (טייק טו):

  • הנחה: כל מה שנומרולוגי (X)  מסתמך על מספרים (Y)
  • הנחה: כל מה שמסתמך על מספרים (Y) הוא מדעי (Z)
  • מסקנה: כל מה שנומרולוגי (X) הוא מדעי (Z)

הטיעון השני אכן מתאים בצורתו לטיעון ברברה, ולכן הינו תקף. כל מה שנותר זה לבדוק את נכונות ההנחות, בכדי לדעת אם המסקנה נכונה או לא. לדעת ולא להאמין. לפחות אם אתה מקבל את הלוגיקה… (וזה כבר נושא לדיון אחר).

ההבדל בין תקף לנכון יכול לבלבל – אז נסתכן בהתשה, ונחזור: טיעון תקף מתייחס למבנה הטיעון ולקשרים שאנו יוצרים בין הנחות למסקנה. בטיעון תקף (מסוג סילוגיזם, אך גם מסוגים אחרים) נכונות ההנחות מחייבת את נכונות המסקנה. אפשר לומר גם, שלא ייתכן מצב שבו הטיעון תקף, כל ההנחות נכונות, ואילו המסקנה היא שגויה.
מי שמשתמש בדיונים שלו בטיעונים תקפים מקל מאוד על ההבנה, מחדד את הדיון (מאפשר להתמקד בברור אמיתות ההנחות) והופך את דרך החקירה לפשוטה יותר. בקרוב ניגע ברטוריקה ונראה שלא כולם מעוניינים להפוך את הדיון לחד. אך בל נקדים את המאוחר.

למתקדמים (ורק למתקדמים – אחרת דלגו על הפסקה הבאה בבקשה, בטח הראש כבר מתחיל לכאוב קלות ברקה):

  • אם הטיעון לא תקף, לא ניתן לדעת כלום על המסקנה! (ייתכן שהיא נכונה וייתכן שלא). לא ניתן להמשיך הלאה ולהשתמש במסקנה להמשך הדיון. זו טעות נפוצה מאוד.
  • כמו כן, גם אם המסקנה נכונה, זה לא בהכרח אומר שהטיעון היה תקף! (ייתכן והיא נכונה אך לא נובעת מן ההנחות – כבר ראינו נון סקוויטר בדרך המשי, ייתכן שהיא נכונה תמיד, וייתכנו אפילו מקרים מורכבים אחרים)
    א ס פ י ר י ן !

אז רגע, נומרולוגיה מדעית? זה מה שיצא מכל הסיפור הזה? אתה הרי אומר שהטיעון הזה תקף!

זהירות! אכן ראינו שהטיעון השני תקף למהדרין, ואפילו עונה לשם ברברה, המסקנה נובעת מן ההנחות, אך היא נכונה רק אם ההנחות נכונות. אז נשאר רק לבדוק אם ההנחות נכונות. פשוט – לא?

אז כמו שאומר אושיק לוי בחצר הפלפלים:

רגע רגע סבלנות – מיד הכל נדע

אחד הדברים המרתקים והיפים בחקירה מדעית היא הדרך בה בונים נדבכים של ידע חדש או מעודכן על בסיס ידע קודם. הקידמה מתאפשרת בזכות הסתמכות על עבודת קודמינו והימנעות מהמצאת הגלגל בכל פעם מחדש.
אך כל המבנה המפואר הזה היה מתמוטט מזמן אם היינו מתבססים על יסודות רעועים שלא נבדקו היטב. פיסות ידע חדש צריכות להבדק היטב לפני שמאמצים אותן בתור משען לקומות הבאות של הבניין, וגם "ידע" ישן צריך להבדק ולעמוד במבחנים שוב ושוב.
[זו דרך אגב אחת הסיבות העיקריות שתחומי פסאודו-מדע שונים אינם מתקדמים לשום מקום – היסודות שלהם רעועים לחלוטין, ואינם מאפשרים צמיחה לגובה. במקום זאת הם מתרבים לרוחב, כעשבים שוטים, ולא כעצים איתנים. גלשנו.]

אז נחזור לטיעון ברברה שלנו, אחת ההנחות בו היתה המסקנה של הטיעון הראשון:

  • כל מה שמסתמך על מספרים הוא מדעי

האם ההנחה הזאת נכונה? מכיוון שזו המסקנה של הטיעון הראשון, הגיע הזמן לחקור טיעון זה מקרוב.

טיעון ראשון:

  • הנחה: מתמטיקה היא מדעית.
  • הנחה: מתמטיקה מסתמכת על מספרים.
  • מסקנה: כל מה שמסתמך על מספרים הוא מדעי.

זה גם נראה כמו סילוגיזם. האם נצליח למצוא אותו ברשימת התבניות התקפות? האם זו דאטיסי? פריסון הילטון? או שמא דימאריס? נראה שלא. טיעון מצורה זו לא מופיעה ברשימה. למה? מכיוון שהוא לא תקף.

אז מה לא בסדר?

משהו מריח לא טוב

לפני שנסביר מה בדיוק לא בסדר, נכיר כמה מן הכשלים הנפוצים בטיעוני סילוגיזם:

כשל ארבעת התנאים – בסילוגיזם שתי ההנחות יכולות להכיל שלושה תנאים בלבד, כדי שניתן יהיה להסיק מהן מסקנה תקפה (תנאי מסוים צריך להופיע בשתי ההנחות ולקשר ביניהן). אם הן מכילות ארבעה תנאים ואינם קשורות, שום מסקנה אינה תקפה:

  • הנחה: לשפן יש בית.
  • הנחה: לכובע שלי שלוש פינות.
  • לכן – מה? איזו מסקנה אפשר בכלל להסיק? אין שום דרך לקשר בין הטענות, מכיוון שאין מכנה משותף בין ארבעת התנאים (שפן, בית, כובע, שלוש פינות).

סילוגיזם קטיגורי – בטענה תקפה, ההנחה הראשית והמשנית מובילות יחדיו למסקנה. כשלים קורים כאשר (בהפשטה מרובה) ההנחה הראשית, המשנית, או צרופם – אינו מוביל למסקנה, למשל:

  • הנחה: הדואר בא היום באוטו האדום.
  • הנחה: לכל הבלונדיניות יש אוטו אדום.
  • מסקנה: הדואר הובא היום ע"י בלונדינית…
    – זהו כשל בצרוף ההנחות. ניתן לתקן אותו, למשל ע"י השינוי הבא בהנחה השנייה – 'רק לבלונדיניות יש אוטו אדום' ואז הטיעון תקף.

מקרה מיוחד בסילוגיזם קטיגורי הוא מסקנה חיובית מהנחות שוללות – כשל בו אנו מנסים להסיק משהו חיובי ע"ס לפחות הנחה אחת שלילית:

  • הנחה: דברים (קיימים) הם לא כפי שהם נראים  (המוטו שלנו בחשיבה חדה).
  • הנחה: דני דין אינו נראה.
  • מסקנה: 'דני דין הוא דבר קיים!'
    – לא ניתן להסיק מסקנה חיובית מהנחות שוללות (חוצמזה יש עירפול לגבי המושג נראה, אבל נתעלם ממנו). הטיעון אינו תקף.

סילוגיזם סטטיסטי – טענה סטטיסטית לגבי רוב, בדרך כלל, כמעט אף פעם לא, וכד'

חריג – טיעון המתבסס על הכללות ללא התחשבות בחריגים סבירים

  • הנחה: (רוב) רואי חשבון הם אנשים ישרים.
  • הנחה: רואי חשבון אישרו את הדו"חות של אנרון.
  • מסקנה: הדו"חות של אנרון מדוייקים.
    – זה שבד"כ או אפילו על פי רב רואי החשבון הם ישרים, לא אומר שאלו של אנרון היו כאלו. די ברור שלא לגמרי…

חריג הפוך – טיעון שיוצר כלל מתוך היוצא מן הכלל…

  • הנחה: מי שמחליק על קליפת בננה, יכול לפול, לשבור משהו, ואף לגרום לנזקים בלתי הפיכים לעצמו.
  • הנחה: יתכנו קליפות בננה ברחובות העיר.
  • מסקנה: אין לצאת מהבית מחשש לנזקים בלתי הפיכים!

מקור: http://r-mew.blogspot.com/2009/11/anatomy-of-lie.html

בחזרה למספרים

נחזור לטיעון הראשון:

  • הנחה: מתמטיקה היא מדעית.
  • הנחה: מתמטיקה מסתמכת על מספרים.
  • מסקנה: כל מה שמסתמך על מספרים הוא מדעי.

או בצורה כללית:

  • הנחה: קיים X  שהוא Y
  • הנחה: קיים X שהוא Z
  • מסקנה: כל Z הוא Y

הטיעון הזה, אינו תקף. הוא דוגמא לכשל אילקיט מינור. זה שמתמטיקה היא גם מדעית וגם משתמשת במספרים, לא אומר שום דבר על הקשר או הסיבתיות בין מדע למספרים, למשל שכל מה שמשתמש במספרים הוא מדעי.

* טריק פשוט לבדיקת טיעונים – שימרו על התבנית אך החליפו את המושגים לפשוטים וברורים לכם עד כמה שאפשר, למשל:

  • מלפפון הוא ירוק.
  • מלפפון הוא ארוך.
  • לכן: כל מה שארוך הוא ירוק?

אולי המסקנה נכונה ואולי לא, אבל היא אינה נובעת מן ההנחות. לכן אי אפשר להשתמש בה כהנחה נכונה בטיעונים בהמשך.

אם ההנחה המשנית היתה 'אך ורק מתמטיקה מסתמכת על מספרים' הטיעון היה הופך תקף, אבל אז היתה הנומרולוגיה מתפוגגת מן העולם, כמו גם חשבונות המכולת והשיר "לכובע שלי שלוש פינות", שמשתמשים גם הם במספרים. חבל, דווקא שיר טוב.

סוף דבר

לסיכום, למרות שהטיעון השני תקף, לא ניתן לדעת אם מסקנתו נכונה, וזאת מכיוון שאחת ההנחות שלו מתבססת על מסקנת הטיעון הראשון שאינו תקף. מעבר לכך, ידע נוסף מראה לנו כי המסקנה של הטיעון הראשון אינה נכונה, כלומר, יש בהחלט דברים שמשתמשים במספרים אך אינם מדע, כלומר, אחת מהנחותיו של הטיעון השני בפירוש אינה נכונה, מה שאומר שלא ניתן לדעת דבר על נכונות מסקנתו. (כזכור, רק אם כל ההנחות של טיעון תקף נכונות מובטח לנו שמסקנתו נכונה. אם לפחות אחת מהן אינה נכונה, יתכן והמסקנה נכונה, ויתכן שלא, ולא ניתן להסיק זאת מהטיעון).

מבלבל? קצת. אבל אף אחד לא טען שחשיבה חדה היא אינטואיטיבית. לפעמים ההיפך הוא הנכון. היא דורשת תרגול ומאמץ מסוימים, אך מבטיחה מסקנות נכונות יותר.

***

מצטער. לא הצלחתי להראות שנומרולוגיה היא מדע. לפחות לא על סמך הטיעונים שפירטנו. אבל אולי נצליח להראות משהו במחקר הנומרולוגי? יאללה, אם עוד לא מילאתם את הטופס, זו ההזדמנות. קדימה, עוד מעט סוגרים את הבאסטה!

***

*ספויילר* – תשובות לחידות

האם נכון שאף דג לא עף? לא נכון! Flying Fish או דאונים בעברית, הם דגים שעפים:

ולפני שנפרד, האם גיליתם מי היא ברברה הבלונדינית הסודית? היא אותה אחת שעומדת מאחורי הציטוט שפתח את הפוסט הזה. או אולי יושבת. לא אמרתי שוכבת! אוף אתכם. מי שחשב שזו הבלונדינית הסודית יקבל פרס ניחומים על החקירה המשובחת.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

בלבולי מוח – דרך המשי

בלבולי מוח – דרך המשי

אחד הטריגרים לסדרת הפוסטים הנוכחית היתה סערת איגיון שהתחוללה בקבוצת "חשיבה חדה" בפייסבוק. כל סופרלטיב שנייחס לה, יציג רק צללית חיוורת של תופעת הטבע המדהימה שהתחוללה בקבוצה באותם ימים.
So without further ado.

רקע

"המודעות" היא נושא מורכב שנבחן בקבוצת הדיון מנקודות מבט שונות. בין השאר ניסינו להבין קודם כל מהי בדיוק מודעות, ובדקנו כמה פרשנויות מעניינות – כמו זו של ד"ר דניאל דנט למשל. כאן כמובן לא נעסוק בסוגיה עצמה, אלא נתמקד בכשלים הלוגיים שעלו במהלך הדיונים בנושא (פסקה אחת תשמש חומר לפוסט שלם):

שאלה: התיתכן מודעות ללא מוח?

תשובה (לגבי המקום בו נמצאת המודעות):

"המקום הוא לא מחוץ לראש שלך ולא בראש שלך.

המקום הוא הכל.

היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת גם לאוויר יש תודעה."

ברוך המקום – ברוך הוא

בהמשך לסקירת המבוא נזכיר כי הלוגיקה מתבססת על מספר מצומצם מאוד של חוקים. אחד החוקים הבסיסיים, המכונה גם חוק הסתירה, אומר שאם אנו טוענים דבר וגם את היפוכו, הרי טענתנו אינה תקפה.

הנה מה שהיה לאריסטו לומר בנושא (לפני למעלה מ-2300 שנה):

"לא אפשרי לאותה תכונה להשתייך ולא להשתייך לאותו דבר בו זמנית ובאותו יחס… אף אחד אינו יכול להניח כי אותו דבר הינו ואינו… ואם לא אפשרי לתכונות סותרות להשתייך בו זמנית לאותו עצם… ואם דעה הסותרת דעה אחרת מנוגדת לה, ברור כי אין זה אפשרי להניח שדבר מסוים הינו ואינו בו זמנית וביחס לאותו עצם… ומכאן שכל אדם המדגים דבר כלשהו, מתייחס לעקרון זה כהנחה הראשונית, משום שזוהי מטבע הדברים נקודת המוצא לכל שאר האקסיומות."

וחזרה לימינו אנו:

"המקום הוא לא מחוץ לראש שלך ולא בראש שלך"

אז איפה?

הבה ונעזר בדיאגרמת ון פשוטה של הטיעון. הריבוע מייצג את כל העולם (מונח מתמטי שכוונתו להכל, כולל הכל. כן, גם שם. לאו דווקא לעולמנו הארצי, או עולם כזה או אחר).

  • אם הוא לא מחוץ לראש שלך, אז הוא בהכרח בראש שלך.
  • אם הוא לא בראש שלך, אז הוא בהכרח מחוץ לראש שלך.

חוק הסתירה אינו מאפשר לטעון את שתי הטענות בו זמנית, בצורה תקפה.

וכפי שנאמר לא פעם בדיון זה ובאחרים: זה שניתן לנסח משהו במילים, לא אומר שזה נכון.

שקול מילה

"המקום הוא הכל."

עכשיו אולי אנחנו מתחילים להבין. אם המקום הוא הכל, הרי שהוא גם בתוך הראש שלך, וגם מחוץ לו. הוא מהווה איחוד של קבוצה יחד עם שלילתה. בתורת הקבוצות, כל איחוד בין קבוצה לשלילתה הוא 'כל העולם'.

הבה נבצע תיקון לטענה הראשונה:

"המקום הוא גם מחוץ לראש שלך וגם בראש שלך"

עכשיו לפחות יש לנו עיקביות לוגית בין הטענות. בהנחה שהמקום הוא כל העולם, אפשר לקבל את הטענה הראשונה. הטענות שקולות לוגית. טענות שקולות הינן נכונות (או לא נכונות) באותם מקרים – אין צורך לוגי לטעון את כולן.
אבל יש צרכים אחרים. נרחיב על כשלים סגנוניים ודמגוגיים בפוסט מיוחד לנושא, אך רק נציין כי אחת הדרכים לשכנע במשהו היא לחזור עליו, עד זרא. הטכניקה לכשעצמה אינה בהכרח מזיקה, ועוזרת לזכירות, או להדגשה. אך כאשר משתמשים בחזרות אינספור כדי להתיש את המאזין, עד שיסכים (או יפסיק להתווכח) – זוהי הטייה. מבחינה לוגית, הקבוצה 'כל העולם' היא בעלת אינסוף הגדרות שקולות, כך שניסיון לפרט את כולן אינו נחוץ.

* נציין שכנראה זו לא היתה הכוונה בדיון המקורי, הדברים מובאים כאן (ואף מוצאים מהקשרם המקורי) רק כדי להדגים כשלים.

ערפל קרב

לפני שנעבור לטיעון השלישי, נשתהה לרגע על היבט נוסף של שתי הטענות הראשונות, שקשור בעירפול – משפחה שלמה של כשלים לוגיים בהם הטיעון רב משמעי, ומכיל כשל בפרשנויות השונות האפשריות להנחותיו.

מכיוון שהמושג תודעה לא הוגדר היטב (משימה לא פשוטה כשלעצמה), לא ברור האם תודעה היא משהו פרטי – כלומר שייכת למישהו; או אולי אוניברסלי, כלומר נמצאת בכל מקום, ואולי משהו מורכב יותר כמו תודעה של מישהוא אשר נמצאת בכל מקום. בכל מקרה, לא נצלול לחקר התודעה כרגע…

עירפול יכול לשבש טענות תקפות לכאורה מכל סוג, מכיוון שהוא מאפשר יותר מפרשנות אחת של ההנחות או המסקנה, ולכן הטיעון הופך רב משמעי ולא מובהק. הכשל הוא לוגי כי טענה אמורה להיות בעלת משמעות מוגדרת. שימוש מכוון ברב-משמעות מאפיין גם כשל סגנוני בטקטיקה בה הטוען לא מתחייב על דבר בעצם, ומאפשר לעצמו חופש תמרון עתידי מלא, לפי הצרכים והתפתחות הדיון. ישנן צורות רבות של כשלי עירפול:

מילה רב-משמעית – מצב בו טענות שונות בטיעון מורכב משתמשות באותה מילה כל פעם במשמעות אחרת, ולפיכך הטיעון עצמו אינו עקבי או בר משמעות.

בדיון על מה קדם למה – המוח או הנשימה (ונשים בצד לרגע את ההגיון שבשאלה הזו), נעשה שימוש רב משמעי במילה נשימה (נשימה תאית מחד, ומאידך נשימה המחייבת מערכת נשימה כמו הנשימה הריאתית שלנו). לכן לא ממש ניתן לענות על השאלה כפי שנוסחה.

אתנחתא מוסיקלית:

  • לכל החיפושיות שש רגלים.
  • ג'ון לנון הוא חיפושית.
  • לכן, לג'ון לנון שש רגליים.

אמפיבולה – מצב בו המבנה הדקדוקי / הלשוני רב משמעי, ומכיל מספר פרשנויות אפשריות בו זמנית.

"ביבי פגש את אובמה כשהוא ירד מן הסוס. הוא היה עצבני ומתוח, אז ביבי דחף לו קוביית סוכר כדי שיירגע" – לא מכובד.
ונעבור לחידה: זבוב עף בחצר ועל זנבו יושב כלב. כיצד יתכן? (המקור כאן)

כשל הרכבה – הסקה שגויה מן הפרט אל הכלל: כאשר מסיקים שמשהו נכון ביחס לכלל, על סמך כך שהוא נכון ביחס לחלק מהקבוצה.

אוסף שחקני הכדורגל הכי טובים בעולם, אינו יוצר את קבוצת הכדורגל הטובה בעולם (יסלחו לי תומכי הגלקטיקוס – שבו בצד רגע).

כשל חלוקה – היקש שגוי מן הכלל אל הפרט: כאשר מסיקים כי משהו נכון ביחס לפרטים בקבוצה, מתוך כך שהוא נכון לקבוצה כולה.
"אטומים של מים חייבים להיות… רטובים" (ויקיפדיה) – תכונה של השלם (מים) מיוחסת לכל חלקיו.

בדומה לדוגמא על חלוקה, נכון גם לומר שהתזמורת הטובה בעולם, אינה מורכבת בהכרח מן הנגנים הטובים בעולם כל אחד בפני עצמו.

ונסיים את מסך העשן בדוגמא נוספת מדיון על האור:

"האם האור הוא תופעה חומרית? אם האור אינו תופעה חומרית כיצד היתם מגדירים תופעה זו? תופעה רוחנית? נפשית?"

כפי שרמזו כמה חברים בקבוצה, העירפול סביב המילה חומר (מלשון matter או substance, או מלשון גשמיות, או אולי מה שלא מתאים להקשר כאן: משהו לעשן?) ויותר מכך – הצרוף "תופעה חומרית" שאינו מוגדר, אינו מאפשר דיון ענייני.
האם הכוונה לחומר במובן של בעל מסה? כי אז האור אינו חומר. האם הכוונה חומרי בניגוד לרוחני? כי אז האור הוא תופעה פיזיקלית-חומרית. כמובן שאם נחליף הגדרה בכל רגע, הבלבול יהיה גדול (וכן בזבוז הזמן בדיון על כך).

[מה שמזכיר את משחק המילים הבא: מה ההיפך מכבד? –קל. וההיפך מקל? קשה כמובן. וההיפך מקשה? רך.]

קח אוויר, קח אוויר – תרחרח ותריח קח אוויר

ואם כבר בנשימה תאית ונשימת בני אדם עסקינן (דבר טוב כפי שתראו מייד), נעבור לחלק המסיים של הטיעון:

"היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת גם לאוויר יש תודעה."

קשה לדעת היכן להתחיל בניתוח הכשלים, יש פה חומר לקורס שלם…
נתמקד בכשל נון סקוויטרהמסקנה אינה נובעת מן ההנחות. אחד המאפיינים הכלליים של כשלים לוגיים.

אולי המסקנה נכונה ואולי לא, אך ההנחות, גם אם הן נכונות, אינן מובילות אליה (במקרה זה קל לראות זאת מיד, שכן המונח תודעה לא מוזכר כלל בהנחות הטיעון). טיעון מהצורה הזו אינו טיעון תקף.

באותה המידה אפשר היה לטעון:
"היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת – גם לאוויר יש מעיים"מסקנה שבבירור אינה נכונה (וגם היא אינה נובעת מההנחות).
או "היות ואתה נושם אוויר ובלי אוויר היית מת – לריבוע ארבע צלעות" – הפעם המסקנה נכונה, אך שוב, לא נובעת מההנחות.

ע"י הוספת הנחות מסוימות, אפשר להפוך את הטיעון לתקף, כלומר, המסקנה תהפוך להיות נובעת מן ההנחות. למשל  –

  1. אתה נושם אוויר.
  2. אדם מת אינו נושם אויר.
  3. אדם חי הינו בעל תודעה.
  4. אויר יוצא ונכנס מאדם חי במהלך תהליך הנשימה.
  5. התודעה הופכת לחלק בלתי נפרד מכל דבר אשר נכנס ויוצא מאדם חי.

הסקת המסקנה: מכיוון שאתה נושם (הנחה 1), הרי שאתה חי (הנחה 2), ולפיכך בעל תודעה (הנחה 3), מכיוון שבמהלך הנשימה אתה מכניס ומוציא אויר (הנחה 4) והיות ותודעה הופכת לחלק בלתי נפרד מכל דבר אשר נכנס ויוצר מאדם חי (הנחה 5) => הרי שגם לאויר יש תודעה.
מש"ל – מה שצריך להוכיח.

בצורה כזו, הטיעון יהיה תקף (כלומר, המסקנה תנבע מההנחות). אך האם המסקנה תהיה נכונה? זה כבר מותנה בנכונות כל ההנחות. אנחנו סקפטיים בעיקר לגבי נכונות הנחה 5 – למרות שתודעת הצרכים יכול להיות ענף ניו אייג' פופולרי בהמשך לרפואה זו

* הערה צדדית אך חשובה: כשל של השמטת הנחות סמויות הינו נפוץ מאוד בחיי היום-יום, ונובע מהשאיפה שלנו לתקשר זה עם זה באופן יעיל ואינטליגנטי. דיון תקף לוגית שמפרט את כל ההנחות הסמויות יכול להיות מייגע עד מאוד. אך במקרים בהם אנו דנים בעניינים לא טריוויאליים כגון מהותה של התודעה, או טוענים טענות בדבר קיומם של כוחות על טבעיים למשל, סומא עלינו לא להיות עיוורים להנחות הסמויות שלנו.

שיעורי בית

כל מה שנשאר עכשיו זה להבין מה זה תודעה, או לחילופין לפתור את החידה – מה שיותר קל לכם (אתם יכולים לנסות לפתור בהערות, אז אזהרת ספוילר למי שרוצה להתמודד לבד – פתור ואז הבט בהערות). בינתיים תודה.

ואי אפשר לסיים בלי היהלום שבכתר:

"אני סומכת על האי-מוח שלי שממנו כל המוח שבעולם מגיע".

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!