האמנם? עיר, מעופפת, בסין, וכל מה שצולם ממנה קיים רק בסרטון אחד ביוטיוב?
"מומחי מזג האוויר הסבירו את התופעה ההזויה כאשליה אופטית שמתרחשת בטבע, המוכרת לרובנו בשם "פאטה מורגנה". הפאטה מורגנה היא תופעה אופטית הגורמת לעצמים מרוחקים להיראות גדולים וקרובים בהרבה מהמציאות וכך היא גורמת לעתים לספינות בים להיראות כגורדי שחקים. [מקור]" באמת? האם ההסבר מתאים למקרה הזה?
מבט משעשע ממעוף הציפור, בשפה ברורה (ולעתים מעט בוטה), על הבולשיט הרב שאופף את תחום התזונה. על הקושי האמיתי לחקור את הנושא, על השטחיות והבורות של כלי התקשורת, על רופאים שלא לומדים כמעט כלום על תזונה, על הבדלים באפקטיביות של דיאטות שונות, על טיבם של ה"שיפורים הבריאותיים" שחברות מזון מכניסות במוצרים שלהם, ועל הקשקשנים הרבים שמייעצים בענייני תזונה מבלי שיש להם הבנה כלשהי (מבוססת ראיות) בתחום:
"הו, זה נשמע כל כך עמוק!" – על הנופלים במלכודת הבולשיט
Deepak Chopra – wikipedia
כנראה המחקר הראשון שבדק מה מאפיין אנשים שמוצאים משמעות עמוקה במשפטים חסרי פשר, כדוגמת המשפטים שדיפאק צ'ופרה משחרר ללא הרף.
המאמר נקרא: "On the reception and detection of pseudo-profound bullshit" והוא זמין לקריאה.
כמה פנינים מתוכו:
We focus on pseudo-profound bullshit because it represents a rather extreme point on what could be considered a spectrum of bullshit.
We emphasize that we deliberately selected tweets that seemed vague and, therefore, the selected statements should not be taken as representative of Chopra’s tweet history or body of work. Also, to reiterate, we focus on Chopra here merely because others have claimed that some of the things that he has written seem like “woo-woo nonsense” (e.g., Shermer, 2010) and because of the connection between these claims and the bullshit generator websites that we used. None of this is intended to imply that every statement in Chopra’s tweet history is bullshit.
המחקר העלה כי אלה שמוצאים משמעויות עמוקות במשפטים חסרי פשר (bullshit receptivity) מקבלים ציונים נמוכים יותר ביכולות קוגניטיביות שונות, נוטים יותר לחשיבה קונספירטיבית, נוטים יותר להחזיק באמונות דתיות ופאראנורמליות, ולאימוץ רפואה אלטרנטיבית.
לגבי היכולת להבחין בין משפטים בעלי משמעות עמוקה אמיתית ומדומה (bullshit sensitivity) – נמצא מתאם בין יכולת זאת לבין סגנון קוגניטיבי אנליטי וספקנות לגבי הפאראנורמל.
לאחר תקופה ארוכה של בניית מתח וצפייה, יצא הסרט "סיריוס" לאור. מאתר הסרט:
כדור הארץ ידע ביקורים של תרבויות בין כוכביות מתקדמות, היכולות לנוע דרך מימדים אחרים במהירות גבוהה ממהירות האור. הן משתמשות במערכות הנעה אנרגטיות שיכולות לקדם אותנו לעידן חדש. גם בני האדם פיתחו מערכות כאלה, אך בעלי השררה דחקו אותם על מנת להשאיר אותנו נתונים לחסדי דלק-מאובנים. הגיע הזמן שתדעו זאת…
חכו, אל תברחו. אין בכוונתי לעסוק בסרט הזה כאן, אלא רק בגולת הכותרת שקידמה את שיווקו – חשיפת זהותו של היצור המסתורי הבא:
ברשומה זו, אנסה להתמקד בעובדות: פרי תחקירים עיתונאיים וחוות דעת מקצועיות של מומחים שבדקו את היצור. את הקריינות הדרמטית, המוזיקה המרטיטה ושלל הספקולציות הפרועות סביב הנושא נשאיר ליוצרי הסרטים ומקדמי המסתורין למיניהם.
יונת אשחר דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה ובעלת תואר שני בביולוגיה ממכון וויצמן, ונעם לויתן בעל דוקטורט בביולוגיה ממכון וייצמן היו שותפים מלאים בתחקיר ובכתיבה. תוכלו לקרוא כתבות שלהם בבלוג SciPhile , וכן במגזין "גליליאו".
בוקר קריר אחד, שוטט לו תושב מקומי בחורבות העיר הנטושה כשהוא מחפש מטבעות, בקבוקים ושאר חפצים בעלי ערך היסטורי כלשהו. כשחפר סמוך לכנסיה נתקל בבד לבן עטוף בסרט סגול, ובתוכו, הס פן תעיר, שכב לו בשקט יצור זעיר! ללא רוח חיים כמובן.
הסיפור התפרסם בצהובון מקומי באוקטובר 2003 תחת הכותרת "גילויו של גמד חוצני נורא גורם למהומה באיקיקה!".
ההשערה הראשונה היתה שמדובר בעובר אנושי. עב"מולוג אחד לא השתכנע שמדובר בעובר אדם והוסיף – "דעתי האישית היא שזה דבר מאוד מוזר. אני לא יכול לקבוע שזה חוצן". עב"מולוג צ'יליאני אחר טען כי הבחין במה שנראה כמו שאריות של חבל טבור ובסימן בעצם הקודקוד השמאלית שיכול להסביר את הצורה המוזרה של הגולגולת. לדעתו אין למקרה שום קשר לחוצנים. ביולוג מקומי אמר שאין כל ספק שמדובר ביונק וכמעט בוודאות באדם. כולם הסכימו שקשה להתקדם ללא בדיקה מעמיקה יותר של היצור.
כך זה נראה בטלויזיה המקומית בזמנו (בעיקר לחובבי סרטונים דוברי ספרדית. מתראיינים שם המוצא המקורי, חברו שצילם את היצור לראשונה ועב"מולוג מקומי ידוע):
מוצא היצור מכר אותו לאיש עסקים מקומי תמורת כמה עשרות דולרים, וזה, לאחר שגבה כסף תמורת הזכות לצלמו, מכר אותו ליזם עשיר מברצלונה שעומד בראש IIEE – "המכון לחקר ולימוד חיים חוץ ארציים". ביולי 2004 הוצג היצור בפני האקדמיה המלכותית למדעים של ברצלונה.
דו"ח אחד, חתום ע"י שני רופאים, תיאר את היצור ושלל אפשרות שמדובר במתיחה פשוטה.
הדו"ח השני נכתב ע"י Francisco Etxeberria Gabilondo, פרופסור לרפואה משפטית שגורס כי מדובר בגוף חנוט עם כל המאפיינים הטיפוסיים של עובראנושי. "כשלוקחים הכל בחשבון, הפרופורציות של המבנים האנטומיים (שלד וחלקים רכים יותר), דרגת ההתפתחות של כל אחת מהעצמות והמבנים המאקרוסקופיים שלה – אפשר לקבוע ללא צל של ספק שמדובר בעובר חנוט… הן בהתבסס על אורכו של הגוף וכן על אורך העצמות ניתן להעריך שמדובר בעובר בן כ-15 שבועות."
הפרופ' הסביר שבשל העדרם של חיידקי הפלורה במערכת העיכול של העובר (מקום בו ריקבון גוויות מתחיל בד"כ), עוברים יכולים להשמר טוב יחסית לאורך זמן. הוא מעריך את וותק הגופה בעשרות עד מאות שנים. בנוסף יש להזכיר כי מדבר אטאקאמה הוא אחד האזורים היבשים ביותר על פני כדה"א, מה שמספק תנאי שימור מושלמים. האזור מפורסם בזכות מומיות בנות 10,000 שנה שנמצאו בו (עתיקות יותר בהרבה מאלה של מצרים).
נראה כי הפרשה באה אל סיומה. הקץ למסתורין. שנים חלפו והעובר המשיך לנוח על משכבו בשלום.
אולי בכל זאת חוצן?
אז נכנס לתמונה Steven Greer, רופא שהפך לעב"מולוג במשרה מלאה. בשנת 2009 הגיע לברצלונה כדי לחזות ביצור. כעבור שלוש שנים נוספות, בשלהי 2012, יצאה לדרך סדרת בדיקות מדעיות נוספת.
בוצעו סריקות רנטגן ו-CT. דגימות רקמה הוצאו ממח עצם של שתי צלעות, כמו גם מתוך הגולגולת. כל הדגימות נלקחו ונשמרו בתנאים סטריליים והובאו למעבדות החוקרים בסטנפורד.
מדובר באדם, בעל 10 צלעות בלבד (במקום 12 באדם נורמאלי), וגולגולת במבנה חריג (ככל הנראה עברה מעיכה לאחר המוות).
הקביעה המפתיעה של הד"ר היא כי גילו (במותו) היה 6-8 שנים. הוא מסיק זאת ממצב סחוס הגדילה בברכיים. ממצא זה אינו מתיישב כמובן עם גודלו של הגוף (כ-14ס"מ בלבד). לחמן מציין כי ראה בחייו עיוותים רבים, אך מקרה זה אינו נופל לשום קטגוריה של גמדות או עיוות שהוא מכיר. הסבר אפשרי לסתירה הזו בין גודלו של העובר לבין מצב הסחוסים והעצמות יכול להיות תסמונת של הזדקנות מואצת. מסיבות שלחמן לא מפרט הוא חושב שהסבר זה אינו סביר במקרה זה.
בסוף הדו"ח מונה לחמן שורה של ליקויים גנטיים שמקושרים לעיוותים שמצא, ממליץ לבדקם ומציין כי אף אחד מהם לבדו אינו מסוגל להסביר את כל מגוון העיוותים שנמצאו.
Garry Nolan, מומחה לגנטיקה מסטנפורד, היה אחראי על הניתוח הגנטי (הדו"ח שלו מופיע כאן). נכון להיום בוצעה רק בדיקה חלקית של ה-DNA.
תהליך בדיקת DNA מתחיל בלקיחת דגימה מהאורגניזם. מכיוון שה-DNA בכל התאים זהה (מלבד במקרים מיוחדים), ניתן בעיקרון לקחת דגימה מכל מקום בגוף. במקרה הזה, נלקחה דגימה משתי צלעות.
הצעד הבא הוא הפקת ה-DNA מהדגימה. נולאן הפיק 12.5 מיקרוגרם (מיליוניות הגרם) של DNA גנומי, כלומר DNA המצוי בגרעין של התא. כאשר לוקחים דגימה מאורגניזם שמת לפני זמן רב ה-DNA עשוי להיות פגום – המולקולה מתפרקת עם הזמן. במקרה זה, למרות שלא ברור כמה זמן עבר מאז מותו של היצור, ה-DNA, לפי עדותו של נולאן, היה באיכות טובה.
בשלב הבא יש לרצף את ה-DNA שהופק, כלומר למצוא מה רצף הנוקלאוטידים שבו (את ה-DNA מרכיבים ארבעה סוגי נוקלאוטידים שמסומנים באותיות A,T,C,ו-G). למשל, ACCCGATT הוא רצף של 8 נוקלאוטידים. הגנום האנושי "קצת" יותר ארוך, וכולל בסה"כ 3 מיליארד נוקלאוטידים, שמחולקים ל-23 מולקולות ארוכות הנקראות כרומוזומים.
המכונות בעזרתן מרצפים DNA עושות זאת ע"י בנייתו מחדש. כל מולקולת DNA מורכבת משני גדילים משלימים, והריצוף נעשה ע"י הפרדה של מקטע DNA ובנייה של גדיל אחד לפי הגדיל המשלים שלו. המכונה מוסיפה כל פעם נוקלאוטיד אחד לגדיל ההולך ונבנה, ויכולה לזהות איזה נוקלאוטיד הוסף. ע"י חזרה על הצעד הזה אלפי או מאות אלפי פעמים, מקטעי DNA באורך של אלפי ועשרות אלפי נוקלאוטידים מרוצפים. את הרצפים שהתקבלו שומרים כקובץ נתונים במחשב.
בתהליך הריצוף מתרחשות לעיתים שגיאות כשנוקלאוטיד אחד מזוהה בטעות כנוקלאוטיד אחר. כדי להקטין את השפעת שגיאות אלו ולוודא שבסופו של דבר זהה את הנוקלאוטיד הנכון מקובל לרצף את אותו DNA יותר מפעם אחת.
השוואת הרצפים שנמצאו לגנום האנושי שמופה כבר במלואו מתבצעת באמצעות המחשב, ודומה לחיפוש קטעי משפטים או פסקאות בתוך מסמך ענק. מכיוון שהדגימה מכילה תאים רבים וחזרות רבות, כלומר עותקים רבים של הגנום, המקטעים המרוצפים מכילים בסופו של דבר את הגנום כולו עם חפיפות ביניהן (במקרה של הבדיקות שביצע נולאן כוסה כל הגנום כ-18 פעמים).
למעשה אין צורך לרצף את הגנום כולו על מנת להגיע למסקנה אם מקור הדגימה אנושי, שכן אנחנו יודעים אלו אזורים בגנום הינם ייחודיים לאדם. עד כמה שהגנום שלנו קרוב לאלו של בעלי חיים אחרים, ההבדלים גדולים מספיק כדי לזהות זאת בקלות (מספר הכרומוזומים, למשל, שונה אפילו בינינו לבין השימפנזים).
המיפוי הראשוני שערך נולאן מצא התאמה יפה לגנום האנושי (91% מהרצפים מופו בהצלחה). למרות ש-9 אחוז מהרצפים שנמצאו לא מופו בהצלחה לגנום האנושי, ככל הנראה בגלל טעויות בריצוף או שינויים שהתרחשו ב-DNA המקורי במשך השנים, אין הדבר אומר שרק-91% מהרצף הוא אנושי, אלא ש-9% מהמקטעים שרוצפו (הכוללים כאמור מספר עותקים רב של הגנום) אינם ראויים לשימוש. השאר מרכיבים את הגנום כולו (בחפיפה של כ-18 פעמים) כך שניתן בקלות לקבוע את מוצאו.
בנוסף לגנום הנמצא בגרעין, תאים של בעלי חיים וצמחים מכילים גם DNA נפרד, הנמצא באברונים תוך-תאיים הקרויים מיטוכונדריה. נולאן וצוותו רצפו גם את ה-DNA הזה, ומצאו אצלו מאפיינים הנפוצים אצל בני-אדם מהחוף המערבי של דרום-אמריקה (מה שתומך בכך שמקורה של הדגימה אכן מצ'ילה).
בניתוח ראשוני לא נמצאו מוטציות ידועות שיכולות להסביר את העיוותים השונים. יתכן שמדובר במוטציות לא ידועות, שההפרעה נובעת משילוב של מוטציות בכמה גנים במקביל או שמיפוי ה-DNA ברזולוציה טובה יותר יחשוף מוטציות ידועות.
נולאן מתכנן ניתוח מעמיק וטוב יותר בהמשך, ומבטיח פרסום מאמר מבוקר-עמיתים בכתב עת מכובד.
הסוגיה העיקרית שנותרה עדיין פתוחה היא הסתירה בין הערכת הגיל שנתן ד"ר לחמן (כמה שנים) לבין גודלו המזערי של הגוף. או שמדובר בצורה קיצונית של גמדות, או שהערכת הגיל שגויה. נמתין בסבלנות למאמר הרישמי שבוודאי יתייחס לנושא.
אז אולי לפחות חצי חוצן?
גריר לא מוותר בקלות, ומעלה את ההשערה כי מדובר ביצור כלאיים, תוצר של זיווג בין אדם לחוצן. הנה מה שיש ליונת לומר בעניין:
ישנם כמה מאפיינים בדרך שבה בנויים התאים שלנו, כיצד בנוי הגנום וכיצד הוא מתורגם לחלבונים, המספקים עדות חזקה מאוד לכך שכל החיים על פני כדה"א – כולל חיידקים, צמחים וכל בעלי החיים – התפתחו ממוצא אחד, כלומר כולנו קרובי משפחה. הגנום שלנו דומה מאוד לזה של עכבר, ומכיל דמיון לא מבוטל לזה של רקפת. יצור שהתפתח על כוכב לכת עשוי להיות שונה לחלוטין. גם אם הוא בנוי מתאים הדומים לאלו שלנו, ואפילו אם החומר הגנטי שלו בנוי מ-DNA, אין שום סיבה שהמכניזם התוך תאי יהיה דומה לזה שלנו. סטיבן גריר מעלה את האפשרות – הלא לחלוטין בלתי-סבירה – שמקור החיים בכדה"א הוא בחיידקים שהגיעו ממקור אחר, ולכן ייתכן שהחיים כאן ובכוכבי הלכת האחרים התפתחו ממוצא משותף. גם אם אנו מניחים שזה נכון, החיים על פני כוכבי הלכת האחרים התפתחו בנפרד משלנו במשך מיליארדי שנה, והחייזרים שיגיעו מהם עדיין יהיו קרובים אלינו הרבה פחות מאשר, למשל, דג זהב, או אפילו עץ אורן. הרעיון שצורת חיים כל כך שונה תוכל לא רק לקיים יחסי מין עם אדם, אלא להוליד צאצא, הוא לפיכך מגוחך. ולסיום, לא נותר לנו אלא לצטט את קרל סגאן, אשר כשנשאל על נושא זה ענה שיהיה לו קל בהרבה לתאר לעצמו היבריד מאדם ופטוניה.
הכלאה גנטית של אדם ופטוניה. לא בדיחה! יחד עם זאת, צאצאים עדיין לא נולדו…
העיוותים בגולגולת יכולים לנבוע מתהליך ההפלה עצמו. עיוותי שלד נוספים נובעים כנראה מהצטמקות והתקשחות הרקמות הרכות במהלך תהליך החניטה. גיל עובר כזה מסביר גם את המצאותן של 10 צלעות בלבד – הנוספות עדיין לא התפתחו.
בנוסף, העובדה כי במהלך תהליך החניטה צפיפות העצם גדלה –היא זו שהטתהכנראהאת הערכות הגיל (שהיו מבוססות על בדיקת השלד) לכדי 6-8 שנים. מקרה דומה של קושי בקביעת גיל של מומיית ילד מצרי מתואר כאן.
הזינו את המייל שלכם בראש הדף לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל). חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!
ברשומה הראשונה בנושא סקרתי תופעות אחדות, טבעיות ומלאכותיות, שמסבירות חלק גדול מדיווחי העב"מים.
ברשומה זו נעסוק בצילום עב"מים. לעיתים קרובות צילומי עב"מים חושפים פרטים חדשים שהצופה לא הבחין בהם בעין בלתי מזוינת. צילום גם נתפש כאמין יותר מכל עדות ראיה. שהרי –
עדות אישית של מישהו היא לעיתים קרובות תיאור פשטני ולא מדויק, של זיכרון לא מדויק, של פרשנות מוטית מוטיבציה, דעות ואמונות, של משהו שהוא לא ראה היטב מלכתחילה, מוגש בהרבה בטחון עצמי.
(פרפרזה שלי על דברים של Ian Rowland).
צילום לעומת זאת, מנציח את הארועים באופן שאינו חשוף לפגיעות הזמן. ניתן לחזור ולנתח את הארועים שוב ושוב, להקפיא תמונות, להגדילן, וכד'. "תמונה אחת שווה אלף מילים", הלא כן?
אז זהו, שלא תמיד. מסתבר שתהליך הצילום עצמויוצר תופעות לוואי, תופעות אשר עלולות להפוך למרכז תשומת הלב של חובבי העב"מים. ברשומה זו אציג ואדגים את הנפוצות שבהן.
*
הנה כאן מספרים לנו על עב"מ שמפוצץ מטאור, חומק במהירות ואף מפעיל מגן מיוחד נגד נזקי ההתפוצצות!
(לחצו על התמונה לסרטון וידאו קצר):
האמנם?
מסתבר שיש הסבר קצת יותר פשוט.
הבהק (lens flare) הינה תופעה ידועה שמתרחשת כאשר מצלמים עצמים בוהקים במיוחד ביחס לסביבה כמו השמש, הירח, פנסי רחוב ושאר נקודות אור בהירות.
התופעה מתבטאת בשתי צורות עיקריות. האחת מהן היא הילה מעורפלת של אור מסביב לחפץ הבהיר, והשניה, המעניינת יותר בהקשר שלנו, היא החזרים נוספים של העצם הבהיר. החזרים אלה מופיעים באזורים מנוגדים למקור האור (ביחס למרכז התמונה), בעוצמה חלשה בהרבה ובמהופך. לעיתים קרובות ההחזרים מעוותים ו"מרוחים".
בתמונה הבאה אפשר לראות הדגמה משולבת של שתי התופעות. בפינה השמאלית העליונה נמצאת השמש, עטופה בבוהק מעורפל. העיגולים הוורדרדים והירוקים שנפרשים לעבר הפינה הימנית התחתונה הינם ההחזרים המדוברים:
אם היינו מסיטים את המצלמה שמאלה, כך שהשמש היתה נעה לאורך החלק העליון של התמונה ימינה, העיגולים הצבעוניים היו מטיילים לעבר הפינה השנייה (משהו בדומה לזה):
הסיבה להבהקים אלה נעוצה בעובדה שעדשות המצלמה אינן מושלמות, ומלבד שבירת אור הן גם מחזירות חלק קטן ממנו. קרני האור שחודרות למצלמה מוחזרות הלוך ושוב בין האלמנטים האופטיים הרבים שמרכיבים את עדשת המצלמה. במקרים של מקורות אור בהירים במיוחד, הבהקים אלה מופיעים כחלק בלתי נפרד מהתמונה. טריוויה: עדשת זום טובה מכילה כ-10-20 אלמנטים אופטיים נפרדים, כפי שאפשר לראות בתרשים הזה ששלפתי ממש באקראי מהאינטרנט:
הנה תמונה שנשלחה ע"י צלם במקצועו (!) במסגרת דיווח על עב"מ ל-MUFON, עמותה מפורסמת לחקר עב"מים. שימו לב לאורות המסתוריים בשמיים:
ניתוח גיאומטרי פשוט שביצע הבלוגר הזה חשף מיד כי מדובר בהשקפויות פנסי הרחוב (אותה תבנית אורות בדיוק, רק במהופך):
מספיק שצלם יחתוך תמונה כזו (במקרה או בכוונה) באופן שמקורות האור המקוריים אינם נראים בה, בכדי להפוך את ההשתקפות לתעלומה מסתורית.
אני זוכר את הפעם הראשונה בה חזרתי מטיול והבחנתי בעיגולים אפורים כאלה על רקע השמיים.להק עב"מים?
בחינה מדוקדקת יותר של התמונות גילתה כי הכתמים נופלים באותם אזורים בדיוקבתמונות שונות ומכך הסקתי כי מקורם במצלמה עצמה. בתחילה חשבתי שמדובר בלכלוך על העדשה אך בדיקה פשוטה של סיבוב העדשה הוכיחה כי הכתמים נשארים קבועים במקומם ביחס למסגרת התמונה, מה שהצביע כי מקור הבעיה הוא התלכלכותהחיישן עצמו. חיפוש קצר באינטרנט גילה שהתופעה מוכרת וידועה לשימצה בעולם הצילום הדיגיטלי – גרגירים שנדבקים לחיישן המצלמה הדיגיטלית יוצרים כתמים אפורים על גבי התמונה. לאחר ניקוי החיישן (חינם אין כסף במעבדת שירות קרובה) הכתמים נעלמו.
*
מהם עיגולי האור המסתוריים הללו (מכונים Orbs) שמופיעים בצילומי בתי קברות, חדרים אפלים וטירות נטושות?
ברוב המקרים מדובר בצילומי סטילס שצולמו במצלמה דיגיטלית, עם פלש (או לחילופין, בתאורת אינפרא-אדום של המצלמה). יש הסבורים כי מדובר בישויות אור תבוניות מסתוריות, או בגשושים של חלליות חוצנים. הנה כך למשל נכתב באתר כלשהו:
הישויות שאנחנו מצלמים ורואים הן תודעות של אנשים (גם חייזרים הם יצורים בעלי תודעה לצורך העניין) שעזבו את הגוף בכל מיני דרכים בין עם בחוויה חוץ גופית, בין אם מוות, בין אם תודעות גבוהות שהגיעו כדי להתבונן. הן מתאספות ומופיעות באירועים שמחים, סביב ילדים משחקים, סביב אנשים שעושים עבודה רוחנית ולפעמים מגיעות כדי לעזור לרפא כאב וסבל. אין בהן שום דבר מרושע או מפחיד כמו שחלק מהאנשים חושבים – אלה פשוט אנחנו כשאנחנו עוברים למימד גבוה יותר (תדר גבוה יותר). הן גם מגיעות להראות את עצמן לאנשים שמודעים אליהם – אם תתחילו לצלם באופן קבוע בשעות ערביים תגלו שהן מופיעות יותר ויותר. אנחנו מעניינים אותן.
יתכן.
ההסבר הפשוט יותר הוא כי מדובר בחלקיקי אבק, טיפות מים (רסס, גשם), אבקני פרחים או חרקים למיניהם אשר חולפים ממש סמוך לעדשת המצלמה (מילימטרים עד סנטימטרים בודדים), מוארים באור הפלש ומחזירים אותו בצורה לא ממוקדת אל חיישן המצלמה. במידה והתנועה של העצם מהירה יחסית לזמן החשיפה הוא יותיר אחריו שובלי אור, בהתאם למסלול תנועתו.
התופעה נפוצה במיוחד בשימוש במצלמות קומפקטיות בהן הפלש קרוב מאוד לעדשה, דבר שמאפשר הארת עצמים קרובים מאוד לעדשה וכן החזרת אור טובה מהם אל עדשת המצלמה.
מההסבר לעיל ברור מדוע אותם Orbs לא נראים בשטח בזמן אמת, אלא מתגלים רק בצילומים.
הנה שתי דוגמאות לצילום מבוקר של "Orbs". מימין – טיפות גשם. משמאל – גרגירי קמח:
לעיתים נראה בצילום כאילו כתם האור נע מאחורי עצמים רחוקים ובהירים יותר שנמצאים בפוקוס. מדובר בתעתוע צילומי בלבד. ראו דוגמה:
הנה Orbs (פתיתי שלג) שהנצחתי במצלמתי בביקור חורף בהר מירון:
כאן מדגים הבחור כיצד סיב מיקרוסקופי של הסוודר שלו הופך בתנאים הנכונים ל-Orb מסתורי:
נעבור כעת ל-Orbs בקנה מידה קוסמי. הנה "ארוע" חוצני מאוד מוכר, וללא ספק אחד התיעודים המרשימים ביותר שקיימים:
בסביבות 2:00 תשמעו את מומחה העב"מים הדגול מסביר: "אני מעריך שקוטר העב"מ הזה הוא 2-3 מייל… הספירלה הזו, לדעתי, היא גל-כבידה חזק יותר מהאור. זו הוכחה, בפיזיקת הקוונטים, שעב"מים אלה משתמשים בצורה מאוד מתקדמת של אנרגיית גרוויטציה ואנרגיית נקודת האפס" (אני מתנצל אם משהו בתרגום מעוות את כוונת המשורר המקורית).
וכעת להסבר הפשוט. מדובר בחלקיקי קרח שמשתחררים מהמעבורת בעת הפעלת מנועי התימרון שלה. כאשר המנועים מופעלים שוב ושוב, חלקיקים שהשתחררו קודם מקבלים דחיפות לכיוונים שונים בהתאם.
*
איבוד פוקוס. משיטוטי ביו-טיוב וצפייה בסרטוני עב"מים, עולה כי תקלת הצילום הנפוצה ביותר היא איבוד פוקוס בעת ביצוע תקריב (zoom-in). מצלמות מתקשות מאוד לשמור על פוקוס בתנאי תאורה גרועים, במיוחד כאשר מבצעים פעולת תקריב מהירה. העצם הנקודתי הבוהק, יהיה אשר יהיה (כוכב הלכת נוגה/לווין/בלון הליום), הופך לעיגול אור גדול.
בנוסף לכך, בתוך הכתם נראים לעיתים "לכלוכים" משונים ואף צלליות של צורות גאומטריות מוגדרות כגון עיגולים, מלבנים וקוים ישרים. מה ההסבר לכך?
הכתמים מקורם בגרגירי אבק על פני העדשות, והצורות הגיאומטריות הסדורות יותר נובעות מהסתרות של האור אי-שם בין עדשות המצלמה, בתלות במבנה הפנימי שלה.
ומהי הנטיה המוזרה של עב"מים להצטלם בצורת משולשים ומעויינים?
הדבר נובע ממבנה הצמצם שבתוך המצלמה, אותו "תריס" שמווסת את כמות האור המגיעה אל החיישן. כאשר מקור האור בהיר יחסית, הצמצם נסגר, ומעניק לכתם האור שנמצא מחוץ לפוקוס צורות כאלה בדיוק.
ולראיה, הנה תוצאות ניסוי קצר שערכתי בלילה עם מצלמת הוידאו שלי. כיוונתי אותה לעבר פנסים רחוקים, הוצאתי אותם מפוקוס, סגרתי ידנית את הצמצם במידות שונות – וראו זה פלא:
*
נצנוצים והבהובים מהירים בכתם האור גם הם אינם מעידים בהכרח על משהו שמקורו בעצם עצמו, אלא על תלאות הדרך שעבר האור עד שהגיע אלינו. קרני האור מתעקמות ומתעוותות כשהן עוברות דרך שכבות אויר בטמפרטורות וצפיפויות שונות. מערבולות אויר קטנות גורמות למסלול האור להשתנות פעמים רבות בשניה והדבר גורם לאפקט הנצנוץ. ככל שהעצם קרוב יותר לאופק הוא עובר שכבת אויר עבה יותר, וצפוי לנצנץ ביתר שאת. זו בדיוק הסיבה לנצנוץ הכוכבים (הסבר פשוט לתופעה וניסוי ביתי – כאן).
תופעה זו כשלעצמה אינה קשורה בצילום, אולם בתנאים מסוימים, כמו בריחה של העצם מפוקוס, הנצנוצים הללו נהיים ברורים במיוחד.
הסרטון הבא שערכתי, מדגים את תעתועי הצילום האחרונים שסקרתי בשתיים וחצי דקות. בחלקו הראשון – לקט צילומי עצמים בלתי מזוהים. בחלקו השני – לקט עצמים מזוהים אשר בטעות או בכוונה יצאומפוקוס.
מצאו את ההבדלים!
*
לסיכום, ראינו כי תהליך הצילום עשוי לתרום תרומות לוואי משל עצמו לתמונה המצולמת. צלם שאינו מכיר תופעות פשוטות אלה עלול להעניק להן פרשנויות מרחיקות לכת. בפרק הבא בסדרה נטעם קצת מעולם זיופי העב"מים. הזינו את המייל שלכם בראש הדף מימין כדי לא לפספס את החלקים הבאים בסדרה!
* תודה לצלם ארסניי גורביץ' שהתנדב לעבור על הרשומה ולוודא שאין בה טעויות מקצועיות.
זה היה בשנת 1975, אני הייתי בן 6. אני זוכר את הארוע באופן כללי, אך לא את שראו עיני. הנה פרטי הארוע כפי שמתאר אותם אבי:
"ערב שבת, השעה שש לפנות ערב, השמש זה עתה שקעה, השמים עדיין מוארים מכדי לראות כוכבים. גלעד מבחין בכוכב בוהק בכוון צפונית-מערבית (הים) ובזוית של כ-45 מ' מעל האופק. אני שם לב כי נקודת האור הזו אינה נעה – דבר שנראה לי תמוה כי זה פוסל אפשרות של לוויין. אני רץ הביתה להביא משקפת (8X30) ומבחין בצורה ברורה של גוף דמוי בננה הנמצא במרכז כנף גדולה בצורת דלתה בעלת קודקודים מעוגלים (1). חומר הכנף נראה שקוף כמו פרספקס כשהאור מתנקז לאורך השפה הפריפרית. הבננה שבמרכז נראית כולה מוארת. גוף מוזר זה נראה עומד על מקומו במשך שלושת-רבעי שעה מאז שהבחנו בו. גון האור הלך והאדים עם הזמן – מה שמעיד על כך שהוא החזיר את אור השמש השוקעת. ואז, לפתע השתנה ההיטל של הגוף כאילו החל להסתובב על צירו (2), תוך שהוא מתרחק (3) והופך במשקפת לנקודה כמו כוכב, ונעלם (4). כל זה תוך כחמש שניות.
אין אפשרות לאמוד את גודלו או מרחקו של גוף זה פרט לעובדה שמשקפת פשוטה איפשרה לראות בברור את שראינו. בחדשות לא הוזכר דבר. במשטרה אמרו כי לא דווח אירוע כזה. מאוניברסיטת ת"א הפנו אותי לאוניברסיטה בירושלים לחוג לחקר השמים. תיארתי הכל לראש החוג והוא אמר שינסה לברר והבטיח ליידע אותי. לא שמעתי ממנו מאז. כעבור יומים הזדמן לי לפגוש את ראש מינהל התעופה האזרחית בנתב"ג אשר לקח את הדברים ברצינות, הבטיח לבדוק אצל חיל-האויר באם נקלט משהו במכ"ם. למחרת התקשר ואמר כי שום דבר לא נקלט. בזאת נסתיימה הפרשה."
מה ראינו באותו הערב?
*
המדיה גדושה בעדויות של אנשים שראו עב"מים, כלומר, עצמים בלתי מזוהים, כלומר, דברים שאין להם מושג מהם.
בד"כ מתפרסמות העדויות הללו בתור קוריוז, ללא כל בדיקה נוספת. בתוך כמה ימים הפרשה נשכחת ודפי העיתון מוכנים ומזומנים לעדות המסתורית הבאה.
כאשר מקרים כאלה נחקרים ביתר יסודיות, רק אחוזים בודדים מהם נותרים ללא הסבר פשוט (לא נובע מכך כי מדובר בחלליות חוצנים כמובן). רוב רובם של הדיווחים הם פרשנויות שגויות של תופעות פרוזאיות.
ברשומה זו אסקור בקצרה את התופעות השמיימיות שמזוהות לעיתים קרובות כ… עצמים בלתי מזוהים.
הכרות עם תופעות אלה תצמצם בצורה דראסטית את כמות הדיווחים על עצמים בלתי מזוהים, ותאפשר חקירה ממוקדת יותר של המקרים המעניינים באמת.
הנה לפניכם, 'מגדיר העב"מים לצופה המתחיל'.
*
מטוס בדרכו לנחיתה שזרקוריו דלוקים והוא טס בדיוק לעברנו, יראה כנקודת אור קבועה בשמיים במשך דקות ארוכות. עננים או ערפל יכולים להוסיף אפקטים מעניינים – אורות המטוס עשויים להעלם ולהופיע לסירוגין, להתפזר בערפל או להיות מוחזרים מהעננים בצורות שונות ומשונות. היות ואורות כאלה נראים כבר ממרחק קילומטרים רבים, המחזה יהיה דומם.
מקום מומלץ לצפיה בתופעה – חופי ת"א הדרומיים: ניתן להבחין במטוסי נוסעים שמגיעים בזה אחר זה מכיוון הים בדרכם לנתב"ג.
*
כוכב לכת בהיר, בד"כ נוגה או צדק, עשוי למשוך תשומת לב רבה מצד הצופה הלא מיומן. בתקופות מסוימות ניתן להבחין בהם סמוך לשקיעה או לזריחה, כשהשמיים עדיין מוארים למדי. כוכב לכת כזה יראה כנקודה בהירהקבועה בשמיים. שוב, משחק עם העננים יכול ליצור אשליה של תנועה וכמובן לגרום לנקודת האור להבהב, לשנות עוצמה ואף להעלם לפתע.
לווין מלאכותי נראה כנקודת אור שחולפת על פני השמיים בקו ישר ובמהירות אחידה, סמוך לשקיעה או לזריחה. לאחר דקות ספורות הלוויין עשוי להכנס לצל שמטיל כדור הארץ ואז, תוך שניות אחדות, הוא ידעך ויעלם (שכן לא יחזיר עוד את אור השמש).
אלפי לוויינים מקיפים את כדור הארץ ברגע זה ממש! כאן תמצאו את רשימת הלווינים הבהירים שניתן לראות מהארץ בתאריך רצוי.
בלון הליום או להקת בלוני הליום שהשתחררו למישהו, כשהם מנצנצים בשמש ונתונים לשגיונות הרוח, יוצרים לפעמים מחזות מוזרים. אם כלי טיס יחלפו במקרה הרחק "מאחורי" הבלון, עשוי להיווצר הרושם המוטעה כאילו מתבצע כאן מרדף צבאי אחר עב"מ, בעוד שלמעשה אין שום קשר בין הארועים.
הבלבול עלול להיות גדול במיוחד אם מדובר בבלון הליום ענק שמעוצב בצורת "חללית חוצנים".
במשך שעות עקבו מיליוני אנשים בחרדה אחר מעופו של הבלון הענק, לתוכו נקלע ילד בן 6 חסר אונים! כשנחת סוף סוף הבלון השברירי, הילד כבר לא היה עליו…
מאוחר יותר הוא נמצא מתחבא בעליית הגג של ביתו. הסיפור היה מתיחה משפחתית צינית, על חשבון הרשויות, המדיה והציבור כולו. אביו הגיע לכלא בעקבות כך.
הנה סרטון שמציג להקה של עב"מים, כמו גם להק הליקופטרים על רקע עב"מ בהיר בודד. האם לא סביר שמדובר בבלוני הליום פשוטים?
*
בלוני חיזוי מזג אוירמשולחים לעיתים תכופות מתחנות חיזוי מזג אויר ומבסיסים שונים של צה"ל. הם מגיעים לגובה של עשרות ק"מ בטרם יתפוצצו (מפאת הפרשי לחצים). הבלונים נושאים איתם ציוד מדידה ומשדרים את הנתונים אל תחנת המעקב שעל הקרקע. רוח צד פתאומית ותנאי תאורה מיוחדים עשויים ליצור אפקטים מעניינים, למשל כאשר קרני השמש האחרונות מאירות את הבלון בצבע אדמדם בזמן שעל פני הקרקע השמש כבר שקעה.
או שאולי בכל זאת מדובר בבלון חיזוי מזג-אויר? (הבלונים משולחים כשהם מנופחים חלקית, והם הולכים ומתנפחים ככל שהם עולים לשכבות בהן לחץ האויר החיצוני נמוך יותר).
*
בלוני תצפית צבאיים הינם מחזה שמיימי קבוע באזורים מסוימים של ארצנו. ביום הם נראים כנקודה לבנה קטנה בשמים.
לעיתים רחוקות בלון תצפית כזה עלול להשתחרר מסיבה כזו או אחרת, ונסיונות לצוד אותו (ואת המכשירים המסווגים שעליו) יכולים לייצר מחזות שמימיים מדהימים שהיו מכים בתדהמה אפילו את הנביא יחזקאל. סביר כי פרשיות כאלה לא תזכינה לחשיפה תקשורתית והמסתורין סביבן ימשיך לחגוג בקרב הצופים שלא הבינו במה חזו.
*
פצצות תאורהנקשרות גם הן לא פעם לדיווחים על עב"מים. אורן כתום בד"כ והן עשויות לרחף במשך דקות ארוכות בשמיים, כשהן נעות בעצלתיים, מותירות מאחוריהן שובלי עשן. בשלב מסוים אורן פשוט כבה והן נעלמות.
פצצות התאורה מצוידות במצנחים שמאטים את נפילתן ומחזירים את אורן. מקור התאורה (בד"כ מגנזיום בוער) מחמם את האויר סביבו והמצנח עשוי לכלוא אויר חם זה, בדומה לכדור פורח, דבר שמאפשר לפצצות לרחף בגובה די קבוע לאורך זמן.
פצצות תאורה מוטלות/משוגרות בד"כ בצרורות והן נעות יחד בשמיים בתבניות המשתנות באיטיות. הדבר עשוי ליצור אשליה שמדובר במבנה מוצק חשוך כלשהו (חללית חוצנים?) משובץ בגופי תאורה שמתקרב / מתרחק / מתפצל וכד'.
התמונה צולמה ע"י אדי, בעל הבלוג "מנקודת מבט אחרת" ומופיעה כאן באישורו
לעיתים נורי תאורה כאלה מחוברים לעצמים בלתי צפויים, כמו למשל… לרגלי צנחנים! כך היה במקרה הזה שגרר המולת UFO טיפוסית:
*
מטאור גדול (מכונה גם "כדור אש") נצפה לעיתים נדירות כשהוא חוצה את השמיים ומותיר מאחוריו שובל עשן ארוך. מדובר בסלע שמגיע מן החלל, חודר את אטמוספירת כדור הארץ במהירות של עשרות ק"מ בשניה ומתלקח עקב החיכוך הרב. המטאור עשוי להתפצל לכמה חלקים בעת מעופו, ואף להתפוצץ בפתאומיות. מאחר ומטאורים יכולים להיראות גם ממרחק של 80-100 ק"מ ויותר, תנועתם לעיתים נראית איטית מאד. מטאור שנע היישר לכיוון הצופה ייראה כנקודת אור קבועה. מטאורים עשויים להופיע בצבעים שונים (בהתאם לחומרים המרכיבים אותם), לשנות את בהירותם, ולהשאיר שובל של אור שנעלם רק לאחר מספר שניות. כך זה נראה:
*
עצמים מעשה ידי אדם חוזרים לעיתים מן החלל. לוויינים "זקנים" נופלים לפעמים חזרה אל כדור הארץ. יש שנשרפים לגמרי באטמוספירה ויש כאלה שחלקים מהם מצליחים לשרוד את המסע הלוהט. לא נותר אלא לקוות כי יתרסקו באזורים לא מיושבים. במקרים אחרים מדובר בחזרה מתוכננת ונשלטת, כמו בשני המקרים הבאים.
בסרטון הבא רואים את החללית Hayabusa חוזרת ממסע של 7 שנים אל אסטרואיד ובחזרה, כשהיא נושאת איתה גרגירים שאספה מהאסטרואיד, ומכוונת להתרסק באוסטרליה (הדגימות נשמרו בקפסולה מיוחדת שנאספה בהצלחה).
בנוסף ללווינים שסיימו את תפקידם, מסתובבת בחלל גם הרבה פסולת: שברים של לווינים, שלבים של טילים ועוד. עצמים אלה חוזרים לאטמוספירה מדי פעם כשהם מותירים מאחוריהם שובלי אש (אם אין חשש שיגיעו לקרקע מיושבת, לא מודיעים על חזרתם מראש).
*
עננים לנטיקולריים נוצרים בתנאים אטמוספריים מאוד מיוחדים. אני לא בטוח שבארץ נראו כאלה, אבל אני משוכנע כי במקומות בהם הם נצפים, מגיעים דיווחים מבוהלים על פלישת חלליות ענק. (עוד תמונות והסברים כאן).
*
פנסים סיניים גם הם כנראה אינם נפוצים במיוחד בארץ, אבל אני יכול להעיד לפחות על הפרחה אחת שהתרחשה בישראל לפני 35 שנה בערך. אבי הכין אחד כזה מנייר משי וצמר גפן ספוג באלכוהול. חיכינו לערב ללא רוחות, יצאנו לשדה הגדול ליד ביתנו ושילחנו אותו אל השמיים.
כך נראית הפרחה המונית של פנסים סיניים:
*
אני מקווה שרשימה זו תהפוך את העצםהבלתי מזוהה הבא שתראו בשמיים למזוהה, או לפחות תציע הסברים אלטרנטיביים סבירים למה שראיתם. את "ההסבר" כי מדובר בחללית חוצנים שהגיעה מקצה הגלקסיה במיוחד לשכונה שלכם, מומלץ לאמץ רק לנוכח ראיות מוצקות במיוחד. טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן.
וזכרו: ראיתי עב"ם = ראיתי עצם בלתי מזוהה = לא יודע מה ראיתי
* תודה ליואב לנדסמן – מהנדס חלל וגאו-פיסיקאי מוסמך, אסטרונום חובב ועובד בתעשיית החלל הישראלית, שעבר על הרשומה והעיר הערותיו. אתם מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק שלו, הכולל עדכונים מרתקים מעולמות אחרים.
יום אחד ראיתי ביו-טיוב את הסרטון הזה (האקשן מתחיל בסביבות 4:00):
כאן דוד מסביר את הפלא: "יש בחומר הזה, באמת ובתמים, איזשהו סוג של אנרגיה שלא הצליחו לגלות עדיין. והחומר הזה, הוא לא מכיל אנרגיה שמזיקה לאנשים."
"גם אני רוצה אבן חייזרים שכזו!" קראתי כשליבי פועם בקצב מואץ ועיני נוצצות מהתרגשות.
עשיתי מה שעשיתי, והשגתי: אבן חייזרים משלי.
הנה התרשמות ראשונית:
מהו החומר הזה שאני מחזיק? עד כמה הוא נדיר? מדוע הוא מתיך קרח כל כך מהר?
החומר הזה הוא היסוד סיליקון (צורן בעברית), היסוד השני בשכיחותו בקרום כדור הארץ, כשהוא מעורבב עם 1-2% של מתכות (אלומיניום למשל). הוא משמש בתעשיית המתכת. ניתן לקנות אותו לפי משקל (בטונות), בעיקר מסין.
כדי להתרשם עד כמה החומר שאני השגתי לא נדיר, תוכלו פשוט להקליק כאן. כך נראים הגושים הללו בטרם הם נארזים בשקים גדולים ונשלחים לכל רחבי העולם:
מדוע הוא מתיך קרח כל כך מהר? החומר הזה פשוט מוליך חום בצורה טובה אל הקרח. זה הכל. הוא עושה את זה הרבה יותר טוב מאבן רגילה, אך פחות טוב מרוב המתכות (ראו גרף בהמשך).
נשים לב כי מוליכות החום של סיליקון גבוהה פי 1500 מזו של עץ, פי 150 מזו של "אבן רגילה", ופי שתיים מזו של ברזל. מצד שני, הסיליקון רחוק מלהיות שיאן בתחום. מתכות אחרות מוליכות חום טוב יותר מסיליקון. מוליכות החום של יהלום גבוהה פי 15 מזו של הסיליקון, והגרפן מתעלה אף על היהלום במובן הזה.
הנה חומר דומה לגרפן בפעולה. שימו לב באיזו מהירות הוא מעביר את אנרגית החום מהיד האוחזת בו אל הקרח:
האם החומר שהוצג בטלויזיה שונה במשהו מסיליקון תעשייתי (או מחומרים דומים רבים שניתן למצוא על פני כדור הארץ)? האם מקורו בחלל החיצון? בכלי רכב חוצני? אני לא יודע. למראית עין החומרים דומים מאוד.
אם אקבל לידיי אבן אחת מהמוני האבנים שהאיש טוען שיש ברשותו, או דו"ח רישמי מאחד ממוסדות המחקר שבדקו לדבריו את החומר הזה, אולי נדע יותר.
בחיפוש אחר המקור
החלטתי לפנות לדוד רונן, האדם שהדגים את האבן בסרטון, בנסיון לקבל מידע נוסף על החומר המסתורי. דוד הוא דובר העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ-ארציים. כמה מילים על העמותה: "העמותה נוסדה מתוך ראיית הצורך בגוף מדעי מקצועי שירכז ויסביר את הנושא לציבור בישראל… לצערנו בעולם, ובישראל בפרט, יצא שם רע לתחום בשל ספיחים המשתרכים אחריו ומזיקים למחקר המדעי של התופעה, כמו מיסטיקנים, מתקשרים, 'מרפאים בחוצנים' ושאר תופעות שליליות. לכל אלו כאמור אין כל קשר לנושא. חקר העב"מים הוא תחום מחקר מדעי שאין בו כל מקום למיסטיקה ושאר ירקות."
הגעתי לדף הפייסבוק של דוד, שם התנוססה הצעה טריה, מהימים האחרונים ממש:
שאלתי את דוד אם ניתן לקבל העתק של מסמכי הבדיקות שהתבצעו הן במכון וייצמן והן בטכניון, שכן אישור מדעי על קיומו של חומר כזה הוא ללא ספק סנסציה בכל קנה מידה, ובודאי יכול לעניין אותי ואת כל קוראי הבלוג.
דוד אישר כי אכן יש בידיו מסמכים המאשרים כי "החומר הכסוף אינו מופיע בטבע בצורתו זו". אך הוסיף – "איני נוהג למסור מסמכים היות ובשלב זה אני נמצא בקשר המגובה בחוזה סודיות עם קבוצה מסוימת אשר ביחד יצרנו קשר עם גוף ענק כלשהו בעניין כושר ההמסה יוצא הדופן של החומר."
על שאלתי בדבר מוליכות החום של החומר ענה: "באחד המסמכים כתוב כי לאחר סדרת בדיקות הכוללת שימוש בעזרים אופטיים בהגדלות גבוהות, אנליזות ספקטראליות, בדיקות אלקטרו- אופטיות, בדיקות מוליכות ומגנטיות נמצא כי החומר בעל מוליכות חשמל ומוליכות חום ללא תגובה מגנטית. תכונותיו הינן דומות ליהלום. יש כמובן עוד תוצאות מעניינות, חלקן מדהימות ובעלות משמעות כלכלית ומדעית עצומה, ואותן, כמובן, לא אפרט, ברשותך".
כמו כן התנצל כי אינו בעל הבנה טכנית גבוהה: "מושגים נאצלים בפיזיקה ובאלקטרוניקה הינם שפה זרה עבורי."
לגבי העובדה כי בידי נמצא חומר שנראה דומה ומתיך קרח בצורה דומה השיב: "לו היה זה אותו החומר אשר נקנה בסין תמורת כמה שקלים, לא הייתי לעולם מטריח את עצמי או אחרים…. הגוף איתו אני עובד השקיע כמה עשרות אלפי שקלים בבדיקות מעבדה צולבות לאלו שאני ערכתי במעבדות המכובדות השונות. בכולן, אגב, התקבלו תוצאות זהות. החומר דומה חיצונית ליסוד סיליקון, אלא שעקב שינוי בגודל ובמבנה האטומים שלו, אינו זהה ליסוד הזה ולכן ייחודו בתכונות מסוימות אותן, כמובן, אינני מפרט בפומבי. באחד הכנסים של העמותה הישראלית לחקר עבמי"ים שאני הדובר שלה, הראיתי את שני החומרים והסברתי את השוני ביניהם. זה היה לפני חתימת הסכם הסודיות עליו כתבתי קודם לכן…" [אני חושב שהוא התכוון לקטע הזה]
שאלתי את דוד אם אפשר לקבל חתיכת חומר כזה כדי שאוכל אני לקחת אותו לבדיקות מעבדה. הוספתי כי אני מבין שחתיכות מהחומרים הללו כן מסתובבות בציבור, ואף נמכרות כתכשיטים, כלומר החומר עצמו אינו כה סודי.
דוד הסביר כי "התכשיטים אשר הוצגו כאן בפייסבוק (שניים במספר) הינם הראשונים והיחידים שייצרו עבורי. מה שמסתובב בציבור, כמו מה שנמסר לבדיקתו של מנהל מעבדות החומרים של חיל האויר ומה שנמסר לאלוף ישראל טל, ז"ל, מגובה גם כן על ידי חתימה על מסמך סודיות. על סמך הבדיקות שבוצעו במשרד הביטחון קיבלתי מכתב תודהוהחומר העבר על ידם למפא"ת… כשרציתי לפרסם במעריב את מכתב התודה, החזירו לי אותו מהצנזורה שחור משחור… החומר אינו סודי למי שהגיע לאתר אותנטי ואסף אותו."
הנה אחת מההצעות החדשות עוד יותר, הפעם טבעת:
במקביל, קיבלתי הודעת הבהרה מהעמותה בזו הלשון:
"העמותה בכל מקרה אינה מחלקת מסמכים, העתקי מסמכים ו/או חומרים כלשהם לציבור הרחב. כל החומר המופיע באתר העמותה ו/או מוצג בכנסי העמותה שייך לעמותה ו/או לאנשים בעלי תפקידים בעמותה באופן בלעדי. על מנת לצפות במסמכים וחומרים אלו יש לתאם עימנו פגישה מסודרת, או להגיע לכנסים בהם אנו מציגים אותם."
ואכן, דוד הציע לי להגיע אליו ולראות את הסכם הסודיות ואת מכתב התודה של משרד הביטחון.
הסברתי לו שבתור אדם שמתעניין במאפייניה הפיזיקליים של האבן, מסמכי תודה או הסכמי סודיות אינם מעניינים אותי, מכיוון שאינם מלמדים אותי דבר לגבי מהות החומר. [פיסקה זו הוספה כמה ימים לאחר פרסום הכתבה המקורי].
*
מדעי, סודי אך ניתן לרכישה כתכשיטים. אני קצת מבולבל (ומסתבר שאני לא היחיד).
אם זה מדעי, למה זה סודי? תגליות מדעיות נהוג לפרסם בכתבי עת מדעיים. ואם זה כל כך סודי, איך זה שניתן לרכוש את החומר כתכשיטים?
נחכה אם כך בקוצר רוח לרגע בו יתפרסמו הממצאים המדעיים/טכנולוגיים המדהימים באופן רשמי. עד אז, פיזיקה תיכונית מספיקה כדי להסביר את הפלא בו חזינו.
עדכון 1: התפתחויות (איומים בתביעה משפטית) והבהרות חשובות לגבי רשומה זו פורסמו כאן.
רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו בתחתית הטור משמאל (תמיד אפשר לבטל). חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!
.jpg)
הסיפור התפרסם בצהובון מקומי באוקטובר 2003 תחת הכותרת "גילויו של גמד חוצני נורא גורם למהומה באיקיקה!".
חשיבה חדה 