הילה של מסתורין II – על צילום הילות

הילה של מסתורין II – על צילום הילות

בחלק הקודם של הסקירה עסקתי בראיית הילות. הפעם אספר על שיטות לצילום הילות.

עצם הרעיון של צילום הילה הוא מוזר מבחינה פילוסופית. אם משהו מצטלם, פירוש הדבר שהוא פיזיקלי לחלוטין: פוטונים של אור. איך הדבר מתיישב עם הטענה כי ההילה הזו אינה ישות פיזיקלית אלא נמצאת במימדים רוחניים גבוהים של הנפש/נשמה/רוח (מחק את המיותר)?

אתאר להלן שתי שיטות שהתפרסמו כטכניקות לצילום הילות. מיד נגלה מה הן מצלמות באמת.

צילום קירליאני (אם תחשמל את זה מספיק חזק, זה יפיץ הילה)

אחד הספרים שהתגלגלו לידיי בילדותי היה "החיים המסתוריים של הצמחים". נטענו בו טענות מרחיקות לכת על כך שצמחים קוראים מחשבות של אנשים, מגיבים "רגשית" לרגשות שמפגין כלפיהם המטפל ואף מסוגלים להעיד במקרה רצח של עציץ שכן: אדם מסוים נכנס למעבדה, בוחר עציץ, משליך אותו על הרצפה בכעס, רומס אותו בחמת זעם והולך. לאחר מכן מבצעים "מסדר זיהוי" בו מחברים עציץ שהיה "עד" להתעללות האכזרית לפוליגרף ועוקבים אחרי התנהגות המחטים כאשר "חשודים" אחדים מוכנסים בזה אחר זה. לטענת הכותבים, כאשר נכנס המתעלל, מחטי הפוליגרף מתחילות להשתולל! אכן טענות מרחיקות לכת.
משום מה לא שמענו עדיין על מקרה בו מישהו העלה עציץ כדי להעיד במשפט פלילי.

בפרק אחר סופר על טכניקת הצילום הקירליאני. טכניקה זו התגלתה במקרה בשנת 1939 ע"י סמיון קירליאן בעת שעשה ניסויים במעבדתו. הוא גילה שאם מניחים על לוח צילום גוף הנמצא בשדה חשמלי חזק, נוצרת על לוח הצילום תמונה של הגוף עם הילה סביבו. עלים, צמחים, מטבעות ואברי גוף ש"חושמלו" באופן זה הותירו כולם תמונות הילה על לוח הצילום. מהר מאוד נסחף קירליאן למחוזות מפוקפקים, כינה את הקרינה הזו "ביו-פלזמה" או "כח חיים" (כח חיים בו ניחנו גם מטבעות, מסתבר) ובכך זרע את הזרעים להתעוררות הגדולה של עולם הניו-אייג' סביב מתקן זה בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת.

עוד סופר באותו ספר על ניסוי מדהים במסגרתו התגלה אפקט עלה הפנטום. בתחילה צולם עלה שלם וכצפוי נרשמה סביבו הילה. תמונה נוספת צולמה לאחר שחצי עלה נחתך וסולק, אך למרבה התדהמה גם בצילום זה הופיעה הילה של עלה שלם!

אפקט עלה הפנטום נחקק בזכרוני וחזר להטריד ולסקרן אותי מפעם לפעם.

השנים חלפו, מצאתי עצמי לומד לתואר ראשון בפיזיקה בעוד חברי הטוב לומד בפקולטה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה. סיפרתי לו את הסיפור, הראיתי לו את הספר, והדבר עורר את סקרנותו במידה כזו שהקדיש את העבודה המסכמת של התואר לבניית מתקן לצילום קירליאני. בילינו שעות לא מעטות בצילום מטבעות, עלים, ובעיקר – חצאי עלים.

מהר מאוד הבנו שנאלץ להפרד לשלום מה"הילה המסתורית" שאפפה את התחום.

התופעה הפיזיקלית שיוצרת את ההילות הללו נקראת "התפרקות-קורונה" – מעין אוסף של המוני ברקים קטנטנים כתוצאה מתנאי הצילום המיוחדים. הגזים השונים שנמצאים מסביב לחפץ המצולם עוברים יינון (תופעה דומה מתחוללת ב"כדור הברקים" שניתן לרכוש בכל חנות גימיקים). גודל ההילה וצבעיה תלויים בהרכב הגזים המדויק (שתלוי גם בחומרים מהם עשוי החפץ), בלחות של החפץ ובלחות האויר סביבו, במרחק בין החפץ לבין לוח הצילום (ולכן בלחץ שמופעל עליו כנגד הלוח עליו הוא מונח), בטמפרטורה ועוד.

התמונות שצילמנו מרהיבות, אך אין ביניהן לבין "אנרגיית חיים" ולא כלום. באחד הניסויים הצלחנו אפילו לשחזר "מטבע פנטום"! ראו למטה (ניתן להבחין בעיגול חלש נוסף לכיוון "השעה "7 – שאריות מצילום קודם).

            

ומה לגבי עלה הפנטום? אנחנו לא הצלחנו לשחזר את התופעה, למרות נסיונות לא מעטים. חיפוש מדוקדק בספרות הראה כי ניסויים חוזרים אכן לא הצליחו לשחזר את האפקט. מדובר כנראה בסוג של "הטבעת חומר" שגורמות ההתפרקויות החשמליות. בצילום העוקב, כאשר מונח רק חלק מהעלה על אותו לוח מבלי שהוא נוקה כראוי, ממשיכים עדיין שיירי החומר מהצילום הקודם להפיץ הילה.

זה המקום לספר אנקדוטה אישית משעשעת בנושא. באותה תקופה נודע לי ולחברי על "מטפלת ידועה" מאנגליה, שהגיעה לארץ לסיבוב הופעות עם מתקן מסחרי לצילום קירליאני. היא כמובן טענה כי ביכולתה לאבחן בעיות פיזיות, רוחניות ונפשיות כאלה ואחרות באמצעות פירוש של צילומי ההילה. הוצגנו כסטודנטים שמתעניינים בתחום, והגברת שמחה להדגים לנו את פעולת המכשיר.

הנחתי את יד שמאל על המתקן בצורה נינוחה והגברת צילמה צילום ראשון. לאחר מכן ביקשה ממני להניח את יד ימין. בהברקה של רגע הפעלתי לחץ ניכר על מתקן הצילום (מבלי ליידע את הגברת). המאמץ השתלם: הברקים סביב יד ימין היו קצרים וחנוקים בעוד אלה שמסביב ליד שמאל היו ארוכים, מפוארים ומלאי שמחת חיים.

התכנסו לשמיעת הפרשנות של הצילומים. אודה כי אינני זוכר מה בדיוק נאמר, אבל אני זוכר בודאות כי ההבדל ב"הילה" בין שתי הידיים תפס מקום מרכזי בניתוח הנשמה שלי.

לאחר שסיימה את פירושיה מרחיקי הלכת, שאלתי אותה אם יתכן, אולי, שהלחץ המאוד שונה שהפעלתי על כל יד הוא הגורם להבדל. מבוכה גדולה השתררה.

מצלמת הילות ממוחשבת ($20 לצילום תמורת קצת צבעים מלאכותיים)

ב-1992, עם התפתחות המחשבים, פיתח מהנדס אלקטרוניקה בשם גאי קוגינס מצלמה שקרא לה AuraCam 6000: הלקוח יושב מול מצלמה ומניח את ידו על מערך חיישנים שמודדים מוליכות חשמלית בין נקודות שונות על כף היד (באתר נטען כי נמדדים גם לחות, טמפרטורה וחשמל סטאטי אם כן אין פירוט ברור לכך). המחשב מתרגם את הנתונים לכתמי צבע לפי חוקיות כלשהי ומוסיף אותם לתמונה הויזואלית של האדם המצולם. באתר ניתנים מספר הסברים שונים וסותרים לגבי אופן התרגום של הזרמים החשמליים לכתמי צבע.

מה הסיבה להבדלים בין תמונות המופקות לאנשים שונים, או אפילו לאותו אדם אך בזמנים שונים? מידת ההזעה של כף היד שונה מאדם לאדם ומשתנה מרגע לרגע, ותלויה בין השאר ברמת ההתרגשות, הלחות באויר או מידת המאמץ הפיזי שקדם לצילום. שינויים במידת ההזעה מתבטאים במוליכות חשמלית שונה ולפיכך מתורגמים לצבעים שונים על מסך המחשב. ואכן גם צילומים שנלקחים בהפרש של דקות ספורות מאותו אדם עשויים להניב צבעים שונים לחלוטין, ולפיכך פרשנויות שונות לחלוטין על מצבו הרוחני של האדם. מוזר.

השאלה המרכזית היא – מה לכל הרוחות הקשר בין מידת ההזעה של היד לבין "הילה בלתי גשמית"? "מכונת אמת" פועלת על אותו עיקרון בדיוק, ולא מיוחסים לה שום הקשרים על טבעיים.

האתר מוצף בטענות מרחיקות לכת לגבי התועלת והשימושים הרבים והמגוונים שיש לצילומים אלה. בניגוד מסוים לכך, דף השאלות והתשובות מציג קו הרבה יותר זהיר. בין השאר נאמר שם:

  • האם הציוד מצלם את ההילה האמיתית? – המצלמות מייצרות ייצוג אלקטרוני של האופן בו אנו מאמינים שההילה האמיתית נראית. לא קיימת שום דרך בעולם שיכולה לצלם את ההילה האמיתית. כל מצלמות ההילות שמצויות היום בשוק עובדות על אותו עיקרון ביו-פידבק שפיתח גאי קוגינס.
  • האם אפשר להשתמש בזה לאבחון רפואי?לא. הציוד שלנו לא מסווג כציוד רפואי. הוא מיועד לצורך אבחון הרמה האנרגטית הרוחנית.

ניתן לסכם את נושא ההילות ולומר: מדובר באוסף תופעות פיזיקליות ונוירולוגיות שאין ביניהן שום קשר, המיוחסות כולן לאותה "הילת חיים" מסתורית שאף אחד מהטוענים לראותה לא הצליח לזהותה בניסוי מבוקר.

זו הדגמה קלאסית כיצד במקום לגלות את המצוי, מנסים לכפות את הרצוי.
מתחילים מאמונה נחשקת כלשהי (שמימדים נוספים מעבר לגוף הגשמי קיימים, בדוגמה שלנו) ואז מעקמים את המציאות כך ש"תוכיח" את האמונה, ע"י: איסוף פירורי תופעות שאינן קשורות זו לזו כדי "לחזק" לכאורה את הטענה, התחמקות כמעט מוחלטת מניסויים שיכולים להפריך את הטענה (או התעלמות מוחלטת מכשלונם), ושימוש בדלק ההטעיה הבורות והפתיות של הקהל הרחב בכדי להניע את גלגלי האמונה קדימה.

אז… שלא יעבדו עליכם!

מקורות והרחבות:

הילה של מסתורין I – על ראיית הילות

הילה של מסתורין I – על ראיית הילות

תורות רוחניות שונות מדברות על הילה (Aura) כעל "שדה אנרגיית-חיים" מסתורי שאופף יצורים חיים ואולי גם חפצים. הילות אלה, לפי אותן אמונות, מייצגות מימדים נוספים – לא פיזיקליים – שמקיפים את הגוף הגשמי, ומקושרות בצורתן ובצבעיהן למצבי רוח מסוימים, בעיות רפואיות, בעיות נפשיות, רמה רוחנית, ועוד כיד הדמיון הטובה.

נתקלתי לא פעם באנשים הטוענים כי אפשר לראות הילות. יתרה מכך, אנשים מזכירים גם שיטות צילום-הילות ומשוכנעים כי צילומים אלה מוכיחים באופן מדעי את קיומם של אותם "שדות אנרגיה".

נראה לי חסר טעם להתעמק בשימושים של תופעה מסוימת (כגון איבחון וריפוי), לפני שמוודאים כי היא בכלל קיימת מחוץ למוחו של הטוען.

מהן אם כן ה"עדויות" להילות? בפוסט הזה, שיחולק מפאת אורכו והיקפו לשני חלקים, אסקור בקצרה את ההקשרים השונים בהם פגשתי עד היום ב"הילות". את החלק הראשון אקדיש ל-"ראיית הילות" ללא אמצעי עזר.

ראיית הילות

גרסת "כל אחד יכול"

חיפוש הערך "ראיית הילות" בגוגל מעלה הדרכות כאלה ואחרות כיצד כל אחד מאיתנו יכול לראות הילות של עצמים דוממים ושל יצורים חיים לאחר תרגול קצר. בתרגולים מדריכים את המתלמד לבהות במשך זמן מה בחפצים בעלי צבע חזק המוצבים על רקע בהיר וחלק, ומבטיחים לו כי לאחר זמן מה של מבט לא ממוקד, הוא יתחיל להבחין בהילה סביב החפץ. באחד ההסברים בהם נתקלתי, אף הגדילו לפרט את הצבעים הצפויים:
"במהרה תתחיל להיבנות הילה צהובה בהירה (לספר כחול) או הילה ירוקה בהירה (לספר אדום) מהפס האתרי החיוור שסביב הספר… הגוון הכתום שתראו סביב החלקים הירוקים של העלים והגבעולים של הצמח, הוא צבע ההילה של הצבע הירוק – בדומה להתבוננות בספר ירוק. כמה מהצבעים האחרים, של הפרחים, נובעים מהצבעים של עלי הכותרת".
התאורים כללו הסברים מרחיקי לכת לגבי הסיבה לתופעה: "…פעולת הפתיחה המנטלית שתוארה כאן דומה לטכניקות פתיחת הצ'אקרה הרגילות המבוססות על ויזואליזציה… במידה שדי מאמץ מנטלי מושקע בה, מרכז המצח שלכם (העין השלישית) יתחיל להיפתח…".
ואני מוסיף: זהירות לא לפתוח את העין השלישית יותר מדי – היו דיווחים על מוח שנשפך כולו החוצה משם!

בקוראי הסברים אלה, לא יכולתי שלא להזכר (כשחיוך נוסטלגי מתפשט על פני) בספר נפלא שסיפק לי מאות שעות של יצירה והנאה בילדותי – "נסה ודע שעשועי מדע". אי שם בין הניסויים הרבים מופיע תרגיל דומה מאוד למתואר לעיל, עם ההסבר הפיזיולוגי. מדובר ב-Afterimage, או כפי שמסתבר שקוראים לזה בעברית – "דמות גרר".

מתוך וויקיפדיה: "דמויות גרר נוצרות בשל העובדה שקולטני הצבע בעין – המדוכיםיכולים "להתעייף" עקב גירוי-יתר ולאבד מרגישותם… אז, כאשר העין פונה להביט במקום אחר, הקולטנים העייפים משגרים למוח אותות חלשים והצבעים הללו כמעט ואינם נראים. אולם, הקולטנים האחרים מסביב שלא היו בשימוש עדיין "טריים" ושולחים אותות חזקים. האות המתקבל זהה לאות שהיה נראה לו היינו מביטים בצבע המשלים, וכך מפרש זאת המוח. למשל, תמונה בצבע ירוק-ליים תיצור דמות גרר בצבע סגול, כיוון שהצבע ירוק ליים אינו מפעיל את קולטני הצבע סגול."

כלומר, אחרי בהייה ממושכת בספר כחול תופיע סביבו הילה צהבהבה (הצבע המשלים), לאחר בהייה בספר טורקיז תופיע הילה בצבע אדום, וכן הלאה, בדיוק כפי שמסביר לנו המדריך לראיית ה"הילות".

גם מי שלא בילה את ילדותו בניסויים מדעיים, בודאי נתקל באחת מהתמונות הבאות באינטרנט, שמדגימות את אותו עיקרון בדיוק.
אתם מוזמנים להתנסות בהילות, חינם אין כסף, תוך שימוש אך ורק בשתי העיניים שהעניק לכם הטבע. נעצו מבט בצלב הקטן שבמרכז התמונה (כל תמונה בתורה) במשך כחצי דקה. בעודכם נועצים מבט בצלב, תוכלו להבחין בזוית העין בהילה בהירה שמתחילה להיווצר מסביב לתמונה, אך האפקט האמיתי יתרחש במלוא עוצמתו כאשר תפנו את מבטכם למשטח לבן (על המסך, או על הקיר למשל). על זה נאמר Jesus! (מצמוץ מדי כמה שניות יחזק את האפקט). שימו לב לצבעים המשלימים שמתקבלים.

 

כאן משתמשים באפקט כדי "לצבוע" תמונת שחור-לבן בצבעים אמיתיים:

after-images-illusion

לסיכום, מדובר בתופעה פיזיולוגית בסיסית, מוכרת ומובנת של מערכת הראיה.

האם מעבירי הסדנאות ל"ראיית הילות" לא שמעו עליה? אם כך מדובר בבורות מביכה. או שמא יש לכך הסבר אחר?

גרסת "יחידי סגולה"

מדי פעם קם אדם שטוען ליכולות מיוחדות של ראיית הילות, שחורגות מהמאפיינים שתוארו לעיל.

נניח בצד את השרלטנים (אחרי הכל לא כולם כאלה), ונאמין לדיווחיהם של אנשים בודדים שרואים כתמי צבע סביב חפצים או יצורים חיים. כיצד ניתן להסביר זאת? היות ומדובר ב"יחידי סגולה", גם תופעות נדירות למדי עשויות להסביר זאת, והן כוללות:

*  תופעות נילוות למיגרנות.
*  תופעות נילוות לסוגים מסוימים של התקפים אפילפטיים.
סוג נדיר של סינסתזיה (עירבוב חושי) בה צפיה באדם אהוב או אפילו אזכור שמו גורמים לראיית צבעים (על עירבוב חושי כתבתי בעבר כאן).
עדכון: מחקר חדש יותר שהשווה בין תיאורי סינסתזיה מסוג נדיר זה לתיאורי "הילות" שניתנים בהקשרים מיסטיים, הגיע למסקנה שאין דימיון בין השניים.

השאלה שנשאלת היא – האם ההילות ש"רואים" יחידי הסגולה קיימות מחוץ למוחם, או שמדובר בסוג של הזיות?

רמז לתשובה מצוי בעובדה כי אין שני "רואי הילות" שמסכימים ביניהם על מה שהם רואים. כל אחד רואה חלקים אחרים של ההילה, צורות שונות, צבעים שונים, ואף מייחס לכך פרשנויות אחרות.

אך למה להסתפק ברמזים, כשניתן לבדוק טענות בדבר "ראיית הילה" הלכה למעשה. ואכן, כמה מבין אותם "רואי הילות" שהיו משוכנעים דיים ביכולותיהם הסכימו להעמיד את כישוריהם למבחן. טענותיהם הופרכו שוב ושוב… הנה כמה דוגמאות:

* ג'יימס רנדי בדק את "קוראת ההילות" הטובה ביותר במערב שנשלחה ע"י מכון Berkeley Psychic Institute. פרס של 10,000 דולר הובטח לה אם תצליח בניסוי באופן שחורג מהמקריות. וזה היה הפרוטוקול: בתחילה אישרה הגברת כי היא רואה את הילותיהם של 20 אנשים שעמדו על הבמה, וכי הילותיהם מתנוססות לגובה של כחצי מטר מעל ראשיהם. כעת הוצבו על הבמה 20 מחיצות, שרק מאחורי חלק מהן עמדו אנשים. הגברת אישרה כי היא מסוגלת לראות הילות מבצבצות מאחורי המחיצות. כל שהיה עליה לעשות הוא לזהות מאחורי אילו מחיצות עומדים אנשים. היא זיהתה כי אנשים עומדים מאחורי כל המחיצות, בעוד שלמעשה רק מאחורי 6 מהן עמדו אנשים. לא מרשים במיוחד.

* בהדגמה אחרת שערך ראנדי וששודרה בטלויזיה הוצב קורא הילות בפני מחיצה מאחוריה עמדו 5 אנשים. הוא טען כי הוא מסוגל לראות את ההילות שלהם מבעד למחיצה. האנשים נקראו לצאת מאחורי המחיצות בסדר אקראי, וה"קורא" התבקש לזהות מה היה המיקום בו עמד כל אדם. הוא הצליח לזהות רק 2 מתוך 5.

* בניסוי דומה אך רחב היקף בהרבה (Gissurarsson and Gunnarsson 1997) היו צריכים 10 "רואי הילות" ו-9 אנשים רגילים לזהות מאחורי איזו מבין 4 מחיצות עומד אדם. כ-1500 נסיונות תועדו ב-36 הרצות של הניסוי (!) והתוצאות? שום דבר שחורג מהמקריות (ביצועי קבוצת הביקורת היו מעט טובים יותר משל "רואי ההילות").

פרס בסך מליון דולר עדיין עומד ומחכה למי שידגים את יכולות קריאת ההילה שלו (או כל יכולת על טבעית אחרת). משום מה התור אינו ארוך…

לסיכום החלק הזה:
ראינו שראיית הילות ע"י יחידי סגולה לא עמדה במבחנים פשוטים, מקורה כנראה בליקויים נוירולוגיים כאלה או אחרים והיא לפיכך סובייקטיבית לחלוטין. בודאי לא מומלץ לסמוך על הזיות כאלה כעל בסיס לאבחון רפואי או נפשי. לא של הלקוחות לפחות.
בגרסת "הילה להמונים", ראיית הילה היא למעשה אפקט בסיסי של מערכת הראייה –"AfterImage", שאין בינו ובין "מימדים לא פיזיקליים של המציאות" שום קשר שאפשר להעלות על הדעת, גם אם מימדים כאלה קיימים.

האם מישהו שמע על טכניקה או סגנון אחרים של ראיית הילות ללא אמצעי עזר?

בחלק הבא אסקור את הנושא של "צילום הילות".

על "אנרגיה" חמקמקה מסוג אחר תוכלו לקרוא כאן: קרני N החמקמקות