המחקר הנומרולוגי ותוצאותיו

המחקר הנומרולוגי ותוצאותיו

הקדמה

בתחילת 2012 פרסמתי שתי רשומות בנושא נומרולוגיה. כזכור, למרות חיפושים ותשאולים רבים, לא הצלחתי לאתר ולו מחקר אחד שהראה תוקף כלשהו לטענה כלשהי באסכולה כלשהי של נומרולוגיה.
מנגד נשמעות טענות מרחיקות לכת בדבר כוחם של המספרים להשפיע על חיינו, לטוב ולרע, להצלחה ולאבדון, ובדבר יכולות אבחון מועילות כאלה ואחרות.

יצאתי בקריאה נרגשת לכל נומרולוג/ית באשר הם, לבצע מחקר משותף כדי לנסות לאשש ולו טענה נומרולוגית מסוימת אחת. מספר נומרולוגיות פנו אלי בעקבות הפרסום. עם שלוש מהן הנסיונות להגדיר בדיקה קונקרטית לא עלו יפה. הרביעית, מתי היליה שטרנברג, היתה מדויקת ואמיצה מספיק לטעון טענה מוגדרת היטב וניתנת למדידה. העבודה איתה היתה זורמת, נעימה ופרודוקטיבית, לכל אורך הדרך.

הנה תאור המחקר שבצענו יחד, ותוצאותיו. (הדברים נכתבו ב"סגנון חופשי" ולא כמאמר מדעי).

אני ממליץ לקרוא הכל, ולא לדלג ישר לתוצאות ולהסתפק בהן. התובנות והמסרים החשובים נמצאים בדרך, לא בתוצאה.

מטרת המחקר

הנומרולוגית מתי היליה שטרנברג ואני ערכנו מחקר משותף במהלך מרץ-יוני 2012.
עידו גנדל, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית (מחקרית), יעץ בענייני מתודולוגיה וניתוחים סטטיסטיים.

מטרת המחקר היתה בדיקת תקפות אבחון נומרולוגי לזיהוי לקויות קוגניטיביות, מאחת המשפחות הבאות:

  • לקויות למידה – דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה.
  • הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).
  • הספקטרום האוטיסטי (PDD).

תחום הלקויות נבחר ע"י מתי למרות צדדים בעייתיים מסוימים שבו (אליהם נתייחס בסוף).
על פי המתודה לפיה מתי עובדת, ה"מפה הנומרולוגית" המלאה של אדם מושפעת מרכיבים רבים מעבר לנתוני המאובחן עצמו, למשל שם הוריו, מפת הלידה של האם ומפות הלידה של ילדיו. עם זאת, מהבחינה הנומרולוגית, בתחום הלקויות לא אמורות להיות השפעות חיצוניות ולפיכך אין צורך להתחשב בנתונים של אנשים נוספים.
בנוסף, הלקויות אינן נובעות מבחירה אישית (כמו למשל מקצוע, מקום מגורים וכד') ובכך אנו נמנעים מהיבט בעייתי לא פחות – פוטנציאל נומרולוגי שלא התגשם בגלל או בזכות גורמים בלתי תלויים.

השיטה

הפרטים שנאספו מהמשתתפים במחקר היו: שם מלא, תאריך לידה לועזי, והצהרה שלהם לגבי קיום אבחון של אחת מהלקויות הנ"ל. פרטים נוספים שנאספו היו מגדר, שם חיבה (לא נעשה בהם שימוש כלשהו במחקר הנוכחי), שם אמצעי (אם קיים) ומקום להערות.

השאלונים הופנו להורים לגבי ילדיהם, מכיוון שהנומרולוגית היתה מעוניינת בשנתונים צעירים יחסית, משתי סיבות:

  1. האבחונים בדור ההורים היו מועטים הרבה יותר ויש חשש למצבים בהם אנשים עם לקויות פשוט אינם מאובחנים – דבר שייטה את תוצאות המחקר.
  2. פחות ברור מה השם המקורי. אנשים מחליפים שמות, מעברתים, שוכחים, מוסיפים שמות – דבר שייצור כמובן הטיות מבחינה נומרולוגית.

בניית גליון החישוב

עוד בטרם התחלנו לאסוף את הנתונים, מתי הגדירה בדיוק מה הנוסחאות בעזרתן היא מחשבת את הסיכוי ללקות, בהתבסס על השם ותאריך הלידה. הנוסחאות מורכבות ביותר, במובן שאין שום דרך בה אדם שאינו מומחה בנומרולוגיה יכול להתחיל לנחש בכלל מהי הבדיקה שמתבצעת. מדובר בשלבי חישוב אחדים שמבוססים זה על זה, עד אשר מגיעים לחיזוי הנומרולוגי הסופי: יש/אין לקות.

מתי הגדירה שלוש בדיקות נפרדות שכל אחת מנבאת לקות על סמך שיקול נומרולוגי שונה. הניבוי הסופי הוא איחוד של שלוש הבדיקות, כלומר, מספיק שאחת מהבדיקות תצביע על פוטנציאל ללקות, כדי שהאבחון הנומרולוגי ינבא לקות.

אני בניתי גליון אקסל שמחשב את הנוסחאות עבור כל משתתף פוטנציאלי, מתי בדקה היטב את הנוסחאות, ולאחר כמה מעברים על גליון החישוב הגענו לגרסה בדוקה ומאושרת ע"י מתי. כל אחד מאיתנו מחזיק עותק של הגיליון ויכול לבדוק את החישובים בעצמו.

איסוף הנתונים

הנתונים נאספו ע"י מילוי טפסים מקוונים. הנה טופס לדוגמה.

הטפסים מומשו באמצעות מסמכי-גוגל, דבר שהקל מאוד על מלאכת האיסוף: קישור לטופס מופץ, אנשים לוחצים על הקישור, ממלאים את הפרטים והם נאגרים בטבלה דמוית אקסל באופן אוטומטי, תוך ציון זמן מדויק.

קישורים לטפסים פורסמו במקומות אחדים, ע"י כל אחד מאיתנו בנפרד. כל אחד עשה שימוש בשני טפסים נפרדים אותם פרסם במקומות שונים, באופן שנתן בקרה מסוימת לגבי ההענות של המשיבים מכל מקום בו פורסם הטופס הספציפי.

בנוסף, ההפרדה של הטפסים בינינו אפשרה בקרה על הנתונים שכל אחד מאיתנו הצליח לאסוף, כדי להפיג חשדות היפותטיים עתידיים לגבי הטיות שנובעות מאופי האוכלוסייה שמלאה כל שאלון (לדוגמה, חשש שספקנים או חובבי נומרולוגיה ינסו להטות את התוצאות באופן כלשהו).

כמות הנתונים הנדרשים לא הוגדרה במדויק מראש, פרט לשיקול של מינימום הדרוש לניתוח הסטטיסטי. היעד היה כמה עשרות נתונים מכל סוג (ילדים שאובחנו באחת מהלקויות הנ"ל / ילדים שלא אובחנו).
כל אחד עשה כל מאמץ להפיץ את השאלונים כדי לצבור כמה שיותר נתונים. בפועל, נראה שההענות היתה משמעותית רק בחוג המכרים (גם אם "ווירטואליים") של כל אחד מאיתנו. פורומים אחדים שעוסקים בלקויות למידה לא נאותו לפרסם את המחקר, כל אחד מסיבותיו הוא. נותר היה לנו רק לקוות שנאגור מספיק נתונים בפרק זמן סביר.

במהלך איסוף הנתונים לא נערכו עליהם בדיקות או חישובים כלשהם, והפסקת איסופם היתה בהסכמה מלאה של שנינו, לאור הדלדלות סופית של זרם הנתונים ומקורות הפרסום הפוטנציאליים הנוספים.

סה"כ נאספו נתונים לגבי 170 אנשים.

ניקוי הנתונים

עוד בטרם נאספו הנתונים הוגדרו כללי סינון ברורים, שמטרתם להקטין אי ודאויות ורעש עד כמה שאפשר. ואלו כללי הסינון:

  1. כל נבדק משנת לידה 2005 ואילך – כדי להמנע עד כמה שאפשר ממצב של "טרם אובחן".
  2. כל נבדק משנת לידה 1986 ואחורה – כדי להמנע מתת-אבחון וכדי להקטין אי ודאות לגבי שינוי שם, החלפת שם בנישואין וכד'.
  3. כל מי שסימן "לא אובחן אבל נראה שיש לקות".
  4. נתונים לא מלאים או מכילים מידע סותר (שני שמות פרטיים, סימון "לא אובחן ולא נראה שיש לקות" במקביל לסימון אחת מהלקויות מהרשימה, וכד').
  5. בעלי שם אמצעי. הדבר משנה את החישובים הנומרולוגיים לגבי הלקויות, ומכיוון שהחלטנו לא להכנס לזה במחקר הנוכחי, נאלצנו להפרד בצער רב גם מבעלי השם האמצעי.

תהליך הניקוי בוצע ע"י שנינו במקביל, תוך בקרה הדדית מלאה. במקרים בודדים של אי בהירות כלשהי נהגנו במידת ההחמרה, והוצאנו את הנתון.

בסוף התהליך נותרו 81 משתתפים שענו על כל הקריטריונים. 39 מאובחנים, ו-42 שאינם מאובחנים (ולא נראה להורים שיש לקות). החלוקה טובה ולפיכך הסתפקנו בנתונים שנאגרו.

ניתוח הנתונים

כל המשתתפים שענו על תנאי המחקר נכנסו לטופס החישוב הנומרולוגי, וחולקו לארבע הקטגוריות הבאות:

א)     מאובחנים (לפי המידע שנמסר)               וגם       מאובחנים נומרולוגית

ב)      מאובחנים (לפי המידע שנמסר)                וגם       לא מאובחנים נומרולוגית

ג)       לא מאובחנים (לפי המידע שנמסר)           וגם       מאובחנים נומרולוגית

ד)      לא מאובחנים (לפי המידע שנמסר)          וגם       לא מאובחנים נומרולוגית

מצבים א+ד הם מצבים בהם יש הסכמה בין האבחון הנומרולוגי לבין המצב בשטח, ואילו מצבים ב+ג הם מצבים בהם אין הסכמה.
הצלחה מסחררת תהיה אם רוב הנתונים יפלו בקטגוריות א+ד כמובן. "כשלון חשוד" יתרחש אם כל הנתונים יפלו בקטגוריות ב+ג (כי אז ע"י הפיכת הנוסחאות אפשר לקבל אבחון נומרולוגי מושלם).

המצב הצפוי אם אין שום קשר בין הנוסחאות הנומרולוגיות לבין המציאות הוא שמאובחנים נומרולוגית יתפזרו במידה פרופורציונאלית בין המאובחנים רשמית לאלה שאינם מאובחנים (במקרה שלנו, כמעט חצי-חצי).

התוצאות

להלן התפלגות הנתונים:

הבדיקה הסטטיסטית המתאימה למקרה כזה (ואשר נבחרה מראש) נקראת חי-בריבוע, ובמקרה שלנו היא בודקת עד כמה התפלגות הנתונים שהתקבלה תואמת את ההתפלגות שהיתה מתקבלת אם לא היה קשר בין שתי צורות האבחון.
הצלחת האבחון הנומרולוגי פירושה חריגה משמעותית מתוצאה אקראית, וזו תתבטא בערך p נמוך במבחן חי בריבוע. בד"כ, תוצאה שההסתברות לקבלתה קטנה מ-5% נחשבת מובהקת סטטיסטית (פירוש הדבר שתוצאה כזו או טובה ממנה תתקבל רק באחד מ-20 ניסויים כאלה, אם היא פרי המזל בלבד).  כלומר p<0.05 תחשב תוצאה מעניינת.

ערך ה-p שהתקבל עבור נתוני המחקר הוא 0.3, ערך שמשמעותו חוסר מובהקות סטטיסטית לתוצאות, כלומר, על סמך נתונים אלה האבחון חסר תוקף, וכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט.

רק כדי לסבר את העין, בואו נבדוק מה היתה מידת ההצלחה בניסוי אם האבחון הנומרולוגי היה מצליח להפריד בין אוכלוסיית המאובחנים ללא מאובחנים במידה מסוימת. אפילו לא מרשימה, נניח שכ-70% מאלה שאובחנו באופן רשמי כבעלי לקות היו מאובחנים גם ע"י הנומרולוגיה, וכ-70% מאלה שלא אובחנו כבעלי לקות היו מאובחנים כך גם ע"י הנומרולוגיה. ההתפלגות היתה כזו:

כאן מתקבל  p=0.0005 וזו כבר היתה נחשבת הצלחה מסחררת! כלומר, בהחלט אין צורך שהאבחון הנומרולוגי יתאים לאבחון הפורמלי בכל המקרים כדי שהמתאם יצא מובהק. רחוק מכך.

מתוך סקרנות נציץ בשלוש תוצאות הביניים של החישוב (שלוש הבדיקות), כפי שהתקבלו לאחר הצבת הנתונים.

אף אחת מהן אינה מובהקת סטטיסטית.

המרכיב השני כשל כשלון חרוץ. היה תת-אבחון קיצוני: רק 2 אנשים אובחנו כבעלי לקות, אחד מהם באופן נכון ואחד מהם באופן שגוי. מעניין לציין כי לטענת מתי זה המבחן הנומרולוגי הידוע/מקובל מבין השלושה.

שלב המשחקים

באופן מובן, היה פיתוי גדול לשחק ו"למשמש" קצת את הנוסחאות, כדי לבדוק האם ניתן ע"י שינוי כזה או אחר לשפר את מובהקות האבחון.

כמובן שהדבר אסור בתכלית האיסור לביצוע במסגרת המחקר הנוכחי, שכן כל שינוי, קטן ככל שיהיה, משמעותו "נסיון קליעה" חדש. מכיוון שמטרת המחקר היא לבדוק האם האבחון הנומרולוגי טוב יותר מניחוש, כל שינוי, גם אם מדובר בשינוי פרמטר בנוסחה הקיימת, סילוק אחת הבדיקות וכד', מהווה ניחוש חדש לחלוטין. ככל שמספר הניחושים שנבחן גדול יותר, הסיכוי רב יותר שאחד מהם יניב תוצאות טובות במקרה. בסופו של דבר, תמיד נוכל להצליח למצוא נוסחה שתאבחן את האנשים באופן מדהים.

למה הדבר דומה? נניח תלינו על הקיר מטרה והמשימה היא לקלוע לשטחים השחורים בלבד. מגיע מתחרה, זורק כמה עשרות חיצים ו… פוגע במידה דומה באזורים לבנים וכהים, בקיצור לא מרשים ביכולותיו כקלע.

הקלע המתוסכל שלנו לא מוותר. הוא בוחן את תבנית הקליעה שלו היטב: "מה היה קורה אילו הייתי זורק קצת יותר למעלה את כל החיצים שלי? ממש קצת? אולי ימינה? אולי אם הייתי ממקד את כולם טיפה יותר למרכז? אם הכל היה מסובב קצת בכיוון השעון?"
לבסוף הוא מגלה שאם היה זורק את כל החיצים רק טיפה שמאלה, אחוזי הקליעה שלו היו מרשימים.

אך מה יכולה להיות הסיבה לכך שכל החיצים שזרק פגעו קצת ימינה מהרצוי? בודאי יש סיבה הגיונית לכך. הממ… רוח כמובן! מן הסתם נושבת רוח קלה מצד שמאל, אשר סוחפת את כל החיצים קצת ימינה. ובאמת, אם נזיז את המטרה מעט ימינה נקבל פגיעות מרשימות!

משמאל – קליעה בפועל: 5 מתוך 11 חיצים פגעו באזורים שחורים.
מימין – קליעה אם נזיז את המטרה רק מעט ימינה: 10 מתוך 11 חיצים היו פוגעים באזורים שחורים.

עד כאן הכל טוב ויפה. אך האם היינו מסתפקים בהשערה זו ומעניקים לקלע את מדליית הזהב בתחרות הקליעה? אני מניח שלא.

מה היינו מבקשים ממנו לעשות? לזרוק שוב את החיצים כמובן, תוך שהוא לוקח בחשבון את כל גורמי התיקון שעולים על דעתו אשר יבטיחו לו הפעם קליעה מדויקת למטרה. אם בפעם השניה הוא אכן יקלע היטב למטרה, הרי שניחן ככל הנראה בכישורי קליעה אמיתיים. אם לעומת זאת יפספס שוב ויטען הפעם (לאחר שיבדוק את מצב קליעותיו) כי נדרש תיקון אחר, רובינו כבר לא נתייחס אליו ברצינות.

וחזרה למחקר הנומרולוגי.

אכן התגלה, כי אם נפטרים מהבדיקה הקלאסית שלא הראתה כל תועלת, ובנוסף משנים את ערכו של פרמטר מסוים בבדיקה אחרת, מקבלים תוצאה מרשימה של p=0.01!

האם עלינו על תגלית מדעית אמיתית, או שרק ציירנו מחדש את המטרה סביב החיצים?

יש רק דרך אחת לברר זאת: צריך להפעיל את הנוסחאות החדשות על מדגם חדש של נבדקים.

שינסנו מותניים, ויצאנו לאסוף מדגם חדש. (זו גם אחת הסיבות לזמן הממושך שחלף בין תחילת המחקר עד לרגע זה של פרסומו).

המדגם השני

הפעם הצלחנו לאסוף נתונים של 272 אנשים חדשים. כאשר הדלדל סופית זרם המשיבים החלטנו על סיום שלב האיסוף.

לאחר ניקוי הנתונים באותו אופן בדיוק כמו בחלקו הראשון של המחקר, נותרנו עם 105 משתתפים.
(116 נוקו על סמך גילאים לא מתאימים – בעיקר צעירים מדי, 20 מהנותרים ציינו כי הילד לא אובחן אך נראה שיש לו לקות – כפי שהוחלט ניקינו גם את אלה. 20 מהנותרים היו בעלי שם אמצעי, ו-11 מהנותרים היו שמות לא תקינים – 6 הזנות כפולות של נתונים, שם אחד בראשי תיבות 3 בעלי יותר משם אחד בשדה השם הפרטי ואחד החשוד שמכיל כינוי חיבה בשדה "שם משפחה").

תוצאות המדגם השני

להלן התפלגות הנתונים לארבע הקטגוריות:

נשים לב כי האבחון הנומרולוגי מנבא חוסר בלקות בכ-3/4 מהמקרים (80 מתוך 105). אחוז זה זהה הן לגבי אלה שלא אובחנו כלקויים באופן רשמי (תוצאה טובה) אך הן לגבי אלה שכן אובחנו כלקויים (תוצאה עגומה).
למה הדבר דומה? להגרלת מספרים בין 1 ל-4, והכרזה על ליקוי למידה בכל פעם שיתקבל 1, ועל אי-לקות בכל פעם שיתקבלו המספרים 2, 3 או 4.

(דרך אחרת לראות את כישלון האבחון היא להסתכל למשל על אלה שאובחנו נומרולוגית כבעלי לקויות: היו 25 כאלה. ההתפלגות שלהם בין אלה שאובחנו רשמית לאלה שלא אובחנו רשמית היא בדיוק כהתפלגות המאובחנים / לא-מאובחנים (2/3 ו- 1/3), כלומר תוצאה זהה היתה מתקבלת ע"י ניחוש פשוט).

ואכן p=0.87 עבור נתונים אלה, כלומר אין כל תוקף סטטיסטי לאבחון.

כמו בחלק הראשון של המחקר, גם הפעם אף אחד מחישובי הביניים המרכיבים את הנוסחה הסופית לא התקרב להניב תוצאות מובהקות כשלעצמו.

הנחות וגורמי הטיה אפשריים

להלן כמה מההנחות שעומדות בבסיס המחקר, וגורמי הטיה אפשריים לתוצאות.

ערפול בכל הקשור לאבחון לקויות:

האבחונים אינם חד משמעיים, ויש מקרים גבוליים רבים. רף האבחון משתנה עם השנים. ילדים עלולים להיות לא מאובחנים מתוך התכחשות של הוריהם למצב. ילדים עלולים להיות מאובחני-יתר ע"י הורים בכדי להשיג להם הקלות בלימודים.
יחד עם זאת, אנחנו מניחים כי בכל זאת קיים מתאם גבוה בין היות ילדים מאובחנים או לא מאובחנים, לבין לקויות.

הטיות מדגם כתוצאה מבחירה עצמית של משתתפים

בהחלט יתכן שהיו הטיות כאלה. אולי הורים לילדים בעלי לקויות ששו יותר להשתתף במחקר; אולי דוקא הססו יותר. אולי ההזמנה להשתתפות במחקר הופצה ביתר יעילות בקרב הורים לילדים בעלי לקויות. יתכן שחלק מהאנשים שילדיהם אינם בעלי לקות הבינו בטעות כי המחקר לא רלוונטי עבורם ולא השתתפו בו משום כך.
כך או אחרת, במבנה המחקר הנוכחי הטיות כאלה לא אמורות להשפיע על התוצאות. כל שנדרש הוא שיהיה מספר גדול מספיק של משתתפים בכל אחת מארבע הקטגוריות.

נסיון רמאות מכוונת ע"י משתתפים

קשה להאמין שציבור שלם ינסה לחבל בתוצאות בכוונה. נניח לרגע שהדבר בכל זאת קרה: מכיוון שהמשתתפים לא יודעים מהי הנוסחה, אין באפשרותם לדעת אם ע"י שינוי פרט כזה או אחר הם יקטינו את תוקף האבחון הנומרולוגי או דוקא יגדילו אותו.
גם אם מספר אנשים "ירמו" או לצורך העניין פשוט יתבלבלו בהזנת הנתונים, ההשפעה תהיה מינורית, ולא תטה את תוצאות המחקר מ"אבחון מובהק" לחוסר תוצאה מובהקת.

כדי להסיר חשד ל"רמאות המונית", בדקנו לחוד את הנתונים שנאספו דרך הפרסום בבלוג "חשיבה חדה" ולחוד את הנתונים שנאספו דרך הפרסום באתר של מתי (כזכור, הנתונים נאגרו בקבצים נפרדים). הבדיקה הראתה כי אין לכך כל סימן בנתונים.

נסיון חבלה בנתונים מצד החוקרים

כל הנתונים היו זמינים לשני הצדדים בכל רגע במהלך איסופם. כל צד היה רשאי כמובן לגבות את הנתונים בכל רגע למחשב הפרטי שלו ולוודא בהמשך שלא חל בהם שום שינוי.

כמה מילים על הטיות מחקריות ופרסום סלקטיבי

רצה הגורל, המחקר הנוכחי הדגים כמה נקודות בצורה מאוד מוחשית:

חישבו עד כמה קל היה לחוקר נומרולוגיה נלהב לפרסם את המחקר בשלב שלאחר המשחק בנוסחאות. אחרי הכל, השינוי היה באמת מינורי. רק סילוק אחד המרכיבים בחישוב ושינוי פרמטר תמים במרכיב אחר, והוקוס פוקוס, p=0.01!
לא היתה התעסקות בנתונים עצמם. לא נמחקו שמות, לא זויפו ערכים. רק שינוי קל בנוסחת החישוב, שממילא לא הוצהר עליה מראש. מי יכול לדעת?

יתכן שחוקרים תומכי נומרולוגיה אחרים ערכו מחקרים דומים אך קיבלו תוצאות שליליות ובחרו שלא לפרסם אותן. חוקרים שאינם תומכי נומרולוגיה מן הסתם לא יבזבזו זמן ותקציבים על ביצוע מחקר שכזה מלכתחילה.

סיכום

לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין האבחון הנומרולוגי לבין אבחון רשמי של לקויות למידה.

גם הנוסחאות ה"משופרות", שהניבו מתאם מרשים על בסיס הנתונים הראשונים, כשלו לחלוטין לגבי נתונים חדשים.
מסקנה:  השיפור היה "ציור המטרה סביב החיצים", אחרי הכל.

כמובן שלא ניתן להסיק ממחקר זה שום מסקנה כללית לגבי התוקף של הנומרולוגיה. כל שניתן להסיק הוא שהשיטה הנומרולוגית הספציפית בה נעשה שימוש, למטרה הספציפית הזו (אבחון לקויות למידה) בשימוש בנוסחאות הספציפיות הללו – חסרת כל תוקף.

ספק אם אקדיש זמן נוסף בעתיד לבדיקת טענה נומרולוגית אחרת, אבל אני מקווה שהתרגיל הזה הדגים מה הרמה המינימלית שנדרשת כדי לבדוק אם לטענה כלשהי מסוג זה יש קשר למציאות. אני בטוח שעם תקציבים גדולים יותר מאלה שעמדו לרשותנו (אפס), אפשר יהיה להגיע לניסויים ברמה גבוהה יותר ולתוצאות אמינות אף יותר.

אם בניסויים חוזרים ונשנים, ע"י חוקרים שונים ולגבי השערות מחקריות שונות ומגוונות תתבהר ותעלה תמונה אחרת, לפיה אבחונים נומרולוגיים הינם בעלי תוקף, תהיה סיבה טובה להתחיל להתייחס ביתר רצינות לתחום פעילות זה.

דברי הסיכום של מתי

הנומרולוגיה הקבלית שייכת לעולם רוחני-מיסטי, אשר רב הנסתר בו על הגלוי, והגדרות "מובהקות" אינן מתאימות לו בהגדרה. גם כאשר אנו מנסים לדייק עולם זה באמצעות נוסחאות וחישובים [כפי שהנומרולוגיה עושה], הרי שהמכלול הרחב של מרכיבי המפה הנומרולוגית המשפיעים על דרך חייו של האדם, התנהגותו, בריאותו וכד', בצירוף אלמנט הבחירה האישית, מקשים על דיוק מובהק כפי שנדרש בעולם המדעי. זו הסיבה מדוע עד היום כמעט ולא נערכו מחקרים בתחום ומרבית הקולגות שלי נמנעים מכך, וזהו בדיוק הפתח דרכו נכנסים הספקנים ומעלים את ספקותיהם.

על אף הקושי האובייקטיבי, מצאתי במחקר זה בעיקר אפשרות מעניינת לניסוי כלים ושכלולם בדרך שאף פעם לא התאפשרה לי, ואולי חיבור, ולו לרגע, בין מאמינים לספקנים… זו היתה דרך מיוחדת לטעמי לייצר דיון משותף עם קהל שהנושא כל כך זר לו. מלכתחילה הנחתי כי את הספקנים שבחבורה אתקשה לשכנע, כך שגם במקרה ותתקבל תוצאה מובהקת אדרש לבדיקות נוספות, בעוד שאת המאמינים גם תוצאה שאינה מובהקת לא תסיט מאמונתם… וכך, על אף הסיכון הגבוה שתתקבל תוצאה "שאינה מובהקת" כפי שחששו קולגות ואשר רק תשרת את הספקנים, בחרתי להרים את הכפפה שזרק גלעד.

כפי שציין גלעד בפרק ההנחות וגורמי ההטיה האפשריים, קיים ערפול מסויים בתחום אבחון הלקויות, אך בחרתי בו, מאחר והוא בין הנושאים הבודדים החפים מהשפעות חיצוניות בהיבט הנומרולוגי. העמדתי למבחן הסטטיסטי שלושה כלים [כלי = חישוב בעל משמעות נומרולוגית או נוסחה הבודקת הימצאות או מינונים של מספרים מסויימים במיקומים ספציפיים במפה הנומרולוגית]. מאחר וגם הכלים מורכבים מאוד וניתנים להרצה במספר ואריאציות [למשל קביעת הרף המסנן מבחינת מינון של גורם מסויים במפה], לקחתי בחשבון כי הסיכון לסטייה בתוצאות מאוד גבוה.

מטרתי לשכלל את האבחון הנומרולוגי בנושא הושגה בחלקה. מבין שלושת הכלים הצלחתי לפסול כלי אשר "חשדתי" בדיוקו זה זמן רב, ומאידך זיהיתי כיצד אני יכולה לדייק יותר בשניים האחרים גם אם התוצאות אינן מובהקות דיין. מאחר וכל נסיון לדייק יותר את הכלים מצריך הרצה חדשה על קהל מאובחנים חדש, היכולת שלי להגיע לתוצאות חדשות טובות יותר מבחינה סטטיסטית הוגבלה. במצב אופטימלי, בדיוק כפי שחוקר במעבדה מריץ ניסוי שוב ושוב, הייתי שמחה לאפשרות להריץ את הכלים במספר ואריאציות נוספות, אולם נאלצנו להסתפק בשני מדגמים בלבד לאור הקושי בהשגת רשומות חדשות.

לתחושתי, קיים סיכוי גבוה כי גם גודל המדגם השפיע על המובהקות, מאחר ולכל נתון יש משקל רב יותר במדגם של 80-100 רשומות לעומת 1000 רשומות למשל. כדי להמחיש זאת אתייחס לנתון של גודל כל אחת מהקבוצות במדגם. אם בריצה הראשונה כלל המדגם 81 רשומות מתוכן 39 סווגו על ידי ממלאי השאלון כ"בעלי לקות" ו-42 כ"ללא לקות", הרי שבמדגם השני שכלל 105 רשומות, רק 35 סווגו כ"בעלי לקות" ו-70 כ"ללא לקות". אחד ההיבטים המעניינים שרציתי לבחון בתוצאות היה, האפשרות כי האבחון מדייק יותר בשלילת לקות, אך מאחר וגודל הקבוצה שסווגה במקור "ללא לקות" היה פי שניים מהקבוצה של "בעלי לקות", הרי שהמחקר השני הקשה עלי לבדוק זאת. וכך, גם אם גודל המדגם מספק מבחינה סטטיסטית, הרי שחוסר הסימטריה בחלוקה הפנימית של הסיווגים גורם לכך שכל טעות אבחונית, שאפשרית בדיוק כמו בעולם המדעי, מקבלת משקל גדול יותר ומטה את התוצאות לרעה. כאמור, בהיבט זה נאלצתי להשלים עם כורח המציאות. עצרנו לאחר שני מדגמים קטנים יחסית עם חלוקה לא סימטרית [לאחר שניפינו רשומות לא תקינות], ואין לי אפשרות להוכיח טענה זו.

וכך, על אף תוצאה "מאכזבת" לעת עתה, אני יוצאת עם שלל רב להמשך עבודתי. תובנות לגבי שכלול האבחון שאני עורכת, וכלי חישובי שיאפשר לי לעשות זאת עבור קהל לקוחותי ותלמידי ואולי אף להריץ מחקר נוסף בעתיד. אבחונים מוצלחים והכוונות מדייקות ללקוחותי הם המדד היחיד מבחינתי לתקפות הנומרולוגיה [הגדרה שכמובן אינה מקובלת על קהל הספקנים המבקשים הוכחות מובהקות, ואני מקבלת זאת בהבנה], אך איני מרימה ידיים לגבי האפשרות לזקק בעתיד את האבחון בהיבט הסטטיסטי, כך שגם הספקנים יאלצו להטיל ספק בספקותיהם.

אסיים בתודה לגלעד שהיה פרטנר נהדר לעבודת המחקר, סבלן ביותר לשאלותי בתחום הסטטיסטי, רהוט ביותר בתשובותיו והסבריו, ורב יכולות בהיבט של בנית הכלי המחקרי.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

מגיפת רואי הנסתר

מגיפת רואי הנסתר

בהמשך ישיר לרשומה על ניסויי חישת העתיד, אני רוצה להביא בפניכם סיפור אישי מרתק ששלח לי אחד מקוראי הבלוג (שהעדיף להישאר בעילום שם). תודה על השיתוף!

*

לפני שלוש שנים השתתפתי בסדנא בה דיברו רבות על צורת החיווט במוח וכיצד הוא מתפתח. אחת ההרצאות המעניינות ששמענו הייתה על הדרך בה מתחדשים תאי עצב במוח. נאמר שם, שאם בעבר חשבו שאנחנו נולדים עם מערך מסוים של תאי מוח שרק מתים עם השנים, הרי שלאחרונה גילו שהמוח מייצר מיליארדים של תאי עצב חדשים מדי יום (Neuro Genesis), אך לרוב הם מתים בהמוניהם. הדרך היחידה לגרום להם להמשיך לחיות, להתחבר לאחרים וליצור רשתות עצביות היא ע"י איתגור של המוח. במילים אחרות – תאי העצב יצמחו וייצרו רשתות עצביות לקליטה ועיבוד של מידע רק אם נלמד משהו שמאתגר את היכולות הקוגנטיביות או נעשה משהו חדש הדורש מאמץ מוטורי למשל (כמו ללמוד לרכב על אופניים).

הסדנא, שהייתה רוחנית באופייה, התבססה על העקרון הזה כדי להסביר איך ניתן לפתח יכולות תפישה על-חושית (ESP) החבויות במוח, שהרי הכל עניין של חיווט ואימון.

השיטה בה הדבר התבצע הייתה פשוטה יחסית: לוקחים חבילת קלפי משחק רגילים (פוקר), מערבבים אותם, עורמים אותם כשפניהם כלפי מטה ואז מנסים "לקרוא" אותם, אחד אחד, כל פעם את הקלף הנמצא בראש החבילה.

שניים מהמשתתפים הוותיקים בסדנאות שתרגלו את היכולת הזו במשך תקופה ארוכה, הצליחו להדגים באופן עקבי זיהוי מדויק של 48-52 קלפים מתוך 52 קלפים שיש בחבילה!
הם גם לימדו את המשתתפים האחרים את הטכניקה. לפי ההסבר שלהם, מביטים בקלף (ומנסים לשמור על מוח שקט עד כמה שאפשר ללא הסחות דעת פנימיות וחיצוניות) עד ש"מופיע" על גב הקלף צל שמתעצב לסמל ולמספר של הקלף ההפוך.

פה ושם צצו ועלו סימני שאלה. שני ה"קוראים" המיומנים ביותר הצליחו "לקרוא" רק את החבילה שלהם. אם היו צריכים להחליף חבילה או לנסות אחת חדשה, אחוזי הקריאה שלהם צנחו פלאים, ועלו רק לאחר פרק זמן כלשהו (שבוע או יותר) של אימון עם חבילת הקלפים החדשה.

תרבות עניפה התפתחה סביב הנושא. מפגשים שלמים הוקדשו לתרגול היכולת לקרוא בצורה מדויקת את הקלף לפני הפיכתו. היתה תחושה של מרוץ אל התהילה – מי יצליח לזהות יותר קלפים לפני כולם. העניין זכה לפרסום נרחב כל-כך עד שאחת מאלופות ה"קריאה" אפילו זומנה לבדיקה מעמיקה של יכולותיה במעבדת מחקר מכובדת.

שנה לאחר מכן, בסדנא נוספת, הופתעתי לגלות שעשרות ממשתתפי הסדנא מגיעים לשיעורי הצלחה מדהימים של 40 קלפים ויותר, עד כדי "קריאת" חבילת קלפים שלמה ברצף ללא אף טעות!

אם בני ה"דור הקודם" של קוראי הקלפים נדרשו לכ-20-30 שניות בממוצע לזיהוי כל קלף, ולפעמים היו מניחים מספר קלפים בצד כי לא הצליחו לזהות אותם כלל, הרי שבני ה"דור החדש" הצליחו לקרוא כל קלף ב-3 שניות בממוצע. ממש עברו על החבילה כרוח סערה…

אחד המשתתפים שהדגים מול כולם את שליטתו המופלאה במלאכה סיפר שלימד את עצמו לעשות זאת בשישה ימים! משתתפת אחרת, שזיהתה נכון 30 קלפים במפגש שנעשה ביום הראשון לסדנא, הצטרפה תוך יומיים לנבחרת האלופים עם טעות אחת בלבד לחבילת קלפים שלמה! מישהי סיפרה שהצליחה לפתח את היכולת הזאת בזמן שהיתה מאושפזת לשבועיים בעקבות שבץ ולא יכלה ללכת. לטענתה זה העמיד אותה על הרגליים במהירות רבה וללא עקבות כלשהם לשבץ!

מצד אחד זו הייתה תגלית משמחת עבורי, ומצד שני – מזעזעת.
משמחת – שהרי אם הם יכולים, זה נמצא בתחום היכולת האנושית, וכל מה שצריך לעשות זה רק להתאמן בשקידה.
מזעזעת –  משום שהתאמנתי באדיקות (פחות או יותר) אבל נותרתי הרחק מאחור עם זיהוי של משהו כמו 3 קלפים מתוך 52… והיה גם עניין הכבוד הרב שקיבלו אותם אנשים, (שזכו לקללות עסיסיות בתוך ראשי) והחגיגה שנמשכה סביבם בהערצה מוחלטת.

אקטע לרגע את שטף הסיפור כדי לשתף אתכם במחשבות שהתרוצצו במוחי למקרא הדברים.

האם מדובר בכוחות על טבעיים?

כנראה שלא.

למרות שהמחקר הפראפסיכולוגי נמשך כבר למעלה ממאה שנה, עדיין אין שום ראיות לביצוע דבר מסדר גודל כזה בתנאים מבוקרים (ראו למשל כאן). גם התוצאות המרשימות ביותר בהם מנפנפים חוקרי העל-טבעי מדברות על סטיות זעירות מהצפוי באקראי, סטיות שלא ניתן להבחין בהן כלל אלא אם מבצעים סטטיסטיקות על מספר רב של נסיונות.
לא סביר שלראשונה בהיסטוריה התקבצו המוני אנשים בעלי יכולות על טבעיות במקום אחד (או ליתר דיוק – אנשים רגילים אשר פתחו מיומנות זו תוך ימים ספורים).
(עוד על ענייני סבירות תוכלו לקרוא כאן: "ידיעה, טענות משונות ומוחות נשפכים").

האם מדובר במקריות? מה צפוי באקראי?

נניח לרגע כי קוראי הקלפים לא יודעים או לא זוכרים אילו קלפים כבר נפתחו כשהם מנסים לנחש את הקלף הבא בתור. נגדיר קריאה של חבילה שלמה כניסיון אחד. כמה קלפים צפוי שאדם ינחש נכון, באקראי?

חישוב מראה כי בשליש מהנסיונות לערך לא יהיה אף לא זיהוי נכון אחד. הצלחה בניחוש 2 קלפים או יותר תתרחש באחד מכל 4 נסיונות. אחת ל-13 נסיונות יצליח מישהו לנחש 3 קלפים או יותר מהחבילה.
הסיכוי לנחש 5 קלפים נכונים או יותר צונח כבר לשליש האחוז. כלומר, אחת ל-300 חבילות בממוצע. הסיכוי לנחש נכון 15 קלפים או יותר הוא בערך 1:20,000,000,000,000. אם כל אדם שחי על פני כדור הארץ יקרא 10 חבילות ביום, ארוע כזה יתרחש פעם אחת בשנה, אי שם על פני האדמה, לבר מזל אחד.

אך הסיכויים לניחוש מוצלח בפועל היו גבוהים יותר. מהסיפור משתמע כי הקלפים נחשפו מיד לאחר כל נסיון ניחוש. ברור כי זכירת הקלפים שנפתחו כבר (בין אם נקראו בהצלחה ובין אם לאו) משפרת את הסיכויים לניחוש הקלפים הנותרים, שכן מספר האפשרויות הולך ומצטמצם ככל שמתקדמים במורד החבילה. למעשה, אם ה"קורא" זוכר את כל הקלפים שנפתחו באופן מושלם, הקלף האחרון ידוע בודאות. את הקלף הלפני האחרון ניתן לנחש בסיכוי של 50% (שהרי אז נותרים רק שני קלפים שעדיין לא נפתחו ובעל הזכרון המושלם יודע מי הם השניים).

בגרף מוצגת ההסתברות לניחוש N קלפים או יותר בחבילה, בשני המצבים שתוארו – חוסר זכרון מוחלט, וזכרון מושלם של הקלפים שנפתחו. אפשר להניח כי ההסתברות הרלוונטית לתנאים המדוברים נמצאת איפשהו בין שני המצבים הקיצוניים המתוארים בגרף.

* הערה למתמטיקאים מבין הקוראים: את ההסתברויות למצב ללא זיכרון חישבתי ע"י שימוש בנוסחת התפלגות בינומית מצטברת.
מציאת ההסתברויות למצב עם זכרון היתה מאתגרת יותר, ונאלצתי לכתוב תוכנית קטנה שהגרילה הלכה למעשה חבילות קלפים, ניחשה אותם תוך שימוש בזכרון מושלם של הקלפים שנפתחו עד לכל רגע, וספרה את כמות הניחושים הנכונים. הנתונים מקורבים, ומתבססים על 100,000 נסיונות. אם מישהו חושב שיש טעות במספרים, אנא ידעו אותי.

כך או אחרת, הסיכוי לנחש 20 קלפים או יותר שואף לאפס.  לא יתכן שאנשים זיהו 40-50 קלפים בסדנה שוב ושוב, במקרה.

מסקנה: לא מדובר במקריות.

אז במה כן מדובר?

מכיוון שלא מדובר בסטיות קלות מאקראיות (מה שיכול להיות מוסבר ע"י הטיות ניסיוניות דקות כאלה ואחרות) אלא בממצאים אדירי מימדים, יש לכוון את אור הזרקורים אל אחד משני ההסברים הבאים:

הונאה עצמית / הונאה מכוונת (או כמובן שילוב של שניהם).

נחזור לסיפור כעת:

אותה בחורה שנבדקה במעבדת המחקר והדגימה להם קריאה ללא דופי, קיבלה מהחוקרים את ההסבר הבא: זה לא שהיא מרמה אבל משום שהיא מתאמנת עם אותה חבילת קלפים במשך זמן ממושך, המוח שלה לומד לשנן בצורה תת-סיפית (Subliminal) את הסימנים הזעירים הנמצאים בגב הקלפים וכך היא מסוגלת לזהות אותם.

היא לא בהכרח מודעת לעובדה שהיא מזהה סימנים על גב הקלף, אבל היא קולטת ומעבדת אותם תת הכרתית. הם הציעו לה לשנות את הצורה בה היא מתאמנת, ולכסות את הקלפים שהיא קוראת כך שלא תיחשף לסימנים הייחודיים הנמצאים על גב כל קלף. הם גם ביקשו ממנה לחזור אם תצליח להגיע לרמת מובהקות דומה בשיטה החדשה.

ובחזרה לסדנא. משהו קצת הריח לי…

לקח לי יומיים לגלות שאותם אנשים שהפכו לכוכבים וזכו לחמש-עשרה דקות התהילה שלהם באור הזרקורים, למעשה למדו בצורה מודעת את הסימנים בגב כל קלף, וחלקם, רחמנא לצלן, אפילו ייצרו סימנים ייחודיים כאלה לכל קלף בעצמם, שיהיה יותר קל.

כשהבנתי את זה, לימדתי את עצמי תוך שעה לקרוא חצי מחבילת הקלפים שלי – נדרשו רק זכרון ושינון תבנית הפגמים הזעירים בגב הקלף. עכשיו הבנתי למה כולם היו צריכים פנסים חזקים כדי לבצע קריאה נכונה…

כמובן שכעסתי מאוד, הרי מדובר כאן על רמייה מודעת, לפחות לגבי חלק מהאנשים.
חלק מהמשתתפים (ואני ביניהם) התחילו לשאול שאלות קשות, ומכאן לשם, כל הנושא נפתח והביקורת זרמה.

מכאן ואילך, ההוראות החדשות היו להתאמן לפי הנחיות מעבדת המחקר – כשהקלף אותו מנסים "לקרוא" נסתר מן העין.

עד היום, אף אחד מהמשתתפים בסדנאות לא הצליח להגיע לאותה רמה של מובהקות.
אבל זה כמובן לא אומר שום דבר לגבי העתיד 🙂

דברים אינם כפי שהם נראים

אני חושב שהסיפור מדגים יפה, בין השאר, עד כמה לעיתים דברים אינם כפי שהם נראים, וביותר מרמה אחת.

ברמה הפיזיולוגית, יכולות "על טבעיות" לכאורה התבררו כמשחק זכרון המבוסס על קליטה מודעת/לא-מודעת של רמזים טבעיים לחלוטין.
פרשה היסטורית מרתקת באותו נושא היא הסיפור על הסוס שידע חשבון. מי שלא מכיר– מומלץ בחום! קלאסיקה של חשיבה חדה.

ברמה הפסיכולוגית-חברתית, לאחר שאנו מקלפים את קליפת הרוחניות וההתפתחות האישית, מתגלים לעינינו המניעים העמוקים יותר: רצון להרגיש מיוחדים ("יש לי כוחות על-טבעיים!"), השפעה וסחיפה חברתית ("למה לכולם זה מצליח ולי לא? אני חייב לעזור לזה לקרות…"), תחרותיות ("אוף, גם האחרים כאן מיוחדים, אני חייב להיות אפילו יותר מיוחד!"), מניעים שמובילים אנשים להונאה עצמית ואף הונאה מכוונת כלפי אחרים בכדי להשיג את מטרתם האמיתית – יוקרה והערכה חברתית במקרה הזה, כמו גם, מן הסתם, שיפור הדימוי העצמי.

*

חושבים שיש לכם תפישה על-חושית?

קחו חבילת קלפים חדשה, בקשו מחבר שיערבב אותה היטב ויתחיל לדפדף את הקלפים בתוך ארגז קרטון כך ששניכם לא תראו את הקלפים (ואתם גם לא תגעו בהם). רישמו את ניחושיכם על דף עד שתסיימו לדפדף את כל החבילה (בזהירות – לא לערבב את סדר הקלפים שמניחים בצד).

כשתצליחו לנחש 10 קלפים או יותר מתוך חבילת קלפים סטנדרטית (מבלי לרמות) שילחו לי מייל נרגש, ואני מבטיח ליצור איתכם קשר ולבדוק את הנושא בצורה יותר מבוקרת.

אם תצליחו בכך פעמים נוספות בתנאים מבוקרים, אפרסם את התוצאות בבלוג (אנונימית או לא, לבחירתכם), ואודיע קבל עם ועדה שדבר מאוד מוזר קרה, שאין לי כל הסבר סטנדרטי עבורו, ויתכן שאנו אכן עדים, לראשונה בהיסטוריה, לתפישה על חושית משמעותית, ניתנת לחזרה, בתנאים מבוקרים.
כשאהיה גדול אולי אציע גם פרס כספי.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

ניסויי חישת העתיד – עוד הר שהוליד עכבר

ניסויי חישת העתיד – עוד הר שהוליד עכבר

מי מאיתנו לא חווה פעם תחושה חזקה לגבי העתיד, שהתאמתה.

אני זוכר שעמדתי מול מכונת המשקאות החדשה שהציבו בחצר בית הספר התיכון. בהפסקות היינו עולים לרגל אל המכונה ומזמינים לנו שוקו: אתה משלשל מטבע, לוחץ על הכפתור, ממתין שניה, כוס פלסטיק מגיחה מאי-שם, שפריץ של שוקו כהה מתחיל למלא אותה, שפריץ של חלב עוקב אחריו (או שמא הסדר היה הפוך?), אתם בודאי  מכירים את המחזה. יום רגיל אחד ניגשתי להזמין לי שוקו. שלשלתי את המטבע, לחצי על הכפתור… ופתאום הרגשתי. פשוט ידעתי. הפעם הכוס לא תצא! חלפה שניה… ואכן הכוס לא יצאה! שפריץ השוקו השפריץ, שפריץ החלב הגיע אחריו (או שמא הסדר היה הפוך) והכל חילחל לחריצים הללו שמתחת לכוס החסרה.
נפעמתי. החוויה היתה עזה מספיק כדי שאזכור אותה עד היום.

אני בטוח שכל אחד מאיתנו שמע או חווה חיזוי מטלטל אף יותר מאובדנה של כוס במכונת משקאות.

קשה שלא לייחס כוח נבואי לתחושה כזו שהתאמתה. אנחנו כנראה "מתוכנתים" לכך. קיים יתרון הישרדותי ברור עבור יצורים שמסוגלים לקשר בין ציפיות לגבי העתיד לבין ארועים שמתרחשים בפועל. זהו אולי גם בסיס החשיבה המדעית שטבוע במוח כל אחד מאיתנו: יש לנו תיאוריה מסוימת לגבי העולם (למשל: אש = מסוכן), לתיאוריה יש ניבוי כלשהו (הכנסת היד לאש תגרום לתחושה לא נעימה), אנחנו בודקים אותה לפעמים, במתכוון או שלא במתכוון (לא, זה באמת מאוד לא נעים!) ומאותו רגע כדאי מאוד שהתאוריה שלנו תקבל משקל יתר (אש = אכן מאוד מסוכן!)

באותו האופן, אם חולפת במוחנו תמונה של אסון שעומד לפקוד בן משפחה ואסון כזה מתרחש חס וחלילה, המוח שלנו יוצר קישור חזק מאוד בין שני הארועים. לא משנה בכמה מקרים רק חרדנו לגורלו של אותו אדם ושום דבר לא התרחש, המשקל שהמוח נותן למקרה בו היתה תחושה + קרה הדבר, גדול לאין שיעור מהמשקל שהוא נותן לגבי המקרה בו היתה תחושה + לא קרה דבר. אחרי הכל, אולי קיימת חוקיות מאחורי הדברים ובאמת חזינו את העתיד ("חושב לו" המוח)?
המחיר שאנו משלמים עבור אמונת שוא בחוקיות שאינה נכונה, קטן בהרבה מהרווח שאנו מפיקים מאמונה שתסתבר כנכונה, שהרי אם באמת יש ביכולתנו לחוש באסון בטרם התרחש, הדבר עשוי להציל חיים.

ברור אם כן מדוע אנו מייחסים משקל כה רב לתחושות שהסתברו לאחר מכן כנכונות.
אך כיצד נדע אם אכן ניחנו בכושר נבואי? בהפשטה, יש לתעד לשם כך את כל המקרים בחיינו בהם:

  1. הרגשנו שמשהו עומד לקרות והוא אכן קרה.
  2. הרגשנו שמשהו עומד לקרות אך הוא לא קרה.
  3. לא הרגשנו שמשהו עומד לקרות אך הוא קרה.
  4. לא הרגשנו שמשהו עומד לקרות ואכן הוא לא קרה.

מובן שניסוי-חיים כזה אינו ריאלי. חישבו על תיעוד "אירועים" מסוג 4 למשל. ברור שיש גם בעיות הגדרה קשות. עד כמה מדויקת צריכה להיות ההתאמה בין ההרגשה שלנו לבין מה שארע בפועל? מה טווח הזמן שנחשב נבואה מוצלחת? הרחבתי את הדיבור על כך ברשומה על חלומות נבואיים וברשומה על טכניקות לניבוי העתיד.

הדרך היחידה בה ניתן לבדוק אם באמת ניחנו ביכולת לחוש את העתיד או שמא אנחנו פשוט זוכרים רק את המקרים הבודדים בהם התאמה כזו התרחשה במקרה, היא לערוך ניסוי מבוקר.

ניסויים רבים שניסו להוכיח יכולת חיזוי עתיד בוצעו במשך 100 השנים האחרונות ע"י חוקרי פארא-פסיכולוגיה נלהבים. הניסויים (אלה שלא הסתברו כרמאות מכוונת), סבלו בד"כ מהטיות רבות וחמורות. החריגות מהצפוי באקראי שמתגלות בניסויים אלה קטנות בד"כ עד כדי כך שלא ניתן להבחין באפקט המדובר אף פעם בחיי היום-יום, אלא רק בצורה סטטיסטית על פני מאות או אלפי נסיונות. לדוגמה, ניסוי שיוכרז כמוצלח יהיה כזה בו אנשים יצליחו לנחש על איזה צד ייפול מטבע 50,500 פעמים מתוך 100,000 הטלות, במקום הממוצע הצפוי של 50,000 ניחושים נכונים. זו תוצאה מובהקת מבחינה סטטיסטית, אך גודל האפקט אפסי (סטיה של חצי אחוז בלבד מהצפוי באקראי – לא משהו שניתן להבחין בו מבלי לרשום ולספור את כל התוצאות).

אבל נניח לרגע שקיימת יכולת לחוש ארועים עתידיים.
אולי העובדה שלא גילו שום ממצא משמעותי שמאשש זאת עד היום נובעת מצורת ניסויים לא מתאימה?
אולי המקרים הללו כן מתרחשים, אך רק באופן נדיר מאוד, שלא מאפשר "לתפוס אותם על חם" בניסוי מבוקר?

אולי אפקט של חישת העתיד מתקיים רק במצבים בהם באמת אכפת לנו מה עומד לקרות? מצבים טעונים רגשית? מצבי סכנה לנו או לקרובים לנו?
אחרי הכל, אם התפתח מנגנון כלשהו שמאפשר למוחנו לקלוט מידע מן העתיד, סביר, משיקולי ברירה טבעית, שתהיה רגישות גבוהה יותר לארועים שמסכנים אותנו או את בני משפחתנו, ולא לארועים חסרי כל משמעות קיומית.

אם כך אכן פני הדברים, אך צפוי הוא, שניסוי בו המשימה היא לנחש את הצורה שתופיע על הקלף הבא, למשל, לא יחשוף את האפקט במלוא עוצמתו, אם בכלל.

מה יהיה הקלף הבא, ואת מי זה מעניין בכלל… (קלפי זנר – ויקיפדיה)

הממצאים המדהימים

Dean Radin, אחד מחוקרי הפארא-פסיכולוגיה הידועים, החליט ללכת בכיוון קצת שונה מקודמיו, ולנסות להתקרב, ולו במקצת, למצבי-אמת. האובייקטים בניסוי היו תמונות שהוצגו על מסך מחשב, חלקן היו שלוות ונייטרליות מבחינה רגשית (כגון תמונות נוף), וחלקן – מעוררות רגשית (בניין נשרף, תאונת דרכים, אלימות, פורנו וכד'). הבדל נוסף היה שהנבדקים לא התבקשו לחזות שום דבר באופן מודע. מה שנמדד היתה תגובתם הלא מודעת – קצב הדופק, מידת הזעה, תנועת עיניים ואף פעילות מוחית.

ממצאי הניסוי הראו, לדעת החוקר, כי בני אדם ניחנו ביכולת חישת העתיד, ולו במידת מה.

אבל השטן, כידוע, מתחבא בפרטים הקטנים.

המאמר המקורי

נפשיל שרוולים, אם כן, ונקרא את אחד המאמרים המקוריים שפרסם ראדין בנושא, מאמר שהתפרסם בכתב העת Journal of Scientific Exploration.

צורת הניסוי

בניסויים אלה הנבדק יושב מול מסך מחשב, וכאשר הוא מוכן הוא לוחץ על מקש. המחשב ממתין כמה שניות, מציג לו תמונה במשך כמה שניות וחוזר למסך שחור למשך כמה שניות נוספות.
במשך כל אותו הזמן נמדדת מוליכות העור (שמעידה על רמת עוררות רגשית, בדומה למדידות פוליגרף).
הנבדק צופה באופן כזה בכמה עשרות תמונות ברצף (20-40 ברצף, בניסויים אלה).

כצפוי, תמונות טעונות רגשית עוררו תגובה חזקה יחסית לאחר הקרנתן, ותמונות שאינן טעונות עוררו תגובה חלשה יחסית. בואו נבדוק כעת מה הדברים הלא צפויים שקרו בכל אחד מארבעת הניסויים שהוא ערך.

התוצאות

ניסוי ראשון

24 נבדקים צפו ב-860 תמונות. התמונות חולקו וקוטלגו מראש כ"רגועות" ו"מעוררות". הנה גרף שמראה את "רמת הריגוש" הממוצעת על פני כל הנבדקים, כתלות בזמן, עבור תמונות מעוררות (נקודות שחורות) ותמונות ניטרליות (נקודות לבנות). הקו האנכי מציין את השניה בה הוצגה התמונה לנבדק. כל מה שמימין לקו הוא התגובה לאחר הצפיה, ומה שמשמאל הוא התגובה לפני שהתמונה מוצגת. כצפוי, חל זינוק ברמת העוררות כמה שניות לאחר הופעת תמונות מעוררות.

הממצא המפתיע הוא שלפני הופעת התמונות, ניכר כבר הבדל בין רמת העוררות, בתלות בסוג התמונה שיגיע כמה שניות מאוחר יותר.

מדובר באפקט מובהק סטטיסטית, אך כפי שקל לראות – קטן מאוד בהשוואה לאפקט שלאחר הצפיה בתמונות.

ניסוי שני

ניסוי זה היה רחב היקף הרבה יותר: 56 נבדקים צפו ב-2059 תמונות.

נמצא אפקט זניח ולא מובהק סטטיסטית. בקיצור, לא התגלה כל אפקט ממשי.

ניסוי שלישי

בניסוי זה התמונות נלקחו ממאגר תמונות סטנדרטי (IAPS), כאשר הפעם במקום חלוקה שווה נבחרו 80 התמונות הרגועות ביותר מהמאגר ו-40 התמונות המעוררות ביותר. כדי להקצין את הפער בין החוויות, במקביל להקרנת תמונה מעוררת הושמעו גם צלילים של צרחות, פיצוצים, סירנות וכד'. תמונות רגועות לא לווו בצליל כלשהו. 47 נבדקים צפו ב- 1410 תמונות.

גם כאן נראה אפקט מצטבר זניח, אך מובהק סטטיסטית.

ניסוי 4

בניסוי הרביעי הוגרלו התמונות באקראי מתוך המאגר הסטנדרטי (IAPS) ולפיכך התפרשו באופן אחיד יותר על פני טווח העוררות הרגשית שחוללו. בניסוי השתתפו 6 נבדקים אשר צפו ב-240 תמונות סה"כ.

בניסוי זה לא התגלה אפקט כלשהו.

איכשהו, ע"י בחישת המספרים בקדירת הסטטיסטיקה, מצליח ראדין להפוך שני ניסויים מוצלחים ושניים שלא העלו דבר, למקבץ מנצח שהסיכוי שיקרה במקרה קטן באופן מדהים. מומחי הסטטיסטיקה שביניכם בודאי ידעו להסביר כיצד התרחש הקסם.

בספרו Entangled Minds מסכם ראדין את הנושא במילים: "המחקרים הללו מצביעים על כך שכאשר האדם הממוצע עומד לראות תמונה מעוררת רגשות, הוא יגיב אליה לפני שהיא מופיעה" (עמ' 188).

זו פרשנות אפשרית אחת לחריגה של התוצאות מהצפוי, אבל כמובן שיכולים להיות גורמים אחרים לסטיה הזו בתוצאות.

חשוב להבין: מה שאנו צופים שיתרחש בניסוי, מבוסס על ההנחות שלנו לגבי הגורמים המשפיעים. אם התוצאה אינה תואמת את הצפוי, פירוש הדבר שלא לקחנו משהו בחשבון. לא כל מה שהתנהג בניגוד לצפוי מוכיח קיום תופעות על טבעיות. הדבר רק מוכיח שמשהו במודל שלנו, לא תיאר טוב את המציאות.
מה לא לקחנו בחשבון? זה כבר יותר קשה לומר. לעיתים הגורמים הנוספים חמקמקים ביותר, ונדרשות שנים עד שמזהים אותם ומנקים אותם מניסויים עתידיים מאותו הסוג.

אתם מוזמנים לעצור לרגע את שטף הקריאה ולנסות לחשוב על הטיות אפשריות בניסוי כזה.
ננסח זאת אחרת. אם הייתי מכריז על הניסוי הזה כעל "קסם", ואתם הייתם מנסים לפצח אותו, מה הייתם בודקים?

* * *

* *

*

נזכיר בחופזה כמה סיבות אפשריות להטיות בניסוי כזה, שיש לוודא היטב שלא התרחשו:
*  אולי היו רמזים מקדימים כלשהם לתמונה שעומדת להופיע על המסך?
—  באג בתוכנה שמציג את התמונה שניה או שתיים לפני הזמן?
—  חוסר סנכרון בין השעונים במערכת הניסויית (שעון המחשב שמציג את התמונות לעומת השעון שמודד את תגובת הנבדקים)?
—  אולי התמונות המעוררות מאוחסנות במקום אחר בכונן הקשיח של המחשב מאשר התמונות הרגועות ורשרוש שונה נשמע כשהוא טוען אותם לזכרון לפני ההצגה?
*  אולי נתונים אחדים נופו מהרישומים מסיבות כאלה ואחרות באופן שמטה את התוצאות?
*  אולי החוקרים ידעו איזו תמונה עומדת להופיע ואותתו על כך לנבדקים באופן מודע או לא מודע?
*  אולי הסדר לא היה אקראי לחלוטין, ובאופן לא מודע הנבדקים קלטו (ולו במעט) את הסדר הסמוי? (נדרשים רק מספר קטן של "ניחושים מושכלים" כדי להשיג את האפקט הזעום שנמדד).

וכו' וכו'. מקורות ההטיה יכולים לצוץ מכל עבר.

מהמתואר במאמר אפשר להתרשם שכל הנקודות הנ"ל נלקחו בחשבון.

אבל היה עוד הסבר אפשרי.

הטיית הציפייה

הסיפור מתחיל בכשל שרובנו נופלים בו – כשל המהמר.

אתם משחקים ברולטה בקאזינו. הכדור יכול ליפול על מספר שחור או על אדום (ואפס אחד ירוק). לפני שאתם מהמרים, אתם צופים קצת במתרחש: הכדור נופל על שחור פעם אחת. הכדור נופל על שחור פעם שנייה. הכדור נופל על שחור פעם שלישית. מה קורה כאן? הכדור נופל על שחור פעם רביעית ברצף! אתם לא יכולים להתאפק. ברור לכם שהכדור ממש חייב ליפול על אדום בפעם הבאה, לא? הרי מחצית מהמקרים הוא נופל על שחור ומחצית מהם על אדום (נעזוב רגע את האפס בצד), הוא נפל כבר 4 פעמים ברצף על השחור, הגיע תור האדום, לא? הייתם מהמרים? ומה הייתם עושים עם הכדור היה נופל על השחור 26 פעמים ברצף?! מסתבר שארוע זה התרחש במציאות. מהמרים שמו את כל כספם על האדום… והפסידו. הכדור נפל על שחור פעם נוספת.
הם סירבו להכיר בעובדה כי לכדור הרולטה אין זכרון, גם למטבע לא, גם לא לקובייה או לכדורים במכונת הלוטו. לא משנה כמה פעמים הכדור נפל על שחור עד עכשיו, הסיכוי שלו ליפול שוב על שחור זהה גם בסיבוב הבא, והוא 50%, כתמיד. (כמעט, בגלל האפס).

נחזור לעניינו. הנבדקים מבינים מהר מאוד, שלעיתים (בערך במחצית מהמקרים) הם מתענגים על תמונת נוף מרגיעה, ולעיתים הם סופגים תמונה מזעזעת בפנים (בניסוי השלישי זה גם לווה בצרחות ופיצוצים באוזניים). עד מהרה מתפתחת ציפייה לבאות. אחרי תמונה רגועה, נבנית צפייה מסוימת, אחרי שתי רגועות ברצף הציפייה גדלה, אחרי שלוש תמונות רגועות ברצף הלב כבר דופק בחוזקה – רוב הסיכויים שהתמונה הבאה הולכת להיות מזעזעת! והנה, הפלא ופלא, מגיעה לבסוף תמונה מעוררת רגשות. ומה קרה? הנבדקים התרגשו כבר לפני. שימו לב שההיפך לא יקרה. אחרי תמונה מזעזעת אחת או שתיים, הציפייה לתמונה מזעזעת נוספת פוחתת, ואכן, מגיעה לה תמונה רגועה. כלומר, יש כאן חוסר סימטריה מובנה: לאחר תמונות רגועות ההתרגשות עולה דווקא (מתוך ציפייה שתגיע תמונה מעוררת), ולאחר תמונות מעוררות הולכת ופוחתת הציפייה לתמונה מעוררת נוספת.

נשמע הסבר משכנע, לא?
גם אני התבלבלתי מההסבר הזה במשך זמן מה. יש רק בעיה אחת. כשל המהמר הוא כשל. כלומר, תמונות רגועות לא באמת באות לעיתים קרובות יותר לאחר תמונות מעוררות, ותמונות מעוררות לא באמת מופיעות לעיתים קרובות יותר לאחר תמונות רגועות. נניח שנבנה מתח ציפייה מסוים לאחר רצף של תמונות רגועות. במחצית מהמקרים אכן תגיע תמונה מעוררת לאחר מכן, ואז הציפייה תתרום לאפקט ה"ניבוי" לכאורה, אך במחצית השניה של המקרים תגיע תמונה רגועה נוספת (אין זכרון, זוכרים?) ואז הציפייה תתרום מידה שווה של התרגשות דווקא כנגד אפקט ה"ניבוי".

ההטיה האמיתית מתבססת על קיומו של אפקט הציפייה, אבל נובעת בכלל מבעיה בחישוב.
Jan Dalkvist, Joakim Westerlunda,ו- Dick J. Bierman מנתחים את הנושא לעומקו. לא אכנס לפרטים, כי הם מבלבלים מאוד וידרשו דוגמאות והסברים ארוכים למדי. הסקרנים מוזמנים לקרוא בעצמם. רק אספר, שהם בנו סימולצית מחשב שמדמה את תנאי הניסוי, והוסיפו מודל של ציפייה ועוררות רגשית שמבוססים על כשל המהמר, כפי שתיארנו. להפתעתם, נצפה אפקט זהה בצורתו לאפקט ה"חיזוי" לכאורה שמתאר ראדין. האפקט נובע בגלל אי סימטריה מסוימת שנוצרת בעת חישוב הממוצעים. ע"י שינוי קטן בשיטת החישוב ניתן להעלים את האפקט כמעט לגמרי. כלומר, מדובר בהטיה שנובעת מצורת החישוב, ולא הטיה בתוצאות עצמן.

הנה תוצאות סימולציה של אדם נוסף שחקר את הנושא. דיון בעניין וכן קישורים לתמונות נוספות מהסימולציה שלו תוכלו למצוא כאן.

התייחסותו של ראדין

ראדין הכיר כבר את ההסבר הזה כשכתב את המאמר שלו. הוא ניסה להראות שהתוצאות שלו לא סבלו מההטיה הנ"ל, אך הדרך בה עשה זאת היתה מפותלת ומשובצת מהלכים מוזרים בעליל. אציין רק כמה מהם:

1) משום מה הוא בוחר להתייחס רק לשני ניסויים מתוך הארבעה כשהוא בא לבדוק האם אפקט הציפייה מסביר את הממצאים – הניסוי השני (שנכשל) והניסוי השלישי (שהציג תוצאות מובהקות).

2) מתוך 103 נבדקים שתרמו 3469 נתונים הוא בוחר רק 13 שתרמו 450 נתונים, עבורם תוצאות "החיזוי" היו המרשימות ביותר. מכיוון שהשפעת ההטיה המדוברת היא מצטברת ונתרמת מכל הניסיונות של כל הנבדקים, ומכיוון שאין קשר בינה לבין הצלחה בפועל "לחזות" את התמונות, מהלך זה צפוי להקטין את המידה בה ההטיה באה לידי ביטוי בבדיקה.

3) למרות שבניסויים אלה מחצית מהמטרות (בניסוי השני) ושליש מהמטרות (בניסוי השלישי) היו מהסוג המעורר, ראדין מחליט לשנות את קו הגבול וקובע כי רק 26% התמונות המעוררות ביותר יחשבו "מעוררות" לצורך הבדיקה שלו, וכל השאר (כולל תמונות מעוררות רבות) יחשב כתמונות רגועות.  ?!?

לאור הצעדים החשודים הללו, אין טעם אפילו להתעמק בבדיקה שעשה, שמסקנתה היתה כמובן כי הטיה זו אינה באה לידי ביטוי בתוצאות מחקריו. בנוסף, אני לא משוכנע שהוא התייחס בכלל לבעיה החישובית עליה הצביעו החוקרים אלא רק לכשל המהמר, שכאמור אינו מסביר כשלעצמו את האפקט.

נסיונות חזרה על הניסויים

החוקר Richard S. Broughton ניסה לחזור ב-2004 על הניסויים הללו. הפעם, מצויד כבר בידע על הטיית הציפייה, נעשו מאמצים מיוחדים לנטרל אותה בטכניקות עיבוד נתונים משוכללות. הניסוי כלל 64 משתתפים שתרמו סה"כ 5120 נסיונות, כמות גדולה יותר מכל ארבעת המחקרים של ראדין שתוארו לעיל גם יחד. דגשים מיוחדים הושמו על כל הטיה אפשרית, ונראה כי לקחי העבר הופקו בצורה טובה.
הניסוי נכשל כשלון חרוץ. לא התגלה כל אפקט. ליתר בטחון ניסו החוקרים להריץ את החישובים במתכונתם הקודמת על הנתונים החדשים, אך ללא הועיל. אין אפקט. בין אם ניטרול הטיית הציפייה הוא שהעלים את הממצאים ובין אם לאו, אין הדבר משנה – האפקט נעלם.

ב-2011 רגש העולם כאשר פורסמו תוצאות עבודה נוספת בנושא "חישת העתיד" ע"י Daryl Bem, פסיכולוג ידוע ומוערך מאוניברסיטת קורנל. במקביל לעניין הציבורי הרב שהתעורר בעקבות פרסום התוצאות הסנסציוניות בתקשורת, התחוללה סערה בעולם האקדמיה סביב עבודתו. חוקרים הצביעו על בעיות מתודולוגיות בניסויים והועלו חשדות מנומקים להטיית פרסום (פרסום סלקטיבי של ניסויים שהצליחו והצפנה "במגירה" של כאלה שנכשלו להדגים את האפקט המדובר). אחרים ניסו לשחזר את תוצאותיו, ללא הצלחה.
עוד על הפרשה ועל התהיות הרחבות יותר שהיא הציפה לגבי דרך התנהלות המחקר המדעי כדאי לקרוא כאן (בעברית). בם "זכה" לקבל את פרס Pigasus לשנת 2012, שמוענק כל שנה ע"י אגודת JREF לשרלטנים ופסאודו-מדענים בולטים בתחומם.

סיכום דבר

מה היה לנו כאן?
תוצאות הניסוי: חריגות קלות מאקראיות (אפקט שניתן להבחין בו רק לאחר עיבודים סטטיסטיים).
השערה אפשרית אחת:
התודעה רואה קדימה בזמן / ארועים עתידיים משפיעים על ההווה (או כל טענה אחרת שאינה מתיישבת עם כל הידוע לנו עד כה).
השערה אפשרית אחרת: הטיות שונות שלא נלקחו בחשבון ע"י החוקר הן הגורמות לסטייה.

ההשערה השניה סבירה הרבה יותר (הטיות יש בכל מחקר), ולכן יש להתייחס אליה בכובד ראש ולמצות את החיפושים אחר הטיות כאלה עד תום. חריגות קלות מאקראיות לא יכולות להוכיח דבר, קל וחומר אם כבר זוהו הטיות כה רבות, שיש בכוחן להסביר את הסטיות הנמדדות.

כמו פעמים אינספור בהיסטוריה של המחקר הפארא-פסיכולוגי, נראה כי עוד הר הוליד עכבר.

מה שמטריד יותר בעיני היא העובדה שרבים שמעו וימשיכו לשמוע על ההרים הנפלאים, מעטים יתקלו בעכברים הקטנים שהולידו אותם ובודדים יזכו לחזות בחורים השחורים אליהם נעלמים העכברים במרוצה, כשמתחילים לבחון אותם יותר מקרוב.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

קינסיולוגיה שימושית (השאלה למי)

קינסיולוגיה שימושית (השאלה למי)

הקדמה

קינסיולוגיה היא המחקר המדעי של תנועתיות האדם ("קינזיס" ביוונית = תנועה). במסגרת התחום נחקרים מנגנונים מכניים, פיזיולוגיים ופסיכולוגיים, באמצעות מערכות עוקבות-תנועה, אלקטרופיזיולוגיה של השרירים ושל פעילות המוח, וכד'. ישומי המחקר הם בתחומי אורתופדיה, ביו-מכניקה, שיקום, ספורט, ועוד.

בזאת מסתיים החלק המדעי להיום.

כעת נעבור למשהו שונה לגמרי: "קינסיולוגיה שימושית". זהירות, לא להתבלבל. אין שום קשר לקינסיולוגיה ולשימושיה הרבים לתועלת האדם. מטפלי קינסיולוגיה שימושית רבים משתמשים במונח "קינסיולוגיה", כפי שנראה להלן, מה שכמובן מקשה מאוד להבחין בין התחומים.

הקינסיולוגיה השימושית (להלן – ק"ש) נוסדה ע"י הכירופרקטור George Goodheart בשנות השישים של המאה הקודמת. הק"ש היא שיטה "שמאבחנת היבטים מבניים, כימיים ונפשיים של בריאות האדם באמצעות בדיקה ידנית של התנגדות שרירים אצל המטופל (ושיטות נוספות)".

לרגע נשמע כי עשוי להיות הגיון כלשהו בשיטה. כשחולים, הדבר מתבטא לעיתים קרובות בחולשה (חישבו על שפעת, צהבת או הרעלת מזון למשל). כשבריאים השרירים חזקים. (מעניין לציין כי דווקא כשמתים השרירים נעשים קשים כאבן. אני מניח שהשיטה מוגבלת לאנשים חיים בלבד).

אבל הק"ש ספציפית הרבה יותר. היא מדברת על כך שליקוי בתפקוד איבר מסוים מלווה בהיחלשות שריר מסוים שמקושר אליו. כך למשל, שריר חלש בחזה יכול להעיד על מחלת כבד, בעוד ששריר חלש בגב התחתון או ברגל יכול להעיד על מחלת ריאות. שריר שמתחזק מעיד על שיפור במצב האיבר הפנימי המקושר אליו. "תורה" זו אינה עולה בקנה אחד עם הידע הרפואי המקובל.

אחד ממייסדי השיטה, John Diamond, מסביר בספרו Your Body Doesn't Lie את פעולת הק"ש. ההסבר מתחיל בתיאור "אנרגיית החיים האוניברסלית", עובר לדיון במרידיאנים ובאנרגית ה-צ'י, וממשיך בתיאור דה-פולריזציה חשמלית של הצ'י הזורם לאורך מערכת העצבים האוטונומית אל השרירים ומתורגם לבסוף אנרגיה אלקטרומגנטית. פסאודו-מדע בשיא תפארתו!

בשנות השבעים החליט הכירופרקטור John Thie לפשט את השיטה לתועלת הציבור הרחב, ופרסם את משנתו בספרו "Touch for Health". בשנות השמונים המאוחרות התפשטה השיטה בכל העולם והפכה ל"מקצוע" בפני עצמו.

כצפוי, עד מהרה עטו רבים על התחום החדש שנולד, ומתחו את השיטה לכל כיוון אפשרי: אבחון אלרגיות, בניית דיאטה אישית, שיחות עם התת-מודע, התחברות עם האמת האוניברסלית ומה לא.

כשניסה פרופ' לרפואה אחד להבין כיצד גילה Goodheart את כל אותם קשרים סבוכים בין שרירים, איברים פנימיים, מרכיבים תזונתיים, מרדיאנים וכו', נענה ע"י מחברם של כמה ספרי ק"ש (George Eversaul) כי Goodheart היה בעל כוחות על טבעיים (psychic), כוחות בעזרתם פיתח את התורה שלו.

כיום יש למעלה מ-80 צורות טיפול שונות שכוללות את המילה "קינסיולוגיה", לדוגמה "קינסיולוגיה התפתחותית", "קינסיולוגיה חינוכית", "קינסיולוגיה יצירתית", "קינסיולוגיה התנהגותית", "קינסיולוגיה דנטלית", ואפילו "קינסיולוגיה אסטרולוגית" – שמשלבת את נקודות הדיקור והמרידיאנים עם האסטרולוגיה הסינית כדי לזהות את הסביבה המתאימה לאיזון שרירים.

נראה כי כל מטפל בעל חוש מסחרי מפותח בוחר לו כמה אלמנטים בסיסיים, בוחש אותם כיד הדמיון הטובה, ממציא שם אטרקטיבי, פותח מרפאה לטיפולים בשיטה החדשה ומעביר סדנאות להכשרת הדור הבא של המטפלים. "זהו עוד כלי נהדר בארגז הכלים הטיפולי" יכתוב מן הסתם בעלון הפרסום שלו.

טיול חוויתי בג'ונגל הקינסיולוגי

לא אוכל לסקור לעומק את כל עשרות השיטות כמובן, אבל נוכל לפחות לזכות בכמה טעימות מהשטח.

כך נראה אבחון אלרגיה, מלווה בטיפול באמצעות הארת נקודות דיקור סיני באור לייזר אדום (4 דקות ראשונות מספיקות בהחלט):

מעניין איך בדיוק עוברת השפעת החומרים האלרגניים מתוך הבקבוקים הסגורים לגופו של הנבדק. על ה"ריפוי" אני מעדיף לא לדבר.

***

"המרכז הישראלי לבריאות ותזונה לפי סוג דם" מציע סדנת קינסיולוגיה ככלי אבחוני, כלי בעזרתו תוכלו בין השאר –

  • לנתח באופן מדויק גורמים ושורש לסימפטום/ מחלה.
  • לזהות אלרגיות ורגישויות למזונות, לתרופות ולחומרים אליהם נחשף המטופל.
  • לבחור עבור המטופל באופן מדויק תמציות פרחי באך/ תוספי תזונה/שמנים ארומטיים/ צמחי מרפא/ נקודות דיקור/ טכניקה ספציפית וכו'.
  • לעקוב אחרי השינוי במצב המטופל: מבחן השריר מראה שינויים בזמן קצר."

***

מאסטר אחד ברפואה סינית פיתח ביחד עם פסיכולוג שיטה מיוחדת לטיפול באלרגיות (ההדגשות שלי). "השיטה מאבחנת ומטפלת באלרגיות מכל סוג ובכל תחום וגם מבצעת "ניקוי רגשי" המתאים לאלו שהכרחי לשחרר בקרבם גם את החסימות הרגשיות".

"האבחון נעשה באמצעות "מבחן השרירים" (קינסיולוגיה), שהוא דרך להתחבר אל החלק הלא מודע של המוח והמתבצע כך: המטופל יושב כשיד אחת שלו פשוטה ישר קדימה, המטפל לוחץ על היד ומנסה להוריד אותה כלפי מטה. המטופל מתנגד ללחיצה ואמור להחזיק את היד כנגד לחיצתו. בד בבד, ביד שאינה נבדקת, ובאמצעות אחת האצבעות, נוגע המטופל בכל פעם במילה מודפסת המונחת לפניו, למשל המילה "פירות". באם היד חלשה, כלומר יורדת למטה, המטפל מסמן בטופס שקיימת רגישות לפירות, ובהמשך יבדוק לאילו פירות בדיוק. במידה שהיד נשארת יציבה, המטפל עובר לקבוצה הבאה. בדרך זו הוא סוקר כ-150 קבוצות של גורמים החשודים בגרימת אלרגיה, מה שייתן בסופו של דבר מעין "מפת חולשות ורגישויות" של המטופל".

ואיך זה עובד בדיוק, אתם שואלים? למה שהנבדק יגיב לפתק שכתובה עליו מילה? גם לזה יש הסבר:

"המילה מורכבת מאותיות שלכל אחת תדר ייחודי משלה, כך שגם המילה כולה היא תדר, אנרגיה ספציפית, שהיא תוצר של סך כל התדרים שמרכיבים אותה. במקרה הזה מדובר באותיות, אבל זה נכון לגבי כל דבר בטבע. המילה 'אבק', למשל, זהה לתדר של האבק שנאסף מפינת החדר. המוח הלא מודע שלנו מזהה את כל התדרים שבסביבה, וכשהמטופל נוגע במילה מסוימת המוח מזהה את התדר ומגיב אליו בהתאם".

חזרנו לנומרולוגיה או שאני מתבלבל? מה התדר של כל אות? איך מסכמים את כל תדרים? סכום? מכפלה? ממוצע? כיצד ממירים מתדר לאנרגיה? מה התדר של אבק? 54.3 הרץ? 238 קילו-הרץ? האם לאבק מדברי ולאבק במפעל אזבסט יש את אותו התדר? כיצד בדיוק מזהה המוח את התדרים של החפצים שסביבנו? האם זהו החוש השביעי – חוש התדר? מדוע צריך לגעת בפתק כדי לזהות את התדר? האם זה עובד גם באותיות אנגליות? יפניות? איך יתכן? אם לכל אות יש תדר משלה, והמילים מורכבות ממספר אחר של אותיות, כיצד יתכן שלמילה השלמה יש אותו התדר?

אני לא יכול שלא להיזכר במשחקיו האינפנטיליים של אמוטו, שהדביק פתקיות עם מילים "יפות" ו"מכוערות" (לדעתו) על צלוחיות מים לפני שהקפיא אותן, ואח"כ בחר גבישי קרח יפים ומכוערים בהתאמה, טען שהפתקים השפיעו על מבנה המים וזכה לתהילת עולם.

שאלה נוספת מנקרת במוחי – כיצד המחקר הרפואי הקונבנציונלי לא עלה על התהליך הפשוט הזה לזיהוי אלרגיות?! ואם אני שמעתי על כך, בוודאי שמעו על כך גם האלרגולוגים. מדוע לעזאזל השיטה אינה מופיעה כאן?*

* זו היתה שאלה רטורית כמובן. אני יודע את התשובה. אנשים כבר הסבירו לי זאת פעמים רבות: כל החוקרים מעורבים בקונספירציות עם חברות התרופות המושחתות ששולטות בעולם, במטרה לפגוע בבריאות הציבור התמים ולהסתיר ממנו שיטות פשוטות וזולות שמאבחנות ומרפאות כל.

***

כשעברתי לעיין באתר של "המרכז הישראלי לקינסיולוגיה ולחשיבה מחדשת" אני מוכרח להודות שהתבלבלתי קצת. היה כתוב שם במפורש:

"הקינסיולוגיה אינה עובדת עם מחלות, אינה עוסקת באיבחון מחלות ואינה מרפאת. בבסיסה, הקינסיולוגיה מזהה חסימות אנרגיה מבניות/פיזיות, תזונתיות ורגשיות המחולקות למישורי אנרגיה שונים. בעזרת ארגז כלים רחב לומד האדם לשחרר את חסימות האנרגיה של עצמו, ונעזר על ידי הקינסיולוג שהוא המאמן האישי שלו, בשחרור חסימות אלו."

מצד שני, כמה שורות במורד העמוד כתוב:

"השיטה מתאימה לכל אדם מבוגר, ילד ותינוק אשר נתקל בעיקוב התפתחותי כל שהוא בכל מישורי החיים. כגון: הפרעות קשב וריכוז של ילדים ומבוגרים כאחד, אוטיזם, תסמונת דאון, אלצהיימר, מתחים, חרדות, שחרור מתחים מהתנהגויות כפיתיות – פוביות, התמכרויות, אובססיות, מערכות יחסים תקועות, חיזוק המערכת החיסונית בבעיות גופניות, אלרגיות, תזונה ועוד".

אז לא הבנתי. זה מאבחן או לא מאבחן? מרפא או לא מרפא? היתכן כי פחד מתביעות משפטיות עמעם את הניסוחים?

***

אולי אתם שואלים את עצמכם מה קורה עם מטופלים שאינם מסוגלים לשתף פעולה, כמו תינוקות, קשישים או מטופלים חסרי הכרה? אין בעיה. מבצעים את הבדיקה על מיופה כח מטעמם. באופן כזה למשל, בודקים את התנגדות ידו של ההורה כדי לאבחן בעיות בתינוק אותו הוא אוחז. הגיוני, לא?

***

טיפול ק"ש בסגנון קצת אחר מתואר כאן:

"…לאחר שמיקדנו את הנושא, אני מתחילה בבדיקת השריר ושואלת שאלות שהתשובות עליהן הן "כן" ו"לא". למשל, אני שואלת האם זהו הנושא עליו יש לעבוד, האם הנושא מספיק מדויק ומוגדר, האם יש לבדוק אירוע מן העבר שקשור לנושא ואם כן, אני מתחילה לשאול מהם טווחי הגילאים המתאימים (לדוגמה, האם בין 50-40, האם בין 40-30, עד לאיתור הגיל המדויק). כזכור, בדיקת השריר עוקפת את מערכת האמונות הן של הנבדק והן של הבודק, כך שלשני הצדדים אין מושג על איזה אירוע נעבוד ולאן תוביל אותנו הפגישה. במילים אחרות, שני הצדדים לא תמיד יודעים מה מסתתר בנבכי נפשו של הנבדק – זהו אחד הדברים היפים בהרפתקה זו הקרויה קינסיולוגיה."

אכן, זו נשמעת הרפתקה מרתקת. מצד שני, כיצד נבדוק אם זה באמת מה שמסתתר בנבכי נפשו של הנבדק אם אפילו הוא לא יודע זאת?

***

ועם כבר בג'ונגל אנו מסיירים – חובבי הגננות מבינכם המעוניינים לטפח גינה מאוזנת יותר מוזמנים להעזר בספר המיוחד הזה, בו מוסבר כיצד בעזרת צורה של ק"ש תוכלו לקבל הדרכה מאלות הטבע אשר שוכנות בגינתכם. המסרים שלהן מועברים ע"י שינוי השדה האלקטרומגנטי של השואל, אשר בתורו משפיע על תגובת השרירים.

האם תוכלו לעזור ליוסי למצוא את שני יוצאי הדופן שבתמונה? צמידי-כוח יוגרלו בין הפותרים נכונה!

אני אלוהים, אתם פחדנים, וזה אובייקטיבי.

אדם שלקח את הק"ש למחוזות שרגל אדם לא דרכה בהם לפניו הוא הפסיכיאטר David Hawkins, אשר פיתח את "סקלת המודעות", פרי מחקר מעמיק.

מדובר בסקלת מספרים בין 0 ל-1000. רף ה"פחד" נמצא ב-200. זהו הגבול בין התנהגות הרסנית ופוגעת לבין צורת חיים מקדמת ובעלת יושרה. 78% מאוכלוסיית העולם לא עברה את הרף הזה עדיין, לצערנו.

400 הוא סף השכל וההגיון. גאונים מפורסמים כמו איינשטיין, פרויד, ניוטון, ואריסטו זכו לעבור את הרף הזה, אך כל חברי החבורה המכובדת הזו נתקעו סביב 499.

את רף ה-500 הצליחו לחצות רק 4% מאוכלוסיית כדוה"א. זהו רף האהבה, בו מתרחש מעבר מהלינארי והניתן להוכחה ללא-לינארי ולרוחני. מי/מה שעובר את 700 הנקודות נמצא כבר במחוזות ה"הארה".

ואיך השיג הוקינס את הידע הנשגב הזה? הוא לחץ על היד כמובן. וזה מדעי:

"בשימוש בתגובה הקינסיולוגית, שני אנשים יכולים לכייל את דרגת המודעות של כל אדם, מקום או חפץ, עבר והווה. למשל, זוג חוקרים [לוחץ ונלחץ] יכולים לכייל את איינשטיין והתוצאות שלהם יכולות להיות מאומתות ע"י זוג חוקרים אחר בקצהו השני של העולם. אם זה מבוצע כראוי, שניהם יקבלו את התוצאה 499. התגובה הקינסיולוגית מתעלה מעל דעות, אמונות, ומגיעה לאמת שמעל למחוזות הפיזיים".

בטח. ברור.

עיון בספרים שכתב הינו חוויה מאלפת, ואף מעבר לכך, כמו שהוקינס עצמו מבטיח.
הנה מה שנכתב על הספר הזה למשל:
"רק בעשור האחרון צמח מדע האמת, אשר מאפשר בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, להבחין בין אמת לשקר
כאשר מבחן האמת מיושם על תחומים שונים של החברה (סרטים, אמנות, פוליטיקה, מוזיקה, סוציולוגיה דת, תיאוריות מדעיות, רוחניות, פילוסופיה, אמריקה וארצות העולם האחרות) התוצאות מרטיטות
המחבר משתף את הקורא בטכניקה הפשוטה והמידית, אשר כמו
נייר לקמוס, מבחינה בין אמת ושקר בתוך שניות
רמת המודעות של הקורא עולה באופן ניכר כתוצאה מחשיפתו לחומר הזה
".

"על טעם וריח אין להתווכח"? באמת אין מה להתווכח. מאז הומצא מדע-האמת הכל אובייקטיבי.

ממדידות מדויקות שהוקינס ערך על ספריו, עולה כי הם נמצאים בדרגות גבוהות ביותר. למעשה כתביו נמצאים גבוה יותר מכל מאמר מדעי מכונן או כתב-קודש שהאנושות זכתה להכיר. הספר שהזכרנו לפני רגע זכה להתברג בדרגה 935 בסולם האמת. אבל זה כלום לעומת הספר "I: Reality and Subjectivity" – אשר זכה למדד 999.8 מתוך 1000. רק כדי לתת קנה מידה, את דרגה 1000 מאכלסים ישו, בודהה, קרישנה ואלוהים. אני מניח שמחבר הספר נמצא בדרגה גבוהה יותר מהספר אותו כתב, מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת – אדון הוקינס הוא התגלמות אלוהים על פני האדמה.

ציורו של מיכלאנג'לו (1510) בשילוב ראשו של הוקינס

דרגת האמת האבסולוטית של ספריו מוכיחה (בצורה מדעית כמובן) שמה שכתוב בהם נכון. המחשבה שכל המידע המטלטל הזה הושג באמצעות לחיצות פשוטות על היד מעוררת השתאות. מה המנגנון שעומד מאחורי הדברים?

לאלוהים פתרונים. פיזיקאים, הסכיתו והשכילו:
"כשאתה בוחן אמיתותה של טענה, אתה למעשה קובע האם פונקצית הגל תקרוס או לא. רק למשהו נכון יש קיום במציאות. במילים פשוטות, האמת מקריסה את פונקצית הגל. אם אתה בוחן הצהרה מסוימת כמו "היום יום שני" והזרוע שלך (כלומר השרירים) נשארת חזקה, פונקציה הגל קרסה, ומצביעה על כך כי אכן יום שני. לחילופין, אם היד צונחת בקלות – אין קריסה של פונקצית הגל, מה שאומר שההצהרה אינה נכונה".

פרס נובל בדרך.

נותרתם ספקנים? בדקתם את ספריו של הוקינס וקיבלתם מספר שונה מ-935 או 999.8? צר לי לבשר לכם, אתם פשוט מאותגרי-אמת. חמור מכך, אתם במלכוד!
ויאמר אלוהים: "כל טיעוני הספקנים הם בדרגות 160-190. ספקנים אינם מסוגלים לבצע כיול מודעות מכיוון שהכרחי ששני מבצעי הניסוי, כמו גם הכוונה של השאלה, יהיו בדרגה גבוהה מ-200".

כך, בבושת פנים הושלכתי מהאולימפוס. ברגליים כשלות חזרתי לעולם הלינארי המוגבל שלי, אי שם בדרגות הרפש האנושי שמתחת ל-200 (לפחות אני בחברה טובה של כמה ספקנים מפורסמים).

***

ועכשיו קוראים יקרים, נבדוק עד כמה הייתם מרוכזים. הוציאו דף ועט – בוחן פתע!
האם היד של הבחורה תישאר קשיחה או תרד בקלות?

***

מה היה לנו כאן בעצם?

אוסף הגדרות שונות ומבלבלות לקינסיולוגיה שימושית. טכניקות שונות, שימושים מגוונים ותיאוריות מוזרות שמסבירות את אופן הפעולה (חיבור עם התת-מודע, קריסת פונקצית גל קוונטית, תדרים של מילים).

נותרה לנו רק סוגיה אחת לברר. האם זה באמת עובד.

האם זה עובד?

במילה אחת – לא. בשתי מילים – ממש לא.

או קיי, בואו נדייק. חלק גדול מהטענות שנתקלנו בהן לא נבדקו מעולם בצורה מבוקרת, ולכן אי אפשר לדעת אם יש להן אחיזה במציאות או לא. יתרה מזו, חלק מהטענות לא יכולות להיבדק אפילו באופן תיאורטי. (כיצד בודקים אם תגובת היד משקפת באופן אמין את המתרחש בתת מודע, אם אין גישה אחרת לתת מודע?)

נתרכז לפיכך רק בדברים שכן נבדקו.

נתחיל בסיפור משעשע מחוויותיו של הפסיכולוג ריי היימן. (את האנקדוטה שלו על קריאה בכף היד אתם זוכרים?)

היימן היה נוכח פעם בהדגמה של קינסיולוגיה שימושית ע"י כמה כירופרקטים. במהלך הניסוי, טפטפו טיפות של גלוקוז (סוכר "רע") על לשונו של הנבדק, ובדקו את חוזק התנגדות השרירים שלו ע"י נסיון להוריד את ידו למטה. לאחר מכן שמו טיפות של פרוקטוז (סוכר "טוב") וחזרו על הבדיקות. התוצאות היו מובהקות – הנבדק הצליח להתנגד ללחיצות במקרה של הסוכר ה"טוב" ולא הצליח במקרה של הסוכר ה"רע".

השלב השני של הניסוי בוצע בסמיות כפולה (Double Blind): מבחנות עם גלוקוז ופרוקטוז הוכנו מראש, ממוספרות בסדר אקראי. לא המטפל ולא הנבדקים ידעו מה מכילה כל מבחנה. כמו בחלק הראשון, בחלק מהמקרים הצליחו הנבדקים להתנגד, בחלק אחר לא. אך כשנבדקו התוצאות מול תכולת המבחנות, הפלא ופלא, לא התגלה כל מתאם. התוצאות היו אקראיות לחלוטין. לעיתים התנגדו יפה לסוכר ה"טוב", לעיתים דוקא ל"רע", לעיתים הפגינו חולשה לנוכח הסוכר ה"רע", לעיתים לנוכח הסוכר ה"טוב" דוקא.

תגובתו של הכירופרקטור למשמע התוצאות היתה מדהימה:
"אתה רואה, זו הסיבה לכך שאנחנו לא משתמשים יותר בניסויים בסמיות כפולה. זה אף פעם לא עובד!"

בתחילה חשב היימן כי הכירופרקטור מתבדח, אך הוא היה רציני לגמרי. מכיוון ש"ידע" שק"ש עובדת, ושהשיטה המדעית מראה שזה לא עובד, הסיק כי משהו בוודאי לקוי בשיטה המדעית…

***

במהלך הסרטון הבא (בו נתקלנו בסיום הרשומה על הקריסטלים), מדגימה אשת הקריסטלים את כוחם המרשים ע"י מבחן ק"ש טיפוסי. כאשר עוברים לפרוטוקול סמיות כפולה התוצאות מביכות למדי:

הנה לקט מייצג של מחקרים יותר מסודרים בתחום:

במחקר זה (1988) בוצעה בדיקת ק"ש לזיהוי חוסרים תזונתיים ע"י 3 מטפלים מיומנים. נערכו השוואות בין אבחוני המטפלים השונים כדי לבדוק את מידת הקונצנזוס ביניהם, בין התוסף שנמצא נדרש לבין בדיקות מעבדתיות סטנדרטיות, ובין התנגדות היד כפי שאובחנה ע"י מטפלי הק"ש לבין מדידות איזומטריות ממוחשבות. לא נמצא מתאם משמעותי לגבי אף אחד מהגורמים. החוקרים מסכמים: "שימוש בק"ש לבדיקת מצב תזונתי אינו מועיל יותר מניחוש".

במחקר זה (2001) נבדקו 7 אנשים שידועים כבעלי אלרגיה מסוימת. 4 מטפלי ק"ש בדקו כל אחד מהם עם 10 בקבוקים שמכילים את גורם האלרגיה ו-10 בקבוקים שאינם מכילים אותו, בסדר אקראי ובסמיות כפולה כמובן. לא נמצא כל קשר בין תכולת הבקבוקים לרמת ההתנגדות של ידי הנבדקים. "השימוש בק"ש לאבחון מסוג זה אינו יותר טוב מניחוש" סכמו החוקרים.

במחקר זה (2005) נבדקה ההדירות בין שני אבחונים חוזרים. כ-80 נבדקים אובחנו (בסמיות כפולה) כרגישים/לא רגישים לכל אחד משני חומרים. לאחר מכן התבצעה בדיקה חוזרת. מידת החפיפה בין התוצאות היתה בגדר הצפוי באקראי.

כמו בכל תחום שנוי במחלוקת, חסידי השיטה יצטטו מחקרים שתוצאותיהן היו חיוביות. הנה דף המחקרים שמפרסם הקולג' הבינלאומי לק"ש.
ההכרעה צריכה להתבצע על סמך איכות המחקרים. בסקירה זו (1990) נבדקו פרסומי הקולג' הבינלאומי לק"ש בין השנים 1981-1987. מתוך 20 מחקרים, אף אחד מהם לא ענה על כל שבעת קריטריוני האיכות הבסיסיים שהוגדרו, ולפיכך לא ניתן היה להסיק כל מסקנה תקפה.

נראה שאיכות המחקר לא השתפרה הרבה מאז שנות השמונים. בסקירה זו (2007) סוקרים החוקרים את השגיאות המתודולוגיות של כמה מהחוקרים התומכים בשיטה ומסכמים: "המחקרים המעטים שבודקים באופן ספציפי הליכי ק"ש, מפריכים או לא תומכים בתקפות אותם הליכים ככלים אבחוניים".

עוד נסיון לסכם את מצב העניינים בתחום נעשה ב-2008 – 22 מחקרים מקוריים אותרו. הרמה המחקרית שלהם היתה ירודה, וכתוצאה מכך לא היתה אפשרות לענות על אף אחת משאלות המחקר. גזר הדין: "אין עדויות מספקות לגבי הדיוק האבחוני של ק"ש, תקפות השיטה והיעילות שלה לגבי שום מצב".

כאן אפשר למצוא את תגובות תומכי השיטה לכמה מהמחקרים הנ"ל. רוח הדברים הכללית הינה – "המחקר לא בדק את הק"ש כפי שהיא אמורה להיות בשימוש בפועל (ק"ש לא אמורה להיות כלי האבחון היחיד, לא ככה בדיוק משתמשים בה, ק"ש מטפלת באדם השלם ולא בסמפטומים ספציפיים ולכן קשה לעלות על יעילותה בניסויים קליניים, וכד'), ולכן הרלוונטיות של תוצאות המחקר מוגבלת".

לא פלא שגופים רפואיים רבים מצהירים על אי תמיכתם בשיטה. האגודה למלחמה בסרטן האמריקאית מסכמת את המלצותיה לציבור במשפט הבא: "קיימות כמה עדויות אישיות לטיפולי ק"ש מוצלחים, אך העדויות המדעיות הזמינות אינן תומכות ביכולת הק"ש לאבחן או לרפא סרטן או כל מחלה אחרת".

סיכום

אני חושב שהתמונה די ברורה:

במקרים בהם התשובה הנכונה/רצויה ידועה בזמן הבדיקה למטפל ו/או המטופל, אם הבדיקה נעשית באופן גלוי, המטפל לוחץ באופן שונה ו/או המטופל מתנגד בעוצמה שונה, בהתאם לתוצאה הרצויה/מצופה (חומר/מושג/חפץ "מזיק/רע" לעומת "מועיל/טוב"). הבדלי התנהגות אלה אינם מודעים בד"כ.
אם מבצעים בדיקה כזו בסמיות כפולה, כלומר, כאשר לא המטפל ולא המטופל יודעים כיצד הם "אמורים" להגיב, התוצאות אקראיות לחלוטין.

במקרים בהם התשובה הנכונה יכולה להתברר מאוחר יותר ע"י בדיקה רפואית למשל, המחקרים מראים כי אין קשר בין האבחונים בשיטת הק"ש לבין המצב בפועל. ובכל מקרה, אם קיימת שיטה רפואית קונבנציונלית אמינה לזיהוי חוסרים תזונתיים, אלרגיות וכד', מדוע להשתמש בשיטות מפוקפקות כמו ק"ש?

במקרים בהם אין דרך לבדוק מה התשובה הנכונה (כמו במקרים של החלטות אישיות), כל שנותר למטופל הוא להאמין שהתשובה אכן "נכונה" ולהמשיך בחייו עם דילמה אחת פחות. לחילופין אפשר פשוט להטיל מטבע, כפי שמציע דן אריאלי בסוף הכתבה הזו: "ההמלצה שלי היא לצמצם את האפשרויות לכמה אופציות טובות ולהטיל מטבע. כשהמטבע באוויר כבר תדעו איפה זה צריך ליפול".

מקרים אחרים שאינם ניתנים לבדיקה הם המקרים בהם מאבחנים דבר בלתי ניתן למדידה כמו "חסימה אנרגטית", אח"כ משחררים אותה באמצעות הליך מאגי כלשהו, ואח"כ, הוקוס פוקוס, חסימת האנרגיה הבלתי נתפשת משתחררת. הלקוח המאמין יתנגד חזק יותר, המטפל ילחץ חלש יותר, וכולם יוכלו לחגוג את הצלחת הטיפול.

הרים וגבעות פותחו על בסיס הטריק הפיזיולוגי הפשוט הזה, והכסף לא מפסיק לזרום מלקוחות פתיים למטפלים פתיים לא פחות. חמור מכך, המסתמכים על אבחונים וטיפולים חסרי בסיס עלולים לפגוע בבריאותם או בבריאות היקרים להם. במקרים קיצונים אשליות יכולות גם להרוג.

לקריאה נוספת:

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

רפואה מהתחת

רפואה מהתחת

קודם כל אני מתנצל על הכותרת הבוטה. זה לא אני. זה פרופסור ג'ון מקלכלן מאוניברסיטת דרהאם שבאנגליה, מומחה לאמבריולוגיה (תורת העובר) אשר פרסם ספר לימוד בנושא וכן מאמרים רבים בכתבי עת מקצועיים.

במהלך עבודתו גילה שיטה חדשנית לאבחון וריפוי, שמשלבת רפלקסולוגיה ודיקור סיני.

הפרופסור גילה כי ניתן למפות את חלקי הגוף השונים על הישבן, בדומה לאופן בו ממופים חלקי הגוף על קליפת המוח (הישבן השמאלי מייצג את פלג הגוף הימני ולהיפך). מחקריו הראו כי התגובות לדיקור באופן זה חזקות יותר בהשוואה לרפלקסולוגיה קלאסית, וכי במקרים מסוימים ניתן להשתמש ב"מפה" הזו לצרכי אבחון.

(מקור: British Medical Journal)

בקיץ 2010 נענה הפרופסור להזמנה של כנס החברה הישראלית לרפואה אינטגרטיבית שהתקיים באוקטובר אותה שנה בירושלים (כנס שעסק בשילוב בין הרפואה המשלימה לרפואה הקונבנציונלית).
ג'ון שלח את תקציר ההרצאה שהוא מעוניין לתת, והבהיר כי בכוונתו להציג רק תיאורי מקרים, עדויות אישיות ותוצאות חיוביות, היות והשיטות המחקריות שלו לא מתאימות לניסויים מבוקרים. הוא ציין כי הגישה החדשנית שלו עשויה להוביל לדחייה אוטומטית מצד אלה שלא ניחנים בראש פתוח.

מארגני הכנס חזרו אליו עד מהרה במכתב, בו בישרו לו בשמחה כי הוועדה המדעית קיבלה את מועמדותו וכי הוא מוזמן להרצות בכנס.

אך ג'ון לא הגיע להרצות.

לא היה לו נעים לתפוס את מקומו של מרצה אחר.

כל הסיפור היה מתיחה. שום שיטת טיפול לא התגלתה.
ברוח שטות של הרגע עלה על דעתו של ג'ון לבצע "ניסוי" שיבדוק עד כמה נמוכה מידת הביקורת בה יתקל לנוכח פנייתו המופרכת (שעל רמתה המחקרית הירודה אף הצהיר במפורש).

"למעשה לא האמנתי שאצליח למשוך את הבדיחה כל כך רחוק", כתב פרופ' מקלכלן במאמרו בכתב העת BMJ, בו הוא מספר על מעלליו.

"המתיחה הספציפית הזו מציגה באור פארודי את האבסורדיות והתמימות של הרפואה האינטגרטיבית. אני לא מאמין שאפשר היה לשטות ברפואה רציונלית במשהו כה מגוחך כמו הסיפור הזה. סטנדרטים מינימליים של  common sense היו אמורים להוביל לדחיה מנומסת אך תקיפה של הצעתי, או לפחות לדרישה לפרטים נוספים".

– – –

אני רוצה לקוות שהמרצים האחרים שכן נטלו חלק בכנס הזה או דומים לו לא בצעו מתיחות מכוונות.
אך כמה מהם השלו את עצמם וברבות הימים גם את מטופליהם כתוצאה מכך ששום גורם מבקר לא קם וניפץ את אשליותיהם?

ומי מהקוראים שמכיר דוגמאות נוספות למהתלות מכוונות כאלה שהצליחו לחדור את מנגנוני "בקרת האיכות המדעית" בכל תחום שהוא, מוזמן לחלוק איתנו את הסיפור.

וחרוז אחרון לאחד באפריל:

אף אחד לא חסין בפני שטויות,
אבל אפשר לפחות לנסות!

קריאת תחת – נספח

בדיחה בדיחה, אבל מסתבר שיש אנשים שכבר מתפרנסים מקריאת תחת. המקצוע נקרא Rumpology.

ג'קי סטאלון, אימו של סילבסטר סטאלון, לולינית טרפז בקרקס, נערת מקהלה במועדון לילה, מעצבת שיער, מקדמת היאבקות נשים, אסטרולוגית וקוראת עתידות באמצעות כלבים, לא הסתפקה ברפרטואר העשיר הזה, טבעה את המונח Rumpology והחלה נותנת שירותים בתחום, גם דרך המייל. שילחו לה תמונה דיגיטלית של אחוריכם, והיא תספר לכם הכל עליכם ועל עתידכם (תמורת תשלום צנוע של כמה מאות ₪. אפשר גם ב-Paypal).
ישבנים לדוגמא אפשר למצוא באתר שלה (גלגלו את הגלילה קצת למטה).

אבל למה להסתפק בניתוח תמונות במייל, כשאפשר גם למשמש? קחו את Ulf Buck למשל, קורא תחת מוסמך מגרמניה. למזלו הוא גם עיוור, מה שכבר מעמיד את המישוש בגדר הכרח המציאות. "לישבן יש כוח ביטוי הרבה יותר גדול מאשר לכף היד, לפי נסיוני. הוא ממשיך להתפתח לאורך כל חייך", הוא מסביר.

מקורות:

עוד כתבות קצרות ומשעשעות אפשר למצוא בתפריט הטעימות.
עוד רשומות בנושא טיפולים אלטרנטיביים אפשר לקרוא כאן

תקשור, בירבוז ודרקונים בלתי נראים

תקשור, בירבוז ודרקונים בלתי נראים

לא מזמן נפתחה קבוצה חדשה בפייסבוק שעוסקת בתקשור כדרך חיים.

מכיוון שהוזמנתי להצטרף לקבוצה חשבתי שיהיה נבון, לפני שאני מאמץ את התקשור כדרך חיים, לנסות ולברר מהו תקשור בכלל.

כזכור, הנסיון הקודם שלי להבין מהו תקשור הוביל למחוזות מרתקים. אבל לפני שאני מאפשר לחבורת ישויות להשתמש בי כדובר הארצי שלהן, ולפני שאני מקדיש את זמני לשיחות עם מכוניות ואף מזרנים, חשבתי שכדאי לברר קצת יותר לעומק במה דברים אמורים.

להלן ציטוטים כמעט מדויקים מחילופי הדברים שהתנהלו בקבוצה זו, תוך השמטת שמות המשתתפים ועריכה בסיסית שתאפשר קריאה שוטפת יותר של הדברים.

המשפטים שאני אומר צבועים באפור (מה לעשות, אדם רציונלי וחסר מעוף שכמוני), ואילו דברי האחרים מובאים בצבעים ססגוניים, כל דובר והצבע בו זכה. הוספתי כמה משפטים [בסוגריים מרובעים] פרי דמיוני הטהור, לצורכי תיבול בלבד.

חשבתי שיכול להיות מעניין (ואולי אף מעט משעשע) לשתף אתכם במחזה הזה, לא משום פרטי המידע שנמסרים בו (לא נמסרים בו שום פרטי מידע), אלא כדוגמה לדינמיקה המיוחדת שנרקמת במפגשים הללו, בין אנשים משני צידי המתרס.

מערכה ראשונה: מהו תקשור בעצם?

במהלכה מוצעות הגדרות לתקשור במספר העולה על מספר המגדירים, בה ממליצים לי לחוות, לפתוח את הראש, מאשימים אותי שאיני מקשיב, ממליצים לי לעזוב פסיכולוגים שכליים ולעבור למומחים האמיתיים, מוכיחים את קיומו של גלגול נשמות ועוד.

[מנהלת הקבוצה עומדת במטבח, מכניסה מגש עמוס עוגיות קינמון לתנור, מסתובבת אל הקהל, מיישרת את הסינר ופונה בטון חם ואמהי:]
תקשור, מילה מפחידה. אבל בעצם כולנו מתקשרים בחיינו…
כשמשהו מרגיש נכון בבטן, זה תקשור.
כשפוגשים מישהו ויש קליק מיידי איתו, זה תקשור.
כשחולמים בלילה וזוכרים את החלום, זה תקשור.
כשמקשיבים לתוך תוכנו וחיים את החיים בתשומת לב, זה תקשור.
אז למה כל כך הרבה אנשים מפחדים מתקשור???
הרי אנחנו מתקשרים כל יום בחיינו.

[מתיישב בהיסוס ליד שולחן המטבח הקטן, מבטו מהורהר ומבולבל. לבסוף הוא מתעשת ופונה אליה בטון החלטי]:
אני מוכרח להסתייג מההגדרה הזו.
* כשאני מרגיש משהו בבטן, זו תחושה. לא תקשור.
* כשיש קליק עם מישהו, אלה מנגנונים פסיכולוגיים לא מודעים, או חוש ריח שמגיב לפרומונים שהאדם השני מפריש, לא תקשור.
* כשזוכרים חלום, זה זיכרון. לא תקשור.
* כשחיים את החיים בתשומת לב, זו מודעות לסביבה ולמתחולל בראשינו. לא תקשור.

לפי ההגדרה שלך האם יש משהו שאינו תקשור? ואם לא, אז בשביל מה צריך את המושג הזה, אם הוא כל כך ערטילאי ומתאים לכל חוויה אנושית בערך?

[פונה אליו במבט מלטף, מנסה להגיע]:
לא כל דבר חייב להבין, יש דברים שאנחנו לא יכולים להבין עם כל הרציונל שבנו… אפשר פשוט להרפות ולקבל…

אז מה הטעם לדבר על נושא שאי אפשר להבין, וגם לא מנסים להבין? האם מדובר בחוויה כלשהי?
אם כן – האם תוכלי לחדד לאיזו חוויה את מתכוונת? ואם לא, אז בכלל אני לא מבין על מה מדובר…

תראי, אני יכול להמציא מושג חדש, לקרוא לו למשל… "בירבוז", להגיד שזה דבר נפלא, שיש אותו בכל מקום, שהוא מאוד עוצמתי, אבל בו בזמן אינו ניתן להסבר, כל אחד חווה אותו אחרת, ולא חייבים כל דבר להגדיר. נו אז?

[דמות נשית נוספת נכנסת למטבח, מניחה כוס ריקה בכיור ומצטרפת לשיחה]:
סליחה על ההתפרצות לשיחה אבל, גלעד, זה בדיוק הרציונל שמשתלט עליי. ברוב הפעמים אני מגיבה כמוך לדברים, אבל לפעמים מרשה לרוחניות להשתלט עליי ואז מבינה דברים אחרת קצת. תפתח את הראש ובעיקר את הלב ואז אולי תבין למה היא מתכוונת.

כנראה שאתה באמת לא מבין, כי ההתעסקות הבלתי פוסקת שלך בלהבין דברים מעוורת אותך מלראות את היופי האמיתי. אי אפשר להסביר תחושות. ותקשור זה תחושות מאוד עמוקות מתוך תוכנו. כאשר אנחנו מרגישים את התחושות העמוקות מתוכנו, אנחנו פותחים לנו פתח למימדים רחבים יותר מסביבנו.

תראו חברים, תחושות זה דבר נפלא. אבל מה זה אומר? למה אתם מתכוונים?
אני חש פחד לפעמים – זה תקשור?
אני חש כעס לפעמים – זה תקשור?
אני חש שמחה לפעמים – זה תקשור?
אני חש אהבה לפעמים – זה תקשור?
אני לא מדבר כרגע על הסברים. אני מדבר על הגדרה. על מה מדובר?

לא לכל דבר צריך הגדרות – זה לא מדע מדויק ולא מתמטיקה.

הגדרות, הסברים, כל אלו זה רציונל, זה ראש. תקשור בא ממקום נקי של רגש. לא חייבים להגדיר כל דבר.

עזבו מדויק. בערך. מישהו יכול להסביר לי בערך על מה הוא מדבר כשהוא אומר "תקשור"?
אני בטוח שזה קצת פחות ערטילאי מאשר "כל דבר כלשהו שמישהו הרגיש אי פעם". לא?

[לפתע נכנסת אישה נוספת למטבח כרוח סערה]:
תקשור הוא קשר…קשר עמוק עם עצמך ומזה קשר עם אנרגיות אחרות (לאו דווקא בני אדם) – שעוזרות לך אם זה בריפוי ואם זה ע"י מסרים מסוימים העוזרים לך להבין אירועים שאתה עובר. בד"כ התקשור מתבצע כשאתה בתהליך מדיטטיבי, ואדם שמתאמן ומחובר לזה יותר יכול לקבל גם ללא כניסה לשקט. התקשור גם יכול להיות דרך אנשים אחרים אם זה ביומיום, או מתקשרים המיומנים לכך. כל אחד יכול ללמוד ולהתאמן.
תחושות באות מרגשות, לא תמיד כתוצאה מתקשור 🙂 המסרים שבאים כתוצאה מתחושות אלו יכולים להיות מתקשור, וכן הריפוי. ממליצה לך גלעד יקר לחוות כניסה אל עצמך בשקט, לעבור איזה תהליך מדיטטיבי ולקבל. יותר ממוח ימין. נסה, יש המון כלים, אם דרך האינטרנט או דרך ספרים. הזז את הרציו. התחבר לשקט ולרגש…וראה מה עולה 🙂 ב ה צ ל ח ה 🙂

בואו נפריד בין כמה דברים שונים שאתן אומרות לי:

  1. קשר עמוק עם עצמי – מצוין. קוראים לזה מודעות עצמית, הקשבה עצמית, התמקדות, וכד'.
  2. עוזר לי להבין ארועים שאני עובר – מצוין. קוראים לזה ניתוח דברים, או מאידך – פרשנות של ארועים באופן שמתחשק לי. רציונליזציה, לטוב ולרע. הענקת משמעות אחרת, הסתכלות על החצי המלא של הכוס.
  3. הרגעות – סבבה. היכולת להרגיע ולהשקיט היא יכולת פסיכולוגית-מנטלית מבורכת.
  4. קשר עם אנרגיות אחרות – מעולם לא הוכח קיומן של אנרגיות "אחרות" שאינן מהסוגים שהמדע כבר מכיר. מדובר בדמיונות בלבד של החווים אותן.
  5. עוזר בריפוי – קל וחומר, מעולם לא הוכח ריפוי באמצעות אותן אנרגיות לא קיימות.

[מרימה את קולה מעט, אך מיד מחזירה אותו לתלם הנעים]:
אתה ממשיך להתעקש להגדיר דברים. ולא ממש מקשיב. תתחיל להקשיב לאחרים ולעצמך קצת יותר ♥ המלצה חמה מכל הלב.

אני חושב שהתייחסתי בצורה מאוד עניינית לדברים שנאמרו, מה שמעיד על הקשבה. למעשה התייחסתי לכל מילה ומילה, ומחכה להתייחסות רצינית בחזרה.

גלעד אתה אדם העובד עם מוח שמאל בעיקר. כל הכבוד!!! זה מתאים למתמטיקה כלכלה מדעים וכו…ראית הסרט The Blip? ממליצה לך מאודדדד ואגב יש היום הוכחות ואפילו מדעיות…

ראיתי את בליפ, ואף כתבתי על אפיזודה אחת ממנו כאן. אני ממליץ בחום לקרוא. באמת. מאיר עיניים.
האם תואילי לשלוח לי קישור להוכחה מדעית למשהו בתחום הזה?

ישנו ספר של ד"ר מייקל ניטון שהוא פסיכיאטר. שם הספר מסע הנשמות.

יש הבדל בין הקשבה להפנמה…

הפנמה זו פעולה שאני עושה לאחר בדיקה של הנאמר. קודם אני מנסה להבין על מה מדברים, אח"כ בודק את זה, בין אם בצורה חווייתית ובין אם בצורה אנליטית, ואח"כ, אם אני מוצא לנכון, אני מפנים.
בינתיים, מבחינתי עדיין לא עברנו את השלב של להגדיר על מה אנחנו מדברים… אז בוודאי שאין לי מה להפנים, רק לשאול ולהקשיב.

גלעד אני לא מנסה לשכנע. איש באמונתו יחיה. מה שאני מנסה לומר לך הוא: נסה להזיז ההגיון. בכל דבר נסה להיות ראש פתוח open mind…. מה אתה מרגיש???

גלעד, עניין ההגדרות לא רלוונטי לעולם הרוחני, רק כשתחווה, תוכל להבין. ובשביל לחוות עליך להזיז את ההגיון הצידה ולפתוח את הראש. אז אם אתה באמת רוצה להבין, תחווה. גם אני לא מנסה לשכנע אף אחד, בחירה חופשית שלך.

ראש פתוח זה דבר נפלא. אבל ראש פתוח יותר מדי, זה דבר מסוכן.
העולם מלא באשליות עצמיות, זה אולי עושה הרגשה טובה לפעמים, אבל יש לזה גם השלכות שליליות רבות.
כמאמר המשורר: "היה ראש פתוח, אבל לא עד כדי כך שמוחך ייפול החוצה".

כשמדברים על אנרגיות ועל ריפוי, אנחנו עוזבים את ממלכת האמונה, ועוברים לממלכת הטענות הניתנות לבדיקה.
טענות מרחיקות לכת כאלה צריך לאשש בראיות תומכות. או שאנרגיות כאלה קיימות, או שלא. או שמשהו כזה יכול לרפא או שלא. אין כאן מה להאמין או להרגיש.

כתבתי לך שם של ספר- עיין בו. ושנית, קרא על תחום שנקרא תטא-הילינג, שם תוכל למצוא עדות של אנשים שחוו ריפוי ויותר מזה… ולא דיברתי על ראש פתוח יותר מידיי איש יקר אלא בפשוטו ראש פתוח. ונכון, העולם מלא באמונות שאנו יכולים לשחרר מעצמנו אם אנו רוצים.

רשמתי את שם הספר ואנסה לעיין בו בקרוב. אין עדויות מחקריות כי הילינג בצורה כלשהי עוזר למשהו.

את (וכולם) מוזמנים לקרוא את הכתבות הבאות, בהן מובאות ראיות מחקריות רבות לכל דברי כמובן: "מחשבה יוצרת מציאות" – מה עובד, מה לא; "אשליות יכולות להרוג" – שם אני מסביר על דרכים שונות בהן אדם יכול לחשוב שטיפול עזר לו, בזמן שאין הדבר כך. אתם מוזמנים לקרוא בראש פתוח. העולם מלא באמונות שאנו יכולים לשחרר מעצמנו אם אנו רוצים.
אתם מוזמנים להביא ראיות שכנגד, להצביע על כשלים לוגיים בטיעונים, וכד'. אני פתוח לביקורת עניינית.

אתה מבלבל בין תחומים רבים, אני לא אמרתי מעולם שתקשור מרפא מחלות. אני אומרת שתקשור, מדיטציה והילינג כדרך חיים, מובילים אותנו לשלווה פנימית, להנאה מהדברים הקטנים, לתבונה, להבנה אמיתית שלנו מבפנים, לאהבה. להוכיח את זה מחקרית אני לא יכולה ולא מעוניינת. לי זה עושה טוב אז אני מספרת לאחרים, כל אחד יעשה עם המידע כראות עיניו.

אני לא מבלבל, אתם אלה שהעלתם את כל הרשימה הארוכה הזו, שאני חילקתי לדברים סובייקטיביים – איתם אין לי מטרה, רצון וכוונה להתווכח, וטענות אובייקטיביות – שניתנות לבדיקה, ושם "מרגיש לי שזה עובד" אינה התייחסות רצינית.

נראה שכל אחד מכם מגדיר את הנושא אחרת, וזו בדיוק היתה הסיבה ששאלתי, קודם כל, מה ההגדרה של תקשור, הגדרה שעדיין לא נראה שאתם מסכימים עליה בכלל. את לא אמרת שתקשור מרפא מחלות, היא כן אמרה.

במאמר שכתבת מרגישה המון בלבול… יש לי שאלה: אתה מאמין בקיומו של אלוהים בורא כוח עליון מקור הטבע… או תקרא לזה איך שתקרא?

לגבי אלוהים, או "תקרא לזה איך שתקרא" – אנא הגדירי לי למה הכוונה באלוהים, ואומר לך אם אני מאמין בזה או לא.
אנחנו נופלים בפח של אשליות עצמיות ללא הרף. תחושת "תודעה צלולה" "חיבור מיסטי", "אחדות עם הבורא" וכד' יכולות להיווצר ע"י סמים מסוימים או גירויים חשמליים באונה הרקתית, למשל. זה לא מוכיח כלום, לחיוב או לשלילה, אך מעלה ספקות לגבי "האמת" שמאחורי התחושות הללו, מעבר לחוויה החזקה.

[בפטרוניות מתקתקה, של אלה שראו את האור, לעומת אלה שעדיין שרויים בחשיכה:]
ואולי אתה אותו אדם שעדיין לא הצליח לפתוח הדלת…וזה בסדר. כל אחד ושלבי התודעה והמודעות שבו. הכל בסדר.. ♥
[הנשים יוצאות מן המטבח]

[גבר נכנס למטבח, דרך מרפסת]:
תקשור הוא דבר מבורך, כאשר אין אדם יודע מה קורה? למה? ואיך יוצאים מזה? ואז מבקשים תקשור ממדריך רוחני שנותן הסבר ויעוץ. נכון גלעד, מידע וידע אפשר לקבל מכל יועץ מומחה בתחום הנדרש, ומאידך ניתן לקבל מידע וידע ממדריך רוחני שמכיר אותנו, מרגע שירדנו עם גורל נבחר לחיים הללו ועד שהמדריך מסיים את תכנית הלימוד עבורנו. וכמובן שהוא מכירנו טוב יותר ויתן הדבר המתאים ביותר עבורנו ללא תשלום וללא ספקות וללא חיפוש מיותר.

האם מישהו בדק יעילות טיפול אצל מדריך רוחני לעומת פסיכולוג או קאוצ'ר? מניין לנו שזה יותר מועיל?

מה זה קאוצ'ר? אלה שאין להם קשר עם מדריך רוחני – ממילא שאלה זו אינה רלונטית לגביהם ויצטרכו להיעזר בבני אדם בלבד, פעם בהצלחה טובה ופעם בהטעיה ויעוץ שגוי, ואלה שכן נעזרים במדריך אישי יכולים להיעזר בכל תחום ובהבנות הנכונות עבורנו ולדרך החיים שבחרנו.

איש במדריכו יבחר, אך כיצד אתה יכול לקבוע שהדרכה מסוג מסוים היא הנכונה בלבד, או הנכונה תמיד? הרי אתה ניגש לנושא באמונה מוחלטת מלכתחילה, ובעצם מניח את המבוקש, שכל מה שיאמר נכון, ולטובה. בודאי שלא ניתן לשפוט כך אם יעוץ נכון או לא, מועיל או לא. בסופו של דבר זה הכל עניין של פרשנות אישית בדיעבד. ומי הם אותם "לא אנשים" שאפשר להתייעץ איתם?

למשל כשאדם שנמצא בדרך הרוחנית הולך לפסיכולוג, הפסיכולוג אינו מבין במושגים הרוחניים ועלול להצביע על בעיה הנובעת מכך שאביו היכה אותו לפני שנתיים, בעוד הסיבה המדויקת זה כשהוא עצמו היכה את אביו בגלגול הקודם, ולכן הטיפול הפסיכולוגי יהיה חלקי ולא ממצה ולא משפיע במלואו וימשיך לחפש תשובות ויבזבז הרבה שנים יקרות.

ומניין לנו שגלגול קודם אינו המצאה? רעיון גרידא?

ומאין לנו שזה שייך למלפני שנתיים בלבד כאילו אין השפעה מגלגול קודם?

לא הבנתי. מה זה גלגול קודם, ולמה אתה חושב שזה קיים?

ואיך אתה חושב שאצליח להסביר לך שרוח האדם חיה חיים אחר חיים שוב ושוב במחזור של לידה ומוות שוב ושוב וכך התודעה שלה מתפתחת?

אתה צריך להסביר רק מה שקיים. מניין לך שמה שאמרת נכון?

אני יכול להמליץ לך על פסיכולוגים שמחקריהם הקליניים הביאו אותם להבנות על החיים בגלגולים קודמים ויש ספרים אלה שהופצו ברבים. ואתה מבין שפסיכולוג שלא הגיע לידע הזה הוא מוגבל בתרומתו למטופל שזקוק לרגרסיה?

עדיין לא נכנסתי לחקור את נושא גלגול הנשמות לעומק, אבל אני יכול לומר לך שיש כאן מקום להטיות חמורות. קודם כל, בהיפנוזה או טיפולים דומים לה, אפשר לשתול כמעט איזה סיפור שרוצים אצל המטופל, אף לא במודע. אין כמעט שום מקרה שאומת באופן חד משמעי מול העובדות. אבל עוד אחקור את זה.

וכאשר תגיד לפסיכולוג מומחה ברגרסיה "אתה חייב להוכיח לי", אז אינו חייב להוכיח לך מאומה ואולי גם לא יכול להוכיח לך, אתה תעשה מה שאתה רוצה במודעות של השכל הידוע בלבד.

ברור שאינו חייב להוכיח, ואני לא חייב לקבל דברים שאינם נתמכים בראיות כלשהן.

ולכן יהיו שני מטופלים באותה הבעיה, אחד שהלך בדרכך לאיזה פסיכולוג שכלי שטיפל בו מלפני שנתיים, והשני הלך לפסיכולוג מומחה שמבין בגלגול קודם וריפא שם טראומה ישנה יותר, ואז נקבל שני אנשים: אחד קיבל ריפוי חלקי ועדיין מתלונן על הרופאים חסרי אונים, והשני קיבל ריפוי מלא והפסיק להתלונן ויודע יותר מבעבר ולא זקוק להוכחות כמוך. האם ההוכחות בשכל ריפאו אותו?

כל מה שאתה אומר מבוסס על אמונה שיש דבר כזה גלגול קודם, שאפשר לשחזר אותו, שאפשר לרפא דרכו משהו. אולי. אבל זו אמונה בלבד.

צר לי לאכזב אותך. פסיכולוגים מומחים אומרים שזו אינה אמונה אלא ממצאים קליניים דרך טיפולים רבים במטופלים. ממליץ לך לקרוא מעט ספרים בנושא שנכתבו ע"י הפסיכולוגים עצמם, למרות שחלק מחבריהם לא למד את זה באוניברסיטה.

אנשים רבים אומרים דברים רבים, גם דוקטורים אומרים דברים רבים, לא כולם נכונים.
אני לא יכול להתייחס לנושא הספציפי הזה כרגע, כי כאמור עדיין לא חקרתי אותו, אבל אתה מוזמן לעיין בבלוג שלי, בנושאים שכן חקרתי, ותראה הרבה דברים שאנשים אמרו שהם נכונים, ומסתבר שלא כך הדבר…

כן אבל אתה מבין שגם למחקרים יש חסרונות כאשר תודעת החוקרים משפיעה על המחקרים עצמם, ומה שהילר מצליח לרפא ללא מחקר, אינו מצליח לרפא כאשר יש מחקר של אנשים שלא מאמינים בזה. כן זה יכול להיות תירוץ לזה שבמילא לא יכול להשפיע, אבל מאידך זה יכול להיות אמיתי כאשר רופא מתנגד וספקן כן משבש את הנבחן באנרגיות שלו.

כן, זה אכן תירוץ ידוע… כל הכוחות נעלמים כשמישהו מנסה לבדוק את קיומם. מעניין שגם חסידים של התחום, כשהם מנסים לבדוק את הדברים כמו שצריך, לא יוצא להם כלום. ולראייה- 130 שנה של מחקר פארא-פסיכולוגי לא העלו למעשה דבר.

כמו שנאמר, מי שמעדיף להאמין בדברים שלא ניתן להראות את קיומם האובייקטיבי, מוזמן לעשות כן. אבל אין לטעון שהם "קיימים" או "אמיתיים". את משל הדרקון של קרל סייגן אתם מכירים?

 אני יכול להגיד לך שהספקן תמיד ימצא את הכשלונות, והמאמין ימצא את ההצלחות. כי דומה מושך דומה.

הספקן יתקרב לאמת, והמאמין ישאר דבוק למשאלות הלב.

אני למשל פגשתי בחור שאמר לי כי הייתה לי חברה בשם מ' והיה שם כך וכך שהוכיח את עצמו, ובמקום אחר שאלתי מישהו ואמר לי אותו הדבר בדיוק למרות שלא הכירני. ולכן אני ממליץ לבעלי השליטה השכלית קצת ענווה.

ראה, 130 שנה חוקרים אוהדי פארא-פסיכולוגיה מנסים להוכיח שקיים משהו, כלשהו, ולא מצליחים.
קיימים פרסים על סך קרוב ל-3 מיליוני דולרים סביב העולם שיוענקו למי שיבוא וידגים יכולת על טבעית אחת, והם נשארים תלויים באויר כבר עשרות שנים. היכן הן כל בעלי הכוחות הללו? איכשהו הם קיימים רק בסיפורים…

אני לא צריך מאות מחקרים. הבאתי דוגמא אחת קטנה של אדם שידע את שמה של חברתי שפגעה בי.
[ הגבר יוצא החוצה, דרך מרפסת].

^ ^ ^  סוף מערכה ראשונה  ^ ^ ^

מערכה שניה: מהו תקשור בעצם?

בה מקדישים לי סיפור אישי נוגע ללב, ההגדרות לתקשור ממשיכות להתרחב ולהתערפל, ישויות מלאכים ואלים עולים לבמה, ברגע של יאוש מפנים אותי לקלפים מצוירים – אולי דרכם אחוש סוף סוף מהו תקשור, מצוטטת הגדרה לתקשור (אך כזו שמשתמשת בעשרה מושגים אחרים שאינם מוגדרים), נביאים מתגלים בעירנו וקריאה נוספת שלי לניסוי נותרת תלויה באויר (אך התירוצים לכשלון אפשרי כבר ניתנים).

[הסצנה מתרחשת בגינה, הדמויות כבר מכירות קצת זו את זו. כולם יושבים עם קפה ועוגיות קינמון. ממשיכים את השיחה]:
עבור גלעד וכולם סיפור אמיתי מהחיים של אדם שקרה הבוקר 🙂

היום נסעתי לבקר בן משפחה המאושפז בבית חולים.
ויצאתי לפינת העישון, ובה אני רואה איש מבוגר בעגלה ובנו מאחוריו,ובמבט בנו כמו שכפאו שד להימצא במקומו זה.
ואני מביט בעיני האב המבוגר בכיסא,מתעמק במעמקי עיניו,וחש כמו מדבר אלי האיש מתוך עיניו,ועיניו כמו מבקשות למסור לבנו,ואני חש את מילותיו אלו:
"בני יקר לי, ביום שהזדקנתי ואיני עוד מי שאני, אזור נא סבלנות להבין אותי, כשאני שופך על חולצתי אוכל, או מתקשה לרכוס את נעלי, זכור את השעות שלימדתי אותך איך עושים דברים אלו. אם אחזור על אותן מילים שוב ושוב, אל תפסיק אותי, חשוב על אותם לילות, שעל מנת שתירדם נאלצתי לספר לך אינסוף פעמים אותו סיפור. קבל אותי וסלח לי כי עכשיו אני הילד"
ופתאום מתוך חוויית המסר בעיניים, פונה אלי הבן ושואל "על מה אתה מסתכל?"
ואני עונה לו מבלי לחשוב – אביך חולק איתי דרך עיניו את ילדותך, ומבקש לו מעט מאותה אהבה שבה עטף אותך כשהיית ילד.
לא הצלחתי לעמוד בפרץ דמעות הבן.

[בולס את עוגת הבראוניז המצויינת, מרגיש תחושת דז'ה-וו קלה]:
הסיפור אכן מרגש. אבל מה הקשר לתקשור? האם תקשור הוא אמפתיה לאדם האחר?

[צעקה נשמעת מכיוון הסלון]:
הקשר לתקשור הוא, שהאב תקשר דרך מבט עיניו עם אדם אחר.

מדוע תקשר? אדם רואה מבט של מישהו, עולות בו כל מיני מחשבות. זה כל מה שנאמר שם.
האם להוסיף לרשימת ההגדרות הארוכה שלנו גם את "מחשבות שעולות כתוצאה מהתבוננות באדם אחר"?

כבר נאמר לך בתכתובת הקודמת, עד שלא תחווה תקשור לא תבין. אי אפשר להסביר תקשור. תקרא לזה דמיון, מחשבה, אינטואיציה. כשחווים את זה יודעים שזה הרבה מעבר לתיאור או הגדרה, שהרציונל יכול לתפוס.

האם אין איזו הגדרה רשמית לנושא התקשור באיזה אתר? ספר? אנציקלופדיה? לא סביר שמדובר בהמצאה שלכם, לא? מישהו בודאי ניסה להגדיר זאת כבר.

אולי ניסו להגדיר. אבל לא הצליחו. אכן תקשור זו קשת רחבה של תחושות ויכולות.

אין איזה אתר רשמי? משהו?

אני אישית לא חיפשתי אם הגדירו או לא. האמת זה גם לא מעניין אותי אם הגדירו.

מוזר…
אז אם אין שום הגדרה לזה איך את יודעת שכאשר את מדברת על תקשור, זה קשור למה שמישהו אחר מתכוון אליו כשהוא מדבר על תקשור? דרך אגב, זה בדיוק מצב הדברים שמתחיל להתברר כאן. כל אחד נתן הגדרות שונות לחלוטין ומדבר על משהו שונה לגמרי.

הנה, בויקיפדיה כתוב: "תקשור בפאראפסיכולוגיה הוא שם כולל לתקשורת לכאורה בין בני אדם וישויות אחרות, שלא מקובל לחשוב כי ניתן לתקשר עמן. בדרך כלל הכוונה לתקשורת בין בני אדם חיים למתים, אך לעתים המילה משמשת גם על מנת לציין תקשורת עם חוצנים, אלים או ישויות נוספות."
לאן באמת נעלמו כל הישויות? המלאכים? החוצנים?

גלעד, כל אדם ויכולותיו שלו. יש הרבה סוגים של תקשורים. אצלי רוב התקשורים מגיעים בוויז'נים כתמונה או כסרט לעיתים רחוקות בחלום, לרוב בעיניים פתוחות. בזמן האחרון פיתחתי את התקשור יותר ואני גם שומעת תקשורים. תקשור יכול להיעשות גם עם אנשים וגם עם מימדים אחרים. כגון: ישויות, נשמות, מלאכים ואפילו אלוהים.
כל אחד והיכולות שלו, גם אתה יכול לתקשר זה רק עניין של לתרגל התבוננות פנימה ע"י מדיטציה או כל דרך אחרת של שלווה פנימית.

הממ… עוד לא הבנתי מה זה תקשור עם אנשים, אז בואו נשאיר רגע את כל היישויות הדמיוניות בצד.
את אומרת לי שעד שלא אחווה את זה, לא אבין מה זה. מה אני אמור לחוות? אולי מכאן נמצא הגדרה.

התחברות לרגשות, להתבונן פנימה, לתרגל שיחרור מחשבות ורציונל. להבין דברים מהבטן ומהלב, לא מהראש.

להבין דברים מהבטן ומהלב, או להרגיש דברים מהבטן ומהלב?

להרגיש ואז מגיעה ההבנה שהיא התקשור.

תני לי דוגמה להבנה.

נתנו לך דוגמה מעולה למעלה. זה מתחיל כבר להתיש, תקרא הכל מחדש.

מה, שאני מסתכל על מישהו וצצות לי מחשבות שלא בדקתי אם הם נכונות או סתם אסוציאציות שעלו לי בראש?
זה נקרא תקשור?

כן. כשאתה מתקשר אתה מבדיל בין מחשבה שלך לבין תקשור.

מה ההבדל?

מחשבה זה מהראש, תקשור מגיע נקי. קשה להסביר פשוט לומדים עם הזמן להבדיל.

אבל אם לא תסבירי לי מה ההבדל, איך אדע שיום אחד המחשבה שלי פתאום לא מגיעה מהראש?
אולי אני רק מחליט שהיא לא מגיעה משם, כתוצאה משכנוע עצמי, ומאותו יום מתחיל לקרוא לעצמי מתקשר?

אני יכולה לדבר רק בשם עצמי, אני קיבלתי כמה מסרים שהתאמתו כנכונים אח"כ וכך הגיעו התובנות שזה מעבר לרגיל. חוץ מזה שהתחלתי לדבר עם הישויות ישירות ושם אתה לא טועה עם מחשבות, זה ברור מאוד.

אהה! אז עכשיו את כבר לא מדברת על חוויות, על דברים סובייקטיביים, אלא על דברים אובייקטיבים – מסרים שהתאמתו.
האם את או מישהו מהמתקשרים האחרים מוכן להדגים לי כי המסרים שהוא מקבל מתאימים למציאות? אני אשמח.

[חוזרת לגינה במרוצה כשדף מודפס בידה וחיוך של ניצחון על פניה]:
הנה הגדרה לתקשור:

http://www.ima-adama.co.il/channeling/channeling_ilan_aviv17_definition.htm

[מרפרף על ההגדרה, נאנח קלות]:
תודה על ההגדרה.
עכשיו נותר רק להגדיר את המושגים הבאים שהופיעו בה:
1) ישויות
2) מדריכים רוחניים
3) עולמות רחוקים
4) אני עליון
5) אנרגיית התמרה
6) מסר טלפתי גבוה
7) תת מודע
8) רמת הרטט שלו (ויברציה)
9) תיאום תדר
10) עולמות עליונים

מישהו יכול להגדיר כל אחד מהמושגים הללו? רק כדי שנהיה בטוחים שאנחנו מדברים על אותו הדבר.

גלעד אני חושבת שמפה לא נוכל לעזור לך להבין…עליך להתנסות בעצמך. אגב גם קריאה בקלפים היא דרך לתקשר ממליצה לך לנסות ללמוד תחום זה בקלפים – יש ידע, יש ציור יש דברים מוחשים יותר. אולי משם תחוש… באהבה רבה ♥
ישנה גם ספרות מקיפה והדרכות בנושא תקשור, והדעה הרווחת בקרב אנשים שמתקשרים או שחוו תקשור היא שהחויה נגישה עבור כל אדם. על פי רב, תקשור עם ישויות של אנשים שנפטרו ( דוגמת סיאנס), נתפס גם בעיני מתקשרים כחוויה לא רצויה, בעוד תקשור עם ישויות אחרות גבוהות יותר כגון מלאכים, מדריכים, ישויות אור וכד' היא חויה רצויה ואף מומלצת.

את מבינה, ששום דבר מהדברים האלה לא הוכח מעולם כקיים, מחוץ לראשו של המתקשר?

אני מבינה גלעד שאתה אדם שמגדיר כל דבר ותוחם בקופסא.
עכשיו הסבר לי ,האם אתה רואה ,והדגש על רואה, את החשמל שעובר בצנרת כדי שיהיה לנו אור??? האם אתה רואה אהבה בין אנשים??? האם אתה רואה זרמים שקיימים באויר??? ועוד ועוד… שאלת הגדרה לאלוהים…מהי הגדרתך לאלוהים?? לאהבה?? לאנרגיה?? הגדרתך!! לא על סמך הכתוב בכל מיני. מעניין אותי לשמוע הגדרותיך….

‎* חשמל אני לא רואה, אבל יכול למדוד את זה בקלות ובמדויק.
* אהבה אני יכול להעריך בסולם אישי כזה או אחר, אבל יש סממנים חיצוניים לכך שאדם מאוהב, כולל סממנים פיזיולוגיים שניתן למדוד (כמו רמות דופאמין בדם).
* זרמים באויר? זרמים של מה? אנא הגדירי.
* אלוהים הוא מושג לא קיים מבחינתי, אז אני לא נזקק להגדרתו.
* אנרגיה? איזה סוג אנרגיה, יש הרבה סוגים. תגידי לי איזה סוג, אומר לך באיזה יחידות מודדים אותה, ובאיזה מכשירים.

טוב ענית לי על שאלת השאלות בסדר… הבנתי הכל – אהבה היא רק סממנים פיסיולוגים???

איפה כתבתי שאהבה היא רק סממנים פיזיולוגיים? כתבתי שניתן לשער את קיומה, ואף לנחש זאת בהצלחה לא מבוטלת, על פי סימנים פיזיולוגיים, כלומר, מדובר בתופעה שקיימת בעולם במובן מסוים, תהיה הגדרתה אשר תהיה. ישויות למינן אינן קיימות ברמה הזו.

אני חוזר ומתעניין, האם למישהו יש דרך להדגים לי, באופן ישיר (לא ע"י סיפורים של אחרים), שהוא מסוגל לתקשר עם ישות שנמצאת מחוץ לדמיונו?

מה הכוונה שלך להדגים באופן ישיר???

כוונתי למשל לקבל אינפורמציה לגבי ארוע או אדם שלא היה ניתן להשיג בדרך רגילה. לוודא את זה ולראות שזה נכון.

אני חזיתי בחלום מותו של בן זוג של מורה שלי ובאמת לאחר מספר ימים זה קרה. זוכר את תקופת הפיגועים?? אז היה לי חזיון ובו ראיתי שלט מואר באדום כאות אזהרה בית חולים מאיר כפר סבא למחרת היה פיגוע קשה ליד הבית חולים. עוד דוגמאות….אולי יעלו בהמשך….

אם יש לך חזיונות שמנבאים עתיד, זה אמור להיות די קל לבדוק את זה. האם תהיי מוכנה לחשוב על ניסוי כזה שנגדיר יחד?
אני רק יכול להבטיח לך, שאם זה מצליח, את זוכה לתהילת עולם, כי עד היום אף אחד לא הצליח להראות משהו בסגנון.

ישנם מתקשרים שהצליחו לאמת. ואני לא צריכה תהילת עולם אני לא חושבת שאפשר להוכיח תקשור אלא רק על סמך זאת שהדברים אכן קורים 🙂

האם תוכלי לשלוח לי לינק למחקרים (לא סיפורים) שאימתו מישהו? ואפשר לוותר על תהילת העולם אם את מעדיפה.
אתן לך דוגמה לניסוי, אם את אומרת לי למשל שאת מקבלת מסרים נבואיים.
בכל פעם שאת מקבלת מסר כזה, את שולחת לי אותו. כשלדעתך הארוע מתקיים, ובכל מקרה אחרי תקופה שנגדיר כסוף הניסוי, נבדוק מי מהם התאמת ומי לא.

נשמע לי דוגמא טובה לניסוי… אך שוב, לידיעתך ישנו משפט: "הכל צפוי והרשות נתונה", בטח אתה מכיר זאת. ושנית קשה להגדיר זמן בתקשור כי באותו רקיע אין זמן… הזמן קיים פה. לינק למחקרים אנסה לחפש עבורך…

מכיוון שאת מאמינה, אני יוצא מתוך הנחה שלדעתך קיים קשר בין המסרים לעולם המציאות, ולכן, לדעתך לפחות צריך להיות סיכוי לניסוי כזה להצליח.
כמובן שאני מכיר כבר את כל התירוצים של "אם בודקים את זה, זה לא יכול להצליח" או "אם בודקים את זה, יתכן וישויות הגורל ישנו את מהלכו בכוונה" או "אם בודקים את זה, הם דווקא לא יעבירו מסרים" או "אם בודקים את זה, הם יעבירו מסרים שגויים בכוונה".
אם את מאמינה שאחת מהאפשרויות הנ"ל תתרחש, אז כמובן שאין טעם לבצע את הניסוי והמסקנה תהיה שאין שום דרך לבדוק את זה. ואם זה המצב, מה גרם לך לחשוב שיש בזה משהו מלכתחילה?
האם יש דברים אחרים שאת יכולה לקבל "מהם" ביתר וודאות? תשובות לשאלות שניתן לבדוק בהווה? ככל שתציעי דבר קונקרטי יותר, כך כמובן יהיה קל יותר לבדוק אותו וסיכויי ההצלחה גדולים יותר. מה את אומרת? שננסה להתקדם?

[ואז הגיע המשפט האלמותי. פגשנו בו ברשומה על הקריסטלים, בזו על הנומרולוגיה, נתקלתי בו שוב ושוב בשיחות עם אנשים מהצד השני של הירח, ומן הסתם ניתקל בו עוד פעמים רבות בעתיד.
אפקט קולי: רשרוש תופים מתמשך… צאח! מכת מצלתיים]:

גלעד, אני לא צריכה הוכחות שזה באמת עובד כי אני יודעת ויש לי הוכחות.
מאתגר לי לעבוד עם אדם שלא מאמין לכן אני לא ממש יודעת איך זה יהיה. לדעתי עלינו להיפגש… שבוע טוב בינתיים.

[נותר לבדו בגינה, מהורהר ומבולבל עוד יותר מאשר בתחילת המחזה. האם הוא מפספס משהו בגדול? עולמות שלמים ומופלאים של מלאכים, ישויות אור מופלאות? חיבור עוצמתי אמפתי וטלפתי? האם חצי המוח הימני שלו מנוון? חסר בכלל? או שאנשים אלה, שהרעיפו עליו כל כך הרבה אהבה (וירטואלית לפחות), ממציאים לעצמם את העולם, מפזרים אבקת קסמים על כל חוויה טריוויאלית, ושוקעים באשליות עד כי אינם יכולים להבחין עוד בין דמיון למציאות?]

^ ^ ^  סוף מערכה שניה  ^ ^ ^

המסך יורד

השארתי לירוקה את המייל שלי, אך מאז לא נודעו עקבותיה.

לדעתי שיחה זו ממחישה יפה את המפגשים הבלתי אפשריים הללו, בין אנשי החשיבה החדה, לבין אנשי… אנשי ה…
לא. אנחנו לא מגדירים דברים בעולם השני. אנחנו רק חשים אותם.

אה, רגע,

   רק עוד שאלה אחת –

      המממ…

         מה זה תקשור בעצם?

נומרולוגיה II – הראיות?

נומרולוגיה II – הראיות?

יצאתי, כזכור, לחפש מחקרים שבדקו את תוקף הנומרולוגיה, והראו על קשר כלשהו, אפילו קלוש, בין המספרים לבין ההתרחשויות בעולמנו. ברשומה זו מתחממים העניינים. אנחנו מתקרבים לראיות אמפיריות. שימו לב.

נתקלתי בנומרולוגית שמספרת באתר שלה כי "ערכה מחקר רב היקף בתחום הנומרולוגיה ויישמה אותו בספרים רבי מכר בנומרולוגיה שכתבה". כשחיפשתי, נרגש במעט, את כתובת המייל שלה נתקלו עיני בתחתית העמוד במילים "הבהרה משפטית". שם היה כתוב, בין השאר (ההדגשות שלי, סימן הקריאה במקור), כי היא "עוסקת בייעוץ מיסטי ומטאפסיכולוגי, שלא הוכח מעולם באופן מדעי או אחר! הייעוץ המיסטי שניתן הוא על פי ידע אישי-משפחתי ועל פי ידע ומחקר פולקלוריסטי רחב היקף, ועם זאת לא אמפירי מוכח, ולכן אין לקבלו כדבר וודאי, מוגמר ו/או מוחלט."

חילופי דברים במייל עם אותה נומרולוגית הבהירו כי היא "ערכה מחקר קטן על שיטות" ולא מחקר לגבי תוקף הנומרולוגיה.
אופס… פרשנות לא נכונה מצידי למילים "מחקר רב היקף בתחום הנומרולוגיה"… המשכתי הלאה.

אז נתקלתי באתר שמבטיח גדולות ונצורות:
"המכון הנומרולוגי הקים את יחידת המחקר במטרה להדק את הקשר בין תורת המספרים לבין כל אדם באשר הוא דתו ואמונתו. מדובר במחקר סטטיסטי ארוך טווח, העוסק במציאת מכנים נומרולוגים משותפים במקביל למכנים קונבנציונאלים משותפים מחיי היום יום… דוגמה לנושאים שנבדקו ואושרו ע"י יחידת המחקר הם:

  1. נמצא והוכח הקשר בין תאונות דרכים לבין מספרי הרישוי ו/או השלדה של רכבים שהיו מעורבים בהם.
  2. נמצא והוכח הקשר בין אחוז המתגרשים לבין יום וחודש לידתם.
  3. נמצא והוכח הקשר בין הצלחה ו/או כשלון של יצירת תקדים כדוגמת חתימת חוזה, היריון, מבחן עיוני, ענייני חוק ומשפט לבין התזמון שבו מתבצע התרחיש.
  4. נמצא והוכח הקשר בין נטייתו והתעניינותו המקצועית של הפרט אל מול תאריך לידתו.
  5. נמצא והוכח הקשר בין בעלי תפקיד מקצועי במקומות העבודה לבין תכונות האופי והאישיות המזוהים עמם ברמה הנומרולוגית.

תוצאות מחקרים נוספים שנעשו ע"י יחידת המחקר מקנים למכון הנומרולוגי כלים נוספים ומבוססים יותר לכוון וליעץ לכל אדם, גוף ומוסד באשר הוא במטרה ליעל עצמו באופן משמעותי ברמה האישיותית, הארגונית, התעסוקתית, החברתית והכלכלית."

סוף סוף משהו שנשמע רציני! כאן לא יתכן שהבנתי לא נכון. זהו ללא ספק לא מחקר אנתרופולוגי או פולקלוריסטי. זה הדבר שאני מחפש!

מיהרתי להתקשר לאותו נומרולוג כדי לקבל פרטים נוספים על המחקרים. ליבי החסיר פעימה כאשר ענה לי מצידו השני של הקו.
אך ההתרגשות לא ארכה זמן רב…
מה גדולה היתה אכזבתי כשבישר לי כי את המחקרים הללו ביצע לפני שנים רבות, לשימושו הפרטי, וכי הם לא פורסמו מעולם בשום מקום. נסיונות שונים מצידי לזכות בהצצה באותם מחקרים עלו בתוהו. זה היה מאכזב!

בסוף השיחה הפנה אותי הנומרולוג לחפש את מבוקשי בכתביו של מי שהיה המורה שלו, אשר ללא ספק נחשב הסמכות העולמית בתחום, לדבריו. שמעתי בעצתו.

התנ"ך של הנומרולוגיה המודרנית

מדובר ב-Matthew Goodwin (שם שיכול לקדם הצלחה גם בלי קשר לנומרולוגיה), שלצער רבים מת באופן מפתיע ב-1990. Goodwin היה בוגר MIT שעבד במחלקת כוח אדם בחברת אדריכלים. הוא התוודע לנומרולוגיה במקרה, מפקידה שעבדה במשרד, אחרי שהתרשם מיכולותיה לקלוע באבחוני מועמדים חדשים, הצלחה שהיא ייחסה לנומרולוגיה. אז החל לשקוע בנושא, והשאר הוא היסטוריה…

ספריו נחשבים המעולים בתחום הנומרולוגיה המודרנית, והם זוכים לתשבוחות מופלגות, כפי שאפשר להתרשם מביקורות הקוראים. הנה למשל – "כנומרולוג מקצועי, יש ברשותי מדף עמוס בספרי נומרולוגיה, אבל אף אחד מהם לא כתוב בצורה כה תכליתית ומכיל את כמות הפרטים והעומק כמו ספר זה. מכל הספרים שברשותי, את זה אני מחשיב כ"תנך" אליו אני חוזר בכל פעם. זה הספר היחיד שקיים היום שמראה לך כיצד לבצע קריאה משולבת… זהו ללא ספק הספר הטוב ביותר שנכתב בנושא…"

(עיבוד שלי לציור של רמברנט 1659)

זה יהיה כנראה מקור לא אכזב למחקרים בתחום, חשבתי לעצמי, ובודאי יכיל רקע היסטורי שמסביר כיצד פותחה השיטה, ועוד כהנה וכהנה אוצרות ידע שישביעו את סקרנותי.

לשמחתי אמזון מאפשרת צפיה בעמודים הראשונים בספר, שעוסקים בדיוק במה שחיפשתי.

לאחר קריאת דברי שבח והלל מוכרים בדבר כוחו של הידע הנומרולוגי לשנות את חיינו מקצה לקצה, נדרכתי כאשר Goodwin החל לספר: "כיצד כל האינפורמציה הזו הופקה? בכל תחומי הנסתר, צופים הבחינו במתאמים בין תופעות פיזיקליות ברורות מסוימות לבין הגורמים הפנימיים של האנשים… למה נומרולוגיה עובדת? יש הרבה הסברים בספרות – דיונים על אנרגיה רוחנית, כוח האלוהים, אפקט ויברציות של המספרים. הסברים אלה לא הבהירו דבר מבחינתי. אודה על האמת, אני לא יודע מדוע נומרולוגיה עובדת. אני לא יודע האם המספרים הם פשוט צופן תאורי או ייצוגי של כוח אשר קובע את התנהגותם של אנשים. נומרולוגיה, כמו תחומים מיסטיים אחרים איננה מאפשרת, כרגע, הסבר מדעי. אני רק יכול להעיד על התאמה קונסיסטנטית בין המספרים של האדם לבין תכונותיו וחוויות חייו, התאמה שקיבלה אישור ע"י נומרולוגים אחרים ולקוחותיהם".

על אילו מחקרים הוא מבסס את הטענה לגבי ההתאמה הקונסיסטנטית הזו?!

אז מזכיר Goodwin את הפיתגוראים שפעלו לפני כ-2600 שנה ביוון, אך מוסיף: "למרות שכמה אנשים מתרווחים/מתנחמים (comforted) בידיעה שהעיסוק בנומרולוגיה כבר בן אלפי שנים, הקשר בין הנומרולוגיה המודרנית לבין הקדמונים הוא די רופף."

נזכרתי בכל אותם נומרולוגים שהפנו אותי מייד לפיתגורס כתשובה לשאלתי בדבר מפתחי השיטה…

"השלב המודרני של הנומרולוגיה התחיל ע"י L. Dow Balliett, אמריקאית שפרסמה כמה ספרים בנושא בתחילת המאה. מאוחר יותר, ד"ר Julia Seton עזרה לפרסם את התחום. מאז, עבודתן של שתי נשים אלו הורחבה ע"י ע"יFlorence Campbell, Juno  Jordan  ואחרים, כך שכיום קיימת ספרות מועטה בנושא. לרוע המזל, רוב החומר בלתי מובן, מיושן ומקוטע."

[מעניין לציין כי מקור אחר שמצאתי באינטרנט (מקור שמצוטט עשרות פעמים) מתאר סדר ארועים אחר: תחילה הגיעה ד"רJulia Stenton (שימו לב לשם השונה במעט) אשר נולדה ב-1862 והיא זו שטבעה את המונח "נומרולוגיה", ורק מאוחר יותר הגיעה L. Dow Balliett ופרסמה סדרת ספרים בנושא, בין 1911 ל-1917. אפילו לגבי שמותיהם של מייסדי הנומרולוגיה וסדר פעולתם נראה שאין הסכמה בקרב המומחים.]

ואז הסתיים הפרק הזה של הספר. והמחקרים? איפה המחקרים?! אין מחקרים.

נומרולוגיה חדשה מתפתחת לנגד עינינו

אך למה להרחיק לכת לגולה ולאנשים שכבר אינם בין החיים, כשאפשר ללמוד כיצד מפתחים נומרולוגיה מאנשים כאן בארץ, יבדלו לחיים ארוכים?

נומרולוגית זו הרחיבה את התורה לכדי שיטה חדשה. כאן היא מספרת על השיטה: "זוהי שיטה שיש לה חוקים וכללים ברורים וקלים לחישוב וללמידה וניתן להוכיח אותה כנכונה בזמן אמת."

בתחילת ספרה היא מציינת: "השיטה הנומרולוגית שלי ניתנת להוכחה באופן אמפירי. מתוך עבודה עם מאות לקוחות שבאו ליעוץ אישי יכולתי לאתר בעיות, לייעץ, לכוון, לעודד ולפתור בעיות. ובמהלך השנים פתרונות אלו הוכיחו את עצמם כיעילים וטובים".

בראיון לעיתון אותו פרסמה בדף הפייסבוק שלה, היא אומרת בין השאר:
"…כאדם בעל חשיבה לוגית אני לא עוסקת בדברים שלא ניתן להוכיח אותם. גם בניתוחים שלי אני לא מתייחסת למשל לקארמה, משום שכל הנושא של גלגול קודם כזה או אחר הוא תמיד בגדר השערה, ואני זקוקה לראיות ולהוכחות."

אז ידעתי – הגעתי לאדם הנכון!

פניתי אליה בשאלה לגבי המחקרים שביצעה כדי לפתח את השיטה. הנה מה שענתה לי (ההדגשות שלי):

"לגבי שאלותיך, ערכתי עבודת מחקר אישית משלי, שאלתי, התעניינתי ובמשך שלושים השנים האחרונות חזרו אנשים עם סיפוריי חיים המאשרים את  תחזיותיי ואני שמחה על כך. זו אמונתי, עבודתי ופרנסתי ואני נהנית ממשוב יומיומי בדיוק כמו פסיכולוגית או רופאה טובה.

אין עבודת מחקר מסודרת שניתן להוכיחה באופן הגיוני, ביקורתי כנכונה כמו בכל מקצוע חופשי אחר. עבודת מחקר רצינית תוכל לקרוא בספריית אוניברסיטת בר אילן, כך נאמר לי והיא תומכת בשיטה הכירולוגית וניתן למצוא במאמר הסברים וחיזוקים חיוביים לשיטה.

איני יכולה לשלוח לך סיפורים או הוכחות או עבודות שערכתי לעצמי."

מכיוון שבנומרולוגיה עסקינן, המחקר על קריאה בכף יד לא עניין אותי כרגע. לא רציתי לוותר על ההזדמנות להתחקות אחר תהליך יצירת תורה נומרולוגית חדשה, והמשכתי לשאול:

"את מספרת שפיתחת שיטה חדשה, ע"י הוספת מספר נוסף. כיצד ידעת איזו משמעות לתת לדברים אם לא ביצעת מחקר סטטיסטי רב היקף? אולי פרשנות הפוכה לכל מספר היתה מניבה תוצאות טובות באותה מידה?

את טוענת דברים די מוגדרים, כגון, יכולת לחזות ארועים עתידיים, או למשל שילדים שנולדו ב-9,18,27 בחודש (עברי? לועזי?) הם בעלי גאונות ואינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד. טענה כזו די קל לבדוק: יש לקחת מספיק ילדים שעברו מבחני אינטליגנציה או מבחנים פסיכולוגיים אחרים, ולבדוק מה התאריך בו נולדו. או שהטענה נכונה, או שהיא שגויה.
האם לא ביצעת בדיקה כזו אף פעם? אם לא, כיצד את יודעת שזה נכון? ואם כן – האם יש לך את נתוני המחקר?"

בתגובה שלחה אותי לקרוא את שני ספריה האחרונים, ללמוד את השיטה, לעשות עליה עבודת מחקר משלי, הבטיחה לי כי אהנה מתוצאותיו, והתנצלה כי אינה פנויה בתקופה זו לסייע לי במחקרים אלה. התכתובת בינינו היתה מאוד מנומסת, אבל תשובות לא קיבלתי.

נומרולוגית אחרת בעלת אינספור תארים מטאפיזיים שונים ומשונים, פרסמה לאחרונה את ספרה השני בתחום הנומרולוגיה, בו היא מפרטת "תובנות הקשורות לנומרולוגיה הוליסטית, יסודות להכרת נומרולוגיה נפשית, ומגוון שיטות ייחודיות לחישובי עתיד כולל דרך צורות הנדסיות". בתגובה לפנייתי הסקרנית בקשר למחקרים שנעשו בתחום, ענתה לי:
"הנומרולוגיה לא צריכה להוכיח את עצמה מאחר וכל מי שמשתמש בה יודע שהיא מדוייקת וממוקדת. מחקרים אתה עושה על פי רוב על דברים ארטילאים ולא על התוצאה של 1+1. המחקרים שאני עשיתי הם עבור עצמי ועבור ההתפתחות שלי. אני מוציאה אותם בספרים ואינני מעבירה אותם לרשות הכלל."

מחקרים – סוף סוף!

ואז, סוף סוף זה קרה – איתרתי מחקר נומרולוגי! המחקר נעשה בהיקף מוגבל, ומן הסתם לא עומד בקריטריונים גבוהים של איכות, אבל זה הדבר היחיד שהצלחתי לאתר… הנסיון היה לבחון האם הספרה '7' נפוצה יותר בשמותיהם של אנשים שעוסקים ומתעניינים בתופעות על-טבעיות לעומת אנשים שאינם עוסקים ו/או מתעניינים בנושא (כך לפחות אמור להיות המצב לפי הנומרולוגיה, לפחות אחת מהאסכולות הרבות שלה). לא התגלתה שום תבנית ברורה בממצאים שתעיד כי קשר כזה קיים (למעשה ייצוג הספרה 7 היה אפילו בחוסר מסוים בקרב אותה אוכלוסיה).

זהו. בזה מסתכם הפרק שמספר על המחקרים שהצלחתי לאתר.

דברי סיכום

למרות חיפושי הקדחתניים אחר ראיות תומכות בתוקף הנומרולוגיה, העליתי חרס בידי. יתכן כי מחקרים משכנעים חמקו מידי, אך לפחות אוכל לומר בבטחה, שגם כל הנומרולוגים איתם הייתי בקשר לא שמעו עליהם מעולם, או לפחות לא ששו לחשוף אותם בפני.

הפער התהומי בין הטענות מרחיקות הלכת לבין החוסר המוחלט בראיות – צורם לעין.

מתוסכלים? מאוכזבים מדלות החומר? ציפתם ליותר אקשן?

גם אני. מצטער.

אם נומרולוגים קוראים את הדברים ומעוניינים לבצע מחקר נומרולוגי משותף כדי לנסות ולתמוך אמפירית בנומרולוגיה, אנא פנו אלי. זה יהיה תקדים היסטורי.

חלק מהקוראים אולי שואלים את עצמם – מדוע הוא מכלה את זמנו לריק? מחר יחפש מחקרים שבדקו האם חתול שחור מביא מזל רע, או האם מעבר מתחת לסולם מפסיק את הגדילה! אנסה לענות על כך.

חלק אחד של התשובה הוא הצורה המטעה בה הדברים מוצגים לציבור הרחב – כמדע מדויק!
אם יש ראיות אמפיריות – אנא הציגו אותן בפנינו, ואם אין, אל תטענו טענות לגבי נכונות, אפקטיביות או דיוק.

חלק אחר של התשובה הוא התובנה, כי יתכן שנומרולוגים ישפיעו על מהלך חיי-שלי גם אם אינני בוחר להשתמש בשירותיהם! כיצד הדבר יתכן? חישבו על כל אותם נומרולוגים שמציעים את שירותיהם בגיוס והשמת עובדים (חיפוש קצר בגוגל מחזיר עשרות נותני שירותים בתחום, ומקורות יודעי דבר מסרו לי כי שירותים כאלה אכן ניתנים בפועל), מי מבטיח לי שמקום העבודה הבא אליו אנסה להתקבל לא ינפה אותי על סמך חוות דעת נומרולוגית?

יש המביעים דעות קיצוניות למדי בקשר לנומרולוגיה. הנה למשל Robert T. Carroll, אשר מסכם את דעתו במשפטים הבאים:

"האטרקטיביות של הנומרולוגיה, בהשוואה למשל לקריאה בכף יד או בכדור בדולח, היא שהמספרים מעניקים לנוכלות (quackery) הילה של מהימנות מדעית ומיסטית כאחד". (מתוך הערך נומרולוגיה).

"מה שנומרולוגים עושים זה לשחק משחק, משחק עם מספרים ועם מוחותיהם של אנשים. לפעמים זה משעשע, לפעמים זה פתטי" (מתוך הערך חוק המספרים הגדולים באמת).

בחרתי לסיים במשפטים הבאים, בהם נתקלתי במהלך שיטוטי:

"כבר אמרו רבותינו, כי הטיפשים או התמימים, לא מתים, הם רק מתחלפים והזיכרון שלהם קצר מאוד,
ואני כל פעם מופתעת מחדש. וכי למה? כי עושה רושם שהאנושות מתקדמת בשני נתיבים סותרים:

נתיב אחד הוא הקידמה והטכנולוגיה שכבר מזמן עברו כל פנטזיה פרועה של המדע הבדיוני,

נתיב שני הוא רגרסיה אינטליגנטית כמעט מוחלטת.

אז איך ייתכן שכל כך רבים עדיין מסוגלים (בדרך כלל אלו נשים) להאמין שהם מכושפים ?

מתנצלת מראש, אך זה באמת גובל בבורות יסודית ומהותית ביותר, והשרלאטנים למיניהם חוגגים, ואתם נפרדים מהרבה מאוד שקליםוזוכים בעוגמת נפש רצינית, במקרה הטוב, במקרה היותר חמור זה עלול אף להשפיע על הבריאות הנפשית שלכם…"

הדברים נכתבו בהקשר של אסטרולוגיה והסרת כישופים, ע"י נומרולוגית!

* * *

כדי להבין קצת מדוע נראה שנומרולוגיה עובדת אתם מוזמנים לקרוא כאן: על אסטרולוגיה, על קריאה בכף יד, על "קריאה קרה".

* עדכון – מספר נומרולוגיות פנו אלי בעקבות הפרסום, בנסיון להגדיר בדיקה אמפירית של טענה נומרולוגית. עם אחת מהן הדברים הבשילו לכדי מחקר. אתם מזומנים לקרוא על המחקר ותוצאותיו כאן.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל הודעות למייל על פרסום רשומות עתידיות? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!