צ'ופרה ומלחמתו בתנועה הספקנית

צ'ופרה ומלחמתו בתנועה הספקנית

ברשומה הקודמת סקר הפסיכולוג איל פוזניאק מחקר מדעי שרומז לכך שצ'ופרה מוכר בולשיט. הפעם הוא מרחיב את הדיון, מחווה את דעתו ומעורר למחשבה. אתם, כמובן, מוזמנים להגיב.

*

מיהו דיפאק צ'ופרה

chopraצ'ופרה, אמריקאי ממוצא הודי ורופא בהכשרתו המקורית, החל לעסוק במדיטציה בשנות השמונים והיה לפעיל בקידום רפואה אלטרנטיבית/הוליסטית. לאורך השנים קידם פרקטיקות כגון יוגה ומדיטציה בטענה שהן בעלות יכולות ריפוי משמעותיות והציע בין השאר שיטה משלו לטיפול באיידס. צ'ופרה נוהג לשלב בין עקרונות מדעיים מתחומי הרפואה ומכניקת הקוונטים לבין רעיונות תאולוגיים. אנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים ברפואה ובפיזיקה מגדירים אותו לא פעם כקשקשן ואף כשרלטן. למרות זאת, צ'ופרה צבר פופולריות רבה מאוד לאורך השנים והוגדר כ-'גורו ניו אייג" על ידי הניו-יורק טיימס. הוא אחת הדמויות המובילות בתחום הרפואה ההוליסטית וסך הכנסותיו מוערך בעשרות מיליוני דולרים.

צ'ופרה מציג טענות מרחיקות לכת בנושא התודעה/מודעות (Consciousness). לדבריו, התודעה מתקיימת כישות נפרדת מהגוף הפיסי ולמעשה היא זו שמייצרת את המציאות. היקום, לדעתו, הוא תבוני ומודע, או מהווה מודעות בפני עצמו. רעיונות אלה אינם חדשים. חלקם עלו כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת כפירושים מיסטיים אפשריים לתובנות שעלו מתורת הקוונטים. עם הזמן רעיונות אלו לובנו כרעיונות נישה פילוסופיים, ונותרו מחוץ לכל תאוריה או פרקטיקה מדעית. בשנות השבעים של המאה הקודמת הם סופחו אל תרבות הניו אייג' שהתפתחה במדינות המערב. [מדובר בתבנית חוזרת בעולם הניו-אייג' והרפואה האלטרנטיבית: העלאה באוב של שיטות ורעיונות שנזנחו עשרות עד מאות שנים מוקדם יותר, והגשתם כאילו מדובר בתגלית חדשה, או לחלופין בידע עתיק שנחשף למרות קונספירציית השתקה עיקשת. גלעד]

כמה מילים על תרבות הניו אייג'

המונח ניו אייג' מתייחס לאוסף של תנועות וקבוצות חברתיות שהתפתחו בעולם המערבי החל משנות השבעים. הן קמו בתחילה בעיקר באנגליה, אך בשנות השמונים והתשעים הייתה צמיחה מהירה שלהן גם בארה"ב. קבוצות אלו דגלו בטווח רחב של אמונות מתחומי הדת, הרוחניות והמיסטיקה – החל באמונות מתחום תורת הנסתר, חייזרים, תקשור עם מלאכים וכלה בפירושים מיסטיים של ידע מדעי. לפיכך, אקלקטיות היא אחד המאפיינים המרכזיים של התנועה.

הספרות הסוציולוגית העוסקת בתנועת הניו אייג' מייחסת לזרמים השונים בתוך התנועה כמה מאפיינים משותפים. אחד מהם הוא האמונה שהאנושות נמצאת בתקופת שפל רוחנית, והיא תזכה לשגשוג רוחני מחודש עם הגיע העידן החדש. ישנו גם דגש על התפתחות עצמית כחלק מתהליך המעבר הזה. מאפיין משותף נוסף הוא האמונה בישויות נשגבות ולא אנושיות עמן בני אדם יכולים לתקשר. מאפיין חוזר נוסף בקבוצות השונות הנכללות בתנועה הוא האמונה בישות או ברעיון הוליסטי ונשגב המקיף את הקיום כולו, כולל בני האדם. ישנו גם דגש חזק על ריפוי, בעיקר בעזרת רפואה אלטרנטיבית. לבסוף, תנועת הניו אייג' תומכת ברעיון של "מדע ניו אייג'י", המבקש לאחד את עקרונות המדע הקיים והרוחניות.

היות שאקלקטיות היא מהמאפיינים הבולטים ביותר של הקבוצות השונות בתוך תרבות הניו אייג', רבים מהכותבים בנושא ניסו להגדיר מה מאחד את הקבוצות על אמונותיהן השונות. בעוד חלק מהכותבים פשוט שללו את המונח 'ניו אייג" כמאפיין קבוצה מאוחדת או תנועה חברתית, אחרים התייחסו אליו כתרבות "נגד", ששאבה מה-Counterculture של שנות השישים (תנועה חברתית אנטי ממסדית שמתוכה צמחו בין השאר תרבות ההיפים וההתנגדות המאורגנת של החברה האפרו-אמריקאית בארה"ב נגד הממסד). כלומר, אחד הגורמים המאחדים את הקבוצות השונות הוא ההתייצבות נגד עקרונות ואמונות חברתיות ממסדיות, ובהן ערכים נוצרים מצד אחד, והרציונאליות מצד שני.

אחת הסקירות המרכזיות של ההיסטוריה של תרבות הניו אייג' טוענת שזו שאבה אמונות ותפיסות מזרמים תרבותיים באירופה שעסקו בתורת הנסתר. זרמים אלה התפתחו במאה ה-18 כתגובת נגד להתפתחות הרציונאליות המדעית. במובן זה, המתח בין ספקנים למאמיני ניו אייג' הוא עוד חוליה בשרשרת הארוכה של מאבק חברתי בין תומכי השיטה המדעית ומתנגדיה, מאבק שנמשך כבר מאות שנים.

הרעיון של "מדע ניו אייג'י" מהווה מוקד משמעותי במיוחד של חיכוך במאבק הזה. חברי תרבות הניו אייג' מבקשים להחליף את השיטה המדעית בשיטה שתבטא את תפיסת העולם שלהם, תאפשר בחינה של 'הנשגב' ותספק בסיס ראייתי לאמונות הרוחניות/דתיות שלהם. הגרסה הניו אייג'ית למדע שוללת את עקרונות השיטה המדעית, לעתים עד כדי שלילת עיקרון הרציונאליות והאובייקטיביות. הפעילים בתחום מכוונים פעמים רבות ביקורת חריפה כלפי הממסד האקדמי, בשאיפה להחליף את עקרונות השיטה המדעית בתהליך של שינוי פרדיגמה.

צ'ופרה ומלחמתו בתנועה הספקנית

אפשר לטעון שצ'ופרה הוא מייצג ברור של תרבות הניו אייג', כיוון שרעיונותיו ועמדתו כלפי המדע משקפים היטב את מאפייני התנועה: הוא מציג רעיונות שמתיימרים לקדם צמיחה, התפתחות וריפוי עצמי (ספריו עוסקים בין השאר בטענה שהתודעה שולטת בתהליך ההזדקנות); הוא מעניק פירושים מיסטיים מוכרים לרעיונות מתחום מכניקת הקוונטים; טענותיו מבטאות גם את העיקרון ההוליסטי, למשל כאשר הוא טוען שהיקום עצמו מודע ובני אדם הם חלק מהמכלול המודע החווה את עצמו. צ'ופרה גם תומך נלהב במדע הניו אייג'י ובשאיפה להחליף את עקרונות השיטה המדעית, ובכך מציב את עצמו במרכז זירת ההתגוששות בין תומכי הניו אייג' לבין אנשי מדע וספקנים.

ההתגוששות הפומבית של צ'ופרה עם הספקנים נמשכת כבר שנים לא מעטות. צ'ופרה בעצמו מייחס את תחילת החיכוך הזה לוויכוח פומבי שהיה לו מול ריצ'ארד דוקניס מעל בימת TED. בהמשך, מוקדי חיכוך מרכזיים היו סביב שלילת תכנים המקורבים לתפיסת עולמו של צ'ופרה בהרצאות TEDx וטענות של צ'ופרה לגבי הקו המתנגד של עורכי ויקיפדיה נגד תכנים שלו ושל החולקים את השקפת עולמו. לאורך השנים התנצח עם דוקינס, מייקל שרמר, פיל פלייט ודמויות מרכזיות נוספות מהתנועה הספקנית.

צ'ופרה מהווה מטרה מתבקשת למתקפות מצד ספקנים: דבריו זוכים לתהודה רבה מאוד והוא התפרסם והתעשר בזכות קידום רעיונות הניו אייג'. אחד הדברים שהופכים את המאמר On the reception and detection of pseudo-profound bullshit (שנסקר ברשומה הקודמת) למעניין, הוא שניכר שכותביו מכירים היטב את השיח הספקני, ומצטטים את קרל סייגן ואת שרמר מצד אחד, ואת צ'ופרה מצד שני. החוקרים כמובן לא היו חייבים להשתמש בשמו של צ'ופרה ובציוצי הטוויטר שלו כדי לבסס את טענותיהם, והייחוס של המושג בולשיט לדבריו הוא אקט נוסף בהתנצחות הזו.

הוויכוח סביב TEDx

TED החל את דרכו בשנת 1984 כגוף המארגן כנסים בנושא טכנולוגיה ועיצוב. הגוף צבר תאוצה ופופולריות ובשנת 2006 הנגיש את ההרצאות שלו ברשת. המונח TEDx מתייחס לכנסי הרצאות המאורגנים על ידי אנשים שאינם קשורים ישירות ל-TED, ומקבלים חסות מהגוף תוך התחייבות לעקרונות וסטנדרטים מסוימים. בשנת 2013 הורדו מאתר TEDx הרצאות של שניים ממכריו של צ'ופרה, מאחר שלא עמדו בקריטריונים מדעיים מספקים. בעקבות זאת, מנהלי TEDx פרסמו מכתב המדגיש את ההנחיות לגבי ראיות ובסיס מדעי מספק. באופן עקרוני, האמירה הייתה שזה תפקיד המארגן, ולא המאזין, להבחין בין מדע לגיטימי לפסאודו-מדע, ושתחת הכותרת של TED ו-TEDx יוגשו תכנים מדעיים-לגיטימיים בלבד.

מהלך זה הוביל את צ'ופרה לפרסם מכתב המאשים את TED בצנזורה חלקית, ובהמשך לפרסם סדרת מאמרים בשם The rise and fall of militant skeptics, שמהווה כתב אישום נגד התנועה הספקנית. כתבים אלה גררו ביקורת מצד ספקנים, בין השאר בבלוג Neurologica של הנוירולוג והספקן סטיבן נובלה.

עלייתם ונפילתם של הספקנים הלוחמניים

בסדרת המאמרים ‘The rise and fall of militant skeptics’ צ'ופרה טוען כי יש לשנות את עקרונות השיטה המדעית ולפתח מודל מדעי חדש. מעבר לכך, הוא מתאר את הספקנות כתנועה חברתית המונעת את השינוי הזה ותוקף את פועלה.

מדוע צריך לשנות את השיטה המדעית? צ'ופרה מציג ארבע סיבות:

  • 'בעיית הצופה' הנגזרת מתורת הקוונטים שוללת, לטענתו, את עיקרון האובייקטיביות של השיטה המדעית. השיטה המדעית החדשה צריכה "לקחת זאת בחשבון" (הוא לא מפרט כיצד*).
  • לדעתו, עיקרון אי הוודאות הוא משמעותי לשאלת הקשר בין מוח ותודעה (אך הוא לא מתיימר להגיד כיצד או מה ההשלכות האפשריות על הנושא).
  • השיטה המדעית צריכה להשתנות כי אנחנו עדיין לא מבינים כיצד נוצרו ממדי הזמן והחלל ואת מצב היקום טרום המפץ הגדול (לפחות במאמרים אלה הוא לא מסביר לקורא באיזה אופן הדברים קשורים).
  • השיטה המדעית צריכה להשתנות כדי להתמודד עם בעיית התודעה – ראשית מכיוון שמעולם לא הוכח שהמוח הוא שמייצר את התודעה, ולפיכך יכול להיות שזה שגוי. שנית, היות שלא הוכח אחרת, יכול להיות שהיקום הוא מודע.

*ביקורות אלו מובאות בהתייחסותו של נובלה למאמרים.

ארבע הנקודות הללו משרתות שתי מטרות: אם מקבלים אותן, הן פותחות פתח לתפיסות התיאולוגיות של צ'ופרה ומקנות להן אצטלה מדעית. בנוסף, הן מציגות את השיטה המדעית העכשווית כמוגבלת עד כדי צורך בשינוי פרדיגמה. לטענתו, בלי לקבל את הדרישה לשנות את עקרונות המטריאליזם, הרדוקציוניזם והאובייקטיביות, המדע נמצא בדרך ללא מוצא.

צ'ופרה לא עוסק בשאלה כיצד תיראה השיטה המדעית החדשה, או כיצד היא תתמודד עם הבעיות השונות שעקרונות השיטה המדעית הנוכחית נועדו לפתור. הוא גם לא מציג בשום שלב ראיות לכך שתפיסותיו לגבי תודעה וקיום מודע של היקום – נכונות. הוא מסתפק רק בניסיון לבסס את האפשרות שהן נכונות וטוען שמספיק בכך כדי לדרוש את שינוי השיטה.

יתר דבריו של צ'ופרה מכוונים לשיח חברתי שבו הוא מציג את התנועה הספקנית כפי שהוא רואה אותה – תנועה שנוקטת בעמדת כוח לוחמנית ומונעת את התקדמות האנושות לקראת צורת חשיבה חדשה שתחליף את השיטה המדעית.

צ'ופרה טוען שבניגוד לעמדה המוצהרת שלה – קידום החשיבה המדעית – התנועה הספקנית היא למעשה תנועה חברתית-אידיאולוגית מיליטנטית, ביריונית ותוקפנית בהנהגתו של ריצ'ארד דוקינס, ועיקר פועלה הוא קידום האתאיזם, התכחשות לקיומו של האל והתנגדות לדת. בפתח דבריו הוא מקביל בין התנועה לבין הנאצים, כיוון שגם הם הכפיפו את החשיבה הביקורתית לתפיסת עולמם.

צ'ופרה טוען כי המדע, כפי שהוא מיוצג על ידי הספקנים המיליטנטיים, הוכפף לאידיאולוגיה האתאיסטית וכי הספקנים איבדו את יכולתם לאובייקטיביות, ובכך למעשה לא מייצגים עוד את נקודת המבט המדעית. חבריה הם אנשים נוקשים ומבוגרים העומדים בפני קריאת הדור הצעיר לשינוי פרדיגמה כדי לשמר הממסד הישן ואת האג'נדה האתאיסטית. "הם מקדישים עצמם לדיכוי הסקרנות ושמירה על הגבולות הנוקשים של מדע "אמיתי"" (גרשיים במקור). היות שהספקנים אינם מקבלים את הצורך בשינוי פרדיגמה, לדעתו סוף התנועה לקרוס ולפנות את הדרך לצמיחת שיטת החשיבה החדשה. ניתן להבין מדבריו שאם המדע יעשה את הצעד הבא, יהיו לו הכלים להוכיח את הטענות התאולוגיות של צ'ופרה, וזה בדיוק מה שהקהילה הספקנית מתנגדת לו ומנסה לצנזר.

צ'ופרה לא שולל במפורש את קיומה של מציאות קבועה שאינה תלויה בחוויה הסובייקטיבית, אך הוא טוען שבני אדם כלל אינם מסוגלים להתייחס לעובדות באופן אובייקטיבי. העמדה הזו פותחת פתח לראות תאוריות מדעיות כנרטיב אחד בין נרטיבים שונים ושווים בערכם לתיאור המציאות. לדבריו, הספקנים טועים כשהם חושבים שהמודל שלהם של המציאות הוא הטוב ביותר, כיוון שלכל מודל יש יתרונות וחסרונות.

מדבריו של צ'ופרה משתמע כי הוא רואה את הוויכוח ארוך השנים בין ספקנים לתומכי ניו אייג' כמאבק כוחות חברתי-פוליטי בעיקרו, ולא כוויכוח סביב תיאור המציאות האובייקטיבית. לדידו, הספקנים אינם דבקים בעמדתם לגבי מאפייני השיטה המדעית מכיוון שזו הדרך הנכונה ביותר לבחינת המציאות; הם עושים זאת מכיוון שהדבר משרת את האידיאולוגיה החברתית של התנועה ומאפשר להם לשמור על מקומם במוקדי הכוח.

צ'ופרה כמעט שאינו מנסה לבסס את תפיסת העולם הספציפית שלו. את רוב רובו של הטקסט הוא מקדיש לנרטיב הניו אייג'י, לפיו הדור הצעיר מתקדם לקראת הפלת המשטר הישן וסדר העולם הקודם, ואנו עומדים בפתחו של עידן חדש המקדם אותנו לקראת הארה. הספקנים, לפי הגרסה שלו לנרטיב הזה, הם המכשול המשמעותי והגורם המעכב את ההארה הזו.

וכאן אנחנו מגיעים לטענה המרכזית שלי: מה שמאחד את תומכיהם של צ'ופרה ותומכיהם של דמויות מובילות אחרות בעולם הניו אייג' הוא הנרטיב המתנגד לתפיסות העולם השולטות כיום, יותר מאשר הרעיונות הספציפיים של כותב כזה או אחר. אני מציע שהמשיכה לתרבות הנגד (Counter culture) היא גורם משמעותי בתמיכה בטענות ניו אייג', באופן שאינו תלוי בטענות של הוגה ספציפי.

לתחושתי, כותבים בצד הספקני לא מבינים זאת, או לא מייחסים לכך חשיבות מספקת. כך נוצר שיח חירשים, כאשר מה שמנחה את השיח הספקני הוא הניסיון להגיע לתיאור המדויק ביותר של המציאות, בעוד שמה שמנחה את השיח המתנגד לספקנות הוא מאבק הכוחות החברתי. סטיבן נובלה, בטור תגובה למאמרים של צ'ופרה, הקדיש את רובו המוחלט של הטקסט לפירוט המקומות השונים בהם צ'ופרה טועה – בהתייחסות לתנועה הספקנית ובהתייחסות לתחומי המדע שצ'ופרה נשען עליהם לכאורה. העניין המרכזי בעיני נובלה הוא שצ'ופרה טועה; הוא מזהה שצ'ופרה מנסה לקדם שינוי בתנאי המשחק המדעי, אך מקדיש לכך פחות מ-3% מהטקסט. בעוד שנובלה צודק עובדתית, ההתמקדות שלו בטעויותיו העובדתיות של צ'ופרה מחמיצה בעיניי את העיקר. הוא טוען שצ'ופרה מנסה להימנע "באופן נואש" מהתמודדות ישירה עם מדע ועם הספקנים. לדעתי צ'ופרה לא מתחמק, הוא פשוט מנהל את המאבק בזירה אחרת, זו החברתית, ובזירה הזאת יש סיכוי לא רע שהוא מנצח.

סיכום

בחלק הראשון של הרשומה סקרתי מחקר מדעי שרומז לכך שצ'ופרה מוכר בולשיט. לדעתי צ'ופרה משחק משחק כפול. בתיאור הגרסה הספציפית שלו למציאות הוא בהחלט מסוגל לתת טיעונים שגויים, חלקיים ועמומים עד כדי חוסר משמעות. אני טוען שהוא יכול לעשות זאת מכיוון שהגרסה הספציפית שלו למציאות היא החלק הפחות עקרוני במהלך שהוא מנסה לקדם, שהוא מאבק חברתי המשקף את הנרטיב הניו אייג'י. בחזית זו הטענות שלו ברורות בהחלט.

בוויכוח בין צ'ופרה לבין מבקריו נוצר שיח חירשים: הצד הספקני עסוק בשאלות כמו – מהו תיאור המציאות הטוב ביותר ומדוע צ'ופרה טועה, ואילו צ'ופרה עסוק בקידום הנרטיב הניו אייג'י וחוויית המהפכה החברתית המתקרבת. הפעילות הזו מקדמת עמדות חברתיות השוללות רציונאליות ומדע. כאשר צ'ופרה מציג את גרסתו למציאות, תוכן דבריו הוא כנראה גורם חלקי בלבד בהשפעתו על המאזין. ייתכן מאוד שהמשיכה לנרטיב הניו אייג'י וההתנגדות לעקרונות ואמונות חברתיות ממסדיות היא הכוח המניע העיקרי.

לאור זאת, לדעתי העיסוק בטעויות הספציפיות של צ'ופרה ודומיו היא לא אסטרטגיה אפקטיבית ביצירת דו שיח עם התומכים בניו אייג'. ייתכן שניתן לקדם את החשיבה הביקורתית-ספקנית-מדעית בצורה טובה יותר על ידי התמקדות בשינוי עמדות כלפי מדע, בהבנת תרומת המדע לחברה ובהבהרת היתרונות והחשיבוּת של צורת החשיבה הספקנית ברמת הפרט והחברה.

* * *

לקריאה נוספת: החלק השלישי בספרי "חשיבה חדה" עוסק בפערים וביחסים המורכבים בין תומכי הגישה המדעית-ספקנית לבין תומכי הניו-אייג'.

ד"ר צ'ופרה ומחוללי הבולשיט

ד"ר צ'ופרה ומחוללי הבולשיט

אייל פוזניאקאיל פוזניאק, פסיכולוג בוגר תואר שני במגמה הקלינית באוניברסיטה העברית, חוזר להתארח בבלוג בצמד רשומות. והפעם על המוקד: ד"ר דיפאק צ'ופרה, בולשיט ותנועת הניו-אייג'.

 

*

בנובמבר 2015, פורסם בז'ורנל מדעי מאמר תחת הכותרת "On the reception and detection of pseudo-profound bullshit". זה היה המאמר הראשון שהתמקד במאפיינים אישיותיים של אנשים הנוטים לקבל 'בולשיט'. הוא עורר לא מעט עניין בקרב חברי הקהילה הספקנית, בין אם בזכות הנושא או הכותרת הפרובוקטיבית ובין אם עקב ההתייחסות הישירה לד"ר צ'ופרה – אדם שבנה קריירה משגשגת מכתיבת טקסטים שרבים היו מגדירים כפסאודו-מדע.

"כשאת אומרת בולשיט – למה את מתכוונת?"

מילון אוקספורד האנגלי מגדיר בולשיט כ-Rubbish, או Nonsense (קשקוש/שטויות). פרק המבוא של המאמר מציג את הכתיבה הפילוסופית סביב המושג בולשיט, המייחסת לו משמעות שונה וממוקדת יותר מהמשמעות המילונית שלו. 'שטויות' או 'קשקוש' הן הגדרות שאפשר לייחס גם לאוסף מילים חסר משמעות לחלוטין, לטקסט חסר מבנה תחבירי או כזה שאינו מתיימר לבטא שום רעיון. בולשיט, על פי המבוא של המאמר, הוא אמירה המתיימרת להעביר תוכן בעל משמעות אך אינה עושה זאת. מעניין לציין ש-'ויקימילון' בעברית מוסיף להגדרה את המונח "בלבול שכל", באופן שלדעתי קולע יותר למהות המושג.

ההגדרה הזו שונה מההגדרה של שקר. שקר צריך להיות מבוסס על ידיעת האמת; דובר שקר חושב שהוא יודע מהי האמת ומציג טענה הסותרת אותה. בולשיט, לפי ההגדרה המוצעת, אינו מצריך דעה מגובשת לגבי האמת ואינו מתייחס לאמירה הסותרת את האמת, אלא מהווה טענה חסרת תוכן אמיתי. כלומר, המונח בולשיט מכיל בתוכו מיצג שווא של משמעות.

במחקר הנוכחי, החוקרים התמקדו בסוג ספציפי של מיצג שווא שכזה: משפטים חסרי תוכן אמיתי, המתיימרים לייצג תובנה פילוסופית מעמיקה לגבי העולם (Pseudo-profound bullshit). בפועל, מדובר באמירות מעורפלות העושות שימוש במונחים מעולם התוכן הניו אייג'י.

איך מודדים בולשיט?

אחת המטרות המרכזיות של המחקר הייתה לבנות מדד אמין לבחינת הנטייה של אנשים לקבל בולשיט. לשם כך השתמשו בשלושה מקורות לבולשיט. הראשון היה אוסף אמירות אמיתיות שפרסם דיפאק צ'ופרה בחשבון הטוויטר שלו. החוקרים בחרו במכוון את האמירות המעורפלות ביותר, כמו למשל "Attention and intention are the mechanics of manifestation". הם מדגישים שהאמירות שבחרו לא מייצגות בהכרח את כלל כתביו של צ'ופרה. השני היה "מחולל הבולשיט של ד"ר צ'ופרה"– אתר אינטרנט שמושך מונחים ניו אייג'יים מחשבון הטוויטר של צ'ופרה ומייצר באופן אקראי משפטים נכונים תחבירית שיכולים להישמע כאילו הושקעה מחשבה בחיבורם. השלישי הוא אתר דומה הנשען על תוכן מילולי ניו אייג'י שאינו קשור בצ'ופרה באופן אישי. [פגשנו את האתרים האלה בבלוג בעבר, ברשומה "אתגר הטיפול ההזוי" – גלעד]

החוקרים בחנו שני מדדים של הערכת בולשיט:

  1. קבלת בולשיט (רצפטיביות לבולשיט) – עד כמה בולשיט נתפס כבעל משמעות ועומק. נבדקים קראו משפטים מעורפלים אלה ונשאלו עד כמה הם תופסים אותם כבעלי עומק ומשמעות. המדד היה הציון הממוצע של הדירוגים.
  2. רגישות לבולשיט – היכולת לזהות בולשיט, כלומר להבחין בין בולשיט לבין משפט בעל משמעות ועומק אמיתיים. כדי למדוד זאת, ביקשו מהנבדקים לדרג גם משפטי מוטיבציה אמיתיים שלא כללו מילים מעולם התוכן הניו אייג'י. ציון הרגישות חושב על פי ההפרש בין ציון הערכת המשמעות של המשפטים המעורפלים לבין ציון הערכת המשמעות של המשפטים בעלי העומק והתוכן הברור. הפרש קטן בין שני הציונים מעיד כי הנבדק מתייחס למשפט הבולשיט כאילו היה בעל עומק ומשמעות. הפרש גדול מעיד על יכולת הבחנה טובה בין המשפטים נטולי המשמעות לאלה בעלי המשמעות.

מי אמר למי ובאיזה הקשר?

לפני שממשיכים, אתם מוזמנים לנסות את כוחכם. ארבעה מבין המשפטים הבאים נהגו על ידי צ'ופרה. היתר הומצאו על ידי מחולל הבולשיט. האם אתם מסוגלים לזהות את האמירות האותנטיות? עד כמה הן עמוקות בעיניכם? תשובות בסוף הרשומה.

1 – Your consciousness gives rise to a jumble of neural networks.

2 – Every material particle is a relationship of probability waves in a field of infinite possibilities. You are that.

3 – The unexplainable undertakes intrinsic experiences.

4 – We are in the midst of a self-aware blossoming of being that will align us with the nexus itself.

5 – Mind and matter are subtle and dense vibrations of consciousness (spirit).

6 – Nature is a self-regulating ecosystem of awareness.

7 – We are not an emergent property of a mechanical universe but the seasonal activity of a living cosmos.

8 – Today, science tells us that the essence of nature is joy.

מהלך המחקר

המחקר כלל ארבעה ניסויים, שהתבססו על מטלות קוגניטיביות ושאלוני דיווח עצמי. בניסוי הראשון דירגו סטודנטים את המשפטים המומצאים (הכלי למדידת קבלת בולשיט), וכן מילאו שאלונים ומטלות למדידת אינטליגנציה, נטייה לחשיבה אינטואיטיבית, טעויות אונטולוגיות ואמונות בתחום הדת. שלושת הניסויים הבאים היו על מתנדבים מכלל האוכלוסייה. בניסוי השני נוספו למשפטים המומצאים גם אמירות אותנטיות ומעורפלות של צ'ופרה מחשבון הטוויטר שלו. הפעם הנבדקים נשאלו ישירות אם הם מכירים את צ'ופרה והאם הם עוקבים אחר פרסומיו. בנוסף לשאלות בתחום הדת נוספו שאלות הנוגעות לאמונה בתחום העל טבעי, כגון אמונה ביכולת לתקשר עם המתים. בניסוי השלישי הוכנס הכלי למדידת רגישות לבולשיט ונבדקה הנטייה לחשיבה אינטואיטיבית. הניסוי הרביעי הרחיב את הניסוי השלישי בכך שסדר העברת השאלות בשאלון הרגישות לבולשיט שונה ונוספו שאלונים למדידת אמונות שאינן מבוססות ראיות, כולל אמונה בקונספירציות וטיפולים אלטרנטיביים.

הממצאים

החוקרים מסכמים את ממצאיהם:

  1. יש צידוק להתייחס למושגים 'רצפטיביות' ו-'רגישות' לבולשיט כמושגים מחקריים, במובן שאפשר למדוד אותם בצורה אמינה ובמובן שאנשים בעלי רצפטיביות גבוהה ורגישות נמוכה לבולשיט הם בעלי מאפיינים קוגניטיביים המבחינים אותם מאנשים אחרים. בניית המדדים לרצפטיביות (קבלה) ורגישות (יכולת לזהות) לבולשיט הייתה אחת ממטרות המחקר החשובות יותר, מכיוון שהוכחה כי כלים אלו הם יעילים תאפשר מחקרי המשך. החוקרים טוענים שהכלים נמצאו כבעלי מהימנות טובה. הכוונה במהימנות טובה היא שעבור כל אחד מהכלים קיים מתאם גבוה בין המענה על פריטי השאלון השונים (אלפא של קורנבך) – מה שתומך בהשערה שהם מודדים קונספט משותף, ושטווח התשובות על השאלון היה רחב מספיק כדי שאפשר יהיה להיעזר בו לניתוחים סטטיסטיים באופן אמין.
  2. נבדקים דירגו משפטים אמיתיים של צ'ופרה כבעלי עומק ומשמעות גבוהים יותר מאשר המשפטים האקראיים, אך רק בהפרש קטן: המתאם בין המשפטים המומצאים לבין המשפטים של צ'ופרה היה גבוה, דפוס הקשרים עם המשתנים האישיותיים השונים היה זהה עבור משפטים אלה ועבור המשפטים המומצאים וההפרש בציונים היה קטן – מה שמצביע על כך שהמשפטים של צ'ופרה ששולבו במחקר קרובים באיכותם לבולשיט מוחלט.
  3. ככל שהנבדק נטה יותר לחשיבה אנליטית, כך הוא נטה לקבל פחות בולשיט והיה טוב יותר בזיהוי בולשיט. הקשר בין חשיבה אנליטית/אינטואיטיבית לבין הקניית עומק למשפטים היה קיים עבור אמירות בולשיט בלבד, ולא עבור אמירות בעלות משמעות ברורה. השוואה זו (לאמירות בעלות משמעות ברורה) חשובה, כדי לפסול את האפשרות לפיה אנשים בעלי חשיבה אנליטית מוצאים פחות משמעות בכל סוגי המשפטים, יהיו אשר יהיו.
  4. נמצאו שני מנגנונים התורמים לקבלה גבוהה ורגישות נמוכה לבולשיט. הראשון הוא הקושי להבחין בצורך בחשיבה לוגית ומעמיקה כאשר נתקלים במסר עמום ומעורפל. השני, שהיה נכון רק לחלק מהנבדקים, הוא נטייה כללית לקבל מסרים כנכונים או כבעלי משמעות.
  5. התמונה הכללית היא שאנשים בעלי רצפטיביות וחוסר רגישות לבולשיט נוטים יותר לחשיבה אינטואיטיבית, לכשלים וטעויות הנובעים מחשיבה זו, מראים תוצאות נמוכות יותר במבחני אינטליגנציה ונוטים יותר לקבל אמונות נטולות בסיס ראייתי בתחומי הדת, העל טבעי, הקונספירציות והטיפולים האלטרנטיביים.

קצת פרטים על הדרך שבה מדדו את הפרמטרים השונים:

חשיבה אינטואיטיבית נמדדה בשני אופנים. הראשון הוא שאלוני דיווח עצמי (אמירות בסגנון "אני נוטה להסתמך על האינטואיציה שלי" / "חשוב לי להבין דברים לעומק"), והשני הוא בעזרת מטלות מתמטיות ומילוליות בהן חשיבה אינטואיטיבית תביא לטעויות נפוצות. כדי להימנע מטעויות אלה המשיב צריך לעבור לחשיבה מבוקרת ולוגית, ונמצא שככל שהנבדקים היו טובים יותר בתהליך הזה, כך הם גם נטו פחות לתפוס את אמירות הבולשיט כבעלות תוכן משמעותי. (דוגמה לשאלה: מחבט וכדור עולים יחדיו $1.10. המחבט עולה דולר יותר מהכדור. כמה עולה הכדור?)

סוג נוסף של כשל הקשור בחשיבה אינטואיטיבית מתואר כ-"טעות אונטולוגית". מדובר בטעות הנובעת מתפיסת קשר בין שני ממדים של מונח שבמציאות אין קשר ביניהם. בלבול בין תכונה פיזית ותכונה/תהליך מנטאלי ייחשב כטעות אונטולוגית. האנשה היא דוגמה קלאסית לטעות שכזו, למשל, הנטייה לתפוס הר גדול כבעל כוח רצון חזק. טעות אונטולוגית יכולה לעבוד גם בכיוון ההפוך – כשאנו מייחסים השפעות פיזיות לתהליכים מנטאליים, כמו האמונה שמחשבה 'רעה' יכולה כשלעצמה לפגוע באחר. (להסבר במילותיה של כותבת השאלון). כדי לבחון עד כמה נבדקים נוטים לסוג זה של טעויות הם התבקשו להבחין בין הממד הריאלי לממד המטאפורי של פתגמים (למשל, הנבדקים קראו את המשפט 'אדם הוא אסיר של החרדות שלו' והיו צריכים להעריך עד כמה הוא אסיר במובן האמיתי והיבש של המילה). גם כאן, הנטייה לטעות הייתה במתאם לקבלה גבוהה של בולשיט.

אמונות שאינן מבוססות ראיות נמדדו בעזרת שאלוני דיווח עצמי. בתחום הדת נכללו אמונות בדבר קיומם של גן עדן, גיהינום, ניסים, מלאכים וכו'. בתחום העל טבעי נכללו אמונות בדבר קיום תופעות כגון קריאת מחשבות, כישוף ותקשורת עם המתים. בתחום החשיבה הקונספירטיבית נכללו אמונות כגון האמונה שקבוצה קטנה וסודית של אנשים אחראית על כל ההחלטות החשובות ברמה הבינלאומית. כמו כן נבדקה האמונה בטיפולים אלטרנטיביים שונים. אמונה רבה יותר בכל אחד מהתחומים הללו נמצאה קשורה בקבלה גבוהה יותר של בולשיט.

אינטליגנציה נבדקה על ידי מטלה מילולית מקוצרת, מטלה חשבונית מקוצרת, ומטלה המבוססת על השלמת מטריצות. הקשר בין אינטליגנציה ואמונות שאינן מבוססות ראיות נבדק עבור תחומי הדת והעל טבעי בלבד, ואמונה חזקה יותר בשניהם נמצאה קשורה בציונים נמוכים יותר במטלות אינטליגנציה (דבר העולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים).

ביקורת על המחקר

מעניין ככל שיהיה, המחקר הזה לוקה בפגמים משמעותיים:

  • החוקרים לא השתמשו במדד לבולשיט באופן אחיד, ודפוס הממצאים לא שוחזר בניסוי האחרון. לאורך ארבעת הניסויים במחקר החוקרים ניסו 'לכוונן' את הכלים, על ידי הוספת והשמטת פריטים מהשאלונים. כלומר, לא נעשה שימוש עקבי בכלים על פני הניסויים, כך שלמרות שארבעת הניסויים מצביעים על דפוס תוצאות דומה, בפועל אין כאן שחזור אמיתי של שימוש בכלי לשם תיקופו. מדד הרגישות לבולשיט הראה תוצאות טובות בניסוי אחד, אך בניסוי העוקב, בו השתמשו בגרסה מקוצרת של השאלון, דפוס התוצאות לא שוחזר. כרגע אי אפשר לדעת אם הסיבה לכך היא השינוי בכלי, או האפשרות שלתוצאות אין אחיזה במציאות בפועל.
  • החוקרים הניחו שמשפט המורכב באופן אקראי על ידי מחשב הוא נטול משמעות, אך נכון היה לוודא שנבדקים שונים לא מסכימים ביניהם על משמעות ספציפית למשפט, שאולי נוצרה במקרה.
  • הקשר שבין אינטליגנציה לבין אמונות חברתיות הוא נושא רגיש למחקר, וצריך לגשת אליו במשנה זהירות. מצד אחד, כאמור, הקשר הזה אינו חדש ויש לו בסיס מחקרי קודם. מצד שני, יש מקום לביקורת לגבי הכלים שבהם בחרו החוקרים לבדיקת אינטליגנציה. מטלת המטריצות היא מטלה המבוססת על חשיבה אנליטית, ומציאת קשר בינה לבין זיהוי בולשיט אינה מפתיעה ואינה מוסיפה בהכרח ידע לגבי אינטליגנציה כללית. המטלה המילולית שבה עשו שימוש אינה נפוצה ככלי לבחינת אינטליגנציה כללית ונועדה לבחינת אוצר מילים. יכולת אנליטית, מילולית וחשבונית הן רק חלק מהמושג אינטליגנציה, שהוא מושג רחב. האם ייתכן, למשל, שאנשים שזיהו יותר משמעות במשפטים העמומים היו בעלי יצירתיות גבוהה יותר ויכולת טובה יותר לחשיבה סמלית ומופשטת?

לפיכך, למחקר הזה יש להתייחס לכל היותר כאל מחקר ראשוני שצריך עדיין לעדן ולנסות לשחזר את תוצאותיו במחקרים נוספים. יהיה מעניין לראות מה קורה כאשר מאלצים את הנבדק לעבור מהערכה סובייקטיבית שטחית של משמעות המשפט לתהליך אנליטי מאומץ יותר, כמו למשל ניסיון לנסח את תוכנו במילים אחרות. כמו כן, יהיה מעניין לראות אם קוראיו הקבועים של צ'ופרה יצליחו יותר להגיע להסכמה ביניהם לגבי התוכן והמשמעות של משפטיו בהשוואה לנבדקים שלא עוקבים אחר פרסומיו.

*

עד כאן סקירת המחקר. בחלק השני של הרשומה ארחיב את הדיון ואבחן את מערכת היחסים בין צ'ופרה ותנועת הניו אייג' שהוא מייצג (לדעתי) לבין הקהילה הספקנית-מדעית.

מי אמר למי – תשובות

משפטים מספר 2,5,6,7 הם ציוצי טוויטר אותנטיים של צ'ופרה. מחולל הבולשיט המציא את 1,3,4,8

 

לקט-חד 4

לקט-חד 4

נפתח בכמה "צעקות" שנשמעו בתקשורת ההמונים לאחרונה:

בשר מעובד מסרטן כמו סיגריות!

בשר מסרטן

אז לא.
על מחדלי התקשורת בנושא הזה – בבלוג של נעם לויתן ויונת אשחר

עדות מדעית לקיומה של תרבות חוצנית!

חוצנים

הממ… לא כך כך מהר… למרות שמדובר בתופעה מעניינת בהחלט.
מאמר חדש יותר שהתפרסם בנושא משער שאולי מדובר ב"להקת שביטים".

עיר מעופפת הופיעה בשמי סין!

האמנם? עיר, מעופפת, בסין, וכל מה שצולם ממנה קיים רק בסרטון אחד ביוטיוב?
"מומחי מזג האוויר הסבירו את התופעה ההזויה כאשליה אופטית שמתרחשת בטבע, המוכרת לרובנו בשם "פאטה מורגנה". הפאטה מורגנה היא תופעה אופטית הגורמת לעצמים מרוחקים להיראות גדולים וקרובים בהרבה מהמציאות וכך היא גורמת לעתים לספינות בים להיראות כגורדי שחקים. [מקור]"  באמת? האם ההסבר מתאים למקרה הזה?

קפטן דיס-אילוז'ן נותן הסבר סביר יותר:

בכורים חכמים יותר!

בכורים יותר חכמים

דוגמה מאלפת איך הופכים את השולי והזניח לעניין המרכזי, ומעלימים את הדגש העיקרי בממצאי המחקר: בניגוד לתאוריות פסיכולוגיות מובילות, ובניגוד לאינטואיציה של הרבה אנשים, *לא* נמצא שום קשר בין סדר הילדים לבין מאפיינים אישיותיים מרכזיים. ההבדל ב-IQ זניח לגמרי, וב-4 מתוך 10 מקרים הבכור אינו בעל ה-IQ הגבוה ביותר.
כמובן שרוב הכתבה בצהובון הוקדשה להסברים אפשריים להבדלים האישיותיים, שכזכור, *לא* נמצאו במחקר.

"נפלאות התזונה"

מבט משעשע ממעוף הציפור, בשפה ברורה (ולעתים מעט בוטה), על הבולשיט הרב שאופף את תחום התזונה. על הקושי האמיתי לחקור את הנושא, על השטחיות והבורות של כלי התקשורת, על רופאים שלא לומדים כמעט כלום על תזונה, על הבדלים באפקטיביות של דיאטות שונות, על טיבם של ה"שיפורים הבריאותיים" שחברות מזון מכניסות במוצרים שלהם, ועל הקשקשנים הרבים שמייעצים בענייני תזונה מבלי שיש להם הבנה כלשהי (מבוססת ראיות) בתחום:

"שישה דברים מחרידים שתעשיית המזון לא תגלה לך"

"הו, זה נשמע כל כך עמוק!" – על הנופלים במלכודת הבולשיט

Deepak_Chopra_(2011)

Deepak Chopra – wikipedia

כנראה המחקר הראשון שבדק מה מאפיין אנשים שמוצאים משמעות עמוקה במשפטים חסרי פשר, כדוגמת המשפטים שדיפאק צ'ופרה משחרר ללא הרף.

המאמר נקרא: "On the reception and detection of pseudo-profound bullshit" והוא זמין לקריאה.

כמה פנינים מתוכו:

  •  We focus on pseudo-profound bullshit because it represents a rather extreme point on what could be considered a spectrum of bullshit.
  • We emphasize that we deliberately selected tweets that seemed vague and, therefore, the selected statements should not be taken as representative of Chopra’s tweet history or body of work. Also, to reiterate, we focus on Chopra here merely because others have claimed that some of the things that he has written seem like “woo-woo nonsense” (e.g., Shermer, 2010) and because of the connection between these claims and the bullshit generator websites that we used. None of this is intended to imply that every statement in Chopra’s tweet history is bullshit.

המחקר העלה כי אלה שמוצאים משמעויות עמוקות במשפטים חסרי פשר (bullshit receptivity) מקבלים ציונים נמוכים יותר ביכולות קוגניטיביות שונות, נוטים יותר לחשיבה קונספירטיבית, נוטים יותר להחזיק באמונות דתיות ופאראנורמליות, ולאימוץ רפואה אלטרנטיבית.
לגבי היכולת להבחין בין משפטים בעלי משמעות עמוקה אמיתית ומדומה (bullshit sensitivity) – נמצא מתאם בין יכולת זאת לבין סגנון קוגניטיבי אנליטי וספקנות לגבי הפאראנורמל.

לכתבה בפורבס שמסכמת את הנושא.

דרך אגב, החוקרים ייצרו את משפטי הבולשיט שהוצגו לנבדקים בחלק מהניסויים בעזרת שני מחוללי הבולשיט הבאים (שהוזכרו בבלוג בעבר):

קדימה, הגרילו לכם תובנה חדשה להיום!