אני יודע מה ראיתי!

אני יודע מה ראיתי!

ב-3 במרץ 1968, קצת לפני עשר בלילה, חזו מאות אמריקאים במשהו מוזר נע בשמיים.

"ראינו משהו שנראה כמו מטוס סילון ארוך ללא כנפיים. הוא בער מלפנים ומאחור. כולם ראו חלונות רבים… אם מישהו היה נמצא בעב"מ ליד החלונות היינו רואים אותם."

"היתה לו צורה של סיגר שמן, לפי ההערכה שלי היו לו חלונות די מרובעים לאורך הצד שפנה אלינו… נראה היה לי שגוף הכלי מורכב מהמון פיסות או יריעות שטוחות מחוברות יחד במסמרות. החלונות הרבים נראו מוארים מבפנים."

"לא נראו להבות אלא ניצוצות זהובים… לדעתי זה היה כלי טיס בצורת טיל עם שלושה אורות או שלושה כלי טייס מאורכים בצורת צלחת."

"הם טסו במבנה אוירי מושלם. נראה כאילו עצם אחד רדף אחרי האחר, שנראה מנסה לחמוק ממנו במהירות גבוהה יותר. הרודף נראה כאילו עשה ניסינות ליירט אותו."

"אני באמת רציתי לראות עב"מ. אני זוכר שאמרתי בקול רם "זו לא תופעה טבעית. אלה באמת עב"מים"… עשיתי ניסיון לתקשר איתם. היה לי פנס ואותתי בקוד מורס… לא היתה תגובה…  אחרי שנכנסתי לבית, היה לי דחף בלתי נשלט לישון… הכלבה הסתובבה בין שני פחי האשפה, ייבבה, נשכבה ביניהם ונראתה מבוהלת עד מוות… אולי היה צליל בתדר גבוה מעל סף השמע שלנו?"

            1968 March 3b              1968 March 3a

מה זה היה באמת

ממש באותו היום התקבל דיווח מסוכנות הידיעות של ברית המועצות כי החללית זונד-4 (Zond IV) מנמיכה במסלולה ומתקרבת לכדוה"א. החללית החלה להתפרק במהלך חדירתה לאטמוספירה. החלקים שנראו בשמיים זוהו ע"י NORAD כחלקים מהחללית או מרקטות ההאצה שלה וזיהוי זה אושר סופית ב-1 ביולי 1968.

האירוע הזה משמש כמקרה בוחן מעניין מכיוון שידוע לנו מה ראו העדים. מגוון התיאורים והסתירות הרבות ביניהם מדגימים עד כמה קשה לסמוך על עדויות ראיה. ניתוח המקרה מופיע בדו"ח Condon, החל מעמ' 949.

מה נראה בשמיים באותו הלילה? לא הצלחתי להשיג צילום וידאו של האירוע, ואני בספק אם יש כזה בנמצא. אבל הנה צילום של אירוע דומה (אפשר לדלג לאמצע הסרטון):

בין מציאות לפרשנות

נניח לרגע כי מישהו רואה שלוש נקודות אור נעות לאורך שמי הלילה במרווחים שווים ביניהם. הנה מה שיתארו צופים בדרגות פרשנות הולכות וגדלות:

  • 3 נקודות אור נעות בהפרדה זוויתית קבועה
  • 3 נקודות אור עפות בהפרדה זוויתית קבועה
  • 3 אורות עפים במבנה
  • 3 כלי טייס טסים במבנה
  • כלי טיס מוארך עם 3 אורות לאורכו
  • כלי טיס מוארך עם 3 חלונות מוארים מבפנים

הנתונים שנאספו לגבי מקרה זה במסגרת פרוייקט הספר הכחול (Project Blue Book) כללו 78 תיאורים, כשרק 30 מהם היו מפורטים דיים כדי שאפשר יהיה לנתח את תוכנם באופן השוואתי. 17 מהם נמסרו ע"י אנשי חיל האויר האמריקאי.

רבע מהדיווחים היו אמינים למדי, עם תאימות גבוהה למדי ביניהם. רבע היו מאוד לא אמינים. הנותרים היו מאוד לא ברורים וקשה היה להבין מהם מה בדיוק נצפה.

נתעכב על כמה מאפיינים עקרוניים של התיאורים.

אפקט החללית הדמיונית

הדיווחים על עצם בודד שהאורות מקובעים בו (בין אם כפנסים ובין אם כחלונות) נובעים מהנטייה של המוח שלנו "לחבר בין הנקודות" ולראות את התמונה השלמה.

בדוגמה הזו אנו רואים משולש שחור באופן כה ברור, עד כי יהיו כאלה שיהיו משוכנעים כי הם מבחינים בקוי הגבול בין צלעות המשולש השחור לרקע השחור (הסתירו את האיזורים הצהובים ותיווכחו כי קוי גבול כאלה לא קיימים):

אשליית משולש

נטיה זו חזקה במיוחד אם הנקודות זזות כמקשה אחת. הנה דוגמה שמבודדת את אלמנט התנועה (במקרה הזה ללא תנועה לא ניתן להבחין באובייקט הנפרד):

אין ספק כי במצבים רבים, יכולת זו של המוח "לחבר בין הנקודות" ולראות "מעבר" היא יעילה ביותר. ראו כמה מעט מידע ויזואלי נדרש למוח כדי להבין מה קורה כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=1F5ICP9SYLU#t=5m18s

הנה הדגמה נוספת לנושא:

שימו לב לתיאור בתחילת הסרטון: "צילמתי עב"ם בצורת משולש…", וכאן: "שימו לב כיצד קידמת כלי הטיס מוסווית ראשונה" למרות שבבירור מדובר ב-3 נקודות אור נפרדות – רואים את הכוכבים חולפים ביניהן!

הציפייה לראות כלי טייס יחיד, בצורת "סיגר" (צורה מקובלת בתרבות העב"מים) מגדילה מאוד את הסיכוי שהמוח שלנו יפרש שורה של נקודות אור כחלקים של עצם מוארך יחיד. אנחנו פשוט "נראה סיגר". בדיוק כפי שאנו רואים את המשולש השחור למעלה.

טעויות בהערכת גודל, מרחק ומהירות

מעניין לבחון את הדיווחים שנמסרו מפי האנשים שאמורים להיות היותר מיומנים בנושא, הן מבחינת היכרות עם תופעות שמיימיות מגוונות והן מבחינת רמת הדיווח שלהם – אנשי חיל האויר. 12 שאלונים זהים מולאו וכן נמסרו 5 דיווחים מפורטים מאוד נוספים. לגבי הגודל הזוויתי היתה הסכמה טובה (על פני איזו זווית ראייה נפרשו הנקודות בשמיים – הערכה שכל צופה מיומן יכול לתת בדיוק די טוב).

אולם לגבי הגודל, המרחק והמהירות ההערכות שהתקבלו ע"י צופים שונים היו סותרות באופן קיצוני, עד כדי פערים של פי 10 במספרים.

נחשוב על עיגול אור קטן שאנו רואים חולף על פני השמיים. ללא ידע מוקדם או הנחות מוקדמות לגבי טיבו של אותו עצם, אין לנו שום דרך להעריך את מרחקו. יתכן שמדובר בעצם בגודל מטר שחולף במרחק ק"מ מאתנו במהירות של 1 קמ"ש, ויתכן באותה מידה שמדובר בעצם גדול פי 10, במרחק גדול פי 10 שנע במהירות גבוהה פי 10. בשני המקרים נראה בדיוק את אותו המחזה.

קרוב-רחוקמסיבה זו, הערכה של גדלים אלו בדיווחי עב"מים היא משוללת כל יסוד, ולראיה – כל אותם חרקים קטנים שחולפים כמה מטר או ס"מ מעדשת המצלמה ונתפשים ככלי טיס אימתניים שנעים במהירויות דמיוניות. (פגשנו אותם כאן)

העובדה המצערת היא שרק 4 מתוך 12 אנשי המקצוע שמסרו את עדותם הודו שאין להם כל דרך להעריך את מהירות העצם שראו. מתוך 17 עדויות חיל האויר ארבעה תיארו את שראו כ"מבנה" ושניים ציינו "חלונות", ללמדנו שגם מוחם של אנשי חיל האויר מבצע פרשנויות לא מודעות.

אפקט ההתרגשות

ממצא מעניין נוסף שעולה מהדיווחים הוא שככל שהעד היה נרגש יותר ובטוח יותר שראה תופעה מיוחדת, כך הדיווח שלו היה ארוך, מפורט ופחות מדוייק. אלה שהבינו נכון מה ראו, התרגשו הכי פחות והדיווח שלהם היה קצר ותמציתי.
מדובר בהטית-פרסום לטובת הפרשנויות השגויות. אנשים שלא הבינו מה ראו הם בעלי המוטיבציה הגדולה ביותר לדווח, בעוד שאלה שהבינו מה ראו לעיתים קרובות בכלל לא טורחים לדווח.
ברור גם אילו מבין הסיפורים תמצא לנכון המדיה רודפת הסנסציות והרייטינג לפרסם. מן הסתם זה יהיה הסיפור העסיסי והנרגש על כלי טיס דמוי סיגר שחלף במהירות עצומה בשמיים כשאור בוקע מחלונותיו, ולא תיאור קצר ויבשושי בסגנון "זה נראה כמו שברי חללית שנשרפו באטמוספירה".

*

מקרה זה, שבו היה ידוע מה באמת ראו העדים, מלמד אותנו מה רב עלול להיות המרחק בין הדיווחים שהתפרסמו לגבי מקרים אחרים של עב"מים לבין מה שהתרחש במציאות.

פוסט זה הוא הרחבה של סעיף בפרק "המשמעות היא בעיני המתבונן" בספרי "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה".

מקורות והרחבות:

פוסטים נוספים בנושא עב"מים:

 

די כבר אתם והמציאות האובייקטיבית שלכם!

די כבר אתם והמציאות האובייקטיבית שלכם!

לאחרונה התנהלו כמה שיחות בקבוצת הפייסבוק "חשיבה חדה" על מהותם של תקשורים. עסקתי בנושא לא פעם כאן בבלוג, אבל אני חושב שהשיחה הבאה שהתנהלה ביני לבין מתקשר כל כך קלאסית, שחבל לוותר עליה.
ניסיתי לקדם את הדברים מהר ככל הניתן לעבר עריכת ניסוי שמטרתו לבדוק האם מקור המסרים מחוץ למוחו של המתקשר, או שהם פרי דימיונו בלבד.

*

יום אחד, בעודי מעלעל בדפי ספר-הפנים הגדול, נתקלתי באוצר בלום של ידע, כ-3500 מילה על חוצנים, יקומים מקבילים, מימדים רוחניים, ועוד. הטקסט מתחיל בתיאור סטנדרטי של קונספירציית הסתרת ביקורי חוצנים, אך מהר מאוד ממריא למחוזות מקוריים יותר.

בין השאר אנו לומדים כי "הזכר קולט את האנרגיות הקוסמיות, מעבד אותן עיבוד בהתאם ליכולותיו ולאפשרויותיו – בהתאם למבנה הפנימי שלו ואז באמצעות יחסי המין הוא מעביר את האנרגיות האלה לנקבה יחד עם שפיכת הזרע (זה כמובן הביטוי הפיזי של התהליך. המנגנון בכללותו "עובד" גם ללא הגורם הפיזי  – באמצעות מחשבות, דמיון, אנרגיות רוחניות, פנטזיות וכדומה – אבל על זה אכתוב פעם בנפרד). הנקבה ממשיכה לעבדן על פי יכולותיה שלה והמבנה הפנימי שלה ואז, פעם בחודש, בתהליך שמכונה "מחזור", היא מעבירה את התוצר הסופי, את האנרגיות המעובדות, לפלנטה."

בעודי קורא את הדברים הרגשתי שקשה לי מאוד לקבל תיאוריה כזו. הכותב כאילו קרא את מחשבותי, ומיד ממשיך: "מאחר ואני יודע שמאד קשה לקבל תיאוריה כזאת, אני רק מבקש שתתייחסו אליה כאל אקסיומה. לא מעבר לזה."

לאחר מכן הוא עובר לדבר על היקום שוקק החיים ומסביר: "אמת ונכון – בהתייחסות הפיזית הרגילה והמקובלת, לא נראה חיים על הירח למשל, לא צמחים, לא בעלי חיים וודאי לא יצורים דמויי אדם אבל הם נמצאים שם בהחלט, בממד שהוא אחר מהממד המאפשר את ההתייחסות הפיזית שלנו."

כמו כן הוא טוען ש"הכול, כל הממדים, כל העולמות, כל היקומים, מתקיימים למעשה באותו המקום, באותה הנקודה. לא רק שהם מתקיימים באותה נקודה – הם כולם אך ורק נקודה. לא מעבר לזה ולא פחות מזה. ואם נזכור שנקודה היא למעשה משהו חסר ממדים, ללא גובה, ללא רוחב וללא עומק, נתחיל אולי להבין עד כמה הנושא מורכב וסבוך. היקומים כולם הם למעשה אוסף של נקודות חסרות ממדים כאלה הנמצאות בדיוק באותה נקודה. מסובך? נכון… אבל אמת."

אוקי…  איך יתכן שדברים אינם מתערבבים, אם הכל נמצא באותה הנקודה? התשובה פשוטה:

"הדבר היחיד המבדיל בין העולמות והיקומים והממדים השונים הוא במהירות הרטט המשתנה של החלקיקים הנמצאים בכל יקום ויקום. אם ביקום הפיזי החלקיקים נעים במהירות מקסימאלית של 300,000 ק"מ בשנייה, הרי שביקומים הרוחניים הם נעים במהירויות גבוהות בהרבה כאשר כל רמת יקום מהירה באלף מונים ממהירות החלקיקים של הרמה שמתחתיה ואיטית באלף מונים ממהירות החלקיקים של הרמה שמעליה וכך זה נמשך עד אינסוף, עד לממד האמיתי המכונה "אינסוף" ששם מהירות התנודות כמובן אינסופית ומשמעותה של מהירות כזאת היא שאין שם תנועה בכלל. השוני הזה במהירות החלקיקים היא זאת ה"מאפשרת" את קיום הכול באותה נקודה. ומאחר ומספר המהירויות האפשריות אינסופי הרי שגם כמות היקומים היא אינסופית."

בהמשך אנו חוזרים אל החוצנים ולומדים בין השאר כי "חוצנים אינם זקוקים לכלי טיס הטסים במהירות האור כדי להגיע ממקום למקום. הם זקוקים ליכולות רוחניות ולטכנולוגיות רוחניות המביאות אותם להעצים או להפחית את מהירות תנודתם, להמיר את עצמם למצבי צבירה אחרים, "להלביש" על עצמם צורות מצורות שונות וכך להגיע ליכולת מעבר בין הממדים ובין היקומים המקבילים."

זה אולי מקום טוב לעצור ולציין כי הדברים שקראתם הועברו אל הכותב באמצעות נור-אל – הישות הקוסמית שאותה הוא מתקשר.

*

לא יכולתי להתאפק ופתחתי בשיחה עם האיש. האם סוף סוף אזכה לפגוש מתקשר שמוכן להעמיד את תקשוריו במבחן מציאות כלשהו? להלן השיחה שהתנהלה בינינו באופן ציבורי, עם נגיעות עריכה קלות בלבד, למען השטף והקריאות (הדגשות שלי).

פתחתי ישר ולעניין:

דוד, אני מבין שאתה מתקשר ישות קוסמית. אני אינני מאמין שישות זו קיימת מחוץ לראשך, אבל ניתן אולי לאמת דברים כאלה, בדרכים שונות: למשל, אפשר להפנות לה מבחר שאלות שהתשובות להן עדיין לא ידועות ולראות אם היא מספקת תשובות נכונות, או לפתור הוכחות מתמטיות שמתמטיקאים מתחבטים בהן כבר עשרות שנים, וכד'.
האם תהיה מוכן לשתף פעולה בניסוי כזה, בו אני אציג שאלות, והישות תנסה לענות עליהן? לחילופין, האם יש לך רעיונות לדרכים אחרות שיכולות להוכיח כי ישות זו אכן קיימת?

גלעד יקירי, אין לי שום כוונה לנסות להוכיח לך או לא להוכיח לך את קיומם או אי קיומם של דברים. הרי כל מה שאומר יהיה בגדר "נמצא בראש שלי" וזה אכן כך. כל העולם "נמצא בראש" של מישהו או של משהו. הכל חלום והכל אשליה. גם מה שתאמר וגם מה שאני אומר. הדבר היחיד שאני יכול להציע לך הוא לצאת ללמוד, לחוות, להרגיש, להתחבר, עם דברים שמשהו בבסיס שלך מתנגד להם. אולי מתוך פחד שעולמך יתערער, אולי מתוך חשש מדברים חדשים – הרי כל דבר חדש מעורר חששות.

אני לא מבין. נניח מחר יש שריפת ענק בכרמל. אתה טוען שהיא תהיה שריפה רק בשבילי אבל לא בשבילך? אם אני מתנגש חזיתית במישהו ונהרג, אני נהרג רק בעולם שלי, ולדעת אחרים אני עדיין חי? אם 6 מיליון יהודים נרצחים בשואה, זה רק בעולם שלהם או גם בעולם שלנו? האם הם אלה שיצרו את המציאות שלהם?

השאלות ששאלת מעניינות וכמובן נמצאות בתחום המכונה "פילוסופי". אבל אומר כך – מאחר והעולם אינסופי ויש אינסוף עולמות מקבילים, הרי שכל האפשרויות על כל גווניהם עשויות להתקיים או לא בעת ובעונה אחת. כך שמאד יתכן שהשואה היא מציאות כאן בעולם הזה אבל אינה מציאות בעולם מקביל. כך גם כל נושא אחר. אני בטוח שבאיזה יקום מקביל קיים גלעד רוחני מאד…

אתה אומר "הכל חלום והכל אשליה", ואני לא מצליח להבין, אם אדם נרצח, זו אשליה? אשליה של מי? של זה שנרצח? כנראה שלא רק, כי אנשים רבים אחרים מסכימים שהוא נרצח.
ועוד דבר, אני מבין שאינסוף היקומים קצת מבלבלים את העניינים. אני מסתפק אם נתמקד לרגע ביקום שלנו. אתה יודע, זה עם ההיסטוריה המוכרת, ועם העתיד שבעתיד יהיה מוכר. מקובל?
כל עוד תודעתי שלי תקועה ביקום הזה, לא באמת אכפת לי אם תודעות מקבילות כלשהן חוות דברים אחרים ביקומים אחרים.
אפשר אם כן לשאול את הישות שלך שאלות על היקום הזה? ובכל מקרה, אני מניח שהיא תדע לאיזה יקום אני מתכוון לא?

אם החיים כולם הם אשליה, הרי שכך גם המוות. הלא כן? הכל תלוי בנקודת המוצא שלך ובתפישת העולם שלך. מה שמכונה מציאות היא מציאות ברמה מסוימת של הקיום. היא אשליה ברמה אחרת של קיום.

בוא נהיה יותר ספציפיים. מותם של 6 מיליוני היהודים בשואה הוא אשליה?
אנא בחר:
1) כן
2) לא

השואה בהחלט מציאות ובהחלט אינה מציאות – כמו שאמרתי, בהתאם לנקודת ההשקפה שלך.
כמובן שאם אנחנו מקבלים את העולם הפיזי כדבר אחד שאין בלתו, הרי שמעבר לזה שום דבר לא קיים ובזה מסתיימת החלפת הדיעות בינינו. בעולם הפיזי שלנו השואה בהחלט התקיימה. אני טוען שמה שמתרחש כאן בעולם הפיזי הוא רק חלק מזערי של תהליכים שלמים.

אוקיי מצוין. אנחנו מתקדמים.
האם הישויות שלך יודעות לומר דברים על העולם הפיזי שלנו? או שהן מתבלבלות עם הרבה עולמות אפשריים אחרים שאינם שלנו?

הישויות אומרות דברים בהתאם ליכולות ההבנה והתפישה של בני האדם המעבירים את אמרותיהם. הבלבול – אם יש בלבול – נמצא אצלנו. לא אצלם.

אז אצלך יש בלבול או לא? בין העולם הפיזי שלנו לבין עולמות ביקומים מקבילים?

אצלי אין בלבול. אני מודע היטב מה קיים בעולמנו ומה אינו קיים ומה קיים בעולמות אחרים.

מצוין. אז הדברים שהישות תמסור דרכך בטוח יהיו תקפים לעולם הפיזי שלנו, נכון?

כן

מעולה.
האם הישויות שלך מסוגלות לחזות את העתיד, בעולם הפיזי שלנו? כלומר לדעת דברים שאנחנו, בגלל המוגבלות שלנו עדיין לא יודעים?

ודאי שלא. העתיד אינו יכול להיות נצפה מכיוון שהוא תלוי לחלוטין בבחירותיו החופשיות של האדם ובהחלטותיו וכל בדל של החלטה יכולה להסיט את מהלך הדברים לחלוטין מנתיבם. לכן רוחניות אמיתית לעולם אינה חוזה עתידות.

אוקיי. עתיד הן לא יודעות.
האם הן יכולות לדעת דברים על הטבע שאינו תלוי בבני אדם? למשל, האם לכוכב מסוים יש כוכב לכת או לא, מה הטמפרטורה במרכז כוכב מסוים, מהי מהירות האור, פרטי תהליכים ביוכימיים, וכיוצא באלה? (של העולם הפיזי שלנו כמובן)

אני מניח שכן.

מצוין. אני יכול אם כך לחבר שאלון עם כמה וכמה שאלות מדעיות שהתשובה עליהן אינה ידועה עדיין, או עומדת להתגלות בניסוי קרוב, והן תדענה את התשובה? זה יכול להיות מאוד מעניין.

זה בהחלט יכול להיות מעניין.

מעולה. אנסה לבנות שאלון כזה. האם הן תהיינה מוכנות לענות על שאלון כזה? (אני לא רוצה לטרוח לחינם)

אני חושב שכן.

יופי.
עכשיו שאלה. נניח שיש 10 שאלות, הישויות נותנות את התשובות שלהן, ומתברר שאף תשובה אינה נכונה, או שהן היו קרובות רק ב-3 מתוך 10 השאלות. מה תאמר על תוצאה כזו?

התשובה שלי ברורה – על המדענים לבדוק שוב את נתוניהם. ההיסטוריה המדעית הרי רצופה בחוקים בדוקים שאין עליהם עוררין שהתגלו כמוטעים לחלוטין לאחר שדברים אחרים התגלו.

האם אין אפשרות שהן טועות?

עד כמה שאני נוכחתי לדעת מתוך ניסיוני של כעשרים שנים של קשר – הן אינן טועות. לעיתים חולף זמן עד שההבנה של משמעות הדברים מחלחלת אבל דבריהם תמיד מוכיחים את עצמם. אבל כמו שאמרתי קודם – הכל תלוי בנקודות ההשקפה של האדם. הוכחה בדוקה בעיניי יתכן ותהיה הבל הבלים עבורך ולהיפך.

לא לא. אז אני מעוניין למצוא מבחן שבו שנינו נסכים שהצלחה היא הצלחה וכישלון הוא כישלון.
נצטרך לשאול אותן שאלות שהתשובה עליהן ברורה כשמש, ואתה תהיה זה שתשפוט אם היא נכונה או לא, מלכתחילה.
אז בוא נחשוב יחד. האם הישויות יודעות עובדות שקיימות כרגע בעולם הפיזי שלנו? אני מניח שכן.
האם אתה חייב לדעת/ להכיר את העובדות הללו כדי שהן תדענה אותן? אני מניח שלא.
תקן אותי אם לא הבנתי נכון עד כה.

הישויות רואות דברים על פי דרכן. יש דברים הנחשבים כבסיסים שאין עליהן עוררין באמונות בני האדם שהישויות אינן מתייחסות אליהן כלל כי הן מוטעות לחלוטין. לכן מה שאני מציע הוא שתשאל את שאלותיך ואני אעביר אותן הלאה, ללא קביעות מראש או תנאים מראש. ותהיינה התשובות אשר תהיינה. אתה חייב להבין גלעד שאני חושב בראש ובמודעות של בן אדם. הן חושבות אחרת. לנסות להעריך את ערכי המחשבות שלהן מוטעה מיסודו.

אני מציע משהו אחר. הבה נגדיר ניסוי שלך נראה מקובל (אין טעם לנסות משהו שתאמר לי מראש שלא יעבוד).
אם זה יראה לך סביר, תתייעץ עם הישויות ותאמר לי אם הניסוי מקובל עליהן או לא, ואם לא, מה הבעיה.
מה דעתך? חשוב כמה מרתק ומרגש יהיה אם הישויות יצליחו להכות את כל מה שהמדע סבור שהוא מבין היום. בתנאים מסוימים, יהיה קל מאוד להוכיח את קיומן, או לפחות שכוחות על-טבעיים כלשהם פועלים כאן. אני אשמח לעזור להרים ניסוי כזה.

אינני יודע מהו ניסוי. על פי הגדרות המדע? על פי הגדרות רוחניות? על פי ההיגיון? על פי אי ההיגיון? שאל שאלות וכמו שאמרתי אשמח להעביר הלאה ולתת את התשובות שיתקבלו. וכמו שאמרתי – מאד יתכן שהתשובות תהיינה שונות ומשונות ונוגדות לחלוטין את מה שהמדע מאמין בו, אבל זה חלק מה"משחק" הזה.

מה הטעם בניסוי אם כל תוצאה תתרץ בכך שאנחנו לא מבינים כלל את האמת (איזו אמת? אמת של הישויות? חשבתי שאין אמת אחת).
אתן לך דוגמה לניסוי פשוט. נניח אנחנו לוקחים 100 פתקים. על 50 מהם אנחנו מציירים עיגול שחור.
אנחנו מקפלים את כל הפתקים טוב טוב, כך שלא ניתן לראות איזה מהם מצויר, ואיזה ריק.
כעת אתה עובר על הפתקים אחד אחד, שואל את הישות האם מצוירת בו נקודה שחורה או לא, ואנחנו רושמים את התוצאות.
אח"כ בודקים. אם שיעורי הניחוש חרגו מכל מה שצפוי באקראי, יש ישויות! או שאתה ניחנת בחוש שישי. מה יותר פשוט מזה?

זה בעיניי אינו ניסוי אלא הוכחה (או אי הוכחה) על רגישות היכולת האנרגטית של האדם לזהות תדרים. זה לא נשמע רציני.
אתה דיברת קודם על מתן תשובות לשאלות מדעיות הנוגעות במהות מבנה היקום. אני מציע שננסה לפנות לכיוון הזה ולא לסוגי טריקים של ניחוש. זה לא קשור כאמור לישויות. ניסוי כזה מתאים יותר לאורי גלר ודומיו.

אבל ניסוי כמו שהצעת לא יכול להעלות דבר, מכיוון שכבר אמרת לי שאם התשובות לא יתאימו לידוע למדע, אתה תאמר שאלה אנחנו שטועים ולא הישויות, אז איזה עניין יש בניסוי כזה? תוצאתו ידועה מראש – הישויות צודקות.
אנחנו צריכים משהו מאוד פשוט וברור, שניתן לבדיקה מידית. ניסוי הפתקים מאפשר את זה.
תסכים איתי, שאם הישויות אינן מצליחות לזהות כתם שחור על נייר, קשה לצפות שידעו לענות על משהו יותר מורכב בעולם שלנו, נכון? במידה שהישויות יוכיחו את יכולותיהן הבסיסיות ביותר, נוכל לפנות לדברים יותר מורכבים.

מי אמר לך שהישות שאותה אני מתקשר בכלל תתייחס לניסוי כזה? אולי כן ואולי לא אבל זה לא יהיה רציני.
כל דבר בעולם משדר תדר מסוים של אנרגיות. נייר לבן משדר תדר אחד ונייר לבן שעליו יש עיגול שחור משדר תדר אחר. ניסוי כזה יבדוק למעשה את מידת יכולתי או אי יכולתי לחוש את ההבדל בתדרים האלה ולא מעבר לזה.
אני יכול להבטיח לך שיש כאלה שרגישים לנושא הזה יותר ממני. זו בהחלט אינה הוכחה למידת מהימנותה של הישות שאיתה אני מתקשר. מדוע אתה מנסה לסגת מנושא השאלות?

הסברתי מה הבעיה בניסוי הראשון – אתה הסברת לי שלא משנה מה יצא, הישויות צודקות. אתה לא רואה את חוסר הטעם בניסוי כזה?
לגבי התדרים, אני לא מבקש ממך לחוש תדרים, אלא מהישויות לומר לך מה הן חשות. אפשר למספר את הפתקים אם זה מקל עליהן. האם הישויות לא מסוגלות לדעת מה כתוב על פתק? אבל כן לדעת מה צפונות היקום?

מה יעזור מיספור? הרי אם אצליח לנחש או לא את כמות הפתקים המנוקדים לא תהיה הוכחה למהימנותן של הישויות אלא לכושר שלי. מיספור הפתקים לא ישנה את התוצאות. נסה למצוא רעיון אחר לניסוי.

אני לא מצליח להבין את הבעיה. הישויות לא יכולות לומר לך מה יש בפתקים בלי שאתה צריך לחוש משהו בעצמך?
יודע מה, אין צורך בפתקים דווקא. זו היתה רק הצעה פשוטה. אבל אתה מוזמן להציע משהו אחר שעונה על התנאים הבאים:

1) ניתן לבדוק את התשובות שהישויות נותנות מול מצב המציאות.
2) אתה לא הכרת את מצב המציאות הנידון לפני ששאלת את הישויות.
3) מצב במציאות ברור ולא ניתן לוויכוח ע"י שום אדם בר מוח.
4) כדי להקל על הבדיקה ועל החישוב הסטטיסטי, התשובות צריכות להיות כן/לא, או אחת ממספר תשובות מוגדרות מראש (כמו שאלון אמריקאי).

הניסוי עם הפתקים עונה על כל התנאים הנ"ל. אבל אתה מוזמן להציע משהו אחר. כמובן, אם מעניין אותך לאמת את קיומן של הישויות.

אני בתמורה מבטיח שאפרסם את הניסוי בבלוג שלי, ואם נצליח להראות סטייה משמעותית ומובהקת מהצפוי באקראי, אעזור לך להגיש את מועמדתך לאתגר מיליון הדולר של רנדי. למותר לציין שמעבר למיליון דולר תזכה גם בתהילת עולם.
כמובן, אם הדבר בעייתי אני מניח שיהיה אפשר לשמור על אנונימיות מסוימת, ובכל מקרה תוכל לתרום את כל הכספים לנזקקים, או לכל מטרה ראויה אחרת כרצונך. מה דעתך?

ראה גלעד יקר. אינני זקוק להוכחות כלשהן. יש לי את כל מה שאני צריך לו. אתה הצעת לערוך ניסוי ואני הסכמתי. הניסוי שהצעת אינו נראה לי כי הוא לא יוכיח כאמור את מידת מהימנותן של הישויות. אפילו אני לא אדע מה הוא אמר לי ומה אני הרגשתי מכוחי שלי. זה נראה לי כמו ניסוי קרקסי בהוקוס פוקוס ולא משהו רציני והסברתי לך מדוע.
לי אין מושג מהיכן להתחיל "להמציא" ניסוי מהימן כזה. אינני איש מדע ואינני אמון על ניסויים. אני מעביר אינפורמציה.
לכן אם אין לך רעיון אחר, ניפרד כרגע כידידים ואולי יעלה בך רעיון כלשהו ואשמח לשמוע אותו.
המשך ערב נעים.

מהיכן אתה יודע שהמידע שאתה מעביר נכון? מעבר לאמונה טהורה?
ניסיתי כמה דרכים לאמת אותו מול ידע קיים, אבל אתה הסברת שאם הוא יעמוד בסתירה לידע קיים, הרי שהידע הקיים שגוי.
אני מניח שניסית לאמת את המידע שעובר דרכך מתישהו בעבר, מול משהו, לא?
אפילו תוצאותיו של ניסוי פשוט אתה חושש שלא תוכל להבין או לדעת מה הן אומרות, אבל במסרים נשגבים על האנושות והיקום אתה כן בוטח? לי זה פשוט נראה מוזר, זה הכול.
אבל באמת אינך חייב לי דבר…
מניין לך שהישויות לא עובדות עליך ומעבירות מסרים שקריים בכוונה?

מעבר לעובדה שאני יודע שהדברים נכונים, אין לי דבר ואין לי יכולת גם להוכיח לך את נכונותם. את ההוכחות עליך למצוא בכוחות עצמך (ולמען האמת אני די משוכנע שאפילו אם היינו עורכים ניסוי והוא היה "מצליח" מבחינתי, לא היית משתכנע).
אני את ההוכחות שלי מצאתי. לא אפרט כמובן את ההוכחות האלה, זו עבודה שארכה יותר משלושים שנים ועדיין לא נגעתי בקצה הקרחון, אבל עבורי זה מספק.
כל אדם רשאי כמובן לקבל או לא לקבל דברים מסוימים, את טיבם ואת מהותם ומשמעותם.
אני לא מקבל את דרכך ואתה לא מקבל את דרכי. והכל בסדר.

סבבה. בהצלחה בהמשך דרכך.

בהצלחה גם לך גלעד.

תודה, אם תחשוב על בדיקה פשוטה (ותחשוק במיליון דולר) אתה יודע איפה למצוא אותי.

*

נסכם מה היו הטיעונים שעמדו בינינו לבין ניסוי פשוט. הרשימה הרגילה, למעשה:

* אין משמעות לבדוק את זה כי אין דבר כזה מציאות אובייקטיבית – הכל אשליה.
* אין משמעות לבדוק את זה כי גם אם יש משהו שנראה כמו מציאות, הרי שדבר והיפוכו יתכנו במקביל, כי יש אינסוף יקומים מקבילים וכל אחד שונה.
* אין משמעות לבדוק את זה כי גם אם יש משהו שנראה כמו מציאות ביקום הזה, קיימים ממדים רוחניים בהם דברים אחרים מתרחשים.
* אין משמעות לבדוק את זה כי הישויות צודקות תמיד, אם נגלה סתירה – אנחנו הטועים.
* אין משמעות לבדוק את זה כי ניסויים פשוטים ומוגדרים "אינם רציניים" – הם קרקס. הוקוס פוקוס.

להשלמת התמונה, הנה טיעונים נוספים שאמנם לא עלו בשיחה זו, אך בהחלט נתקלתי בהם לא פעם:

* אין משמעות לבדוק את זה כי יתכן שמדובר בישויות שקר.
* אין משמעות לבדוק את זה כי יתכן שהישויות מוסרות מסרים שגויים בכוונה, מסיבות השמורות עימן (מקבל המסר עדיין לא בשל לשמוע את האמת, למשל).

לאור כל האמור לעיל, אני לא יכול שלא להיות מופתע בכל פעם מחדש מהביטחון הרב אותו מפגינים המתקשרים לגבי תוקף דבריהם, ומגישתם האמביוולנטית ל"הוכחות". הנה שוב משפטים שנאמרו במהלך השיחה לעיל בהפרש של שניות זה מזה:

1) "אינני זקוק להוכחות כלשהן."
2) "מעבר לעובדה שאני יודע שהדברים נכונים, אין לי דבר ואין לי יכולת גם להוכיח לך את נכונותם."
3) "אני את ההוכחות שלי מצאתי. זו עבודה שארכה יותר משלושים שנים."

על ידי המצאת הגדרות יצירתיות למושגים 'הוכחה', 'קיים', 'נכון', ו'ידע' אפשר לטעון בביטחון רב כל דבר, ללא סכנה של היתקלות כלשהי עם המציאות – הלא היא אשליה בכל מקרה.
כמה נוח בממלכת האשליות.

לקריאה נוספת:

שרלוק הולמס ותעלומת העב"מים המקסיקניים

שרלוק הולמס ותעלומת העב"מים המקסיקניים

ביום שישי, 5 במרץ 2004 צילם צוות חיל האויר המקסיקני 11 עב"מים טסים בשמיים במבנה מסודר. כעבור כחודשיים, ב-12 במאי, פרסם משרד ההגנה הצהרה לעיתונות לגבי הארוע, והקרין בפניהם את הוידאו שצילם צוות המטוס. הוידאו צולם במצלמת אינפרה-אדום (IR) שמותקנת בתחתית המטוס, במהלך משימת מעקב שמטרתה היתה איתור מטוסים של מבריחי סמים. העצמים נראו טסים במקביל למטוסים בגובה של 11,500 רגל (3.5 ק"מ).

"האם פחדתי? כן. קצת פחדתי מכיוון שנתקלנו בדבר שלא קרה עדיין מעולם" אמר מפעיל המכ"מ, שהבחין בחלק מהעצמים.

"לא יכולתי לומר מה זה היה… אבל אני חושב שזה אמיתי לגמרי" אמר מפעיל מצלמת ה-IR.

קברניט הטיסה אמר כי מטוסי הצבא רדפו אחר האורות וכי הוא "מאמין שהם יכלו לדעת שאנו רודפים אחריהם". הוא הוסיף שכאשר הפסיקו לעקוב אחריהם, העצמים נעלמו.

חברי הצוות לא יכלו לראות את העצמים בעין בלתי מזויינת, אך הם נראו בבירור במסכי מצלמת ה-IR.

הנה הצילומים המקוריים. מה דעתכם?

וההמולה שהארוע עורר בחדשות:

"זו הפעם הראשונה שעדות מצולמת כזו משוחררת לציבור" – אומר בהתרגשות מומחה העב"מים שמרואיין בכתבה.

חוקר עב"מים אחר בשם Jaime Maussan הציג את הצילומים כהוכחה לביקור חוצנים:
"אלה חדשות היסטוריות. מאות סרטוני וידאו קיימים, אבל אף אחד מהם לא קיבל את חותמת הצבא של שום מדינה."

אני מוכרח להודות שגם אני התבלבלתי לנוכח הסרטון. סרקתי בראשי בזריזות את כל ההסברים הנדושים לאורות בשמיים אבל אף אחד מהם לא התאים למה שרואים כאן. כוכב לכת? לווין? מטאור? בלון כלשהו? פצצות תאורה? שום דבר לא התאים למבנה הברור הזה, שמחזיק לאורך זמן, ונראה כאילו טס במהירות במקביל למטוסים. האם מדובר בדבר האמיתי – חלליות חוצנים?

שרלוק הולמס מגיע לזירה

כמה פעמים כבר אמרתי לך שכאשר אתה פוסל את הבלתי אפשרי,
מה שנשאר, בלתי סביר ככל שיהיה, חייב להיות האמת.

האמנם?

משפט זה נכון כל עוד מצויה בידינו רשימת ההסברים המלאה לתופעה שנצפתה. אבל זה אף פעם אינו המצב! למעשה הלוגיקה הפגומה הזו משמשת חוקרי על-טבעי רבים מאז ומתמיד. הם מתחילים בהנחה (מוצהרת או לא מוצהרת) כי ההסבר שלהם נכון (חוצנים מבקרים אותנו, אנשים מסוגלים לקרוא מחשבות, פיות קיימות וכד'), מבצעים ניסוי או מתעדים ארוע כלשהו, עוברים על מספר הסברים מקובלים, מדגימים כי הם אינם יכולים להסביר את המקרה ומבצעים את הקפיצה הפזיזה – מכיוון שמספר הסברים ידועים אינם מסבירים כראוי את התופעה, הרי שההסבר שאני מחזיק בו מלכתחילה חייב להיות הנכון!

על עיקרון זה בדיוק בנויים גם קסמים מוצלחים:  הקוסם דואג לפסול (באופן מפורש או עקיף) כל הסבר טריוויאלי שעשוי לעלות במוחנו לגבי הדרך בה הקסם התבצע, ואנחנו נאלצים להשאר נדהמים. אם מדובר באישה מרחפת למשל, הוא יעביר חישוק ש"יוכיח" שאין שום חבל או מוט שמחזיק אותה במקומה. אם מדובר בקסם קלפים הוא יערבב את הקלפים, יבקש מתנדב מהקהל שיבחר קלף כרצונו, יציע לו לשנות את בחירתו ברגע האחרון, יבקש ממנו לשמור את הקלף בידו, וכד'. הצופה שמנסה לשחזר את מהלך הקסם נאלץ לפסול את כל ההסברים שעולים בדעתו ונותר עם המסקנה שהבלתי אפשרי התרחש, משמע – קסם אמיתי!

מעניין אם צורת חשיבה זו היא שהביאה את ארתור קונן דויל, יוצרו של שרלוק הולמס, להאמין כי צילומי הפיות שפרסמו הילדות הן הדבר האמיתי, או כי הספיריטואליסטים השרלטנים (שחשף הקוסם בן זמנו הודני) אכן מתקשרים עם המתים.

ניפרד מהולמס, ונחזור לפרשה שלנו.

ההסבר הנוסף

לא חלף זמן רב ובמוחו הקודח של מישהו הבזיק רעיון!

מסתבר שבמפרץ מקסיקו, לא רחוק מהאזור בו חלפה טיסת חיל האויר, פזורות אסדות קידוח נפט רבות. כך הן נראות מקרוב:

אסדות מסוימות אחדות נמצאו בדיוק במרחק ובכיוון שהתאימו לנתוני הטיסה לעיל. מצאו את ההבדלים:

מימין – שניים מהאורות שנצפו ע"י חיל האויר. משמאל – תמונת הקידוחים. אפילו ההשתקפות במים זהה.

לחצו כאן כדי לראות את אסדות הקידוח החשודות כפי שהן נראות בטיסת לילה באזור.

James C. Smith הגדיל לעשות והשיג תמונת לווין של הקידוחים באזור, כפי שצולמה כמה שנים לפני הארוע:

על סמך הצילום והערכות גובה של להבות הקידוח הוא בנה מודל תלת מימדי. ההתאמה לעצמים שצולמו בסרטון מרשימה ביותר:

חישוב המרחק הראה שהקידוחים היו במרחק של כ-185 ק"מ, בעוד האופק נמצא בטווח של 210 ק"מ עבור צופה שנמצא בגובה בו טס המטוס. במילים אחרות, העצמים היו קרובים מאוד לאופק.
נתון זה מסביר מדוע העצמים נראו כאילו הם משייטים בגובה זהה למטוס ולא מתחת לו: האופק תמיד נראה כאילו הוא נמצא באותו הגובה כמו המטוס, לא משנה מה גובה הטיסה. הנה תמונה להמחשה:

במהלך הטיסה השתנתה מעט זוית הראיה ביחס לאסדות הקידוח, מה שמסביר שינויים קלים במיקום היחסי של נקודות האור זו ביחס לזו. שתי להבות קידוח שהיו מאוחדות בתחילת הסרטון מתפצלות בהדרגה לקראת סופו:

מדוע לא הבחינו הטייסים בלהבות הקידוח בעין? משתי סיבות פשוטות. הראשונה היא כי הצילום בוצע מבעד לעדשה טלסקופית. שדה הראיה של מצלמת ה-IR מצומצם ביותר ונע בין מעלות בודדות לחצי מעלה, בתלות במידת הזום, כלומר, בערך כרוחב אצבע של יד מתוחה קדימה. בנוסף, רוב האנרגיה הנפלטת מהלהבות היא בתחום ה-IR ולא בתחום הנראה.

מדוע נראו העצמים כאילו הם מלווים את המטוסים במעופם? בדיוק מאותה סיבה שהירח מלווה אותנו בנסיעת לילה, בעוד העצים הקרובים חולפים על פנינו במהירות. להבות הקידוחים המרוחקות פשוט נותרו באותו הכיוון בעוד העננים הקרובים חלפו על בני המטוס במהירות.

*

הנה כי כן, עוד הוכחה ניצחת לביקור חוצנים התגלתה כסערה בכוס תה.

זכרו: "ראיתי עב"ם = ראיתי עצם בלתי מזוהה = לא יודע מה ראיתי

אל תפלו בכשל –

i-dont-know-therefore-aliens

מקורות:

רשומות נוספות בנושא:

____________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

הלוחש למתים

הלוחש למתים

מלחמת העולם השנייה גבתה קורבנות רבים. עשרות מיליוני אנשים התאבלו על אובדן יקיריהם. אילו רק יכלו לומר דברי פרידה, אילו רק יכלו לדעת שיקיריהם ממשיכים להתקיים במימדים אחרים, אילו רק יכלו לשמוע ששלומם טוב, שם, בעולם שמעבר.

כצפוי, היתה זו תקופת שגשוג ופריחה עבור המתקשרים עם המתים. וויליאם רוי (William Roy) האנגלי, היה כנראה המדיום המצליח והמוכשר מכולם.

הסיאנסים המדהימים

William_Roy_1דברים מדהימים היו מתרחשים במהלך הסיאנסים של רוי. המשתתפים היו חשים במשבי אויר קרים, הריחו ריחות מפתיעים ותחושות מוזרות אפפו אותם. חפצים שהיו צבועים בצבע זרחני היו מתרוממים מעצמם ומרחפים בחלל החדר. כמה מהנוכחים נשבעו שראו את "המלווים הרוחניים" של רוי מתממשים במהלך הסיאנס לנגד עיניהם.

אך גולת הכותרת של הסיאנסים היתה ללא ספק התממשות קולותיהם של המתים, שנשמעו בבירור בחדר. הנוכחים זיהו את קולות חבריהם וקרוביהם, כשהם מוסרים להם פרטים ששום אדם זר לא יכול היה לנחש. לעיתים היו נשמעים שניים או אף שלושה קולות של רוחות בו זמנית.

רופאים, חוקרים וספקנים רבים בדקו את רוי אך לא הצליחו לגלות דבר שיעיד על רמאות.

הפלסטר – פעם אחת קשרו את ידיו לכסא, הדביקו פלסטר על פיו, אך קולות הרוחות המשיכו להשמע!

המיקרופון – בפעם אחרת הצמיד אחד החוקרים מיקרופון לגרונו של רוי. "כל לחישה או תנודה בגרון תיקלט ע"י המיקרופון, תוגבר ותושמע ברמקולים" הסביר החוקר. ידיו של רוי היו קשורות לכסא, אך למרות הכל המשיכו קולות הרוחות להשמע בסיאנס מבלי שהמיקרופון קלט כל רעידה מגרונו!

המים הצבועים – ניסיון נוסף להפיל את רוי בפח הגיע מחוקר סיאנסים שהתיימר להכיר את כל הטריקים של "המקצוע". הוא ביקש מרוי למלא את פיו במים צבעוניים כדי להבטיח שלא יוכל להפיק דיבור מגרונו מבלי לשפוך את המים או לבלוע אותם. במהלך הסיאנס נשמעו קולות דיבור ברורים, ובסיומו, כשהודלק האור, ירק רוי את המים הצבועים מפיו מבלי שאיבד טיפה.

רוי היה המדיום היחיד שהסכים לערוך סיאנס גם באור מלא. גם אז נשמעו קולות דיבור בוקעים  מכיוונו, אך לא מפיו!

וויליאם רוי היה בחור מוכשר מאוד, בכך אין ספק. הוא נהנה מתמיכתם ואהדתם של כל אותם לקוחות מאושרים שיקיריהם הוחזרו, ולו לרגע, מעולם המתים. הוא עשה רק טעות אחת רצינית: הסתכסך עם העוזר שלו.

החשיפה

יום אחד, בשנת 1952, הגיע אדם למשרדו של עורך העיתון "Psychic News" (עיתון הספיריטואליסטים המוביל באותה התקופה בלונדון) והניח בפניו מזוודה גדולה. כשפתח אותה נגלה אוסף מרשים של אביזרים אלקטרוניים: מיקרופון, מגבר, אוזניה, רמקול זעיר, זוג נעליים עם לוחיות נחושת על סוליותיהן ומוט טלסקופי שנראה כמו אנטנת רדיו גדולה. "אני העוזר של וויליאם רוי" הכריז האורח, "וזו הערכה המלאה שהוא התכוון להתקין בביתו החדש. היא אמורה לשמש לתקשורת בין רוי, בחדר הסיאנסים, לביני, בחדר הצמוד."

Roy-2

התקני השרלטנות של רוי, אשר שוכנים עד היום במוזיאון הסקוטלנד יארד.

רוי התחנן שלא יפרסמו את הדבר והבטיח כי יעבור לדרום אפריקה ויפסיק לערוך סיאנסים. הוא אכן עבר לדרום אפריקה, אך כעבור תקופה קצרה התגלה שוב באנגליה, כשהוא משוחח עם מתים (ליתר דיוק עם החיים בחדר הסמוך). היות והפר את הבטחתו, קצה סבלנותו של אחד העיתונאים וזה פרסם ב-1955 מאמר שחושף את רוי כנוכל, ומזהיר לקוחות פוטנציאליים מפניו.

התגובה לא איחרה להגיע. תחילה זכה העיתונאי להצלפות שוט מידי אשתו של רוי, אשר ארבה לו ביציאה מבניין המערכת. רוי בחר בדרכים רומנטיות פחות להאבק ותבע את העיתונאי תביעת דיבה. ההליכים המשפטיים השתיקו את התקשורת. רק כעבור כשלוש שנים, ב-1958, הסיר רוי את התביעה והסכים לשלם את הוצאות המשפט. מיד לאחר מכן פרסם העיתון את כל העדויות למעשי המרמה שלו. בתחילה ניסה רוי להמשיך ולהכחיש את ההאשמות, אך כאשר צהובון אחר (Sunday Pictorial) הציע לו סכום כסף נכבד, הוא שמח להעניק להם הודאה מפורטת.

בתחילת דבריו אמר רוי כי הוא חושש שהודאתו תכה בהלם ובכאב את 100,000 ויותר האנשים שהשתתפו בסיאנסים שערך. "הקורבנות שלי היו אנשים מוכי צער שהאמינו שאני יכול לקשר אותם עם רוחות יקיריהם מהעולם שמעברכמובן שאני מתחזה. כך גם מדיומים אחרים. נכון שרימיתי נשים בסיאנס, אבל לא גרמתי שום נזק". מה שבטוח, הנשים האבלות שרוי רימה הביאו לו תועלת לא מבוטלת. רוי צבר סכום של £50,000, מכוניות יוקרה והרבה מותרות אחרות בזכות עשור של שרלטנות ספיריטואליסטית.

הסודות נגלים

קריאה חמה

עסקנו בבלוג לא מעט ב"קריאה קרה" – אוסף "טריקים" לשליפת מידע מהלקוח בלי שהוא מודע לכך, וחזרה על אותו מידע באופן שיראה כאילו "היועץ" הגיע אליו בדרכים על-טבעיות. קריאה חמה היא כינוי לאיסוף מידע על המשתתפים בטרם התחיל הסיאנס. כיצד עשו זאת טרום עידן הגוגל?

ראשית דבר, רק משתתפים שנרשמו זמן רב מראש היו רשאים להכנס לסיאנס. רוי היה פותח כרטיס אישי עבור כל אחד מהמשתתפים בו היה אוגר עליו מידע ממקורות שונים: במשרד הרישום הלאומי היה אפשר למצוא רישומי לידה, נישואים ומוות כמו גם שמות ההורים והורי ההורים, בעיתונים היה אפשר לאתר הספדים ופרטי צוואות, וכד'. יתרה מזאת, התוודה רוי – "אנחנו, המדיומים המתחזים, היינו סוחרים בינינו במידע, כמו החלפת בולים".

בהגיעם לסיאנס היו עוברים המשתתפים תחקיר נוסף, ללא ידיעתם כמובן. הם התבקשו להשאיר את מעיליהם, ארנקיהם מזוודותיהם וחפצים אחרים בחדר המלתחה "כדי שלא יתעסקו איתם במהלך הסיאנס, ויפריעו לאוירה". ברגע שהיו עוברים לחדר ההמתנה, העוזר של רוי היה מפשפש בחפציהם ודולה פרטי מידע מתוך מכתבים, פנקסים, יומנים, כרטיסים, קבלות, וכו'.

בחדר ההמתנה היו מותקנים מיקרופונים סמויים שקלטו את שיחות האורחים, שיחות אשר סיפקו לא פעם פרטים חשובים עליהם ועל ציפיותיהם מהעומד להתרחש.

טינקה האינדיאני האדום

12 המשתתפים היו נאספים יחדיו בחדר הסיאנסים, וממתינים בחשיכה. ברקע הושמעה מוזיקה קלאסית כדי להכניס את כולם לאוירה מתאימה.

רוי היה מתחיל להתנשם בכבדות ולדבר בקולו של אחד מ"המלווים הרוחניים" שלו. היו כמה מלווים קבועים, אולם החביב עליו היה טינקה האינדיאני האדום. טינקה היה מלווה מאוד שימושי עבור רוי – כאשר שאלות הנוכחים נעשו קשות מדי היה טינקה פותר את הבעיה במשפט: "לא יכול עונה – אני רק אינדיאני פשוט" (“No can answer—me just simple Indian”).

התפתחות משעשעת בקשר לאותו טינקה הגיעה מצידו של "אמן ספיריטואליסטי" שצייר את דמותו כפי שראה אותה בחזיונותיו הרוחניים. כאשר הודה רוי כי טינקה הינו דמות שהמציא כחלק ממסכת השרלטנות שלו, התעקש האמן: "רוי הוא אולי שרלטן, אבל הציורים של המלווה הרוחני טינקה – אמיתיים. ציירתי אותם מתוך חוויותיי שלי. הוא הזהיר אותי פעם שרוי הוא מתחזה"…

טריקים טכנולוגיים

את ההכשרה המקצועית הבסיסית רכש רוי בעזרת ספר שיצא באמריקה בשנת 1907 (Behind the Scenes With the Mediums), ספר שחשף את כל הטריקים שמדיומים עשו בהם שימוש עשרות שנים קודם לכן. בנוסף, תיבל רוי את הופעותיו באביזרים מחזית הטכנולוגיה (של שנות החמישים) כדי ליצור אפקטים של קולות-רוחות, מוזיקה ואורות מסתוריים במהלך הסיאנסים שערך.

מקל הקסמים. מתקן חשוב ראשון ששימש את רוי היה מוט טלסקופי באמצעותו הניף חפצים בחלל החדר. החדר היה שרוי בחשיכה מוחלטת, החפצים עצמם היו מעוטרים בפסי צבע זרחני, וכל מה שהנוכחים יכלו לראות היה חפץ שמתרומם ומשייט באויר.

החבר הטלפוני. אביזר חשוב נוסף היה אוזניה קטנה שרוי היה שולף מכיסו ותוחב לאוזנו בחסות החשיכה. בחדר הסמוך היה יושב העוזר שלו, ומקריא אל תוך מיקרופון את פרטי המידע שליקט על האורחים במהלך החיפוש שערך בחפציהם. החיבור החשמלי בין החדרים היה מוסווה כשקע חשמלי רגיל בקיר.

דיבורי מתים. חלק מהקולות היה רוי מפיק מגרונו. קולות אחרים (ששותפו היה מפיק בחדר הסמוך) היו בוקעים מתוך רמקול קטן שהיה מחובר לקצה של מוט טלסקופי. קולות נוספים היו מושמעים מעת לעת ע"י טייפ. שילוב של מספר קולות בו זמנית ושליטה בכיוון ממנו נשמעו (ע"י הזזת המוט הטלסקופי שהרמקול בקצהו) יצרו אפקט שהימם את הנוכחים.

לשלוף קולות מהשרוול. הפקה של קולות-רוחות באור מלא היתה משימה מתוחכמת עוד יותר, וכנראה שרוי היה המדיום היחיד שהעז לעשות זאת. לשם כך היה צורך להסוות כליל את חוטי החשמל שחיברו בין החדרים (בין המיקרופון ממנו דיבר השותף לבין האוזנייה ממנה בקעו הצלילים). כדי לעשות זאת, העביר רוי את החוטים מתחת לשטיח. שני מגעי מתכת בצבצו מתוך השטיח כמו שני ראשי מסמרים. על סוליות נעליו הדביק לוחות נחושת, אליהם היו מחוברים חוטים מצידה הפנימי של הנעל. החוטים הושחלו מתחת לבגדיו, עד לקצה השרוול , שם מוקמה האוזנייה. כאשר רוי היה מניח את נעליו על המגעים שבצבצו מהשטיח, המעגל החשמלי היה נסגר, וקולותיו של השותף היו בוקעים משרוולו.

רוי מסביר

רוי מדגים את טכניקות הפעולה שלו

אין כמראה עיניים. מפעם לפעם היה רוי מתבל את הסיאנס באפקטים ויזואליים. לשם כך היה מוציא מפיו בדים דקים, שנקראו "אקטופלזמה" בז'רגון ה"מקצועי". כמו כן עשה שימוש במסכות מפחידות, או שביקש משותפו להכנס לחדר מאיזו דלת נסתרת, כשהוא עטוי סדין לבן. באופן זה נראה טינקה האינדיאני האדום מספר פעמים, כשהוא מיתמר לגובה של מעל שני מטר!

Fake-Ektoplasma

אביזרים שמדיומים השתמשו בהם: בדים, בובות, מסכות, וכד' (ויקיפדיה)

שילוב אפקטים

המקרה הבא מדגים כמה קל לשרלטן מוכשר כמו רוי לרקוח יחד פרטי מידע פשוטים שנקרו בדרכו לכדי חוויה מהממת.

במהלך הסיאנס מסר לו שותפו (דרך המיקרופון), שאחת מהנוכחות, סוזן שמה, הלחינה שירים וכמה מהם בוצעו בקונצרט יוקרתי בקיימברידג". גם כתובת מגוריה הקודמים היתה ידועה. רוי זכר שכאשר הגיעה שאל אותה האם היא מאמינה בספיריטואליזם והיא אמרה שהיא לא מאמינה, אבל אימה היתה מאמינה. מכך למד שאימה מתה.

במהלך הסיאנס אמר רוי: "יש כאן רוח שרוצה לדבר עם בתה – סוזן". רוי הפיל את החצוצרה מהמוט כך שנפלה על הרצפה, ובקולו של "המדריך" אמר: "הרוח חלשה מאוד ומתקשה לתקשר. היא אומרת שקשה לה להגיע אליך מאז עזבת את קיימברידג'". הוא נקב בשם הרחוב בו סוזן גרה והוסיף כי אימה היתה גאה מאוד לראות את שיריה מבוצעים ע"י זמרים נודעים.
"היתה לזה השפעה עצומה" מסכם רוי. "כל זה התאפשר בזכות כמה שורות ממכתב שנשכח בכיס מעילה".

כיצד גבר על החוקרים

להלן פתרון "החידות הטכנולוגיות" בהן פגשנו קודם.

כיצד הפיק קולות כשידיו קשורות ופיו חסום בפלסטר? פשוט מאוד. בחסות החשיכה לא היה קשה להתכופף לעבר אחת מכפות ידיו, להסיר חלקית את הפלסטר, להשמיע קולות ולבסוף לא לשכוח להחזירו למקומו לפני שהודלקו האורות.

כיצד הצליח להפיק קולות מבלי שהמיקרופון שהוצמד לגרונו קלט את הרעידות? רוי הבחין שהחוט שהיה מחובר למיקרופון עבר בין רגליו. למרות שידיו היו קשורות, הוא לא התקשה לתפוס את החוט עם ברכיו ולהרחיק אותו כמה סנטימטרים הצידה כשהפיק את הדיבורים מגרונו. בסיום הסיאנס הרפה מהחוט והמיקרופון חזר למקומו, האור הודלק והחוקרים נותרו אובדי-עצות.

כיצד הפיק קולות כשפיו מלא במים צבעוניים? במקרה הזה היו לרוי כמה ימים להשיב אם הוא מוכן לבדיקה. זה היה פרק הזמן שהיה דרוש לו כדי להכין את התעלול הפשוט הבא: הוא החביא שקית קטנה בדופן הפנימי של הז'קט שלו, כשקשית גומי מבצבצת ממנה. כאשר הוחשך החדר ירק את המים הצבעוניים דרך הקשית לאותה שקית, ולאחר שסיים את מעלליו, מצץ את המים חזרה לפיו. האור הודלק והחוקרים נותרו משתוממים.

התכסיסים הפשוטים בעזרתם צלח את חקירותיהם של "המומחים", מעידים לא רק על תושיתו הרבה, אלא ללא ספק גם על רמתם הירודה של החוקרים.

את הודאתו חתם רוי במשפט הבא: "גם לאחר הודאתי זו, אני יודע שאוכל למלא חדרי-סיאנסים שוב באנשים שימצאו נחמה באמונה שאני אמיתי".

הנשים בחייו

כדי לספק תמונה מלאה יותר על דמותו של הנוכל, אוסיף כמה פרטים עסיסיים על חייו הפרטיים. אעשה זאת בתמציתיות יתרה, לפיכך, קראו לאט ובתשומת לב:

כבר בגיל 17 נשא לאישה את Mary Castle, שהיתה בעלת מועדון לילה ברובע הסוהו של לונדון. היא היתה הראשונה מבין נשים רבות שנפלו קורבן לסיפורי הבדייה שלו.

אחת מהפרשיות המחפירות ביותר בהן היה מעורב היתה ניצול של אלמנה שהגיעה לסיאנסים שערך. במקביל ל"העלאת" בעלה המנוח, פיתה אותה רוי, והבטיח כי בכוונתו להינשא לה בהקדם האפשרי. במהלך מפגש סיאנס עם מדיום אחר (ששיתף פעולה עם רוי בעניין) הועבר מסר לאלמנה המאוהבת כי עליה לשלם 15,000 פאונד לאישתו השניה של רוי – דורותי, כדי לשכנעה להתגרש ממנו. רוי "הופתע" למשמע הבשורות המשמחות, וכדי לתת תוקף רישמי לדברים הביא לאלמנה מכתב שכתבה דורותי ואשר היה חתום בידי עו"ד, בו היא מביעה את הסכמתה להתגרש בתמורה לסכום הכסף המדובר. האלמנה העבירה את הכסף לחשבון הבנק של רוי, והשניים יצאו לירח דבש. מה שהאלמנה לא ידעה, זה שהמכתב היה מזוייף.

זמן קצר לאחר מכן התאבדה דורותי (בהרעלת גז). לא חלפו אלא 3 שבועות, ורוי התחתן בשלישית. לא עם האלמנה כמובן, אלא עם בחורה בת 17 (Rose Halligan), אותה נטש ב-1956.

11 שנים מאוחר יותר, מבלי שהתגרש רישמית, נשא לאישה את Ann Clements.

לרוי היו שלושה ילדים מקשריו השונים.

הדרן

10 שנים חלפו מאז הודאתו של רוי, והנה הופיע באנגליה מדיום בשם ביל סילבר, שביצע מעללים דומים להפליא לאלה של רוי. היה זה שוב עיתונאי שחשף את האמת – ביל סילבר היה לא אחר מאשר וויליאם רוי!

אחדים מהמשתתפים בסיאנסים הכירו אותו, אך היו עדיין משוכנעים באמיתות ההתרחשויות. הפעם הרחיק רוי ותיקשר יישויות מכוכב הלכת נוגה… ב"עונה" זו של הסיאנסים השתתפו בין השאר גם חברי הביטלס. בתגובה לחשיפה זו אמר רוי: "אני רוצה לשכוח את העבר. ההודאה הציבורית שלי על כך שרימיתי היתה ערימת שקרים. אמרתי זאת בשביל הכסף". אשרי המאמין.

וויליאם רוי, או ליתר דיוק William George Holroyd Plowright, מת ב-1977 מסרטן. בן 66 היה במותו. העיתון Psychic News ציין את מותו במילים הבאות: "בכל ההיסטוריה הארוכה של הספיריטואליזם לא קם נבל גדול יותר. הוא נמצא כעת בעולם בו הוא אינו יכול לרמות".

אני לא הייתי בונה אפילו על זה…

מקורות והרחבות:

____________________________________________________

כדי לקבל עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג הזינו את המייל שלכם בראש הדף (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שתפו!

 

תעלומות בשחקים ומומחים מפוקפקים

תעלומות בשחקים ומומחים מפוקפקים

"אף אחד, אני מדגיש – אף אחד, לא יכול להסביר מה זה" – טוען המגיש בתוקף.

"העצמים הללו אינם מטוסים, מסוקים או ציפורים. אני לא יכול לזהות את זה" – מודה טייס אזרחי לשעבר ויועץ למניעת תאונות אוויריות.

"הם טסים מהר מכדי להראות בעין. וזה לא חרק. בפירוש לא חרק (אנשים כל הזמן אומרים שזה חרק)" – מוסיפה הכתבת וטוענת כי גם מומחה התעופה אמר זאת.

שום פעילות אוירית לא נרשמה באזור בזמן בו התבצעו הצילומים, לא ויזואלית ולא על גבי מסכי המכ"ם – מדווחים גורמים רישמיים.

במה המדובר? האם תוכלו לפצח את התעלומה?

"אבל אל תאמרו שאלה חרקים או ציפורים. מומחה התעופה יודע על מה הוא מדבר" – חוזרות ומדגישות המגישות בסוף הסרטון, כשהן מזמינות צופים להעלות השערות.

ובכן, אני דוקא כן חושב שמדובר בחרקים. גם Phil Plait, אסטרונום, ספקן, וכותב, משוכנע בכך. גם חוקרי התעלומות הללו הגיעו לאותה מסקנה, והם מדגימים זאת בצילומים וסרטונים. מה אתם חושבים?

התעלומה היתה יכולה להפתר בקלות, אילו רק היינו יודעים באיזה מרחק מהמצלמה מעופפים אותם עצמים. אם הם רחוקים, אכן נדרשת מהירות גבוהה כדי להסביר את תנועתם המהירה על פני המסך. אך אם הם קרובים מאוד, הם יכולים לחלוף בעצלתיים לפני המצלמה ועדיין יחצו את המסך במהירות (העבירו אצבע לפני העיניים, במרחק קצה האף, ותיווכחו בכך). הם גם צפויים להראות מטושטשים (וכך הם אכן נראים בצילומים).

כדי לוודא באופן חד משמעי מה מרחקם של העצמים הללו, כל שיש לעשות הוא להציב בשטח שתי מצלמות, זו לצד זו, ולכוון את שתיהן לאותו הכיוון. אם מדובר בעצם מרוחק, הוא יקלט בשתיהן באותו מקום בדיוק ביחס לרקע. לעומת זאת, אם מדובר בחרק שמתעופף בסמוך מאוד למצלמה, הוא יקלט רק באחת מהן אך לא בשניה (או שיראה במקומות שונים ביחס לרקע, בכל אחת מהמצלמות).

פלייט יצר קשר עם הכתבת והציע לה לחזור על הצילומים באמצעות צמד מצלמות. היא השיבה שלדעתה לא יאשרו לה יום צילומים נוסף, אבל הציעה שהוא או מישהו אחר יעשו זאת ויעדכנו אותה.

לא חלפו שבועיים, והנה שודרה כתבת המשך. מומחית נוספת מרואיינת שם – מומחית לחרקים (Entomologist). ומה היא אומרת? "לאחר שצפיתי בצילומים השונים, אני לא מאמינה שמדובר בחרקים." (2:50)

האם השערת החרקים התעופפה לה סופית?

פלייט הסתקרן לברר קצת יותר לעומק מה גרם למומחית לחשוב שלא מדובר בחרקים. בשיחת טלפון שערך איתה סיפרה לו שהראו לה מספר סרטונים ואמרו לה שהעצמים המעופפים הללו רחוקים מאוד מהמצלמה. לפיכך הסיקה כי מדובר בעצמים גדולים.

כלומר, הניחוש שהעצמים מרוחקים מהמצלמה, נמסר לה כעובדה, והיא המשיכה את הסקת המסקנות משם והלאה. הגודל, מהירות התנועה המשוערת והצורה המשונה שנובעים מהנחה מובלעת זו הובילו אותה למסקנה כי לא מדובר בחרקים.

הכתבת מזכירה בסוף הכתבה השניה את הרעיון לצילום בעזרת שתי מצלמות (3:55). כמה חבל שמפיקי האייטם לא טרחו לבדוק זאת בעצמם.

*

ומסרט מסתורין נעבור לסרט אימה: "פשיטת המקלונים החוצניים". ראו הוזהרתם, לא לבעלי לב חלש!

הצטיידו בפופקורן וצפו בפאתוס וברצינות התהומית בה "מומחי מקלונים" למיניהם מביעים את דעותיהם.

הם מופיעים כבודדים וגם בלהקות. הצילומים שלהם מגיעים מכל העולם. הם חולפים ליד פתחי מערות, בשדות, במבנים נטושים. גודלם מגיע ל-10 מטרים, ומהירותם – 3 ק"מ בשניה! (6:30 בסרטון) המומחים המומים.

כאן כבר לא מדובר בכתמים מטושטשים, אלא בצורה סלילית ברורה. במה המדובר?!

אולי יצור חוצני? אולי מפלצת?

מקלונים

הנה רמז לתשובה:

והסבר מלא:

מדובר בחרקים מנפנפים בכנפיהם שחולפים בקרבת המצלמה. הם מספיקים לנפנף בכנפיהם מספר פעמים במשך כל frame ומכאן הצורה הסלילית הטיפוסית.

*

אז בפעם הבאה שאתם נחשפים לתעלומה כלשהי במדיה, זכרו את המקרים הללו. נדמה כאילו יוצרי המדיה עושים כל מאמץ כדי לא לפתור את התעלומות. מביאים "מומחים" מפוקפקים, מספקים מידע חלקי ושגוי למומחים אחרים, מתעלמים מעצות פשוטות לחקירה שיכולה לשים קץ לתעלומה, או בקיצור, מחפשים רייטינג ולא אמת.

לקריאה נוספת:

____________________________________________________

הזינו את המייל שלכם בראש הדף לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

זייפתי עב"מ!

זייפתי עב"מ!

ברשומות הקודמות הכרנו שלל עצמים מלאכותיים וטבעיים שלעיתים קרובות אינם מזוהים ע"י הצופה, והופכים בכך לדיווחי עב"מים. בנוסף, הכרנו שלל תקלות צילום שיוצרות עב"מים יש מאין.

היום נעסוק במקור אפשרי נוסף לדיווחים – זיופים מכוונים.

המניעים האפשריים לזיוף רבים ומגוונים: כסף (כיום ניתן להרוויח כסף מפרסומות נלוות לסרט פופולרי ביו-טיוב), פרסום אישי, מטרה חינוכית או סתם שעשוע לשעות הפנאי. היום, יותר מאי פעם, מלאכת הזיוף קלה והפרסום המוני ומיידי.

הזיופים מגיעים בכל הצבעים והטעמים.

יש שמעיפים חפצים קטנים לאויר ומצלמים אותם. במקרה כזה כל מומחי הצילום שיבחנו את התמונה יטענו, ובצדק, שלא התבצעה שום מניפולציה בצילום עצמו – אין סימנים לחשיפה כפולה, להבדלי גרעיניות או בהירות חשודים, תאורת העצם תואמת את תנאי הסביבה, וכו'. אך אותנטיות הצילום אינה מרמזת כמובן דבר על מהות העצם המצולם. (זה המקום להיזכר שוב בפרשת צילומי הפיות המפורסמת – הצילומים היו אותנטיים אך העצמים המצולמים היו גזרי נייר בצורת פיות).

הנה הדגמה מאלפת של זיוף מהסוג הזה:

הדבר המדהים יותר מכל הוא תגובות האנשים בסוף הסרטון כשמסבירים להם שמדובר בזיוף ומראים להם את החפץ המקורי שנעשה בו שימוש. מרגע שאימצו את האמונה שמדובר ב"דבר האמיתי", הם מסרבים להפרד ממנה! חומר למחשבה.

*

אחרים משקיעים קצת יותר מאמץ בחפצים שהם מפריחים. תוכלו להתרשם מההדים התקשורתיים הנרחבים שעורר הארוע הבא בתחילת ינואר 2009 בניו-ג'רסי (מספיק רק לזפזפ בסרטון כדי להתרשם מכמות ההתעסקות בפרשה):

סניפי המשטרה המקומיים הופצצו בעשרות שיחות טלפון מתושבים מודאגים שדווחו על המחזה המסתורי. העצמים לא זוהו במכ"מ של שדה התעופה הסמוך. חשוד? מוזר? תלוי מה גודל העצמים וגובהם, אני מניח.

תושב אחד טען בביטחון כי העצמים לא נראו מעשה ידי אדם, וכי "אין סיכוי שמדובר בבלוני מזג אויר".
טייס בשם פול הארלי מספר: "אני עובד בתחום התעופה כבר 20 שנה ומעולם לא ראיתי משהו דומה לזה, זה קצת מפחיד".
אחר סבור כי "אם זו מתיחה, זו מתיחה מחוכמת באמת. לא היו להבות, לא שובלי עשן… זה נראה כמעט כאילו הם מתקשרים זה עם זה".

חוקר עב"מים ידוע חקר את המקרה והצהיר כי העצמים שנצפו בודאות אינם פצצות תאורה או פנסים סיניים. הנה קטעים מהתוכנית "ציידי העב"מים" בה נסקר הארוע בדרמטיות גדולה.

המותחים חזרו וליבו את התעניינות הציבור והמדיה ביוצרם 4 ארועים נוספים מאותו סוג, במהלך שבועות ספורים לאחר הארוע הראשון.

ב-1 באפריל אותה שנה, יצאו שני בחורים בהכרזה כי כל הארוע היה מתיחה שהם יצרו במו ידיהם. כל שנדרש לכך היו כמה בלוני הליום שפצצת תאורה נקשרו אליהם בחוט ניילון. כאן תוכלו לחזות ברגע השיגור, כפי שהנציחו אותו המותחים עצמם (כדי להוכיח מאוחר יותר שמדובר במתיחה מכוונת, וכדי להפריך טענות קונספירטיביות כאילו הודאתם – היא הרמאות בכל הפרשה). סיפורם התפרסם בכתב העת הספקני Skeptic.

מטרת המתיחה היתה להדגים עד כמה עדויות ראיה אינן אמינות, ועד כמה חוות דעת של "מומחים בתחום" יכולה להיות רחוקה מן האמת. נראה שהם הצליחו להדגים את הנקודה. אך הם ללא ספק הצליחו גם להפר את הסדר הציבורי, דבר שזיכה כל אחד מהם בקנס של 250$ ו-50 שעות עבודות שירות.

*

לאחרונה, עם התפתחות הטכנולוגיה משתכללות גם טכניקות הזיוף. אין עוד צורך לקום מכסא המחשב.

טכניקה די נפוצה, כך נראה, היא איתור תמונת פנורמה ברזולוציה גבוהה והוספת עב"מ באנימצית מחשב על גבי אותה פנורמה. לפניכם דוגמה לטכניקה זו. הסרטון המקורי הוסר לאחר החשיפה, אך סרטון החשיפה עדיין זמין. תוכלו לראות את תמונת הפנורמה המקורית שהחושף איתר ברשת, והשוואה שלה לקטעים מהסרטון המקורי, בו הוסיפו את אנימצית העב"מ על גביה:

(סיפורי הרכילות הנלווים לפרשה הזו מצויים בתיאור הסרטון).

*

יש כמובן גם אנימציות מחשב טהורות. הבאתי כבר בעבר דוגמה מאלפת לכך.

הנה דוגמה נוספת לרמת האותנטיות של אנימציות המחשב בימינו. צפו תחילה בסרטון הבא:

אם לא התרשמתם במיוחד מהאנימציה של כלי הטיס המוזר, הגיע הזמן לחשוף את האמתכל מה שראיתם בסרטון הזה הינו פרי אנימציית מחשב. העננים, עמודי החשמל, המכונית, הכל.

*

נקודת התורפה העיקרית של יצירי מחשב כאלה היא שכמעט תמיד מדובר בעדות בודדת ש"מצולמת" מזוית אחת ויחידה.

אך מקרה העב"מ שריחף מעל הר-הבית בתחילת 2011 היה שונה. מספר עדויות מצולמות מזויות שונות הועלו ליו-טיוב בהפרש של ימים ספורים. הנה זוית אחת:

כאן תוכלו לצפות בסצנה מזוית אחרת. והיו עוד שני סרטונים בסדרה. זה כבר נראה מעניין!

כמובן שגורמי חשד מידיים הם העדר מוחלט של דיווחי אמת מהשטח לגבי הארוע, עובדה מוזרה בהחלט לאור מרכזיות המקום וריבוי התיירים שמסתובבים שם בכל עת. העובדה שמשתמשים העלו עדויות כה מרשימות ליו-טיוב באופן אנונימי גם היא לא מוסיפה אמינות. אפשר לצפות שהם ידרשו ראיונות בלעדיים לכלי התקשורת, לכל המרבה במחיר. אבל אלה הם חשדות נסיבתיים בלבד. חקירה דקדקנית של אנשים רבים פוררה את הסיפור הזה, צעד אחר צעד.

לגבי הסרטון הראשון, מישהו גילה כי מה שראינו אינו אלא התמונה הזו. שימו לב לזהות המוחלטת בפרטים, לסטטיות המוחלטת של הסצנה (חוסר בהבהובים כלשהם של פנסי הרחוב למשל) ולעובדה שהבהקי האור (lens flare) סביב הפנסים אינם משנים זוית יחד עם טלטולי המצלמה כפי שהיה מצופה שיקרה. משום מה לא נראית שום השתקפות אור של העב"מ בכיפת הזהב, ואם כל זה לא מספיק, כשהמצלמה מבצעת זום על כיפת הסלע אפשר להבחין בפיקסלים – יתכן שיוצר הסרט פשוט צילם מסך מחשב שהציג את התמונה הנ"ל, והגזים קצת עם הזום, כך שהפיקסלים של המסך נחשפו במלא הדרם.

לגבי הסרטון השני, ניתוח דקדקני חושף עריכת וידאו חשודה: שולי התמונה הוכפלו בתמונת מראה כדי למלא את החללים השחורים שנוצרו שם בעקבות רעידות מצלמה מזויפות.

הסרטונים גם אינם מתואמים ביניהם. בסרטון השני העב"מ מנצנץ לפני שהוא עף למעלה ואילו בראשון לא.

חבל לחזור על עבודה טובה של אחרים. "משטרת הפוטושופ" מספקת ניתוח מפורט בהרבה כאן. עוד כתבות בעניין זה תמצאו בהמלצות לקריאה נוספת.

נראה שאת המסמר האחרון בארון המתים של המקרה הזה נועצת הכתבה "מי עומד מאחורי סרטון העב"מים מעל ירושלים?". אנו לומדים כי האדם שהעלה את הסרטון הראשון הוא אליגאל גדליוביץ' – יוצר קולנוע, איש אפקטים ושחקן במספר סרטים עלילתיים ובדיוניים. הוא הופיע בעבר עם גולן ארביב – המורה לקולנוע של "חבורת התיכוניסטים", שהעלתה ליו-טיוב סרטון נוסף של העב"מ…

*

נסיים ב-5 טיפים לזיוף סרטוני עב"מים:

סיכום

ברשומה זו ובשתיים שקדמו לה בסדרה טעמנו על קצה המזלג מעולם העצמים הבלתי מזוהים. סיפורים מסתוריים וסבוכים הרבה יותר לא חסרים – כל אחד מהם ראוי לתחקיר נפרד בפני עצמו.

יחד עם זאת, אני מקווה שדי בטעימה זו כדי לגרום לנו להשתהות הרבה יותר לנוכח כתמי אור למיניהם, בטרם תזנק למוחנו הפרשנות של "כלי טיס חוצני" ותשתלט עליו סופית.

לקריאה נוספת:

____________________________________________________

הזינו את המייל שלכם בראש הדף לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

סיפור החייזר הממוחזר

סיפור החייזר הממוחזר

לאחר תקופה ארוכה של בניית מתח וצפייה, יצא הסרט "סיריוס" לאור. מאתר הסרט:

כדור הארץ ידע ביקורים של תרבויות בין כוכביות מתקדמות, היכולות לנוע דרך מימדים אחרים במהירות גבוהה ממהירות האור. הן משתמשות במערכות הנעה אנרגטיות שיכולות לקדם אותנו לעידן חדש.  גם בני האדם פיתחו מערכות כאלה, אך בעלי השררה דחקו אותם על מנת להשאיר אותנו נתונים לחסדי דלק-מאובנים. הגיע הזמן שתדעו זאת…

חכו, אל תברחו. אין בכוונתי לעסוק בסרט הזה כאן, אלא רק בגולת הכותרת שקידמה את שיווקו – חשיפת זהותו של היצור המסתורי הבא:

חייזר-3

ברשומה זו, אנסה להתמקד בעובדות: פרי תחקירים עיתונאיים וחוות דעת מקצועיות של מומחים שבדקו את היצור. את הקריינות הדרמטית, המוזיקה המרטיטה ושלל הספקולציות הפרועות סביב הנושא נשאיר ליוצרי הסרטים ומקדמי המסתורין למיניהם.

יונת אשחר דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה ובעלת תואר שני בביולוגיה ממכון וויצמן, ונעם לויתן בעל דוקטורט בביולוגיה ממכון וייצמן היו שותפים מלאים בתחקיר ובכתיבה. תוכלו לקרוא כתבות שלהם בבלוג SciPhile , וכן במגזין "גליליאו".

מסעותיו של הגמד החוצני הנורא

סיפורינו מתחיל במדבר אטאקאמה שבצ'ילה, בעיר רפאים ששימשה לכריית ניטרייט טרם מלחמת העולם הראשונה.

La-noria

בוקר קריר אחד, שוטט לו תושב מקומי בחורבות העיר הנטושה כשהוא מחפש מטבעות, בקבוקים ושאר חפצים בעלי ערך היסטורי כלשהו. כשחפר סמוך לכנסיה נתקל בבד לבן עטוף בסרט סגול, ובתוכו, הס פן תעיר, שכב לו בשקט יצור זעיר! ללא רוח חיים כמובן.

4-La-Noria-ET-22הסיפור התפרסם בצהובון מקומי באוקטובר 2003 תחת הכותרת "גילויו של גמד חוצני נורא גורם למהומה באיקיקה!".

ההשערה הראשונה היתה שמדובר בעובר אנושי. עב"מולוג אחד לא השתכנע שמדובר בעובר אדם והוסיף – "דעתי האישית היא שזה דבר מאוד מוזר. אני לא יכול לקבוע שזה חוצן". עב"מולוג צ'יליאני אחר טען כי הבחין במה שנראה כמו שאריות של חבל טבור ובסימן בעצם הקודקוד השמאלית שיכול להסביר את הצורה המוזרה של הגולגולת. לדעתו אין למקרה שום קשר לחוצנים. ביולוג מקומי אמר שאין כל ספק שמדובר ביונק וכמעט בוודאות באדם. כולם הסכימו שקשה להתקדם ללא בדיקה מעמיקה יותר של היצור.

כך זה נראה בטלויזיה המקומית בזמנו (בעיקר לחובבי סרטונים דוברי ספרדית. מתראיינים שם המוצא המקורי, חברו שצילם את היצור לראשונה ועב"מולוג מקומי ידוע):

מוצא היצור מכר אותו לאיש עסקים מקומי תמורת כמה עשרות דולרים, וזה, לאחר שגבה כסף תמורת הזכות לצלמו, מכר אותו ליזם עשיר מברצלונה שעומד בראש IIEE – "המכון לחקר ולימוד חיים חוץ ארציים". ביולי 2004 הוצג היצור בפני האקדמיה המלכותית למדעים של ברצלונה.

דו"ח אחד, חתום ע"י שני רופאים, תיאר את היצור ושלל אפשרות שמדובר במתיחה פשוטה.

הדו"ח השני נכתב ע"י Francisco Etxeberria Gabilondo, פרופסור לרפואה משפטית שגורס כי מדובר בגוף חנוט עם כל המאפיינים הטיפוסיים של עובר אנושי. "כשלוקחים הכל בחשבון, הפרופורציות של המבנים האנטומיים (שלד וחלקים רכים יותר), דרגת ההתפתחות של כל אחת מהעצמות והמבנים המאקרוסקופיים שלה – אפשר לקבוע ללא צל של ספק שמדובר בעובר חנוט… הן בהתבסס על אורכו של הגוף וכן על אורך העצמות ניתן להעריך שמדובר בעובר בן כ-15 שבועות."

הפרופ' הסביר שבשל העדרם של חיידקי הפלורה במערכת העיכול של העובר (מקום בו ריקבון גוויות מתחיל בד"כ), עוברים יכולים להשמר טוב יחסית לאורך זמן. הוא מעריך את וותק הגופה בעשרות עד מאות שנים. בנוסף יש להזכיר כי מדבר אטאקאמה הוא אחד האזורים היבשים ביותר על פני כדה"א, מה שמספק תנאי שימור מושלמים. האזור מפורסם בזכות מומיות בנות 10,000 שנה שנמצאו בו (עתיקות יותר בהרבה מאלה של מצרים).

נראה כי הפרשה באה אל סיומה. הקץ למסתורין. שנים חלפו והעובר המשיך לנוח על משכבו בשלום.

אולי בכל זאת חוצן?

אז נכנס לתמונה Steven Greer, רופא שהפך לעב"מולוג במשרה מלאה. בשנת 2009 הגיע לברצלונה כדי לחזות ביצור. כעבור שלוש שנים נוספות, בשלהי 2012, יצאה לדרך סדרת בדיקות מדעיות נוספת.

בוצעו סריקות רנטגן ו-CT. דגימות רקמה הוצאו ממח עצם של שתי צלעות, כמו גם מתוך הגולגולת. כל הדגימות נלקחו ונשמרו בתנאים סטריליים והובאו למעבדות החוקרים בסטנפורד.

בדיקות

Ralph Lachman, מומחה בתחום עיוותי שלד, ניתח את הצילומים. דו"ח הבדיקה שלו מופיע כאן.

מדובר באדם, בעל 10 צלעות בלבד (במקום 12 באדם נורמאלי), וגולגולת במבנה חריג (ככל הנראה עברה מעיכה לאחר המוות).

הקביעה המפתיעה של הד"ר היא כי גילו (במותו) היה 6-8 שנים. הוא מסיק זאת ממצב סחוס הגדילה בברכיים. ממצא זה אינו מתיישב כמובן עם גודלו של הגוף (כ-14ס"מ בלבד). לחמן מציין כי ראה בחייו עיוותים רבים, אך מקרה זה אינו נופל לשום קטגוריה של גמדות או עיוות שהוא מכיר. הסבר אפשרי לסתירה הזו בין גודלו של העובר לבין מצב הסחוסים והעצמות יכול להיות תסמונת של הזדקנות מואצת. מסיבות שלחמן לא מפרט הוא חושב שהסבר זה אינו סביר במקרה זה.

בסוף הדו"ח מונה לחמן שורה של ליקויים גנטיים שמקושרים לעיוותים שמצא, ממליץ לבדקם ומציין כי אף אחד מהם לבדו אינו מסוגל להסביר את כל מגוון העיוותים שנמצאו.

חייזר-4

Garry Nolan, מומחה לגנטיקה מסטנפורד, היה אחראי על הניתוח הגנטי (הדו"ח שלו מופיע כאן). נכון להיום בוצעה רק בדיקה חלקית של ה-DNA.

תהליך בדיקת DNA מתחיל בלקיחת דגימה מהאורגניזם. מכיוון שה-DNA בכל התאים זהה (מלבד במקרים מיוחדים), ניתן בעיקרון לקחת דגימה מכל מקום בגוף. במקרה הזה, נלקחה דגימה משתי צלעות.

הצעד הבא הוא הפקת ה-DNA מהדגימה. נולאן הפיק 12.5 מיקרוגרם (מיליוניות הגרם) של DNA גנומי, כלומר DNA המצוי בגרעין של התא. כאשר לוקחים דגימה מאורגניזם שמת לפני זמן רב ה-DNA עשוי להיות פגום – המולקולה מתפרקת עם הזמן. במקרה זה, למרות שלא ברור כמה זמן עבר מאז מותו של היצור, ה-DNA, לפי עדותו של נולאן, היה באיכות טובה.

בשלב הבא יש לרצף את ה-DNA שהופק, כלומר למצוא מה רצף הנוקלאוטידים שבו (את ה-DNA מרכיבים ארבעה סוגי נוקלאוטידים שמסומנים באותיות A,T,C,ו-G). למשל, ACCCGATT הוא רצף של 8 נוקלאוטידים. הגנום האנושי "קצת" יותר ארוך, וכולל בסה"כ 3 מיליארד נוקלאוטידים, שמחולקים ל-23 מולקולות ארוכות הנקראות כרומוזומים.
המכונות בעזרתן מרצפים DNA עושות זאת ע"י בנייתו מחדש. כל מולקולת DNA מורכבת משני גדילים משלימים, והריצוף נעשה ע"י הפרדה של מקטע DNA ובנייה של גדיל אחד לפי הגדיל המשלים שלו. המכונה מוסיפה כל פעם נוקלאוטיד אחד לגדיל ההולך ונבנה, ויכולה לזהות איזה נוקלאוטיד הוסף. ע"י חזרה על הצעד הזה אלפי או מאות אלפי פעמים, מקטעי DNA באורך של אלפי ועשרות אלפי נוקלאוטידים מרוצפים. את הרצפים שהתקבלו שומרים כקובץ נתונים במחשב.

בתהליך הריצוף מתרחשות לעיתים שגיאות כשנוקלאוטיד אחד מזוהה בטעות כנוקלאוטיד אחר. כדי להקטין את השפעת שגיאות אלו ולוודא שבסופו של דבר זהה את הנוקלאוטיד הנכון מקובל לרצף את אותו DNA יותר מפעם אחת.

השוואת הרצפים שנמצאו לגנום האנושי שמופה כבר במלואו מתבצעת באמצעות המחשב, ודומה לחיפוש קטעי משפטים או פסקאות בתוך מסמך ענק. מכיוון שהדגימה מכילה תאים רבים וחזרות רבות, כלומר עותקים רבים של הגנום, המקטעים המרוצפים מכילים בסופו של דבר את הגנום כולו עם חפיפות ביניהן (במקרה של הבדיקות שביצע נולאן כוסה כל הגנום כ-18 פעמים).

sequencing

מקטעים מרוצפים מותאמים לגנום האנושי המלא הידוע. חפיפות רבות נוצרות (ויקיפדיה)

למעשה אין צורך לרצף את הגנום כולו על מנת להגיע למסקנה אם מקור הדגימה אנושי, שכן אנחנו יודעים אלו אזורים בגנום הינם ייחודיים לאדם. עד כמה שהגנום שלנו קרוב לאלו של בעלי חיים אחרים, ההבדלים גדולים מספיק כדי לזהות זאת בקלות (מספר הכרומוזומים, למשל, שונה אפילו בינינו לבין השימפנזים).

המיפוי הראשוני שערך נולאן מצא התאמה יפה לגנום האנושי (91% מהרצפים מופו בהצלחה). למרות ש-9 אחוז מהרצפים שנמצאו לא מופו בהצלחה לגנום האנושי, ככל הנראה בגלל טעויות בריצוף או שינויים שהתרחשו ב-DNA המקורי במשך השנים, אין הדבר אומר שרק-91% מהרצף הוא אנושי, אלא ש-9% מהמקטעים שרוצפו (הכוללים כאמור מספר עותקים רב של הגנום) אינם ראויים לשימוש. השאר מרכיבים את הגנום כולו (בחפיפה של כ-18 פעמים) כך שניתן בקלות לקבוע את מוצאו.

בנוסף לגנום הנמצא בגרעין, תאים של בעלי חיים וצמחים מכילים גם DNA נפרד, הנמצא באברונים תוך-תאיים הקרויים מיטוכונדריה. נולאן וצוותו רצפו גם את ה-DNA הזה, ומצאו אצלו מאפיינים הנפוצים אצל בני-אדם מהחוף המערבי של דרום-אמריקה (מה שתומך בכך שמקורה של הדגימה אכן מצ'ילה).

בניתוח ראשוני לא נמצאו מוטציות ידועות שיכולות להסביר את העיוותים השונים. יתכן שמדובר במוטציות לא ידועות, שההפרעה נובעת משילוב של מוטציות בכמה גנים במקביל או שמיפוי ה-DNA ברזולוציה טובה יותר יחשוף מוטציות ידועות.

נולאן מתכנן ניתוח מעמיק וטוב יותר בהמשך, ומבטיח פרסום מאמר מבוקר-עמיתים בכתב עת מכובד.

עדכון 2018 – הנה המאמר המובטח.

הסוגיה העיקרית שנותרה עדיין פתוחה היא הסתירה בין הערכת הגיל שנתן ד"ר לחמן (כמה שנים) לבין גודלו המזערי של הגוף. או שמדובר בצורה קיצונית של גמדות, או שהערכת הגיל שגויה. נמתין בסבלנות למאמר הרישמי שבוודאי יתייחס לנושא.

אז אולי לפחות חצי חוצן?

גריר לא מוותר בקלות, ומעלה את ההשערה כי מדובר ביצור כלאיים, תוצר של זיווג בין אדם לחוצן. הנה מה שיש ליונת לומר בעניין:

ישנם כמה מאפיינים בדרך שבה בנויים התאים שלנו, כיצד בנוי הגנום וכיצד הוא מתורגם לחלבונים, המספקים עדות חזקה מאוד לכך שכל החיים על פני כדה"א – כולל חיידקים, צמחים וכל בעלי החיים – התפתחו ממוצא אחד, כלומר כולנו קרובי משפחה. הגנום שלנו דומה מאוד לזה של עכבר, ומכיל דמיון לא מבוטל לזה של רקפת.
יצור שהתפתח על כוכב לכת עשוי להיות שונה לחלוטין. גם אם הוא בנוי מתאים הדומים לאלו שלנו, ואפילו אם החומר הגנטי שלו בנוי מ-DNA, אין שום סיבה שהמכניזם התוך תאי יהיה דומה לזה שלנו.
סטיבן גריר מעלה את האפשרות – הלא לחלוטין בלתי-סבירה – שמקור החיים בכדה"א הוא בחיידקים שהגיעו ממקור אחר, ולכן ייתכן שהחיים כאן ובכוכבי הלכת האחרים התפתחו ממוצא משותף. גם אם אנו מניחים שזה נכון, החיים על פני כוכבי הלכת האחרים התפתחו בנפרד משלנו במשך מיליארדי שנה, והחייזרים שיגיעו מהם עדיין יהיו קרובים אלינו הרבה פחות מאשר, למשל, דג זהב, או אפילו עץ אורן. הרעיון שצורת חיים כל כך שונה תוכל לא רק לקיים יחסי מין עם אדם, אלא להוליד צאצא, הוא לפיכך מגוחך. ולסיום, לא נותר לנו אלא לצטט את קרל סגאן, אשר כשנשאל על נושא זה ענה שיהיה לו קל בהרבה לתאר לעצמו היבריד מאדם ופטוניה.

Edunia

הכלאה גנטית של אדם ופטוניה. לא בדיחה!
יחד עם זאת, צאצאים עדיין לא נולדו…

עדכון 8-מאי-2013:

אוצר במוזיאון הורנימן בלונדון שאחראי לאוספי מאובנים ועצמות, מעלה את הסברה כי מדובר בעובר בן כ-15 שבועות שעבר הפלה בלתי חוקית, הושאר במדבר ונחנט באופן טבעי. [חוקי ההפלה בצ'ילה הם מהמגבילים בעולם, מה שמביא לשיעור גבוה מאוד של הפלות בלתי חוקיות, ולשיעור תמותה גבוה מאוד של היולדות כתוצאה מסיבוכים בזמן ההפלה].

העיוותים בגולגולת יכולים לנבוע מתהליך ההפלה עצמו. עיוותי שלד נוספים נובעים כנראה מהצטמקות והתקשחות הרקמות הרכות במהלך תהליך החניטה. גיל עובר כזה מסביר גם את המצאותן של 10 צלעות בלבד – הנוספות עדיין לא התפתחו.

בנוסף, העובדה כי במהלך תהליך החניטה צפיפות העצם גדלה היא זו שהטתה כנראה את הערכות הגיל (שהיו מבוססות על בדיקת השלד) לכדי 6-8 שנים. מקרה דומה של קושי בקביעת גיל של מומיית ילד מצרי מתואר כאן.

סטיבן נובלה מתיחס גם הוא למקרה, ומפנה למקורות לעיל.

*

מקורות, הרחבות והמלצות לקריאה נוספת:

____________________________________________________

הזינו את המייל שלכם בראש הדף לקבלת עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!