משחק הפאזל הגדול

משחק הפאזל הגדול

איך מסבירים מהו מדע? כיצד מתנהל "המפעל המדעי"? שאלות לא פשוטות, כפי שתעיד אפילו הצצה חטופה בערך "השיטה המדעית" בויקיפדיה. לא אנסה להתמודד עם נושא מורכב זה כאן (נושא שמוקדשים לו קורסים ואף תארים שלמים באקדמיה).

במקום זאת אציג את אנלוגית הרכבת הפאזל השיתופית שהציע Michael Polanyi, כימאי, שפנה בהמשך דרכו לעסוק בפילוסופיה של המדע. התוודעתי לאנלוגיה זו כשקראתי את הספר המעניין הזה, ואני מוצא אותה פשוטה, עשירה ומאירת עיניים.

הפאזל – מפת המציאות

אפשר לדמות את המחקר המדעי להרכבה משותפת של פאזל ענק ע"י חוקרים רבים. כל אחד מנסה להוסיף חלקים לפאזל תוך ביקורת עצמית וציבורית, שמאשרת כי החלק אכן נראה מתאים למקום המוצע לו. ככל שהמלאכה מתקדמת, קל יותר לחוקרים האחרים להבין היכן החלקים שלהם יכולים להתאים. כך, בעבודת צוות, ניתן להתקדם באופן מהיר ובטוח יותר לעבר השלמת הפאזל.

הפאזל, לכשיושלם, יהיה מעין מפה מלאה של המציאות. כיצד יראה הפאזל השלם? אף אחד אינו יודע כרגע, אך אזורים רבים כבר ממופים באופן מרשים.

מלאכת ההרכבה

כל אחד מהמשתתפים פועל באופן עצמאי לחלוטין, ואין מנהיג יחיד או הנהלה מרכזית שמחלקת את העבודה בין כולם באופן מסודר. הכוונה שכזו עלולה לא רק שלא לעזור אלא אף לעכב את התקדמות העבודה, מכיוון שהיא מצמצמת את המקום ליצירתיות ולהפתעות. בנוסף, מניעים אידאולוגיים כאלה ואחרים עלולים להטות את הפעילות לכיוונים שאינם עולים בקנה אחד עם המציאות.

ישנו מגוון רחב של גישות לגבי ההרכבה: חלק מתמחים בחלקים צדדיים, חלק יבנו גושים קטנים מסביב לאזורים בעלי משמעות ברורה (למשל דמות אדם), חלק בעיקר יאספו את החלקים שנראים כשייכים לאזור מסוים בפאזל ואחרים יתמקדו בקבוצה זו של חלקים וינסו להתאימם זה לזה. חלק מחפש התאמות לפי צבעים וחלק לפי הצורות של החלקים. כל אחד לפי העדפתו האישית וכישוריו הטבעיים.
באזורים מסוימים שיטה אחת מתגלה כיעילה יותר בעוד שבאזורים אחרים שיטה אחרת יעילה יותר. בתקופות שונות הדברים עשויים אף להתהפך.

לעיתים יהיה קשה למצוא חלקים מתאימים ואנשים יקדישו זמן לתאוריות לגבי מה שעשוי להתגלות באותו אזור. באזורי עבודה אחרים יהיו כל כך הרבה הזדמנויות להוספת חלקים שכולם יעסקו בהרכבה בקדחתנות, ורק מאוחר יותר יתפנו לקחת צעד אחורה להסתכל על התמונה הנוצרת.

קבוצות שונות תתווכחנה ביניהן מהי מהות ההרכבה – האם ניסוי וטעיה היא הדרך הנכונה? או שמא בניית תאוריות לגבי החלקים שלא נמצאו עדיין?

קבוצות שונות תפתחנה "מילונים" שונים לתאור צורות או צבעים, בהתאם לצורת החיפוש המאפיינת כל אחת מהן.

יש זמנים בהם הנושא המתגלה באזור מסוים ברור (בית, עץ, דמות) וכל מה שנותר הוא להשלים את החלקים סביב, חלקים שאינם משנים מהותית את מה שניתן לומר על אזור זה של הפאזל.

יש זמנים אחרים, בהם מתגלות תגליות מהפכניות: פתאום מבינים כי יש צורך לפרק ולהרכיב מחדש אזורים שנראו מתאימים היטב עד עכשיו. יתכן והתגלו חלקים חדשים יותר מתאימים, או שחלקים שנראו שייכים לשמיים מסתברים כהשתקפות במים, למשל. כך אזורים שלמים מתאחדים, או מחליפים מקום ומשמעות.

ככל שהפאזל הולך ומושלם ואזורים רבים יותר מקושרים ביניהם, הסיכוי לצורך בארגון משמעותי מחדש הולך וקטן. אך עד שלא מונחת החתיכה האחרונה לא ניתן להיות בטוחים באופן מוחלט כי שינויים ומהפכים לא ידרשו בעתיד.

מרכיבי הפאזל

מרכיבי הפאזל הם אנושיים כמו כולנו, לטוב ולרע.

כולם בחרו מרצונם לשחק במשחק הזה, ובאופן צפוי לא כולם טובים באותה המידה. חלקם עלולים אפילו להזיק בהשתתפותם.

משתתפים עלולים להחמיץ הזדמנויות או לנסות להתאים מחדש באופן אובססיבי חלקים שאחרים כבר מצאו והתאימו. לעיתים משחק המזל למישהו, גם אם אינו מוכשר, והוא מוצא חלק קריטי של הפאזל שחמק מעיני כל השאר. אחרים עשויים לתרום את תרומתם העיקרית בהצבעה על טעות מסוימת שאחרים עשו.

ויש את אלה שמנסים לאלץ חלקים למקומות לא ממש מתאימים מבלי כוונת זדון, אולי כתוצאה מעודף אמביציה ותקוות שוא שזה יתאים.

יש כמה אחרים שפשוט מרמים, דוחפים חלקים לא מתאימים, משייפים קצת את החלק כדי שיתאים, אולי אפילו מייצרים חלק שלם מזויף, כל זאת כדי לקדם את הקריירה האישית שלהם.

 הנה סיכום הדברים (לחצו להגדלה):

ואלה שמגיעים מסיפור אחר

יש כאלה שבכלל לא מכירים בחוקי המשחק. הם לא מנסים לגלות את תמונת המציאות. יש להם כבר תמונת עולם בה הם בחרו להאמין מלכתחילה, ושום דבר לא ישנה את דעתם. "אל תבלבל אותי עם העובדות, אני את שלי כבר החלטתי".

הנה מה שקורה כאשר מרכיב פאזל פוגש ב-נאמן קופסה.
זו עבודה נפלאה שמסתובבת ברשת בשבועות האחרונים ונקראת "ראיות לעומת אמונה – סיפורם של שני ארנבים".  המקור נמצא כאן. לנוחיות הקוראים תרגמתי את הכתוביות לעברית, בהסכמתו (ולשמחתו) של היוצר המקורי.

[אני מתנצל אם התמונות פגעו במישהו. וויכוחים סוערים התפתחו באחד האתרים לגבי הסטראוטיפים הסקסיסטיים המקוממים והדוחים שמוצגים כאן – חצאית ומשפטים ורודים לארנבת לעומת מכנסיים ומשפטים כחולים לארנב, ועוד שאר תופעות חברתיות מזעזעות שלא שמתי לב אליהן. עם הגולשים והגולשות הסליחה, אני רק תרגמתי את הטקסט, ואני מציע שנפסח על הדיונים בנושאים הללו כאן 🙂 ]

בין מציאות לפרשנות

רק לעיתים רחוקות אנו מודעים למידה הרבה בה אנו מפרשים את המציאות, ולא קולטים אותה כפי שהיא (עד כמה שהדבר בכלל אפשרי בחושינו המוגבלים).

המוח שלנו מנסה להדביק תווית של מושג מוכר על כל מידע שהוא קולט, בנסיון, נואש לעיתים, להפיח סדר, הגיון, ותחושת שליטה והבנה בעולם הכאוטי בו אנו מסתובבים.

באופן זה אנו רואים "פנים על מאדים" ולא משחק צללים מקרי:

 

מזהים "דמות מלאך" בהשתקפות אש בעדשות המצלמה:

 

מזהים "רוחות רפאים" בגרגרי אבק שמוארים ע"י מבזק המצלמה:

 

ומעדיפים לראות "איברים אינטימיים בגוף האישה", ולא מה שבאמת מצולם שם (האם זיהיתם מה באמת מצולם כאן?):

לאחרונה נקרתה בדרכי הדגמה פשוטה ומרתקת לעיוותי התפישה שמתרחשים כאשר המוח שלנו קולט את הדברים דרך משקפיים מושגיים.

שיחקתי במשחק מחשב היסטורי נפלא (The Neverhood) עם בתי בת ה-9. באחת החידות שבמשחק מופיעים על המסך סמלים מופשטים דמויי כתב חרטומים לזמן קצר (2-3 שניות), וכדי לפתור את החידה יש להעתיק אותם מהר על דף, לפני שהם מתחלפים באחרים.

הבחנתי להפתעתי כי הצורות שאני "העתקתי" מהמסך שונות למדי מהצורות אותן העתיקה בתי. עצרתי רגע כדי לבדוק את הנושא. הסתבר כי בתי "ראתה" ארטיקים, ואילו אני "ראיתי" עצי ברוש. כל אחד צייר את המושג לפיו קודד את המידע הויזואלי, ולא את מה שבאמת היה מצויר על המסך.

 

האם יש לכם דוגמאות נוספות לפרשנות בפעולה?

עוד דברים קלילים תוכלו למצוא ב"תפריט הטעימות"

____________________________________________________________________

רוצים לקבל הודעות למייל על פרסום רשומות עתידיות? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!