צ'ופרה ומלחמתו בתנועה הספקנית

ברשומה הקודמת סקר הפסיכולוג איל פוזניאק מחקר מדעי שרומז לכך שצ'ופרה מוכר בולשיט. הפעם הוא מרחיב את הדיון, מחווה את דעתו ומעורר למחשבה. אתם, כמובן, מוזמנים להגיב.

*

מיהו דיפאק צ'ופרה

chopraצ'ופרה, אמריקאי ממוצא הודי ורופא בהכשרתו המקורית, החל לעסוק במדיטציה בשנות השמונים והיה לפעיל בקידום רפואה אלטרנטיבית/הוליסטית. לאורך השנים קידם פרקטיקות כגון יוגה ומדיטציה בטענה שהן בעלות יכולות ריפוי משמעותיות והציע בין השאר שיטה משלו לטיפול באיידס. צ'ופרה נוהג לשלב בין עקרונות מדעיים מתחומי הרפואה ומכניקת הקוונטים לבין רעיונות תאולוגיים. אנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים ברפואה ובפיזיקה מגדירים אותו לא פעם כקשקשן ואף כשרלטן. למרות זאת, צ'ופרה צבר פופולריות רבה מאוד לאורך השנים והוגדר כ-'גורו ניו אייג" על ידי הניו-יורק טיימס. הוא אחת הדמויות המובילות בתחום הרפואה ההוליסטית וסך הכנסותיו מוערך בעשרות מיליוני דולרים.

צ'ופרה מציג טענות מרחיקות לכת בנושא התודעה/מודעות (Consciousness). לדבריו, התודעה מתקיימת כישות נפרדת מהגוף הפיסי ולמעשה היא זו שמייצרת את המציאות. היקום, לדעתו, הוא תבוני ומודע, או מהווה מודעות בפני עצמו. רעיונות אלה אינם חדשים. חלקם עלו כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת כפירושים מיסטיים אפשריים לתובנות שעלו מתורת הקוונטים. עם הזמן רעיונות אלו לובנו כרעיונות נישה פילוסופיים, ונותרו מחוץ לכל תאוריה או פרקטיקה מדעית. בשנות השבעים של המאה הקודמת הם סופחו אל תרבות הניו אייג' שהתפתחה במדינות המערב. [מדובר בתבנית חוזרת בעולם הניו-אייג' והרפואה האלטרנטיבית: העלאה באוב של שיטות ורעיונות שנזנחו עשרות עד מאות שנים מוקדם יותר, והגשתם כאילו מדובר בתגלית חדשה, או לחלופין בידע עתיק שנחשף למרות קונספירציית השתקה עיקשת. גלעד]

כמה מילים על תרבות הניו אייג'

המונח ניו אייג' מתייחס לאוסף של תנועות וקבוצות חברתיות שהתפתחו בעולם המערבי החל משנות השבעים. הן קמו בתחילה בעיקר באנגליה, אך בשנות השמונים והתשעים הייתה צמיחה מהירה שלהן גם בארה"ב. קבוצות אלו דגלו בטווח רחב של אמונות מתחומי הדת, הרוחניות והמיסטיקה – החל באמונות מתחום תורת הנסתר, חייזרים, תקשור עם מלאכים וכלה בפירושים מיסטיים של ידע מדעי. לפיכך, אקלקטיות היא אחד המאפיינים המרכזיים של התנועה.

הספרות הסוציולוגית העוסקת בתנועת הניו אייג' מייחסת לזרמים השונים בתוך התנועה כמה מאפיינים משותפים. אחד מהם הוא האמונה שהאנושות נמצאת בתקופת שפל רוחנית, והיא תזכה לשגשוג רוחני מחודש עם הגיע העידן החדש. ישנו גם דגש על התפתחות עצמית כחלק מתהליך המעבר הזה. מאפיין משותף נוסף הוא האמונה בישויות נשגבות ולא אנושיות עמן בני אדם יכולים לתקשר. מאפיין חוזר נוסף בקבוצות השונות הנכללות בתנועה הוא האמונה בישות או ברעיון הוליסטי ונשגב המקיף את הקיום כולו, כולל בני האדם. ישנו גם דגש חזק על ריפוי, בעיקר בעזרת רפואה אלטרנטיבית. לבסוף, תנועת הניו אייג' תומכת ברעיון של "מדע ניו אייג'י", המבקש לאחד את עקרונות המדע הקיים והרוחניות.

היות שאקלקטיות היא מהמאפיינים הבולטים ביותר של הקבוצות השונות בתוך תרבות הניו אייג', רבים מהכותבים בנושא ניסו להגדיר מה מאחד את הקבוצות על אמונותיהן השונות. בעוד חלק מהכותבים פשוט שללו את המונח 'ניו אייג" כמאפיין קבוצה מאוחדת או תנועה חברתית, אחרים התייחסו אליו כתרבות "נגד", ששאבה מה-Counterculture של שנות השישים (תנועה חברתית אנטי ממסדית שמתוכה צמחו בין השאר תרבות ההיפים וההתנגדות המאורגנת של החברה האפרו-אמריקאית בארה"ב נגד הממסד). כלומר, אחד הגורמים המאחדים את הקבוצות השונות הוא ההתייצבות נגד עקרונות ואמונות חברתיות ממסדיות, ובהן ערכים נוצרים מצד אחד, והרציונאליות מצד שני.

אחת הסקירות המרכזיות של ההיסטוריה של תרבות הניו אייג' טוענת שזו שאבה אמונות ותפיסות מזרמים תרבותיים באירופה שעסקו בתורת הנסתר. זרמים אלה התפתחו במאה ה-18 כתגובת נגד להתפתחות הרציונאליות המדעית. במובן זה, המתח בין ספקנים למאמיני ניו אייג' הוא עוד חוליה בשרשרת הארוכה של מאבק חברתי בין תומכי השיטה המדעית ומתנגדיה, מאבק שנמשך כבר מאות שנים.

הרעיון של "מדע ניו אייג'י" מהווה מוקד משמעותי במיוחד של חיכוך במאבק הזה. חברי תרבות הניו אייג' מבקשים להחליף את השיטה המדעית בשיטה שתבטא את תפיסת העולם שלהם, תאפשר בחינה של 'הנשגב' ותספק בסיס ראייתי לאמונות הרוחניות/דתיות שלהם. הגרסה הניו אייג'ית למדע שוללת את עקרונות השיטה המדעית, לעתים עד כדי שלילת עיקרון הרציונאליות והאובייקטיביות. הפעילים בתחום מכוונים פעמים רבות ביקורת חריפה כלפי הממסד האקדמי, בשאיפה להחליף את עקרונות השיטה המדעית בתהליך של שינוי פרדיגמה.

צ'ופרה ומלחמתו בתנועה הספקנית

אפשר לטעון שצ'ופרה הוא מייצג ברור של תרבות הניו אייג', כיוון שרעיונותיו ועמדתו כלפי המדע משקפים היטב את מאפייני התנועה: הוא מציג רעיונות שמתיימרים לקדם צמיחה, התפתחות וריפוי עצמי (ספריו עוסקים בין השאר בטענה שהתודעה שולטת בתהליך ההזדקנות); הוא מעניק פירושים מיסטיים מוכרים לרעיונות מתחום מכניקת הקוונטים; טענותיו מבטאות גם את העיקרון ההוליסטי, למשל כאשר הוא טוען שהיקום עצמו מודע ובני אדם הם חלק מהמכלול המודע החווה את עצמו. צ'ופרה גם תומך נלהב במדע הניו אייג'י ובשאיפה להחליף את עקרונות השיטה המדעית, ובכך מציב את עצמו במרכז זירת ההתגוששות בין תומכי הניו אייג' לבין אנשי מדע וספקנים.

ההתגוששות הפומבית של צ'ופרה עם הספקנים נמשכת כבר שנים לא מעטות. צ'ופרה בעצמו מייחס את תחילת החיכוך הזה לוויכוח פומבי שהיה לו מול ריצ'ארד דוקניס מעל בימת TED. בהמשך, מוקדי חיכוך מרכזיים היו סביב שלילת תכנים המקורבים לתפיסת עולמו של צ'ופרה בהרצאות TEDx וטענות של צ'ופרה לגבי הקו המתנגד של עורכי ויקיפדיה נגד תכנים שלו ושל החולקים את השקפת עולמו. לאורך השנים התנצח עם דוקינס, מייקל שרמר, פיל פלייט ודמויות מרכזיות נוספות מהתנועה הספקנית.

צ'ופרה מהווה מטרה מתבקשת למתקפות מצד ספקנים: דבריו זוכים לתהודה רבה מאוד והוא התפרסם והתעשר בזכות קידום רעיונות הניו אייג'. אחד הדברים שהופכים את המאמר On the reception and detection of pseudo-profound bullshit (שנסקר ברשומה הקודמת) למעניין, הוא שניכר שכותביו מכירים היטב את השיח הספקני, ומצטטים את קרל סייגן ואת שרמר מצד אחד, ואת צ'ופרה מצד שני. החוקרים כמובן לא היו חייבים להשתמש בשמו של צ'ופרה ובציוצי הטוויטר שלו כדי לבסס את טענותיהם, והייחוס של המושג בולשיט לדבריו הוא אקט נוסף בהתנצחות הזו.

הוויכוח סביב TEDx

TED החל את דרכו בשנת 1984 כגוף המארגן כנסים בנושא טכנולוגיה ועיצוב. הגוף צבר תאוצה ופופולריות ובשנת 2006 הנגיש את ההרצאות שלו ברשת. המונח TEDx מתייחס לכנסי הרצאות המאורגנים על ידי אנשים שאינם קשורים ישירות ל-TED, ומקבלים חסות מהגוף תוך התחייבות לעקרונות וסטנדרטים מסוימים. בשנת 2013 הורדו מאתר TEDx הרצאות של שניים ממכריו של צ'ופרה, מאחר שלא עמדו בקריטריונים מדעיים מספקים. בעקבות זאת, מנהלי TEDx פרסמו מכתב המדגיש את ההנחיות לגבי ראיות ובסיס מדעי מספק. באופן עקרוני, האמירה הייתה שזה תפקיד המארגן, ולא המאזין, להבחין בין מדע לגיטימי לפסאודו-מדע, ושתחת הכותרת של TED ו-TEDx יוגשו תכנים מדעיים-לגיטימיים בלבד.

מהלך זה הוביל את צ'ופרה לפרסם מכתב המאשים את TED בצנזורה חלקית, ובהמשך לפרסם סדרת מאמרים בשם The rise and fall of militant skeptics, שמהווה כתב אישום נגד התנועה הספקנית. כתבים אלה גררו ביקורת מצד ספקנים, בין השאר בבלוג Neurologica של הנוירולוג והספקן סטיבן נובלה.

עלייתם ונפילתם של הספקנים הלוחמניים

בסדרת המאמרים ‘The rise and fall of militant skeptics’ צ'ופרה טוען כי יש לשנות את עקרונות השיטה המדעית ולפתח מודל מדעי חדש. מעבר לכך, הוא מתאר את הספקנות כתנועה חברתית המונעת את השינוי הזה ותוקף את פועלה.

מדוע צריך לשנות את השיטה המדעית? צ'ופרה מציג ארבע סיבות:

  • 'בעיית הצופה' הנגזרת מתורת הקוונטים שוללת, לטענתו, את עיקרון האובייקטיביות של השיטה המדעית. השיטה המדעית החדשה צריכה "לקחת זאת בחשבון" (הוא לא מפרט כיצד*).
  • לדעתו, עיקרון אי הוודאות הוא משמעותי לשאלת הקשר בין מוח ותודעה (אך הוא לא מתיימר להגיד כיצד או מה ההשלכות האפשריות על הנושא).
  • השיטה המדעית צריכה להשתנות כי אנחנו עדיין לא מבינים כיצד נוצרו ממדי הזמן והחלל ואת מצב היקום טרום המפץ הגדול (לפחות במאמרים אלה הוא לא מסביר לקורא באיזה אופן הדברים קשורים).
  • השיטה המדעית צריכה להשתנות כדי להתמודד עם בעיית התודעה – ראשית מכיוון שמעולם לא הוכח שהמוח הוא שמייצר את התודעה, ולפיכך יכול להיות שזה שגוי. שנית, היות שלא הוכח אחרת, יכול להיות שהיקום הוא מודע.

*ביקורות אלו מובאות בהתייחסותו של נובלה למאמרים.

ארבע הנקודות הללו משרתות שתי מטרות: אם מקבלים אותן, הן פותחות פתח לתפיסות התיאולוגיות של צ'ופרה ומקנות להן אצטלה מדעית. בנוסף, הן מציגות את השיטה המדעית העכשווית כמוגבלת עד כדי צורך בשינוי פרדיגמה. לטענתו, בלי לקבל את הדרישה לשנות את עקרונות המטריאליזם, הרדוקציוניזם והאובייקטיביות, המדע נמצא בדרך ללא מוצא.

צ'ופרה לא עוסק בשאלה כיצד תיראה השיטה המדעית החדשה, או כיצד היא תתמודד עם הבעיות השונות שעקרונות השיטה המדעית הנוכחית נועדו לפתור. הוא גם לא מציג בשום שלב ראיות לכך שתפיסותיו לגבי תודעה וקיום מודע של היקום – נכונות. הוא מסתפק רק בניסיון לבסס את האפשרות שהן נכונות וטוען שמספיק בכך כדי לדרוש את שינוי השיטה.

יתר דבריו של צ'ופרה מכוונים לשיח חברתי שבו הוא מציג את התנועה הספקנית כפי שהוא רואה אותה – תנועה שנוקטת בעמדת כוח לוחמנית ומונעת את התקדמות האנושות לקראת צורת חשיבה חדשה שתחליף את השיטה המדעית.

צ'ופרה טוען שבניגוד לעמדה המוצהרת שלה – קידום החשיבה המדעית – התנועה הספקנית היא למעשה תנועה חברתית-אידיאולוגית מיליטנטית, ביריונית ותוקפנית בהנהגתו של ריצ'ארד דוקינס, ועיקר פועלה הוא קידום האתאיזם, התכחשות לקיומו של האל והתנגדות לדת. בפתח דבריו הוא מקביל בין התנועה לבין הנאצים, כיוון שגם הם הכפיפו את החשיבה הביקורתית לתפיסת עולמם.

צ'ופרה טוען כי המדע, כפי שהוא מיוצג על ידי הספקנים המיליטנטיים, הוכפף לאידיאולוגיה האתאיסטית וכי הספקנים איבדו את יכולתם לאובייקטיביות, ובכך למעשה לא מייצגים עוד את נקודת המבט המדעית. חבריה הם אנשים נוקשים ומבוגרים העומדים בפני קריאת הדור הצעיר לשינוי פרדיגמה כדי לשמר הממסד הישן ואת האג'נדה האתאיסטית. "הם מקדישים עצמם לדיכוי הסקרנות ושמירה על הגבולות הנוקשים של מדע "אמיתי"" (גרשיים במקור). היות שהספקנים אינם מקבלים את הצורך בשינוי פרדיגמה, לדעתו סוף התנועה לקרוס ולפנות את הדרך לצמיחת שיטת החשיבה החדשה. ניתן להבין מדבריו שאם המדע יעשה את הצעד הבא, יהיו לו הכלים להוכיח את הטענות התאולוגיות של צ'ופרה, וזה בדיוק מה שהקהילה הספקנית מתנגדת לו ומנסה לצנזר.

צ'ופרה לא שולל במפורש את קיומה של מציאות קבועה שאינה תלויה בחוויה הסובייקטיבית, אך הוא טוען שבני אדם כלל אינם מסוגלים להתייחס לעובדות באופן אובייקטיבי. העמדה הזו פותחת פתח לראות תאוריות מדעיות כנרטיב אחד בין נרטיבים שונים ושווים בערכם לתיאור המציאות. לדבריו, הספקנים טועים כשהם חושבים שהמודל שלהם של המציאות הוא הטוב ביותר, כיוון שלכל מודל יש יתרונות וחסרונות.

מדבריו של צ'ופרה משתמע כי הוא רואה את הוויכוח ארוך השנים בין ספקנים לתומכי ניו אייג' כמאבק כוחות חברתי-פוליטי בעיקרו, ולא כוויכוח סביב תיאור המציאות האובייקטיבית. לדידו, הספקנים אינם דבקים בעמדתם לגבי מאפייני השיטה המדעית מכיוון שזו הדרך הנכונה ביותר לבחינת המציאות; הם עושים זאת מכיוון שהדבר משרת את האידיאולוגיה החברתית של התנועה ומאפשר להם לשמור על מקומם במוקדי הכוח.

צ'ופרה כמעט שאינו מנסה לבסס את תפיסת העולם הספציפית שלו. את רוב רובו של הטקסט הוא מקדיש לנרטיב הניו אייג'י, לפיו הדור הצעיר מתקדם לקראת הפלת המשטר הישן וסדר העולם הקודם, ואנו עומדים בפתחו של עידן חדש המקדם אותנו לקראת הארה. הספקנים, לפי הגרסה שלו לנרטיב הזה, הם המכשול המשמעותי והגורם המעכב את ההארה הזו.

וכאן אנחנו מגיעים לטענה המרכזית שלי: מה שמאחד את תומכיהם של צ'ופרה ותומכיהם של דמויות מובילות אחרות בעולם הניו אייג' הוא הנרטיב המתנגד לתפיסות העולם השולטות כיום, יותר מאשר הרעיונות הספציפיים של כותב כזה או אחר. אני מציע שהמשיכה לתרבות הנגד (Counter culture) היא גורם משמעותי בתמיכה בטענות ניו אייג', באופן שאינו תלוי בטענות של הוגה ספציפי.

לתחושתי, כותבים בצד הספקני לא מבינים זאת, או לא מייחסים לכך חשיבות מספקת. כך נוצר שיח חירשים, כאשר מה שמנחה את השיח הספקני הוא הניסיון להגיע לתיאור המדויק ביותר של המציאות, בעוד שמה שמנחה את השיח המתנגד לספקנות הוא מאבק הכוחות החברתי. סטיבן נובלה, בטור תגובה למאמרים של צ'ופרה, הקדיש את רובו המוחלט של הטקסט לפירוט המקומות השונים בהם צ'ופרה טועה – בהתייחסות לתנועה הספקנית ובהתייחסות לתחומי המדע שצ'ופרה נשען עליהם לכאורה. העניין המרכזי בעיני נובלה הוא שצ'ופרה טועה; הוא מזהה שצ'ופרה מנסה לקדם שינוי בתנאי המשחק המדעי, אך מקדיש לכך פחות מ-3% מהטקסט. בעוד שנובלה צודק עובדתית, ההתמקדות שלו בטעויותיו העובדתיות של צ'ופרה מחמיצה בעיניי את העיקר. הוא טוען שצ'ופרה מנסה להימנע "באופן נואש" מהתמודדות ישירה עם מדע ועם הספקנים. לדעתי צ'ופרה לא מתחמק, הוא פשוט מנהל את המאבק בזירה אחרת, זו החברתית, ובזירה הזאת יש סיכוי לא רע שהוא מנצח.

סיכום

בחלק הראשון של הרשומה סקרתי מחקר מדעי שרומז לכך שצ'ופרה מוכר בולשיט. לדעתי צ'ופרה משחק משחק כפול. בתיאור הגרסה הספציפית שלו למציאות הוא בהחלט מסוגל לתת טיעונים שגויים, חלקיים ועמומים עד כדי חוסר משמעות. אני טוען שהוא יכול לעשות זאת מכיוון שהגרסה הספציפית שלו למציאות היא החלק הפחות עקרוני במהלך שהוא מנסה לקדם, שהוא מאבק חברתי המשקף את הנרטיב הניו אייג'י. בחזית זו הטענות שלו ברורות בהחלט.

בוויכוח בין צ'ופרה לבין מבקריו נוצר שיח חירשים: הצד הספקני עסוק בשאלות כמו – מהו תיאור המציאות הטוב ביותר ומדוע צ'ופרה טועה, ואילו צ'ופרה עסוק בקידום הנרטיב הניו אייג'י וחוויית המהפכה החברתית המתקרבת. הפעילות הזו מקדמת עמדות חברתיות השוללות רציונאליות ומדע. כאשר צ'ופרה מציג את גרסתו למציאות, תוכן דבריו הוא כנראה גורם חלקי בלבד בהשפעתו על המאזין. ייתכן מאוד שהמשיכה לנרטיב הניו אייג'י וההתנגדות לעקרונות ואמונות חברתיות ממסדיות היא הכוח המניע העיקרי.

לאור זאת, לדעתי העיסוק בטעויות הספציפיות של צ'ופרה ודומיו היא לא אסטרטגיה אפקטיבית ביצירת דו שיח עם התומכים בניו אייג'. ייתכן שניתן לקדם את החשיבה הביקורתית-ספקנית-מדעית בצורה טובה יותר על ידי התמקדות בשינוי עמדות כלפי מדע, בהבנת תרומת המדע לחברה ובהבהרת היתרונות והחשיבוּת של צורת החשיבה הספקנית ברמת הפרט והחברה.

* * *

לקריאה נוספת: החלק השלישי בספרי "חשיבה חדה" עוסק בפערים וביחסים המורכבים בין תומכי הגישה המדעית-ספקנית לבין תומכי הניו-אייג'.

Advertisements

16 מחשבות על “צ'ופרה ומלחמתו בתנועה הספקנית

  1. סליחה מראש על ה"פרסום עצמי", אבל העניין כי צ'ופרה דוחה אובייקטיביות כעיקרון הזכיר לי את התרגום שלי לרשומה של סטיבן פורטר בו הוא טוען כי אחת הבעיות המרכזיות במחקר איכותני הוא החוקרים האיכותניים שמחזיקים בדעות מסוג זה ממש:

    "[חוקרים איכותניים רבים] … מחזיקים בדעה שקיימים "מספר" מציאויות שניתן לייצגן ולצפות בהן. ברור שהאדם הממוצע שחי במציאות אחת בדיוק חושב שזה רעיון מגוחך.
    דוחים מכל וכל את הרעיון של סיבתיות או את האפשרות לגלות סיבתיות במחקר. כל זאת בזמן שאנו חיים בעולם שבו קובעי מדיניות מחפשים פתרונות קונקרטיים לבעיות. האם גישה שבה "אני לא יכול לומר האם הקטנת כיתות תורמת להישגים או לא, אני רק יכול לתאר את החוויות של תלמידים" תורמת למישהו משהו? אמורה לשחק איזשהו תפקיד כאשר ישנם משאבים מצומצמים שיש להפנות או לשכירת מורים נוספים או להגדלת השכר של מורים קיימים?"

    אהבתי

  2. לגבי הניסיון של צ'ופרה "לשנות את הפרידגמה המדעית", זה הזכיר לי את הרשומה הזו של קוביין (ביולוג) לגבי ניסיון של צ'ופרה לשכנע "1000 מדענים" לחתום על "הצהרה לגבי הצורך בפרידיגמה" מלפני שנתיים פחות או יותר. ההצהרה היא +- בדיוק מה שפוזניאק כתב ברשומה הזו לגבי עמדתו של צ'ופרה:
    https://whyevolutionistrue.wordpress.com/2014/08/30/chopra-wants-me-to-officially-endorse-his-new-paradigm-of-consciousness/

    אהבתי

  3. מעניין. תודה.
    אני מצטרף לסיכום שלך אולם בצורה קצת שונה : צ'ופרה היא בכלל (פסאודו) פילוסוף בכתביו, טענותיו והקהל אליו הוא פונה. הניסיון לסתור אותו בטענות מדעיות הוא אכן שי"ל חירשים.

    אהבתי

    • בדיוק מה שחשבתי כשקראתי את המשפט "אסטרטגיה אפקטיבית ביצירת דו שיח עם התומכים בניו אייג'." – איזה דו שיח בדיוק אתה מצפה ליצור ?
      איך אפשר לסתור טיעונים של מי שבכוונה מנסח אותם כך שיהיו בלתי ניתנים לסתירה? (=לא מדעיים)
      אפשר רק אולי להגיד לו – שבור את המחשב הזה שממנו אתה כותב, וכשתבנה אחד טוב יותר על בסיס התיאוריות שלך, כתוב לי ממנו ונמשיך לדבר…

      אהבתי

  4. אני חושב שזה יותר פשוט:
    צ'ופרה ודומיו מוכרים סחורה ללקוחות שחשוב להם להרגיש טוב, לא לדעת שמצבם יותר טוב.
    ניו-אייג' זה בדיוק כמו קרם אנטי-אייג'ינג.
    הלקוח לא רוצה לדעת שזה עובד, הוא רוצה להרגיש שזה עובד.

    הקונטקסט החברתי הקיים רק בגלל שיש מסביב דברים שמקלקלים את חווית הקניה של הלקוח, אז המוכרים מייצרים קונטקסט שמגן על החוויה של הלקוח.

    אהבתי

    • הי יוסי, אני חושב שהחלוקה הזו לצורך לדעת לעומת צורך להרגיש היא כנראה קצת כללית מדי ויש פה עוד לא מעט גורמים מעורבים. אבל אפשר לתרגם את מה שאתה אומר להשערת מחקר. יכול להיות מעניין.
      תודה

      אהבתי

  5. א. בעיית הצופה מתורת הקוונטים היא בעייה שנמצאת רק בחלקקים האלמנטרים ולא העולם המקרוסקופי לכן יש נטיה של זרמים מסוג זה להוציא את התהוריות המדעיות מהקשרם .
    ב. גם תודעה זה לא דבר שהוכח מעולם אולי בני האדם הם בכלל יוצורים מטריאליסטים הפועלים בצורה דטרמניסטית של קלט פלט ואין לנו שום רצון החופשי זה בעייה פילוסופית בלתי פתורה .ובהקשר זה יכול להיות שאין בכלל בעיית תודעה .
    ג.הוא נוטה להשתמש בתאוריות מדעיות בזמן שהוא בעצמו שולל את השיטה המדעית הקיימת אז אולי כל התגליות המדעיות לא נכונות בגלל שהשיטה לא נכונה ההשקפה שלו מכילה סתירות
    ד אתה יכול לאגיד על כל מה שתחפוץ עד שלא הוכח אחרת יכול להיות שזה נכון יכול להיות שיש שד גדול במיטה שלי יכול להיות שחיזרים רצים עכשיו בתוך הבית שלי יכול להיות שאני עוד מעט היה רואה בלתי נראה ויכול להיות כל דבר הוא לא יכול להוכיח תיאוריה מתוך הספק זה גם היה הטעות של דקארט הטיעון הקוגיטו .
    מה שכן יאמר לזכתו הוא יודע למכור את עצמו ואת האשליות בצורה כלכלית לכן אני ממליץ לו להרצות בבתי הספר לשיווק וכלכלה

    אהבתי

  6. הספק הוא חלק מהמדע ,המדע בנוי על הפרכה לכן מרכיב הספק קיים בתוכו אבל האדם הוא יצור שמוגבל מבחינה הפיסטמולוגית לכן גם השמוש שלו המדע לא יכול להוכיח סיבה אלה קשרים הסתברותית חזקים בין תופעות A שמתרחש בדרך כלל אחרי B אבל לא בהכרח שהוא הסיבה לו . שום תיאוריה לא יכולה לשלול עובדות הטכנולגיה בנויה על המדע ובנתיים היא מתקדמת ומתפתחת בצורה מטאוריות גם שהיא בהחלט לא מושלמת כי יש דברים שהם כנראה נשגבים מהבינה האנושית שבו החוקר האנושי הוא חלק מהתצפית וכלוא במגבליות שלו .בנתיים זה השיטה היחידה שהוכיח את עצמה עובדתית ולא רק רעיונית לפחות מבחינה הטכנולוגית את הטעונים של צ'ופרה אפשר להעביר לתחום הפילוסופי ששם ממשכים לחפש את החתול השחור בחדר החשוך ובטח לא לתחות המדע.

    אהבתי

  7. איל, תודה על מאמר מרתק.
    עדיין נשארו כמה תהיות
    ראשית לגבי ההגדרות שהצגת, לגבי תנועת הניו אייג' והעומדים בראשם- קשה להתייחס לכולם כיחידה אחת ביחס להתנגדות לממסדיות ורציונליות.
    היכן תמקם למשל את אושו ויחסו לדת ורצינליות (שהוא הדוגמא המבלבלת אולי מכולם).
    האם צופרה רציונלי ביחס ללואיז היי? [ יש רעיון מפורסם ששאלו אותו האם גם הוא מאמין לגישה של "חייך ותתרפא" והאם הוא מודע לסכנה לפשטות שנובעת מהסיסמאות שלה – שבעצם אם אתה חולה זה באיזה שהוא מקום נובע מאשמתך- וכמובן שיש לזה באופן פרדוקסלי ליבוי של הרגשת אשמה שפוגעת בבריאות המנטלית של החולה… [ צופרה ענה דווקא בחוכמה ולא נפל במלכודת של שימוש במשפטי ניו אייג' בסגנון לואיז היי.].

    אם בודקים את הביוגרפיה של כמה מראשי הניו אייג' בסגנון הפסאדו מדעיים אפשר להציע דווקא תזה שיש להם דיסונס קוגנטיבי שנוצר בין הרקע החברתי שהם נולדו לבין חשיפתם לעולם המערבי. מעניין שרבים כמו אושו, דון מיגאל רואיס וצופרה הישגו השכלה מערבית גבוהה למרות הרקע החברתי שהם גרו בהם ודווקא ממקום "הגבוהה יותר " הם החליטו להמשיך את דרכם ולחזור לשורשים של החוכמה שהם גדלו איתה אבל יצרו גם סינתזה חדשה שהפכה אותם מאוחר יותר להצלחה בעני הניו אייג'. יש כמבון שאלה פסיכלוגית מדוע בחרו שלא לזנוח את העבר ולהתעקש דווקא להתמקצה בו. (דיסוננס קוגנטיבי יכול להיות הסבר אחד מני רבים..)
    האם אפשר למקם את יונג קרישמורטי ודיויד באום ביחידה אחת אם האחרים- והאם הם קטלגו עצמם כניו אייג'ים. דווקא מהאספקט שהערת של הם ואנחנו – יתכן שהשימוש במילה של ניו אייג' הוא נסיון מודע או שלא מודע של הפיכת מחנות ברורים של הם ואנחנו לצורך ניגוח פוליטי.

    גם (וטוב שכך) לא ברור מהכתבה מי למעשה הוא הקורבן של מי בין 2 המחנות. האם דוקינקס הוא השומר של המדענים שספגו מהלומות תחילה מאנשי הניו אייג' או שמה דוקינס ואנשיו הם הפלים שהולכים בחניות של חרסינה ובעצם הם הסיבה של התגבשות מחאה שמורכבת מאנשים כל כך שונים שאולי הדבר המשותף באמת זה השנאה כלפיו ומה שהוא מייצג.

    ראתי שהרבה מהמגיבים מתעקשים על העיניין הכספי להסבר העימותים למרות ששוב אישים כמו צ'ופרה נאדיר בוטו וכו יכלו בהחלט להסתפק בתהילה ובכבוד שלהם כאנשים שצמחו מלמטה והגיעו להישגים המערבים שהגיעו. אם לא די בכך הם יכלו לעשות קריירה נוספת מבלי לערבב בכלל בין 2 העלומות ולמשוך אש. נראה שמשיכת אש היא נסיון לבטא צורך פסכלוגי ולא כלכלי.

    יהיה מעניין אם בעתיד תכתוב כתבה על מה הוביל להקמת הפסכלויגיה הטרנספרסונאלית – די ברור לעניננו שיש רבים שהרגישו שהמדע והפסכלוגיה (שהיא אינה מדעית בחלקים רבים אבל משתדלת להיות) לא נתנו מענה לצרכים ושאלות שלמעשה המדע אינה צריכה או יכולה להביע דעה כלפיהם- נראה שיש קשר עקיף בין התעצמות העניין בפסכלוגיה הזאת והתעצמות ההתקטשות בין המחנות.

    לא בטוח אם אי פעם יתכן הידברות בין 2 המחנות- ויתכן שזה לא בכלל קשור לעניין המדע והפסדו מדע- כי העניין שכנראה מה שחשוב ל"אנשי הניו אייג'" זה מציאת משמעות. מתוך חיפוש ומתוך הקאוס של עולם שנותן המון משמעויות צמח אולי התופעה הניואייג'ית המדע והתפתחות המדע חשובים לאיש הניו אייג אולי בגלל שבאופן פרדוקסלי ההתקדמות של המין האנושי וההתקדמות של האדם מאז המהפכה המדעית – נותנת דלק לכל תאוריות ה"אבולציה של התפתחות נשמת האדם " הניו אייג' מאמינה בפרוגרסיה ולא ברגרסיה (ושוב העניין הכלכלי רק הולך בד בבד עם הרעיון הזה- והמודל הוא גורו עשיר ולא מישהו רוחני שחיי רחוק מהסבליזציה ומקבץ נדבות )הניו אייג יצר תאוריות שלמות של ילדי אינדגו כו- שסימן ההיכר שלהם זה… חוכמה ויכולות אנטלגנציה וגאונות) הניו אייג צריך את המדע ולכן היא מעריצה בועטת בו זמנית.
    נראה שמימלא המדענים של היום לא באמת רוצים לחנך את ה"סוררים" שכן מספיק לעשות ניתוח של השפה שרצה באתרים שמתימרים לקדם את המדע לעם. יתכן שמדענים כמורים רעים הם אחד הגורמים למרד שאתה מתיחס במאמר כנגד ה"אליטה".

    שוב תודה היה מרתק.

    אהבתי

  8. ואם דובר על קירבה למדע לאנשים שיש בעיות עם האליטה המדעית…. מסתבר שדווקא הצלע השלישי המפתיע שממנו תבוא "הגאולה" היא האקטביסטים שיש להם מן המשותף במלחמתם בניו אייג' הפופלריסטי. הנה מאמר מעניין בנושא מצד אקטיביסט שנוגח בחזרה בדעות וסיסמאות של הניו אייג' ומחזק בעקיפין את הצורך להכיר במציאות אוביקטיבית אם טעונים די חזקים.

    http://collectivelyconscious.net/articles/5-common-new-age-misconceptions-you-need-to-understand/

    אהבתי

  9. זה מעניין שהכותב בעצמו מייצג תחום פסאודו מדעי שנקרא פסיכואנליזה- מה שנקרא הפוסל במומו פוסל. לדעתי אין הבדל מהותי בין מה שעוסק בו דיפאק צ'ופרה לבין מה שעוסק בו כותב הרשומה. שניהם מנסים בכול דרך להצדיק את מקור פרנסתם בשביל שיכלו להמשיך להתפרנס ממנו, כמו הכותב שכתב בפעם הקודמת 2 רשומות על פסיכואנליזה שבהם אפשר להבחין שהכותב מנסה בכול דרך לעטוף את הפסיכואנליזה בכמה שיותר אור חיובי ולהכניס אותה ב"כוח" לספירה המדעית.

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s