שיטת ברנום היא שיטת אבחון אישיות ייחודית שזכתה להצלחה גדולה ברחבי העולם ומגיעה כעת לישראל. השיטה משלבת מספר טכניקות קיימות. יתרונה הוא בפשטות ובדיוק שהיא משיגה.
ענו על 3 שאלות בלבד, ותקבלו ניתוח אישיות במקום!
מי שעדיין לא ניסה את האבחון הזה, מוזמן להשתתף בו כעת כאן – מומלץ! (שתי דקות וסיימתם).
שימו לב למלא גם את חוות דעתכם (הכנה) על תיאור האישיות שקיבלתם ולשגר את תגובתכם.
אל תמשיכו לקרוא לפני שניסיתם את השיטה.
*
*
*
*
ספויילר:
*
*
את השאלון הזה אני יצרתי, ותיאור האישיות שמקבלים בו אינו קשור בשום צורה לבחירות – כולם מקבלים את אותו הטקסט בדיוק!
התיאור מורכב ממשפטים מהסוג שהפסיכולוג ברטרם פורר השתמש בהם במחקר הקלאסי שלו משנת 1949. מטרת הניסוי היא להדגים את הנטייה של אנשים להתרשם שטקסט כללי שנכון לגבי כל אדם כמעט, מתאים להם באופן מיוחד. כמובן שיש לדאוג שהאדם יאמין כי הדברים הכלליים נאמרו על בסיס נתונים יחודיים לו, כמו תאריך לידתו, קלפי הטארוט שפתח, מערך הכוכבים בעת לידתו או שאלון אישיותי שמילא קודם לכן.
פורר נתן לכל אחד מהסטודנטים שלו טקסט דומה לזה שאתם קיבלתם, והסטודנטים התבקשו לדרג באיזו מידה הטקסט מתאר נכון את אישיותם בסקלה שבין 0 (גרוע) ל-5 (מעולה). הציון הממוצע היה 4.26 ומבוכת הסטודנטים הייתה רבה כשגילו שכולם קיבלו את אותו הטקסט. רוב המשפטים בטקסט של פורר נלקחו מהורוסקופים.
מאז חזרו על הניסוי שוב ושוב, והתוצאות שמתקבלות תמיד דומות.
לאחרונה החלטתי לבדוק את הנושא בעצמי, בקרב הקהל הישראלי. ככל הידוע לי, מדובר בניסוי פורר בהיקף הגדול ביותר שבוצע עד כה בעולם. אם מישהו יודע על ניסוי כזה בהיקף גדול יותר – אנא עדכנו אותי.
קרוב ל-1500 איש השתתפו בגרסה הראשונה של השאלון שהפצתי בפייסבוק. התוצאות היו כמצופה – רוב האנשים חשבו שתיאור האישיות מתאים להם, פחות או יותר.
הפקתי לקחים ויצרתי גרסה שניה ומשופרת של האבחון:
- הקטנתי את מספר השאלות מ-6 ל-3 (ממילא אני לא מתייחס לתשובות).
- ליטשתי את הטקסט של תיאור האישיות בעזרתו של יואב מורן.
- שדרגתי את הצד הגרפי: כל האיורים והצילומים בגרסה העדכנית הם שלי, מה שהביא לשאלון צבעוני ואטרקטיבי יותר, וחסך בעיות של זכויות יוצרים.
פניתי לגל מור מ"חורים ברשת", הוא התלהב מהגימיק ופרסם את זה אצלו באתר. במשך יומיים-שלושה הפוסט הוביל ברשימת הנצפים ביותר עם קרוב ל-12,000 כניסות. למעלה מ-4000 איש השתתפו בניסוי עד תומו – היענות מרשימה בהחלט.
כיצד התרשמו המשתתפים מדיוק האבחון?
עדכון: הנה התוצאות נכון לאוגוסט 2016 (למעלה מ-7000 משתתפים):
המספרים היבשים לא חושפים את תגובות האנשים. מעניין עד כמה התרשמו המשתתפים מההתאמה, מה הרגישו אלה שסמנו "ממש אני!" ועד כמה הופתעו כשהבינו שתיאור האישיות שקיבלו אינו קשור כלל למה שבחרו.
אתם מוזמנים לשתף את הסקר בקרב מכריכם (כמובן מבלי לעורר חשד מיוחד), ולעקוב אחר גרף התוצאות המתעדכן באופן אוטומטי. משהו כמו "מדהים – חייבים לנסות!" עובד בדרך כלל 🙂
*
ואם כבר שאלנו אלפי אנשים איזה נוף היו מעדיפים לראות מחלונם, איזה איור מתאר אותם בצורה הטובה ביותר ומה התמונה שהכי נוגעת בהם כשהם חושבים על העתיד, למה שלא נציץ בתוצאות?
לנוחיותכם, הקפתי בעיגולים ירוקים את התמונות שזכו לרוב ברור, ובעיגולים אדומים את אלה שהיו הכי פחות פופולריות.
את הפרשנויות אני משאיר לכם 🙂
כאן תוכלו לראות את הפרטים:
*
את אפקט פורר פגשנו בעבר בבלוג, ברשומה השנייה בסדרה על האסטרולוגיה.
הנה שתי הדגמות טלוויזיוניות של האפקט. תחילה הגרסה של דרן בראון, ואז המהדורה העברית של נמרוד הראל:
הניסוי של פורר מוזכר גם בספרי "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה", בפרק על האסטרולוגיה. בהחלט אשקול להוסיף את תוצאות הניסוי שערכתי למהדורה עתידית של הספר.
את הספר ניתן להשיג כעת בחנויות הספרים בכל רחבי הארץ, או להזמינו ישירות ממני, במחיר מוזל. פרטים על הספר, סקירות והמלצות וכן אפשרות הזמנה דרך האינטרנט תוכלו למצוא בעמוד הספר.
חשיבה חדה 
מעולה! אני הולך לנסות בבית
אהבתיאהבתי
בדקתי היטב את הטקסט של פורר והחלטתי שהוא לא מתאר אותי.
אני מניח שרוב קוראי הבלוג כבר מכירים אותו היטב. יהיה מעניין לנסות להשוות את התוצאות של מידת ההתאמה הממוצעת בין מי שהגיעו מהקישור מכאן (ויש סיכוי רב יותר שמכירים את הטקסט) למי שהגיעו ממקורות אחרים (אבל לא מכירים את הטקסט?)
אהבתיאהבתי
לא יצרתי טופס נפרד, אבל התוצאות שנאגרות החל מפרסום פוסט זה מוצגות כאן. ביומיים שלושה הקרובים הם ישקפו בצורה לא רעה את המגיעים מהבלוג. (כמובן שיתכן שחלק מקוראי הבלוג מפיצים את הקישור במחוזותיהם, ואז התוצאות מתערבבות עם כאלה שאינם מקוראי הבלוג הקבועים)
אהבתיאהבתי
אני חושש שאני (ואולי עוד מקוראי הבלוג) קצת מוטים. היה ברור לי שזה אפקט פורר ולכן "עשיתי דווקא" וסימנתי את האופציה של "ממש אני!". לא ידעתי שזה חלק ממחקר רחב יותר אלא שעשוע לקוראי הבלוג. איתך הסליחה.
אהבתיאהבתי
לא נורא – כאמור אפשר לבחון את התוצאות החל מפרסום הפוסט, ובינתיים נראה שכוח המספרים הגדולים מצליח אפילו להתגבר על מתחכמים כמוך 🙂
אהבתיאהבתי
כמי שעובד בטלוויזיה בקנדה היה מרתק לצפות בהבדלים בין דרן בראון לנמרוד הראל ולהבדלים בין הסגנונות של התוכניות. הקלילות האלגנטית של בראון אצלו הצופה מקבל את רוב המידע יחד עם המשתתפים (ולא ב voice ocer) וכך יכול לחוות קצת את הניסוי בעצמו לאומת הגישה המידי דרמתית והפומפוזית של הראל, עם עשן, תאורה מוגזמת וללא הומור בכלל. גם הקישור למתקשרים ומדיומים נעלם איכשהו אצל הראל. המיקום בשוק הפשפשים וקנית החפץ היו נגיעה חביבה ביותר.
אהבתיאהבתי
גם אני נפלתי בפח.חשבתי שמדובר במבחן אמיתי ואני עוד קראתי את הספר "חשיבה חדה"
אהבתיאהבתי
אני רק הערה: יש הבדל בין עד כמה הטקסט "מתאים" לבין עד כמה הוא "מותאם". למה אני מתכוון? המשפט: "הינך יצור אנושי החי על פני כדור הארץ ומצשצמש באינטרנט" יהיה נכון (ולכן "מתאים") לכל המשתתפים בסקר. בהתאם הוא גם לא מייחד אף אחד – כלומר הוא לא מותאם אישית.
אם השאלה היא עד כמה הטקסט "מתאים" (כלומר נכון) עבור המשתתפים בסקר? הייתי מצפה שתהייה התאמה גבוה, אחרי הכל הטקסט נבנה חהיות מאוד גנרי ולהתאים לחלקים גדולים באוכלוסייה.
הוא כמובן לא מותאם בכלל.
אפקט פורר כמובן מדבר על העובדה שאנחנו נוטים להניח שאםטקסט שמתאים לנו זה בגלל שהוא הותאם לנו.
כל זה רק כדי לומר שצריך לשאול לאיזו שאלה העונים לסקר חשבו ששואלים אותם – "מתאים" או "מותאם"?
אהבתיאהבתי
לאחר הצגת תיאור האישיות שהקורא מאמין שהותאם לו לפי בחירותיו, השאלה שהוא התבקש לענות עליה הייתה:
"עד כמה התיאור מדויק?"
ומיד לאחר מכן האפשרות הראשונה היא "ממש אני!" ולאחריה "מתאים" וכו'.
אני חושב שבהקשר הזה, רוב המשתתפים סימנו עד כמה נראה להם שאבחון "קלע לאישיותם", ולא עד כמה הוא מתאים להם.
אבל אתה צודק – כל שינוי קטן בשאלה יכול להשפיע על התוצאות.
אהבתיאהבתי
טוב, אז יכול להיות שאני יוצא דופן – היה לי ברור שמדובר בתיאור גנרי (זו לא הפעם הראשונה שאני שומע על אפקט פורר) ולכן היה "ברור" לי שמדובר בתיאור יחסית מדוייק (כלומר מתאים), כי הוא נכתב להיות כזה עבור רוב האוכלוסייה.
אבל כמובן, מאוד יכול להיות שאני השקעתי הרבה יותר מידי מחשבה בזה…
אהבתיאהבתי
אוקיי, אז אתה מכיר את "הטריק". ברור שתתייחס לכך בהתאם.
ובאמת אם תשווה את דירוגי המשיבים מאז שפוסט זה פורסם (אתמול) תראה שיש הטיה די ברורה "למטה" ביחס לתוצאות שנאספו עד כה – שפורסמו בעיקר במקומות "נייטרלים" יותר מבחינת האוכלוסיה. צפוי היה שמבין קוראי הבלוג הזה רבים לא יפלו בפח, ואף יתחכמו. בינינו – מי שענה "ממש ההפך ממני" כנראה התחכם…
אהבתיאהבתי
תודה על הבלוג המחכים.
אני לא מסכים עם המשפט האחרון, כי הוא לא לוקח בחשבון את האפשרות שלכל פח יש אנשים שבאופן נאיבי לא יפלו בו. בלי כוונת התחכמות, בלי הידע הנדרש לכוונה כזו. מעולם לא שמעתי על האפקט הזה עד היום, כך שהתשובה שלי לא נבעה מידע מוקדם. הטקסט פשוט היה מלא בבולשיט! עניתי "ממש ההפך ממני" כי הוא עיצבן אותי מרוב שהוא היה ממש ההפך ממני.
אהבתיאהבתי
מקובל, אולי קצת הרחקתי לכת במסקנה שלי.
בכל מקרה, הסטטיסטיקה בקרב אלפי אנשים מעניינת, ומראה כי אחוזים בודדים בחרו לסמן "ממש ההפך", ואני עדיין משוכנע שחלק מהם עשה את זה "כדי לדפוק את המערכת", כי קלט שיש כאן איזו "עבודה בעיניים".
אהבתיאהבתי
הסטטיסטיקה בהחלט מעניינת ודי מפחידה, כי נראה שבלי ידע אין לנו סיכוי. למשל, אם הרוב המכריע של האוכלוסייה היה מגיב ל"אבחון" הזה בצורה מסוימת, בהחלט היה מעניין לדעת מה שונה אצל אלה שהגיבו אחרת, כשמוציאים מחשבון תכונות אופייניות של קוראי הבלוג כמו ספקנות, היכרות מוקדמת וכו'.
אהבתיאהבתי
אני לא חושב ש"מדויק" היא המילה המתאימה. התיאור הזה הוא תיאור ש"מחמיא" לנו ולכן גורם לנו לחשוב שהוא מתאים לנו.
אהבתיאהבתי
ראשית רוב המשפטים שם לא מחמיאים במיוחד. שנית, ניסוח השאלה "עד כמה התאור היה מדויק" ניסה לכוון את האנשים לענות כמה הוא "מותאם" לדעתם, ולא "מתאים" – זו בדיוק הנקודה שנעם העלה למעלה.
העדפתי גם להשתמש במילים פשוטות עד כמה שאפשר, ולא לשאול דברים כמו "עד כמה המבחן תקף לדעתך".
אהבתיאהבתי
פינגבק: חשיבה חדה 2014 – סיכום שנה | חשיבה חדה