הניסוי שהוכיח טלפתיה!

והפעם משהו קליל ואקטואלי, שמדגים יפה לדעתי איך ידיעות מדעיות מתנפחות ומשתנות עד שהן מגיעות אלינו.

*

אתמול רעשה התקשרות המקומית (בעקבות סערה עולמית) לגבי ניסוי מסוים. ניתן לכותרות לדבר בעד עצמן ונערוך ניסוי משלנו. מה אפשר להבין מקריאת הכותרות בלבד?

נענע

דה מרקר

YNET

(באופן מפתיע אולי, דווקא Ynet סיפקו את המידע המדויק יותר כבר בכותרת).

קריאת גוף הכתבות מספקת רמזים נוספים לגבי מה שנעשה באותו ניסוי, אבל הדברים עדיין מעורפלים ביותר.

ב-Ynet מספרים כי "לפי ה"דיילי מייל", ברגע שהאדם במומבאי התבקש לחשוב על ברכות השלום "צ'או" ו"הולה", דיווח חברו בפריז על הבזקי אור במוח. הוא אמנם לא קלט את המילה עצמה, אך הדיווח שלו תאם את הרגע המדויק שבו עמיתו חשב על המילים."

והשאלה שנשאלת היא כמובן – מדוע לסמוך על מה שהדיילי מייל כותב, אם ההודעה הרשמית לעיתונות ואפילו המאמר המקורי המלא נמצאים במרחק הקלקה?

אז מה באמת עשו שם?

בהפשטה, ה"שולח" חבש קסדה שמודדת פעילות חשמלית של המוח. אחרי אימון מסוים הצליח השולח לגרום לעיגול שמופיע על המסך לנוע למעלה או למטה בהתאם לכך שדמיין כי הוא מניע את ידיו או את רגליו. באופן כזה נשלח רצף של ביטים לאדם ה"קולט" (0 או 1, אם חשב על 'יד' או על 'רגל'), באמצעות האינטרנט. כמובן שהמרחק אינו משחק כאן שום תפקיד – אינטרנט זה אינטרנט. הניסוי היה מעניין באותה המידה אם האדם הקולט היה יושב ממש מאחוריו.

את הביטים "שדרו" למוחו של מקבל המסר בעזרת פולסים מגנטיים שכוונו לאזור הראייתי בחלקו האחורי של המוח. אם התקבל ביט '0' שודר פולס מסוג אחד אשר גרם לנבדק לראות נצנוצים מסוימים בשדה הראייה (למרות שעיניו היו מכוסות), ואם התקבל ביט '1' שודר פולס מהסוג השני שלא גרם לנצנוצים. החוקרים הקפידו שהנבדק לא יקבל שום רמזים חושיים לגבי המידע המשודר, כמו למשל תחושה פיזית או רמזים צליליים לגבי שינוי זוית הסלילים המגנטיים בין שני מצבי השידור.

באופן כזה הועברו כמה סדרות של כמה עשרות ביטים כל אחת, והתהליך כולו הצליח באמינות גבוהה יחסית. זה הכל.

כמובן שהמילה טלפתיה לא מוזכרת בכלל לא במאמר המקורי, ולא בהודעה המקורית לעיתונות.

כאן אפשר לראות את הכותרת המקורית של המאמר, בליווי צילומים מתוכו שממחישים מה נעשה בניסוי:

מחקר מקורי

בוידאו הבא תוכלו לראות מה לפרופ' אילון ועדיה יש לומר בנושא. ושוב, שאפו ל-Ynet על ההתייחסות המקצועית הזריזה לידיעה. חבל רק שהדבר לא נעשה לפני הפרסום הראשוני.

*

כצפוי, היו אנשים שמאוד התלהבו מהגילוי המדהים:

-1ניו-אייג'

כשהערתי לכותבת על כך שנחפזה קצת להסיק מסקנות מהפרסום, הודתה כי לא קראה כלל את הכתבה. "הספיקה לי הכותרת כדי להנגיש את המידע למרחב שבו אנשים כן יביעו בו עניין. אני מבחינתי לא צריכה שום הוכחה גשמית לידע שאני יודעת…"

ניו-אייג'

אנחה.

נסיים בקריקטורה מוצלחת בנושא:

 

ונעבור לדבר המפרסם:

לכבוד החגים המתקרבים אפשר לרכוש כעת את ספרי "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה" במחיר מוזל. הספר יכול לשמש מתנה מצוינת לחג לקרובים וחברים – כי חשיבה חדה זה לא רק ספר, זה גם מסר!

הנה ריאיון איתי על הספר, ששודר בתוכנית "עושים סדר" עם בן כספית:

כאן תוכלו לראות מה חשבו קוראים שסיימו כבר לקרוא את הספר.

 

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “הניסוי שהוכיח טלפתיה!

  1. העברה אלקטרונית ישירה בין אנשים איננה עדות לרוח או לנשמה או לטלפטיה. אוניברסיטת דיוק בארה"ב ביצעה מאות נסיונות בטלפטיה-ונכשלה. וכך הצבא האמריקאי והרוסי.

    אהבתי

    • גלעד אם הנושא מעניין אותך, הספר הבא נותן סקירה הסטורית טובה. (אפשר לקרוא אותו חינם כאן)

      אהבתי

      • שמיל, ריפרפתי במהירות על הספר, והוא נראה לי מפוקפק מאד.
        תוכל לפרט קצת יותר על המחבר שלו?
        אני קראתי הרבה מאוד חומר מחקרי בנושאים הללו, ואין עד היום ראיות ברורות לכך שמשהו מכל זה נכון/קיים/עובד. צבאות/ממשלות אולי חקרו וניסו בתחום, אבל עד כמה שאני יודע הגיעו שוב ושוב למסקנות שאין טעם להמשיך, כי לא השיגו שום תוצאות מובהקות שניתן לסמוך עליהן.

        אהבתי

  2. גלעד, האמתי וציפיתי שהידיעה הסנסציונית לא תתחמק מתגובה עוקצנית (אך נכונה) שלך.

    לא רק שאין בניסוי הזה להראות משהו שקרוב לטלפתיה, והעברת סיגנליים חשמליים בין מוחות (בכל מיני אמצעים ידועים מזה זמן רב המשמשים להעברת סיגנלים) אינה דבר חדש או או אפילו מעניין, אלא ששום ניסוי לא הוכיח ולא יכול להוכיח כלום. לכל היותר ניסוי יכול לתמוך בהשערה (או להפריכה). השימוש ההמוני והבלתי-מבוקר במילה "הוכחה" הביא להזנייתה עד כדי כך שגם חוקרים הבקיאים במתודולוגיה מחקרית ובפילוסופיה של המדע (שלא לדבר על עיתונאים) משתמשים בה לנוכח כל ממצא או תופעה לקידום מטרה כלשהי.

    למונח "טלפתיה", כמו גם למילה "הוכחה" יש ערך, מהות ומשמעות. השימוש הזול באלו הינו לא יותר מעוד אמצעי לפרסום, שיווק ומכירה. חבל שזה עובד על כל כך הרבה אנשים.

    אגב, גלעד, אלו לא רק הכותרות אלא גם הטקסטים המלאים בתקשורת, כולל ראיונות פטתיים בטלוויזיה וברדיו של "מומחים" למיניהם.

    אהבתי

  3. יפה מאוד, בדיוק כתבתי בבלוג שלי פוסט מפורט על מקרה דומה. מחקר שפורסם לפני יותר מעשור מצוטט שוב ושוב כהוכחה שחשיפה לטלביזיה, וליתר דיוק לדמויות של נשים רזות בטלביזיה, גורם לאנורקסיה. אני מפרט את הבעייתיות של המחקר הזה ואיך הציטוטים השונים מעוותים אותו כאן: http://greengross.wordpress.com/2014/09/06/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95/

    אהבתי

  4. מעניין, כשלא יודעים שזה נעשה באמצעים טכנולוגיים כולם נופלים מהכיסא וברגע שטכנולוגיה מעורבת זה טריוויאלי?
    אם ילד בן 10 מזיז מכונית ע"י שלט רחוק או מדענים מעבירים מחשבה מהמח לאינטרנט וחזרה למח, אף אחד לא מזיז גבה אבל אם היינו קוראים לזה טלקינזיס או טלפתיה כל הרוחניקים היו משתפכים על זה כמו החברה הלא גשמית שהוזכרה למעלה.

    אז מה בעצם ההגדרה של המושגים הללו? אם טלקינזיס הוא הזזת חפצים מרחוק ללא מגע, אזי כל שלט רחוק עונה על ההגדרה ואם טלפתיה היא קריאת מחשבות מרחוק, אכן הניסוי הנ"ל ענה על ההגדרה.
    כך שלהבנתי גם אם נמצא פעם טלפתיה וטלקינזיס "אמיתיים", ברגע שנמצא מה המנגנון מאחוריהם (והרי יש מן הסתם מנגנון, לא?) אז פתאום זה ייהפך לטריוויאלי לא "רוחני" ולא מעניין?

    אישית, אותי דוקא הטכנולוגיה יותר מרתקת. לא רוחני, מה אפשר לעשות.

    אהבתי

    • אכן, הגדרות רבות מאותגרות ברגע שהטכנולוגיה מתקדמת. בעוד כמה עשרות שנים אולי נשאל את עצמנו מה זאת מחשבה, תודעה, חיים, אחרי שנצליח ליצור מכונות שמתנהגות לכל דבר ועניין בהתאם להגדרות הקלאסיות.

      אהבתי

  5. לדעתי הכותרת מעוררת יותר מדי רעש תקשורתי וזה מוכיח שכותב הכתבה רצה שיקראו אותה ולכן כתב כותרת שכזאת דבר זה רק מוכיח כמה התקשורת מלוכלכת שקרית ומורכבת

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s