הפלרה – האם זה רע?

לפני ימים אחדים התבשרנו כי שרת הבריאות יעל גרמן החליטה לאסור כליל על הפלרת המים בישראל, זאת בניגוד להמלצות שקיבלה מגורמים מקצועיים רבים שבחנו את הנושא. האם יש קשר בין החלטת שרת הבריאות לבין שיקולים בריאותיים?

tomכדי לענות על השאלה וכדי להבין טוב יותר במה דברים אמורים, אציג הפעם תחקיר שערך תום שדה. אני רק סייעתי במלאכת העריכה.

הסקירה תעסוק אך ורק בהיבט המדעיבריאותי של ההפלרה. היא לא תעסוק בסוגיות אתיות וחברתיות, כמו למשל האם נכון "לכפות" פתרון בריאותי על כלל הציבור.

הפוסט ארוך, כדי להקיף את הנושא מכל צדדיו. מומלץ לקרוא את כולו על מנת לקבל את התמונה המלאה בנוגע להפלרה. נפתח בהיסטוריה של ההפלרה, נמשיך בהסבר על הכימיה ומנגנון פעולת ההפלרה, הסבר שנדרש לצורך הדיון על יעילות ובטיחות ההפלרה. נקנח בסקירה של טיעונים מרכזיים מצד המתנגדים להפלרה.

אני מצטרף לתודות שנתן תום בפוסט המקורי לחברי קבוצת הפייסבוק "חשיבה חדה" שעזרו באיסוף החומר לתחקיר, וכן לעידו חדי, אדם לוין, דין כץ ורודנה גולץ על הערותיהם הבונות.

הבמה של תום.

ההיסטוריה של הפלרת מי השתייה

השנה היא 1901. רופא שיניים צעיר בשם פרדריק מק'קיי (Frederick McKay) פתח מרפאת שיניים בקולורדו ספרינגס, קולורדו (Colorado Springs, Colorado). להפתעתו הרבה גילה כי לרבים מתושבי העיר כתמים חומים על השיניים, תופעה שלא נמצא לה תיעוד בספרות הרפואית של אותה תקופה. כמו כל מדען טוב, החל מק'קיי לחקור את התופעה המסקרנת. בתחילה לא הצליח לעורר עניין בנושא בקרב שאר רופאי השיניים והחוקרים. ב-1909 הצטרף אליו רופא שיניים נודע – ד"ר גרין ורדימן בלאק (Greene Vardiman Black) שהיה אבי רפואת השיניים הניתוחית בארה"ב. השניים חקרו את הכתמים המוזרים במשך שש שנים (עד מותו של בלאק) והגיעו לשתי תובנות עיקריות:

א. הכתמים החומים בשיניים נגרמו על ידי התפתחות לא תקינה של אמייל השן. הם גילו שמבוגרים ששיניהם התפתחו כבר לחלוטין לא נמצאים בסיכון להופעת כתמים בשיניהם. לעומת זאת, ילדים הממתינים להופעת שיניהם הקבועות נמצאים בסיכון גבוה להופעת הכתמים.

ב. הם גילו שהשיניים החומות חסינות באופן מפתיע לריקבון ועששת.

מק'קיי שיער כי ישנו חומר מסוים במים שגורם לכתמים ולאפקט המגן שלהם, אולם בלאק לא היה משוכנע בכך. לאחר מותו של בלאק, המשיך מק'קיי לחקור את הכתמים החומים המוזרים על מנת לגלות מה גורם להם.

בשנת 1923 הגיע מק'קיי לאוקליי, איידהו (Oakley, Idaho) כדי לבדוק מקרים חדשים של כתמים חומים בשיני הילדים המקומיים. לפי הדיווחים, הכתמים החלו להופיע מעט לאחר בנייתו של צינור מים קהילתי חדש. למרות שמק'קיי לא מצא שום דבר חריג במים, המליץ על הפסקת השימוש בצינור. תושבי אוקליי נשמעו להמלצתו. כעבור מספר שנים, הכתמים הפסיקו להופיע בקרב ילדי אוקליי. התוצאה חיזקה מעט את השערתו, אבל מק'קיי עדיין לא ידע מה במים גורם לכתמים. התעלומה נפתרה שנים אחדות לאחר מכן.

בעיר בוקסיט, ארקנסו (Bauxite, Arkansas) הופיעו הכתמים החומים אולם בעיר קרובה מאד אליה הכתמים לא הופיעו. מק'קיי בדק את מי העיירות, אך ללא הועיל. פרסומיו גרמו למדען אחר בשם ה. ו. צ'רצ'יל (H. V. Churchill) לבדוק את המים בבוקסיט באמצעות בדיקות מעבדה מתקדמות שלא היו נגישות למק'קיי. הבדיקות הראו שבמים הייתה כמות חריגה של פלואוריד. צ'רציל פנה למק'קיי בינואר 1931 במכתב של חמישה עמודים, המפרט את תוצאות הבדיקות. במשך כמה חודשים אסף מק'קיי דגימות מים מאזורים בהם הופיעו הכתמים ומסר אותן לצ'רצ'יל לבדיקה. בכל דגימות המים נמצאו ריכוזים חריגים של פלואוריד. תעלומת הכתמים החומים ומה שגורם להם, נפתרה.

מאוחר יותר, בשנת 1931, הצטרף לחקר התופעה רופא השיניים ד"ר הנרי טרנדלי דין (H. Trendley Dean), שהיה ראש המחלקה לבריאות השיניים של ארגון הבריאות הלאומי האמריקאי. הוא רצה לבדוק את המינונים הגבוליים בהם פלואוריד במים לא גורם להופעת הכתמים. בסוף שנות השלושים, בעזרת טכנולוגיות חדישות לאותה תקופה, הצליח דין לגלות שריכוז של 1 מ"ג פלואוריד לליטר מים גורם להופעה של כתמים קלים רק בחלק קטן מהאוכלוסייה. כעת רצה לבדוק האם לפלואוריד יש אפקט מגן מפני עששת כפי שרמזו בדיקותיהם של מק'קיי ובלאק. ב-1944 התחיל מחקר רב-שנתי בעיר גראנד רפידס, מישיגן (Grand Rapids, Michigan), שהייתה העיר הראשונה בעולם שהפלירה את מי השתייה שלה באופן מלאכותי. המחקר נמשך כעשר שנים והשתתפו בו יותר מ-30,000 מילדי העיר. המחקר הראה שההפלרה הפחיתה את מקרי העששת בכ-60% [1].

המחקר נחשב לפריצת דרך בחקר רפואת השן ואבן דרך חשובה במלחמה בעששת, מלחמה שבה נמצאו רופאי השיניים בעמדת נחיתות עד גילוי הפלואוריד והשפעתו על המחלה [2].

בעקבות הצלחת המחקר, החלו ערים נוספות בארצות הברית ובחלקים אחרים של העולם להפליר את מימיהן. כיום מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם נהנים ממים מופלרים באופן מלאכותי.

הכימיה של הפלרת מי השתייה

בחלק הקודם הבנו מה הביא קהילות ברחבי העולם להתחיל להפליר את מימיהן. בחלק זה נבין מהו פלואוריד, מהי עששת ומהו המנגנון שבאמצעותו פלואוריד מסייע במניעת עששת.

מהו פלואוריד?

פלואור (F) הוא יסוד כימי מקבוצת ההלוגנים. בטבע הוא נמצא כיון שלילי (F) הנקרא גם פלואוריד, או כחלק מתרכובת. הפלואוריד דומה מאד מבחינה כימית להידרוקסיד, אחד מהיונים המרכיבים את אמייל השן. הפלואוריד נמצא בתרכובת עם יסודות אחרים, למשל סידן, זרחן ונתרן. כאשר תרכובת כזו באה במגע עם מים היא מתפרקת, ויון הפלואור ושאר היסודות בתרכובות מומסים במים.

פלואוריד יכול להגיע למי השתייה באופן טבעי ובאופן מלאכותי. במקומות מסוימים בעולם ובארץ מי השתייה מופלרים באופן טבעי, משום שמקור המים באזור עשיר בפלואוריד שהגיע מסלעים. מידת ההפלרה הטבעית הזו משתנה והיא יכולה להיות מתחת לכמות המומלצת, בכמות המומלצת או בהרבה מעליה. בהפלרה מלאכותית של מי השתייה מוסיפים פלואוריד למים עד למינון הרצוי, או מפחיתים מהמינון אם יש עודף פלואוריד במים.

קיימים שני מקורות פלואוריד עיקריים להפלרה מלאכותית: הראשון הוא חומצה הקספלואורוסיליצית (H2SiF6), תוצר לוואי של תעשיית הדשנים. השני הוא נתרן פלואוריד (NaF), מינרל טבעי שניתן לכרות מאדמת כדור הארץ. כמו כן, ניתן לייצר אותו על ידי טיפול כימי מסוים בחומצה. כריית נתרן פלואוריד היא יקרה ומזהמת, ולכן בדרך כלל משתמשים בחומצה בתהליך ההפלרה המלאכותית. כשהחומצה מוכנסת למים היא מתפרקת ומרכיביה השונים מומסים במים בתהליך שנקרא הידרוליזה [3].

יון של פלואור ממקורות שונים הוא בעל אותן תכונות כימיות. כלומר, יון פלואור שמקורו מנתרן פלואוריד ויון פלואור שמקורו מחומצה הקספלואורוסיליצית זהים מבחינה כימית. כשמעריכים את הבטיחות והיעילות של צריכת פלואוריד במי השתייה אין צורך להתייחס למקור הפלואוריד כגורם רלוונטי. עם זאת, יש צורך להתייחס לבטיחות של המרכיבים האחרים של החומצה, משום שגם הם מתמוססים במים. בהמשך, נעסוק בשאלת הבטיחות של המרכיבים הללו.

על פי משרד הבריאות ריכוז הפלואוריד המומלץ במים בישראל הוא 1 מ"ג פלואוריד לליטר מים, או חלקיק פלואוריד על כל מיליון חלקיקי מים [4]. כדי להשיג את רמת ההפלרה הזאת, נהוג בארץ להכניס חומצה הקספלואורוסיליצית למים ביחס של 1.25 מ"ג חומצה לליטר מים. כך מושג ריכוז הפלואוריד של 1 מ"ג פלואוריד לליטר מים כשהמימן והצורן שבחומצה מהווים את רבע המ"ג הנותר.

הפלרת מים בצורה הזו מהווה טיפול אחד מתוך שלל טיפולים באמצעות פלואוריד. את הטיפולים השונים מחלקים לשני סוגים לפי אופי קליטתם ופעולתם.

הפלרה מערכתית לעומת הפלרה חיצונית

הסוג הראשון הוא קליטה ישירה של הפלואוריד אל הגוף, תהליך שמכונה "הפלרה מערכתית". הפלרה מערכתית מושגת על ידי הפלרה של מי השתייה, מלח או חלב, או צריכה ישירה של פלואוריד דרך טיפות או כדורים. הפלואוריד עובר דרך מערכת העיכול ומגיע דרך מחזור הדם ומשם אל איברי הגוף. מרביתו של הפלואוריד כלל לא נקלט בגוף ו-60%-80% ממנו נפלטים דרך השתן. 99% מהפלואוריד שנותר בגוף נקלט ברקמות הקשות שהן העצמות והשיניים. הכמות המזערית שנותרה מצטברת ברקמות הרכות. כתוצאה מכך, הפלואוריד מגיע גם לרוק בריכוזים נמוכים.

צחצוח במשחות שיניים מופלרות, שימוש במי פה מופלרים ועוד תרפיות פלואוריד נוספות שאינן כוללות בליעה של פלואוריד מהוות את הסוג השני שנקרא "הפלרה חיצונית", מסיבות ברורות. טיפול מסוג זה מעלה זמנית את ריכוז הפלואוריד ברוק, בהתאם לתדירות הטיפול.

מהי עששת?

Tooth_Section-he.svg

מקור: ויקיפדיה

השן מורכבת משלושה חלקים עיקריים: בחלקה הפנימי נמצא מוך השן – רקמה של כלי דם ועצבים האחראית על התחושה בשן ועל אספקת הדם שלה. מעליה נמצאת שכבת השינן (דנטין), שהיא שכבה קשיחה המחברת בין המוך לבין השכבה החיצונית של השן, האמייל. שכבת האמייל מורכבת בעיקר ממולקולות הנקראות הידרוקסיאפטיט והיא הרקמה הדחוסה ביותר בגוף. שכבת האמייל מגנה על השכבות הרכות והפגיעות יותר הנמצאות תחתיה.

עששת נגרמת על ידי חיידקים הנמצאים בחלל הפה. חיידקי העששת מפרקים סוכרים על מנת להפיק מהם אנרגיה שבה הם משתמשים לצורך גדילה והתרבות. תוצר לוואי של פירוק הסוכרים הוא חומצה, שאותה מפרישים החיידקים לחלל הפה. אותה חומצה מפרקת את האמייל והדנטין. תהליך זה יוצר "חורים" בשיניים והוא עלול להוביל לזיהום ולנמק במוך השן ובעצם שמתחתיו. המחלה נפוצה מאד בעולם המערבי, כשבארה"ב היא מחלת הילדים הנפוצה ביותר, בהפרש ניכר מהאחרות [5].

איך פלואוריד במים מונע עששת?

הוא עושה זאת באמצעות שלושה מנגנונים עיקריים:

ראשית, כשהוא נקלט מערכתית, הפלואוריד מוטמע באמייל השן ומחזק אותו. הפלואוריד מחליף את יון ההידרוקסיד שבאמייל ומשנה מעט את מבנהו. כתוצאה מכך, האמייל נהפך לדחוס יותר ועמיד יותר כנגד חומצות החיידקים. אפקט זה קורה רק בשלב התפתחות השן ולפני יציאתה לחלל הפה ורק כאשר הפלואוריד נקלט מערכתית אל הגוף.

שנית, עליית ריכוז הפלואוריד ברוק גורמת להטמעה מחדש של פלואוריד באמייל (רה-מינרליזציה). בנוסף, אמייל מחוזק בפלואוריד בצורה זו עובר רה-מינרליזציה מהירה יותר מאשר אמייל שאינו מחוזק בצורה זו.

לבסוף, חיידקי העששת קולטים את הפלואוריד מהרוק אל תוך תאיהם. הוא בתורו פוגע במטבוליזם שלהם, כלומר ביכולתם לעכל סוכר. הדבר מפחית את ייצור החומצה שמעכלת את אמייל השן.

בעבר, חשבו שהיקלטות הפלואוריד באמייל השן בצורה מערכתית היא גורם המניעה העיקרי. כיום ידוע שהמנגנון העיקרי שבאמצעותו פלואוריד מונע עששת הוא המנגנון השני – מנגנון הרה-מינרליזציה. אפקט זה מוענק חיצונית מהרוק לאמייל ולא מתוך הגוף, מערכתית.

למרות שההגנה העיקרית מוענקת חיצונית, הפלרת מים, שהיא הפלרה מערכתית, עדיין חשובה משום שהיא כוללת גם את יתרונות ההפלרה החיצונית; כל צריכה של מים מופלרים מעלה זמנית את ריכוז הפלואוריד ברוק, ממש בדומה לצחצוח שיניים, או רחיצת הפה במי פלואוריד.

בנוסף על אלה, האפקט המיטיב של סוגי הפלרה שונים הוא אפקט מצטבר. יש לכך מספר סיבות.

הסיבה הראשונה היא שהפלרה היא טיפול מונע פאסיבי. בניגוד לצחצוח שיניים, אין צורך לבצע פעולה כלשהי, אין צורך לדעת לבצעה נכון ואין צורך בתדרוך רופא שיניים לשם כך. כל מה שצריך כדי לקבל את הטבות הפלרת המים, הוא לשתות מים מופלרים. זה נותן אפשרות גם לאלו שאינם מצחצחים כראוי את שיניהם ליהנות מההגנה של תרפיית פלואוריד.

סיבה נוספת היא שהפלרת מים מהווה טיפול משלים להגנה החיצונית המוענקת מתכשירי פלואוריד כגון משחות שיניים, או תכשירי מי פה. ההפלרה מעניקה הגנה אחידה, קטנה וקבועה במשך כל היום, בהתאם לתדירות השתייה של מים מופלרים. לעומתה, מוצרי הפלואוריד החיצוניים מעניקים הגנה גדולה וחד פעמית ברגעים קריטיים, כגון אחרי ארוחה או לפני השינה.

לבסוף, יש לשיטות הפלרה חיצוניות את היתרונות שלהן. צחצוח שיניים לדוגמא מסיר בפעולת הצחצוח את הרובד החיידקי מהשיניים, אפקט שאין לצורות הפלרה אחרות. כל אלו גורמים לכך שטיפולי פלואוריד שונים מונעים עששת ביעילות גבוהה יותר כאשר הם ניתנים יחד, לעומת מצב בו כל אחד מהם ניתן בנפרד.

אם נקביל את ההגנה שפלואוריד מעניק לשיניים לתחזוקה וניקיון הבית, אז ההפלרה המערכתית מקבילה לשמירה כללית על ניקיונו. לעומתה, ההפלרה החיצונית מקביל לניקיון יסודי של הבית בסוף השבוע. שתי השיטות נחוצות על מנת לשמור על הבית נקי בצורה הטובה ביותר, כמו ששתי שיטות קבלת הפלואוריד נחוצות לשמירה מקסימלית על בריאות השן [8-6].

הראיות ליעילות ההפלרה

בחלק הקודם למדנו מה זה פלואוריד, מהי עששת וכיצד שימוש בראשון מונע את האחרונה. אך עד כמה באמת מפחית שימוש בפלואוריד את העששת? מהן הראיות ליעילות ההפלרה? מה מראים המחקרים?

מחקרים משנות החמישים, השישים והשבעים של המאה עשרים הראו שהפלרת מים מונעת עששת במידה רבה מאד, בין 50%-70%, כמו למשל המחקר בגראנד רפידס שהוזכר קודם [1]. מחקרים וסקירות חדשים יותר, מצביעים על השפעה מרשימה הרבה פחות, של בין 15%-30% [7–9].

מה יכולות להיות הסיבות לאפקט הנצפה הנמוך יותר במחקרים החדשים?

  • ניידות אוכלוסייה – האוכלוסייה כיום ניידת מאד בהשוואה לשנים ההן. אנשים נודדים הרבה יותר בין אזורים מופלרים לאזורים שאינם מופלרים, מה שמביא לצמצום האפקט שמתגלה כאשר משווים בין תושבי האזורים השונים.
  • ניידות מזון "מופלר" – כיום, אזורים מופלרים מעניקים אפקט "הילה" לאזורים לא מופלרים בכך שמזון שמיוצר בהם ומכיל כמות פלואוריד גבוהה יותר נמכר גם באזורים שאינם מופלרים.
  • זמינות מוצרים שמכילים פלואוריד – תוספי פלואוריד, משחות שיניים מופלרות, מי פה שמכילים פלואוריד ועוד שלל מוצרים קיימים כיום בשפע. מאחר והם לא היו בשימוש אז ומשום שהם מעניקים ההגנה בנוסף לזו שהפלרת מי השתייה מעניקה, האפקט היחסי מופחת אף יותר.
  • איכות המחקרים – המחקרים הראשוניים נערכו לפני שנים רבות, ואיכותם המתודולוגית ירודה לעומת המחקרים העדכניים יותר. יתכן שהייתה הטיה בתוצאות לטובת ההפלרה.

כך או אחרת, מחקרים מראים כי להפלרת מי השתייה יש אפקט לא מבוטל במניעת עששת [8,10].

יתרונה המרכזי של ההפלרה הוא בכך שהיא מהווה טיפול מונע פאסיבי לכלל האוכלוסייה, בדגש על האוכלוסיות החלשות. במדינות מערביות, ככל שאנו יורדים במדדים סוציו-אקונומיים, כך נראה עליה בכמות הנפגעים מעששת [3,11]. טיפולי המנע השונים מלבד הפלרה מסתמכים על ביקורים אצל רופאי שיניים, שימוש אקטיבי במוצרים שונים בצורה הנכונה וחינוך להיגיינת הפה. זמינותן של דרכי המניעה הללו לאדם היא בהתאם להכנסתו, זאת בניגוד להפלרה, שהינה זמינה בצורה אחידה לכלל האוכלוסייה. אין פלא, לפיכך, שתועלתה של הפלרת מי השתייה עולה ככל שאנחנו יורדים בסולם הסוציואקונומי [3]. אפשר לראות את ההפלרה כטיפול מנע חברתי, שמצמצם את הפערים בסולם הסוציו-אקונומי, לפחות מבחינת בריאות השן.

יתרון נוסף של הפלרת המים, הוא בכך שמדובר בפתרון זול מאוד. לפי מחקר של המרכז למחלות מדבקות האמריקאי (CDC), הפלרת מי השתייה עולה פחות מדולר לשנה לאדם, כשהאוכלוסייה שמימיה מופלרים עולה על 20,000 תושבים. היא חוסכת טיפולי שיניים בעלות של בין 20 ל-40 דולר על כל דולר שמושקע בה. לפי אותו מחקר, ההפלרה מחזירה את עלותה עשרות מונים בקהילות שמונות מעל 5,000 איש בכל תרחיש, גם בגרועים ביותר. בקהילות קטנות יותר היא מחזירה את עלותה בכל תרחיש מלבד הגרוע ביותר [12]. מחקר דומה נוסף, עדכני יותר, הנערך באוסטרליה הראה תוצאות דומות ואף טובות יותר [13].

הפלרת מי השתייה נמצאה כפתרון יעיל ביותר גם בהשוואה לשיטות מנע אחרות. מחקר גדול שנערך בשנות השמונים בארצות הברית מצא כי הפלרת מים יעילה במניעת עששת הרבה יותר משאר שיטות המנע הקהילתיות המבוססות על טיפולי מנע בבתי הספר [14].

הראיות לבטיחות ההפלרה

הפלרת מי השתייה יעילה במניעת עששת והיא אף מדיניות מנע זולה. אבל האם היא בטוחה ונטולת סכנות?

רמות הפלואוריד שנמצאות במי שתייה מופלרים עלולות לגרום רק לנזק אחד מוכר – פלואורוזיס של השיניים. מדובר בכתמים לבנים עד חומים על אמייל השן והתפתחות לא תקינה שלו. רק מומחה יכול לגלות פלואורוזיס ברמה נמוכה, ברמות הבינוניות הוא נחשב בעיה אסתטית בלבד וכשהוא חמור הוא נחשב לבעיה בריאותית. (אנקדוטה נחמדה: הבדיקה הנפוצה לחומרת הפלואורוזיס היא לפי מדד שנקרא על שמו של ד"ר דין, מחלוצי המחקר בתחום).

נדיר מאוד שמים שמופלרים באופן מלאכותי גורמים לפלואורוזיס חמור של השיניים. לפי דו"ח של המרכז לשליטה במחלות של ארצות הברית משנת 2010, פחות מאחוז אחד מאוכלוסיית ארצות הברית סבל מבעיה זו בשנים 1999-2004 [15]. לפי סקירת רוחב של הספרות המדעית הרלוונטית משנת 1994, רק 40% מכלל מקרי הפלואורוזיס של השיניים (במידה קלה עד חמורה) נגרמים מהפלרת מי השתייה. ב-60% מהמקרים הוא נובע מגורמים אחרים [16] הכוללים בליעת מוצרי פלואוריד המיועדים לשימוש חיצוני (כגון משחות שיניים) בגיל הקריטי של התפתחות השיניים, שימוש לא נכון או מוגזם במוצרי פלואוריד לצריכה (כגון טיפות או כדורים), ועוד.

דו"ח של מועצת המחקר הלאומית האמריקאית (NRC) משנת 2006 מצא כי פלואורוזיס חמור כמעט ואינו מופיע במקומות בהם המים מופלרים בריכוז של 2 מ"ג לליטר (פי 2 מהנהוג בארץ), והוא הולך ונהיה נפוץ ככל שריכוז הפלואוריד במים עולה [17]. מנתוני ארגוני בריאות אחרים (ביניהם ארגון הבריאות העולמי) ומסקירות דומות של הספרות המדעית עולים מספרים דומים [3,7,18-20].

לסיכום, לפלואוריד בריכוז הנהוג בהפלרה מלאכותית לא נקשרו נזקים נוספים מלבד פלואורוזיס. בריכוזים גבוהים יותר בהרבה נמצאו נזקים פוטנציאלים נוספים כמו פלואורוזיס של השלד ועליה בסיכון לשברים ופגיעות נוירולוגיות שונות. נחזור לנושא זה מיד.

טיעוני המתנגדים

הפלרת מי השתייה מקובלת על ידי ארגוני בריאות רבים ובראשם ארגון הבריאות העולמי (WHO) כדרך יעילה, בטוחה וזולה למניעת עששת [20]. המרכז לשליטה במחלות של ארצות הברית (CDC) דירג את הפלרת מי השתייה כאחת מבין עשר ההמצאות הבריאותיות החשובות של המאה העשרים, יחד עם חיסונים, חגורות בטיחות ושליטה במחלות מידבקות [21].

אם הקונצנזוס המדעי שתומך בהפלרת מי השתייה כה נרחב, מדוע קמו לה כל כך הרבה מתנגדים?

רובם המוחץ של מתנגדי ההפלרה מגיעים מחוגים לא מקצועיים ולא מדעיים. מדובר בטיעונים שלא מחזיקים מים (Pun intended) כאשר הם נבדקים מזווית מדעית. מתנגדי ההפלרה משתמשים בשלל טקטיקות כדי להשפיע על הציבור וכדי לשנות את דעתם של מקבלי ההחלטות בנושא. מאחר והטיעונים רבים, ומאחר שקצרה היריעה מלהתייחס לכולם, נתמקד במרכזיים שבהם.

הוצאת מחקרים מהקשרם

מתנגדי ההפלרה מרבים לצטט מחקרים שכביכול מוצאים קשר בין הפלרת מי השתייה לבין שלל נזקים ומחלות, כגון פגיעה עצבית, פגיעה בבלוטת התריס, פגיעה בזיכרון, פגיעה בהתפתחות המוחית אצל ילדים, פלואורוזיס של השלד ועליה בסיכון לשברים. במרכז טיעוניהם עומד הדו"ח של מועצת המחקר הלאומית האמריקאית (NRC) משנת 2006. בדו"ח מוזכרים נזקים של פלואוריד ממקור טבעי בריכוז גבוה בהרבה מהריכוז הנהוג בהפלרה מלאכותית. הדו"ח לא עוסק בהמלצות בנוגע להפלרה מלאכותית, אלא בריכוזים טבעיים גבוהים מהמומלץ (פי 2-4) והוא מציין זאת שחור על גבי לבן [22].

מחקר נוסף שהמתנגדים אוהבים לצטט הוא "מחקר הרווארד" – סקירה שיטתית של הספרות המדעית שמצאה קשר בין ריכוז פלואוריד גבוה במים לבין פגיעה במדד ה-IQ אצל ילדים. גם כאן, החוקרים לא מסיקים מסקנות לגבי הפלרה מלאכותית של מי השתייה, אלא לגבי ריכוזי פלואוריד גבוהים במים והשפעותיהם [23]. ריכוזי הפלואוריד במחקרים שנכללו בסקירה היו גבוהים פי 2-11 מהריכוזים הנהוגים בארץ. למעשה במרבית המחקרים התבצעה השוואה לאנשים שצרכו מים עם ריכוז פלואוריד של 0.5 – 1 מ"ג לליטר – בדומה לריכוז בהפלרה מלאכותית. כלומר, המחקרים הראו בפועל שריכוז פלואוריד כמו זה שנהוג בהפלרה מלאכותית בארץ הוא בטוח, בעוד שריכוז גבוה מכך פי כמה – אינו בטוח.

כמו כן, מרבית המחקרים לא עשו בקרה על גורמים אחרים שיכלו להשפיע על תוצאות הניסוי, כגון מצב סוציו-אקונומי או חשיפה לפלואוריד ממקורות אחרים. לא רק מתנגדים טעו והטעו; גם כתבות בתקשורת הפופולרית בנושא ההפלרה ציינו את המחקרים ככאלו המראים נזקים שהפלרת מי השתייה גורמת [24,25].

"הרעל מצוי במינון". בטוקסיקולוגיה ישנה האמרה המפורסמת "The Dose Makes the Poison", שלפיה חומר נחשב כרעיל רק במינונים מסוימים. חומר עשוי להיות מזיק במינונים מסוימים וניטרלי או אף מועיל במינונים אחרים. מים לדוגמה, מזיקים במינונים גבוהים (עד כדי מוות) אך אין מחלוקת אודות נחיצותם במינונים מתאימים. כך גם פלואוריד. ההשפעה אינה ביחס ישר לכמות. חצי כמות אין משמעותה בהכרח חצי נזק.

טענות לגבי החומצה ההקספלואורוסיליצית

מתנגדי ההפלרה טוענים כי שימוש בפסולת תעשייתית הוא פסול מיסודו, וכי כימיקלים מסוכנים מוכנסים לנו למי השתייה. הטיעון שגוי משתי סיבות:

ראשית, מבחינה לוגית הטיעון עומד על כרעי תרנגולת. בטיעון מבוצע כשל בשם "פנייה אל הטבע". הכשל מבוצע כאשר טוענים שמשהו אינו טוב לבני האדם כי הוא לא טבעי. במציאות, לא כל מה שטבעי הוא טוב לבני האדם ולא כל מה שמלאכותי מזיק. יש לכך דוגמאות רבות – ציאניד, חומר שקוטל במינונים נמוכים למדי, נמצא בפירות רבים באופן טבעי. ארס חיות, צמחים רעילים – רשימת החומרים הטבעיים המזיקים לאדם ארוכה. לעומת זאת, תרופות רבות שהן "לא טבעיות" מצילות חיים בעת קריאת שורות אלו ממש. בסופו של דבר, כל מה שאנחנו צורכים זה למעשה כימיקלים, "טבעיים" או לא. אין שום הבדל בין אטומים "טבעיים" של יסוד או תרכובת כלשהי לבין אטומים "מלאכותיים" של אותו היסוד או התרכובת.

שנית, הטיעון שגוי מבחינה כימית. כפי שהוסבר קודם, החומצה כלל לא נמצאת במים. כשהחומצה באה במגע עם המים, היא מתפרקת למרכיביה: צורן ומימן ופלואוריד. גם אם באורח פלא החומצה לא התפרקה במים, היא לא רעילה במינונים בהם היא מוכנסת למים. איך יודעים זאת? בטוקסיקולוגיה, נהוג להשתמש במדד LD50 כשרוצים לבדוק את מידת הקטלניות של חומר. זהו מדד הבודק איזו כמות מהחומר הנבדק תהרוג 50% מהנבדקים. מדד ה-LD50 של החומצה ההקספלואורוסיליצית עומד על 125 מ"ג לכל ק"ג של משקל הגוף [26]. בחישוב זריז, אדם השוקל 75 ק"ג יצטרך לשתות אלפי ליטרים של מים כדי להיות מורעל מהחומצה ב-50% מהמקרים. כל זה בהנחה והאדם שורד את רעילות הנתרן, החנקות ושאר המינרלים שנמצאים במים. יתרה מזאת, די בצריכה של כאחוז אחד מכמות המים הזו בבת אחת כדי לגרום למוות, גם ללא כל חומר אחר שמומס בתוכם.

בנוסף על הטענה הכושלת הזו, המתנגדים גורסים שהחומצה מכילה מתכות כבדות ורעילות רבות ואלו מוכנסות גם כן למי השתייה שלנו. המקור שהם מספקים הוא צילום של מסמך של כי"ל (כימיקלים לישראל) דשנים, המפרט מה מכילה החומצה שהוא מספק למשרד הבריאות [27]. לכאורה, המסמך מבהיל. מסתבר שארסן, כספית, עופרת ושלל מתכות כבדות וחומרים רעילים נמצאים בחומצה. אולם מתנגדי ההפלרה שוכחים לציין כי ריכוז המתכות האלו לאחר מהילה במים הוא אפסי ולא יכול לגרום לנזק. (זוכרים את הציאניד שמצוי דרך טבע בפירות שאנו אוכלים?)

לדוגמא, לפי המסמך ארסן נמצא בריכוז של עד 400 מ"ג לק"ג חומצה. אם החומצה נמהלת בריכוז של 1.25 מ"ג לליטר מים, זה אומר יש לנו כ-500 מ"ג ארסן במיליון ליטרים של מים, או 0.0005 מ"ג של ארסן לליטר מים. זהו ריכוז נמוך לאין שיעור מהריכוז המקסימלי המומלץ ע"י הרשות להגנה סביבתית של ארצות הברית, העומד על 0.01 מ"ג לליטר [28]. מתכת רעילה הנמצאת בחומצה בכמות זהה לארסן היא עופרת, שריכוזה המקסימלי במים המותר לפי תקן של אותו ארגון הוא 0.015 מ"ג לליטר [29]. בשני המקרים כמות המתכות במים נמוכה פי עשרים ויותר מהתקנים המחמירים ביותר.

לסיכום, עצם העובדה שמדובר בכימיקל שיוצר באופן מלאכותי אין בה כדי להעיד על נזק. גם קיומן של מתכות בריכוזים אפסיים אין בהן כדי לגרום נזק. האלמנט היחיד שמשחק כאן הוא פחד של הציבור מהלא מוכר, פחד שנובע מבורות וחשיבה אסוציאטיבית.

צ'רי פיקינג למחקרים

מתנגדי ההפלרה אוהבים "ללקט" מחקרים התומכים בדעתם ולהתעלם מאלו שלא. טקטיקה זאת נקראת צ'רי פיקינג (קטיף דובדבנים).

דוגמא טובה לכך הינו מחקר בודד שמצא קשר בין ריכוזי הפלואוריד הנפוצים בהפלרה לבין סרטן העצם. המתנגדים מתעלמים מסקירה [7] שנעשתה בתחום אשר שיקללה תוצאות מ-26 מחקרים, וכן מהביקורת על המחקר פרי עטם של ארגון הבריאות של האיחוד האירופאי ומשרד הבריאות האוסטרלי [3,30].

בנוסף, ממחקר תצפיתי אחד קשה מאד, אם לא בלתי אפשרי, להסיק מסקנות לגבי סיבתיות (כלומר שמשהו אחד גורם למשהו אחר), וזאת משום שמחקרים כאלה לא בודקים קשר של סיבתיות אלא רק מתאם סטטיסטי, ולא נעשית בהם בקרה על גורמים שעשויים להטות את התוצאות.

באפידמיולוגיה, כשאין בנמצא מחקרי התערבות, מסיקים מסקנות מסקירות שיטתיות של המחקרים התצפיתיים. זו סקירה העושה ניתוח סטטיסטי לשלל מחקרים בנושא הנבדק. היא בודקת את הטרנד הכללי הנובע מהספרות המדעית הרלוונטית והיא פחות פגיעה להטיות ופגמים שיכולים להיגרם כאשר מסיקים מסקנות ממחקר בודד.

בקצרה, כדי לקבל תמונה כוללת לגבי יעילות ובטיחות של תרופה או הליך רפואי כלשהם צריך להסתכל על כל הראיות בתחום, תוך שקלול איכותה של כל ראיה, כלומר, מתן משקל גדול יותר ככל שהראיה איכותית יותר. מה שלא נכון לעשות הוא להסתכל על ראיה אחת ספציפית שתומכת בדעה מסוימת ולהתעלם מכל הראיות שסותרות אותה, וזה בדיוק מה שמתנגדי ההפלרה עושים – מתמקדים ביוצא מן הכלל ולא בכלל.

ההפלרה כנושא שנוי במחלוקת בקרב הקהילה המדעית

אתר המתנגדים המרכזי להפלרה – Fluoride Action Network, מונה רשימה של 4,396 חותמים המתנגדים להפלרת מי השתייה (נכון לכתיבת שורות אלו) [31]. יש לשים לב שמתוכם, רק כ-8% (349) הם רופאי שיניים. זוהי טיפה בים רופאי השיניים בעולם, שמספרם ודאי עומד על מאות אלפים. שאר החותמים הם בעלי תארים מתקדמים בתחומים שאינם רלוונטיים, אחיות, ומטפלים ברפואה אלטרנטיבית. טוקסיקולוגים ואפידמיולוגים שעוסקים בבריאות הציבור ומחקר רפואי הם הסמכות הרלוונטית כשהדבר נוגע לסכנות ההפלרה וליעילותה, אולם לא מצוין באתר כמה מבעלי התארים הם בעלי תואר דוקטור באפידמיולוגיה או טוקסיקולוגיה וכמה מהם עוסקים במחקר פעיל בתחום.

כנגד, אסף ארגון רופאי השיניים האמריקאי רשימה של ארגונים התומכים בהפלרה, כ-125 במספר, שעיקרם מארצות הברית. משמעות המספרים היא שכנגד כל שלושה רופאי שיניים שמתנגדים, עומד ארגון שלם שתומך בהפלרה [32]. יש לציין שלא כל הארגונים הם ארגונים המתמחים ברפואת שיניים, אבל חלק משמעותי מהם הוא מתחומים של בריאות כללית, אפידמיולוגיה, טוקסיקולוגיה ותחומים קרובים נוספים.

במאמר הבא מפילים מדענים בזו אחר זו את טענותיהם של מתנגדי ההפלרה מעולם האקדמיה ומחוצה לו [33] – "When public action undermines public health: a critical examination of antifluoridationist literature".

במילים אחרות, הקונצנזוס המדעי תומך בהפלרת מי השתייה בצורה חד משמעית. אין באמת מחלוקת בקרב הקהילה המדעית בנושא ההפלרה.

פער קטן בין מינון בטוח למזיק

נטען כנגד ההפלרה שההבדל בין מינון אופטימלי למינון מזיק הוא לא גדול. ובכן:

א. לכאורה, ההבדל האבסולוטי אינו גדול – בין 1 ל-4 מ"ג לליטר מפרידים רק 3 מ"ג, אבל מבחינת יחס הכמויות מדובר בכמות גדולה פי ארבע. בהקשר זה חשוב להבין כי הפלרת המים מתבצעת באמצעים מדויקים מאד, תוך אפשרות ניטור של חריגות קטנות ביותר; בדיקת המים (בישראל לפחות) נעשית באופן יומיומי [38]; ובכל מקרה, חשיפה חד פעמית למינון חורג במקצת לא יכולה לגרום שום נזק. הסיכוי שתתרחש חריגה בקנה מידה כזה, ועוד לאורך תקופה ארוכה, הוא אפסי.

ב. הטיעון מראה שהמתנגדים מכירים בכך שהפלרה במינון הנכון אינה מזיקה. זאת בסתירה לטענותיהם האחרות. בכך הם מנסים לאחוז במקל בשני קצותיו.

איכול הצנרת

המתנגדים טוענים שהוספת החומצה ההקספלואורוסיליצית מאכלת את צנרת הובלת המים, דבר המכניס רעלים ומתכות כבדות למי השתייה. הטענה שגויה ולא נתמכת על ידי הראיות. כפי שצוין לפני כן, החומצה מתפרקת במגע עם המים בתהליך ההפלרה עוד לפני שהיא מגיעה לצנרת. [34,35].

פגיעה בבלוטת התריס

מתנגדי ההפלרה טוענים שהפלרת המים פוגעת בבלוטת התריס וגורמת לתת פעילות שלה. הם מצטטים את הדו"ח של הועדה הלאומית למדעים של ארצות הברית (NRC) שהוזכר קודם כמקור לטענה זו. בדו"ח נעשתה סקירה של המחקרים בתחום, וכלל, לא נמצא שיש להפלרה בריכוז של 1 מ"ג לליטר או ריכוז קרוב לו השפעה על בלוטת התריס [36]. רק מחקר אחד חרג מן הכלל –  מחקר מסין שבו הריכוז היה 0.88 מ"ג לליטר ובקרב הנבדקים אכן התגלתה תת פעילות של בלוטת התריס. מה שהיה מוזר במחקר זה הוא שריכוז הפלואוריד שהתגלה בשתן של הנבדקים היה 2.56 מ"ג לליטר, כמעט פי שלוש מהכמות הנצרכת במים. הגוף לא מייצר פלואוריד באופן טבעי, ומכך ניתן להסיק שהנבדקים קיבלו כמות פלואוריד גדולה ממקור אחר שאינו מי השתייה.
* (ראו הערה בסוף רשימת המקורות)

סכנה לצריכת יתר מצטברת

מתנגדי ההפלרה טוענים כי הציבור צורך פלואוריד ממקורות נוספים באופן עקיף, כמו למשל מירקות ופירות שהושקו במים מופלרים, מה שעלול להביא למצב של צריכת יתר של פלואוריד. טיעון זה מתעלם מהעובדה כי מקורות הפלואוריד האחרים נכללים כבר בתוך החישוב שעורכים ארגוני הבריאות לגבי הריכוז האופטימלי של פלואוריד במים [37].

במדינות אירופה לא מפלירים

מתנגדי הפלרת מי השתייה מציינים כי במדינות רבות באירופה לא נהוג להפליר את מי השתייה.

קודם כל, טיעון מסוג "תראו מה קורה במדינות אחרות" הוא בעייתי בגלל העובדה הפשוטה שניתן להשתמש באותה טקטיקה בדיוק כדי לתמוך בהפלרה, פשוט ע"י אזכור 400 מיליון תושבי המדינות שכן מפלירות מים, כגון ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל וסינגפור. טיעון זהה התומך בשתי עמדות מנוגדות הוא טיעון חלש מאד.

ומדוע באמת לא מפלירים את המים במדינות רבות באירופה? יש לכך מגוון סיבות: במדינות רבות באירופה פשוט לא כלכלי להפליר את מי השתייה, כי ערים רבות משיגות את מי השתייה שלהן ממקורות מים רבים ויקר מאוד להפליר כל מקור בנפרד. ישנן מדינות שהמים בהן מופלרים באופן טבעי ולכן אין צורך בהפלרה מלאכותית. מדינות אחרות החליטו להפליר את המלח או את החלב, ובשאר נהוג להשתמש בטיפולי פלואוריד אחרים, כמו טיפות וכדורים, ולכן הוספה של מקור פלואוריד נוסף היא מיותרת. לבסוף, יש מדינות שהאיסור בהן הוא אתי או משפטי ואינו מתייחס כלל לבטיחות, יעילות או נחיצות ההפלרה.

לפיכך, העובדה שהפלרת מי השתייה אינה נהוגה במרבית מדינות אירופה אינה רלוונטית לסוגיית הבטיחות, היעילות או העלות של ההפלרה.

סיכום

סקרנו בקצרה את ההיסטוריה של הפלרת מי השתייה, המשכנו בהסברים בסיסיים על הכימיה של הפלואוריד, על מבנה השיניים, על מחלת העששת התוקפת אותן ועל המנגנונים בהם פלואוריד מסייע במניעת עששת. לאחר מכן סקרנו את הראיות לגבי יעילות ובטיחות ההפלרה וקינחנו בלקט נבחר מטיעוני מתנגדי ההפלרה ובמתן מענה לכל אחד מהם.

ראינו שבניגוד לטענות המתנגדים, הפלרת מי השתייה היא שיטת זולה, יעילה ובטוחה למלחמה בעששת. ברמת הקהילה, אין שני לה. היא מועילה במיוחד למשתייכים למעמד הסוציו-אקונומי הנמוך וחוסכת מהקהילה כסף רב וכאבים. למדנו שהפלרת מים נמצאת בלב הקונצנזוס המדעי, מגובה היטב בראיות, וארגוני בריאות רבים תומכים ביישומה ללא סייג.

טיעוני המתנגדים אינם טיעונים מדעיים. המחלוקת בנושא היא פוליטית וחברתית בלבד.

*

הערה למגיבים: מי שרוצה להעלות טענה מדעית-בריאותית שנוגדת את הנאמר כאן, מתבקש לנסח אותה בבהירות, לציין לאיזה קטע במאמר היא מתייחסת ולהביא ראיות תומכות, כלומר מאמרים מדעיים או מסמכים רשמיים אשר תומכים בטענתו.

תגובות שמנצלות את הבמה רק כדי "לצעוק" דעות אישיות לא מנומקות ו/או לא רלוונטיות – לא יתקבלו.

 לקריאה נוספת:

– פוסט קצר וקליל יותר בבלוג של רועי צזנה – על פלואוריד, שרים וחברים

סקירה מקיפה ועדכנית של הנושא, כולל הפניות למאות מחקרים, שהתפרסמה ע"י ממשלת ניו-זינלנד.

– מידע רב נוסף אפשר למצוא באתר של ה- British Fluoridation Society

מקורות

  1. Arnold F a. Grand Rapids fluoridation study; results pertaining to the eleventh year of fluoridation. American Journal of Public Health and the Nation’s Health 1957;47:539–45.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1551218/
  2. National Institute of Dental and Craniofacial Research. The Story of Fluoridation. NIDCR Webpage. 2011;
    http://www.nidcr.nih.gov/oralhealth/topics/fluoride/thestoryoffluoridation.htm
  3. Scientific Committee on Health and Environmental Risks. Critical review of any new evidence on the hazard profile, health effects, and human exposure to fluoride and the fluoridating agents of drinking water. 2011.
    http://ec.europa.eu/health/scientific_committees/environmental_risks/docs/scher_o_139.pdf
  4. משרד הבריאות של מדינת ישראל. פלואוריד, משרד הבריאות
    http://www.health.gov.il/Subjects/Dental_health/information/Pages/fluorides.aspx
  5. Bratthall D, Petersen P, Stjernswärd J. Oral and Craniofacial Diseases and Disorders. In: Disease Control Priorities in Developing Countries. 2nd edition. 2006.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK11725/
  6. American Dental Association. Benefits . In: Fluoridation Facts. 2005. p. 10.
    http://www.ada.org/4378.aspx
  7. Holloway PJ. Systematic review of public water fluoridation. Community dental health 2000;17:261–2
    http://www.york.ac.uk/inst/crd/fluores.htm
  8. Armfield JM. Community Effectiveness of Public Water Fluoridation in Reducing Children’ s Dental Disease. Public Health Rep 2010;125:655–664.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2925001
  9. Kumar J V, Adekugbe O, Melnik T a. Geographic variation in medicaid claims for dental procedures in New York State: role of fluoridation under contemporary conditions. Public health reports (Washington, DC: 1974) 2010;125:647–54.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2925000
  10. American Dental Association. Benefits. In: Fluoridation Facts. 2005. p. 14.
    http://www.ada.org/4378.aspx
  11. Dye B a, Tan S, Smith V, Lewis BG, Barker LK, Thornton-Evans G, Eke PI, Beltrán-Aguilar ED, Horowitz AM, Li C-H. Trends in oral health status: United States, 1988-1994 and 1999-2004. Vital and health statistics Series 11, Data from the national health survey. 2007;:1–92.
    cdc.gov/nchs/data/series/sr_11/sr11_248.pdf
  12. Griffin SO, Jones K, Tomar SL. An economic evaluation of community water fluoridation. Journal of Public Health Dentistry 2001;Spring:78–86.
    http://www.cdc.gov/fluoridation/pdf/griffin.pdf
  13. Campain AC, Mariño RJ, Wright FAC, Harrison D, Bailey DL, Morgan M V. The impact of changing dental needs on cost savings from fluoridation. Australian Dental Journal 2010;55:37–44.
    http://dx.doi.org/10.1111/j.1834-7819.2010.01173.x
  14. Klein SP, Bohannan HM, Bell RM, Disney JA, Foch CB, Graves RC. The cost and effectiveness of school-based preventive dental care. American Journal of Public Health 1985;75:382–391.
    http://dx.doi.org/10.2105/AJPH.75.4.382
  15. Beltrán-Aguilar E, Baker L. Prevalence and severity of dental fluorosis in the United States, 1999-2004 [Internet]. CHS data brief, no 53. Hyattsville, MD: National Center for Health Statistics. 2010;
    http://www.cdc.gov/nchs/data/databriefs/db53.htm
  16. Lewis DW, Banting DW. Water fluoridation: current effectiveness and dental fluorosis. Community Dentistry and Oral Epidemiology 1994;22:153–158.
    ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8070242
  17. Committee on Fluoride in Drinking Water, National Research Council. Prevalence of Severe Enamel Fluorosis in Relation to Water Fluoride Concentrations. In: Fluoride In Drinking Water, A Scientific Review Of EPA’s Standards 2006. The National Academies Press; 2006.p. 112–114.
    http://www.nap.edu/openbook.php?record_id=11571&page=112
  18. Chilton J, Dahi E, Lennon M, Jackson P. Fluoride in Drinking-water. 2006.
    http://www.who.int/water_sanitation_health/publications/fluoride_drinking_water_full.pdf
  19. Palmer C a, Gilbert JA. Position of the Academy of Nutrition and Dietetics: the impact of fluoride on health. Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics. 2012;112:1443–53.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22939444
  20. Fawell, K. Bailey, J. Chilton, E. Dahi, L. Fewtrell, Y. Magara, Fluoride in Drinking-water. World Health Organization (WHO), 2006.
    http://www.who.int/water_sanitation_health/publications/fluoride_drinking_water/en/
  21. Centers for Disease Control and Prevention. Ten Great Public Health Achievements — United States, 1900-1999. 1999; Available from: http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/00056796.htm
  22. Committee on Fluoride in Drinking Water, National Research Council. Introduction. In: Fluoride in Drinking Water: A Scientific Review of EPA’s Standards. The National Academies Press; 2006. p. 14.
    http://www.nap.edu/openbook.php?record_id=11571&page=14
  23. Choi A, Sun G. Developmental fluoride neurotoxicity: a systematic review and meta-analysis. Environmental Health … 2012 ;1362:1362–1368.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3491930
  24. שיר-רז י. תחקיר: מה עושה פלואוריד מסוכן במים שלנו?   2007;
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3445244,00.html
  25. קטי דור. כתבה על הפלרת מי השתייה בערוץ 1. 2013 ;
    http://www.youtube.com/watch?v=4c-SE_rWy6Y
  26. Haneke KE, Carson BL. Review of Toxicological Literature. 2002
    http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.195.3737&rep=rep1&type=pdf
  27. מור סגמון. צילום של מסמך המראה אנליזה אופיינית של חומצה הקספלואוריסיליצית. 2011;
    http://hayeruka.files.wordpress.com/2011/05/d797d795d79ed7a6d794.png
  28. Environmental Protection Agency. Fact Sheet: Drinking Water Standard for Arsenic. 2012;
    http://water.epa.gov/lawsregs/rulesregs/sdwa/arsenic/regulations_factsheet.cfm
  29. Environmental Protection Agency. Lead and Copper Rule. 2012;
    http://water.epa.gov/lawsregs/rulesregs/sdwa/lcr/index.cfm
  30. Yeung C. A systematic review of the efficacy and safety of fluoridation. Evidence-based dentistry.2008 ;
    http://www.nature.com/ebd/journal/v9/n2/abs/6400578a.html
  31. Fluoride Action Network. Professionals Statement.
    http://www.fluoridealert.org/researchers/professionals-statement
  32. American Dental Association. Compendium. In: Fluoridation Facts. 2005. p. 69.
    http://www.ada.org/4378.aspx
  33. Armfield JM. When public action undermines public health: a critical examination of antifluoridationist literature. Australia and New Zealand Health Policy. 2007;4.
    http://www.publish.csiro.au/paper/HP070425
  34. Centers for Disease Control and Prevention, Fluoridation of Drinking Water and Corrosion of Pipes in Distribution Systems Fact Sheet. 2013.
    http://www.cdc.gov/fluoridation/factsheets/engineering/corrosion.htm
  35. משרד הבריאות ,הפלרת מי שתייה: העובדות
    http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/fluoridation/Documents/BSV_haflaraWater.pdf
  36. Committee on Fluoride in Drinking Water, National Research Council. Prevalence of Severe Enamel Fluorosis in Relation to Water Fluoride Concentrations. In: Fluoride In Drinking Water, A Scientific Review Of EPA’s Standards 2006. The National Academies Press; 2006.p. 224-267.
    http://www.nap.edu/openbook.php?record_id=11571&page=224
  37. Environmental Protection Agency. Fluoride: Exposure and Relative Source Contribution Analysis. 2010.
    http://water.epa.gov/action/advisories/drinking/upload/Fluoridereport.pdf
  38. תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי־שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע"ג-2013
    http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Briut47.pdf

* פסקה זו עודכנה בעקבות אחת התגובות לפוסט. זה היה הניסוח המקורי שלה: "מתנגדי ההפלרה טוענים שהפלרת המים פוגעת בבלוטת התריס וגורמת לתת פעילות שלה. הם מצטטים את הדו"ח של הועדה הלאומית למדעים של ארצות הברית (NRC) שהוזכר קודם כמקור לטענה זו. בדו"ח נעשתה סקירה של המחקרים בתחום ונמצא שאכן יש להפלרה בריכוז של 1 מ"ג לליטר השפעה על בלוטת התריס [36]. מה שהמתנגדים לא מציינים הוא שההשפעה היא לא קלינית, כלומר, הפעילות של הבלוטה נשארת בערכים תקינים, אם כי מעט נמוכים יותר מהממוצע. גם כאן ההבדל בין דברי המתנגדים למציאות הוא גדול מאד."

הערה למגיבים: מי שרוצה להעלות טענה מדעית-בריאותית שנוגדת את הנאמר כאן, מתבקש לנסח אותה בבהירות, לציין לאיזה קטע במאמר היא מתייחסת ולהביא ראיות תומכות, כלומר מאמרים מדעיים או מסמכים רשמיים אשר תומכים בטענתו.

תגובות שמנצלות את הבמה רק כדי "לצעוק" דעות אישיות לא מנומקות ו/או לא רלוונטיות – לא יתקבלו.

Advertisements

140 מחשבות על “הפלרה – האם זה רע?

  1. יפה, מעניין ומשכיל – אבל כל עוד הגברת המכובדה יעל גרמן היא שרת הבריאות, אני לא רואה שמחקרים כאלו נותנים משהו…
    היא התחילה עם זה כראשת העיר הרצליה, וממשיכה עכשיו – רק שבמקום לשלוט על גורלה של עיר אחת, כולנו נושפע מזה.

    אתם חושבים שיש פתרון באופק?

    אהבתי

  2. האם אין תגובה מהצוות המקצוועי של משרד הבריאות על ההחלטה, שתסביר מדוע ישראל פועלת בניגוד להמלצות הבריאותיות? האם השרה גרמן עשתה החלטה הקשורה באידיאולוגיה?

    אהבתי

  3. הרשומה הזו מצוינת, ואבקש להודות לתום על ההשקעה הרבה בכתיבה שלה.

    אני עצמי מתנגד להפלרה, אבל מסיבות של אוטונומיה וזכויות אדם, ולא מהסיבה הבריאותית.

    יש שתי נקודות עובדתיות בפוסט שאני רוצה להעיר עליהן:

    1. מי שקוראת בעיון את החלק ההיסטורי תבין שעיקר ההשפעה של הפלרה על בריאות השן היא בתקופת הילדות, כשמערכת השיניים נבנית. זה מוסבר בצורה קצת יותר עקיפה בחלק "איך פלואוריד מונע עששת", אבל העובדה שילדים מושפעים יותר מאשר מבוגרים נראית לי לא מודגשת כל כך.

    2. בנוגע לצנרת: הסיבה שנוכחות החומצה במים לא גורמת לעיכול הצנרת היא לא שהחומצה מומסת. להיפך. באופן כללי, מלחים יבשים של חומצות או בסיסים לא מגיבים כימית, אלא רק בנוכחות של מים. האמירה בסעיף הזה שהחומצה מתפרקת ליונים בתוך המים נמצאת בהקשר מטעה, כי היונים הנפרדים הם אלה שתוקפים את המתכת, ולא המלח הנייטרלי.

    אהבתי

    • עמיר, תודה על המחמאות 🙂

      לעניינינו:
      1. זה לא נכון. פלואוריד מונע עששת בעיקר באמצעות מנגנון הרה-מירלזציה המתואר בפוסט. מנגנון ההטמעות באמייל עצמו הוא מנגנון משני. יש כמה סיבות שהראיות שלנו מראות שהפלרה יעילה יותר בקרב ילדים:
      א', בעבר חשבו שהמנגנון העיקרי הוא מנגנון ההטמעות, שאכן עושה את פעולתו כשהשן עדיין נבנית בתוך הלסת. לכן נעשו הרבה יותר מחקרים על ילדים מאשר מבוגרים, כתוצאה מכך הספרות המדעית בנושא הזה עשירה יותר, איכותית יותר ובעלת מסקנות חזקות יותר. המחקרים על מבוגרים מעטים, פחות איכותיים והמסקנות בהתאם.

      ב', במחקרים שבודקים את שיעור העששת לרוב (אבל ממש לא תמיד) משתמשים במדד הנקרא DMFT. לצורך העניין, זה מדד בינארי, כששן הפגועה בצורה כזו או אחרת מקבלת 1 ונקייה מקבלת 0. מבוגר ש"צבר" כמה חורים על אותה השן בזמנים שונים עדיין יחשב כמו ילד שקיבל רק חור אחד על שן אחת. מאחר וצוברים חורים כאלו במשך כל החיים, המדד הזה אצל מבוגרים מגיע לרוויה חלקית או אפילו מלאה מהר מאד. מדד מדויק יותר הנקרא DMFS, המודד את שיעור העששת לפי משטחי שן מדויק יותר ולכן במחקרים שעשו שימוש בו, אין הרבה הבדל במניעה בין ילדים למבוגרים.

      צריך לזכור שהמניעה היא יחסית – לאדם בעל 0 שיניים ההפלרה לא תעזור לו, בעוד שלאדם בעל 32 שיניים היא תעזור מאד. על אותו קו מחשבה – כשבודקים שיעור עששת באמצעות מדד הDMFT בקרב מבוגרים, המדד "מפספס" חורים שנוצרים על גבי שיניים שיש בהן כבר חורים ממקודם. רק שיניים בריאות נחשבות במדד הזה ולכן אלו התוצאות שאנחנו מקבלים.

      2. אתה צודק. העניין הוא שבגלל קוצר היריעה חטאתי כנראה בפישוט יתר. מהילה של חומצה כזו בכזו כמות של מים בקושי תשנה את רמת החומציות שלהם, בטח לא לרמה שתאכל את הצנרת. מלבד זאת, החומצה מכניסה גם סיליקה שמתפקדת כמונעת איכול. גם כאן, מדובר בכמות זניחה למדי ואני בספק רב אם היא משפיעה באיזושהי צורה. הנקודה החשובה היא שהחומצה מתפרקת לחלוטין ולא נהפכת לHF או משהו בסגנון ושהריכוז שבו מוהלים אותה במים כמעט ולא משנה את הpH שלהם. מאחר וזה כימיה זה עוד נושא שרמת הידע שלי בו היא ברמת תיכון, השארתי למקורותי לדבר בשמי. יש שם את כל הדיוק שרק תבקש 🙂

      Liked by 1 person

    • בריכוז החומצה במים, אין פגיעה בדופן הצנרת. להיפך, ריכוז אלקליניות (כמות הבסיס אשר סותרת חומצה) במים בישראל, היא גדולה מכדי שריכוז חומצה קטן כל כך יהיה משמעותי. במים שמגיעים מהתפלה יש טיפול הקשייה, כלומר תוספת של יונים דו-ערכיים שתפקידם הוא בדיוק זה – להגן על הצנרת. דרך אגב, טיפול זה הוא תוספת של "כימיקלים" לכל דבר למי השתייה, בלי לשאול אף אחד.
      בימים אלה – זאת כדי להוסיף רקע – נערך מחקר מקיף לגבי הצורך (או היעדרו) בהוספת מנזיום למים המותפלים. בודקים אם הצורך האנושי במגנזיום (יש צורך כזה) לא נפגע בגלל הרחקת המגנזיום בתהליך ההתפלה. ואם כן, האם מבחינה בריאותית עדיף להוסיף אותו. ואם יוסיפו אותו, זו תהיה תוספת של "כימיקלים" (כימיקלים!) למים. בלי לשאול אף אחד.
      אה, ותהליך ההתפלה. נעשה בו שימוש נרחב בכימיקלים. כימיקלים!
      דבר אחרון, מבחינת ההגדרה היבשה, מים הם כימיקל.

      אהבתי

  4. המשפט "ציאניד, חומר שקוטל במינונים נמוכים למדי נמצא בפירות רבים באופן טבעי" קצת מבלבל (הוא נשמע כמו תרגיל שצריך למלא בו את הפסיקים והנקודות). הכוונה היא שהציאניד הוא חומר קטלני אבל שנמצא בפירות במינון נמוך-ולא-קטלני או שבפירות יש מלא ציאניד אבל למזלנו הציאניד קטלני רק במינון נמוך? – התשובה ברורה אבל המשפט עדיין מבלבל.

    בכל מקרה…
    נחמד שיש בנושא זה סקירה מקיפה. אפשר מדי פעם (תמיד?) לסמוך על הבלוג הזה לספק הבנה די (לגמרי?) מלאה בנושאים מסוימים. ישר כוח!

    אהבתי

    • אני חושבת שהמשפט ברור כפי שהוא וקשה להבין אותו אחרת; בכל מקרה, הפתרון הפשוט ביותר הוא פשוט להוסיף את הפסיק החסר בתום התמורה (אני לא רוצה להכביד אז לא איכנס להסבר התחבירי):
      "ציאניד, חומר שקוטל במינונים נמוכים למדי, נמצא בפירות באופן טבעי"
      המסקנה המתבקשת היא שהוא פשוט נמצא בפירות במינונים נמוכים עוד יותר (אם הכוונה שונה המשפט לא מנוסח נכון).

      אהבתי

  5. סקירה הסטורית מעניינת.

    ניכר המאמץ הרב להקטין את הבעיות האמיתיות אשמח לציין אותם שוב.

    1)
    המינון של הפלואוריד שניקלט בגוף משתנה מאוד בתוך האוכלוסיה ובדיוק ההפך ממה שאתם חושבים. לדוגמה
    השכבות המבוססות שמודעות לתזונה צורכים מזון אורגני ושותים מים מקבלים המון פלואוריד גם מהמזון בצורה שנקלטת יעיל יותר וגם מהשתיה.
    השכבות הפחות מבוססות אוכלים בורקס שותים קולה ולא מקבלים פלוריד בחומוס התעשייתי.

    2)
    מה הקשר בין 1 מג לליטר של מים לכמות הפלואוריד המומלצת לקג מסה ולאיזה גיל.

    3)
    המרחק בין 1מג לליטר שבו רואים שינויים סב קלינים בבלוטת התריס ל4 מג לליטר שבו יש נזק הוא קטן מאוד. אפשר לקבל הבדל כזה אם מדובר בתרופה שהמינון שלה מבוקר אפילו אקמול מסוכן אבל שוב פלוריד לא מבוקר.

    מה הפיתרון? לכוון למקום שבו יש את מירב התועלת לדוגמה
    הפלרה של שתיה מתוקה.
    תוסף *חינם* לילדי הגן כחלק מדובוני ויטמינים

    אהבתי

    • 1) אני בספק אם השכבות המבוססות שותות פחות קולה, אבל גם נניח שהכוונה ספציפית לאוכלוסיות שוחרות בריאות (ומבוססות כאחד), אחד הטיעונים שעולים שוב ושוב שהם לא שותים מי ברז אלא מים מינירליים למשל… כמו כן להערכתי מפעל קוקה-קולה משתמש במי ברז וגם חומוס מבושל במי ברז, אז הטענה שלך לא משכנעת במיוחד.

      בכל מקרה דומני שהכמויות מחושבות כך שגם אם מישהו שתיין מי ברז רציני הוא לא יקבל עודף פלואוריד; בכל מקרה גם אם איכשהו הוא יצליח להגיע לעודף משמעותי, הבעיה המידית שלו תהיה כתמים חומים על השיניים (נתקלתי באנשים כאלה בישראל? אני לא; ואני לא מתייחסת למעשנים כמובן). כאמור, יש מקומות שבהם המים מכילים אחוז פלואוריד גבוה יותר באופן טבעי…

      אהבתי

    • היי איל:
      1. המחקרים בנושא חולקים עליך. עמדת ארגוני הבריאות הגדולים בנושא היא אחידה למדי – הפלרה מצמצמת פערים חברתיים בכל הנוגע לבריאות השן. זה מה שהראיות הכי טובות שלנו מראות.

      2. ישנה התייחסות לכך בפוסט עצמו. לונג סטורי שורט, ארגוני הבריאות מתייחסים לכל אלו בחישובים שלהם. אתה מוזמן להכנס למקור שסיפקתי ולהבין בדיוק איך הם עושים את זה.

      3. גם לטיעון הזה יש כבר התייחסות ברשומה עצמה.

      אהבתי

  6. תודה. מעניין מאד.
    סתם שאלה – לאור מה שרשום בפוסט על הפלרה מערכתית ובכלל, אז למה רשום על משחת השיניים בפירוש שאין לבלוע ?

    אהבתי

    • פשוט כי היא לא מיועדת לבליעה, היא לא אוכל ולא תרופה… אבל מניסיון אישי, אם בולעים משחת שיניים שורדים כדי לספר על כך; פשוט לא מומלץ לעשות זאת במכוון וודאי שלא דרך קבע (בפרט שהמשחה מכילה עוד חומרים מלבד פלואוריד, כמובן).

      אהבתי

    • במשחת שיניים יש ריכוז פלואוריד גדול יותר מפי 1000 מאשר יש במים. בליעה של גרם משחה שקול לשתייה של ליטר מים וזו אחת מהסיבות לאזהרות. מהסיבה הזו בליעת משחות שיניים היא ככל הידוע לי גורם מס' אחת לפלואורוזיס. בנוסף, ישנם חומרים שונים במשחה כמו דטרגנטים שעדיף גם כן לא לבלוע.

      אהבתי

  7. המינונים במשחת שיניים גדולים מאשר במי השתיה, כמובן. במשחת שיניים למבוגרים יש בין 1000-1500 ppm פלואוריד בעוד שהריכוז במים הוא 1 ppm.

    אהבתי

  8. כמה שאלות, כמה מ"ג צריך ילד\אדם בוגר, לצרוך כדי שיזכה להשפעה המטיבה של פלואוריד? איזה כמות ליום תזיק?

    אם X מ"ג ליום לאדם זה כמות בריאה, ו4X מ"ג זאת כמות לא בריאה כמו שנדמה מהמאמר, אז אם יש אדם (אולי פועל בניין, או ספורטאי, או חובב מרקים וירקות) שצורך פי 4 מים מהאדם הממוצע אז הוא נמצא בסיכון, ואם לא, אז האם האדם הרגיל לא צורך מספיק פלואוריד? האם נעשה מחקר שבדק את התפלגות צריכת הפלואוריד באוכלוסייה לאחר שהופלרו המים, אם כן, איזה אחוז מהאוכלוסייה צורך למרות ההפלרה כמות לא מספקת, ואיזה אחוז צורך כמות מסוכנת?

    האם פלואוריד מצטבר בבשר, בירקות ובפירות? אם כן, האם יש ירקות, פירות או חלקי בשר שעלולים להכיל כמות מסוכנת של פלואוריד? כלומר, האם ייתכן, שצרכן אוביססיבי של קישואים, נאמר, יימצא בסכנה?

    אהבתי

    • מים "נקיים" נחשבים לקטלניים מעל לשש ליטר ליום.
      הסיכוי שמישהו ישתה מספיק מים כדי לצרוך יותר מדי פלואוריד היא לא הגיונית.

      בלי קשר, התופעת לוואי הראשונה שמופיעה במקרה של צריכת יתר של פלואוריד היא כתמים חומים מנומרים על השיניים, א לא סביר שמישהו יסבול ממנת יתר של פלואוריד בלי לדעת על כך.

      אהבתי

      • 1) לעניין הכתמים החומים, זה לא מתאים למה שכתוב במאמר. במאמר כתוב ש"מבוגרים ששיניהם התפתחו כבר לחלוטין לא נמצאים בסיכון להופעת כתמים בשיניהם".

        2) שישה ליטר מים ליום הם לא כמות קטלנית. הכליות, באדם בריא, יכולות לטפל בליטר מים בשעה. צריכה של 250 מ"ל מים מדי שעה (6/24) היא בוודאי לא קטלנית.

        3) לא ענית לאף שאלה ששאלתי.

        Liked by 1 person

    • 1. 1 מ"ג ליום כמינון בטוח חושב לפי 90% צורכי המים, לא לפי ממוצע צריכת המים.

      2. יש צבירה חלקית של פלואוריד בסביבה שלנו. הצבירה הזו כבר נכנסת לתוך החישוב של המינון. יוצא הדופן במקרה הזה זה תה, שמכיל כמות גדולה יחסית של פלואוריד באופן טבעי. כדי ליצור לעצמך נזק כלשהו מצריכה של תה, צריך להיות צרכן תה אובססיבי ולשתות ליטרים על גבי ליטרים של תה כל יום.

      כל אלו נאמרים במישרין או בעקיפין במקור [37].

      אהבתי

  9. סקירה מצויינת, מקיפה ובהחלט רלוונטית.
    תודה לכל הגורמים המעורבים בדבר, במיוחד לך תום על ההשקעה ולך גלעד על כך שהנגשת לו את הסיקרה הנ"ל.
    כאחד שבא מתחום הביולוגיה והביורפואה זה באמת תענוג לראות סקירה כזו עניינית, די תמציתית שבהחלט קולעת למקום הנכון וכל זה מגובה במחקרים, מטה-מחקרים והפניות במקומות הנכונים – שאפו!
    כמו תמיד, תענוג.

    Liked by 1 person

  10. לתום ולכל העוסקים במלאכה – תודה רבה על כתבה משובחת, מעמיקה ועדיין בהירה וקריאה גם להדיוט.

    לגלעד – נדמה לי שזאת הפעם הראשונה שאני מגיבה אצלך, אז אנצל את ההזדמנות להודות גם לך על הבלוג המצויין ועל עבודת הקודש שאתה עושה בכזאת מסירות. אני מתייאשת כבר ברגע שהם אומרים לי: "יש דברים שהמדע לא יודע להסביר"…
    יישר כוח.

    Liked by 1 person

  11. עבודה נפלאה !
    היקום ירוויח הרבה מהתייחסויות כאלו מפורטות וערוכות היטב לשאלות כמו התנגדות לחיסון ילדים, השפעות הקרינה (מהקל לכבד – ברחוב, בבית, באוטובוס, ברכבת, במעלית..) ועוד.

    אהבתי

  12. בצילום המסך של כי"ל כתוב שהחומצה הפלואורוסיליצית מהווה 22-30% מהתמיסה, ויתר המרכיבים מהווים פחות מ-3%. כלומר 67% מהחומר הזה לא מתואר ברשימת הרכיבים.

    אהבתי

  13. אני לא יודע למה אני טורח, אבל שיהיה לפרוטוקול..
    אין מחקרים איכותיים בעד תועלת הפלרת המים
    מפרסמי סקירת יורק משנת 2000 יצאו בהודעה בשנת 2003:
    We were unable to discover any reliable good-quality evidence in the fluoridation literature world-wide.
    What evidence we found suggested that water fluoridation was likely to have a beneficial effect, but that the range could be anywhere from a substantial benefit to a slight disbenefit to children's teeth.
    http://www.york.ac.uk/inst/crd/fluoridnew.htm

    סקירה מ2007 מפרטת יותר על יורק
    the reviewers were surprised by the poor quality of the evidence and the uncertainty surrounding the beneficial and adverse effects of fluoridation.

    Studies that met the minimal quality threshold indicated that water fluoridation reduced the prevalence of caries but that the size of the effect was uncertain. Estimates of the increase in the proportion of children without caries in fluoridated areas versus non-fluoridated areas varied (median 15%, interquartile range 5% to 22%). These estimates could be biased, however, because potential confounders were poorly adjusted for.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2001050/#!po=31.8182

    בנוגע לטיעון תועלת למעמד הסוציו-אקונומי הנמוך
    מהצהרת יורק מ2003
    The evidence about reducing inequalities in dental health was of poor quality, contradictory and unreliable.
    http://www.york.ac.uk/inst/crd/fluoridnew.htm

    מהסקירה הארופאית מ2010:
    The efficacy of population-based policies, e.g.
    drinking water, milk or salt fluoridation, as regards the reduction of oral-health social
    disparities, remains insufficiently substantiated.
    http://ec.europa.eu/health/scientific_committees/environmental_risks/docs/scher_o_139.pdf

    בנוגע ל"פתרון היעיל ביותר" למניעת עששת
    מהסקירה הארופאית:
    The
    effect of continued systemic exposure of fluoride from whatever source is questionable
    once the permanent teeth have erupted.
    SCHER agrees that topical application of fluoride is most effective in preventing tooth
    decay. Topical fluoride sustains the fluoride levels in the oral cavity and helps to prevent
    caries, with reduced systemic availability.
    http://ec.europa.eu/health/scientific_committees/environmental_risks/docs/scher_o_139.pdf

    תינוקות עד גיל שנה שניזונים מפורמולה מבקבוק :
    Estimates of fluoride ingestion vary widely, but all assessments identify formula-fed babies as at a particular risk for overexposure (EU SCHER 2010, EPA 2011b). In the first 3 months of life formula fed babies will drink nearly 10 times as much water as an adult does, on a bodyweight adjusted basis (EPA 2004). Using individual formula and bodyweight data from CDC's NHANES study data (CDC 2010) we estimate that about 20 percent of babies 0 to 12 months will exceed EPA's reference dose based on water alone, in cities where water contains the HHS-recommended level of 0.7 ppm fluoride1.
    http://www.ewg.org/news/testimony-official-correspondence/proposed-federal-fluoride-cap-too-high#attachments

    Liked by 1 person

    • סמי, צהריים טובים. אענה נקודה נקודה:
      1. טיעון ה"ראיות לא טובות" – הטיעון הזה נכון טכנית אבל לא רלוונטי. ראשית, יש בהפלרה בעייתיות מובנית במחקר שלה. אי אפשר לחקור אותה באמצעות מחקרי התערבות. זו בעיה שלא ייחודית להפלרה, אלא גם לתחומי מחקר אחרים, כמו עישון או קרינה סלולרית. אם ללכת לפי אותו היגיון, גם סיגריות אינן מזיקות כי אין לנו גוף מחקרי מספיק איכותי המראה את זה. כאמור, מהחינה הזאת הטיעון שגוי. בהינתן גוף מחקרי גדול ואיכותי *מספיק*, אפשר להסיק מסקנות חזקות. הגוף המחקרי היה מספיק גדול בשנת 2000 בשביל להסיק מסקנה חלשה, אבל לא בשביל להסיק שאין מסקנות בכלל.
      שנית, מאז 2000 עברו 14 שנה. בפוסט מקושרים שני מחקרים וסקירה סיסטמתית חוץ מסקירת יורק. נעשו מחקרים איכותיים בנושא ועדיין נעשים גם היום.

      2. הסקירה מהBMJ – הסקירה הזו לא עברה ביקורת עמיתים של העיתון והיא בגדר דעה.
      "Provenance and peer review: Not commissioned; externally peer reviewed."
      מלבד זאת, הטיעונים שנתתי ב1 תקפים גם לה. אם יש לך מקור נוסף אשמח אם תביא אותו.

      3. סקירת יורק – ראה 1, 4

      4. סקירת האיחוד האירופאי – קודם כל, הציטוט לא אומר את מה שאתה שם בפיו. הציטוט מדבר על כך שהביסוס להפלרה הוא פחות מוצלח מהביסוס לצחצוח שיניים, מהסיבה שההפלרה לא נבדקה במחקרי התערבות בעוד שצחצוח כן. הוא לא מדבר בכלל על ההשפעה על השכבות הנמוכות.
      בנוסף, מעניין שציטטת את הטקסט שציטטת. זה מראה שכנראה קראת את המקור. מה שלא מסביר איך התעלמת מהפסקה לפניו שאומרת: "Water fluoridation as well as topical fluoride applications (e.g. fluoridated toothpaste or
      varnish) appears to prevent caries, primarily on permanent dentition. No obvious
      advantage appears in favour of water fluoridation compared with topical prevention." את החלק האחרון של הפסקה טרחת לצטט

      זה גם לא מסביר איך התעלמת מההצרה המפורשת באותו המסמך ש"The effect of water fluoridation tends to be maximized among children from the lower
      socio-economic groups, so that this section of the population may be the prime
      beneficiary. There appears to be some evidence that water fluoridation reduces the
      inequalities in dental health across social classes in 5 and 12 year-olds, using the
      dmft/DMFT measure."

      הפסקה הזאת סותרת ישירות את הטענה שלך. כריית הציטוטים הזו מראה שבאת יותר לנסות לנגח ולהתווכח ופחות לברר מהי האמת.

      5. גם הציטוט הזה לא תומך בקייס שלך. אין ספק שצחצוח שיניים ושמירה כללית על היגיינת הפה זו הדרך מס' 1 לשמור על שיניים בריאות וחניכיים בריאים. זה לא אומר שהפלרה *לא* יעילה, אלא שהיא יעילה *פחות*. למזלנו, אף אחד בארגוני הבריאות לא אומר "אל תצחצחו, אלא תפלירו!", אלא בדיוק להיפך.

      6. זה מקור בעייתי. ראשית, זה ארגון "ירוק" שהמדע הוא מעט ממנו והלאה. התנגדות לGMO's, קרינה סלולרית וכולי. לא המקור הכי אובייקטיבישנית, ארגונים נחשבים כמו הaap יוצאים בקריאה הפוכה:
      "The evidence does not support what anti-fluoride groups say. The American Dental Association concludes that “it is safe to use fluoridated water to mix infant formula” and encourages parents to discuss any questions they may have with their dentists and pediatricians.
      Although using fluoridated water to prepare infant formula might increase the chance that a child develops dental fluorosis, nearly all instances of fluorosis are a mild, cosmetic condition. Fluorosis nearly always appears as very faint white streaks on teeth. The effect is usually so subtle that only a dentist would notice it during an examination. Mild fluorosis does not cause pain, nor does it affect the function or health of the teeth.
      A 2010 study examined the issue of fluorosis and infant formula, and reached the conclusion that “no general recommendations to avoid use of fluoridated water in reconstituting infant formula are warranted.” The researchers examined the condition’s impact on children and concluded that “the effect of mild fluorosis was not adverse and could even be favorable.”"

      http://www.ilikemyteeth.org/fluoridation/fluoride-critics/3/

      אהבתי

      • אוהו כמה שטויות בחזות אקדמית.
        קודם כל תעמוד אתה בעצמך בהתראה לכתיבת תגובות(צבע אדום) "ולהביא ראיות תומכות, כלומר מאמרים מדעיים או מסמכים רשמיים אשר תומכים בטענתו.".
        במישפט הזה "אי אפשר לחקור אותה באמצעות מחקרי התערבות. זו בעיה שלא ייחודית להפלרה, אלא גם לתחומי מחקר אחרים, כמו עישון או קרינה סלולרית. אם ללכת לפי אותו היגיון, גם סיגריות אינן מזיקות כי אין לנו גוף מחקרי מספיק איכותי המראה את זה. כאמור, מהחינה הזאת הטיעון שגוי."

        איפה המקורות שלך לסיגריות ,סלולארי והפלרה ומחקרי התערבות ?

        אני אפריך את טיעון ההפלרה שלך (ללא הסימוכין) עם מסמך של ה WHO
        The first intervention study was undertaken
        under the direction of USPHS in Grand Rapids in 1945. The results after 6 years of fluoridation
        were published in 1953. Additional studies were started in 1945/6 in New York State, in Illinois,
        and in Ontario Canada. Further intervention studies were established in the Netherlands (1953),
        New Zealand (1954), the UK (1955-6), and East Germany (1959).
        http://www.who.int/water_sanitation_health/dwq/nutrientschap14.pdf

        במישפט הזה " מחקרים וסקירות חדשים יותר, מצביעים על השפעה מרשימה הרבה פחות, של בין 15%-30% [7–9]."
        קישרת לסקירת יורק שנת 2000, מחקר בודד שנת 2000 ומחקר בודד 2010.
        כל מה שקישרתי לסקירת יורק רלוונטיים. אבל אני מבין למה אתה מנסה פתאום להקטין אותו.

        2. אתה פשוט מצחיק, ומראה בורות ועוד באיזה אסרטיביות !. זה לא מכתב למערכת זה פרסום מחקרי פרופר בBMJ
        http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/issues/189355/

        בוא תלמד על המישפט שציטטת
        http://journals.bmj.com/site/authors/editorial-policies.xhtml#peerreview

        3. "סקירת האיחוד האירופאי – קודם כל, הציטוט לא אומר את מה שאתה שם בפיו. "
        למה אתה משקר? ציטטתי מילה במילה את פיסקאת *הסיכום* של הנושא.
        אתה זה שעושה צ'רי פיקינג מהמיסמך.

        5. הציטוט הזה במקורו הובא על ידי בכדי להראות שהמישפט שאתה סיכמת במאמר "הפלרת מי השתייה נמצאה כפתרון יעיל ביותר גם בהשוואה לשיטות מנע אחרות"
        עומד בניגוד למסקנת הסקירה הארופאית.

        6. פסודו ספקנות = כל מקור רציני שמביא נתונים נגד מאמרך פתאום נהיה פחות לגיטימי: יורק, BMJ ועכשיו ארגון בריאות סביבתית מהמוכרים שיש בארה"ב
        . הטקסט של EWG מגובה במקורות מחקריים . וEWG הוא גוף ללא אינטרס בעניין.
        אפילו הCDC שהכי אוהב הפלרה לא יכול להתעלם מהנתונים, אל אף שהוא מנסה קצת למרוח את העניין
        http://www.cdc.gov/fluoridation/safety/infant_formula.htm

        גלעד איפה אתה? מה זה רמת הטיעונים הללו?

        אהבתי

        • 1. ראשית, המחקרים שציינת אלו לא מחקרי התערבות בעלי רנדומציה וסמיות כפולה, כי פשוט אי אפשר לעשות כאלו. אלו אפילו לא מחקרי התערבות פרופר (למרות השם), כי אין קבוצת בקרה. האוכלוסיה הנבדקת מושווית לעצמה. מהסיבה הזו הם עדיין נחשבים מחקרים באיכות ירודה, בדומה לשאר המחקרים התצפיתיים. כלומר, הטיעון שלי עדיין עומד. מעולם לא נעשה מחקר התערבות בעל בקרה, רנדומציה או סמיות מסיבות מובנות. זה פשוט בלתי אפשרי. כן נעשו מחקרים איכותיים אחרי סקירת יורק (כששניים מהם ציטטתי), אבל לדעתי אין סקירה סיסטמטית אחת שבדקה את זה מאז. שתי הסקירות האחרות שאני מכיר כללו בתוכן את סקירת יורק ועוד כמה מחקרים קטנים נוספים, אבל שום דבר רציני. ב2013 ארגון קוקריין התחיל סקירה בנושא, אבל היא עדיין לא פורסמה. כשתפורסם, הייה סמוך ובטוח שאוסיף אותה למסמך, במידה והיא תהיה רלוונטית.

          שנית, אני לא מנסה להקטין שום דבר. אני מנסה לתת קצת פרופורציה לטענות שלך. העובדה שיש ראיות לא ממש טובות לא אומרת שאין ראיות בכלל. יש לנו ראיות שהפלרה מונעת שהן באותה רמת איכות של הראיות המראות שעישון מזיק.

          שלישית, אני לא מתכוון להתחיל לחפש לך מקורות שבוודאות תוציא אותם מהקשרם ותעוות את מסקנותיהם. אם אתה רוצה להעשיר את הידע שלך, אתה מוזמן לחפש מחקר התערבות בנושא נזקי הסיגריות. אני מבטיח לך שלא תמצא אחד. לא תמצא אחד כי זה לא אתי לבדוק בהתערבות חומר החשוד כמסרטן. בדיוק מאותה הסיבה גם קרינה סלולרית לא נבדקת כך.

          2. טעיתי בנוגע למאמר. מודה ועוזב ירוחם (אתה רואה, לא כל כך קשה להודות בטעות. משהו שאתה לא עושה ופשוט מתעלם ממה שכותבים לך).

          כמו שכבר כתבתי בתגובה הקודמת, אין שום חדש בכך שהמחקרים שסקירת יורק סקרה היו מחקרים בינוניים במקרה הטוב וגרועים במקרה הרע. אני לא מתכוון להסביר שוב למה הטיעון נכון טכנית אך לא רלוונטי.

          3. (כלומר 4) אני לא משקר. הציטוטים מהסקירה מדברים בעד עצמם. טענת שהסקירה סותרת את הטענה שההפלרה עוזרת למעמד הסוציואקונומי הנמוך. הטענה שלך נסתרת שחור על גבי לבן ע"י מה שנכתב בסקירה, ראה תגובה קודמת. יותר מזה אין לי מה להוסיף.

          5. מעולם לא טענתי שההפלרה יותר יעילה מצחצוח שיניים. אפילו לא לרגע. אם זה הובן בצורה כלשהי מהפוסט אני מתנצל. הטיעון בפסקה הזו מתייחס לשיטות מנע *ברמה הקהילתית* השונות. וכן, מכולם ההפלרה הכי יעילה.

          6. הCDC לא תומך בעמדה הזו. תראה:
          "Yes, you can use fluoridated water for preparing infant formula. However, if your child is exclusively consuming infant formula reconstituted with fluoridated water, there may be an increased chance for mild dental fluorosis."

          בדיוק כמו הaap ומאותן סיבות בדיוק.

          לסיום סיומת:
          כנראה שלא אגיב יותר לתגובות שלך, במיוחד אם תמשיך בהתקפות האישיות. אתה יכול לקיים דיון ענייני אם אתה רוצה, אבל כנראה שאתה פשוט לא רוצה. אני מעוניין בדיון ענייני, לא בהשתלחויות, בכריית ציטוטים ובאי הודאה בטעות. כנראה שדיונים מהסוג הענייני פחות מתאימים לך.

          אהבתי

          • נו, אז סגרנו מעגל. סקירת יורק.
            כותבי סקירת יורק הוסיפו הבהרה ב2003 . + התוספת של הסקירה מ2007 בBMJ

            תפליר את משפחתך על בסיס מחקרים חלשים לא את משפחתי.

            "יש לנו ראיות שהפלרה מונעת שהן באותה רמת איכות של הראיות המראות שעישון מזיק" אני רוצה סימוכין למשפט הזה. בלי סימוכין זה עורבא פרח שאתה ממציא בשביל להגן על עמדתך שהופרכה בשני הקישורים הנ"ל.

            מעמד הסוציואקונומי הנמוך: גם יורק 2003 וגם הארופאי אומרים שבמכסימום הראיות חלשות. אני ציטטתי את פיסקת הסיכום מסקירה הארופאית שסקרה מחקרים שהראו גם כן וגם לא. לבחור מחקר אחד זה קטיף דובדבנים. תעמוד במה שאתה דורש מאחרים – להקשיב לסקירה ולא למחקר הבודד.

            גם ברמה הקהילתית – על פי ההסקירה הארופית צחצוח וטיפול מקומי זה האידאלי.

            נו, מה ציטטת? הCDC בצורה הכי מרוחה שיכל טוען שאחוז מסויים מתינוקות עוברים את הכמות ה"מותרת" עם רק שותים פורמולה ממי ברז מופלרים. EWG נותנים גם את המספרים והמקורות למספרים הללו.

            אל תגיב. אתה לא מקור ולא אסמכתא לנושא הזה מכל וכל.

            אהבתי

          • "המחקרים שציינת אלו לא מחקרי התערבות בעלי רנדומציה וסמיות כפולה, כי פשוט אי אפשר לעשות כאלו" = ובתמצית: "אי-אפשר לבדוק את זה בכלים מדעיים".

            יופי, תום – בזאת חברת, רשמית, לכל האסטרונומרוקשקושולוגים למיניהם האחרים, עם הבלי הפסאודו-מדע שלהם, על דברים ש"אי-אפשר לבדוק בכלים מדעיים".

            נשאלות רק השאלה, מדוע "מר חשיבה חדה", גלעד דיאמנט, המזוהה כבעל-הבלוג, מוכן לאפשר, למאמר נחות (ושקרי!) שכזה (החוטא לכל עקרונות אתר זה), להופיע כאן ולהטעות את הקוראים; האם בהתנהלות תמימה עסקינן כאן?

            לא נראה לי.

            אהבתי

            • אני תוהה לעצמי אם אתה חושב שיש משהו במה שכתבת; זה מצחיק. "אי-אפשר לבדוק את זה בכלים מדעיים" של הפסאודו-מדעים זה אי אפשר טכנית. פה מדובר באי אפשר מוסרית. בוודאי שאפשר טכנית.
              הסיכום הוא שהראיות החזקות ביותר והברורות שיש לנו, אלו שניתן להשיג במסגרת המוסרית של הציביליזציה שלנו, הן "לטובת" ההפלרה, ולא "לרעתה". ראיות לכיוון האחר הן מעטות וחלשות יותר, ו"טובעות" כנגד המשקל של הראיות "לטובת" ההפלרה.

              אהבתי

          • "ב2013 ארגון קוקריין התחיל סקירה בנושא, אבל היא עדיין לא פורסמה. כשתפורסם, הייה סמוך ובטוח שאוסיף אותה למסמך, במידה והיא תהיה רלוונטית."

            הסקירה פורסמה באוגוסט 2015 ועכשיו מרץ 2016 . אני סמוך ובטוח שבכוונה התעלמת ממנו כשהתפרסם, כי גם הוא מפריך את מאמרך.
            בדיוק אותן מסקנות לגבי יעילות כשם שכתבו והוסיפו מחברי סקירת יורק ב2007.
            http://www.cochrane.org/CD010856/ORAL_water-fluoridation-prevent-tooth-decay

            מחברת סקירת קוקריין 2015 ומחבר סקירת יורק משנת 2000 מפרטים עוד על הסקירה הנוכחית ומה המסקנה מהנתונים.
            http://www.newsweek.com/fluoridation-may-not-prevent-cavities-huge-study-shows-348251?piano_t=1

            נו, הגמל מוכן לראות את דבשתו ו"להצטרף למסע חקר המציאות, גם במחיר של ויתור על אשליות מנחמות"? או שעדיין לא…

            אהבתי

  14. עוד דבר – מצד אחד אתה זועק באדום שרק "טענה מדעית-בריאותית" בתגובות.
    אולם המאמר שלך עצמו מלא בטענות לא "מדעיות-בריאותיות" דוגמא:
    "הפלרת מי השתייה מקובלת על ידי ארגוני בריאות רבים ובראשם ארגון הבריאות העולמי (WHO) כדרך יעילה, בטוחה וזולה למניעת עששת [20]. המרכז לשליטה במחלות של ארצות הברית (CDC) דירג את הפלרת מי השתייה כאחת מבין עשר ההמצאות הבריאותיות החשובות של המאה העשרים, יחד עם חיסונים, חגורות בטיחות ושליטה במחלות מידבקות [21].
    אם הקונצנזוס המדעי שתומך בהפלרת מי השתייה כה נרחב, מדוע קמו לה כל כך הרבה מתנגדים?"

    איזה קונצנזוס?
    מכתב ממשרד הבריאות היפני
    http://www.fluoridation.com/c-japan.htm

    מכתב רשמי מהצרפתים
    http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/france.pdf

    מפינלנד
    http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/finland01.pdf

    מדנמרק
    http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/farkas1982.pdf

    למעשה מחקר שפורסם ב1982 בדיוק חקר את הסוגייה וסיכם:
    This study has shown the actual position to be somewhere between that stated by pro-fluoridation forces and that stated by the anti-fluoridation forces. Referring again to the statement of the former Waterloo Medical officer of Health, it is Not true that "every reputable scientific authority throughout the entire world stongly supports the addition fluoride to the water supply" On the other hand, those authorities not supporting water fluoridation frequently support alternative means of administaring fluoride
    http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/farkas1982.pdf

    אהבתי

    • סמי, ראשית אף לא חד מהקישורים שנתת מסמך את הטענה שהפלרה נמצאת במחלוקת. הם אולי מסמכים את הטענה שיש מדינות שלא מפלירות את מימיהן, אבל זו טענה שונה. שנית, המחקר שקישרת בסוף הוא לא מחקר, אלא News Item. זה כתוב בכותרת שלו.

      כאמור, הבאתי מקורות רבים מארגוני בריאות גדולים ורבים התומכים בהפלרה. היא נמצאת בלב הקונצנזוס המדעי וממש לא הראית שהיא לא נמצאת. המחלוקת היא חברתית, ערכית, פוליטית אבל היא לא מדעית.

      אהבתי

      • באמת?
        היפנים הצרפתים והדנים אומרים שהם לא מפלירים גם בגלל סיבות בריאותיות.

        אבל אל תיתן לעובדות לבלבל אותך, אתה הרי אוהב משפטים אקסיומטים.

        אהבתי

    • סמי, המכתב מפינלנד לא תומך בטיעון שלך כלל. כתוב שם שההפלרה הופסקה כי התושבים היו נגד. התושבים יכולים היו להיות נגד בגלל אלף ואחת סיבות. עם כבר להפך, המכתב מרמז שהפלואוריד דווקא מועיל משום שטבליות פלואוריד מצוינות כתחליף המומלץ ע"י רופאי השיניים למים מופלרים (כי מן הסתם הפלואוריד מועיל ומים מופלרים כבר אין בברזים בפינלנד). אף-אחד לא טען שאין תחליפים למים מופלרים. הטענה היתה שהפלרת המים מועילה לבריאות השיניים ושהיא בטוחה וזולה יחסית לחלופות. התגובה הזו כאמור לא תומכת בעמדתך ואין לה מקום ברשימה הזו של כאילו התנגדות לקונצנזוס המדעי.

      התגובה הצרפתית אותה ציינת כתומכת היא תגובה גנרית ולא מפורטת של פקיד. לא ניתן להסיק ממנה על מחלוקת מדעית כלשהי. לא ניתן לדעת מהם השיקולים הרפואיים שבשלם כביכול אין הפלרת מים בצרפות ועל מה הם מבוססים. יכול להיות שהשיקולים הם פשוט שמרבית התושבים מקבלים גם כך כמות מספקת של פלואוריד, למשל. יכול להיות שהשיקול הוא שהתועלת שבפלואוריד אינה מספיק דרמטית כדי להצדיק את ההתערבות במי השתיה (כי הפריזאים יכולים, כמו הפינים, להחליט בעצמם). כלומר גם המכתב הזה שלטענתך תומך בעמדתך הוא למעשה משענת קנה רצוץ.

      המכתב היפני מביע חשש מפני סיכון בריאותי אפשרי מבלי לספק סימוכין, והתאור של המדיניות הדנית מתיחס לעמדה מ-1977.

      כאמור, אף-אחד לא מכחיש שמדינות רבות לא מפלירות את המים. השאלה היא מה המדע אומר בקשר להפלרת המים. המשפט המקורי במאמר שאתה מגיב עליו הוא "אם הקונצנזוס המדעי שתומך בהפלרת מי השתייה כה נרחב, מדוע קמו לה כל כך הרבה מתנגדים?". עמדות המדינות שפרסמת אינן מערערות על טענת הקונצנזוס המדעי. ה-"מחקר" שפרסמת הוא מ-1982 ולא ברור איזה מין מחקר הוא. בכל מקרה הוא סוקר מדיניות ולא מתאר ניסוי כלשהו. ואפילו הוא מסיק שכן, כדאי כנראה שאנשים יקחו פלואוריד, בדרך כזו או אחרת, אבל לא כל הרשויות מסכימות שפלואורידציה של המים היא הדרך העדיפה (ויכולות להיות כל מיני סיבות להעדיף כל מיני שיטות). אבל זה מה שהפוסט המקורי כבר טוען. לא שפלואורידציה של המים היא הדרך האחת ויחידה ואין בלתה, אלא שהיא דרך זולה (במקרה שלנו) שיש לה תועלת רפואית מבוססת. שום דבר שהבאת לא מערער את הטענה הזו. המכתב היפני הכי קרוב, אבל לא ממש.

      אהבתי

  15. לגבי מנת מישכל:
    "המחקרים הראו בפועל שריכוז פלואוריד כמו זה שנהוג בהפלרה מלאכותית בארץ הוא בטוח" זו טענה שיקרית פסודו מדעית שהמצאת.
    ובכלל אתה נותן תמונה מאוד מאוד חלקית ומטעה בנוגע למחקרי מנת המישכל
    http://fluoridealert.org/articles/iq-facts/

    http://fluoridealert.org/studies/brain01/

    כמו כן, מחקר של יוניסף של האו"ם מצא גם הבדלים ברמת המישכל במים עם 0.88 הפלרה (פחות מישראל) כשיש מחסור של יוד.
    http://www.fluoridealert.org/wp-content/uploads/lin-1991.pdf

    מחסור ביוד הוא בעייה גדולה גם בעולם המערבי ובישראל:
    "במחקר ישראלי על נשים צעירות, שנערך על ידי פרופ' קרלו בן-בסט וחבריו מבתי החולים בילינסון ותל השומר ופורסם בירחון האגודה הרפואית הישראלית ב‭,2004-‬ נמצא כי ‭27%‬ מהנשים שהשתתפו במחקר סבלו ממחסור ביוד (מתחת ל‭100-‬ מק"ג יוד לליטר שתן‭,(‬ ו‭7.8%-‬ מהן סבלו ממחסור חמור (מתחת ל‭50-‬ מק"ג/ליטר)."
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3756248,00.html

    טוב, עד כאן להלילה. אני לא הולך לשבת עכשיו ולהפריך כל נקודה במאמר שלך. הנקודות שהעליתי מספיקות בכדי להדגים כמה המאמר הזה מוטה ולא אמין. מפתיע אותי שגלעד פירסם את זה באתר שלו.
    לילה טוב

    אהבתי

    • "זו טענה שיקרית פסודו מדעית שהמצאת.". לא היא לא. בניגוד אליך, אני לא אטען טיעון שלא מגובה בכלום, אלא אדגים. אעבור מחקר מחקר בסיקרת הרווארד ואדגים שרוב קבוצות הבקרה במחקרים היו אוכלוסיות הצורכות פלואוריד במינון הקרוב ל1 מ"ג לליטר, בעוד שהקבוצות הנבדקות צרכו פלואוריד בכמות גבוהה הרבה יותר.

      המחקרים:
      1. Not specified
      2. 4.55 mg/L (high); 0.89 mg/L (reference)
      3. 118.1–1361.7 mg/kg (coal burning area); Control area used wood (לא רלוונטי לשאלה)
      4. 0.88 mg/L (high); 0.34 mg/L (reference)
      5. Fluorosis: 98.36% (high); not specified (reference)
      6. 2.1–7.6 mg/L (high); 0.6–1.0 mg/L (reference)
      7. 4.7–31.6 mg/kg (high); 0.5 mg/kg (reference)
      8. 1.8 mg/L (high); 0.8 mg/L (reference)
      9. 2.97 mg/L (high); 0.5 mg/L (reference)
      10. 1.81–2.69 mg/L (high); 1.02 mg/L (reference); DFI 0.8–3.2 (high); DFI < 0.4 (reference)
      11. 1.0–8.6 mg/L (high); 0.58–1.0 mg/L (reference)
      12. 2–11mg/L (high); 1 mg/L (reference)
      13. 4.12 mg/L (high); 0.91 mg/L (reference)
      14. 2 mg/L (exposed); 0.4 mg/L (reference)
      15. Not specified
      16. 3.15 mg/L (high); 0.37 mg/L (reference)
      17. 2.90 mg/L (high); 0.75 mg/L (reference)
      18. 2.97 mg/L (high); 0.5 mg/L (reference)
      19. Endemic vs. control regions defined by the Chinese Geological Office
      20. 0.57–4.5 mg/L (high); 0.18–0.76 mg/L (reference)
      21. 2.5 mg/L (high); 0.4 mg/L (reference)
      22. 5.54 ± 3.88 mg/L (high); 0.73 ± 0.28 mg/L (reference)
      23. 1.14–6.09 mg/L (high); 1.33–2.35 mg/L (reference)
      24. 3.8–11.5 mg/L (water, high); 1.6–11 mg/L (urine, high); 0.2–1.1 mg/L (water, reference); 0.4–3.9 mg/L (urine, reference)
      25. 1.24–2.34 mg/L (high); 0.962 mg/L (reference)
      26. 2.47 ± 0.75 mg/L (high)
      27. 2.38 mg/L (high); 0.41 mg/L (reference)

      כפי שאנחנו רואים, רוב רובם של המחקרים נעשו כפי שציינתי: הקבוצה הנבדקת שתתה מים בעלי ריכוז פלואוריד גבוה מאד וקבוצת הבקרה שתתה מים בריכוז מאד דומה לריכוז בארץ.

      http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3491930/table/t1/

      שאר הטיעון שלך לא משתפר. אמנם היה מחקר שמצא שב0.88 מ"ג פלואוריד לליטר היתה השפעה על הIQ, אבל לא נעשתה בו בקרה על גורמים שהיו עשוים להשפיע על התוצאה. אותם גורמים שגרמו לכך שבשתן של אותם ילדים יהיה ריכוז פלואוריד גבוה *פי שלוש* ממה שהם צורכים במים ולקבוצת הבקרה היה גם פלואוריד בשתן למרות שהם לא שותים מים מופלרים:
      "High F/Low Iodine = 2.56 mg/L Low F/Low Iodine = 1.34-1.61 mg/L Control area = 1.6 mg/L"

      מצבו של הטיעון שלך חמור, אבל זה נהיה עוד יותר גרוע. גם אם המחקר היה מראה את מה שאתה טוען שהוא מראה, מדובר במחקר אחד, לא בסקירה. כבר עברתי על העניין בפוסט ולא בא לי לחזור על זה שוב. כשרוצים לקבל תמונת מצב מדויקת, צריך לבדוק סקירות של מחקרים ממקור איכותי, לא מחקרים בודדים.

      הכי חמור? האתר שקישרת הוא לא מקור מדעי. רחוק מאד מכך. זה אתר בעל אג'נדה ברורה, שלא בוחל באמצעים. כנראה שלא טרחת לבדוק אותו לעומק. אשמח אם להבא תביא מקורות מהספרות המדעית, כדי שלא אצטרך להשחיט מהזמן שלי על מכחישי מציאות ותומכי פסוודו מדע.

      אהבתי

      • איך אתה קובע בכזו נחרצות "המחקרים הראו בפועל שריכוז פלואוריד כמו זה שנהוג בהפלרה מלאכותית בארץ הוא בטוח" כשאין לך קבוצת בקרה ללא הפלרה בכלל במחקרים הללו ? איך אתה לא מבין את זה?

        טוב אתה ממש ליצן פולמי וגם לא ישר כפי שהדגמתי בתגובתי לתגובתך שמחכה לאישור. וזה בזבוז זמן לנהל דיון איתך בעניין.

        Liked by 1 person

        • הקביעה הנחרצת שלי שההפלרה בטוחה היא פחות חמורה מהקביעה הנחרצת שלך שההפלרה מזיקה. הרי טענת שהפלרה פוגעת בIQ ולא הבאת אפילו לא מקור אחד שמראה את זה. בכולם כולל כולם קבוצות הבדיקה נחשפו לכמויות פלואוריד עצומות, שלא נהוגות בהפלרה מלאכותית. מה שכן, אתה צודק שהדיון הזה הוא בזבוז אדיר של זמן.

          אהבתי

          • שטויות. אני טענתי שאתה נותן תמונה מאוד חלקית על מחקרי הIQ.
            יש 36 מחקרים על IQ שמעלים תמרור אדום גדול מאוד ודורשים חקירה יותר מעמיקה
            בנושא. כשיתחילו לייצר מחקרים בעולם המערבי ויראו שאין קשר אז נדבר.

            קצת מתחיל להמאס עלי שאתה ישר קופץ "לקטול" מחקרים כי הם נוגדים את השטויות שאתה מאמין בהם.
            בנוגע למחקר היוד. גם קבוצת הבקרה שתתה מים מופלרים (כתוב במאמר בSummery)
            איזה ידע יש לך במטבולציה של פלואור בגוף? אתה מומחה שאתה קופץ שיש יותר פלואור בשתן מאשר במים? מאתר של תזונאית שמתארת בדיקות שתן/דם של פלואור
            התופעה שיותר פלואור יוצא בשתן מאשר הריכוז במים הוא כתוצאה מהרעלה כרונית של פלואור, וזה פלואור שמשתחרר מהעצמות. זה לא משהוא לא מוכר.
            http://fluoridedetective.com/ask-aliss/ask-aliss-fluoride-poisoning/

            וזה לא המחקר היחיד של פלואור/יוד יש עוד הרבה.
            http://fluoridealert.org/studies/thyroid01/

            אבל זה לא מעניין אותך. כתבת מאמר פולמי ואתה תגן עליו גם במחיר של תגובותיך הפסודו מדעיות.

            אהבתי

            • ניו זילנד היא בעולם המערבי מבחינתך? כי מחקר חדש דנדש בדיוק הראה שאין קשר בין צריכת מים מופלרים ברמה האופטימלית לפגיעה באייקיו. זה בניגוד למחקרים של סקירת יורק אשכרה עוסק בנושא ולא בריכוזים גבוהים הרבה יותר. בניגוד גם למחקרים שנסקרו שם נעשתה בקרה על גורמים שונים בעת שקלול התוצאות[1].

              איך בדיוק מחקרים שנעשים בריכוזים גבוהים מאד מעלים תמרור אזהרה לגבי ריכוזים נמוכים? גרף הרעילות של חומרים הוא לא ליניארי, רחוק מכך. לפי אותו היגיון צריך גם לחקור צריכת מים כי בריכוז גבוה פי 10 מהצריכה היומית היא רעילה. מכיר תרופות? במינון יתר הן מסוכנות וצריך לחקור גם אותן.
              הקיצר, לא. זה טיעון כושל שלא נתמך על ידי הספרות המחקרית בתחום, לא משנה איך תנסה לסובב אותה.

              אני מודה, אני לא מומחה למטבוליזם של פלואוריד בגוף. אבל גם אתה לא בהתחשב בטיב תגובותיך. עברתי בקצרה על בפוסט עצמו על המטבוליזם של פלואוריד בגוף. כ60-70% מהפלואוריד הנצרך (בין אם הוא נצרך ממים או ממקורות אחרים) יוצא מהשתן. לא הגיוני שיוצא יותר פלואוריד מאשר נכנס, במיוחד בילדים שעוד לא חיו שנים רבות. טענתך סותרת את עצמה – אם הילדים משתינים כמות פלואוריד כזו גדולה, היא היתה חייבת להגיע אליהם מאיפשהו. האיפשהו הזה הוא לא המים, אלא מקור אחר. כלומר, אי אפשר לדעת לפי המחקר אם הריכוז הזה משפיע על הIQ, כי היה גורם אחר שהשפיע על התוצאה.

              ובזאת סיימתי להגיב לך. אם תוותר על הטון האלים ועל הטקטיקות הבזויות אתה יותר ממוזמן להמשיך להתדיין איתי בנושא. אם לא, חבל על הזמן שלנו – הזמן שלך שיוצא על להתעצבן עלי כמה שאני ליצן, אידיוט, טיפש ובור. גם על הזמן שלי חבל, למרות שאני בעיקר משועשע מהטון האלים וניסיונות ההעלבה שלך.

              תהנה לך מהעולם רדוף השדים שלך.

              [1] http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24832151.

              אהבתי

              • מה קרה ל:
                "מצבו של הטיעון שלך חמור, אבל זה נהיה עוד יותר גרוע. גם אם המחקר היה מראה את מה שאתה טוען שהוא מראה, מדובר במחקר אחד, לא בסקירה. כבר עברתי על העניין בפוסט ולא בא לי לחזור על זה שוב. כשרוצים לקבל תמונת מצב מדויקת, צריך לבדוק סקירות של מחקרים ממקור איכותי, לא מחקרים בודדים." ?

                מחקר דנדש וחלש (יצא חרוז)
                http://fluoridealert.org/content/bulletin_05-29-14/

                סיכום הסקירה מהארווארד עצמו טוען שיש להמשיך לחקור את זה כי כן
                יש לזה משמעות. אבל תום חושב שלא.

                אצל ילדים עד 80% נשאר בגוף
                Fluoride accumulates in the body. Healthy adult kidneys excrete 50 to 60% of the fluoride ingested each day (Marier & Rose 1971). The remainder accumulates in the body, largely in calcifying tissues such as the bones and pineal gland (Luke 1997, 2001). Infants and children excrete less fluoride from their kidneys and take up to 80% of ingested fluoride into their bones (Ekstrand 1994). The fluoride concentration in bone steadily increases over a lifetime (NRC 2006
                http://fluoridealert.org/articles/50-reasons/

                ובנוגע לפיסקתך האחרונה-
                אתה טוב בלזרוק סיסמאות ריקות מתוכן. אבל זה כבר לא חדש.

                אהבתי

                • לא קרה כלום להתייחסות לסקירה סיסטמטית בניגוד למחקרים בודדים. הבעיה היא שאני לא מכיר סקירה שבדקה את ההשפעה על הIQ שיש לצריכת פלואוריד *במינון של 1 מ"ג לליטר*. כאמור, סקירת הרווארד (קודם כתבתי סקירת יורק בטעות) לא רלוונטית להפלרת מים כי המחקרים נעשו על ריכוזים גבוהים יותר. כשאין סקירות סיסטמטיות בנמצא, צריך להסתמך על הספרות *הרלוונטית* שמוצאים. לא על ה*לא רלוונטית*, אלא הרלוונטית.

                  בשום מקום לא כתבתי שהמחקר שהבאתי מוכיח חד משמעית שהפלרה לא פוגעת בIQ. זה מחקר תצפיתי ואל אחד כזה צריך להתייחס בהתאם. אבל במקרה הזה הוא ראיה הרבה יותר טובה מסקירת הרווארד בנוגע *למינון של 1 מ"ג לליטר*, פשוט כי סקירת הרווארד לא עוסקת במינונים האלו.

                  *******

                  העובדה שפלואוריד נשאר בגוף יותר אצל ילדים רק מחלישה את טענתך, לא מחזקת אותה. אחזור על טענתי שוב: אם רק 20% נפלט בשתן אצל ילדים, זה אומר שכמות הפלואוריד בפועל שהם צורכים צריכה להיות גבוהה *פי חמישה* מהכמות המופרשת אצלם בשתן. לא הגיוני שבמשך כל חייהם הם צרכו 0.88 מ"ג לליטר מים, אבל פתאום כשבדקו אותם במחקר אז יש להם בשתן 2.56 מ"ג למים כי "הרעלת פלואוריד". זה טיעון מגוחך, שאתה מנסה לתרץ באמצעותו את כשליך. זה תירוץ אד הוק שלא עומד במבחן ההיגיון או במבחן הראיות.

                  אהבתי

  16. שלום לפורום הניכבד, מאוד נהניתי לקרא לראשונה בצורה מרוכזת בהירה ונהירה לכל על הפלואוריד, הרכבו יתרונו ומדוע על פי רוב כדאי להשתמש בו.
    במהלך הקריאה נזכרתי במאמר אשר קראתי בYNET לפני חודשים ספורים (כ 19 ) על כך ש ד"ר אהוד לשם שעבד במישרד הבריאות במשך כ 30 שנה והוא שהמליץ להפליר את מי השתייה, יוצא כנגד ההפלרה כעת מכיוון שלפי טענתו הוא "טעה"

    להלן המאמר המלא כפי שפורסם
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4303721,00.html

    על פי הכתבה, בשנת 2006 פרסמה ועדת המומחים של המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית (ה-NRC), סקירה של אלף מחקרים בנושא שלפיה הגיעו למסקנה ברורה: פלואוריד המוחדר למים כדי למנוע עששת עלול לגרום לנזקים בריאותיים קשים. הוא מצטבר בעצמות ופוגע דווקא בשיניים, בעצמות השלד, המפרקים ועמוד השדרה. כמו כן, נגרמים נזקים הורמונליים שונים, ובהם ירידה בעמידות לאינסולין.

    אשמח אם משהוא יכול להאיר אור על הנושא, כי הרי מודגש במאמר כי אין סכנה בהפלרה אך לפי הד"ר הניכבד יש.
    אז למי להאמין?
    אשמח לתגובה והבהרה
    תודה

    אהבתי

    • אשר שלום. ראשית, אהוד לשם אינו דוקטור, אם כי מהנדס מים. הוא לא מומחה בריאות הציבור, רופא שיניים, או אפילו רופא. מלבד זאת, מהנדס המים הנוכחי של משרד הבריאות, איתן גברון הוא תומך נלהב הפלרה. אז מי צודק? המהנדס הנוכחי או הקודם? אף אחד. שניהם לא סמכות רלוונטית כשמדובר בבטיחות הטיפול הזה.

      מה שכן, על סקירת הNRC כתבתי כבר בפוסט עצמו.
      "בדו"ח מוזכרים נזקים של פלואוריד ממקור טבעי בריכוז גבוה בהרבה מהריכוז הנהוג בהפלרה מלאכותית. הדו"ח לא עוסק בהמלצות בנוגע להפלרה מלאכותית, אלא בריכוזים טבעיים גבוהים מהמומלץ (פי 2-4) והוא מציין זאת שחור על גבי לבן [22]."

      כלומר, הנזקים שמוזכרים בכתבה באים לידי ביטוי רק מינונים גבוהים בהרבה מהמומלץ ולא באים לידי ביטוי במינונים הנהוגים בארץ, המינונים הבטוחים.

      אהבתי

      • יושב ראש ועידת המומחים של הNRC ג'ון דוהל ,פרופ' אמריטוס לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת קנזסס, בראיון לסיינטיפיק אמריקן ב2008 הבהיר את משמעות מסקנות הNRC להפלרת המים הציבורית:
        The NRC committee did not formally adress the question, but its analysis suggest that lower water fluoridation levels may pose risks too." What the committee found is that we've gone with the status quo regarding fluoride for many years – far too long, really – and now we need to take a fresh look" Doull says. " In the scientific community people tend to think this is settled. I mean, when the US surgeon general comes out and says this is one of the 10 greatest achievements of the 20th century, that's a hard hurdle to get over. But when we looked at the studies that have been done, we found that many of these questions are unsettled and we have much less information than we should, considering how long this [fluoridation] has been going on. I think that's why fluoridatio is still being challenged so many years after it began. In the face of ignorance, controversy is rampant".

        עותק מלא של המאמר שפורסם במגאזין (צריך להיות מנוי בכדי לקרוא אותו) זמין כאן:
        http://www.waterloowatch.com/Index_files/Second%20Thoughts%20About%20Fluoride,%20Scientific%20American%20Jan-08.pdf

        אהבתי

        • זה לא משנה מה יושב ראש הועדה אמר בראיון לעיתון. מה שמשנה הוא מה שכתוב שחור על גבי לבן בדו"ח עצמו:
          "Fluoride may be found in drinking water as a natural contaminant or as an additive intended to provide public health protection from dental caries (artificial water fluoridation). EPA’s drinking water standards are restrictions on the amount of naturally occurring fluoride allowed in public water systems, and are not recommendations about the practice of water fluoridation. Recommendations for water fluoridation were established by the U.S. Public Health Service, and different considerations were factored into how those guidelines were established."

          אהבתי

            • וזהו, אין יותר אפילו מראית עין של דיון עניני. או סתם דיאלוג. או עזוב, אפילו משהו שנראה כמו טיעון. חבל, אם מישהו היה מצליח לסנן את כל הארס ולהתרכז בתוכן שלך – לדעתי יש לך עמון תוכן אמיתי ואיכותי להוסיף לדיון. אבל צריך להיות תתרן מוחלט בשביל להצליח לנבור בערימת הקללות ולדלות את התוכן. חבל.

              אהבתי

  17. שאלה לתום לגבי "המינון עושה את הרעל". מה המינון שאנשים צורכים? אתה יודע? תסביר לי בבקשה איך אתה מוודא מה המינון שאנשים צורכים באופן יומיומי

    אהבתי

    • טלי, על פניו זאת שאלה טובה. ארגוני הבריאות ברחבי העולם עשו מספר סקירות ספרות בנושא. האחרונה והעדכנית בהן (שאני מכיר בכל אופן) ביצעה הערכה מורכבת של חשיפת פלואוריד. בסקירה חושבה כמות הפלואוריד שאדם מקבל מכל מקור (מים הם לא המקור היחידי) ולפיה קבעו את הריכוז האופטימלי במים – ריכוז שיפיק מקסימום תועלת במינימום תופעות לוואי בסקירה עוקבת.

      הסקירה מקושרת כאן בסקירה כמקור [37].
      הסקירה העוקבת:
      http://water.epa.gov/action/advisories/drinking/upload/Fluoride_dose_response.pdf

      אפשר להכנס לתוך תוכי הפרטים הטכניים של הסקירות האלו, כשלדעתי זה דיון מרתק.
      אבל בפועל אני חושב שזה לא רלוונטי לדיון ספקני בנושא של הפלרה. מבחינתנו כספקנים אם קונצנזוס המומחים אומר שההפלרה בטוחה ויעילה, אז סביר מאד להניח שהיא בטוחה ויעילה. לרובנו אין את הכלים, הידע והזמן לחקור לעומק כל נושא מדעי, על אחת כמה וכמה נושא מורכב כמו מדיניות רפואית ציבורית שכזו. מה שנותר לנו להאמין למומחים במידה והם תמימי דעים, או לא לגבש דעה במידה והם חלוקים. זה א' ב' של ספקנות.

      אהבתי

  18. בוודאי שיש מחלוקת, והרבה יותר מכך, יש סתירות בין העמדות של גופים שתומכים בהפלרה ובין הנתונים המדעיים של אותם ארגונים. בוודאי שאם משמיטים נתונים משמעותיים אפשר להציג שאין מחלוקת….זו דוגמא אחת בלבד, מכתב שנכתב לשרת הבריאות על ידי חוקר בכיר ומומחה לרפואת שיניים
    http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=1&ContentID=476738

    אם תקרא היטב את אתר המרכז לבקרת מחלות, תגלה שהם כתבו שהמדע מראה שהפלואוריד עובד בצורה חיצונית, במריחה. משמעות – אין צורך לבלוע אותו. ואם תסתכל על נתוני ארגון הבריאות העולמי, תראה שאין הבדל בעששת בין מדינות מפלירות ושאינן מפלירות. הנתונים הם שקובעים. והנתונים האלה של ארגון הבריאות העולמי פורסמו בשני עיתונים מדעיים שעוברים הערכת עמיתים.

    המחקר של ד"ר טרנדלי דין: המרכז לבקרת מחלות בארה"ב דיווחו ב- 1999 "דין הישווה הימצאות של פלואורוזיס עם נתונים שנאספו על ידי אחרים על הימצאות חורים בשיניים בקרב ילדים ב-26 מדינות (נמדד ע"י DMFT) ושמו לב ליחס הפוך. המחקר הזה אושר במחקר על 21 ערים בקולורדט, אילינוי, אינדיאנה ואוהיו".
    CDC Achievements in public health, 1900-1990: fluoridation of drinking water to prevent caries, Mortality and morbidity weekly review 48, no. 41 (October 22, 1999): 933-40
    http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm4841a1.htm

    מכאן עולה השאלה, אם לדין היתה גישה לנתונים מ- 26 מדינות, מדוע הוא השתמש בנתונים רק מ- 21 ערים מ- 4 מדינות בדו"ח בן שני החלקים שלו? האם הוא בחר את הערים שהכי תמכו בהשערה שלו? דין טען שהוא הגביל את הערים לאלה שהיתה לו עדות כי לאספקת המים היה מקור קבוע של פלואוריד טבעי במשך 20 שנה או יותר. אולם על פי ד"ר פרד אקסנר, רדיולוג ומבקר הפלרה, בחקירה הנגדית בבית המשפט (Schuringa vs. Chicago 1960), הודה דין שחלק מהערים לא עמדו בקריטריון הזה

    אם תקרא את הדו"ח המקיף ביותר שנכתב עד היום על הפלואוריד של המועצה הלאומית למחקר- תראה רשימה של נזקים שאותם אתה מכחיש. ואם תקרא את הספר של הרופא שגילה את הרגישות לפניצילין וגם את הרגישות לפלואוריד- תראה כמה נזקים אתה משמיט מהכתבה הזו ועד כמה אתה לא מודע לבסיס המדעי של הפלואוריד. המחקר שגרם להפסקת ההפלרה בהולנד הוא המחקר של דין בארק, שהיה כימאי ראשי במוסד הלאומי לסרטן בארה"ב. בארק קיבל את פרס הילדברג ב- 1952 על עבודתו על פוטוסינתיזה, זכה בפרס ג'רהארד דומק ב- 1965 עבור הפיתוח של שיטה לאבחנה בין תא נורמלי ותא שניזוק מסרטן. היה שותף לפיתוח אב טיפוס של סורק גרעיני מגנטי, שמשמש במקום קרינת X, והיה שותף לגילוי ביוטין, מקבוצת ויטמיני B.

    החוקר דין בארק מהמוסד הלאומי לסרטן אמר בקונגרס האמריקאי כי "פלואוריד גורם יותר מקרי מוות מסרטן וגורם למות יותר מהר מאשר כל כימיקל אחר" (יולי 1976).
    ראיון עם ד"ר דין בארק

    אהבתי

    • טלי:
      1. המכתב לא עוזר לי. אין בו מקורות בכלל ואין לי דרך לאמת את זהות הכותב. אם יש לך מקורות מדעיים לטענות המועלות בו, אשמח לעיין בהם.

      2. א', קראתי היטב מה אומרים בCDC על ההפלרה. מעניין שבחרת דווקא את העמדה הזו מהאתר שלהם, אבל מזו התעלמת:
      "However, drinking fluoridated water, brushing with fluoride toothpaste, or using other fluoride dental products can raise the concentration of fluoride in saliva present in the mouth 100- to 1,000-fold. The concentration returns to previous levels within 1–2 hours but, during this time, saliva serves as an important source of fluoride for concentration in plaque and for tooth remineralization"

      כלומר, כל שלוק של מים מופלרים משיג אפקט דומה לאפקט המושג מצחצוח במשחה מופלרת (לצחצוח יש יתרונות אחרים שהזכרתי בפוסט). מלבד זאת, לנקודה הזו ספציפית התייחסתי בפוסט עצמו. וצר לי שאני צריך לחזור על דברי.

      2. ב', בואי נניח והמחקר של דין מחקר מוטה. סבבה. עדיין יש מלא מחקרים, שנעשו במדינות שונות ע"י חוקרים שונים באמצעים שונים וכולם הגיעו לאותה מסקנה. גם לנקודה הזו התייחסתי בפוסט עצמו – הסתכלות על מחקר יחיד לטובת או לרעת ההפלרה היא הסתכלות מוטה. צריך להתייחס לכלל המחקרים אם רוצים להסיק מסקנות איכותיות.

      3. לא התעלמתי מהדוח של הNRC. התייחסתי אליו ספציפית – הוא בדק ריכוזי פלואוריד *גבוהים* בהרבה מהריכוזים הנהוגים בהפלרה. העובדה שפלואוריד מזיק בכמויות גדולות לא מעידה בהכרח שהוא מזיק בכמויות קטנות. גם זו נקודה שהתייחסתי אליה בפוסט.

      4. את מוזמנת להביא את המחקר שלפיו ד"ר דין בארק סימך את דעתו, כדי שאוכל לעיין בו. עד אז, דעתו נסתרת ע"י דעתם של ארגוני בריאות רבים מספור, שמסוגלים לסמך את דעתם על הר מחקרים וראיות.

      אהבתי

    • 1) לגבי המחקר על הפלואורוזיס של דין: דין לא בחר את הנתונים שלו מתוך מידע קיים, אלא שבנוסף למידע שכבר היה ברשותו מ26 מדינות הוא ערך מחקר נוסף עם 21 ערים נוספות.

      2) לגבי בארק: בארק ובחור נוסף בשם Yiamouyiannis (מצטער לא יודע לכתוב את זה בעברית) פרסמו בשנות ה70 "מחקר" בכתב עת בשם Fluoride שהיה פחות או יותר כתב העת של התנועה נגד הפלרה ברצות הברית ואינו כתב עת מדעי. המחקר התבסס על מידע גולמי מ20 ערים שונות. הערים עצמן נבחרו בצורה מוטה ובניתוח לא היה התחשבות בהבדלים ביניהן. הפרסום עורר עניין ציבורי רב ונקטל לחלוטין על ידי מומחים בתחום. בנוסף מחקרים נוספים מערים אחרות הפריכו לחלוטין את הטענות שלו. למרות זאת הטענות הללו עדיין ממוחזרות למרות שלא היה להן תימוכין נוסף מאז כולל למשל יעקב גורמן לאחרונה בדיון בכנסת. זוהי דוגמא טובה לרמה של חלק מטיעונים של מתנגדי ההפלרה.

      ביקורות על המחקר של בארק:
      http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1052170/?page=1

      http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673677913320

      http://www.jstor.org/discover/10.2307/2347019?uid=3738240&uid=2&uid=4&sid=21104635205253

      http://europepmc.org/abstract/MED/6930028

      מחקרים מערים אחרות
      מארצות הברית:

      http://ije.oxfordjournals.org/content/12/4/397.short

      http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJM197805182982003

      http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1052168/?page=5

      מאנגליה:

      http://jech.bmj.com/content/39/1/44.short

      מטיוואן:
      http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0013935199940185

      Liked by 1 person

  19. בנוגע לסעיף בלוטת התריס,
    "מה שהמתנגדים לא מציינים הוא שההשפעה היא לא קלינית"
    לא מציינים? מציינים. ויש השפעה סב-קלינית שגורמת בעיות בריאותיות

    In subclinical hypothyroidism, the TSH level is elevated, but the T3 and T4 hormones are still within the normal range. Although subclinical hypothyroidism used to be regarded as largely inconsequential, it is increasingly considered a “clinically important disorder.” (Gencer 2012). Some studies have found, for example, that subclinical hypothyroidism in pregnant women results in reduced IQ in offspring, (Klein 2001; Haddow 1999), and a recent study in the Journal of the American Medical Association found that adults with subclinical hypothyroidism had a significantly higher rate of coronary heart disease. (Rodondi 2010).
    http://fluoridealert.org/issues/health/thyroid/

    אהבתי

    • אתה צודק וטועה. אתה צודק שsubclinical hypothyroidism אכן קשור בכל מיני בעיות רפואיות. אתה טועה שיש לצריכה של פלואוריד ברמה הנהוגה בהפלרה מלאכותית קשר כלשהו למצב הזה. לצערי (ולשמחתי) גם אני טעיתי בזה. קראתי עכשיו את כל החלק של הNRC על בלוטת התריס ולא מצאתי זכר לכך שרמות פלואוריד כאלו עשויות לגרום למצב הזה.

      לא יודע למה זה מה שהבנתי מהטקסט בפעם הראשונה. כולנו בני אדם וכולנו טועים.

      אז תודה על התיקון, למרות שלא ממש התכוונת אליו.

      נ.ב. אני לא מתכון להמשיך להגיב לקישורים מfluoridealert. זה לא מקור מדעי. קשר לספרות המדעית או אל תטרח לקשר בכלל.

      אהבתי

  20. ""הרעל מצוי במינון". בטוקסיקולוגיה ישנה האמרה המפורסמת "The Dose Makes the Poison", "

    האימרה הזו במקורה משנת 1567 באה לתאר השפעה קצרת טווח לא ארוכת טווח :

    However, there is more to chemical toxicity than the acute effects caused by short-term exposure to high doses. In recent years, concern has grown about chronic effects of long-term exposure to relatively low doses of contaminants in our water, food, and environment. Because our bodies metabolize different types of chemicals in different ways, small daily doses of some contaminants will create cumulative effects that eventually impair our health, whereas similar exposure to other types of contaminants will cause no harm. Lead is an example of a chemical for which small doses can add up to toxic concentrations over time, resulting in stunted growth and mental retardation in children who drink lead-contaminated water or live in homes with peeling lead paint. Rather than occurring suddenly, chronic effects such as these develop gradually through long-term, low-level exposures.
    http://www.actionbioscience.org/environment/trautmann.html

    ופלואור אכן מתאים להגדרה השנייה

    Fluoride accumulates in the body. Healthy adult kidneys excrete 50 to 60% of the fluoride ingested each day (Marier & Rose 1971). The remainder accumulates in the body, largely in calcifying tissues such as the bones and pineal gland (Luke 1997, 2001). Infants and children excrete less fluoride from their kidneys and take up to 80% of ingested fluoride into their bones (Ekstrand 1994). The fluoride concentration in bone steadily increases over a lifetime (NRC 2006).

    אהבתי

      • *ההערה הזועקת האדומה לתגובות: "ולהביא ראיות תומכות, כלומר מאמרים מדעיים או מסמכים רשמיים אשר תומכים בטענתו."

        "גם חשיפה כרונית של כספית במינון לא מזיק היא… לא מזיקה"

        הפרכה לעוד שקר פומפוזי לא מבוסס שלך:
        "Acute or chronic mercury exposure can cause adverse effects during any period of development. Mercury is a highly toxic element; there is no known safe level of exposure."
        http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3096006/

        אהבתי

        • הדיון התדרדר מאחד ענייני פחות או יותר להטלת רפש מצדך. אני לא מתכוון להמשיך בזה לצערך. רק בשביל הרקורד – במאמר שסיפקת בעצמך יש RfD של צריכת כספית משלל המקורות השונים. אבל כאמור, אין לי מה להתדיין עם מישהו שבא לזרוק קישור שלא אומר את מה שהוא טוען שהוא אומר לתוך הדיון ומתנהל באלימות.

          אם יש לך משהו רלוונטי להוסיף אתה יותר ממוזמן. לתגובות מסוג זה לא אגיב יותר.

          Liked by 1 person

          • בטח שהתדרדר. אתה מדבר בכזו פומפוזיות וסמכותיות כאילו היית פרופסור מחקר, ואתה פולט שטויות, ברור שלא תקבל כבוד.
            כתבת בסמכותיות "חשיפה כרונית של כספית במינון לא מזיק היא… לא מזיקה"
            זה הרי זבל במסווה אינטלקטואלי. אתה באמת אדיוט אם חשבת שתקבל שתיקה או מחיאות כפיים.

            אהבתי

            • תום מדבר בצורה עניינית, אתה, סמי, עונה בצורה פוגענית ואישית. אם אתה לא מעוניין בדיון אינטלקטואלי וכנה, סבבה – לך לרחוב ותמשיך שם. אם כן, בבקשה תפסיק לנבל את הפה, זה לא נחמד לאף אחד (ואתה יוצא דיק).

              Liked by 1 person

  21. כל עוד אתה לא מתקן את המאמר בכל הנתונים בתגובות הסותרים את טענות המאמר. מבחינתי אין טעם להמשיך וזה הופך להיות סתם צחצוח חרבות האגו.
    קוראי הבלוג לפחות יכולים לקרוא את התגובות ולהסיק מסקנות בעצמם.
    לילה טוב

    אהבתי

    • אתה צודק סמי. קוראי הבלוג יכולים לקרוא ולהסיק מסקנות.
      אני קורא בלוג.
      קראתי את הרשומה, וקראתי את התגובות.

      תום מביא לך הסברים מפורטים ומחקרים רבים ואיכותיים.
      אתה מביא חומר פרופגנדה מאתר אנטי-פלואורידציה, מחקרים חלשים, ישנים, כורה ציטוטים מחוץ להקשר ומתעלם ממה שכתוב באותם המחקרים שאתה זורק לפה, כי כנראה שלא טרחת לקרוא אותם או שלא הבנת, אלא פשוט ראית לינק עם ציטוט באיזה אתר קונספירציות. שלא לדבר על ההשתלחויות שלך בתום, שנראה שעבד קשה מאוד לאיסוף הנתונים עבור הכתבה הזאת.

      אז כן, הקוראים רואים.
      הפסדת.

      Liked by 2 אנשים

    • סמי הפוגענות והזלזול של התגובות שלך רק מורידות מהערך שלהן…
      שיהיה לך לבריאות.

      אהבתי

  22. פינגבק: הפלרה - האם זה רע?/ תום שדה | הידען

  23. איזו זכות יש לך לכפות עליי תרופה בתום המים שלי ? אתה רוצה פלואור, תקנה טיפות ותצרוך אותם, או תפעל לקדם חוק שיחלקו טיפות בחינם. אין לך זכות לכפות עליי לצרוך פלואור, רק כי אתה מאמין שזה טוב.

    אהבתי

    • איזו זכות יש למדינה לכפות עליי תרופה בתוך במים שלי? אתה רוצה כלור, תקנה טבליות ותטהר את המים בעצמך, או תפעל לקדם חוק שיחלקו טבליות בחינם. אין לך זכות לכפות עליי לצרוך כלור, רק כי אתה מאמין שזה טוב.

      אהבתי

    • "הסקירה תעסוק אך ורק בהיבט המדעי-בריאותי של ההפלרה. היא לא תעסוק בסוגיות אתיות וחברתיות, כמו למשל האם נכון "לכפות" פתרון בריאותי על כלל הציבור."

      אהבתי

  24. נקודה מרתקת למחשבה מבחינה חברתית:
    קיימת נטיה לייחס חשיבה אמוציונלית ומבוססת אמונה ומשאלות לב למגזרים מאד מסוימים באוכלוסיה: דתיים, ימנים וחסרי השכלה אקדמית.

    מה שמרתק בפוסט הזה הוא חשיפה כי גם מגזרים המגדירים את עצמם כ"נאורים" עלולים ליפול בדיוק לאותן מלכודות של חשיבה ספקולטיבית, אמוציונלית ולא מבוססת.

    מה שמצער הוא, שבניגוד לאמונות אישיות ולא מזיקות כגון תפילה הרי שהאדם ה"נאור" חמוש בשחצנות אינסופית ונושא בתפקיד בכיר עלול לגרום לנזקים איומים לכלל הציבור.

    אהבתי

  25. קראתי הכל (גם את רוב התגובות כאן).. אך לא מצאתי התייחסות לחוות דעתו המקצועית של המהנדס אהוד לשם שפיקח במשך 30 שנה על הפלרת המים בישראל ובמסגרת עבודתו היה אחראי על פיקוח כל מערכות המים, הביוב, הקולחין והשפכים – ועל היבטי הבריאות ואיכות הסביבה הכרוכים בהן.
    הוא גם שימש במשך חמש שנים כיועץ הוועדה המחוזית בנושא…

    הנה מספר ציטוטים בהם נושאים להם לא מצאתי הסבר או תשובה בכל הכתוב כאן.
    לרובם לא הייתה אפילו התייחסות כלשהי.
    אני רוצה לציין כי איני מתנגד להפלרה, אבל יש לי בן ואני רוצה לברר היטב מה טוב עבורו ומה רע.
    עד כה אני חש כי גם הכותבים כאן לא באמת התייחסו לכל נקודה בנושא הרחב הזה.
    על המדע איני יכול לסמוך בעיניים עצומות כי אני מבין קצת בטבעו האינטרסנטי של האדם וברצונם של האנשים להפוך אחרים למכונות כסף ולחולים שישלמו ויעבדו בשבילם. (כן גלעד אני זוכר שכאן זה לא המקום ולכן לא ממשיך לחפור בכוון זה).

    מבקש להתייחס לציטוטים של אהוד לשם – ולהשיב לי תשובה מפורטת בבקשה.

    הנה הציטוטים:
    1.
    "בשנת 2008 (מצאנו במים בהוד השרון פתלטים ברמה הגבוהה פי עשרה מהתקן). זהו חומר מסרטן, תוצר של תהליך כימי בין חומרים שונים. זוהי פסולת של מפעלים שמייצרים פוספטים, ואת זה תו התקן מראש לא מחפש בכלל".

    – כאן מדובר בתוצאה של תהליך כימי שיוצר תרכובת של חומר מסרטן – מה ידוע לך על כך ?

    2.
    "משרד הבריאות לקח תו תקן אירופאי שבו הוא בודק שמונה חומרים, אבל הוא לא בודק מתכות כבדות וחומרים אחרים שנוצרו כתוצאה מריאקציות ביניהם. הפלואור הרי לא נכנס לבאר המים אלא אחריה, כך שאף פעם למעשה אי אפשר לדעת מה נכנס למים שמגיעים אלינו. במקביל, (חברת מקורות מדווחת על כל מיני חומרים וחומצות שמאכלות פלסטיק, ואלה נוצרים כתוצאה מריאקציה)".

    – מתכות כבדות ציינת, חומצות שמאכלות פלסטיק לא ראיתי (או שלא ציינת) אשמח אם תתייחס לזה.

    3.
    "משנת 1990 ועד היום מחליטות עוד ועוד מדינות בארצות הברית להפסיק להפליר כי הן מבינות מה קורה, ובישראל מכריחים ציבור שלם לשתות מים מופלרים. לסובלים מבעיות בבלוטת התריס, למשל, אסור לשתות מים עם פלואור כי הוא חזק יותר מהיוד ומנטרל את פעולתו, ואז צריך תרופות חזקות יותר.

    – בסריקה שלך התייחסת להפלרה במדינות אחרות או לא הפלרה (אך לא להפסקת ההפלרה).
    – בנוסף כאן הוא מציין כי ערבוב מים עם פלואור מסוכן עוד יותר כי הוא ממיס את היוד…וגורם צורך בתרופות חזקות.

    4.
    בשנת 2006 פרסמה ועדת המומחים של המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית (ה-NRC), סקירה של אלף מחקרים בנושא שלפיה הגיעו למסקנה ברורה: פלואוריד המוחדר למים כדי למנוע עששת עלול לגרום לנזקים בריאותיים קשים. הוא מצטבר בעצמות ופוגע דווקא בשיניים, בעצמות השלד, המפרקים ועמוד השדרה. כמו כן, נגרמים נזקים הורמונליים שונים, ובהם ירידה בעמידות לאינסולין.

    בדו"ח פורטו סכנות נוספות כמו בעיות התנהגות, ירידה ברמת ה-IQ אצל ילדים וספיגה מוגברת של אלומיניום העלולה לגרום לנזקים למערכת העצבים המרכזית.

    – על איזה דו"ח מדובר? האם הדו"ח קיים והוא אמתי ? או שגם כאן ישנה הגזמה כלשהי ?

    אהבתי

    • אבשלום, בזמנו התייחסתי לטענות של לשם אצלי בבלוג
      http://wp.me/p2h0I6-4B

      1. לשם מצא פתלטים בבדיקה אחת שערך, אבל לא בבדיקה חוזרת. הוא פשוט החליט שההפלרה אשמה בלי שפסל אף מקור אפשרי לזיהום.

      3. מה שהוא כותב על מדינות שהפסיקו להפליר בארצות הברית פשוט לא נכון. אני גם לא מכיר שום איסור לשתיית מים מופלרים לחולי בלוטת התריס.

      4. תום הזכיר את המחקר ברשומה. המחקר לא עסק (בניגוד לכתוב) בפלואוריד למניעת עששת, אלא בחשיפה לפלואוריד ברמות גבוהות יותר ממקורות טבעיים. הם באמת סקרו הרבה מחקרים על נזקים אפשריים, אבל מה שלא מוזכר שהמסקנות שהם הגיעו אליהם הם שהמחקרים חלשים מדי או שהנזקים מתרחשים עקב חשיפה לפלואוריד ברמות הרבה יותר גבוהות ממה שיש במי השתייה.

      אהבתי

    • צהריים טובים אבשלום. אא קונספירציות כבר ענה למרבית השאלות שלך ותשובותיו פחות או יותר מספקות אותי, אז אין לי בהרבה מה להוסיף עליו.

      לבי 2: בכנות, אין לי הבנה גדולה מספיק בכימיה כדי לדעת האם החומצה מסוגלת לעכל פלסטיק במינון בו היא מוכנסת למים. למיטב ידיעתי הלא מבוססת בכלל, פלסטיק עמיד הרבה יותר לתנאים חומציים מאשר מתכת אבל יכול מאד להיות שאני טועה. אני אנסה לברר את העניין ואחזור לך עם תשובה יותר מושכלת.

      אהבתי

  26. כתבתי תגובה באתר הידען. אמרתי נגיב כאן ולא שם בכדי לא לבייש אותך יותר מידי.
    זו הדרך של חשיבה חדה? לטאטא את הכשל שהראיתי למאמר בפרק על מתכות כבדות ע"י מחיקת הקישור?
    זה הקישור המקורי לרפרנס 28: http://water.epa.gov/drink/contaminants/
    על פי הEPA הרמה הבטוחה של ארסן ועופרת היא אפס.

    ה0.01 לגבי ארסן היא פשרה, משום שלרוב המעבדות אין מכשור עם רזולוציה יותר טובה.
    (עמוד 429) http://www.currentscience.ac.in/Volumes/101/03/0427.pdf

    גם ב0.00017 מ"ג לליטר יכולים להיות נזקים בריאותיים (סרטן העור) אם שותים במשך תקופה ארוכה
    (עמוד 5) https://extranet.who.int/iris/restricted/bitstream/10665/66326/1/WHO_SDE_WSH_00.4.pdf

    הפיסקה שלך בנושא ובוודאי סיכום הפיסקה אינם נכונים.

    אהבתי

    • אני לוקח את שתי שורותיי הראשונות בחזרה. הגבת לי בידען רק כנראה שתגובתך לקחה שם זמן רב לאישור ע"י האדמין.
      על כל פנים הקישורים שבדיעבד ביקשת שם קישרתי בתגובתי הראשונה כאן.

      אהבתי

    • ברשותך אעתיק את התגובה שלי משם לכאן ואתייחס למקורות שקישרת כשיהיה לי זמן. אשמח אם תגיב לשאר הדברים שנכתבו בתשובה ולא רק לבעיית הקישורים.

      שבת שלום!

      "
      הקישור במקור של ויקיפדיה שבור. הEPA אכן מגדיר שמטרת העל היא שלא יהיה ארסן במים בכלל, אבל בעצמו הוא מודיע שזה לא ריאלי. לא רק שמים באופן טבעי מכילים 0.001-0.012 מ"ג ארסן לליטר מים, להוציא כמויות כאלו קטנות זו לא משימה פשוטה בכלל.

      אשמח אם תתן קישור למחקר המראה שגם בריכוז של 0.00017 מ"ג ארסן לליטר מים יש סכנה כלשהי לבני אדם. ארגון הבריאות העולמי אומר בעצמו שבריכוזים כאלו נמוכים, אקסטרפולציות ליניאריות או לא ליניאריות לא אפשריות ולא סבירות בהתחשב בידע הביולוגי הנוכחי שקיים. מה שכן, כשהם עושים אקסטרפולציה ליניארית, ההערכות הן לא מה שכתוב בויקיפדיה, אלא מעט יותר גבוהות.

      לבסוף, לפי הנתונים של הNSF, הצליחו לפי תקני ארה"ב למצוא בכלל ארסן במים רק כשמהלו את החומצה בריכוז גבוה פי 10 מהריכוז המקסימלי המותר. גם אז הריכוזים היו נמוכים בהרבה מתחת לתקן ועמדו על חציון של 0.15 *מיקרוגרם*. זה אומר שבשימוש התקנים האלו, מתווסף למים כמות ארסן קטנה מזה פי יותר מ10, כמות שעומדת על 0.015 מיקרוגרם, או 0.000015 מ"ג לליטר. מה שכן, אין לי מושג באיזה תקן משתמשים בארץ. אם אני זוכר נכון, התקן הוא תקן אירופאי והוא אפילו מחמיר מהתקן האמריקאי, אבל אני לא בטוח. אבדוק ואחזור עם תשובה.

      http://www.nsf.org/newsroom_pdf/NSF_Fact_Sheet_on_Fluoridation.pdf

      http://www.who.int/water_sanitation_health/dwq/chemicals/arsenic.pdf
      "

      אהבתי

  27. 2 שאלות לכותב המאמר:

    1. האם אתה תומך בהפלרת מי השתיה בישראל ?
    2. ניכר שהשקעת הרבה זמן בכתיבת המאמר. מה היתה המוטיבציה לכתיבתו ?

    אהבתי

    • 1. כן.

      2. ראיתי לפי הרבה זמן סרטון של משתמש יו טיוב שאני מאד מחבב בשם C0nc0rdance בנושא הפלרה. בתחילה, טיעוני המתנגדים נראו לי די טובים (המוצלחים יותר מביניהם). לאחר השתתפות בדיונים רבים בנושא הזה בקבוצת הפייסבוק של הבלוג, רכשתי מספיק ידע כדי לגבש דעה פחות או יותר. גם אז קיבלתי חלק מטיעוני המתנגדים כקבילים, מדעיים ולגיטימיים. החלטתי לעשות תחקיר כדי לבדוק את העניין לעומקו. ככל שחפרתי עמוק יותר בנושא, כך גיליתי שהטיעונים של המתנגדים הם אותם טיעונים של מכחישי מדע, רק בשינוי אדרת. אותם כשלים, אותן טקטיקות. על הדרך גם גיליתי שיש תמיכה רבה בקרב הקהילה המדעית ושההתנגדות מגיעה כמעט אך ורק מלא-מדענים, שגם על הדרך מתנגדים לחיסונים, מקדמים רפואה אלטרנטיבית וכדומה. זה אני חושב מה שגרם לי לגבש דעה סופית.

      אהבתי

        • 1. הקייס האתי (או דעתי האישית בעניין) הוא לא נושא הפוסט, אז ברשותך לא אכנס אליו.

          2. "מכחישי מדע" – אנשים הטוענים שהקונצנזוס הנוכחי בנוגע לנושא X שגוי. לדוגמא, אנשים הטוענים שחיסונים גורמים לאוטיזם, אנשים הטוענים שהאדם נברא בצלמו לפני 6,000 שנה, אנשים הטוענים שכדור הארץ לא מתחמם/ההתחממות לא נגרמת ע"י האדם וכו'.
          יש הרבה קווי דימיון בין הטיעונים של מתנגדי החיסונים לבין הטיעונים של מתנגדי ההפלרה ואין פלא שהם גם בדיוק אותם אנשים (עמותת איזון חוזר לדוגמא). כשל מתאם-סיבתיות, האדרת הסכנות/המצאת סכנות לא קיימות, התעלמות מהיתרונות, צ'רי פיקינג למחקרים, הסתמכות על אנקדוטות, כשלי מומחה-שלא-בתחומו ועוד. אותן טקטיקות בדיוק משמשות את החבר'ה האלו.

          אהבתי

          • שאלתי אותך מה היתה המוטיבציה שלך לכתיבת המאמר, ובעצם לא ענית עדיין, רק סיפרת מה שיכנע אותך שהפלרה זה דבר טוב.
            כמובן שהסיפור האישי שלך לא בהכרח רלוונטי ואתה לא חייב להיכנס אליו אם אתה לא רוצה.
            אבל מכיוון שאתה בעצמך כבר חיברת בין מתנגדי ההפלרה לבין מתנגדי החיסונים, או בקיצור ״מכחישי מדע״ כמו שאתה קורא להם, אני בכל זאת סקרן לדעת מה הביא אותך לכתוב את המאמר הנ״ל דווקא בתיזמון הזה.
            אני מניח שכתבת אותו אחרי שההחלטה להפסיק את ההפלרה כבר התקבלה, אז תקן אותי אם אני טועה, אבל אתה בעצם טוען שיש פה קונספירציה במין ״הפוך על הפוך״ כזה, כלומר דווקא ההחלטה להפסיק את ההפלרה היא ״קונספירטיבית״ והתקבלה משיקולים לא עניינים.

            מה שמביא אותי לעניין ה״קונצנזוס״ שהעלית. נדמה לי שלפעמים קונצזוס הוא לא דבר חד-משמעי, במקרה ההפלרה כמו גם במקרים אחרים.
            אין ספק שהשקעת הרבה זמן בכתיבת המאמר הנ״ל, ובכל זאת אני מניח שלא ראיינת את כל רופאי השיניים בכל העולם ושאלת את דעתם. האם אתה יכול להיות בטוח שה״קונצזוס״ העולמי אכן בעד הפלרה ? והאם יש קשר בין ה״קונצזוס״ הזה לבין ההחלטה של ה״גורמים הרישמיים״ ? כנראה שלא במקרה של ההפלרה, כי ההחלטה הנוכחית של הגורמים הרישמיים היא בניגוד לקונצזוס. מצד שני ההחלטה בעשרות השנים הקודמות היתה עם הקונצזוס אז לא לגמרי ברור איך נקבע הקוצנזוס…

            הבאת גם את הנושא של התחממות כדה״א בתור דוגמא. האם בנושא הזה הקונצזוס הוא חד-משמעי ? האם הוא תואם את הגירסה של ה״גורמים הרישמיים״ בנושא ? בתור מישהו שעוקב קצת אחרי הנושא אני חייב להגיד שמיום ליום אני יותר ויותר מבולבל בקשר ל״קוצנזוס״ בנושא הזה…. אז אולי קונצזוס הוא לא תמיד חד-משמעי ?

            ואם נחזור לנושא ההפלרה, גם פה כולם יסכימו שיש דעות לכאן ולכאן. אז אולי אפשר להתייחס לכל הנושא יותר בקלילות – כלומר זה היה בסדר שהפלירו את המים בישראל, לא נגרם נזק נורא ואיום כמו ש״מכחישי מדע״ למיניהם טוענים, ומצד שני זה גם בסדר להפסיק את ההפלרה, ולא יגרם שום נזק נורא ואיום בגלל שהיא הופסקה. בסופו של דבר אני מניח שאתה לא מתכנן לצאת לרחוב ולהפגין נגד הפסקת ההפלרה…
            ״תומכי הקונצנזוס״, שאתה מן הסתם נמנה ביניהם, אוהבים לחשוב על עצמם ככאלו שיש להם ראיה ״אובייקטיבית״ ונקיה מאג׳נדות ודעות קדומות, ואת ״מכחישי המדע״ לעומתם הם אוהבים לראות כאנשים ש״לא נותנים לעובדות לבלבל אותם״ ופועלים מתוך אג׳נדות אישיות.
            מכיוון שפירסום הכתבה לא היה לי ברור בתיזמון הנוכחי, ומכיוון שלא נראה שיש פה רצון כלשהו להשפיע על מקבלי ההחלטות לשקול שוב את ההחלטתם, לא יכולתי שלא לחשוב שגם לך יש אג׳נדה כלשהי… ובאופן כללי אני חושב שטוב יעשו ״תומכי הקונצנזוס״ אם יבדקו גם את ההטיות הפסיכולוגיות של עצמם, לפני שהם ממהרים לנקות את עצמם מכל אג׳נדה.

            אהבתי

            • אתן לתום לענות, אבל בתור מי שההחליט להעלות את הפוסט הזה לבלוג התשובה שלי מאוד פשוטה. תום ערך את התחקיר הזה לפני שנה בערך. נזכרתי בנושא בגלל ההתפתחויות האחרונות, וחשבתי שזאת הזדמנות טובה לתת לתחקיר הזה מקום יותר מכובד ונגיש מאשר אי שם בנבכי הפייסבוק. בזה פחות או יותר מסתכם העניין.

              אהבתי

            • אני מודה שמהתגובה שלי קצת קשה להבין מה גרם לי לכתוב את הפוסט אז אנסה לנסח בשנית:
              התעניינתי בנושא ועשיתי תחקיר. מהתחקיר הבנתי שבניגוד למה שחשבתי לפניו, לא מדובר במחלוקת מדעית, אלא חברתית ופוליטית. ראיתי שאין חומר איכותי בעברית בנושא כמעט בכלל ולכן לפני יותר משנה כתבתי את הפוסט ופרסמתי אצלי בפייסבוק. לאחר שהנושא עלה שוב לכותרות גלעד הציע שנפרסם את הפוסט אצלו בבלוג וזה מה שעשינו.

              בנוגע לקונספירציה שהזכרת:
              אני לא חושב שיש קונספירציה. יש לנו שרת בריאות שהגיעה עם אג'נדה מהבית אל תוך משרד הבריאות והיא כפתה את אותה אג'נדה על המשרד, בניגוד מוחלט לעצות המומחים בנושא. אין פה שום דבר קונספירטיבי, אלא פשוט החלטה לא מקצועית של שר שאמור להיות מקצועי.

              בנוגע לעניין הקונצנזוס:
              ארגוני בריאות גדולים ורבים בעולם תומכים בהפלרה כשיטה טובה, יעילה ובטוחה למניעת עששת. בין הארגונים האלו אפשר למנות את הCDC, WHO, ADA, AND, AAP ועוד רבים וטובים. גם אם יש מספר רופאי שיניים או אפילו מומחי בריאות הציבור שמתנגדים, זה לא אומר שהקונצנזוס בכלליותו לא תומך. במדע תמיד יהיו את אלו החולקים על הקונצנזוס (וטוב שכך). הדיוטות כמונו צריכים להקשיב לדעת המומחים כאשר אין ביניהם מחלוקת של ממש וכשהם חלוקים ביניהם אז עלינו להשהות את שיפוטינו. כאמור, הפלרה נכנסת לקטגוריה הראשונה. ה"דעות לכאן ולכאן" הן לא דעות מדעיות.

              אהבתי

          • תום. ניכר שהשקעת זמן רב בלמידת נושא ההפלרה. אני מאוד מצר על כך שאתה מדבר בביטחון רב על דברים שסביר שלא הקדשת מספיק זמן ללמוד אותם. הקלות שבה אתה מציב את מתנגדי החיסונים לצד האנשים שמאמינים שהאדם נברא לפני 6000 שנה כמכחישי המדע אינה מוסיפה לך שום נקודות זכות אם ברצונך להיקרא ספקן.
            אני רוצה רק להראות לך פרסום שמתאר מחקר שעבר ביקורת עמיתים ומצא שכאשר מחסנים ילדים אמריקאים ממוצא אפריקאי לפני גיל 3 הסיכון שלהם לאבחון כאוטיסטים גדול פי 3.4 לעומת ילדים אפריקאים אמריקאים שמקבלים אותו לאחר גיל 3
            הקשר בין גיל מתן החיסון ובין הסיכון המוגבר לאוטיזם נמצא מובהק סטטיסטית (ערכי P קטנים מ 0.014)
            בנוסף חוקר בכיר ב CDC הודה ש
            CDC היה מודע לקשר הזה ופעל לטשטש אותו
            הפרסום
            http://finance.yahoo.com/news/study-focus-autism-foundation-finds-133000584.html
            המחקר
            http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25114790

            אהבתי

            • עלעלתי בתמצית של המחקר שקישרת. הוא מתחיל בכותרת "Measles-mumps-rubella vaccination timing and autism among young African American boys: a reanalysis of CDC data." – רה-אנליסיס – היינו, ניתוח מחדש של מידע קיים. זה דגל אדום. זה אומר: ניקח מצבור גדול של מידע שקיים לנו, וננסה לשחק איתו עד שנמצא משהו. איזה סוג משחקים הם יעשו?

              כשקוראים מה הם באמת עשו: The Pearson's chi-squared method was used to assess relative risks of receiving an autism diagnosis within the total cohort as well as among different race and gender categorie הדגל האדום מתנפנף: הם לא מסתכלים רק על כלל הקבוצה (total cohort) אלא על כל תת קבוצה שהצליחו למצוא (הם כתבו רק מגדר וגזע, אבל לא בלתי סביר שחיפשו הרבה קבוצות שונות ומשונות ורק החיתוך של שני אלו נתן להם משהו ולכן אותו הם פרסמו). אז – הם עלו על דרך לסדר את הנתונים כך שיצא מתאם עם מובהקות סטטיסטית יפה… אבל זה סוג של צ'רי-פיקינג! אתה משחק עם המידע כמה שתוכל עד שתמצא מתאם. בכל DATASET נתון תוכל לשחק ולמצוא מתאם (אולי זה תקף למי שמתחיל דווקא באות א? שגילו אי זוגי? שנולד במזל תאומים? שגובהו בין 120 לבין 140 כשהיה בגיל X? אחד מהדברים האלו ישיג מתאם מובהק). זה בקושי יכול להוות קריאת כיוון למחקרים אחרים שיבדקו את זה ספציפית. גם אם המובהקות הסטטיסטית עצומה, עצם זה שהנתונים נאספו בקריטריונים כלליים, ורק אחר כך שיחקו בתתי קבוצות שלהם עד שמצאו מתאם, פוסל את זה אפילו מלהיות מחקר יחיד איכותי.

              לא זו אף זו, זהו רק מחקר אחד. עד שהוא ספציפית לא ישוחזר לכתחילה על הקבוצה הרלוונטית (זכרים אמריקאים-אפריקאים), וייעשה בצורה טובה (לדוגמה: עם בקרות על משתנים אחרים שיכולים להשפיע ושכאן קשה היה לי להבין אם נעשו), אין לו משקל כי יכול להיות חריגה סטטיסטית או כשל בפרוטוקול וכו'. אך, כאמור, גם כמחקר יחיד איכותי זה לא נחשב ואין צורך להזכיר שלא שוחזר.

              אהבתי

          • שלום תום,

            נהנתי מאוד לקרוא (באיחור אמנם) את המאמר. רציתי רק להגיב על משהו שולי שכתבת בתגובה, על כך שמכחישי מדע=אנשים הטוענים שכדור הארץ לא מתחמם/ההתחממות לא נגרמת ע"י האדם וכו'.

            ראשית יש להבדיל בין התחממות כדו"א לסיבתה. בקשר לשני דווקא יש הרבה אנשי מדע שמתנגדים אליה, שהסיבה היא דווקא תוצאה של פעילות האדם. לפני כמה שנים למדתי ת"א בבן גוריון במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, שם היתה מחלוקת בין אנשי הגאו-אקולוגיה כגון פרופ' פועה בר, ד"ר מידד קיסנגר שתומכים בגישת אשמת האדם לבין אנשי החישה מרחוק כגון פרופ' דן בלומברג ופרופ' חיים צוער המתנגדים לה. לא אכנס כאן לשיטות השונות, רק אציין ש-א) המתנגדים הם לא מיעוט, אלו רק דוגמאות הדבר לא ממש בקונצנזוס, אלא נראה שיש קידום אג'נדה מסוימת על חשבון השניה ב) נראה לי מהתרשמות שלי, הלא מדעית :), שככל שאתה קרוב יותר למדעים מדויקים (פיזיקה ונספחיה) אתה יותר סקפטי בקשר לסיבת האדם כאחראי וככל שאתה מתרחק (ביולוגיה ועוד) אתה יותר מחזיק בכך.

            אהבתי

            • רק הערה להערה. מה שרלוונטי לנושא הסמכות המדעית הוא לא כמה המדע הוא מדויק, אלא כמה הוא רלוונטי לשאלה שעל הפרק. בעלי הסמכות הרלוונטית הם חוקרי אקלים, ולא פיסיקאים או מתמטיקאים (או ביולוגים או פסיכולוגים), ולמיטב הבנתי יש הסכמה רחבה בקרב חוקרי אקלים שההתחממות היא תוצאה של פעולות האדם, למרות הרושם האישי שקיבלת בזמן לימודיך במחלקה אחת באוניברסיטה אחת בארץ אחת. אתה מוזמן לעשות סקר ספרות מחקרית ולגלות שכבר מספר עשורים התאוריה הדומיננטית (אם כי אכן לא היחידה) גורסת שההתחממות האקלימית היא תוצאה של פעילות האדם.

              אהבתי

              • לא מדויק, חקר האקלים הוא לא התחום הרלוונטי היחיד בקשר לסיבה, מה גם שתחום הגיאוגרפיה היום בפרט ואמצעי החישה ושאר הטכנולוגיות הגיאוגרפיות בפרט מתעסק מאוד בנושא, מטאורולוגיה למשל היא חלק ממדעי הג"ג הפיזית (יש פה חפיפה בין מדעי כדו"א במקרה זה). וגם חקר האקלים עצמו הוא קשור קשר הדוק לפיזיקה.

                בנוסף כי שאמרת זאת "תיאוריה", אמנם חזקה, אבל עדיין בסופו של דבר כמעט בלתי אפשרי להוכיח אותה בצורה חד משמעית ולכן קונצנזוס לא בהכרח במקרה כזה אומר בהכרח משהו. למדע המודרני היו הרבה תאוריות, הרבה יותר מבוססות, שהיו בקונצנזוס והתנפצו על קרקע המציאות מאוחר יותר.

                דבר אחרון, המתנגדים גם יכולים להפנות אותך לספרות מדעית עניפה, רק לפעמים הממסד המדעי מתנהג כמו כנסיה ו"רודף" את החולקים על הקונצנזוס, לפעמים בצדק ולפעמים לא.

                אתה מוזמן לשלוח לאחד מהפרופ' הנ"ל מייל (זמין באתר המחלקה) והוא מן הסתם יותר מצוי בנושא ממני (במידה ולא שינה את דעתו בינתיים :))

                אהבתי

                • תאוריה זו הרמה הכי גבוה שרעיון כזה יכול להגיע אליו במדע. בעזרת תאוריות מסבירים דברים. גם הגרוויטציה היא תאוריה נכון, אי אפשר להוכיח תאוריות. נכון תאוריות לפעמים משתנות ומתחלפות, אבל לא מתעלמים מתאוריות חזקות רק כי הן עשויות להשתנות יום אחד.

                  טענות על רדיפה וקונספירציה אינן טענות שאפשר לקחת ברצינות. פעמים רבות כפי שציינת רעיונות השתנו במדע. הם השתנו בגלל עבודה מדעית רצינית שהציגה רעיות מכריעות, ולא בגלל התבכיינות. יש מספר מאמרים שמקדמים היפותזות חלופיות להשפעה האנושית (ולא "ספרות מחקרית ענפה") אבל בינתיים הם לא זוכים לתמיכה ראייתית מספיקה כדי להפוך את הקערה על פיה. טענות על רדיפה, ודוגמטיות הן תירוצים נוחים כדי להימנע מלעשות את העבודה הדרושה. תאוריות רבות כיום היו צריכות להתמודד מול דוגמטיות בממסד המדעי, והן עשו זאת בהצלחה ובלי קיצורי דרך פוליטיים.

                  אהבתי

  28. לכותב המאמר, מספר שאלות/הערות שאשמח אם תתייחס אליהם:
    1. גם אם הפלרה היא טובה לשיניים, היא צריכה להיות ממוקדת: אין סיבה שזה יהיה במי שתיה (ורחצה והשקייה חקלאית), אלא במשחות שיניים או טיפולים מוזלים אצל רופאי שיניים. כשזה במי שתיה אי אפשר לשלוט על מינונים, מעבר לעובדה שהחשיפה לשיניים היא אפסית בניגוד למשחות שיניים למשל.
    2. לנושא המתכות הכבדות שהוא לטענתך קיים ביחס נמוך ביותר: אין הקבלה לרעלים אחרים כמו ציאניד שאתה נותן כדוגמא לרעל "טבעי", כי ציאניד לא מצטבר בגוף בניגוד למתכות כבדות.
    לא לקחת בחשבון גם את העובדה שההוספה של הפלואוריד למי השתייה מגיעה גם לכל שרשרת המזון (או באופן ישיר, או דרך מי קולחין)- בהשפעה מצטברת של עשרות שנים, הריכוז יכול להיות משמעותי.

    אהבתי

    • 1. עניתי על הטיעון הזה כבר בפוסט עצמו. ארגוני הבריאות עשו ועושים חישובים שלפיהם הם קובעים את המינון בו תהיה מניעה מקסימלית ותופעות לוואי מינימליות. מדובר בהתערבות ציבורית שזולה ויעילה בהרבה מאשר התערבויות אחרות (כמו צחצוח בגנים שמוצע ע"י משרד הבריאות) ולכן הטענה שהפלואוריד "אמור" להיות נצרך בצורה ממוקדת כי אי אפשר לשלוט במינונים היא טענה שגויה.

      2. ראשית, המתכות מתווספות בכמות כל כך מזערית, עד שהשונות שקיימת בהן ממילא במים גדולה בשניים שלושה סדרי גודל לפחות מהכמות המוספת כתוצאה מההפלרה, אם מתווספות בכלל מתכות מלכתחילה. שנית, ארגוני הבריאות קובעים תקנים במים, שלפיהם היחשפות ממושכת של מתכות מעל התקן היא מסוכנת, בעוד שמתחת לתקן היא תקינה. המתכות לעולם לא מצטברות בגוף עד אינסוף ותמיד הגוף מצליח להפטר מהן במידה כזו או אחרת. לדוגמא, הגוף מצליח להוציא כספית אורגנית בשיעור מסוים, כך שבעת היחשפות קבועה הגוף מגיע לכמות קבועה של כספית אורגנית לאחר שנה. במידה וכמות ההיחשפות הקבועה גדולה מדי, נזק יכול להיווצר. במידה והוא קטן, אין נזק.

      לגבי הפגיעה בשרשרת המזון:
      לפוסט מצורף מסמך של ארגון הבריאות של האיחוד האירופאי (מקור 3). הוא בדק את השפעת ההפלרה על הסביבה ומצא שאין נזק. זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שבמקומות מסוימים בעולם ריכוז המתכות הכבדות גבוה בהרבה באופן טבעי מאשר הכמות המתווספת מההפלרה. כאמור, מדובר במעין "רעש רקע" וההפלרה לא מזיקה בפן הזה.

      אהבתי

      • תום שלום, ראשית תודה על מאמר מצוין והתייחסות לטענות.

        מכל מה שהועלה, הטענה היחידה שעדיין לא מצאתי לה תשובה רצינית בשום מקום היא טענה 1 בנושא המינון בפוסט שהגבתי ובתשובתך, כלומר ההבדל בכמות הפלואוריד שיחשפו לה אנשים שונים ששותים כמויות מים שונות מאוד. ישנם אנשים ששותים מי ברז בכמויות השונות אחד מהשני פי עשרה, כלומר אחד שותה בעיקר מי ברז והשני בעיקר מים מינרלים ומשקאות אחרים. יש אנשים כאלו וכאלו, בטוח גם אתה מכיר. אם פי עשרה נראה לך מוגזם, אז בטח פי ארבעה כפי שכתב מגיב אחר.

        אם המינון תוכנן כך שגם מי ששותה הרבה מי ברז לא יקבל ריכוז מסוכן, אזי קשה להאמין שהאדם השני ששותה רק עשירית מהראשון יקבל מנה אפקטיבית של פלואוריד. לחלופין אם האדם השני מקבל מנה יעילה קשה להאמין שהראשון לא מקבל מנת יתר. אני לא מכיר תרופות אחרות ששינוי מינון בסדר גודל אינו משמעותי לגבי היעילות שלהן.

        אני מניח שהמצב הראשון הוא הנכון, כלומר מעקרון הזהירות נקבע ריכוז בטוח שלא יזיק לאף אחד גם אם הוא שותה המון, כדי שלא יתבעו את המדינה והתוצאה היא שהאדם השני יקבל תת-מינון של פלואוריד.

        במקום להתייחס לפלואוריד באופן רציני כמו לכל התערבות רפואית אחרת, כלומר לעשות הפלרה במשולב עם ליווי רפואי, בדיקה מזמן לזמן האם חסר פלואוריד (או אולי כתוצאה מתקלה בכל זאת ארע עודף? אצלנו אין תקלות? באמת?), והחלטה איזו כמות כדאי להשלים או אם אין צורך, אז בהפלרה כוללת דוחפים לנו כמות פלואוריד אקראית שתלויה במשתנה בכלל לא רלוונטי (כמות מי ברז שנצרכת), אין בדיקות אצל הצרכן, אין מעקב, אין השלמות מינון לחוסרים. סתם רולטה.

        אהבתי

  29. פינגבק: הפסקת ההפלרה – נצחון הבורות והשקר | א.א. קונספירציות

  30. יש פה הזדמנות לניסוי בקנה מידה לאומי.

    נניח ופלואוריד במי השתייה חיוני לבריאות השיניים, איזה מחלות צפויות לעלות בשכיחותן? תוך כמה זמן? האם יש מי שאסף\אוסף באופן קבוע נתונים על המחלות האלה במדינת ישראל?

    נניח ופלואוריד מזיק לעצמות, למוח, לכליות, מסרטן או כל טיעון אחר שיש למלעיזים עליו, איזה שינויים לטובה נקווה לראות? תוך כמה זמן?

    אהבתי

  31. פינגבק: חשיבה חדה 2014 – סיכום שנה | חשיבה חדה

  32. חדשות טובות לרפואה נסמכת הראיות: "ליצמן הורה: להחזיר הפלואוריד למים. חצי שנה אחרי שגרמן עצרה את העשרת המים ליצמן הורה להחזירו."

    אהבתי

  33. "לדוגמא, לפי המסמך ארסן נמצא בריכוז של עד 400 מ"ג לק"ג חומצה. אם החומצה נמהלת בריכוז של 1.25 מ"ג לליטר מים, זה אומר יש לנו כ-500 מ"ג ארסן במיליון ליטרים של מים, או 0.0005 מ"ג של ארסן לליטר מים."

    מה ?

    אם יש 400 מ"ג ארסן ל1000מ"ג חומצה, הרי שריכוז של 1.25מ"ג חומצה בליטר מים, משמעותו 1.25*400 חלקי 1000, כלומר 0.5mg As/L solution.. ולא 3 סדרי גודל נמוך יותר כמו שרשמת. (הריכוז המירבי המותר הוא 0.01מג"ל כמו שרשמת..)". אמנם לפי תעודת המעבדה מצויין שארסן נמצא בריכוז נמוך פי 5 (100ppm) ועדיין – ריכוזו עפ"י החישוב מגיע ל 0.125mg/L (פי 12..מעל התקן)

    אהבתי

  34. פינגבק: צחי זליכה - המומחה לפלואורידיצזיה | מבקר המדינה - הבלוג של אודי בורג

  35. מדובר בסקירה ארוכה שמסתכלת על חלק קטן מהתמונה וטוענת לכיסוי התמונה כולה.
    הפלרת מי שתיה היא כמו להרוג יתוש עם פצצת אטום, מדובר בצעד חריף וקיצוני שניתן לפתרון באמצעים פשוטים יותר וזולים יותר.
    למשל כפי שאתם מציינים בעזרת מכירת מלח מופלר באותו מחיר כמו מלח רגיל.
    במקרה כזה מי שישנם לו ילדים בבית שגילם מתאים לחיסון נגד עששת יקנה מלח מופלר ובא לציון גואל.
    את הנזק העיקרי של הפלרה אתם בכלל לא מזכירים, או שלפחות הצלחתי להחמיץ אותו – הפלרה מעלה את שיעור הפלואוריד בכל הסביבה, בכל הצומח, באדמה, בבעלי החיים, ואפילו באבק שאנחנו נושמים.
    הרכיוז הזה הולך ועולה ככול שהאורגניזם נמצא במעלה שרשרת המזון, אבל בגלל המיחזור של מים ופסולת אורגנית הוא עולה גם באורגניזמים פשוטים, לכן הפלרה זאת טפשות בקנה מידה עצום ואת מלוא הנזק שלה נגלה מתי שהוא בעתיד.

    אהבתי

    • בהרבה מקומות בעולם הריכוז של הפלואוריד במים גבוה מהרף המקסימלי והרשויות מוציאות אותו מהמים. אולם החיות לא שותות (ובטח לא שתו בעבר) מים מטופלים. האם אתה יכול להצביע על הנזקים האמורים לסביבה באותם מקומות?

      אהבתי

  36. עמית,
    מה בעצם הנזק ש"הפלרה מעלה את שיעור הפלואוריד בכל הסביבה"?
    זה נשמע די מאיים במיוחד לאור המשפט הזה שכתבת: "הפלרת מי שתיה היא כמו להרוג יתוש עם פצצת אטום".
    מה צפוי לקרות?

    אהבתי

    • מה הנזקים הצפויים מהגדלת שיעור הפלואור בסביבה? נדע במשך הזמן.
      אני יכול לומר שנזק אחד הוא תוספת מלחי פלואור, איך ומה יהיו ההשפעות האחרות של פלאור?
      אני מבטיח שבעתיד נגלה, בדיוק כמו שגילנו מה הנזקים של DDT ומה הנזקים של CFC (החומר שנמצא במערכות קירור חימום, מערכות ניקוי, בקבוקי ספריי ועוד).
      העיקר הוא לזכור שקצב הלימוד שלנו את המערכות הסביבתיות הוא עצום וכל כמה שנים אנחנו מגלים שנהגנו בחוסר זהירות בנושא כל שהוא לכן ולאור העובדה שיש פתרון קל ופשוט להפלרה, יש להפסיק אותה..

      אהבתי

  37. רציתי לשאול כמה שאלות :
    1. לא ממש הבנתי מה הכוונה בכך שהריכוז של הפלואוריד במים כבר משקלל בתוכו את מה שמקבלים מהירקות שהושקו במים שהופלרו? האם זה אומר שכביכול הריכוז של הפולואריד היה יכול להיות גבוה יותר?
    2. בנוגע לספיגת הפלואור בגוף האדם, נגיד וכל יום אדם שותה ליטר אחד של מים , נראה לי סה"כ די סביר, אז אם בין 60%-80% בכלל לא נספג בגוף של אדם בוגר אז נגיד ו 30% כן נספג – ולמשל אם ניקח פרק זמן ארוך אבל די סביר של 30 שנה של שתיית מים מופלרים אז סה"כ יש בגוף ריכוז של 1 מיקרוגרם כפול 365 ימים בשנה כפול 30 שנה וזה יוצא 3.285*10 מיקרוגרם של פלואוריד בגוף. ואז האם לריכוז כזה כבר כן יש איזשהי השפעה?
    3.כשרושמים שרק 8% מבין המתנגדים הם רופאי שיניים – זה לא ממש רלוונטי בעיני. כי ברגע שהפולואר נכנס לתוך הגוף זה כבר לא רק השפעה על שיניים – מעניינת אותי דעתם של גסטרואנקולוגים, מומחים אחרים שיגידו האם זה טוב לבלוע פלואוריד. כי הבנתי שההשפעה החיצונית היא טובה. אבל משחת השיניים היא גם לא לבליעה. כל משחה חיצונית היא לא לבליעה, תכשירים קוסמטיים כמו שמפו וסבון הם גם לא לבליעה…
    4. ראיתי בתגובות שמישהו התייחס לכך שתינוקות או ילדים סופגים בעצם 80% מהפלואוריד. האם זה אומר שתינוק שנולד כעת ורוצים במקום להניק אותו – להכין תמ"ל אז בעצם כדאי לא להשתמש במי ברז אלא במים מינרלים? *גם נראה לי שבאופן כללי אנשים הם בעלי מידות גוף שונות, אחוזי משקל שונים… לא באמת סביר שאותה הכמות עבור אדם אחד תשפיע בצורה זהה על אדם אחר… בני האדם הם שונים ובד"כ כשיש מחלה כלשהי אז הרופא מתאים טיפול עבור האדם שנמצא מולו ולא עבור כל האנשים מכל הגילאים והאוכלוסיות…

    אשמח לדעת מה תשובתכם.

    אהבתי

  38. הבלוג מפספס כמה נקודות מהותיות:
    1. גם אם ריכוז המתכות הכבדות הרעילות שמוסיפים למים הוא נמוך, לא הוכח שאין נזק מצטבר למי ששותים מים ואוכלים ירקות שהושקו במתכות כבדות רעילות לאורך השנים. בכל מקרה, עדיף שלא יוסיפו כלל מתכות כבדות רעילות מאשר שיוסיפו שיעור נמוך של מתכות כבדות רעילות.
    האם כותב המאמר מוכן לפצות באופן אישי מכספו כל מי שיפגעו מצריכת מתכות כבדות כאשר מחקר בעתיד יגלה, שאופס, הם מסוכנים יותר ממה שחשבנו?
    2. כל אדם צורך כמות שונה של מתכות כבדות רעילות דרך המים והגידולים החקלאיים. השונות בצריכה ובתגובה למתכות כבדות רעילות בקרב האוכלוסיה גבוהה מאוד. לכן הטענה המובאת בבלוג ש"מקורות הפלואוריד האחרים נכללים כבר בתוך החישוב שעורכים ארגוני הבריאות לגבי הריכוז האופטימלי של פלואוריד במים " היא הבל מוחלט.

    אהבתי

  39. חברה, חישוב פשוט. הפלרה היא זריקת זבל תעשייתי למים בשם בריאות השן !
    99% ממהפלרה אינה מגיעה לחלל הפה או השיניים !!! 1300 טון "פלואוריד" (תוצרי לוואי של תעשיות הפוספטים) מוכנסים למים בשנה.
    נא לקרוא ובבקשה לתת הערות !
    https://docs.google.com/spreadsheets/d/1h2xzrBc7W__sxhRALlupH9xh9-Nfj0Myqy9F4Dh7KJI/edit?usp=sharing

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s