מוכי-ירח או מוּטֵי-אישוש?

והפעם פוסט מאת סטיבן נובלה, שתורגם (באישורו) ע"י אור טמיר, ענת מלמד, יואב מורן וראומה עשת, בעבודת צוות, מעל גבי מסמך גוגל. אני רק תפרתי הכל יחד בסוף. חלוקת העומס בין כולנו הפכה את המשימה לכמעט בלתי מורגשת עבור כל אחד מאיתנו לחוד. תודה!

*

לא מזמן העברתי סמינר בפני מורים למדעים, ועלתה השאלה האם הירח המלא משפיע על מצבם הנפשי של בני האדם. לא הופתעתי לגלות שכ-80% מהמשתתפים האמינו שחדרי מיון ותחנות משטרה עמוסים יותר בזמן ירח מלא. בנוסף לא הפתיע אותי לגלות (אבל רק מכיוון שכבר נתקלתי בתופעה זו) שהם סירבו בתוקף לקבל את טענתי שהראיות המדעיות מראות כי קשר כזה אינו קיים.

ההשערה שמצב הירח משפיע על התנהגות האדם מעלה מספר שאלות:

מהי הסבירות של הטענה הזאת? האם אכן נמצא שינוי בהתנהגות? ואם לא, מדוע כל כך הרבה אנשים מאמינים שקשר זה קיים?

סבירות

לירח שתי השפעות ניכרות על הסביבה – כבידה ואור. על השפעות אסטרולוגיות אין טעם להרחיב במאמר זה, ובכל מקרה נדיר שאני שומע את זה כצידוק בקרב הקהל הרחב.

הכבידה מהווה את ההסבר הפחות סביר מבין שתי ההשפעות הפיזיקליות של הירח. ההסבר לרוב הולך כך: הירח גורם לגאות ושפל, ואלו השפעות כבידה משמעותיות על מים. גופנו מורכב ברובו ממים ומוחנו צף למעשה במים, לפיכך תופעות של גאות ושפל הנגרמות ע”י הירח יכולות להשפיע גם על פעילות המוח.

הסבר זה נכשל במספר רמות. ראשית, לירח השפעה על הגאות והשפל ללא תלות במופע הירח (בין אם מדובר בירח מלא, מולד ירח או כל שלב בינתיים אחר). הגורם היחיד שרלוונטי הוא השילוב בין כח הכבידה של הירח לבין זה של השמש (כן, גם לשמש השפעה על גאות ושפל). בעת ירח מלא כוחות אלו פועלים בקו ישר והשפעתם מצטברת ומגיעה לשיא (תופעה הנקראת spring tide). יחד עם זאת, תופעה זו מתרחשת גם בעת מולד הירח, לכן אם אפקט הירח המלא היה נגרם עקב כוחות גאות ושפל, היינו מצפים לראות אפקט זהה גם בעת מולד הירח.

הבעיה הגדולה יותר עם הסבר זה היא שעוצמת הגאות והשפל באוקיאנוס תלויה בהפרשי המרחק בין צידו הקרוב והרחוק של כדור הארץ מהירח. ההפרש בין השפעת כבידת הירח על הצד הקרוב של הראש לבין השפעתה על צידו הרחוק – זניח. זה פשוט לא מקור סביר להשפעה על התנהגות אנושית.

המנגנון היותר סביר שהוצע לאפקט הוא האור המגיע מהירח. מתקבל על הדעת שאנשים מעדיפים להיות פעילים ולהסתובב בחוץ יותר כאשר הירח מלא, כיוון שיש יותר אור. אם הסבר זה היה נכון, היינו מצפים שאפקט הירח יעלם בלילות בהם עננים רבים מסתירים את אור הירח, או בערים גדולות, בהן אור מלאכותי גובר בקלות על אור הירח.

האם יש אפקט ירח?

זו שאלה שקל מאוד לנתח באמצעות מחקרי תצפית סטנדרטיים – האם קיים מתאם בין סוג אירועים כלשהו לבין מחזור הירח? נערכו מאות מחקרים כאלה בעשורים האחרונים, שבדקו ביקורים בחדר מיון, לידות, תאונות, פשע, פניות למוקדי חירום – פחות או יותר כל סממן של התנהגות אנושית שניתן להעלות על הדעת. סקירות שיטתיות של מחקרים אלה מראות באופן עקבי שפשוט אין שום ראיה התומכת באפקט כלשהו.

רבים מהמחקרים הללו סוקרים שנים או עשרות שנים של מידע, ואלפי או עשרות אלפי תצפיות. מחקר גרמני חדש, לדוגמה, לא מצא שום אפקט ירח עבור לידות בין 1920 ל-1989. סקירה של 12 מחקרים אשר בחנו את הקשר בין מחזור הירח לבין שיחות מצוקה שהתקבלו בתחנות משטרה, מוקדי טיפול בהרעלות ומרכזים להתמודדות עם אסונות, מצאה כי אין בסיס לאמונה שמצב הירח קשור לתדירות שיחות המצוקה. בנוסף, אין ראיות לטענה ששיחות בעלות אופי רגשי או "ללא שליטה" מתרחשות לעיתים תכופות יותר בזמן ירח מלא.

מחקר שמצוטט לעיתים קרובות – סקירה מ-1985 של רוטון, קלי וקולבר – מצא כי אין אפקט ירח עבור התאבדות, רצח, פשע, הליכה מתוך שינה, אלכוהוליזם, וסוגי ארועים רבים אחרים. מחקרים מאוחרים יותר שבדקו אישפוזים במוסדות פסיכיאטרים גם הם לא מצאו כל אפקט.

בשורה התחתונה – השאלה כבר נשאלה ונענתה: אין שום אפקט ירח. כמות עצומה של נתונים מראה שאין קשר בין מופע הירח להתנהגות בני אדם.

אמונה באפקט הירח

מדוע, אם כן, האמונה באפקט עדיין כה נפוצה? סקרים מראים ש כ-40-45% עדיין מחזיקים באמונה זו, גם בקרב המשכילים יותר. למעשה, שיעור האמונה גבוה יותר בקרב העובדים בתחום בריאות הנפש. התשובה הקצרה למצב: הטיית האישוש.

הטיית האישוש היא הטייה בחשיבה האנושית אשר גורמת לנו להבחין, לקבל ולזכור מידע אשר מאשש את האמונות בהן אנחנו כבר מחזיקים, תוך שאנו מתעלמים, שוכחים או מתרצים מידע המנוגד לאמונותינו. זוהי הטייה רבת עוצמה אשר יכולה להוביל לאשלייה המשכנעת שאפקט הינו אמיתי, בעוד למעשה אינו כזה.

אמונה באפקט הירח, אם כן, ניזונה מעצמה. כאשר אנחנו צופים בהתנהגות אשר נראית לנו כחריגה, או שאנחנו פשוט מבחינים ב"זנב" הימני של עקומת הפעמון של מגוון ארועים קיצוניים, אם אנחנו מחזיקים באמונה באפקט הירח ניטה להבחין במתאם.

לילה אחד לדוגמה, כאשר עבדתי בחדר המיון, העומס היה גדול יחסית; אחת האחיות העירה "וואו, הלילה ממש מטורף פה, זה ירח מלא?" התשובה היתה שלילית, מופע הירח היה אחר לחלוטין באותו הלילה. כאשר ציינתי זאת בפניה היא פשוט משכה בכתפיה ושכחה את העניין מייד. ניתן לדמיין שבלילות עמוסים אחרים בחדר המיון אשר במקרה נופלים על ליל ירח מלא או בסמוך לו, הדבר יהדהד במוחה ויאשש את אמונתה באפקט הירח.

הטיית האישוש יכולה לגרום לדבר שאינו קיים במציאות שמעבר לאמונותינו להיראות כאילו הוא נתמך בעדויות חזקות (אנקדוטאליות).

כאשר בישרתי למורים שהראיות מראות כי לא קיים אפקט ירח, הם פשוט לא האמינו לכך. החוויה האישית שלהם היתה עבורם הרבה יותר משכנעת מעובדות מופשטות.

כמובן, מהותה של החשיבה החדה הביקורתית-המדעית היא להניח בצד אנקדוטות אישיות, חוויות ואמונות, ולאמץ נתונים וניתוחים קפדניים.

מסקנה

הנתונים ברורים. אין שום השפעה של הירח על התנהגות אנושית מדידה או על מצב רפואי.

סוגיה זו נחקרה באופן מספק עד כדי הגדרת מסקנה זו כחזקה ביותר. אנחנו לעולם לא יכולים להוכיח מתוך כמות מידע סופית שההשפעה היא אפס, אבל אנחנו יכולים לומר שאין כל ראיות להשפעה, ושאם קיימת השפעה כזו הרי היא זעירה – כה זעירה עד שאינה ניתנת לזיהוי ע”י מאות מחקרים ועשרות אלפי תצפיות.

התופעה האמיתית כאן היא זו של אמונה אנושית שמתמידה בהיעדר תופעה אמיתית. אפקט הירח האמיתי הוא הטיית האישוש וההבנה כי המוח האנושי הינו מכונת אמונות.

*

עד כאן הפוסט המתורגם. ועכשיו…

טוויסט בעלילה?

בסוף יולי 2013 התפרסם מחקר שמצא קשר בין מצב הירח לבין איכות השינה של הנבדקים!
33 מתנדבים נבדקו במעבדת שינה מבלי שיכלו לראות את מצב הירח וללא ידיעת השעה. יתרה מזאת – בשום שלב במהלך המחקר לא ידעו הנבדקים ואף לא החוקרים כי הנתונים ינותחו בהמשך בהקשר למופע הירח. הנתונים נאספו במסגרת ניסוי שמטרתו היתה אחרת. רק שנים לאחר מכן עלה במוחם של החוקרים הרעיון לנתח את הנתונים בהקשר למופע הירח (זה קרה כשישבו בבר המקומי בליל ירח מלא).

הם מצאו כי בימים סביב ירח מלא היתה ירידה של 30% בגלי הדלתא אשר מקושרים לשינה עמוקה, זמן ההרדמות התארך ב-5 דקות, זמן השינה הכללי התקצר בכ-20 דקות, וכן נמדדו שינויים ברמות הפרשת המלטונין. שינויים אלה נמצאו במתאם לדיווחים סובייקטיבים על איכות שינה ירודה.

"זו העדות האמינה הראשונה לכך שמופע הירח יכול להשפיע על תבניות שינה בבני אדם" – אומרים החוקרים, ומעלים את ההשערה שאולי מדובר בזכר אבולוציוני לשעון ביולוגי חודשי, כמו זה שקיים במינים אחדים של בעלי חיים.

מעניין לראות אם מחקרים נוספים יאששו ממצאים אלה.

 לקריאה נוספת:

____________________________________________________

כדי לקבל עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג הזינו את המייל שלכם בראש הדף (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שתפו!

מודעות פרסומת

12 מחשבות על “מוכי-ירח או מוּטֵי-אישוש?

  1. כשאשתי היתה בהריון עם הבן השני, חיינו בקיבוץ בערבה הדרומית. ערב אחד לאשתי ירדו המים ונסענו לבית החולים יוספטל באילת ללדת. בדרך כלל, חדר היולדות בעיר הקטנה הזאת מאד רגוע, לידה אחת או שתיים בלילה. כשהגענו לבית החולים, מחלקת היולדות היתה "מפוצצת" מיולדות באופן שהצוות התקשה להתמודד עם העומס. זה היה לילה של ליקוי ירח.

    אהבתי

    • יכול להיות תקף, אבל לא נמצא תקף בשום מחקר שעשו עד היום.
      בסוף הפוסט, כאמור, פעם ראשונה שהתגלה איזשהו קשר למשהו, וגם זה על מדגם מאוד קטן שרחוקה עדיין הדרך להסיק ממנו על מסקנות גורפות ומרחיקות לכת.

      אהבתי

  2. המחקר הגרמני שציטטת http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23261260 אמנם לא מצא קשר בין מספר לידות לירח מלא אבל כן מצא קשר מובהק בין מספר לידות למספר של כתמי שמש…

    כאן יש דף מעולה עם הרבה מאוד מחקרים שנעשו על הנושא (אל תתנו לשם להטעות אתכם זה לא רק לילדים…) http://faculty.washington.edu/chudler/moon.html.
    אולי באמת אין שום קשר בין תופעות אנושיות מסוגים שונים לירח מלא, אולי יש בעיה עם המטריקות והשיטות של הבדיקה, אולי כל הסיפור של השפעה על התנהגות אנושית יותר מורכב מרק "ירח מלא".

    אהבתי

  3. האם יש מחקר על הקשר בין הירח לבין מחזור נשי? נדמה לי שזו אמונה רווחת בכמה מקומות. כדאי לבדוק, אם יש זמנים הקשורים לתנועת הירח, בהם אצל אחוז גבוה יחסית של נשים מתחיל המחזור, או שיש התפלגות אחידה בנושא זה, וגם אם משך הזמן שבין מחזור למחזור מושפע מתנועת הירח (ובאיזה אופן מסתכרן אתה).

    אהבתי

  4. הנחת היסוד שהאמונה הזאת נפוצה מאוד, גם בקרב בעלי השכלה גבוהה, נראית לי בעייתית.
    מעבר לכך שזה נשמע לי דבילי (מצטערת, זאת המילה שמצאתי), מאיפה באמת אנחנו "יודעים את זה"?
    מה שיש לנו זה מדגם אקראי של מורים למדעים בסימנר מסויים והלינק של "סקרים מראים" היה לא מספק לדעתי. אמרו רק את גודל המדגם, לא אמרו שום דבר על המשתתפים או אופן בחינת הנושא.

    אהבתי

  5. גלעד,
    אך השבוע ביקרתי אצל נוירולוג ילדים בכיר. הוא טרח לציין שאף שזה נשמע מוזר, יש מספר מחקרים שמראים קשר בין מיגרנה למופע הירח.
    האם נתקלת במחקרים אלו?
    תודה
    גיל

    אהבתי

  6. לגבי המחקר האחרון אם יש מחזור חודשי של הרדמות זה לא יפתיע אותי כי יש כבר מחזור חודשי אצל נשים.
    אם בעבר הוא היה מסתנכרן עם הירח זה לא מפתיע כי בעבר היינו חשופים לכמויות אור משתנות בלילה לפי מצב הירח.
    אבל זה שהמחזור מצליח להסתנכרן עם הירח בזמן שכולנו חשופים לתאורה לילית זה מפתיע – אלא אם כן משתתפי המחקר משתמשים בלוח שנה עברי 🙂

    אהבתי

  7. גלעד שלום,
    כמה הערות לפוסט האחרון, ולתגובות אליו:
    1. הערה טכנית עובדתית – מחזורי הגאות והשפל הינם מחזורים יומיים (ליתר דיוק חצי יומיים). עם זאת, הקשר בינם לבין מופע הירח הוא שונה במעט מזה שציינת – בעת ירח מלא, יש אמנם יישור קו בין השמה, הירח וכדור הארץ, אלא שאז כדוה"א נמצא בין השמש והירח, על כן כוחות הכבידה שלהם על כדוה"א מנוגדים זה לזה. לעומת זאת, בעת מולד הירח, הקו הישר בין שלושת הגופים הוא כזה בו הירח נמצא במרכז. על כן בעת מולד הירח, כוחות הכבידה של שני הגופים על כדוה"א הם באותו הכיוון וחזקים זה את זה. עדיין לא ברור לי האם וכיצד יש קשר בין עובדה זו לבין השפעת הירח על התנהגות אנושית, אבל לפחות יש מחזוריות.
    2. לגבי המחזור הנשי – נדמה לי שכאן קיימת תופעה פסיכולוגית אחרת. אין לי מושג איך קוראים לה בספרות המקצועית, אבל מדובר בשני תהליכים בעלי משך זמן דומה, ואנחנו מתאמצים למצוא ביניהם קשר, רק משום עובדה זו. המחזור הנשי מושפע מהמון גורמים שונים, ומתאים עצמו לסביבה כל הזמן. המחזור הנשי משתנה בהתאם למצבי לחץ, לאושר, ליחסי מין, וכן, גם בהתאם לקרבה לנשים אחרות (זה אינו מיתוס. קראתי כמה וכמה מאמרים בנושא בעיתונים מתחום הגינקולוגיה. התופעה הזו אמיתית). ייתכן שהמחזור מושפע גם מכמות האור בלילה, אבל איני מכיר קשר שכזה.
    3. כחוויה אישית, אני יכול בהחלט להעיד שיש השפעה ישירה של מופע הירח על התנהגות אנושית. אני יודע שחוויה אישית אינה "ראיה" מדעית, אבל בלי ספק כאשר אני חשוף לירח מלא, בעיקר בתחילת הערב, כאשר הוא גדול במיוחד, אני נפעם, נרגש ונמלא שמחה. חוויה חודשית זו כנראה משפיעה על ההתנהגות שלי בהמשך אותם ערבים…

    אבירם

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s