שימו לב, שימו לב!
לאחר שנים של מחקר מתמשך שהחל בשנת 1995, פותחה הטכנולוגיה המתאימה להביא לכדי מהפיכה שמשמעותה היא החזרת מי הברז למרכז הבמה, לשתיה, לבישול ולכל מטרה. חברת Aquanity מציעה לך מגוון רחב של פתרונות, במחירים הוגנים לטובת החייאת המים בביתך או בכל מקום אחר.
יתרונות המים החיים:
- טעם משופר
- ריח משופר
- מרקם משופר
- מגע נעים יותר
- העלאת יעילות הניקיון וחומרי הניקיון
- העלאת אנרגיית החיים והדגשתה
- הגברת שתיית מים חיים מהווה מצע בסיסי לאיזון ובריאות לכל משתמש
במה מדובר? מאוד פשוט. טבעת פלסטית שכזו, שמרכיבים על גבי צינור המים, מבחוץ. כאן תוכלו להתרשם ממגוון האפשרויות ושלל המחירים.
ה- AQUALIZER אינו דורש כל תחזוקה או חידוש, אינו צורך אנרגיה מכל סוג ותקף לחמש שנים. משביח את המים הזורמים בצינור על ידי החייאתם, השבת חיותם הטבעית באמצעות העשרה אנרגטית המשלבת תהודות של אנרגיית החיים, מקורות מים טהורים וצמחים שעניינם טהור מים.
לפני שנמשיך, כדי שלא תהיינה אי הבנות מצערות, חשוב להדגיש: ה-Aqualizer איננו מסנן כלל, פעולתו היא תוספת אנרגטית.
על "פיתוח" המתקן
העקרון הבסיסי שעומד ביסוד הטכנולוגיה, מסביר צפריר, מבוסס על פעולת פרחי באך.
[מדובר בתחום אלטרנטיבי שהומצא על בסיס אינטואיציות בלבד, אינו עולה בקנה אחד עם הידע המדעי וכושל שוב ושוב בניסויים להוכיח את השפעתו מעבר לפלצבו. לא בסיס טכנולוגי מוצק במיוחד. נתקלנו בפרחי באך בסוף הרשומה על כישופולוגיה].
וכיצד מגיעים מתמציות מים+ברנדי+זכרונות עמומים של פרחים, לגוש פלסטיק שמותקן על הברז?
בשלבים.
הנה תקציר שלבי הפיתוח כפי שהם מתוארים באתר:
תחילה שיכלל צפריר את שיטת פרחי הבאך כך שתכלול גם פרחי בר ישראלים. לאחר מכן יצר "תליונים אנרגטיים" ואף גילה כי "נשיאת התמציות איננה פחותת ערך מבליעתן. להפך, לעתים קרובות עוצמתה גדלה."
השלב הבא בפיתוח היה לוותר על האלכוהול בתהליך המיצוי, ולעבור לתמציות על בסיס מים בלבד. במקביל פיתח "פורמולה המשלבת בין מקורות מים שונים וצמחים שונים שעניינם טיהור מים. שיטה המוכרת כיום כשיטת חותם זפיר".
אמפולה עם ההרכב הזה היתה למעשה ההתקן הראשון של מים חיים (1999). ב-2010 הגיעה פריצת הדרך הבאה – מציאת דרך להחתים ולהטמיע את התהודות האנרגטיות במוליכים אנרגטיים נוספים מלבד מים: מינרלים שונים, מתכות ובמקרים מסוימים גם צבע. כך הגענו למוצר המוגמר שמשווק היום.
בסרטון שלפניכם נזכה להכיר את ממציא השיטה, ולשמוע הסברים נוספים על תהליך הפיתוח. ב-2:30 תבינו סוף סוף איך בעלי החיים, בכל העולם, יודעים להימנע מאכילת צמחים רעילים [לא נכון. בעלי חיים רבים מתים כתוצאה מאכילת צמחים רעילים. במאמר מקיף זה תוכלו ללמוד כיצד בעלי חיים נמנעים, לומדים לזהות ואף מסתגלים לצמחים רעילים].
למרות השכלתי המסויימת במדע, אני מוכרח להודות שלא הצלחתי להבין מה אופן פעולתו של המתקן.
הנה כאן מצאתי פירוט נוסף, אולי הוא ישפוך אור על הנושא:
"במתקן החייאת המים של אקווהניטי, 'אפקט זפיר' מיושם ע"י מכלול של מוקדי אנרגיה, אשר מהדהדת מתוך אבקת קוורץ מטוהרת ומוחתמת בהרכבי תדרים שונים. ההדף האנרגטי של תדרים אלו וסידורם ביחסים נכונים ביניהם, מכוון להזכיר למים את זרימתם, תנועתם וחיותם הטבעית, את מקורם; אותו מעיין או באר מים חיים, את מקוריותם ואת אחידותם, את יכולת החייאתם – שהרי מביאים חיים לכל אשר פונים."
מצטער. אני עדיין לא מבין כלום. למעשה אני מבין עוד הרבה פחות מקודם. פניתי לצפריר בבקשה להסברים:
לצערי מעולם לא שמעתי על מנגנונים פיזיקליים כגון "העשרה אנרגטית המשלבת תהודות של אנרגיית החיים, מקורות מים טהורים וצמחים שעניינם טהור מים", "ההדף האנרגטי של תדרים אלו וסידורם ביחסים נכונים ביניהם, מכוון להזכיר למים את זרימתם, תנועתם וחיותם הטבעית, את מקורם…", וכד'.
1) האם תוכלו בבקשה להפנות אותי למקורות מדעיים מוכרים שמסבירים למה הכוונה?
2) מהם המנגנונים הפיזיקליים שעומדים מאחורי פעולת המכשיר? האם הם מוכרים לעולם המדע?
3) בנוסף, נטען כי המכשיר "מעשיר את המים אנרגטית", ויחד עם זאת "אינו צורך אנרגיה מכל סוג". האין זו סתירה לחוק שימור האנרגיה?
להלן התייחסותו של צפריר, כפי שניתנה כאן:
ראה, עבודתי איננה מדעית, איננה משתמשת במונחים מדעיים ואיננה יכולה להיבחן בכלים מדעיים, לפחות לא עד לנקודת הזמן הזו. טוב להדגיש כי מעולם לא התיימרתי לעסוק במדע ואיני רואה את עבודתי כיכולה להתייחס או לקבל התייחסות מאנשי המדע, שכן המדע אינו יכול לקבל את הנפש כפרמטר ובעבודתי איני יכול שלא להתייחס אל הנפש כעיקר.
אין מנגנונים פיזיקליים ידועים שעומדים מאחורי המכשיר. אין בנמצא אף אדם שיכול לתת לפעולת המכשיר הסבר מדעי כזה או אחר.
תשובה כנה ועניינית.
"המדע לא יכול למדוד את השפעת ה- Aqualizer היות ומדובר על תהודות אנרגטיות שעדיין מחוץ לטווח המכשירים המדעיים. לפיכך, אין הוכחות מדעיות שיאששו את השפעת ה- Aqualizer מאידך אין גם הוכחות מדעיות שסותרות את עבודתו. מחלקת המו"פ שלנו עובדת ללא לאות למציאת הוכחה מדעית לעבודת ה-Aqualizer."
מדובר אם כן, במוצר שאף אחד לא מסוגל למדוד את השפעתו. רגע… אם זה המצב, איך צפריר יודע שהמוצר עובד?!
יתרה מזאת, איך אפשר לטעון את הטענות האמפיריות-אובייקטיביות הבאות? הנה הטענות כפי שהן מופיעות בפרסומים באינטרנט, ותמצית התייחסותו של צפריר אל כל אחת מהן, כפי שנמסרה בשיחת טלפון שערכתי עימו:
* מגביר יעילות של סבונים תכשירי שיער ועור, מעודד התחזקות של הציפורניים:
"לפני שהתקנתי את ה-Aqualizer הייתי צריך לשים טבלית שלמה למדיח וכוס שלמה של אבקת כביסה. אחרי שהתקנתי את ה-Aqualizer נדרשה מחצית הכמות, והכלים נקיים לגמרי, הכל בסדר. הורדתי את המתקן והלכלוך חזר. אנשים אחרים דיווחו על דברים דומים."
* מפחית הצטברות אבנית:
"הייתי צריך לנקות כל חודש-חודש וחצי את הקומקום מאבנית על מנת שיהיה יעיל. מרגע ששמתי את ה- Aqualizer אני לא מנקה אותו בכלל. מדי פעם אני מנער את הקומקום ומסובב, וכל חתיכות האבנית שנשארו שם מתפרקות, אני זורק את זה החוצה ואני רואה את תחתית הנירוסטה שלו. קיבלתי דיווחים דומים גם מאנשים אחרים. זה השינוי הדרמטי היחיד שרואים בעין. ועדיין, בדקנו את הנושא של אבנית במעבדה – ולא קיבלנו אישור לזה. לכן אני אומר שאין שום סימוכין מדעיים. הלכנו לפרופ' יורי מאוניברסיטת ירושלים – לא מצא כלום. דרך אגב הוא הרגיש את ההבדל בטעם, אבל לא מצא את ההבדלים ברמה הכימית."
* בבדיקות מעבדה נמצא שה- Aqualizer כמו מתחריו מנדף מהר יותר את הכלור שבמים:
"נעשו בדיקות במעבדה, והם הופתעו לראות שכמות הכלור יורדת יותר עם המתקן לעומת הכמות בלעדיו. אח"כ ביקשנו מהם עוד בדיקה אבל הבנתי מהשאלות שלהם שהם אולי לא מספיק מקצועיים. אני לא זוכר בדיוק אצל מי עשינו את זה. החלטנו לרדת מהסיפור המדעי, התייאשנו אחרי יורי."
* לפי בדיקתנו השפעת ה Aqualizer לבית (3/4") ניכרת ותקפה למרחק של 300 מטר:
"היה איזה קומפלקס של צימרים, בצימר הרחוק לא הרגישו שזה עובד, וזה באמת לא עבד, ראינו שההשפעה על האבנית שולית. הוספנו עוד מתקן בדרך וזה עבד."
* עבודת ה Aqualizer היא רציפה ואחידה. תהליכי כיול קובעים את תוקף האחריות. המכשיר תקף לחמש שנים:
"הטכנולוגיה בת 5 שנים, ועדיין עובדת, ומכאן המספר."
במילים אחרות, כל הטענות האמפיריות-אובייקטיביות שפורסמו מסתמכות על התרשמות אישית של ממציא השיטה ומשתמשים אחדים נוספים, ולא על ניסוי מבוקר כלשהו. בדיקות מדעיות לא הצביעו על הבדל כלשהו במים, למעט בדיקות כלור שלא זכור היכן בוצעו.
במהלך שיחת הטלפון (הנעימה והלבבית), ציין צפריר באחריות ראויה להערכה, גם כי הוא "לא כותב על כל ההשפעות הגופניות הטובות שזה נותן – ויש. לא מעט אנשים דיווחו לי על הורדה בתרופות, על שינוי בלחץ דם, אבל היות ואני לא מתכוון כרגע להשקיע את הכסף בבדיקות של זה, וזה המון כסף, אני לא כותב את זה, כי זו טענה שדורשת סימוכין מדעיים ואני לא רוצה לרמות את הציבור, שלא ירגישו שאני מרמה אותם."
על טעם וריח
נחזור לטענות כי שימוש במתקן מעניק למים טעם משופר, ריח משופר, מרקם משופר, מגע נעים יותר. במקרה כזה לא נדרשים מכשירי מדידה מיוחדים. כל שנדרש הוא לקבל את חוות דעתם של המשתמשים.
כמובן שלא סתם נשאל אנשים האם המים שיוצאים מברז משודרג שכזה טעימים להם יותר. ברור כי התשובה תהיה חיובית ברוב המקרים, מעצם הציפייה שלהם כי כך יהיו הדברים. (על חווית המצופה תוכלו לקרוא כאן). כדי להתגבר על חווית המצופה, צריך לדאוג שהטועמים לא ידעו למה לצפות בכל טעימה. זה הכל.
כל שיש לעשות הוא לתת למספר מתנדבים לטעום כמה דוגמיות מים כל אחד, חלקן מברז עליו מותקן ההתקן, וחלקן מאותו הברז ללא ההתקן, מבלי שידעו באיזה משני סוגי המים מדובר בכל טעימה (גם מגיש המים אסור שידע זאת – סמיות כפולה – כדי שלא ישפיע ברמזים כאלה או אחרים על התוצאות). עבור כל טעימה יציינו הטועמים האם לדעתם מדובר במים חיים, או רגילים. מתאם גבוה בין הצהרות הנבדקים לבין מקור המים יצביע על השפעה ממשית.
המכשול המקובל לניסוי כזה, הוא הטענה כי אנרגיות שליליות של החוקרים תפגענה בביצועים הרוחניים ותבטל את ההשפעה החיובית של התהודות האנרגטיות. לשמחתי זה לא המקרה. הנה כך מסבירים באתר:
שאלה: האם האנרגיות לא מושפעות מתנאים חיצוניים, רגשות ומחשבות של אנשים?
תשובה: התהודות האנרגטיות הקיימות ב-Aqualizer חתומות, לא מושפעות מתהודות חיצוניות. מוגנות.
מעודד מכך שניסוי כזה אפשרי, שאלתי את צפריר האם נעשתה בדיקה כזו.
"עשינו את כל הבדיקות הכי מדוייקות. נתנו 3 כוסות, בשתיים היו מים חיים, באחת לא, כל הסיפור זה."
יש לך את התוצאות של הניסוי הזה? יעניין אותי לראות.
"תראה, אין לי פרטים על זה. שוב, הכל אצלנו זה ברמה האמפירית, לא המדעית. אין לנו מדען… אני יושב עם עשרה אנשים, בודק, בערב של מפגשים. לא עשיתי את זה אף פעם ברמה של לקחת טועמי-מים, דוקטור שיבדוק את זה, וכו'."
כלומר, אין תיעוד של ניסוי כזה. האם צפריר מוכן שנבצע בדיקה כזו יחד?
לשמחתי לא הייתי צריך אפילו לבקש. בסיומה של שיחת הטלפון הציע צפריר ביוזמתו שישלח לי כמה תחתיות מטהרות לכוסות, כדי שאוכל לבצע ניסויים כאוות נפשי.
החלפנו מיילים.
כדי שאוכל לתכנן ניסוי שתוצאותיו תהיינה מקובלות גם על ממציא הטכנולוגיה, ניסחתי כמה וכמה שאלות לגבי אופן פעילות המתקן, כגון: כמה זמן נדרש לצורך טעינה אנרגטית, בתוך כמה זמן ההשפעה פגה, לאיזה מרחק מגיעה ההשפעה (כדי שלא אטען בטעות את כוסות הבקרה), מה כמות המים המקסימלית שניתן לטעון על תחתית אחת, והאם הטעינה האנרגטית נשמרת גם לאחר מזיגה של המים לכלי אחר, וכיוצא באלה שאלות שנדרשות לצורך תכנון מהלך הניסוי.
לצערי בזאת ניתק הקשר בינינו. חבל, זה יכול היה להיות ניסוי מעניין…
*
לקריאה נוספת:
- על שלל המצאות פסאודו-מדעיות נוספות שקשורות במים אפשר לקרוא באתר המקיף הזה.
- האם מגנט יכול למנוע היווצרות אבנית? באתר של מכון דוידסון
- על מה לכל הבליפ הם מקשקשים?! – היפני וגבישי הקרח שלו
- שתה קצת מים ויעבור לך (הומאופתיה)
- חדר מיון הומאופתי
____________________________________________________
כדי לקבל עדכונים על הפרסומים הבאים בבלוג הזינו את המייל שלכם בראש הדף (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שתפו!
חשיבה חדה 
קנינו מכונת בוש וטכנאי ההתקנה המורשה שלהם מכר לנו שרוול כזה כזה נגד אבנית…
אהבתיאהבתי
איך אתה משווה מגנט נגד אבנית לפלסטיק שמטעין מים באנרגיות!?
אהבתיאהבתי
סליחה, לא קראתי בעיון את הפוסט. אבל גם המגנט נגד אבנית הוא עניין מפוקפק, ונדמה לי שנפוץ יותר.
אהבתיאהבתי
באמת נראה שגם הטיפול המגנטי לריכוך מים מוטל בספק
(ראה למשל התגובה השנייה ב
http://skeptics.stackexchange.com/questions/4290/do-magnetic-water-softeners-workֿ
)
גלעד – האם אתה יודע על כך משהו?
אהבתיאהבתי
אולי זה יכול להיות תחליף להפלרה? אם זה משפר בריאות אולי זה גם מונע עששת ואז לא נצטרך את כל הסיפור הזה של הפלרה… מישהו רוצה לספר לגרמן?
אהבתיאהבתי
לפחות האיש ישר. לא ניסה להתהדר באסמכתא מדעית לא קיימת.
אהבתיאהבתי
מישהו ינק טרפנטין כשהיה תינוק
אהבתיאהבתי
הופתעתי לקרא במאמר על בעלי חיים שמתים כתוצאה מאכילת צמחים רעילים, שבצל ושים רעילים לכלבים וחתולים. גם אסור להם שוקולד ועכשיו גם בצל ושום – חיי כלב ממש…
אהבתיאהבתי
לא אגיד שאני מופתע מ"ההמצאה הגאונית הזאת" אבל כן אסכים שהבחור המדובר ישר מאוד.
אהבתיאהבתי
אני חושב שהמתקינים הרמאים (בכל העולם) שדוחפים ללקוחות תוספים שונים כמו נגד קפיצת מתח, נגד אבנית ונגד עין הרע הם שרלטנים הרבה יותר מסוכנים.
אהבתיאהבתי
מיי גוד, יש אנשים שממש משלמים סכומים כאלה בשביל לקנות חתיכת פלסטיק?
אני שוקל לפתוח עסק כזה משלי.
אהבתיאהבתי
נדמה לי שכבר הזכרנו כל מיני מקרים דומים, אז: כן.
אני עדיין מנסה להבין איך הגיע לכאן השם זפיר.
(אין לי יותר מדי מה לכתוב על זה. סתם תגובה כדי לטהר את שמי: אני לא מעורב 🙂
אהבתיאהבתי
זה טיהור שם אנרגטי שאתה מנסה להשיג כאן?
אהבתיאהבתי
זה עובד רק על מים? חבל אולי אפשר להשתמש באנרגיה כדי להטעין את הטלפון הסלולרי.
היה לי פעם בקבוק מים ישן והם באמת איבדו את אנרגיית הזרימה ושמזגתי אותם לכוס הם נשפכו לתקרה
אהבתיאהבתי
שלום גלעד.
אני רוצה לתת לך מחמאות על האתר המעניי והמאתגר מחשבתית. אני מוצא בו נושאים מעניינים מאוד ויחודיים.
עם זאת אני רוצה לומר שיש לי אי הסכמה מהותי עם תפיסתך. המדע המדוייק ואמנם הוא הכלי הטוב ביותר ללמד את השכל מידע חדש ולחקור אך עם זאת בני האדם הינם בעלי יכולות אדירות אחרות שאינן תמיד רציונליות. – על כך אני בטוח שלא נסכים.
מה שכן יש תמיד לזכור שהמדע ועינו הטכנולוגיה הינן מוגבלות ועל כן דברים שלעיתים לא ניתן להסביר בצורה הגיונית או שלא מובן המנגנון קל לחשוב שהם שרלטנות או קישקוש.
אני בטוח שאני לא צריך לפרט מקרים בהם המדע טעה במשך עשרות ומאות שנים ותיקן את עצמו עם התפתחות הטכנולוגיה.
לכן אני רוצה לומר שאם אינך מסכים עם גישה מסויימת ואינך רואה בה מדע – אין הדבר אומר שהיא אינה נכונה. סביר ויתכן שאין בידינו את הידע והכלים להסביר את התופעה.
זה עניין של צניעות וענווה שבה אדם בוחר לומר אינני יודע וייתכן שאיני מבין.
אין לי דרך טובה יותר לתאר את העניין מלבד דבריו של צפריר :
"המדע לא יכול למדוד את השפעת ה- Aqualizer היות ומדובר על תהודות אנרגטיות שעדיין מחוץ לטווח המכשירים המדעיים. לפיכך, אין הוכחות מדעיות שיאששו את השפעת ה- Aqualizer מאידך אין גם הוכחות מדעיות שסותרות את עבודתו. מחלקת המו"פ שלנו עובדת ללא לאות למציאת הוכחה מדעית לעבודת ה-Aqualizer."
אם תרצה אתן לך דוגמאות מדעיות על מים ועל המידע שנשמר בהם ממחקרים אוניברסיטאיים שנם בסיס לתפיסתך.
אם לא ניתן להוכיח את הדבר זה רק אומר שלא ניתן להוכיח את הדבר.
אהבתיאהבתי
שלום יואב,
שים לב, לא לבלבל בין "אין לזה הסבר מדעי" לבין "לא ניתן למדוד את התופעה".
אם מישהו טוען שההתקן שלו מעניק למים טעם משופר, ריח משופר, מרקם משופר, מגע נעים יותר, העלאת יעילות הניקיון וחומרי הניקיון – כל אלה ניתנים למדידה בקלות, הן ע"י מבחנים אובייקטיביים (בהם האדון הודה שלא נמצע שום הבדל) והן ע"י מבחנים סובייקטיביים, כמובן בסמיות כפולה, כפי שהסברתי בכתבה. האנרגיה הזו יכולה להיות מצידי אנרגיה אלוהית, חייזרית, או כזו שאת מקורה לא ניתן כלל לדמיין. הנקודה היא, שהאדון טוען כי יש לאותה אנרגיה מסתורית השפעה פשוטה על המציאות הפיזית היומיומית שלנו – אותה ניתן לבדוק בצורה פשוטה.
לפיכך טיעונך אינו רלוונטי. אנחנו לא מדברים על מדידת האנרגיה, אלא על מדידת השפעתה.
וכן אנא קרא את :http://wp.me/p1K6uX-Ac
אתה מוזמן להביא מחקרים מעניינים.
אהבתיאהבתי
מצורף לינק לפעילותו של פרופסור אשל בן יעקב מאוניברסיטת תל אביב.
http://tamar.tau.ac.il/~eshel/
הוא בין היתר עושה ניסויים על הזיכרון שיש במים.
הוא טוען שאין שום מכשיר מספיק משוכלל שיכול לבחון את השינויים הללו. ועל כן הוא משתשמש בבקטריות שלטענתו רגישות יותר לשינויים שכאלו. אותן הוא חושף בתנאים זהים לחלוטין למים מאותו מקור בדיוק שפעם חוו משהו ופעם לא ומציג את התוצאות באמצעות אופן הגידול של הבקטריה מהירות גודל בריאות וכדו' אותם כן ניתן למדוד.
כך שהאם יש למים זיכרון זה כבר לא שאלה אלא עובדה.
ישנו חוקר נוסף בארה"ב אינני זוכר את שמו אך אוכל לנסות לאתר את עבודתו שגם מוכיח באופן אחר את הזיכרון שיש למים אשר משנים את המבנה המולקולרי שלהם בכל פעם שהם באים במגע עם צמח אחר ובהתאם אליו.
כיצד מתבטא הזכרון הזה, אופן הרכישה שלו ומקורותיו, השפעותיו על הסביבה ומבנה המולקולרי של המים הם שאלות פתוחות שאין עליהם עדיין תשובה.
בהחלט אפשר לומר כי אין הסבר מדעי למקור התופעה אך כעת כן ניתן למדוד את התופעה. לפני מספר שנים כלל לא יכלו למדוד את התופעה כיוון ששיטות אלו לא היו קיימות וטרם חשבו עליהם.
האם אלו שטענו בעבר הרחוק – כי למים "קדושים" או למי מעיין טבעיים או למים מסוימים יש תכונות מיוחדות הם היו שרלטנים?
אם אותו אדם לצורך העניין צפריר הגיע למסקנותיו אך אינו יודע להסביר אין אומר שהדבר לא נכון. יש להטיל ספק לבחון אך לעולם לא לבטל ביטול גמור.
אהבתיאהבתי
אני רואה שהפרופ' עוסק במגוון תחומי מחקר.
אנא צרף מחקר ספציפי שלדעתך קשור באיזושהי דרך לנושא הפוסט הזה, והסבר כיצד הוא קשור, כלומר, איך המנגנונים הספציפיים שהוא מדבר עליהם רלוונטים לטבעת הפלסטיק ששמים מסביב לצינור.
אהבתיאהבתי
באתר ששלחתי לך יש בצד שמאל קישור לתחום שנקרא WATER COMPLEXITY. תקרא שם תמצא מידע על עשייתם ומחקרם בתחום השראת מים, מבנה מים והזיכרון של המים.
הקשר בניהם לדעתי והבנתי המדעית את העניין (שיתכן שהיא הבנה שגויה או כלל לא קשורה לנושא והכל עובד או לא אחרת) הוא שלכל חומר בעולם יש תהודה שונה. מים כחומר ייחודי מסוגלים לקבל "מידע" באמצעות אותה תהודה הן בהשראה (כמו שדה מגנטי או חשמלי – שנאי לדוגמא) או במגע. שימוש בחומרים מסויימים בעלי תהודה מסויימת כנראה מעניקים למים את "המידע" של מי מעיין טבעיים או כל אנרגיה טובה אחרת. כנראה שבכך מדובר, אינני יודע אך אינני פוסל.
הרעיון אינו לשכנע אותך בטיבה של טבעת הפלסטיק (למרות ששנינו יודעים שהיא לא רק פלסטיק) ויכול להיות שבאמת המקרה הנ"ל אינו אמיתי אלא שרלטני. העניין הוא שקל מאוד לפסול דבר חדשני – זה מה שעושים 95% מהאנשים. החוכמה והגדולה לדעתי היא לראות את היחודיות והחדשנות בחשיבה ולנסות ולמצוא לה תימוכין. גם אם לא בדפוס המחשבה או בשיטות המקובלות.
אהבתיאהבתי
אעיין בהמשך, אבל שוב, אתה מפספס את הנקודה העיקרית. הנקודה היא לא אם יש הסבר לתופעה, אלא האם התופעה קיימת.
כמובן שמושגים כמו "אנרגיה טובה" או "מקור טבעי" הם חסרי משמעות פיזיקלית.
אהבתיאהבתי
האם התופעה קיימת אני לא יודע אבל גם אתה לא. וגם לא שהיא לא קיימת. נדמה שלא משנה מה אומר לא תזוז מדעתך.
על בסיס ההנחות שזה לא מסתדר לך הגיונית או שאין מחקר עם סמיות כפולה אז פסלת את העניין.
זה מכעיס אותי – כי יושב אדם שמקדיש שנים מחייו לחקר תחום חדש ואתה ללא שום מידע בתחום פוסל את דבריו מבלי שמץ של קריאה מעמיקה או מחקר רציני. אפילו התייחסות רצינית לא הקדשת לדבר. אם היית משקיעה יותר מ 40 דקות לכתוב את המאמר ולתקוף אותו בשפה מזלזלת אולי היית רואה שיש הרבה דברים אמיתיים בתחום. ישנם עשרות חוקרים שמוצאים תוקף לדברים אלו ואתה על בסיס כלום ושום דבר פוסל. אין לי אלא להסיק שאתה הוא השרלטן.
אהבתיאהבתי
נראה שלא קראת את הפוסט בעיון, אם היית עושה זאת היית רואה כי האדון הודה שאין בידיו שום ראיות שהוא יכול להציג, לא מדעיות ולא חצי מדעיות, שמראות שההתרשמות שלו קשורה למציאות.
מחקר עם סמיות כפולה הוא דרך פשוטה לבדוק שאנשים לא מדמיינים הבדלים. זה הכל. ללא הליך כזה אין שום משמעות לדיווחים של אף אחד.
טרם פגשתי אפילו במחקר מדעי אחד שנתן תוקף כלשהו ל"אנרגיות חיים בלתי ניתנות למדידה", ודי ברור שזה יהיה המצב, אם אנרגיות אלה מוגדרות כ"בלתי ניתנות למדידה" הלא כן?
המחקרים שהפנית אליהם נראים רציניים ומקצועיים. אבל לא ברור לי מה הקשר של עבודה מדעית ראויה עם עבודה בלתי מדעית בעליל. ה"בעיה" שלי היא לא עם מסקנות כאלה או אחרות, אלא עם הדרך בה אנשים הגיעו למסקנות.
אהבתיאהבתי
כן קראתי את הפוסט ודבריו של צפריר אינם סותרים את טענותי הקודמות – צפרי טוען שאינו יודע להוכיח את טענותיו. הוא טוען ואני מסכים איתו שיש דרכים נוספות ללמוד את רזי הטבע, והמדע הוא אחד מהם – אחד עיקרי אך לא יחיד. כנראה שזה הבסיס לאי ההסכמה בינינו.
תראה לי אתה היכן בפוסט התייחסת למשהו רציני מהותי בגישה מעבר ליכולתו להוכיח את התיאוריה שלו?
צפריר מעולם לא שיתף או הסביר כיצד הגיע למסקנותיו – מהו תהליך החשיבה והניסויים שעשה ולך אין שום כלי לבחון את התהליך הזה. מה שעשית הוא לפסול על בסיס אי יכולת ההוכחה של צפריר לטענותיו. אין לך שום הוכחה כי הדבר אינו עובד או קיים. וזה לא רציני ומקצועי.
על מנת לבטל דבר עליך להוכיח כי הוא אינו קיים או מתממש.
חצי מהמדע מתבסס על תיאוריות שלא הצליחו להוכיח אך גם לא לפסול וכך התיאוריות נבנות עד שהן מוכחות או נפסלות. כנ"ל לגבי המקרה דנן.
שוב! אם אין הוכחות זה רק אומר שאין הוכחות (לא שזה לא קיים).
אהבתיאהבתי
מי שטוען טענות קונקרטיות כמו :טעם משופר, ריח משופר, מרקם משופר, מגע נעים יותר, העלאת יעילות הניקיון וחומרי הניקיון, מגביר יעילות של סבונים תכשירי שיער ועור, מעודד התחזקות של הציפורניים, מפחית הצטברות אבנית, מנדף כלור מהר יותר – צריך להיות מסוגל להראות שטענותיו נכונות. פשוט מאוד. לא מדובר בשום תיאוריה. לא אכפת לי בכלל *איך* הוא חושב שזה עובד. אכפת לי *האם* זה עובד.
נטל ההוכחה הוא על טוען הטענה לקיומו של משהו.
גם אני יכול לספר שאני עבדתי 17 שנה על פיתוח משהו בלתי נראה, ולמכור את זה. האם נטל ההוכחה שאני מדמיין הוא על הקונה לדעתך?
לא ניתן ולא צריך להוכיח אי-קיומו של משהו. כן צריך להביא ראיות לקיומו של משהו. במיוחד עם מוכרים אותו תמורת כסף והבטחות. זו דעתי, ואתה מוזמן לא להסכים לה.
כשתהיינה ראיות משכנעות לכך שמתקן הפלסטיק הזה עושה משהו שמישהו יכול להבחין בו באיזושהי דרך מבוקרת, אפנה לעסוק בסוגיה *איך* יכול להיות שזה עובד.
אהבתיאהבתי
מסכים עם דבריו של גלעד.
לא צריך תמיד "להסתבך" עם "הוכחה מדעית" ע"פ כל הקריטריונים של "הוכחה מדעית".
מספיקה לפעמים הסתכלות אנושית פשוטה.
אם אומרים לך שיש חבל טעון אנרגיות שאינו נקרע לעולם, לא צריך ללכת איתו למעבדות נסא כדי לבדוק אם טיעון זה נכון.
מספיק שתקשור אותו נניח לסלע, תקשור אליו טרקטור, ותראה אם החבל נקרע אם לאו.
הפשטות היא כח הרבה יותר חזק לפעמים מהמסובכות.
אהבתיאהבתי
רמי , הוכחת כי יש חבל שלא נקרע במקרה אחד על ידי טרקטור אחד. זה לא אומר שהוא לא נקרע לעולם.
השיטה המדעית היא כזו של מבחני הפרכה, כלומר שטענה טובה יותר ככל שניסו להפריך אותה יותר פעמים, או תרופה טובה יותר ככל שהיא הוכחה יעילה יותר מתרופת פלסיבו אצל יותר אנשים עם תסמין מסויים.
אנשים בטוחים שכל ניסוי הוא ניסוי טוב אבל לפעמים זה כמו לסמן את המטרה סביב פגיעת החץ.
אהבתיאהבתי
מכשיר מצויין לטיהור מים מהברז
אהבתיאהבתי
אגב, הלינק אל המאמר אודות הרעלת חיות מצמחים התחלף, עכשיו מופיע בלינק הבא.
http://www.jwildlifedis.org/doi/pdf/10.7589/0090-3558-19.1.34
מציע לעדכן גם במאמר שלך
אהבתיאהבתי
תודה רבה. עדכנתי.
אהבתיאהבתי
ובכן הקשר נותק זה נכון.
הסבה לכך היא פשוטה.
אינך פיגורה שיכולה לתרום לנו משום בחינה ולכן ויתרנו על האנרגיה הכרוכה בכך.
לאחרונה מצאנו גושפנקא בדמות פרופסור באוניברסיטת תל אביב. במחלקה לחקר המים.
נעשתה תצפית ו/או מחקר על פי כללי המדע.
רוב טענותיי ועוד תופעות נבדקו והוכחו כנכונות.
אין הסבר. יש הוכחה.
מה עכשיו?
—
תודות
אהבתיאהבתי
מצוין. עכשיו אתה מוזמן לשים כאן קישור למאמר של הפרופ', כפי שפורסם, אני מניח, בכתב עת מדעי מוכר, כדי שכולנו נוכל לקרוא מה הוא גילה.
אהבתיאהבתי
ראה,
איני עובד בשירות המדע ואיני כאן על מנת להצדיק משהו,
מבחינתי מלבד עוד כמה פרמטרים שלא הייתי מודע להם
עדיין טענותיי עומדות בעינן וכל מי שמעוניין בכך יכול לנסות להפריכן.
הרי לך, מדענים מאושרים ומכובדים לקחו מתקן, עשו נסיונות ויש גושפנקא מדעית על הבדלים מובהקים – (ברמת הטעם, הפחתת נזקי אבנית או חסכון בחימום מים חשמלי היות ויש פחות אבנית, צמיחה מוגברת של שורשים (נענע), מוליכות גבוהה יותר, צלילות גבוהה יותר – לא נבדקת טענת הדטרגנטים – ואולי שכחתי כמה דברים כי אותי באופן אישי זה לא מעניין, לא רלוונטי ממש לעבודתי למרות שרלוונטי לשיווק כנראה).
כשהכל נעשה תחת כללי המדע.
עכשיו אתה מבקש שזה יופיע בכתב עת מדעי,
איני במשחק הזה.
לכן אם יפרסם או לא זה ממש לא עניין שלי.
בכל מקרה, יש גושפנקא לקרוא למים החיים של אקווהניטי – מים משובחים, מושבחים.
תודות
אהבתיאהבתי
"כשהכל נעשה תחת כללי המדע. עכשיו אתה מבקש שזה יופיע בכתב עת מדעי" –
פרסום מאמר שמסכם את המחקר על כל פרטיו ותוצאותיו בכתב עת מדעי, הוא חלק בלתי נפרד מ"כללי המדע". ראשית, כדי שכולם ידעו מה בדיוק נעשה ועל ידי מי, ושנית, כדי לתת הזדמנות לחוקרים אחרים לבחון את המחקר, לנסות לשחזר אותו, להעביר עליו ביקורת וכו – זו עשייה מדעית. אם לא נעשה כך, מדובר בשמועות, לא יותר מכך.
זכותך המלאה לא לקחת חלק ב"משחק המדעי", אבל אם כך, מדוע חזרת לאחר שנים כדי לספר שפרופסור ביצע מחקר על פי כללי המדע אשר מוכיח כי טענותיך נכונות?
או שאתה משחק במשחק המדעי, או שלא. אבל צריך להחליט…
אהבתיאהבתי
אומר לך מדוע.
במקרה נתקלתי בחוות דעתך ואמרתי – מעניין מה תהא המשוכה הבאה.
אחילו ידעתי שצריך מעבר לעשיית מחקר וקבלת גושפנקא מדעית על מנת להשתייך למדע כי אלה הכללים לא הייתי טורח.
אלא מה?
שכאשר נחליט לפרסם את תוצאת הניסויים האלה קרוב לוודאי שזה יהיה במסגרת שני היבטים בו זמנית –
ההיבט המדעי שעשוי לעזור לנו לממן פיתוחים וספים ובדיקות נוספות וההיבט השיווקי שיאפשר לאנשים להסיר ספקות מיותרים וליהנות ממים יותר טובים. פשוט.
וזו למשל סבה מצוינת לכתוב כאן, לא מהבחינה המדעית אלא מהבחינה השיווקית.
שמי שנדרש להוכחות על מנת לדעת איזה עניין או כל עניין, קיבל גם אם זה לא במדים הנכונים בצבעים הנכונים ותחת כל כללי הטקס.
ותבוא עליך הברכה.
תודות
אהבתיאהבתי
אם לא פרסם בכתב עת, האם יש לפחות טיוטא של המאמר שברצונו לפרסם? דו"ח פנימי המתאר את הניסוי? הרצאה בכנס שבה הוא מתייחס למה שעשה? חשוב לדעת מה בדיוק נחקר ומה היו הממצאים על מנת שנוכל להבין האם מדובר או לא מדובר בגושפנקא מדעית להבדלים שיוצר המתקן.
אהבתיאהבתי
עדיין לא. אני מעדיף לפרסם רק מה שיתקבל חתום ומאושר על ידי המדענים.
אז, בשמחה.
תודות
אהבתיאהבתי
אני מנחש שטקסט כזה לא יתפרסם לעולם. זה יגרר, תהיינה הבטחות – אבל תכלס לא. ואם כן יפורסם, כנראה שזה יהיה איזה קשקוש בוורד שבינו לבין ריגורוזיות מדעית אין כלום ושום דבר.
ניחוש. נחיה ונראה.
אהבתיאהבתי
הניחוש שלך נחיה ונראה?
אתה מנחש שבסוף יהיה כך או כך.
אני לא עוסק בניחושים. בלחשים או באמונות.
תודות
אהבתיאהבתי
למיטב זכרוני אין מחלקה לחקר מים באוניברסיטת תל-אביב, יכול להיות שהתכוונת למכון לחקר המים?
https://www.tau.ac.il/news/water-research-center
הסיפור שלך נשמע מאוד מעניין, האם תוכל לספר בלשון חופשית ובכמה משפטים קצרים מה בעצם בדק אותו פרופ'? אני מבין מדבריך שנתת לו את ההתקן שפיתחת לבדיקה, האם ידוע לך אילו בדיקות נערכו?
אהבתיאהבתי
אכן המכון לחקר המים.
ובכן בקצרה מה שנבדק זה
טעם המים (מובהק יש שיפור)
מסיסות סוכר ומלח. יש שינוי אך לא מובהק (אנימקווה שזו הבדיקה כי איני מצוי בכל אלה וזו בדיקה שלא בקשתי).
חסכון באנרגיה עקב שינוי באבנית (מובהק).
צמיחת שורשים מוגברת (נענע)
עכירות /צלילות (מובהק)
מוליכות חשמלית (מובהק)
יש מצב שאיני זוכר הכל.
לא נבדק חסכון בדטרגנטים.
זה הכל. פחות או יותר.
תודות
צפריר
אהבתיאהבתי