"6 דקות אני בנובֵּל"

הרשומה שלפניכם התפרסמה במקור ב"חורים ברשת" ביום חמישי שעבר. היא מובאת כאן, בשינויים קלים, לטובת קוראי הבלוג שאינם פעילים בקבוצת הפייסבוק ופספסו את כל האקשן. 

*

לפני יומיים נתקלתי גם אני במודעה המוזרה הזו, שפרסם נהג המונית שבטוח כי גילה את מהות החיים.

תמונה: Yael Gluckman

תמונה: Yael Gluckman

כמובן שלא יכולתי להשאר אדיש מול אדם שסבור כי פתר את חידת התודעה, ואף מייחל לפרס נובל עבור עבודתו!
פניתי ליוסי בבקשה לקרוא את החומר. לשמחתי הוא הגיב מיד, שלח לי את המסמך ואף אישר לי להציג אותו בפני אנשים נוספים בעלי השכלה מדעית, על מנת שיחוו את דעתם.

אני חושב שברגע שיקראו את כל החומר שלי בצורה מסודרת, יבינו שאני לא הזוי אלא אדם שבאמת עלה על משהו, נקווה לטוב. החותן שלי כבר אמר לי שהוא רוצה לנסוע איתי לאוסלו.

האמנם?
העליתי את החומר למסמך גוגל, ופתחתי אותו להערות בפני חברי קבוצת הפייסבוק של חשיבה חדה. בקבוצה חברים למעלה מ-1000 חובבי מדע ועשרות אנשי אקדמיה בעלי תארים מתקדמים, ומתקיימים בה דיונים פורים (ואף סוערים לעיתים) בנושאים שונים מחיי היום-יום בהם כל אחד מאתנו נתקל.

בתוך דקות התרחש פלא של ממש, שריגש גם את כרישי האינטרנט המנוסים: עשרות אנשים מהקבוצה נכנסו למסמך והחלו להעיר הערות במקביל. המסמך פשוט קם לחיים! טקסטים צבעוניים הופיעו, מוקלדים אות אחר אות בכל רחבי המסך. אנשים העירו על טעויות עובדתיות, כשלים לוגיים, אנלוגיות שגויות. אחדים היו ציניים, אחרים התייחסו באופן ענייני. גם תגובות להערות לא איחרו להגיע – אנשים הרחיבו, דייקו ותקנו זה את הערותיו של קודמיו. כמובן שלא חסרו גם בדיחות ועקיצות בין הכותבים. כל אחד תרם בתחום ידיעתו – פיזיקה, ביולוגיה, נוירולוגיה, פילוסופיה, לוגיקה וכו'. בתוך שעתיים הכפיל המסמך את נפחו. לא נותרה פסקה שלא זכתה לביקורת עניינית.

כך נראה חלק מהמסמך כעבור כמה שעות. כל הטקסטים הצבעוניים הם הערות חברי הקבוצה:

מסמך

* את המסמך המדובר הורדתי מהרשת בטרם הפרסום ב"חורים ברשת", היות והאיש מנסה למכור את החומר לתקשורת, ואני לא רוצה להיות זה שיפגע בסיכוי שיצליח לעשות זאת. אולי לפחות יחזיר לעצמו את עלות הפרסום. ובכל זאת, כבונוס מיוחד לקוראי הבלוג צירפתי קטעים נבחרים, הנה הם כאן.

הניסיון הזה היה עבורי ועבור המשתתפים האחרים הדגמה חיה ומאלפת לכוחו של החיבור הבלתי אמצעי הזה, שהטכנולוגיה של ימינו מאפשרת, בין אנשים בעלי השכלה ותחומי מומחיות שונים. שיתוף פעולה כזה מאפשר לבחון רעיונות וטענות מזוויות שונות ובזמן קצר, דבר חשוב מאין כמוהו בעולם מוצף המידע והמבלבל בו אנו חיים כיום.

שורה תחתונה, האם יש כאן תגלית מועמדת לפרס נובל?

תלמיד מחקר במחלקה לפיזיקה תיאורטית של אנרגיות גבוהות באוניברסיטת תל אביב:

ניכר שלכותב אין שום השכלה בפיזיקה, אפילו ברמה הבסיסית של בגרות בתיכון או סתם קריאת ספר מדע פופולרי, או שאם יש לו השכלה כזו הוא בחר להתעלם ממנה. הוא מבסס את התיאוריה שלו על הנחות פיזיקליות שגויות בעליל, שמצביעות על חוסר הבנה של מושגים בסיסיים. מכיוון שהנחות אלו הן חיוניות לבניית התיאוריה שלו, מספיק לקרוא כמה מאמרים בוויקיפדיה כדי להבין שאין שום קשר בינה לבין המציאות.

בוגרת תואר שני בביולוגיה ממכון וייצמן, ולומדת לדוקטורט בפסיכולוגיה:

הבחור אינו בקיא בתחומים עליהם הוא כותב – לא בפיסיקה (אני ביולוגית ואני יכולה לזהות את השגיאות שלו בפיסיקה בקלות), לא באמבריולוגיה, לחלוטין לא בנוירופיזיולוגיה. אפילו קריאה בספרים לציבור הרחב, כמו אלו של יורם יובל, יכולים היו להעמיד אותו על חלק מהטעויות שלו. הוא גם באופן ברור לא מכיר את התיאוריות הפילוסופיות לגבי הקשר בין הגוף לנפש, או בקשר לתודעה.

אגב, מעניין שכל המושגים המדעיים (המעטים) שיש שם לקוחים לכל המאוחר משלהי המאה ה-19. הוא מכיר את המודל הקלאסי של האטום, אבל לא שמע כנראה על הכוחות הגרעיניים, ובאופן קצת מפתיע לא מזכיר בכלל את מכניקת הקוואנטים (שדוקא אהובה בדר"כ על מפתחי "תיאוריות תודעה" למיניהם). הוא מדבר על "תוכנית" לבניית עובר כמעט מבלי להזכיר את החומר הגנטי, וכשהוא כבר מזכיר אותו הוא מדבר על "כרומוזומים" לא גנים ולא DNA. הוא כותב כאילו השפעת הקרינה על החומר הגנטי היא שאלה בלתי פתורה. כל מדע הנוירופסיכולוגיה, ובעיקר התובנות ממנו לגבי תפקידו של המוח, לא קיימים עבורו. ממש נראה כאילו הוא דילג על כל המאה ה-20.

אחד מחברי הקבוצה האחרים נתן ליוסי כמה טיפים אישיים:

לפעמים אנלוגיות או מודלים מסויימים יכולים להראות מתאימים ומרגשים (ה"בום" שהרגשת) ונותנים תחושה שהכל מסתדר במקום יפה, אבל כמי שעוסק במדע אני יכול לספר מנסיון שפעמים רבות גם למדען מקצועי ומנוסה קורה שהתאוריה שנראית לו כל כך יפה ומדוייקת אינה נכונה ולא מתאימה לעובדות. לאנשים רבים יש רעיונות מעניינים אבל מה שהמדע מקבל (ונותן עליו פרסים) הוא מה שמצליח:

     *     לעלות בקנה אחד עם התוצאות הידועות.
     *     לנבא תוצאות חדשות.לצערי על אף שהתאוריה שלך קוסמת לך, הטקסט שלך כולל מעט מאוד נימוקים משכנעים שהתאוריה אכן נכונה, יתרה מכך הנימוקים שאתה נותן למרבה הצער מבוססים על טענות שאינן נכונות כאשר נבדקות בפועל.

אני ממליץ לך ללכת ללמוד באוניברסיטה פיסיקה ,פילוסופיה, ביולוגיה ומדעי המוח. אני מצטער לאכזב אותך ולומר שכנראה לא מצאת את התגלית הגדולה הבאה בעצמך אבל אוכל לעודד אותך ולומר שהדברים שתלמד יהיו מרגשים, מסקרנים משונים ועמוקים אפילו יותר מהתאוריה הזו, ושאולי אחרי שתכיר את הידע המבוסס יותר לעומק, יהיה לך רעיון חדש, ודווקא הוא אכן יהווה פריצת דרך.

אני מזמין את יוסי להתחבר לקהילת הקוראים בבלוג ולקבוצת הפייסבוק כדי להמשיך לחקור את הרעיונות שלו מול אנשים מתחומים רלוונטיים. ניכר כי הוא אדם שאוהב לחשוב וזה דבר נפלא כשלעצמו.

הרחבות:

Advertisements

35 מחשבות על “"6 דקות אני בנובֵּל"

  1. לא יפה ! גיבורים על חלש
    צריך להלחם במפיצי שטויות שהם גם חזקים ופופולריים
    קחו למשל את מפיצי הרפואה האלטרנטיבית לסוגיה
    הומיאופטיה והדומים לה
    את המנחשים בכוכבים ובקלפים
    את הרבנים ה"רנטגנים" למיניו
    נראה אתכם משכנעים את הציבור הרחב שם

    אהבתי

  2. אנוני, המטרה לא הייתה להתנגח בו סתם כי הוא טועה, אלא להבהיר איפה הוא טועה ולמה.
    אם הנושא באמת מעניין אותו אני בטוח שגם אם הוא יתקשה להתמודד עם הבעיות במודל שלו הוא ישמח לשמוע עלייהן כדי לדעת איפה לתקן.

    אהבתי

  3. גלעד יקר,

    הבחור הצליח למשוך תשומת לב וזכה גם בסיעור מוחות חיצוני. אם יזכה בפרס נובל

    גם לך בטוח מגיע קרדיט 🙂

    תודה ויום טוב

    רחל

    אהבתי

  4. באופן אישי הפסקתי לקרוא אחרי הפיסקה הראשונה. 'ניוטון וארכימדס היו אנשים פשוטים..' ? ממש לא.
    ניוטון היה ידוע כגאון עוד הרבה לפני שניסח את שלושת החוקים שלו. על ארכימדס אינני יודע הרבה אבל אם המלך בכבודו ובעצמו בא אליו כדי שיפתור את בעית הכתר שלו הרי שמראש היה ידוע שמדובר באיש חכם מאד.
    ישנו המקרה של הזוג אודונה שהונצח בסרט 'השמן של לורנצו' שני אנשים ללא השכלה רפואית שמצאו תרופה למחלה שכל הרופאים הרימו ידיים לגביה. במקרה הזה היה מדובר בעבודת נמלים ששניהם עשו עד שעלו על הפיתרון .
    גם אם מחר יהיה לי רעיון מבריק אמיתי לגמרי אצטרך שנים של עבודה לפני שאגיע לפרס הנובל , שש דקות? נו באמת..

    אהבתי

      • הסיפור של "השמן של לורנצו" מעניין בפני עצמו אבל הוא די בעייתי. מסתבר שהם לא בדיוק "מצאו תרופה למחלה חשוכת מרפא" אלא יותר מצאו דרך להקל על הסימפטומים ולהאט את המחלה. אמנם מדובר בסיפור אנושי מעורר השראה, אבל ניפחו את זה קצת.
        לא אימתתי את המידע הזה ואשמח אם מישהו יתקן אותי אם הוא/היא יוד/ת אחרת. תודה.

        אהבתי

    • אבל לא רק עבודת נמלים. גם השכלה.

      הביוגרפיה של ארכימדס קצת מעורפלת. הוא למד באלכסנדריה, אז המרכז המדעי המוביל. הוא ככל הנראה היה ממוצא אצילי: קרוב של מלך סיציליה. די ברור שהוא זכה להערכה רבה בימיו.

      ניוטון בא מרקע חברתי נמוך יחסית, אולם זכה להשכלה טובה (יחסית לתקופתו). הוא היה כל חייו באקדמיה האנגלית. הוא הפך להיות פרופסור בגיל 27, היה מעורב בחברה האנגלית למדעים וגם זכה למשרה מכניסה ולחברות בפרלמנט.

      (יש דוגמאות ידועות למדענים חסרי השכלה פורמלית שגילו תגליות ידועות. שיטוט קצר בוויקיפדיה או באתרים מסוגים מסוימים היה מעלה אותם. ויש טיעוני נגד למה זה לא יקרה בימינו. וכו')

      אהבתי

  5. לפני כ-80 שנה, אם מישהו דיבר על אנרגיות ענקיות שהיו אצורות באטום, התגובות היו דומות לאלו שמפורטות כאן, וניתנו עבור השאלה. "האטום הוא מזערי, ועל כן האנרגיות בו מזעריות ואינן משמעותיות". מבחינת הגשטלט החשיבתי, תבנית המחשבה שיצרה מבוכה זו, הייתה זהה לזו שקיימת היום, למעט פרטים פרדיגמטיים שאין משנים הם את הלקח שעל אינטלקטואל כן ללמוד:
    צורת המחשבה במאה ה-19 הייתה כזו, שכל תופעה פיזיקלית כבר נחקרה, על כן התמונה הייתה ידועה. רק שתי תופעות היו בלתי מוסברות, והן קרינת גוף שחור והאפקט הפוטו-אלקטרי. שתי תופעות אלו היו בלתי ידועות, אלא שנחשבו משניות ו"לא-רלוונטיות" להפרכת הרעיון הכללי של הפיזיקה הקלאסית. לפתע בא איינשטיין, ושינה לגמרי משהו מאוד מהותי ויסודי בפיזיקה שהביא למהפיכה כללית לחלוטין בדרך בה אנו תופסים את עולם החומר: שהאור בא במנות בדידות, ולא בפירוש בלעדי, כגל רציף בלבד. מכאן קצרה הייתה הדרך למהפיכה כללית שהביאה לפיתוח תורת היחסות ולמכניקת הקוונטים, התיאוריה שמאחוריה עומד הלייזר, הקומפקט דיסק, מיקרוגל ואייפון, אם לציין מעט מזעיר.
    משמע, שבבית המשפט הובאו ראיות רבות מספור להיות האור רק גל ולא חלקיק. רק שתי ראיות הובאו באותו הזמן לצד שכנגד, ומתוך אותן שתי ראיות, שני מקרים חריגים לתיאוריה, התהפכה התמונה. כך גם היום, ניתן למצוא מקרים רבים שאינן מוסברים לפי תיאוריות מדעיות. בשום מקום לא נמצא מרכז במוח האחראי על רצון, וזאת לאחר שמיפו מוחית וגנטית פחות או יותר את כל תכונות האופי הידועות, החושים, צורות החשיבה והדמיון וכמו כן תפקודים פיזיולוגיים ומוטוריים. ברגע שקיימת אפילו חריגה אחת נצפית מתיאוריה מסויימת, כל התיאוריה, למעשה, עומדת בסכנה, ואיתה, במקרה זה, התפיסה הנוכחת, שהיא, במקרה שלנו, שלמעט חומר מת לא קיים דבר באופן חיצוני, הן לגבי יצורים חיים והן לגבי האדמה וכל הקיים באופן דומם סביבה. מכניקת הקוונטים הרי מכירה בקיומו של צופה טרנסצנדטי, שקיים לא כאוסף חלקיקים או גלים שניתן למדוד… הוא קיים רק כמודד, כתודעה. ללא הכרה זו, לא היה ניתן להמציא את אותן המצאות שציינתי קודם לכן. מידע נוסף על הצופה כמעט שלא נחקר, הכל התרכזו בהשלכות הפרקטיות במישור החומר בלבד.
    אני מבין שהאדם לא דיבר כאדם מלומד, אלא ששאלתו מעידה על אינטואיציה בריאה של אדם שחושיו לא קולקלו ע"י אינספור אמרות הדורשות קונפורמיזם שלא בצדק, ואומרות דרשיני לגבי תפיסות שאינן אטימות למים, לדעתי, לגבי טבע החומר, והיותו מונחה באקראי כגופה של אדם מת. כמו אותו הילד שצועק "המלך הוא עירום", כך הדיוט בתחום, בעל אינסטינקטים כשל ילד מפותח, יכול להנחות אותנו למקום הנכון להמשך המחקר האנושי… גם אם לא לספק תשובות, שהרי אין זה הוגן מאדם שלא הקדיש את מיטב שנותיו למחקר זה.

    אהבתי

    • אני חושב שפספסת את כל העניין, זה כנראה משום שלא קראת את התזה של האיש. מי שקרא אותה התרשם שאין בה שום דבר שדומה בכלל לרעיונות שיכולים להיות קשורים למציאות באיזושהי צורה, בניגוד לתיאוריות כמו תורת היחסות והקוונטים, שהעניקו פתרונות מאוד מפורטים ומאומתים במדידות, והתקבלו בתוך שנים ספורות.
      לגבי "מכניקת הקוונטים הרי מכירה בקיומו של צופה טרנסצנדטי, שקיים לא כאוסף חלקיקים או גלים שניתן למדוד… הוא קיים רק כמודד, כתודעה" – זו פרשנות מטאפיזית אחת מיני רבות שהוצעה למכניקת הקוונטים, ולא חלק מתורת הקוונטים עצמה. בשום מקום במשוואות לא מופיעה "תודעה" וגם אין צורך ב"תודעה" כדי שתורת הקוונטים תתאר במדוייק את המציאות, כולל הלייזר, הקומפקט דיסק, מיקרוגל ואייפון, וכו'. העובדה שהם עובדים בלי שום קשר לתודעות מדגימה כי התודעה אינה נוטלת כל חלק במערכת.

      האיש בהחלט הראה סקרנות אמיתית להבין את העולם, וחדוות מחשבה, אך הסוגיות שהעלה מוכרות כבר מאות בשנים בפילוסופיה, והפתרונות שהציע חסרי כל משמעות, משום בחינה שעשרות האנשים שקראו את החומר יכלו לזהות.
      בודאי שאנו רחוקים מלהבין הכל, ואני בספק אם אי פעם נבין "הכל". בדבר אחד אני בטוח, התשובות אינן נמצאות בעבודתו של יוסי, ואני מוכן ללעוס מדליית נובל אם אתבדה.

      אהבתי

        • מה שגלעד כתב 🙂
          בלי להוריד מכבודו של האיש, הוא באמת ובתמים נראה מתעניין ובעל סקרנות, אבל יש גבול לכמה אתה יכול לשבת ולהמציא בראשך השערות בלי להתבסס על ידע קודם. מה שהוא הציע היה בליל של דברים חצי אפויים, בלתי מבוססים וכן, מאוד נאיביים.
          לא היה כאן שום דבר חדש, מלבד סיפור חדשותי מעניין.

          אהבתי

      • גלעד, כאשר המטרה היא לייצר עוד מיקרוגלים, אייפונים, נגנים וגאדג'טים, התוצאה תהיה עוד מיקרוגלים, אייפונים, נגנים וגאדג'טים. זוהי התודעה – התוצאה שתחווה בעתיד, היא פונקציה של מה שאתה מכוון, כמו שאדם, כדי להגיע לעומקי המדע, צריך לדעת מה לשאול.
        מדענים שאלו לגבי יישומים חומריים של מכניקת הקוונטים, כפי שכבר ציינתי לעיל, אלא שכל עוד יימנעו, בגלל סיבות כאלו ואחרות, לשאול ברצינות ולכוון את התודעה לשאלות על מהות התודעה, מהות הצופה, שאמנם כפי שאמרת, ובצדק, לא דרוש להבין אף צופה או תודעה כדי לנבא תנועה של חלקיקים בעזרת המשוואות, עדיין, הצופה יישאר בחזקת תעלומה, ומדוע נדרש להכניס דבר כזה לתוך משוואה המתארת מציאות "חיצונית" לכאורה. שוב, כל עוד מניחים שהתוצר היחיד של מכניקת הקוונטים הוא לייזרים, מיקרוגלים, אייפונים וכדו', מחטיאים, ככל הנראה, שוב, לוודאי, את האפשרות אודות האנרגיות האדירות הקיימות היכן שלא מחפשים. איש לא חיפש אנרגיה אצורה בגרעין האטום המזערי בגודלו, ואיש לא חיפש אנרגיות הקיימות בצופה עצמו, אלא רק בגלקיקים (חלקיק-גל). זהו, לדידי, מקרה חמור של חוק מרפי.
        הכיצד ניתן לחפש במקום אחד ולהתעלם מאחר? היש לגישה כזו דבר וחצי דבר עם עשייה מדעית, שתכליתה לאמת השערות בדבר האמת, ולא דבר יותר מזה? מדוע בכלל הכיווניות הזו, כלפי יישומים טכנולוגיים בעולם החומר, בכלל משפיעה על החיפוש התיאורטי? האין זו פיסה של אמת לכשעצמה? האין אנו משפיעים על מה שאנו מודדים, באופן בו אנו מודדים (תזכורת, ניסוי שטרן-גרלך, ניסוי טיילור)

        אהבתי

        • אלעד אני חייב להגיד שאני מבין כל מילה שכתבת כשלעצמה אבל לא כל כך את הצירוף שלהן. אם הבנתי נכון אתה מתכוון לומר שאיכשהו 'הצופה' בתהליך פיזיקלי הוא כשלעצמו משהו שצריך לחקור – יופי, תחקור וכשתגיע למסקנה כלשהי, מסקנה כמותית שאפשר למדוד תודיע לנו מהי.

          אהבתי

    • אלעד,
      המשפט הזה שכתבת:
      "בשום מקום לא נמצא מרכז במוח האחראי על רצון, וזאת לאחר שמיפו מוחית וגנטית פחות או יותר את כל תכונות האופי הידועות…"
      כמו כמה משפטים נוספים אחרים בתגובתך שגלעד התייחס אליהם, הוא שגוי מאוד.

      ובהתייחס למשפט אחר שכתבת: "כמו אותו הילד שצועק "המלך הוא עירום", כך הדיוט בתחום, בעל אינסטינקטים כשל ילד מפותח, יכול להנחות אותנו למקום הנכון להמשך המחקר האנושי…"
      האם תוכל להעריך בכמה מקרים שבו הדיוט שצועק שהמלך הוא עירום אכן יש איזה טעם בדבריו? האם תסכים שאם ברוב המכריע של המקרים התחושות והדעות של ההדיוט, בהנחה שהוא בכלל מחדש דבר מה, הן פשוט גיבוב של שטויות שאין להן שום אחיזה במציאות אזי זו תהיה טעות גדולה להתייחס ברצינות לתחושות שכאלה? האם לא תסכים שנסיוננו מראה שדווקא אנשי המקצוע והמלומדים הם אלה שברב המכריע של המקרים מוצאים את הפתרונות החדשניים שמתגלים כנכונים יותר מהתיאוריות הקודמות, לכן האם לא נבון להמשיך ולתת את הקרדיט לאותם קהלים כדי שימשיכו לעשות את מה שהם עושים בלאו הכי לא רע בכלל במאתיים השנים האחרונות ובמיוחד במאה האחרונה?

      אהבתי

      • להגיד על משהו שהוא שטויות זו דעה סובייקטיבית. האמנם הצליחו המדענים הנ"ל להגיב לטיעוניו של אותו האיש, מתוך הבנה של התרומה שראוי ויהוו טיעונים לוגיים, לפיתוח ידע אנושי?
        ראיתי בין המדענים המגיבים בקיאות רבה במחקרים שכבר נעשו, ובסיכומים של הידע שהתקבל מאותם מחקרים. אולם אף אדם לא הגיב לטיעוניו החמקמקים של האיש, במובנים של מטרת הידע, הסיבה לפיתוחו, הכיוון שאליו על ידע לשאוף והערך שישנו ואינו לאמירות כמו של אותו האיש. בעיני, זה כשל חמור של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בכלל, לדעתי, משום שאין בידם לסתור באופן פילוסופי ותבוני טיעונים של אדם שאין בטיעונים הללו ערך קוהרנטי ברור ומעשי… רק לצטט מבנים תיאורטיים שכבר נכתבו על מנת להסביר תופעות שנחקרו.
        כל המבנים התיאורטיים, בין אם של המדע, ובין אם של האיש, כולם נמצאים בחזקת תיאוריה, ואילו התודעה היא ראי של האדם עצמו, זה שמבדיל בין מה שהינו בר תועלת ומה שלא…
        מה הטעם, איפוא, להשוות מודל אחד לאחר? ראשית יש לפתח הבנה אודות מהות הידע, כיוונו וההבדל שהוא מעניק לתוצאה "החכמים כולם הסיקו שהתוצאה שמתקבלת מטיפוח ידע שונה מזו שמתקבלת מטיפוחה של בורות" אישופנישד, אופנישד מס' 1. מה שזה אומר, הוא, שיש לשפוט ידע בהתאם להבדל בתוצאה, מן התודעה ולחוץ, ואת זה לא עשו לא האיש ולא אף אחד מן האקדמאים, למרות שניכר והניחו שגישתם הפרטית מביאה איזושהי תועלת.
        בעיני, משפטים רבים שכתב האיש אינם מעידים על היותו מלומד הבקיא בדרכי הידע, המדע וההיגיון. עם זאת, הכיוון הנועז שלו, ההולך למקום שמדענים אינם מעיזים לבחון, מעיד בעיני על צורך אנושי בסיסי לאזן את המיינד הקונפורמי למדי, של מדענים רבים, המוכן לשאול שאלות רק בתחום צר למדי. עצוב שזה בא מאדם המגבב משפטים שלא נשמעים שונה מספקולציות חסרות משמעות, ושאינם נשמעים כלוכדים את העיקר בנוגע לתודעה, אלא בסה"כ הולכים עוד ועוד אל תוך החומר… בניסיון עקר למצוא שם את התודעה. לפחות, יש לו את האומץ לשאול, בניגוד למלומדים שרק קולטים, מעבדים ופולטים עם טוויסט לקידום אישי את מה שמועבר להם במערכת המוטה מאוד כלפי מדעי החומר לעומת מבנה התודעה האנושית.

        אהבתי

        • אלא שהעניין הוא לא שהכותב מנסה לפתור את חידת התודעה (אגב, הרבה אנשים לפניו הציעו פתרונות לא פחות "נועזים"). הבעיה היא שהוא בור. חלק מהתיאוריה שלו מנסה לענות על שאלות שכבר נענו מזמן (השאלה מדוע הפרוטונים נשארים בגרעין למרות הכוחות שדוחים אותם זה מזה היא כבר מזמן לא תעלומה) והוא מסתמך על הנחות שאפשר להראות בקלות שאינן נכונות.
          אתה יכול לבוא מתוך המערכת או מחוצה לה, ללמוד מהמובילים בתחום או ללמוד בעצמך, אבל אתה חייב ללמוד. ללא ידע של התחום אליו אתה מנסה לתרום לא תוכל להתקדם. It's really as simple as that.

          אהבתי

          • אני חושב ששניכם צודקים, כל אחד בדרכו שלו, ומייצגים שתי גישות שונות כלפי חקר התודעה. אחד הולך בדרך החשיבה העצמאית, ואילו השני מכיר בקטנותו ומנסה ללמוד מה נאמר קודם לכן. שילוב של שתי השיטות יכול להניב את התוצאות הטובות ביותר, משום שמי שממציא את הגלגל איננו עושה עבודה מושלמת, ומי שרק חוזר על מה שהיה, איננו בעל חזון להגשמה של משהו יצירתי. על אנשים אלו לעבוד יחדיו, למען התוצאות הטובות ביותר וללמוד אחד מן השני.
            לידע יש תועלת רק אם ניתן ליישמו, ולו לשם קבלת החלטות אישית מושכלת יותר, ורק מי שיוצא מנקודת מבט כזו יכול להביא ברכה במחקרו האינטלקטואלי. לא די לאדם לחשוב עצמו לחכם או למלומד.
            על כן, תוך הקדשה עצמית והתמדה אדם יכול להגיע לתוצאות כבירות, ולשם כך עליו להיות מוכן לעשות הכל, ולהקריב הכל, כולל לימוד, וגם מחשבה עצמאית, וגם להיות מוכן לספוג ביקורת. אני מסכים לחלוטין שהנסיון להסביר ואפילו להישמע כמי שמסביר תופעה קיימת מוטל בספק לגבי נחיצותו לחברה, כמו במקרה הפרוטונים באטום, משום שזה כבר דבר ידוע, ויש להיוועץ במה שאחרים עשו לפני כן. עם זאת, מהפיכות קורות מהנסיון להסביר את הבלתי-ידוע והבלתי-מוסבר, וניתן יהיה לחזור להסביר אותה תופעה שוב ושוב, כמו למשל כוח הכבידה, שכבר הוסבר בדרכים שונות פעמים רבות, לו יוצא החוקר מנקודת מבט של הענקת נקודת מבט מחודשת אודות מה שעוד לא נחקר. מן הסתם, יש ללמוד אודות מה שכבר נחקר, משום שזה חוסך הרבה מאוד מאמץ, של מאות שנים לפחות, בנסיון לחדש… כך שבנקודה זו אתה צודק.

            אהבתי

            • אלעד, כל מה שכתבת נכון, בתיאוריה, ונשמע יפה.
              אולי אם היית קורא את עבודתו, לא היית טורח להאריך בדברים. זה פשוט לא המקרה.
              אפילו טיעונים לוגיים על סמך מידע שגוי לא היו שם.

              אהבתי

    • העניין הוא שאיינשטיין מצא את תגליתו ע"י שימוש בפיזיקה תיאורטית, ולא יש מאין.
      אינסטינקטים מפותחים שווים להגדרתך לניחוש או ניחוש מושכל במקרה הטוב. עדיין צריך לבסס ולבסס ולבסס. כאשר מישהו שואל שאלה במתמטיקה שהתשובה אליה היא מספר מאחת עד עשר, גם אם אצעק את כל הספרות מאחת עד עשר לא אהיה צודק אפילו פעם אחת! (פרדוקסלי לכאורה אך נכון) למרות שבטוח שאחת מהתשובות שנתתי נכונה.

      אהבתי

      • איינשטיין דווקא מצוטט ככשלון בעיני עצמו, כי למרות ההישגים הקולוסאליים חסרי-התקדים בתחומו, לא הבין את מחשבותיו של אלוהים, משאת נפשו עליה הצהיר לא פעם ולא פעמיים.
        ההבדל בין הדרך לתוצאה הוא יפה, ואני מאמין שאכן הדרך היא זו שמעניקה לאדם חיים של חיפוש אחר האמת, במקום פרגמנטים של רדיפה אחר החושים והראש המתאם. כאשר אדם מבין את תכלית חייו, כאשר אדם כזה שואל אודות האמת, הוא עושה זאת תוך כיבוד הדרך המובילה לחיים של פיתוח תודעה, בעוד שאדם המנחש ו"יורה באפלה", משול לדוגמא בה אם יפגע, במקרה, בתשובה הנכונה, יעשה זאת בדיוק כמו שעון שנעצר ומראה פעם ביום את השעה הנכונה. ישנם האומרים כי האדם חסר אונים וגורלו נקבע מראש, אלא שאפילו המורה למתמטיקה מורה לנו שניתן לתפקד כשעון פעיל, ולכוון את ראשנו ע"י אימון כך שייתן את השעה הנכונה, תמיד, או לפחות בקירוב של הדבר.
        המדענים של היום, מעניקים בעיני את התחושה שאנו מנצחים בכ"כ הרבה קרבות, ומשכללים את שיטת הניחוש המושכל, אלא שככל שאנו משכללים אותה יותר, אנו מתרחקים עוד יותר מהיותנו כמו השעון המכוון, ובכל הנוגע לתחום בו אנו בוחרים לשאול את השאלות, אנו דומים יותר ויותר לשעון שנעצר, כך שאם נחשפת איזושהי פיסת מידע המסייעת לפיתוח תודעה רבת-הבחנות, זה היוצא מן-הכלל ולא הכלל. כל תהליך של פיתוח ידע שמהותו ידועה, ותוצאתו ידועה מראש, אפילו לכאן ולכאן, איננו מקדם את כוח ההבחנה, אלא רק מוסיף עובדות. זה כמו ההבדל בין שינון חומר להקאה בדפי הבגרות בהיסטוריה, לבין מחקר היסטורי אמיתי. הראשון מבוסס על ייצור חרושתי של עובדות, האחרון על ניסיון אנושי להבין בני-אדם, בתקווה להכיר את עצמנו טוב יותר…

        אהבתי

  6. לרוב אני נהנה לקרוא אך הפעם לדעתי הייתה כאן השתלחות מיותרת. אז נכון שהאיש ככל הנראה טועה ובגדול אך לעשות מזה מטעמים ולהביא תגובות כפי שהבאת זה פשוט פופוליזם זול. במידה והאדם היה מבקש כסף מאנשים, מנסה לרמות אז אני מבין את הצעקה על כך, אבל לעשות פוסט שלם על כמה שהוא לא מבין כלום ובסוף לנסות לצאת בסדר ולומר שיופי לו שהוא אוהב לחשוב, נו באמת! באמת שחבל, מיותר ולצערי הרב מאוד מאוד מתנשא

    אהבתי

    • דעה לגיטימית בהחלט.
      לא היה עולה בדעתי לפרסם משהו אם אותו אדם לא היה מבקש בעצמו התייחסות באופן ציבורי לחלוטין, מעל דפי העיתון, בדיוק מאנשים בעלי השכלה מגוונת כפי שנמצאים בקבוצה.
      יתרה מזאת, הדבר המעניין יותר כאן לדעתי היה הדינמיקה של העבודה המשותפת על הנושא, וניסיתי להדגיש את המימד הזה ברשומה.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s